הדברים שהוא אומר נכונים וצודקים מאוד. אחרי החתונה תלמדי להכיר את הטבע הגברי, שאצלם דברים עובדים מאוד אחרת מאצל הנשים.

מה שאני הייתי מציעה זה להכניס אינטרנט עם חסימה מעולה. (אתרוג-נתיב, או רימון אם זה נראה לו מספיק).

אני מכירה משפחות שיש להן רימון (שזה אומר שאפשר להוריד ולהרים את רמת החסימה בהתאם לצורך, עם סיסמה) ובהסכמת שני הצדדים היחידה שיודעת את הסיסמה היא האישה, בדיוק כדי שהבעל יהיה מוגן ורגוע לגמרי, ולא יפחד מנפילות וכו'.

אבל אתרוג או נתיב זה יותר הרמטי. אם אין צורך מיוחד מלבד מיילים וקצת גלישה קלה פה ושם באתרים דתיים או טכניים, זה מצוין.

קודם כל, בוודאי שחס ושלום ש"לכם (הבנים) אין אפילו בחירה" חוץ מאם בכלל להכניס אינטרנט לבית. חס ושלום. מה פתאום.

עם זה - הייתי מאד מציע לך ללכת לקראתו בענין הזה.

ממה שאנשים קוראים על האינטרנט - מתערבים הרבה דמיונות (חלקם גם בצדק). ומה שאני מעריך (כמובן, לא מכיר אותו אישית), זה שבגלל שהוא כזה צדיק - הוא יותר מפחד שמא יפול.

אני מציע לך ללכת לקראתו בענין הזה.

אחרי שהוא יתחתן, תהיה לו בעז"ה אשה טובה משלו. יתכן שתוך כמה זמן העניינם "יירגעו" קצת.

ובאמת, יש יפה במחשבה לא להכניס בכלל מחשב הביתה, אני מאד יכול להבין את זה. בפרט שהוא לומד וחושש לבזבוז הזמן.

גם לא רע - להתחלת חיי הנישואין, בית "ביניכם", ללא המכשיר..

אחרי כמה זמן - תראו. אם את עדיין תרצי, והרי הוא בחור טוב ומוכן ללכת לקראתך, אפשר למצוא פתרונות.

למשל: קודם כל, כמובן אינרטנט עם חסימה הכי חזקה.

דבר שני, לפי נסיבותיכם. אולי אינטרנט עבורך לא בבית אלא אחרי העבודה במקום העבודה/לימודים.

אולי קוד עבורך, על דעת שניכם, שמבחינתו זה כאילו זה איננו בבית. אולי "תיזמונטו" שגורם גם לך להשתמש בכך רק לזמן מסוים.. (אם הבעל לא רוצה להיות שותף בעיסוק באינרטנט - הפירוש הוא, שאם רוצים שיעמוד בדרך הזו, לא יכולים להתעסק עם זה יחדיו כעיסוק משותף. ואז ממילא חשוב שגם האשה תגביל את עצמה, בוודאי בזמן שהוא בבית. כדי שיוכלו לשוחח וכד', לבנות קשר בדבר משותף)

שתצליחו, בעז"ה.

אין ספק שהוא צודק, כנראה שהוא גם מספיק כנה עם עצמו להגיד את זה.

אשרייך שזכית לבחור כזה.

גישה מפתיעה.

באותה מידה אפשר להגיד שטלפון הוא הרס ושעתונים הם הרס ושבכלל החיים הם הרס.

העצה הטובה בחלקה היא של דן, עליך לעבוד על העניין רק אחרי הנשואין והפתרון יהיה מחשב עם סיסמה שלך בלבד.

מאידך, אם את מרגישה נוח להציע לו את זה כבר עכשיו אז לכי על זה.

אלא אם הוא צריך לעבודה למשל. לא כולם שואבים מידע מהאינטרנט. למשל רפואי מקצועי וכו'. יש כלאו שפותחים ספרים או נעזרים ב-144. חשבת על זה? זה לא הכייי הכרחי. וחדשות? יש רדיו. הוא חושש אול ישאשת ותבזבז זמ ןיקר וזה יפחי תאצלה מזמ ןקשר עם חברות, לימודי םוכו'. אז הוא מעדיף שלא.

זה יכול להיות.

כל אחד - עם סגנון הבית שרוצה לבנות.

לא צריך להגזים שאם כך "בכלל החיים הם הרס"..

יש אנשים שבונים בית שהוא "פנימי" יותר, תורני (לא שזה בהכרח סותר - אבל מצייר מציאות), בנוי על לימוד, שיחות ביניהם, וכו'.. וה"מכשיר" בהחלט פוגע להם באוירה. קל וחומר כשהוא מתחיל, כדרכו.. , גם לקחת יותר זמן..

לפעמים גם עיתונים. תלוי איזה ובאיזה מינון.

צריך לכבד את זה.

