אבל נשמע מהשאלה שאתה צ'ונג. ולכן קצת פדיחות להסתובב עם כומתת בקום...

בכל מקרה אין בעיה לענ"ד.

זה לא פחות חגיגי בעיניי אנשים מאשר חולצה לבנה

אם זאת הייתה חתונה הייתי אומר שתחליף ללבן.

רק בגלל שזה יפה שיש אחידות.

אם אתה החתן, אתה יכול להיות לא אחיד כמו כולם...

ואם אתה עדיין מסתפק אז תשאל את הרב שאר ישוב כהן רבה של חיפה.

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

1. מדים זה יפה

2. את יכולה לחשוב שמדים זה מכוער, אבל נראה שהשאלה כאן הייתה לא אם זה יפה או לא (שהרי על טעם וריח וכו') אלא האם זה מכובד, או לא.

אין לי בעיה שבעלי יהיה בקבע או שיבואו לי בדייט עם מדים.

זה לא העניין.

לאירועים הולכים עם בגדים חגיגיים. מה הבעיה לשים חולצה לבנה בתיק?!

כמו שאני לא הגעתי לחתונות או אירוסין עם חולצתנועה גם אחרי יום עיון וסחבתי במשך כל היום בגדים חגיגיים יותר.

מה הבעיה לשים בתיק?

כנראה את חושבת שלהיות חייל זה כמו שירות לאומי. ומדים = חולצת תנועה.

אז זהו שלא.

מי שהוא חייל הוא פשוט חי לגמרי בתוך מערכת אחרת. הוא אוכל כמו חייל, חושב כמו חייל, ישן כמו חייל וגם מתלבש כמו חייל. כשהוא באוטבוס מצפים ממנו לנורמה אחרת (כאחראי במקרה של בעיה) ואסור לו לנסוע בטרמפים גם בדרך הבייתה. הוא צריך להיות עם פלאפון דלוק בשבת  ואם הוא לא יקשיב למי שאחראי עליו הוא יכול למצוא את עצמו בכלא.

בקיצור, זה לא דומה לשירות לאומי.

לכן גם החברה מסתכלת על מישהי שבאה  לאירוסין עם חולצת תנועה כאל מישהי שמזלזלת ואילו על חייל לא.

יש לו אפשרות לקחת איתו בתיק חולצה לבנה (זה מה שאני הבנתי לפחות..)

אז למה לא?!

אני עניתי לו. לא עניתי לכל החיילים שחוזרים אחרי חודש בבסיס.

לפי דעתי יותר מכובד ומתאים להגיע עם בגד מתאים. זהו.

לא משווה בכלל לשירות לאומי. רק לקטע של הדקת מחשבה לקחת חולצה.

סתם.. מראה שהוא עשה מאמץ..

והוא לא צריך להתחרפן בשביל זה עם החולצה הלבנה..

[לא יאומן, אני מעודדת אנשים לבוא במדים]

בכניסה לרחוב מאה שערים יש שלט שאסור להיכנס עם בגדי הטומאה הציוניים...

ראו הוזהרתם!

אפחד שם גם לא באמת יגיד לך כלום!!

יירקו עליך!!!

לא.. לא..
אבל אני גם לא הולך על מדים

תלכלך אותם בבוץ. חורף... חבל לעשות לאמא עוד עבודה

אבל האמת, שמדי ב' הרבה יותר יפים! (מלבד זה שהם הבגדים הכי נוחים בעולם)

אח, מדי ב' וכומתה. אפילו במילואים אין עונג כזה

תודה על התגובות... אני בע"ה אגיע הביתה לפני האירוע.. אז כנראה שאני אקח איתי בגדים בכ"ז..

תודה על ההצעות ורק בשמחות =]

שיסע הביתה על מדים

אבל הוא מגיע הביתה..אז שיחליף שם לבגדים רגילים

הוספה:

חוץ מזה שזה סיוט לרקוד על א'

הם לטקסים וכשיוצאים הביתה וכו'.

אבל בתכלס-מה ההבדל בינהם? למה זה סיוט לרקוד על א'?

לילה טוב 

תודה על ההשקעה שלכם

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל