נסעתי באוטובוס של חרדים וישבתי "דווקא" מקדימה
3 נשים העירו לי שאלך אחורה , מישהי אמרה לי שזה מהדרין ועניתי לה.."חמודה, לא כתוב פה שזה מהדרין"
אישה אחת נראה לי קיללה אותי ביידיש
ומלא הסתכלו עלי במבט שוטם
אפילו הצעתי לילד חרדי קטן לשבת עלי כי לא היה לו מקום...
אחח..איזו מדינה,כמה שטריימלך וספודיקים-כמה שועלים הרגו בשבילם..
א' גוט א' וועך יידאלך
קצת כבוד לבנות...
מה אכפת לך לעבור אחורה?
ולמה לדבר ככה על חרדים?
באמת לא מבין..
אוהבים שמאלנים וערבים אבל את החרדים שונאים.
היא כותבת שהיא עשתה את זה דוקא.
בד"כ מי שעושה את זה דוקא הם שונאי חרדים (ע"ע טוניה רוזנבליט שהעדיפה לנסוע לתחנה הרחוקה ולהביא מצלמה ולביים את הכל \ - הכל בשביל לעורר פרובקציה).
אני גם הייתי עושה דווקא ולא כי אני שונא חרדים (אני גם לא אוהב אותם)
אלא מתוך הבנה שאני אשב איפה שבא לי
ואם למישהו יש בעיה איתי שהוא יקום וילך למה אני צריך ללכת??
זה האוטובוס של אבא שלהם? אז מה אם הוא "מוגדר מהדרין"?
איזה עולם נפלא יהיה לנו אם כולם יעשו כמוך.
לא צריכים להתחשב אחד בשני, רק לעשות דווקא כי "אף אחד לא יגיד לי וגו'... "
הוא כ"כ מת עליהם שהוא רוצה לזכות אותם לעבוד על מידת הסבלנות.
אני מתפלא עליך שלא פירשת את זה ככה, כי לי ברור שזו הסיבה.
גם אתה מכיל את אלו שלא עומדים בצפירה למשל, כי ברור לך שהם לא עושים את זה מכוונות רעות.
לא כייף גדול...
אבל כן!!
ולא רק אותם...
גם את הדתל"שים ואת החילונים...
מה? הם לא יהודים?!!?
נכון, יש קו שהוגדר בהלכה שמוציא את היהודי מכלל "אחיך"...
אבל זה כ"כ רחוק... אז למה להכנס לזה בכלל?
מה קשה להכיל?
מה?!!!!!!!!!!!!!!!!!!
לא שכזה תמיד לצד אחד.
וגם לי יוצא לכעוס על מעשים של אנשים כאלה ואחרים...
(עיין בתגובע של שרון, לכעוס על מעשים ולא אנשים...)
זה מעשה שלי וזה מעשה שלו...
התפקיד שלי הוא לדון לכף זכות? להכיל?
אם הוא לא מכיל אותי / דן אותי, זה לא כייף...
אבל זה מעשה שלו!!
אני לא מעודד לתת את הלחי השניה!!
אבל למה למלא את עצמנו בכ"כ הרבה שנאה??
לא חבל על הלב שלנו? 
אז איך אני יכול לענות?
אם הייתי מכיר את השיקולים, אולי...
וגם אז לא בטוח שהייתי עונה...
נניח שחרדים הציקו לה כל החיים, או לחילופין שבכלל לא - האם זה אמור לשנות את הדעה שלך על עצם המעשה?
זה יכול לשנות את הדעה שלך לגביה, אבל המעשה לוקשור.
או ב"מרים*"?
אם לא, אז סוף דיון ספציפי...
נסעתי באוטובוס של חרדים וישבתי "דווקא" מקדימה
3 נשים העירו לי שאלך אחורה , מישהי אמרה לי שזה מהדרין ועניתי לה.."חמודה, לא כתוב פה שזה מהדרין"
עד שדיברתי איתה...
מסתבר שזה לא כל הסיפור...
חבל שהיא לא הסבירה את עצמה כמו שצריך.
שרון כהןאני בעד בכלל לעבור למקום של אהבה...זה קל לומר אני יודעת!!
אבל זה שווה את זה!
להבין שכול אדם ה' ברא! וכול אדם ה' צריך!!
ולאט לאט אנשים ישתחררו מהפחד!
לדעתי היהדות האמתית מה שאנחנו שואפים באמת זה לעבוד את ה' מתוך שמחה ואהבה!
לא מתוך פחד...
לא מתוך חושך אלא מתוך אור גדול!