[את כל הנ"ל כתבתי רק אחרי הנחה שבאמת מדובר ב"חסום" ממש. אחרת, בוודאי שיש מקומות שזה יכול היות הרס]

מבחינה עקרונית, יש כמה דגמים לניהול קונפליקטים.

אם את תוותרי , זה יהיה מנצח/מפסידה.

אם הוא יוותר זה יהיה מנצחת/מפסידה.

ובעומק, אם הוא יוותר ממש על הכל זה יהיה מפסיד/מפסידה כי את מפסידה כאן אותו בכך שאינך מתחשבת בו.

ואם את תוותרי זה גם כן יהיה מפסידה/מפסיד כי הוא בעצם מפסיד בכך שאת מוחקת משהו חשוב ברצונות שלך.

לכן אני הייתי הולך על האופציה שהוא נותן לך כן להכניס את האינטרנט ולעשות את כל המאמץ שהוא לא ייכשל, ובנוסף, שלא תרגישי נקיפות מצפון, - זו אחריות שלו ולא שלך. ולא כדאי שכבר בשלב כה מוקדם בקשר שלכם תתחילי לקחת על גבך אחריות שלא קשורה אלייך ועוד לעשות על זה מצפון.

דני

יש מקום לחשבון איך מיישמים צורת בית שרוצים עקרונית לבנות.

ואם לבחורה פתאום מתברר שיש נתון שהיא לא ידעה על משמעותיותו מבחינת הבחור לבנין צורת הבית התורני ששניהם רוצים - אז יש אפשרות שהיא "מעדכנת את נתוניה". יתכן מקרים שהפרופורציות בין ה"רצונות" אינם שווים מבחינת המשמעות. בפרט מבחינת המשמעות ליעד שהוא משותף לשניהם.

ואין כל בעיה בכך שבחורה חוששת מצפונית שמא היא תגרום בכך להכשלתו. אם היא מכניסה אינטרנט למרות "אזהרותיו" מראש, אז בוודאי שיש לה אחריות. הרי באותה מידה (לא באותה פרופורציה.) ניתן גם לומר שאשה שמאד אוהבת לקרוא עיתוני נשים עם תמונות לא צנועות, אינה צריכה להרגיש "אחריות" על בעלה..

וזה מצוין שחשים את האחריות ההדדית משלב ראשוני: לבחורה איכפת שהוא יגדל בשלוה בתורה; לבחור איכפת שיהיה לה קשר טוב עם החברות. וזה לא תמיד אומר שהפיתרון המיידי "באמצע". תלוי כמה כל דבר הוא משמעותי. מעבר למה שכבר ציינתי שיתכן אדם שמרגיש שצורת ביתו בתורני תהיה שונה לגמרי עם ה"מכשיר" או בלעדיו, בפרט מההתחלה.  ואין בעיה שאשה "תתעדכן" בדבר כזה ולהחליט שזה שווה גם מבחינתה.

ולדעתי, לא כדאי להכניס כאן טרימינולוגיה של מנצחים - מפסידים.. הם בכלל לא חושבים במושגים כאלה, בצדק;  וכלשונך "לא כדאי בפרט בשלב כה מוקדם" להעלות על הדעת בכלל מושגים כאלה. הכל באהבה ואחוה ושלום ורעות, והתחשבות טבעית, ובירור טבעי בין הצדדים, מה חשוב, כמה חשוב, מתי - ואיך ניישם.

כל הנ"ל - ללא קשר להוקרה לך ולדבריך בדרך כלל..

אול יתחליף לקשר חברתי. (יש יתרונות בוירטואלי, למשל כאן זו הדוג )

אם אין אינטרנט יש רק מנצחים! כל השאר דמיונות..

אם יש פטיש הוא יכול ליפול בטעות מארון הכלים על הראש

(שניהם דברים שהיו)

לדעתי, זה פשע ולא אונס. ובפרט לאחד שמודע לאפשרות הזו.

ותגלו שאפשר.

ואם אחרי תקופה זה באמת יהיה קשה ותראו למה צריך באמת אפשר להכניס עם מחשבה.

אם המטרה היא תרבות הפנאי

כשהיינו בשלב שלכם אז הטלביזיה היתה בשיא "פריחתה"  ושם נסוב הדיון אם צריך בבית או לא.

שימי לב שהיום היא שולית ליד הרשת גם בבתים שהכל קיים

אז יצאתם עם החלטה חזקה לגבי טלביזיה אבל ברשת יש הכל ועוד בצורה הרבה יותר מתוחכמת.

אם ברור לך שטלביזיה מיותרת תחשבי מה הניע אותך להחליט כך ותראי אם ההיביטים האלו קיימים גם ברשת.

והכי חשוב יש לך חתן בריא ומודע לרצונותיו ולמפריעים (שימי לב למבנה של מסלי"ש) . שימרי עליו זך ורק תרווויחי

נקודה לזכותו היא הפתיחות כלפייך גם כשלכאורה נחשפת חולשה .

