אני מדברת ממש מחוסר ניסיון אבל אני רואה שילדי המטרנה ישנים טוב יותר...

אצלי כרגע אני בהנקה של 12 נותנת בקבוק חלב שאוב וככה היא גם ישנה לפחות 4 וחצי שעות...

ואני ממש משתדלת לפני שאני שואבת לאכול משהו עם ברזל ולקחת כדור ברזל כי כבר היו פעמים שהיא אכלה 80 והתעוררה אחרי שעתיים...ז"א שהיא אכלה מים ולא חלב מזין.

שישנים טוב יותר

לפני כמה וכמה שנים היתה מטפלת אחת שנחשבה למטפלת מעולה. כל התינוקות היו ישנים אצלה בלי שום בעיה

עד שהתברר שהיא היתה מרדימה אותם ליד ברז גז פתוח!!!

אז הם ישנים טוב יותר, אז מה?

ומטרנה זה לא...

אני לא חושבת שצריך להיאבק על הנקה גם על חשבון המנוחה והשקט של התינוקת ושלך.

זה חשוב שתינוקות ישנו הרבה, זה חלק מהותי מההתפתחות שלהם.

בקבוק מטרנה  אחד ביום לא כזה ישנה..

ואני כרגע כן נאבקת מאוד על הנקה אבל זה בתנאי שאני רואה שלי ולילדה זה עושה טוב.

ברגע שהיא משמינה וישנה טוב, לי אין בעיה להקריב מעצמי

אבל אם זה מציק לה והיא בוכה ובקושי ישנה אז אני אשלב גם דברים אחרים...

על הסכנות שבבקבוק אחד אפשר לקרוא כאן:

http://brachahaskel.blogspot.com/2009/06/blog-post_2845.html

גם אני מכירה מקרוב (מה זה מקרוב... צמוד ללב) ילדון שבנסיבות מסוימות לא יכול היה לקבל את מחסורו מחלב אם, וכשנכנס התמ"ל לתמונה התחיל לפרוח. אמרתי שאין מקרים כאלה? ברור שיש. אנא, זקנה יקרה, אל תוציאי את דבריי מהקשרם. אני הגבתי לטענה שבקבוק אחד לא ישנה כלום, והפניתי למקור שהוא בעצם איסוף מאמרים ומחקרים שכל אחד מהם בפני עצמו מפריך את הטענה הזאת. מחקרים ארוכים ומשמימים, אכן.

השורה התחתונה - כן, יש מחיר לתמ"ל. גם לבקבוק אחד. ברור שבקבוק אחד עדיף מאוד על רק בקבוקים, וחשיפה בגיל מאוחר עדיפה מאוד על חשיפה בגיל צעיר יחסית. יש המון דרגות. וברור גם שהתמ"ל - על כל המחירים שלו - הוא לפעמים הבחירה הנכונה, בריאותית. וגם כשלא - השיקול הסופי של האמא, אך ורק שלה. הכול אמת ויציב, ולא אמרתי שום דבר שסותר את זה. רק באתי להציב עובדות מול אמירה שגויה אחת.

בריאות לרוב.

מה גם , שקל לי לתמוך במטרנה , אחרי שהתאבדתי על ההנקה ...

עדיף שהילדה תקבל תמ"ל, תישן ותהיה רגועה, ושתהיה לה אמא שמחה ערנית ורגועה, מאשר שתהיה עצבנית ועם אמא עצבנית וסובלת.

אני גדלתי על תמ"ל, וגדלתי מצויין, בקושי הייתי חולה, כנ"ל גם אחותי הספורטאית המחוננת והקצינה. אפשר לספור על יד אחת את הפעמיים ששתינו ביחד היינו חולות בשנה הראשונה לחיינו ועוד ישארו אצבעות. גדלנו שתינו ב"ה מצויין ובקושי היינו חולות.

חברה של אמא שלי מהעבודה שהניקה הנקה מלאה , התינוק שלה על בסיס קבוע כל שבוע, סבל מדלקות אוזניים, אסטמה, חום והתקררויות שילשולים ועוד כהנה וכהנה...

חברה אחרת שהניקה הנקה מלאה, גורו של הנקה, עד גיל שנתיים, הילדה הייתה חולנית מאוד.

כל הדמגוגיה הזאת של יועצות הנקה עם אינטרס כלכלי על כמה אסור לתת בקבוק , ואף לא אחד, היא מגמתית ולא הגיונית.

הבת שלי על תמ"ל מהיום שהיא נולדה, תינוקת בריאה, חייכנית מאוד, תיקשורתית מאוד, שמנמנה במידה וישנה היטב ב"ה.

לא ראיתי, בהתבוננות של שנים, שתינוקות יונקים בריאים יותר מתינוקות שניזונים מפורמולה.

דיי כבר עם פולחן ההנקה הזה.

יש ייתרונות להנקה, אין לפסול אותה, אבל לא צריך לעשות דמגוגיה בגרוש נגד תמ"ל.

להניק הנקה מלאה זה חיובי, אבל לא בכל מחיר, אם הילד והאמא סובלים זה נזק.

מה עדיף, תינוק שלוקח בקבוק אחד, ישן טוב וגם אמא שלו ישנה, או תינוק יונק הנקה מלאה, עצבני

עם אמא סחוטה שבטעות תתן לו מכה או ח"ו תפיל אותו מהידיים?

 שפורסמו בכתבי עת מקצועיים לרפואה, מכיוון שעמדו בכללי המחקר הרפואי, כללים של ניתוח סטטיסטי, ביקורת תצפיות וכו'.

אם על סמך המקרים שאת מכירה בחייך הפרטיים את חושבת שיש ביכולתך לסתור מחקרים אובייקטיביים על אלפי מקרים - עשי זאת. לא בכותרות לא מבוססות כמו "מוגזם" אלא בכללים מחקריים של הפרכת דברי חוקר אחר. העלי את הסתייגויותייך משיטות המחקר על הכתב, ושלחי לאותם כתבי עת מקצועיים. לכשיתקבלו אשמח אם תפני אליהם כאן ואקרא בתשומת לב.

ומה שקרה עם תחליף חלב אחד יכול לקרות גם באחר...

ושם זה היה רק למי שנזונו מתחליף חלב באופן קבוע, אבל בפעם אחרת, בתקלה אחרת זה עלול להגרם גם מבקבוק יחיד

כן, מי שזקוקה לכך אז יופי שיש, בטח עדיף מתינוק גווע ברעב, אבל כשמחליטים לתת תמ"ל צריך לעשות זאת מתוך מודעות מלאה לחסרונות והנזקים שיכולים להגרם מכך

שלום לכן,

אני קוראת פה הרבה, פעם בכמה חודשים כותבת משהו (בעיקר מקבלת מכולן פה עצות טובות, ומעריכה את זה מאוד), אבל הפעם אני חייבת לציין-

ילדתי לפני חודשיים, המתוקה לא הצליחה לינוק- אחרי שכל האחיות במחלקה ושתי יועצות הנקה ניסו לעזור, אחרי שהלכתי למנהל מחלקת מיון כדי שיבדוק אם זה לשון קשורה בכל זאת (כי אחרי שכולן מסביבי התייאשו הם אמרו שאולי בכל זאת.... )אחרי שבגלל הנסיונות וההתעקשות שלי יצא שבבית החולים אני כמעט ולא ישנתי והיא בקושי אכלה משהו כי כל כך התנגדתי לתמ"ל, כל כך פחדתי שזה יהרוס את ההנקה וכו'....שאבתי ושאבתי את כל הארוחות, עד שוויתרתי אחרי זמן רב והתחלתי בנוסף לשאיבות לתת תמ"ל.

אני לא בחופשת לידה, כך שהשאיבות דורשות ממני הרבה זמן (שאין לי) והרבה סבלנות, כי זה סה"כ זמן נוסף לזמן שאני מטפלת בה, ועדיין- רוב התזונה שלה היום זה תמ"ל.ברור לי שלא אצליח להמשיך עם השאיבות עוד שנה, כי גם ככה הכמות שאני שואבת נהיית זניחה בכל פעם שהיא מתחילה לאכול יותר....

לקרוא תגובות שקשורות לרמדיה ולהגיד שאני צריכה לשקול את זה שאולי ארעיל את הילדה, או למטפלות שמרדימות עם גז ולקשר את זה לילד שאוכל מבקבוק או אוכל תמ"ל, זה אולי מחזק את מי שמניקה, אבל חבל לגרום למי שלא מניקה (בין אם מי שניסתה ולא הצליחה כמוני או בין אם היא וויתרה על כך מראש מסיבות אישיות שלה) לחשוב שהיא מסכנת את התינוק שלה. תאמינו לי, כל הסביבה היום בכל מקום, גם בבתי חולים, מעודדת הנקה מלאה. כל הסביבה היום מסתכלת קצת עקום על מי שנותנת תמ"ל. אני אומרת את זה בתור אחת שמרגישה את זה (גם כאן בפורום) ותמיד צריכה להצטדק ולהסביר. אחרת את אמא אנוכית. את אמא לא בסדר. אני יודעת שלא המצאת את סיפור רמדיה, כעיקרון בוודאי שאין תחליף אמיתי לחלב אם מבחינת הצורך והבריאות של התינוק, אבל זה לא שתמ"ל זה רוע, זה טוב. פשוט לא מצויין כמו חלב אם.

בבקשה חישבו כשאתן מגיבות גם על אלו שלא היו ברות מזל, ולא הצליחו להניק, וקוראות את ההודעות שלכן.

תמ"ל לא אמור (שוב, רמדיה זה טרגדיה אבל זה לא המצב הנורמלי של תמ"ל) ליצור נזקים.

אני מתנצלת שזמני קצר, ואני לא יכולה לפתח תגובה ארוכה ומורכבת כפי שמגיעה לך,

אז רק בקצרה נקודה או שתיים שחשוב לי להעביר:

א- אני מאוד מאוד (מאוד!) מזדהה עם כאבך, כי גם אני גידלתי על תמ"ל בניגוד לרצוני, וזה כואב נורא. הכאב הזה עומד מול עיניי בכל הודעה שאני כותבת בעניין, ותמיד אני בוררת מילים מאוד בקפידה כדי להעביר את המסר שנראה לי נחוץ להעביר אבל עם מינימום פגיעה וצער למי שעומדת במקום שבו עמדתי אז.

ב- על המסר עצמו לא נראה לי שאפשר לוותר. על פניו נראה כאילו כל הסביבה מעודדת הנקה מלאה, וזו גם הייתה התחושה שלי כשלא התמציתי בפרטים, אבל במבט מעמיק מגלים שיש המון, המון, המון דיסאינפורמציה, אמירות מוטעות מכל הכיוונים, שמשפיעות מאוד על שיקולי אימהות, ואני אישית מרגישה מחויבות לספק את מה שידוע לי כשאני רואה הטעיה כתובה שחור על גבי לבן.

ג- אני מעידה על עצמי שחלילה אינני מסתכלת עקום על אף אמא כי היא נותנת תמ"ל, ותמיד אני שואפת לתמוך באימהות של כל מי שאני פוגשת.

עוד חיבוק.