לא אני אמרתי (וגם לא רבי נחמן מברסלב) שמצווה גדולה להיות בשמחה!!- זה כתוב בתורה קודם כול!
כמו ש "ואהבת לרעך כמוך" זה לא משפט של רבי עקיבא זה קודם כול כתוב בתורה!
נכון שצריך יראה- שזה דומה מאוד לכבוד מאשר לפחד!
ומה שהיה בגלות התאים לשם... אבל היום אנחנו בזמנים שונים! ואנחנו חייבים לגדול!
לבנות עוד קומה בבניין אי אשפר להיות ראש קטן יותר!!!
מי שמראה לי שנאה כל הזמן (כן יש לי קרובים חרדים שמחרימים אותי)
אין לי שום סיבה בעולם להראות לו חיבה.
וזה לשני הכיוונים חרדים וחילונים.
ודי עם הצדקנות הזו כל הזמן.
כשמגרשים אומרים לנו תאהבו את החיילים
כשמקללים אומרים לנו תחבקו את החרדים.
נמאס, גם לי יש רגשות ואני אביע אותם איך ואיפה ומתי שבא לי!
אם בא לך להמשיך לחבק את כולם וכולם יעשו ממך ומהציבור שלנו ילדי כאפות,
אז תפאדל..
אפילו הצעתי לילד לשבת עלי..
מותר לי לשבת קרוב לנהג
כמה פעמים בקו הזה הנהג כמעט שכח לעצור לי בתחנה שלי...
או ללכת קצת לפני התחנה,כדי להזכיר..
למה לא לכבד???
אוי ואבוי מה שהתקשורת עושה לנו- תיראו לאן הגענו......
ולהתגאות בזה...
מה שעושה לך את זה
אל תדונו את האדם שמאחורי הניק עד שתגיעו למקומו!!
תגידו אתם בסדר?
זה לא שהיא ניק שנולד היום ובא לעשות פרובוקציה!!
אולי עובר עליה משהו?
אולי היא מגיבה / מתנהגת ככה מסיבה מוצדקת?
אווווף!!!
למה ישר ביקורת???
אז מה אם כלפי חוץ זה נראה שישר צריך לצלוב אותה? (באווירת הפעמונים 
)
למה לא לדון לכף זכות...
או לפחות לברר...
"אל תדונו את האדם שמאחורי הניק עד שתגיעו למקומו!!
זה לא שהם ניק שנולד היום ובאו לעשות פרובוקציה!!
אולי עובר עליהם משהו?
אולי היא מגיבים ככה מסיבה מוצדקת?
אווווף!!!
למה ישר ביקורת???".
רק פנית "אליכם" בבקשה...
ותראה איזה פלא?
אפילו שאלתי אתכם למה אתם מתנהגים ככה?
למה אתם ישר תוקפים....
אז אולי תענה?
אני אשמח מאוד (לא ציני!!) לשמוע אם יש לך הסבר לזה...
אדבר בשם עצמי.
כתבתי שבד"כ מי שעושה 'דוקא' במקרים כאלו זה כאלו ששונאים חרדים.
על זה אני לא חושב שתהיה מחלוקת.
יכול להיות שיש להם טראומות מהחרדים או לויודע מה, אבל בד"כ מי שמכבד אותם לא יעשה דוקא.
אני פעם נסעתי בקו שיש אותו גם מהדרין וגם לא. אני נסעתי בזה שלא מהדרין. ואז עלו כמה בחורים חרדים לא הסתכלו עלי והתחילו לסנן לעצמם "זה קו מהדרין" "שתלך אחורה".
עד אז כן כיבדתי ולא שנאתי ולא כעסתי.
אבל-
מאז, היחס המגעיל שלהם כלפי נשים והעיטוף של זה ב"לעשות כבוד לאישה" דוחה אותי. ואני מצטערת זה לא בגלל התקשורת או משהו בסגנון, זה בגלל המציאות שקיימת בשטח.
ברגע שהם רואים אישה נעלמים כל שאר הדברים?
מה עם תדון לכף זכות? מה גם שבאמת זהו לא קו מהדרין. וגם אפשר לבוא בצורה מכובדת ולהגיד זהו קו מהדרין תעברי אחורה-ואז כן זהו לא מהדרין, אם יש למישהו בעיה והוא לא רוצה שיעלה על קו מהדרין אבל בבקשה לא לתקוף ולצעוק.
רק בסוגריים-הייתי אז בת 14 בערך... וכן עד היום נשאר הסיפור הזה עמוק בלב.