זוהי נקודת התחלה גבוהה מאוד לחים טובים ובריאים נפשית  וזוגית

אם בהמשך תרגישי שזה גדול עלייך אז תמיד אפשר להתחבר. זו לא החלטה לכל החיים.

אני ממליץ לדחות את הכנסת הדבר הזה לבית ככל האפשר ואם אין ברירה ויש לימודים או עבודה שזוקקים חיבור לרשת אז שייכת שאלת החיבור החסימה  וכו...

אם רק למלא את שעות הפנאי אז יש דרכים יותר יעילות (אפילו יותר מפה)

מזל טוב והרבה אור

מצטרף לאות והדר(שהגיב בצורה הכי פשוטה וישירה), דן , הרב דני יהונתן וכו'.

כמובן לא כולם נכשלים, אבל אין אף אחד  כמעט שיהיה עם אינטרנט פרוץ ויכול לומר בוודאות "לי זה לא יקרה".

יש הרבה נשים שלא יכולות/מוכנות להבין את הראש הגברי, והן מפסידות מכך בקשר עם בן זוגן, ולא כאן המקום לפרט.

זה חלק מבריאת וחכמת הבורא, ללא זה, הרבה היו נשארות רווקות... או נשואות ללא בעל ... כי תחושת השותפות אצל האיש לא חזקה כמו אצל האישה, יש כאן מערכת ששילובה יוצר בית בריא ומאושר.

אשרייך בשתיים:

א. הוא ישר ופתוח ומוכן ורוצה להיות קרוב אלייך למרות הסיכון שלקח בחוסר יכולתך להבינו!

ב. הוא שומר את כולו , והיצר המקשר הגברי, אך ורק לך!

זכית ללא ספק!

בדור כה מטורף כשלנו!

בע"ה אין ספק שתהיו מאושרים , וזוג קרוב ואוהב וקשור!

רק אושר!

(וכאן הייתי ממליץ לך לבקש מהמדריכה שתסביר לך קצת יותר על 'מהו גבר' ולמה זה כן טוב לבנין הבית)

אני רוצה רק להוסיף נקודה קטנה.

"כל הגדול מחברו ייצרו גדול הימנו"

בעלך צדיק וטהור וכל דבר הכי קטן יכול לפגום בטהרה זו.

מי שהולך עם חולצה צבעונית לא ייראו עליו כתם קטן אבל מי שהולך עם חולצה לבנה ייראו כל נקודה הכי קטנה שמלכלכת את החולצה.

אותו דבר בהקשר של בעלך. הרבה פעמים אנשים שלא מקפידים במצוות שואלים אם באמת מפריע לכם הדוסים קול של אשה שרה או אשה עם שרוולים קצרים וכו' (אקטואלי היום יותר מתמיד בעקבות העיסוק התקשורתי) אז התשובה היא כן. זה מפריע לנו כי אנחנו רוצים שהחולצה שלנו תישאר לבנה.

גם בעלך בהכירו את נפשו לא רוצה לפגום בה ולו בדבר הכי קטן.

את לא צריכה להיות בהלם ש"היצר הרע עולה מעל לראש" אלא להיפך. תהיי גאה בכך שאפילו דבר קטן עלול לפגום בנפשו הטהורה והוא מודע לכך.

אבל בקשר לבזבוז זמן

בעלי טוען שזה שורף לו את הזמן חבל"ז ולכן ביקש ממני לפני שהוא מגיע להחביא את המודם

ואז אם צריך משהו ספציפי מחברים (זה פחות נגיש ופחות שורף זמן) ממש לא אכפת לו שמחובר כשהוא לא נמצא

הצדיקות היא בהתמודדות עם החיים הממשיים.

להשאר בדרכנו על אף העולם שסביבנו.

ולהסתובב על חוף ים אילת בשעות הפנאי

כדי להתמודד עם החיים הממשיים ולהישאר בדרכנו על אף העולם שסביבנו.

לא מדברים כאן על אדם שלא יוצא לרחוב, מדברים על זה שאדם יכול לבחור מה הוא מכניס הביתה. זו בדיוק הדרך להתמודד עם החיים הממשיים.

הרי שעליך לשקול לא לצאת כלל מן הבית.

לגבי אנשים אחרים אני אומר כי בעידן הנוכחי קשה לחיות ביעילות ובנוחות אם לא משתמשים ביתרונות העצומים של האינטרנט. לדעתי זה כמעט משול לאי יציאה מהבית.

בס"ד

עזרתם לי מאוד.

באמת.

אין לי איך להודות לכם.

הארתם לי את החתן שלי באור זוהר אתם פשוט מקסימים.

הפכתם לי הרגשה של חוסר אונים והבנה להערכה ענקית.

תודה.

ה' ישלם לכם.

שתזכו להקים בית של קדושה וטהרה.

אין ספק שאת האמירה הראשונה על מה שינחה את הבית כבר אמרתם, ובגדול!! גם ברמה הרוחנית, וגם ברמה הזוגית!

הרבה הצלחה וברכה!

זה כמו לקחת מישהו למקום של טומאה ולהגיד לו: תתמודד.

זה פשוט דברי היצר הרע בכבודו ובעצמו.

לא כולם במדרגה של לא להכניס אינטרנט, אבל מי שכן - צריך לחזק אותו ולא להכניס מושגים מעוותים ואנטי תורניים על 'התמודדות'  שעל שכמותם נאמר 'מה יעשה בן ולא יחטא'.

עוד כמה שנים כשתראי איך בעלך גדל בתורה תדעי שיש לך חלק עצום בזה!!!

אשרייך שאת ככה באה לקראתו.

שיש הרבה רבנים שממש פוסקים נגד הכנסת אנטרנט הביתה, כי זה ממש "לפני עיוור לא תתן מכשול" כאשר יש גבר בבית. מה לעשות בתור בת את לא תביני את זה (למזלך).

בפורומים של נשואים באתר דתי אחר הרבה פעמים נשים פותחות שרשורים שמתחילים ב"בעלי נופל באנטרנט"ובעקבות זה נגעלות/מתרחקות/נפגעות מהבעל.

יש בתים שהתפרקו.

ובכלל כשיש ילדים בכלל לא מומלץ אנטרנט.

הרב ארוש שליט"א אומר שכמו שיש הלכה שלאיש אסור להתייחד עם אישה ככה צריכה להיות הלכה שאסור לאיש להתייחד עם האנטרנט.

לא כדאי שכל זה יהיה לך על המצפון, במיוחד שהוא- הבחור שלך,לא רוצה אנטרנט. את כאשתו אמורה להגן עליו ,להציל אותו מהחטא, ואם לא -אז לפחות לא לגרום לו לחטוא.

מומלץ לשמוע דיסק או שניים של הרב ארוש שליט"א בנושא. לא תהיה לך התלבטות.

למה להכניס את כל הזבל של העולם לבית?

עדיף בית טהור ונקי 

מלהגיב עד כה...

הייתי בטוח שתקפוץ מהראשונים (ואפילו כיוונתי משהו בתגובתי הראשונה לכיוונך.. )

אבל אני חושב שנכון עשית שחיכית. כל אחד עם כיוונו המיוחד, רקעו, סיגנונו והמציאות כפי שהוא מכיר אותה.

כך גם נתת להם להתבסס במה שמתאים להם, וגם מחית על כבוד "רבך"... (אני צוחק כמובן. הכוונה שהבעת את

הצד שלך לגבי הענין החביב עליך, ושאתה - במעלתך - באמת עושה איתו דברים מאד חשובים. עד כדי כך שלא היית

מבטל את ה"שידוך" שלך איתו, שקדם בהרבה, לאיזה שידוך חדש שמנסה לדחוק אותו...). שכל אחד יצליח במה

שמתאים לו. ובלבד שיכוון ליבו - ומעשיו - לשמיים.

אדם עושה בזמנו הפנוי מה שעולה בדעתו.

זה זמנו שלו והוא רשאי לנצל אותו להנאתו ואין בכך שום "בזבוז".

אם אדם לא ממלא את חובותיו ובמקום זאת קורא בספר או שבמקום לעבוד הוא משחק, ניתן אולי לכנות זאת כבזבוז.

אם אדם עושה בזמנו שלו את מה שמהנה אותו אין שום סיבה להסתכל על זאת בעין רעה.

והוא נגרר לעשות משהו אחר או לא שם לב לזמן העובר כי הוא שקוע בדבר סוחף מדי, ואחר כך הוא מתחרט ומתעצבן על עצמו.

כך נראית מערכת היחסים שלי עם המחשב כבר שנים. אני עובדת וכל פעם עוברת באמצע לאתרים ולפורומים, ואח"כ נבעתת כשרואה כמה זמן הלך לי על חשבון עבודה שאני צריכה לעשות או במקום לעשות דברים מועילים אחרים.

לשחק שלוש שעות משחקים מטופשים בפורומים שונים זה בהחלט בזבוז זמן.

אבל לא כל אחד הוא רבי מאיר.

ביננו הרי האתר שלך- ערוץ 7 - מלא בתמונות נשים, שבחור ישיבה, מוטב לו שלא יראה אותם,

קל וחומר אם מדובר על חתן צעיר שעכשיו מתחיל לבנות את הקשר עם אשתו.

ואם הבחור מרגיש שזה לא טוב לו לשבת עם ארנק תלוי בצווארו בפתח קובה של... והאינטרנט במחילה מכבודך הוא כזה- אז טוב שהוא לא יתקרב אליו גם עם רבנים גדולים מחוברים אליו, שאגב - מי יודע אם בתור בחורים צעירים הם היו מתחברים לאינטרנט-הם היום גם היו רבנים גדולים (למה לשקוד ולעמול כשהרב גוגל יודע כבר הכל).

דבר אחרון-

עם כל הברכה הגדולה, האתרים החיוביים וגמילות החסד הרבה שיש באינטרנט- בו לא נסגוד לו.

אפשר לצמוח ולהיות אדם טוב, עובד ה' וירא שמים נפלא - גם בלי לפתוח מחשב מעולם, תשאל את הרב ליאור לדוגמא..

מה רע קצת שבני זוג יהיו מכונסים עם עצמם קצת?

לא מספיק לנו ההפרעות בטלפונים, האיתוריות שתלויות עלינו 24 שעות ביממה (כלומר הפלאפונים), סתם חברים מכרים ושכנים שקופצים לבקר ורדיו שפתוח מידי פעם. שצריך על תחילת בניין הבית להכניס עוד חלון ענק - בור ללא תחתית שיעסיק את ליבנו ומוחנו?

אנחנו לא הכנסנו אינטרנט הבייתה גם כשאנחנו היינו זקוקים לו  לעבודה עד שהמציאו את רימון וזה מה שיש לנו.

הבעיה היא לא רק מה רואים אלא כמה זמן ולזה אין לנו עדיין פתרון כי מה לעשות מתישבים לעבוד וכשמסיימים מסתכלים לרגע בדוא"ל ורגע בחדשות והופ בזבזת יותר מדי זמן.

לאחרונה שמעתי שיש תוכנות שמקציבות זמן ואז מחשיכות את המחשב, אמרו לי שיש תוכנה שנקראת טיים אווט ויש גם אחת דרך רימון בעלות מסויימת , אולי זה הפתרון לבעיה הזו.

אני רוצה לומר לכם משהו.

אני אוהבת לעבור על התגובות שלכם בפורום הזה, למרות גילי שכנראה מכפיל את שלכם.

לעיתים קרובות אתם מרגשים אותי עד דמעות בגישה העדינה, העניינית והרצינית שלכם.

כך גם הפעם. אני לא רוצה לנסות לדמיין אילו תגובות היו עולות באתרים אחרים על שאלה

כמו זו.  אתם נהדרים!!

לא יודע אם שמתם לב אבל הבחור לא פוחד מנפילה לאתרים לא צנועים חלילה ולכן זה לא קשור להרגע אחרי החתונה וכו'.

הבחור מדבר מצד ביטול תורה - שכן כידוע לכולם פה האינטרנט מושך את האדם לבזבז שעות מול המחשב

ומי לא נפל פה בעניין הזה.

יהיה לך יותר קל להבין מדוע הוא חושש מאינטרנט וממחשב.

לדעתי הוא אדם מאוד איכותי וחכם ולכן הוא כנראה מסתייג מהמחשב ומחולאיו.

זה מסוכן מאוד ויש אנשים - גברים ונשים שמתמכרים לזה.

כמובן שאם הוא מסכים אפשר לעשות מחשב עם קוד שרק את תדעי אותו.

אבל זה רק כאמור אם הוא מסכים.

שבוע טוב ושהזיווג יעלה יפה לבנין עדי עד וקשר של קיימא

דבר ראשון בתור גבר ואחרי שדיברתי על כך עם אשתי. המשיכה של גברים לדברים לא צנועים היא גדולה בהרבה מהמשיכה של הנשים... בהחלט ניתן להבין את ארוסך בנושא הזה.

לגבי הנושא של בזבוז הזמן. נראה לי שזה דבר יותר נשלט. בניגוד למכשול של הפריצות באינטרנט שעליו נאמר "אין אפוטרופוס לאריות" ונאמר דווקא בנושא הזה.

נקודה למחשבה. אצלנו בישיבה יש גישה לאינטרנט לאתרים ספציפים(לימודיים) לכל תלמידי הישיבה ולרבנים יש גישה רגילה!!!!(כמובן אינטרנט מסונן)

לסיכום נראה לי שלאור הטענות של בעלך בוודאי שאין להכניס אינטנט שאיננו מסונן הביתה(ושהסיסמא תהיה אצלך!). מעבר לזה אני לא אגיד לך אם באמת כדאי להכניס אינטרנט הביתה, כי זה בין ארוסך לבינך, ומחילה משאר המגיבים אבל אף אחד לא יכול להחליט במקומכם, כי אף אחד לא רואה את התמונה המלאה חוץ משניכם ביחד 

בכל מקרה נראה לי שמה שקורה כאן בינכם הוא אחד מ"חוסרי ההסכמה" הראשונים שיש בין בני זוג. זה דבר שמאוד קשה לקבל אותו בהתחלה, כי עד עכשיו הכל היה כיף ולא היה על מה לריב. אבל ניתן גם לצמוח מאוד מהדברים האלו. כדאי לשים לב שהוויכוחים נעשים בצורה ראויה, שאף אחד מהצדדים לא כופה את דעתו על הצד השני ושהדיון נעשה ברוח טובה. במיוחד בתחילת הדרך נראה לי שמאוד כדאי להקפיד לשים לב לנקודות הללו.

