בימים האחרונים בכיתתי סוערות הרוחות,
בת מהכתה שלי כל הזמן (היא התדיינה על זה עם הרב היום לאחר שיעור יהדות, שיצאנו משיעור אנגלית היא התיישבה על הספסל בעצבים בקשר לעניין, ומתעצבנת על כך בכל הזדמנות קשורה יותר ופחות
היא מזה נשמה!!)
אומרת שבגיל העשרה אין לנשים תכלית, כי כאילו נכון עושים מצוות וזה אבל פסדר אז נגיד אני עכשיו צנועה סבבה, אבל אני לא עושה בזה כלום.
בנים יש להם לימוד תורה, יש להם מלא מצוות שהם מחויבים בהם בניגוד לבנות, מצוות עם משהו לעשות, ולא רק מצוות באוויר כזה כלומר צניעות זה לא באוויר, אבל זהו התלבשתי צנוע וזהו כאילו לא זהו אבל בקיצור זה לא משו שאני יכולה לעשות כל שנייה מחדש, לא משו עם תכלית לעכשיו!
ובנות פשוט חיות בשביל העתיד, זה ממש מחרפן!!
ובכלל כאילו לפחות אם אנחנו חיות בשביל העתיד למה מכריחים אותנו ללמוד דברים שגורמים לנו להרגיש תסכול, כי יש כאלה שמה לעשות לא מסתדרות עם מקצוע מסוים מכל סיבה שלא תהיה זה דופק להם תתעודה ותתעודת בגרות ואז זה מרגיש לפעמים מזה מעצבן כי מה אני סתם לא יוצלחית (וזה לא קשקוש!)
כאילו וואי מה הקטע?
למה אין לבנות תכלית לעכשיו בגיל הזה? כאילו חוץ מלעתיד, זה מחרפן לחיות בשביל העתיד...
וגם למה א"א ללמוד רק דברים שתורמים לנו באמת?
כאילו איך היא אמרה למה אנחנו לא נולדות בנות עשרים ???
מצחיק אבל..
כלומר כן יש תכלית אנחנו לא סתם, אבל הכל זה בשביל העתיד, ובנים יש להם לימוד תורה שזה נותן להם גם עכשיו...
יאללה כתבו דעותיכם!
(מה שכתבתי פה זה הדעה שלה, ואני דיי מסכימה איתה...
)