אישה-היא רגישה, אישה צריכה שיתנהגו אליה בכבוד.
מנסה לעשות אבל שלום ואחווה זה בטוח לא.
אף אחד פה לא אמר שאצל חילונים זה לא קורה, וסתם בשביל שתתחיל להיות מעודכן-כן, גם אצל חרדים קורים מקרים של הטרדה ותקיפה (אני לא בודקת מה יותר ומה פחות זה לא מעניין אותי) אני רק אומרת שזה קיים וגם אצל הציבור הדתי לאומי. אז אולי מטאטאים את זה מתחת לשטיח כדי להעלים.
אני בתור אישה מספרת לך שקשה לי הייחס הזה שהגברים החרדים שמוכנים בשביל הצניעות של עצמם-ואך ורק של עצמם ואתה מתחיל לתקוף אותי על חילוניים?? מה זה קשור???
ואיזה ערך יש בדיוק לצניעות כשאישה יושבת צנועה כולה ומכוסה בכמה שיותר שכבות-גם בקיץ ומושכת הרבה יותר תשומת לב מאישה אחרת שלבושה בחצאית שמכסה את הברך-לא הכי ארוכה אבל גם לא קצרה, וחולצה עם שרוולים שלושת רבעי או ארוכים?
בקיצור,
בבקשה ממך-אל תתקוף גם בפורום שלנו, ואם פגעת באנשים (ע"ע מרים* ) תתנצל!
תשמע אני לא (בהתגשה!!!!!) מכלילה!!
אבל יש אנשים (זה לא אתם בסדר!) שעובדים את ה' מתוך פחד! (וזה שונה מיראה.. אז די להשוות!)
יראה זה- שאדם מבין שיש משהו מעילו...
פחד זה- שאדם כ"כ מפחד שהוא משותק מול ה' שהוא לא מסוגל לעשות שום דבר! הוא מפחד מהעונש!!
יש אנשים שעובדים את ה' מהפחד מהעונש...
יראה זה שונה אדם מבין שיש משהו מעילו אבל זה לא מונע (ואולי להפך מעודד) את האדם להוציא לפועל את כוחותיו...
לגודמא: לאדם יש יכולת להקשיב ולעזור לבנ"א... אם הוא מפחד הוא לא מסוגל לעזור... הוא כ"כ מפחד שהוא משותק...
אך אם אדם יראה שמים הוא יודע שיש לו את היכולות האלה והוא ירצה לעזור ולהקשיב לבנ"א!
לכן כן אני מגנה את הפחד שמשתק! זה היה טוב אולי לגלות... שהיה סכנה בכול מקום... אבל כאן בי"א???
אנחנו צריכים להוציא את זה מהאופי שלנו לעבור ליראת שמים!
(ושימו לב! אני לא מגנה את האנשים אני מגנה את הפחד!-ויש הבדל!)
אם אפשר עדיף לעבור לאהבת שמים! אהבה ללא תנאי זה מקום אחר לגמרי! ויש גם על זה מקום להרחיב...
שרובו ככולו חרדים ונוהגים בצורה מסוימת ולעשות "דווקא" כמו מה שמרים עשתה, זה דבר מגעיל ואני לא מרגיש צורך להתנצל.
כותבי התגובות.
לא הייתה כוונתו לפגוע בך כלל ועיקר,אלא רק להבין את פשר המעשה.
ואם פגענו,יותר נכון,וכשפגענו,לא היה זה במזיד כלל,כ"א בשוגג גמור.
סליחה!!
ב.ש.אתם מדהימים כולכם!!!!!
מי שיש לו עוד מה לומר מוזמן באישי.
(ולא, אני לא מתחייב לענות)
אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה
אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם
איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ
אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?
אשמח לכל מידע או סיפור מקרה
בשורות טובות ושמחות
רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.
ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.
הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?
אמרתי לו אוקי מה…
אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.
קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה
עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄
מצווה שניה.
סתם שאלה שעלתה לי הרגע.
טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼♂️
חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …
🤡
אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח
ארץ השוקולדאחרונהזה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?
שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום
כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,
למרות שהוא לא קרוב משפחה,
ולא חבר קרוב,
ולא בוס,
אלא ''רק'' מנחה ומנטור.
מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,
ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.
נוחי בשלום,
פרופסור עדה יונת.
אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...
היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.
היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.
יהי זכרה ברוך.
לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית
בפועל היתה רק אחת
לא היו גונבים ממנה את הגילוי
אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים
מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב
החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.
בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.
אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.
הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל
