אני חדשה כאן בפורום...קראתי כאן לא מעט,אבל עכשיו זו פעם ראשונה שאני רוצה להתייעץ...

אז ככה,אני לא יודעת אם זה ממש המקום המתאים, אבל ננסה בכל זאת..

אני בחורה בת 23,נשואה באושר ב"ה+ילדה חמודה בת שנה וחצי. מסיימת השנה תואר ראשון בייעוץ חינוכי וספרות.

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא בטוחה בכיוון המקצועי שבחרתי. כבר מההתחלה זו היתה מן פשרה כזו...אם יכולתי להתקבל ללימודים שרציתי מלכתחילה (ריפוי בעיסוק /פיזיותרפיה- בקיצור,משהו פרא רפואי-הייתי הולכת על זה...)

אני מרגישה שחוסר הסיפוק ממה שאני עושה משפיע עליי מאוד. אני לא רואה את עצמי מורה בבית ספר (גם בעלי אומר לי שאני עדינה מדיי בשביל להתמודד מול כיתה עם בעיות משמעת...)

אני מאוד מעוניינת לעסוק במשהו טיפולי-פרטני...אבל במה? אני מניחה שכעת כשיהיה לי תואר ראשון ביד, יהיה לי קל יותר להתקבל ללימודים כאלה (חשבתי אולי לפנות אפילו ללימודי הסבת אקדמאים לסיעוד...) הבעיה היא ש:

1.זה אומר שבשנים הקרובות,בהנחה שאלמד, לא תהיה לנו הכנסה נוספת(הלימודים מאוד תובעניים ולא מאפשרים עבודה לצידם),אלא רק ההכנסה של בעלי. (כרגע,כשאנחנו רק זוג+ילדה זה עוד איכשהוא אפשרי,אבל אני לא ממש רוצה להישאר עם ילדה אחת בלבד בשלוש שנים הקרובות...)

2.זה גם מתקשר למה שאמרתי קודם:אני פוחדת שלא אתמודד עם עומס הלימודים כאשר יש לי ילדה קטנה,ובית שצריך בכל זאת לדאוג שהוא יתפקד... ומה עם ילד נוסף בתקופת הלימודים? אני לא רוצה שיהיה פער גדול מדי בין הבת הגדולה לבא אחריה...ומצד שני, זה נראה לי ממש קשה לסיים לימודים כאלה עם ילדה+תינוק קטן...

מה אתם אומרים? יהודית-אשמח לעצתך.אני די מיואשת...אשמח לשמוע כל דעה שהיא.גם אם תפתחו לי אפיקי מחשבה חדשים שלא חשבתי עליהם...

הי אנחנו מוכנים לעבור לכל מקום בארץ

בשביל הבת שלנו

היא בדיכאון

ולא מסתדרת באולפנית שהיא לומדת בכיתה קטנה

היא לומדת בכיתת לקויות למידה

והיא צריכה כיתה רגשית שמלווה אותה בהתמודדות הנפש שלה.

היא מאוד נמנעת חברתית מכל קשר

ומסגורת בבית. .אשמח לשמוע כל רעיון שיעלה לכם על הדעת....

שלום לכולם ומועדים לשמחה. כנראה הפעם הראשונה שאני כותב כאן.

רציתי לקבל רעיונות - אנחנו הורים לתינוקת בת כשנה וקצת חוששים מהחג. גם ככה בתקופה האחרונה שעות השינה שלה השתבשו לגמרי בגלל החגים -

איך מתנהלים עם זה נכון? שואל גם בכללי על הבוקר וכו' - מוותרים על חלק מההקפות? ואיך מגיעים לאיזון בחלוקת התפקידים בחג הזה?

השאלה יצאה קצת מבולבלת. הורים טריים, בכל זאת..

תודה מראש!

בטוח נשתמש ברעיונותיכם

שלום לכם.

יש לי ילדה מתוקה ומחוננת הן מבחינה רכישיצ והן מסחינת לימודית שעולה לכיתה ה

והיא ממש מפחדת ממורכבות בספר. מספיק שיש אדם רע או משהו מפחיד היא לא מסוגלת לקרוא.

יש לה נפש מאוד רגישה בכללי.

אשמח להמלצות מה אפשר לעשות. ואם יש לכם ספרים מומלצים בסגנון לילדה שאוהבת לקרוא ומסיימת ספרים בטיל.. אבל לא יכולה לקרוא ספרים עם מורכבות רגשית

שלום

מקווה שזו במה מתאימה..

אשמח לעזרה ברעיונות לחפצים קטנים (אוצגםתפחות קטנים) ושימושיים (חשוב

)

לבית..

דברים בסגנון שאפשר לקנות בחנות סטוק/מקס סטוק וכדו'

ואפשר לקשר אותם לברכה, לברך איתך בשבת כלה/שבע ברכות וכדו'.

תודה רבה לכולם

שלום לכולם\ן

אני כותב פה כי אני יודע שיש פה הורים לילדים שקוראים ספרים\מגזינים

יש לי חבר שהוא אח בבית חולים שניידר (שזה בית חולים לילדים)

ולפעמים בהרבה שבתות הילדים הדתיים שמאושפזים שם יש להם שיעמום מכיוון שאין טלפונים וההורים לא תמיד מספיקים להביא להם ספרים או מגזינים בגלל הלחץ של האשפוז או של השבת אז הוא החליט לפתוח להם גמ''ח של ספרים לציבור הדתי כדי להקל על ההורים אז אם יש למישהו ספרים או מגזינים שמתאימים לציבור הדתי (למשל מקום בעולם או אותיות וכו') שהוא לא צריך או לא משתמש אז אשמח שתפנו אליי בפרטי

תודה לעונים ושבת שלום

גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.

אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.

אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.

נשמח מאד להמלצות ☺️