אני ממליץ לכם לקרוא ביחד בספר "איש ואשה" של הרב "אלישיב קנוהל" בחלק א' פרק ד' "תרבות המחלוקת". אני ואישתי קראנו אותו ביחד ואני חושב שהוא מאוד תרם לנו.

המון מזל טוב והרבה הצלחה בהחלטה המשותפת יהי רצון שתגדלו מכך ותצליחו. דידי

הכול נשמע מאוד דומה בדיון כאן. "תתגמשו", "תתגמשי", "תעשו פשרות", "תכניסו מסננים", "תעשו טריקים".

יש לי שאלה אלייך: אתם בכלל מתאימים?

אני כמובן תמה אם התגובה הזו שלי תזכה להיכנס לאתר, אבל נניח שכן, ושלא תתייג אותי חלילה כאיזה "מתקדם עמלקי קריר" שמטרתו להכניס ארס הנחש הקדמוני ב"מ בליבות ישראל ח"ו (ואני בטוח שעל עצם תעוזתי לדבר בכלל כבר יש כאן כמות נכבדה של אלו שיחשבו כך, או ליתר דיוק יחליטו לגביי כך). איזה בלעם בן בעור המבעית על חמורו המיתולוגי שמטרתו להביט בעינו הרעה והשתומה על שידוכי ישראל.

אז בהנחה שהתגובה כבר מתפרסמת, אני מבקש לקבל תשובה לשאלה הכי פשוטה: את אומרת שבקרוב אתם מתחתנים. ריבון העולמים, עד עכשיו הכול היה חלק? ברור? את שמה לב שאתם במחלוקת תהומית לגבי עצם משמעות הבית שאתם בונים?

לדעתך הרצונות של שניכם בכלל עולים בקנה אחד?

את מבינה שמחלוקת לגבי השאלה האם בכלל יהיה בבית כלי כמו מחשב שמחובר לרשת, היא מחלוקת תהומית לגבי עצם מצבו ועתידו ומראהו ומשמעותו של הבית?

את בכלל מקדישה זמן למחשבה על הצעד החשוב ביותר שתעשי בחייך? הוא מקדיש זמן למחשבה על הצעד החשוב ביותר שהוא יעשה בחייו?

עני לעצמך על שאלות אלו, ונראה לי שאז אולי תקבלי בעצמך תשובה לשאלה המקורית.

נ.ב. לגבי שאלת "כל הבנים כך?" וכו', זו לא שאלה שאת צריכה להטריח את עצמך בה. הוא מה שהוא, הוא לא ישתנה בגלל מחשב בבית לא לכאן ולא לכאן. ואין צורך להוריד דמעה בשבילו. את הדמעות תחסכי לעצמך, בייחוד למצב שבו תעשי טעות שתתחרטי בגללה. תשתדלי להימנע מטעויות - אז הרבה דמעות תיחסכנה.

כי מי שנשוי יודע שיש המון דברים שמגיעים אליהם אחרי החתונה, המון נושאים במחלוקת, שאם היינו יודעים עליהם לפני...

למי הכל ברור וחלק לפני החתונה? ולמי אחרי הכל ברור וחלק?

אם הכל היה ברור, לא היינו מתחתנים. זה בכלל לא שחור לבן..

מישהו אמר שאין המון דברים שמגיעים אליהם אחרי החתונה? מישהו אמר שאין המון נושאים במחלוקת?

בואי אני אפילו אחדש לך: יש מקרים שהדברים שמגיעים אליהם אחרי החתונה כל כך גדולים ובלתי ניתנים לגישור, שאנשים אפילו נפרדים.

אני טוען שזה נושא רציני ביותר שמן הראוי להיות בהסכמה מלאה לגביו, כי הוא נוגע לעצם שאלת ההתאמה בין בני זוג. לא ראיתי שסתרת היכן שהוא את הטענה.

אשמח שתגובות תהיינה לעניין ולא לגופו של מגיב (זו גם הסיבה שאינני מעיר דבר על העדות האישית שאת מביאה, אם כי הייתי מציע לך לקרוא במו עינייך את מה שהעדת על עצמך ועל בן-זוגך ולשאול את עצמך מה אמירה כזו מלמדת).

מעבר למילות הקסם "התאמה בין בני זוג" יש את הדבר שהוא המקיים והמעמיד והמאריך ומשמח את חיי הנישואין-

הדיון

להתגמש

להבין מה הצרכים והרצונות של השני- וללמוד איך אני "תומכת לחימה" שלו! 

(במקום להיות ילדה קטנה מתעקשת על שלי- בלי לראות את הצד השני בכלל...)

זוגיות חזק נבנית מהעבודה והגישות על כל מיני שאלות

לדעתי- הדיון פה על מחשב כן או לא- לא על זה מפקים בית! לא על זה מעלים שדים ושאלות אצל מאורסת!

אני חושבת שאין אפוטרופוס לעריות.

אין מה לעשות עם כל הקושי הזה להבין את זה זה בדיוק כך.ולבנים הרבה יותר קשה מאשר לבנות

לשלוט בכאלה דברים.

תחשבי על שמירת נגיעה:למה בכלל צריך את זה?למה לא היה אפשר שאנחנו נגע נגיד רק יהיה מותר לתת יד??

בדיוק בגלל הסיבה הזו,כי אתה לא יכול לדעת איך יתגלגלו הדברים וזה דבר שהוא ממש פגיע.

אני יכולה לספר לך על אחי בחור מקסים וצדיק,לומד,מידות הכל....

שאין מה לעשות נפל באינטרנט ובצורה מזעזעת.

ואני לקחתי את זה די קשה,זה ערער לי הרבה דברים ואז הבנתי-אין אפוטרופוס לעריות ואל תדון את חברך

עד שתגיע למקומו.את לאר יודעת כמה זה קשה להם.

אשרייך שזכית בבעל צדיק שבאמת לא רוצה ליפול!!

שתזכו להקים בניין עדי עד!!!

ועוד משו:היום עם עידן הטכנולוגיה יש כל כך הרבה מקומות עם אינטנט,במקום הלימודים,בבית של ההורים או אפילו אם לצורך דחוף אפשר אצל השכנים...

אני מכירה אנשים מאוד חרדים ויש מחשב ויש סיסמא שרק האישה יודעת והגבר לא יכול להיכנס למחשב.

מתי שתרצי הדליקי את המחשב והשתמשי- סיימת? כבי את המחשב.  ואם יבקש להשתמש כמה דקות?????  הסכימו ב כ ת ב לפני החתונה בדיוק מה עושים במצב זה ( אם לא אז ל א ! )

בהצלחה.

לגבי תגובת אחרים - יכול להיות שאחד משתמש במחשב והשני לא ועדיין מתאימים.

גם לבנים הכי דוסים וחומודים וצדיקים ועדינים ביקום יש יצר..... ויש גבול עד כמה הם יכולים לשלוט בה

וכן אולי את קצת תמימה..

דבר ראשון אני רוצה להגיד לך שזכית. לא כל הגברים כל כך ישרים ואמיצים להגיד את הדברים בצורה ברורה אבל אני מסכים איתו במאה אחוז (אם לא הבנת אז גם אני גבר). פעם הרב יהשוע שפירא (ראש ישיבת רמת גן) שאל באיזה כנס של גברים דוסים!!! מי מעיד על עצמו שלא נפל אף פעם באינטרנט, בודדים בודדים לא הצביע, והרב אמר שגם חלק מהם פשוט מתבייש להודות... אז כן אנחנו הגברים יש לנו משהוא דפוק מאוד בשכל וכנראה שמאוד מאוד קשה לשמור על זה...

ולכן תשמחי ותודי לה' שיש לך כזה חתן צדיק וישר, ובעז"ה (אני מכיר את זה אצל כמה משפחות וזה הולך מצויין) יש מחשב ואינטרנט עם קוד שרק את מחזיקה בו (עכשיו השאלה כמה את חזקה לא לתת לו את זה גם אם הוא יבקש) ואם הוא צריך משהוא מהאינטרנט רק מתי שאת בבית את תפתחי לו את זה, זה נשמע מטומטם וילדותי אבל עובדה שהוא העלה את זה וזה כנראה נצרך בשבילו, לגבי המחשב עצמו ניתן גם כן להגדיר סיסמא, אם כי נראה לי שמחשב ללא אינטרנט אינו אטרקציה כ"כ גדולה.

ודבר אחרון, כמובן הייתי מציע בכל מקרה להתחבר לאינטרנט רימון או לנט צח (לא מכיר אותם אישית אבל הבנתי שהם באותו עניין כמו רימון) וגם לך לנסות להגדיר לך צרכים וזמנים לאינטרנט כי זה באמת ממכר מאוד גם נשים וראיתי כבר בתים שכמעט נהרסו לגמרי בגלל שהגבר, האשה עסוקים כל היום באינטרנט ולא מטפלים בילדים / בבית / בעצמם כמו שצריך (ולא אני לא מגזים)

בקיצור שתהיה לכם הרבה שמחה וברכה בבית, מזל טוב ותגיעו להחלטה הטובה בעז"ה.

מקווה שקראת את הכל והצלחתי להועיל במקצת

בברכה

בלי קשר עצם האינטרנט , זה כבר אמרתי דעתי למעלה.

הרבה מהעיצות כאן שהיא תחזיק בקוד וכו', יכולות להיות הרסניות, כי לא תמיד האישה מקבלת את העניין בהבנה אלא בזילזול שבעלה לא יכול לשלוט בעצמו.

