בקשר להורות וזוגיותללה2005
אז ככה, איך אני יכולה לקבל את זה שלפעמים אני "מגעילה" כלפי הבעל והבת, ולא נחמדה וכד'.אני חושבת שאני מוכרחה לתת לזה לקרות ולהיות בלי לפחד, כי זה אנושי ונורמלי. ואני לא מתכוונת לתשובות בנוסח "תשימי לב שזה לא כל הזמן או חלק מהזמן" וכדומה, אלא בקטע המהותי איך אתן מקבלות בצורה טבעית את החוסר מושלמות בלי להתבוסס ברגשי אשמה.
אמרת את התשובה בעצמךיונה
"מקבלות בצורה טבעית את החוסר מושלמות".
זהו הענין. אנחנו לא מושלמים/מות,מעצם טבענו.
עבודתנו בעולם הזה היא תיקון המידות. לאהוב את עצמי ולשמוח ,ובמקביל-לנסות להשתפר.
נשמע פשוט,וזה אכן פשוט ,אבל בלתי נגמר - תמיד יש לאן להתקדם.....

(ובענין רגשי אשמה,הם ממש ענין מיותר-לא רק שלא מועיל,אלא מאד מזיק.
הם גורמים את העצבות -->שמובילה להתנהגות "מגעילה" ועצבנות-->שמובילה לרגשי אשמה-->>וחוזר חלילה וחס)


ללה 2005יהודית פוגל
גם אני מצטרפת להרגשתך, אבל חשוב שגם בני ביתך ידעו שלמרות שלפעמים את "מגעילה" כדבריך, את תמיד אוהבת ואיכפתית, ושהם הכי חשובים לך בעולם!
תלונות על חוסר מושלמות -אנונימי (פותח)
הן, לפי מה שלמדתי ואימצתי בחום (כי זה מאד עזר לי), תלונות כלפי הקב"ה שברא אותי ככה... אז אני מקבלת את זה שהוא לא ברא אותי מושלמת ולכן לפעמים אני נופלת וזה בסדר, וממשיכים הלאה, בלי לחפור (בנשמה, עם ייסורי מצפון וכו'...) עם תפילה ונסיון לשפר.
אבל קשה לי לקבל את המשפט שלך: "אני מוכרחה לתת לזה לקרות". למה להניח הנחה כזאת מראש? אולי בע"ה אני אצליח וזה לא יקרה? מותר לקוות להתרומם מעל זה, ואם נפלתי,לא נורא, נקום ונקווה להשתפר, בלי יאוש. תדעי לך שדברים משתנים! יש מצב שבעתיד לא תהיי "מגעילה" אליהם כמעט בכלל (כמעט), אבל אז יהיו דברים אחרים לעבוד עליהם (תמיד יש, לא משעמם... ברוך ה') וכשהם ייגמרו גם אנחנו נגמור את התפקיד שלנו פה...
עד-מאה-ועשרים, בהצלחה.
התייחסות אל עצמנו כבית מלא חדרים- משלאנונימי (פותח)
דמייני שהיחס הזה שעליו את מדברת שוכן בתוך חדר קטן. עכשיו דמייני רגש אחר חיובי או שלילי ששוכן בתוך חדר דומה. חשבי על עוד תכונות והתנהגויות חיוביות יותר או מעצבנות מה שבא לך . ושימי בחדרים.
כעת , התרחקי והביטי בכל החדרים שיש בך, בד"כ יש יותר חדרים חיוביים.
בד"כ החדר עם ההתנהגות ה"מגעילה" נראה קטן וחסר חשיבות כשמסתכלים על כל התמונה.
כשמקבלים את החדר הזה, הכוונה היא לא לרצות להיות בהתנהגות הזאת, אלא לדעת שההתנהגות הזאת קיימת בי והיא רק חדר,
ובעתיד עם העצמה של חדרים אחרים בעז"ה תצליחי לנעול יותר ויותר את הדלת ולהצליח לצחוק על האשה הקטנה שבפנים שמידי פעם רוצה לצאת...
ד.א. כמוני כמוך, מנסה לקבל\ ולנעול את החדר- ואכן זו עבודת חיים
אני קראתי רעיון יפהיוקטנהאחרונה
הרעיון אומר, שאם מתבוססים ברגשות האשמה, הופכים לפאסיביים, בעוד שאפשר לעזוב את רגשות האשמה, ולנסות ללמוד מהטעויות. רגשות האשמה מפריעים לנו "להוציא מתוק מעז". הם כאילו נותנים לנו לגיטימציה לא לקחת אחריות, כי כשאנחנו מאשימים את עצמנו אז כאילו "הענשנו" את עצמנו, בעוד שבפועל לא יצא מזה שום דבר טוב לאף אחד!
לכל אמא (ואדם) יש תקופות פחות טובות ויותר טובות, ימים טובים יותר ופחות. כשאני "כועסת יותר מדי" חשוב לי להתנצל בפני הילדים, ולהסביר להם שהם לא אשמים, שמשהו אחר הכעיס אותי (עייפות, רעב, בכי ארוך של הרטנה שהוציא ממני את שלוותי... אלה השכיחים שלי P, ולא הם.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך