רוצה להתייעץ איתכם...אנונימי (פותח)

אני חדשה כאן בפורום...קראתי כאן לא מעט,אבל עכשיו זו פעם ראשונה שאני רוצה להתייעץ...

אז ככה,אני לא יודעת אם זה ממש המקום המתאים, אבל ננסה בכל זאת..

אני בחורה בת 23,נשואה באושר ב"ה+ילדה חמודה בת שנה וחצי. מסיימת השנה תואר ראשון בייעוץ חינוכי וספרות.

כבר הרבה זמן אני מרגישה שאני לא בטוחה בכיוון המקצועי שבחרתי. כבר מההתחלה זו היתה מן פשרה כזו...אם יכולתי להתקבל ללימודים שרציתי מלכתחילה (ריפוי בעיסוק /פיזיותרפיה- בקיצור,משהו פרא רפואי-הייתי הולכת על זה...)

אני מרגישה שחוסר הסיפוק ממה שאני עושה משפיע עליי מאוד. אני לא רואה את עצמי מורה בבית ספר (גם בעלי אומר לי שאני עדינה מדיי בשביל להתמודד מול כיתה עם בעיות משמעת...)

אני מאוד מעוניינת לעסוק במשהו טיפולי-פרטני...אבל במה? אני מניחה שכעת כשיהיה לי תואר ראשון ביד, יהיה לי קל יותר להתקבל ללימודים כאלה (חשבתי אולי לפנות אפילו ללימודי הסבת אקדמאים לסיעוד...) הבעיה היא ש:

1.זה אומר שבשנים הקרובות,בהנחה שאלמד, לא תהיה לנו הכנסה נוספת(הלימודים מאוד תובעניים ולא מאפשרים עבודה לצידם),אלא רק ההכנסה של בעלי. (כרגע,כשאנחנו רק זוג+ילדה זה עוד איכשהוא אפשרי,אבל אני לא ממש רוצה להישאר עם ילדה אחת בלבד בשלוש שנים הקרובות...)

2.זה גם מתקשר למה שאמרתי קודם:אני פוחדת שלא אתמודד עם עומס הלימודים כאשר יש לי ילדה קטנה,ובית שצריך בכל זאת לדאוג שהוא יתפקד... ומה עם ילד נוסף בתקופת הלימודים? אני לא רוצה שיהיה פער גדול מדי בין הבת הגדולה לבא אחריה...ומצד שני, זה נראה לי ממש קשה לסיים לימודים כאלה עם ילדה+תינוק קטן...

מה אתם אומרים? יהודית-אשמח לעצתך.אני די מיואשת...אשמח לשמוע כל דעה שהיא.גם אם תפתחו לי אפיקי מחשבה חדשים שלא חשבתי עליהם...

לפרוס את הלימודים?ananas
אני ממש לא מכירה את התחום, אבל אולי פריסה של הלימודים ליותר שנים, עם פחות עומס יכולה לעזור? או אולי להתחיל לעבוד בתחום שלך שנה שנתיים ואז לעשות הסבה?
סתם חשבתי בכתיבה... אני באמת לא מבינה בתחום אבל זה נראה לי פתרון שיכול לעזור.
בהצלחה בכל מקרה!
למיץ פטל - התלבטויותיהודית פוגל
ראי יקירה, את רק בת 23! חובה עליך למצוא את המסלול המתאים לך ולהשקיע בזה. גם אם זה כרוך בבקשת עזרה מההורים, הלוואות וכו'. אם תדחי את זה למועד מאוחר יותר לא יהיה לך יותר קל, כי עם 2-3 ילדים זה הרבה יותר עמוס וגם היכולות של הסבתות מצטמצמות.. לכן, עם כל הקושי, שנסי מתניים, צאי לדרך שאת יודעת שתסב לך אושר סיפוק וגם פרנסה, ובודאי להתפלל לסייעתא דישמיא ובעוד כמה שנים כשתגיעי למטרתך לא תביני מה היתה ההתלבטות, הפחד והחששות. לפני שמתחילים תמיד נראית הדרך יותר ארוכה וקשה. ועוד, אני לא מכירה אותך, אבל יתכן שתוכלי מאוד להיתרם מפגישה עם פסיכולוג תעסוקתי. בהצלחה בכל!
מנסיון, אני מאד מסכימה...אנונימי (פותח)
זה נראה קשה, אבל יהיה קשה פי אלף עם כל שנה שתחכי, עד בלתי אפשרי בכלל. אני עשיתי את הטעות הזאת, חיכיתי, ורק עכשיו, בגיל 40 ועם משפחה ברוכת ילדים, אני מנסה ללמוד ולהתפרנס ממה שלבי נוטה אליו, והמצוקה הכלכלית ועומס המשימות בבית מוכיחים לי כל יום איזו טעות עשיתי שחיכיתי...