בכלל, לדעתי, אין זה נכון כלל שהאישה תהיה השוטרת של בעלה , ובעלה שוטר שלה. צריך להיות כבוד והבנה הדדייים, כמו שלא יעלה על הדעת שלא יתן לאישתו לדבר בטלפון יותר  מ5 דקות והוא יחזיק בקוד כדי שלא תדבר לשון הרע,(שלנשים קשה מאוד לשלוט על לשונם) או שתצטרך אישור שלו על כל בגד שתקנה שהוא מספיק צנוע, (ויחזיק את הכ"א אצלו)(אישתי אומרת שאנו הגברים לא יכולים  להבין את הפיתוי שלאישה ללבוש בגד יפה אף שאינו צנוע)

זה יגרום לכעסים וזילזול, למרות ההסכמה.

אינני יודע אם גבר שמעלה רעיון כזה הוא נשוי (ואישה שמעלה רעיון כזה , לא תמיד זה מגיע ממקום של הערכה...), יתכן שאינו מבין משמעות הדברים.

אני אישית לא הייתי מסכים בחיים שאישתי תהיה שוטרת שלי.

ובטוח שהמון גברים מהנהנים כרגע בראשם בהסכמה... ואפילו כמה נשים שחשוב להם לכבד את בעליהם.

אז הנה אמרתי מה שהרבה לא רצו/העיזו לומר...

יום טוב, חברים!

נ.ב.

נכנסתי שוב כדי להוסיף:

בעיקבות ה"מי יכול להעיד על עצמו" שנשמע כאילו, אין לאף אחד שליטה...

אני רוצה 'להעיד על עצמי שני דברים:

א. מי שמחזיק בידו את האפשרות למנוע מהמחשב שלי להגיע לאתרים מפוקפקים, הוא...

המתכנת של תוכנת אתרוג...

ב. הייתי כמה ימים עם מחשב ללא הגנה וללא מעקב ותתפלאו, הגעיל אותי לחשוב על כניסה לאתרים מפוקפקים, ולא יאומן, אני גבר!...

ככלל צריך להבין שרוב הנופלים נפלו ברגע של חולשה / תיסכול, שחיפשו עניין...

אלא שכאן הנקודה, ולזה התכוונתי בתגובתי הקודמת, אין אף אדם בעולם שאין לו ריגעי חולשה, ומכך צריך להישמר, וכל אחד יעשה כהבנתו איך להישמר אם הוא צריך(כי שוב, כל אחד מכיר עצמו וחולשותיו.)

זהו בקצרה.

ערוץ 7 אולי תחסכו מאיתנו?!

ב"ה 

חבר סיפר לי הוא נשוי שנה וקצת אישתו לצורך לימודים צריכה אינטרנט ועשה אינטרנט רימון-לאחר שנפל בו מספר רב של פעמים (יוטיוב,בלוגים,וכו')עבר לאתרוג ופשוט היתקשר לנציג נתן את המספר מודם אינטרנט שלו ותוך דקות צלל לתחתית המוסר האנושי טייל באתרי פורנו וכו' והקשר שלו אם אישתו בשיברי שברים..

לא ידעתי מה ליעץ לו.. אכלתי תלב על אותם "רבנים" שמאשרים אינטרנט, אכלתי תלב על נשים שאכפת להם מהחברות שלהם והלימודים שלהם ולא מבעלם.. 

אתה הרי משתמש באינרנט ברגע כתיבת ההודעה, גם אתה נופל???????

והרבנים? מזל שלך שאתה יותר חכם מהרבנים, ומזל שלנו- שאתה לא רב...

המון משתמשים באינרנט עם חסימה ולא נופלים.

לעשות מה שחברך עשה , זה חריג, והוא באמת מסכן.

אני חושב שהמציאות ברורה.

אגב, למה אתה נותן רעיונות לאותם אנשים מעטים עם ראש כמו חברך שאולי יקראו את דבריך?

גם אם תתקשר לרמון ותבקש פתיחה של אתרים מסוימים, הם ייבדקו קודם ואח" כ אם זה לא נוגד את החוקיות של החברה הם ייפתחו.

מי שרוצה ליפול- נופל.

ויש עוד הרבה דרכים ליפול גם עם חסימה של אתרוג בדרגה הגבוהה.

ואני מדברת על דברים שראיתי ממקור ראשון, ואין זה המקום לפרטים וחבל.

היה אסור ע"פ חוק למעט עובדי הייטק וצבא

גם אני לא חשבתי שמדובר כאן במשהו שחושש מנפילה . הכיוון הוא זמן בטלה.

היום גם כמורה אתה חייב אינטרנט , המנהלים שולחים הודעות במייל והכל נעשה כולל תעודות והערות משמעת ניהול תיקים אישיים באינטרנט. בכל מקצוע כמעט זה כך. אבל חייבים תוכנה שתגביל את הזמן ויש כאלה דרך אינטרנט רימון כך הבנתי או תוכנה חינמים שנקראת טיים אאוט [אבל היא באנגלית לכל מי שמתקשה]

כולם יודעים שאתה יושב לרגע לבדוק משהו קטן ופתאום התעופפה שעה שעתיים.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.