באמת ממש חבל שכל פעם שמדברים על יתרונות ההנקה תמיד נשמעות נזיפות שכאלו, כאילו שהנקה זה דבר רע.

זה עצוב, אין ספק שזה עצוב והתמודדות קשה כשאי אפשר להניק, וכפי שכתבתי גם בהודעה הקודמת טוב מאוד שיש מטרנה  למי שאינה יכולה להניק. זה עדיף בהרבה על סתם חלב פרה ממותק או משהו כזה.

אבל המציאות בעינה נשארת. נתינת תחליף חלב חושפת את התינוק לשלל בעיות וסכנות

לא, זה לא סתם אגדות, זאת מציאות

אז כן, לתת לילד מטרנה זה סיכון לבריאותו (אם קל, אם חמור)

עדיף מילד רעב, כן בטח בהרבה, אבל הרבה פחות טוב מילד ששבע מחלב אם

אז כמו שאימא שצריכה להכניס את הילד שלה לניתוח תעשה זאת למרות הסכנות שבהרדמה ולא תגיד שהרדמה זה מסכון אז לא עושים ניתוח נחוץ. אני גם לא חושבת שיש אימא שתרגיש את עצמה מזניחה או משהו כזה בגלל שהיא נתנה שירדימו את הילד לניתוח. אז נכון, הסכנות שבמטרנה אולי לא סבירות כמו אלו של הרדמה, ועדין הן קיימות וצריך להיות מודעים אליהן ולקחת אותן בחשבון, ועדין אימא שלא יכלה להניק לא צריכה להרגיש רע בשל כך.

אז חשוב להיות שלמים בהחלטה לתת תמ"ל, ולקבל את המציאות שלנו כפי שהיא גם כשהיא לא אופטימלית (לא רק בתחום של הנקה, בכל תחום בחיים, כדאי להשתדל ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא ולא להרגיש רע בשל דברים שמחוץ לשליטתנו)

ואם שלמים על ההחלטה, ומקבלים אותה מתוך מודעות לאופציות האפשריות ולהשלכות שלהן אז נחסכים רגשות אשמה מיותרים.

(בואי נקח את האופציות שלך - היה לך אופציה להרעיב את הילדה, או לתת לה מטרנה על חסרונותיה איזה אופציה עדיפה?)

אבל מצטערת, לטעון שלדבר בשבח הנקה זה לא בסדר כי יש כאלו שלא מצליחות להניק זה כמו לומר שאסור לדבר על כיבוד הורים כי יש כאלו שאין להם הורים לכבד וזה כואב להם (לא מצאתי דוגמא אחרת)

ועוד כמה מילים לגבי עידוד הנקה. אין לי מושג על מה את מדברת, אולי אנחנו חיות פשוט בפלנטות שונות. כי אני בכלל לא רואה סביבי עידוד אמיתי להנקה

זה מתחיל עוד לפני הלידה כשבכל חבילת לידה ממוצעת יש  בקבוקים, מנקה מקבוקים, מחלק מנות וכו'. כשכמובן כל החברות מסביב מזהירות באלף אזהרות שתדאגי שיהיה לך בקבוקים ומשאבה וכו'.

ממשיך בבית חולים עם האחיות שמוכנות ומזומנות לדחוף מטרנה לתינוק ברגע שיתאפשר, וצוחקות מאחורי הגב על הנשים שמתעקשות על הנקה בלבד (נו הם לא שמו לב ששמעתי אותן) שלא לדבר על מה שקורה בפגיות שאולי על הנייר מעודדת יפה מאוד הנקה, אבל כשזה מגיע למעשים... (או לפחות בפגיית שניידר ששם ניסו להאשים אותי שאני מרעיבה את הילד שלי בגלל ההנקה. בסוף הצליחו לשכנע אותי לתת לו גם בקבוק שעלה לקטנטן בשבועיים נוספים בפגייה...)

זה ממשיך אחרי הלידה, בכל חבילות השי שמחלקים ליולדות. החבילות בדר"כ מלאות דוגמיות, פרט למוצר אחד ויחיד - תמ"ל שדווקא כן מגיע בכמות של ממש

זה מתבטא אפילו בכרטיסי ברכה להולדת בן/בת שתמיד כוללים איזה ציור של בקבוק, כאילו מובן מאליו שתינוק צריך בקבוק

זה גם ממשיך בטיפת חלב עם האחות שלא מנסה להפסיק לגרום לרגשות אשם לאמהות מניקות על כך שהילד לא עולה במדיוק לפי העקומה (המותאמת כמובן לעלייה במשקל של ילדי מטרנה, לא לזאת של ילדים יונקים) העובדה שהילד מתפתח בצורה נהדרת, עירני וחיוני לא ממש מעניינת אותם.

אני חושבת שהשיא בענין הזה היה כשהגעתי עם הקטן שלי (שהיה פג) אחרי גיל שנתיים לטיפת חלב ושם האחות ניסתה לשכנע אותי שאני חייבת לתת לו מטרנה כי הוא לא מספיק עולה במשקל... (דווקא עולה יפה, אבל עדין קטן ביחס לגילו הילד יש לציין אוכל "כלכלת משפחה מלאה" כלומר אוכל כמה שהוא רוצה)

זה ממשיך גם בחברה. את מספר הנשים שאני מכירה שהניקו אחרי גיל שנה אני חושבת שאני יכולה לספור בידיים (הנקה לדעת כל גורם מוסמך בעניין צריכה להיות לפחות עד גיל שנתיים, ורופאי ילדים ממליצים לרוב למי שלא מניקה בגילאים אלו להמשיך עם מטרנה עד גיל שנתיים או אפילו 3, פעם ביום)

מספר הנשים שאני מכירה שהניקו בלי תוספות הוא אפילו קטן יותר. למעשה אני יכולה לחשוב על עוד אישה שאני מכירה בדור שלי שמניקה באופן בלעדי, והיא טבעונית קיצונית למדי

ופעם שהעזתי להביע בנוכחות נשים אחרות דעה מעט נחרצת נגד תחליפי חלב הם אכלו אותי בלי מלח, ולא נתנו לי אפילו את ההזדמנות לסיים את המשפט ולומר שאני יודעת שלפעמים זה נחוץ ואין ברירה...

מצטערת, אין לי שמץ של מושג על מה את מדברת כשאת אומרת מעודדים רק הנקה, כי בחברה שלנו מובן מאליו שכל תינוק אמור לקבל מטרנה אם במוקדם אם במאוחר.

וואו... כתבתי המון, יישר כוח לכל מי שקראה עד הסוף

ואני רוצה עוד להוסיף לך אנונימית יקרה שתדעי שזה שפעם אחת לא הצלחת להניק לא אומרת שלא תצליחי בפעם אחרת. לפעם הבאה, אל תתייאשי מראש, ואם זה חשוב לך, הכנה מוקדמת יכולה לעזור

חוץ מהשורות באמצע. אני נוטה להסכים עם אנונימית. תלוי באיזה קליקה מסתובבים , אבל יש נטיה להלחיץ נשים , ואני רואה ילדים שגדלו על מטרנה והם באמת מאה אחוז.

אני לעומת זאת גדלתי על חלב פרה מעורב עם מים . אני בריאה , אבל מכירה כאלו שלא .

אני חושבת , שצריך לאפשר לאישה לבחור לא להניק מאיזה סיבה שלא תהיה - ובלי רגשות אשם . גם ככה אמהות זה לא דבר פשוט. אפשר תמיד להמליץ על הנקה , אבל באמת שהתמ"ל היום הוא בסדר , ומה שקרה עם רמדיה - זו היתה פשלה - שנבעה מרשלנות היצרן .

התכוונתי לשתי שורות שמשום מה עלו אחת על השניה.

חלב פרה עם מים???

בשנות ה50 אולי נתנו דבר כזה,

אחר כך כבר הבינו שזה סיכון.

את גדלת בארץ ?

בשנות ה70 כבר היה מטרנה. דוד שלי יליד 70' וסבתא שלי ז"ל, שלא הייתה סמל המודרנה,

לא נתנה לו בחיים דבר כזה, הוא אכל תמ"ל אמיתי בלבד.

את רצינית?

לסביבה מעודדת הנקה.

ממש ממש ממש לא!!!

במיוחד אם נכנסים שוב להריון תוך כדי.

ו- גם אצלי בסביבה עודדו מאוד הנקה,

והסתכלו קצת מוזר כשהתחלתי לתת תמ"ל בגלל ההריון.

על הפטמה . זה כואב , אבל - הכאב הזה לא מפריע לי . זה לא נראה כמו פטריה , יותר כמו יבלת . יש איזו תרופת סבתא?

אין לי בעיה לעשות את זה , רק רוצה לודא שהבנתי נכון . (גם אני אהבתי את התגובה שלך לאנונימי

אולי זה יעזור לך - קרה לי פעם אחת, כשניסיתי לשנות את זווית היניקה שלו... אז היועצת נתנה לי כל מני עצות, שאני כבר לא זוכרת... אבל אחת מהן הייתה לתת לילד לינוק מכל מני זוויות, ואחת מהן תהייה הזווית של הצינורית הזו והוא ישחרר אותה! וזה באמת מה שקרה וזה היה קל והנקודות נעלמו מעצמן... אולי גם לך זה יהיה כזה פשוט... נסי.. אין מה להפסיד

בינתים התזתי על זה המון מים חמים , וניסיתי לפוצץ את זה כמו חצ'קון. זה נעשה ורוד . נראה לי שאני אנסה באמת לתת לה לינוק מכל מיני זויות. ואם לא יעזור אני אנסה עם מחט.

למען האמת לא התכוונתי לשלוח מאנונימי כי התלבטתי אבל אחרי ההחלטה שכחתי להוריד את הסימון...

בכ"א, כמה תגובות-

קודם כל המון תודה על התמיכה.. זה באמת מחמם את הלב

וליהודיה- אני מאוד בעד לדבר בעד הנקה, כי זה נפלא בעייני, פשוט אני קצת פחות בעד לדבר כל כך נחרצות נגד תמ"ל (כמו להדגיש את מקרה רמדיה או להשוות לגז וכו'...)

יוקטנה צודקת בזה שכל אחת רואה את מה שחסר לה, ואם זה מעודד אתכן- אספר לכן למה אני חושבת שהסביבה מאוד מעודדת הנקה: אצלי, משפחה שממש לא בעניין של טבעי וכו', כל המשפחה (עד לשכנה של הדודה של הסבתא של האחיינית מדרגה שלישית בערך) התעניינו בהאם אני מצליחה להניק או לא, ולמה, וכמה ניסיתי, ואולי וויתרתי מהר מידי.

היחידה שהבינה אותי היתה אמא שלי, כי גם לה היה סיפור כואב (איתי) על הנקה, סיפור שגרם לה להגיע לבי"ח עם דלקת בשד. ואם לא בעלי שעצר הכל והאיר את עייני לזה שאם אמשיך ככה הילדה תרעב ואני אתמוטט, כנראה שהייתי מסיימת דומה.

שלא לדבר על ההכנה ללידה (שהייתה אגב בבית חולים) שבה הביאו לנו יועצת הנקה, אגב בבית החולים בו ילדתי (שע"צ) לא הייתה אחות אחת שלא ניסתה לעזור לי להניק (גם אם זה אמצע הלילה והיא לקראת סוף משמרת), כי גם לדעתן זה חשוב.

אגב, ידוע לי שזה לא בהכרח נכון לגבי לידות הבאות, (למרות שזה נובע גם מהמבנה אצלי... לא הקל על הילדה) ושניתן לעשות הכנות כאלו ואחרות (אמא שלי למתעניינות הצליחה להניק את אחי הקטן חצי שנה בהצלחה מרובה) אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה אולי היה קצת יותר טוב....

אני יודעת שזה לא פשוט למניקות להתמודד עם הערות של "הוא רעב" והערות על החלב שלהן (בתור אחת ששואבת אני גם סופגת את ההערות האלה לפעמים- מה, כל כך הרבה זמן שאבת וכל כך קצת חלב?....) ומקווה שתיתקלו בסביבה מעודדת יותר בפעמים הבאות, כי בסופו של יום... אפילו על המטרנה רשום שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק!

לא התכוונתי להשוות את המטרנה לגז

הבאתי דוגמא שמבהירה היטב שהעובדה שתינוק ישן היטב לא בהכרח מעידה טובות. וזה כי ממש מעצבן אותי הטיעון בעד מטרנה ש"ככה ילדים ישנים טוב יותר"

אז מה אם הם ישנים יותר, זה הופך את זה לעדיף?

ולשם הבהרה - אני גם לא חושבת שלתת לילד מטרנה זה כמו לעשות לו הרדמה, וגם לא שחוסר היכולת להניק שווה למחסור באב ואם.

אלו כולן דוגמאות שבאות להמחיש, כל אחת את הנקודה שלה.

(וכן גם פה בדיוק כמו בכל מקום אחר, מי שמעיזה לדבר נגד תמ"ל - אוכלים אותה, אז יש לי חידוש לכן, גם לנשים שבעד הנקה ונגד תמ"ל יש רגשות)

המניקות........ כנראה שכל אחת רואה את הצד שלה.....

בכ"א לא הכרתי את הטיעון שילדי מטרנה ישנים טוב, תמיד חשבתי שבגלל שהנקה מאמצת אותם יותר אז דווקא היונקים ישנו יותר.....

ואם זה מעניין מישהי- שמעתי שלאחרונה (בעקבות מקרים של השמנת יתר) הורידו את עקומת המשקל אצל תינוקות קצת למטה.....(לכל אלו שמנסים לשכנע אותן לדחוף אוכל לתינוק שבע..)

ההודעות שלכן נגד מטרנה פשוט מכאיבות וזה כנראה בגלל הנגיעה האישית בעניין.

בשנים האחרונות נוצר מצב של הנקה עד התאבדות, וזה כ"כ לא נכון!

לא לכולן יש את היכולת והכוחות לזה וב"ה שיש היום תמ"ל למיניהן.

אבל כשאתן כותבות תגובה נגד התמ"ל תהיינה רגישות לאלו שלא הניקו, מדובר בילדים שלנו "שהורעלו" בתמ"ל

ולא, ממש לא כיף לי לחשוב שאני אגואיסטית לעצמי וחסכתי סבל מההנקה כי קל יותר מטרנה...

אל תשווי רעל למטרנה.

תעשי לי טובה.

ואין לי כח להתחיל להצטדק.

סליחה אבל אני לא מסכימה איתך,  זו פעם ראשונה שאני מגיבה פה באתר וזה כמה פעמים שאני רואה את ההתנגדות הנחרצת שלך למטרנה.

לדעתי את לוקחת את זה לקיצוניות שהיא לא נכונה, מטרנה זה ממש לא רעל וכל ההפחדות על מקור תזונה אחר שהוא לא הנקה הכולל מאמרים ומחקרים שונים שאני לא יודעת מי הגיע אליהם פשוט מיותרים..

אמא שלי, שהיו לה בעיות בהנקה, הניקה אותנו חודש- חודש וחצי, ומשם- מטרנה וב"ה גדלנו לתפארת!!

אני מכירה מישהי, שגם הייתה בהיסטריה של הנקה, שזה הגיע למצב של 4 משאבות מסוגים שונים בבית, הליכה (מיותרת) ליועצת הנקה שסתם גבתה סכום עתק על כלום (והפחדות על לשון קשורה שאחרי זה התבררו כלא נכונות בעליל...)עד שהיא פשוט השתחררה מהסטיגמה- וכן- העיזה לתת לבת שלה מטרנה!!!! 

ואת יודעת מה קרה??? היא סוף סוף העלתה במשקל וישנה טוב בלילה... אז מה רע???

לא צריך להשתגע על ההנקה... אז נכון, זה טוב, זה טבעי, אבל לא לכל אחת זה מצליח וזה מתאים. 

הרבה אנשים גדלו על מטרנה ולא קרה להם כלום, אז אם זה חוסך צרות, חוסר שינה ודאגות מיותרות- זה עדיף!!!!  וגם למה לא????

נקודה למחשבה.. ו.. בע"ה נעשה ונצליח!! בשורות טובות!

אני מתחילה לחשוב שיש קשר. דייסה היא לא אוהבת לצערי.

הבת שלי עד גיל די מאוחר היתה מתעוררת 3 פעמים בלילה לאכול. זה קורה...

אוליהיא יכולה  לישון ביחד אתך במיטה ולא בידיים ממש? וככה גם אם את קמה להניק, את לא חייבת להתעורר לגמרי, כי במילא לידך. זה יכול להקל...

הבן שלי ככה, והוא בן 10 חודשים.

מעניין אותי מתי זה יתחיל לעבור לו.

להיות חכמה ולא צודקת.

לי אישית לא היו כוחות גם למלחמות ושינויים,

לכן נראה לי (במיוחד אם היא בת בכורה - האם?) ללכת לישון כשהיא כן ישנה.

ולא לנסות לנצל את הזמן לנקות/לשטוף/לכבס/וכו'

וכך לא תגיעי כ"כ סחוטה בלילה.

ולא מצליחה להרדם תמיד כשהיא נרדמת.

עד גיל 5 חודשים ישנה לילה שלם וקמה רק פעם אחת לרוב ב4 או 5 . מאז התחיל הבלגן .

ושמעתי על עוד אנשים שמגיל 5-6 חודשים הילד התחיל לעשות בעיות עם השינה...

אין לי מושג למה =/

אה! יש ספר - לישון בלי לבכות. באמת ספר מתוק...

אני חושבת שהוא עוזר להרבה אנשים שהתינוקות שלהם נרדמים בהנקה...

אצלנו זו לא הייתה הבעיה, אבל אולי אצלכם כן

ספר מקסים!!! באמת...

כ"כ לקום כל שעתיים שלוש (גם הילדים שלי היו כאלה. ושלוש שעות זה היה נחשב המוןןןןןןןןןןןןןןןןן

אולי תשימי אותה בעריסה צמוד אליך?

אתמול מרוב פחד , פשוט לא ישנתי . הנקתי והייתי ערה . בסוף נשברתי והיא ישנה על ידי ,אבל אני לא נרדמתי .

היום אחה"צ קרסתי מעייפות. הלילה אני מתכוונת לנסות לא לתת לה לינוק . לפי מה שקראתי בספר מסויים ילד בגילה אמור לישון לילה שלם . אני אנסה לנדנד אותה בעגלה , ולתת מים .

וככה היא תתרגל.

זה פשוט נורא נורא מסוכן , שהיא תישן על ידי , בהיותי חולמת חלומות. אני ממש נגד הלינה המשותפת .כמו שאמרתי זה מתאים ונפלא לאמהות מסויימות ולא טוב לאמהות כמוני. מה לעשות.

תודה על התגובות .

אם כן אני ממש לא הייתי מצפה שהיא תישן לילה שלם...

גם אני פעם האמנתי לכל הספרים / מאמרים שאומרים שהגיל כזה וכזה הם אמורים לישון כך וכך.. אך המציאות מוכיחה אחרת...

עד שהחלטתי להעביר את הדייסה לערב ומאז נותנת לו לחם בבוקר (פיסות קטנות, למרות שהוא רוצה להחזיק מלחיץ אותי שהוא יאכל לבד לחם, כי הוא דוחף הכל לפה)

קודם כל לא צריך להלחץ, זה טבעי שתינוקות בגילה לא ישנים הרבה.

ואת גם לא "אימא מכה" זה סתם מליץ אותך ולא מביא שום דבר לפתרון הבעייה.

כדאי לפנות לייעוץ שיכול לטפל בעניין...

לשמור על עשתונות כמובן...

שיהיה בהצלחה!

כי זה ערב חג האנשים בחופש ולא נוסעים על הבוקר.

התור בשעה של פקקים?

שיהיה בהצלחה!!

הקטע שבעלי במאוחדת ואני כללית.

אם נלך למעבדת גבריאל הם מקבלים ישר? הם מבינים את הדחיפות?

מניחה שנגיע בזמן בסוף אבל לא רוצה שזה יפול על זה..

אבל שתדעי שכם למצוא בשערי צדק חניה זה לא פשוט...

זה בסדר גם אם לוקח קצת יותר זמן. אפילו שעתיים כנראה שיקבלו..

אין לנו תור. אמרו לנו לבוא כמה שיותר מוקדם בבוקר. זה היה די מהרגע להרגע כי טבלתי אתמול עשיתי היום בדיקת דם ואולטרסאונד והביוץ מחר כנראה אז לא רצינו לפספס..

אם מגיעים עד השעה 9 אז יחסית עוד פנוי בחניון. אחכ יותר עמוס

ושישי, מקווה שיהיה בסדר

תבדקי גם שיש לך את כל ההתחיבויות הנדרשות

כי בעלי שם.

כן

והאמת שברוב המעבדות יש גם חדר שאפשר להשתמש בו...

וחניה בטוח תמצאי בחניון התת קרקעי..

בהצלחה רבה!!

לנו אמרו שאומרים להביא תוך שעה כדי שזה יהיה בסדר שיבאו תוך שעה וחצי ואפילו שעתיים.

גם אחרי שמטפלים בזרע במעבדה יש 4 שעות שאפשר להשתמש בו. זה הרבה פחות לחוץ.

בהצלחה. ותזכרו שבסופו של דבר עם כל ההשתדלות, הסיכויים של הזרעה לא באמת גבוהים משמעותית מיחסים רגילים בהנחה שאין בעיה ידועה.

בזרע אני מניחה שזה כן מועיל..

יודעת לאיזה מחלקה בכלל מגיעים שם?

זה הפרעת קשב

אבל לא חייב שזה הפרעת קשב.

את נהינת מהעבודה?

את מסופקת?

יש לך רקע נוסף?שאת פחות שמה דגש עליו בקשר לעבודה,כמו רגישות לבדים מסוימים רגישות לרעש?

או שאת נורא נפגעת גם מדברים?

פשוט מה שאת מתארת יכול להתאים גם לרגישות יתר hsp.

ולא מאבחנים את זה כהפרעת קשב.

דבר נוסף יכול להיות שסוג העבודה הספציפי שלך לא מתאים לאופי שלך גם אם נהינת מהלימודים שלו,ואז בפועל מה שאת עושה זה לרחף על העבודה ולא להיות בתוכה?

גם אם כשלמדתי מקצוע לא היה לי בעיה לשבת שעות ולהקשיב להרצאות?

אני בכלל לא עם קפיצים, להיפך, יושבת שעות באותה תנוחה לא צריכה לזוז, יכולה לגלוץ כל היום.

אין לי רגישות מיוחדים למגע או בדים או רעש

אני לא נהנית מהעבודה, אבל כי אני מרגישה בעיקר תסכול מההתנהלות שלי

אני חושבת שאם אוכל לחוות הצלחות, ולא רק נשיפות בעורף לדד ליינים שמתקרבים אז אני כן אוכל לחוות סיפוק.

נמאס לי מזה שאני לא מצליחה לגרום לעצמי לעבוד ולעשות דברים. בעיקר בעבודה אבל גם בבית.

אני בהייטק, אז אין לי שעות שסופר לי שעות עבודה, ואני עובדת הרבה מהבית, אז אני ביום, כשהילדים במוסדות מבזבזת זמן ואומרת אעבוד בערב כשהם ישנו, בערב פותחת מחשב ורוצה לעבוד אבל בפועל לא עושה כלום ואומרת אקום מוקדם, לא קמה מוקדם וכו וכו פשוט לופ של אי עשיה ודחיינות.

ואני לא מצליחה לצאת מזה

נסי לעבוד מהמשרד...

קצת יותר טוב, אבל המסך שלי מכוון כך שרק אני רואה אותו, אז זה לא באמת מספיק יעיל

אבל גם להיות עם מחשב מול כולם זה מרגיש לי חשוף נורא, גם כשאני עובדת ממש..

חוץ מזה שאני מחפשת פתרון שישפיע על כל תחומי החיים שלי.

מרגיש לי שאני צריכה משהו עמוק יותר.

חדשים יש השפעה על המח בדיוק כמו קשב וריכוז. אני קוראת לזה על עצמי - הרעלת מסך. קורים לי דברים דומים לשלך כשאני חשופה הרבה למסך. זה באמת פוגע ביכולת שלנו להיות אנחנו כך אני מאמינה

במקומך הייתי מבקשת מצוות המחשוב שיחסמו לך את האינטרנט פשוט לכמה ימים ותראי אם יש שיפור

אני מנסה כל מיני דברים כמו לקום להליכה של 10 דקות כל שעה וחצי למשל, או לקום לעשות משו בבית

אבל זה רק אחרי שאני עושה את העבודה

יש בזה סיפוק מטורף, להצליח לעמוד בזה ולאט לאט זה הופך להרגל ואני פחות תלויה ומושפעת מהמסך

אז סביר להניח שההפרעת הקשב לא הפריעה לך.

אבל בהחלט יכול להיות שלעבוד בזה זה כבר משהו אחר,פחות סיפוק פחות הנאה וזה דבר שגורר דבר.

לא בהכרח שזה הפרעת קשב בכלל.

ב''ה הלכתי לטיפול (עו''ס קלינית בגישת cbt, אני קיבלתי דרך הקופה) והשתנו לי החיים. ממליצה ממש.

מזדהה עם כל מילה

עוקבת

זה אולי קושי בקבלת החלטות שגורם לדשדוש, כי את לא בטוחה מה כדאי לך לעשות עכשיו ואז נתקעת במקום.

קשה לך בכללי עם החלטות?

ממש לא יודעת אם זה הכיוון, אבל אולי ייגע בך.

חוץ מהנקודה האחרונה זה נראה בשיוק אני

אין לי עצות, רק הזדהות

ואת עם מניעה?

קטעים שלא תכננת

אחלה מתנה לשנה החדשה

תודה על הנקודת מבט!! הייתי צריכה את זה מאוד ❤️

נכנסתי גם להריון עם התקן לא הורמונלי..

מונעת עם דיאפרגמה 😉

חשוב לעקוב שההריון בתוך הרחם ולא חוץ רחמי

הריון חוץ רחמי שכיח עם התקן

רק טוב

כאמור, דיאפרגמה 😅

אם אפשר לשאול

איך מנעת עם הדיאפרגמה?

הלכת למתאמת? השתמשת בקוטל יחד?

כי אני גם עם דיאפרגמה ורוצה לדעת מה הסיכויים שזה יקרה לי 🙃

מוציאה רק 6 שעות אחרי...

ממש מקפידה וזה עובד לי מעולה כבר כמה שנים 😉

פירטתי למטה מה השתנה הפעם 🙈

ולי בדיקות של לייף היו אמינות.

אם את אומרת שיומיים לפני איחור היה שלילי ועכשיו חיובי, זה אומר שכנראה היה ביוץ מאוחר, ואז יכול להיות שלא השתמשת מתישהן בדיאפרגמה כי חשבת שאת כבר אחרי ביוץ?

בכל מקרה, בהחלט הפתעה. בהצלחה בעיכול🩷

משתמשת בדיאפרגמה בדרך כלל עד שבוע אחרי המקווה - ואז מפסיקה

(מהיכרותי עם המחזוריות שלי, הביוץ תמיד יום יומיים לפני/אחרי המקווה)

במחזור שעבר השתמשתי בפרימולט לכמה ימים

ובמבט לאחור זה כנראה שיבש לי גם את הביוץ הבא...

קיצר טיפשי שלא חשבתי על זה מראש

אבל כנראה שזה מה שקרה 🙈

זאת לא הסיבה למתקפה שהייתה. זאת תקנת חכמים.. ייסורים מגיעים מגיע בגלל חטאים, כדי לקדם את עם ישראל, לא בגלל קיום תקנת חכמים.