ועוד דבר: חשוב מאד שבעלך יאמין בצעד הזה ויתגייס לעזור, בכל דרך שהיא (אם זה בצמצום ההוצאות בתקופת הלימודים למינימום, אם זה בעזרה עם הבית - כן: כביסות כלים וכדו', ואם זה ב"שמרטפות" על הילדה ועל אחיה ואחיותיה בע"ה). כתבת שהוא עצמו אומר שאת לא מתאימה להוראה, אז בבקשה - שיעזור לעשות את השינוי הנדרש...
תודה על התגובות...יהודית,אנונימי (פותח)
האם תוכלי להמליץ על פסיכולוג תעסוקתי טוב שאת מכירה? אני באמת מרגישה שאני זקוקה לייעוץ בנושא הזה,מפני שאני מתלבטת בין כמה מקצועות...
למיץ פטליהודית פוגלאחרונה
מטעמים השמורים עימי אינני ממליצה על בעלי מקצוע, תצטרכי למצוא בכוחות עצמך, מצטערת, סליחה!
אפשר דוגמא הפוכה למה שנתנו לך?יוקטנה
אני בת למעלה מ-30. עד שנולד בני הבכור, לא ידעתי "מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה". בקושי סיימתי את כיתה י"ב, מצאתי כוחות להשלים את הבגרויות רק אחרי הצבא, ניסיתי ללמוד באוניברסיטה הפתוחה (כי הרי "חייבים ללמוד" משהו, כל דבר, לא?! חייבים!!! P, חשבתי להתחיל באוניברסיטה רגילה... מה? מה זה חשוב?! העיקר ללמוד! העיקר תעודה! אבל פשוט לא יכולתי להביא את עצמי לשבת על משהו שלא מושך אותי, ושום דבר לא משך אותי.
זו היתה התקופה של פריחת ההיי טק, תקופה שקיבלו לעבודה כל מי שיודע ללחוץ על מקש ה"אנטר" בלי לפספס, וכך התגלגלתי לתחום. נהניתי מהעבודה והצלחתי בה והתקדמתי יפה - גם במשכורת. בלי תעודה! בלי "לימודים" (איזה קשקוש זה?! רק בית ספר או אוניברסיטה זה "לימודים"?! כל יום אנחנו לומדים! כל החיים!).
בזמן ההריון הראשון החלטתי שאני רוצה להיות עם כל ילד לפחות שנה בבית, ובלי נקיפות מצפון התגלגלתי הלאה, אל האימהות. אחרי הלידה הבנתי שאני נמשכת לנושאים הנשיים הללו: הריון, לידה... פתאום קל לי "ללמוד"! פתאום אני מתקתקת עבודות! הפלא ופלא! לא להאמין - גם אני מקבלת תעודה!

גם בעלי לא מצא את עצמו, ולכן הלך ליועצת תעסוקתית שקבעה מה "מתאים לו". הוא התעקש וחרק שיניים וסבל 4 שנים, רק בשביל לקבל תעודה שקנתה לו מקצוע שנוא, אליו הוא קם בבוקר בחריקת שיניים וסבל עוד שנים רבות.
(אני טוענת שזה כמו להיות נשוי למישהי שאינך אוהב. איך אפשר לחיות ככה?! יש לנו רק סיבוב אחד כאן, בעולם הזה! למה להעביר כזה חלק גדול ממנו בסבל?!)
רק אחרי גיל 30 הוא גילה שהוא נמשך לתחום שונה לגמרי. החלטנו שהוא יירד לחצי משרה, ובחצי השני יחזור לאוניברסיטה, והפעם כדי להנות.

נכון, כבר יש 4 ילדים, ב"ה. נכון, יש ירידה ברמת החיים. נכון, אנחנו מתחילים לחיות על החסכונות. נכון, לא ברור מה יהיה העתיד המקצועי של המשפחה שלנו. אבל חשוב לנו להיות נאמנים לעצמנו, סוף סוף. זה מסר שחשוב לנו להעביר לילדים שלנו. הולכים ללמוד כי רוצים ואוהבים, ולא כי "צריך"!

ועצה יותר ספציפית בשבילך - את לא יודעת מה את רוצה לעשות היום? חכי! אולי בשנה הבאה פתאום תדעי? אולי בעוד 10 שנים? לא חבל להשליך עוד כמה שנים על כיוון שאת לא בטוחה בו? למה שמישהו חיצוני יגיד לך מה את אמורה לעשות בחייך? חכי שהחיים יספרו לך את זה! היום, מחר, או בגיל 30! אז מה? וכשיגיע הרגע, ותדעי פתאום מה את באמת רוצה לעשות - תאמיני לי שכל העולם יסתדר בשלשות רק בשביל לאפשר לך לעשות את זה (זה הלקח מהסיפור הארוך שסיפרתי, למקרה שנרדמת באמצע;)).
ובינתיים תנסי למצוא משהו שיהיה לך נחמד בינתיים (חבל שסגרו את ההיי טק כבר ;)). אולי לא מורה - אבל מה עם ייעוץ חינוכי? או הנחיית אימהות ?
ואם לא עבודה ב"בינתיים", אז יש בתי ספר לרפואה משלימה, ואפילו כאלה שמותאמים למגזר הדתי. אולי שיאצו ודומיו מדבר אליך?
אני מזדהה עם יוקטנהיונה
ונהנית מאד מיכולת הניסוח שלה.
שבוע טוב.
השבת אבידה - כלבי האסקי סיבירייהודיה מא"י
שני כלבי האסקי סיבירי נמצאו בהר כביר ביום שישי האחרון (חוה"מ פסח)

מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי

אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד

עד היום לבש ארוך בקיץ,

מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.

אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…

עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה

מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)

לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך


בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…

משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.


ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

משפחה תורנית מחפשת יישוב קטן, קהילתיbula

עם קליטה פתוחה ודירות להשכרה

אשמח לרעיונות

באיזה אזור?פתית שלגאחרונה
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי?   הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין. 
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות

אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.

לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...

,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?

אפשר לשתף את הגננתמענין

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה

בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי. 

שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)

לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.

בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו 

שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.

אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)

בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!

אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית

בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.

מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?

הוא יודענהג ותיק

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה


אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית

או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי

בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות

אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות

אולי יעניין אותך