והיו כל כך הרבה שבתות וחגים שהלחיצו שאני כבר לא חושבת שזה אומר שבאמת יש סיכוי שסביר לכלום.

אני מאמינה שאנחנו צריכים להרבות בתפילה, תשובה וצדקה ולבטוח בה'.

בתחילה, מה זה השטויות האלה ולמה להקשיב להן?

פעם בכמה שנים ראש השנה יוצא בשבת, וכבר עכשיו בשיטוט קצר בגוגל את יכולה למצוא את 100 השנים האחרונות ו100 השנים הבאות שבהן ראש השנה יוצא בשבת.

והמתקפה?! מתישהו אומרים שלא צפויה מתקפה? אם כן, תעדכני. ועד אז תסגרי את כל אתרי החדשות ובייחוד את קבוצות הוואטסאפ והטלגרם שמתמקדות בלהפחיד ולהטריל

גם אני הייתי לחוצה מהעניין הזה של תקיעות בין ראש השנה לשבת, במיוחד שבשנת תשפ"ד הרב שלנו העביר שיעור עם מהלך שלם על הנושא הזה, ואחר כך קרה מה שקרה בשמחת תורה.

אבל:

דבר ראשון, בתשפ"ה הייתה תחילת שנה בשבת והייתה שנה מאוד מבורכת.

דבר שני, אני חושבת שאומרים את הדברים האלה כדי לעורר אותנו לתשובה ולהשתדל חזק יותר בתפילות. ואם זה לא עוזר לך אלא רק מכווץ אותך, אז אפשר להסתכל על זה ככה שיש 70 פנים לתורה. ויכול להיות שזה לא הדרך שלך לשמוע את הדברים.

הנתיבות שלום אומר שהפוך שבשנה כזאת הקדוש ברוך הוא בעצמו תוקע בשופר ושאין פחות דינים:

"וזה פי' יום טוב של ר"ה שחל להיות בשבת. כשראש השנה חל בשבת יום טוב הוא לישראל, שבו נמתקים כל הדינים מכח האהבה והחסד שבש"ק, ופעולת השופר נעשית ע"י הש"ק." (נתיבות שלום חלק ב'- זכרון תרועה)

ואני אוסיף לך גם קישור לשיעור מהמם בנושא. ויש עוד ציטוט ששמעתי ואני לא זוכרת מה הוא, אבל באמת אפשר גם להסתכל על זה באופן אחר.

הכנה לראש השנה - להכתב לחיים

שיוכח אחרת

(מקווה שמדייקת ושהבנתי את דבריה)

שכשאין שופר בר"ה בשבת, זה יכול להיות סימן לא טוב אבל גם יכול להיות סימן טוב מאוד.

ואת באמת עוד מקשיבה לחדשות הללו?

לפי החדשות מדינת ישראל הייתה צריכה כבר לחוות עוד 3 מלחמות גדולות ולהיחרב.

בנוהל של החדשות מריצים את המילה "מתקפה", ככה הבנתי והפסקתי לתת לזה את הדעת.

יוכיחו כל הפעמים שארגנתי את הממ"ד וקניתי, ושמתי, והכנתי, וניקיתי- ובסוף כלום

כמו השנה זה סימן למאורע גדול שיקרה בשנה זו.. אין התייחסות אם אני לא טועה לאיזה סוג של מאורע..

בעז"ה שנזכה שתהא שנה טובה עם מאורעות גדולים וחיוביים ומשמחים! שנה של פריצת האור וזריחתו על כל עם ישראל!

עושה מאד טוב לנפש.

שנה שחל בה ראש השנה בשבת - יכולה להיות טובה או רעה ח"ו, תלוי בשמירת השבת והתחזקות בה, שאז השבת נעשית סניגור!

שכל שנה יכולה להיות טובה או רעה...

כמובן שלהתחזק בשמירת שבת זה חשוב מאוד, אבל לשים לב שלא נסחפים אחרי כל מיני ספקולציות...

(לא מדברת עלייך אלא בכללי)

ד"ר רוני איצקוביץ

עם גישה מדהימה לילדים, גם סרבנים

אבל נראה לי שהוא לא זול...

יקרנית בטירוף

אבל שווה כל שקל.

ערבי. באשקלון

עשה סתימות ועקירות לילדים שלי שניה לפני טיפולים בהרדמה,ואחרי אלפי רופאים וניסיונות, ולא מדובר בילד אחד... עובד עם מכבי.

הבנתי בפעם האחרונה שהיינו אצלו שהוריד שעות ועזב את הסניף שם, לא זוכרת את שמו

אבל אם תתקשרי למכבי ותבקשי שמות רופאי שיניים באשקלון- אז שם ערבי...

הערבים שטיפלו בילדים שלי

היו בין הטובים ביותר שטיפלו בהם

וזה תחום קשה

הם היו מקצועיים עדינים ועם תקשורת מצוינת עם הילד

לק"י

אם יש הרבה ערבים, היא לא תדע מי זה.

לק"י

והמליצו לי על ד"ר מרים שלום, היא מומחית לילדים (ולא רק מטפלת בילדים), אבל פחות התרשמתי שהיא ממש ממש נחמדה. לא שהיא חסרת סבלנות או משהו. פשוט יצא לי להתקל ברופאות עוד יותר חביבות.

ויש את ד"ר אנאל חדד שעברה למכבידנט אחר, שהיא ממש ממש מתוקה!

(לא יודעת מה בדיוק ההבדל. אבל יש רופאי שיניים מומחים לילדים, וכאלה שמטפלים בילדים, אבל הם לא מומחים).