אני מדברת ממש מחוסר ניסיון אבל אני רואה שילדי המטרנה ישנים טוב יותר...

אצלי כרגע אני בהנקה של 12 נותנת בקבוק חלב שאוב וככה היא גם ישנה לפחות 4 וחצי שעות...

ואני ממש משתדלת לפני שאני שואבת לאכול משהו עם ברזל ולקחת כדור ברזל כי כבר היו פעמים שהיא אכלה 80 והתעוררה אחרי שעתיים...ז"א שהיא אכלה מים ולא חלב מזין.

שישנים טוב יותר

לפני כמה וכמה שנים היתה מטפלת אחת שנחשבה למטפלת מעולה. כל התינוקות היו ישנים אצלה בלי שום בעיה

עד שהתברר שהיא היתה מרדימה אותם ליד ברז גז פתוח!!!

אז הם ישנים טוב יותר, אז מה?

ומטרנה זה לא...

אני לא חושבת שצריך להיאבק על הנקה גם על חשבון המנוחה והשקט של התינוקת ושלך.

זה חשוב שתינוקות ישנו הרבה, זה חלק מהותי מההתפתחות שלהם.

בקבוק מטרנה  אחד ביום לא כזה ישנה..

ואני כרגע כן נאבקת מאוד על הנקה אבל זה בתנאי שאני רואה שלי ולילדה זה עושה טוב.

ברגע שהיא משמינה וישנה טוב, לי אין בעיה להקריב מעצמי

אבל אם זה מציק לה והיא בוכה ובקושי ישנה אז אני אשלב גם דברים אחרים...

על הסכנות שבבקבוק אחד אפשר לקרוא כאן:

http://brachahaskel.blogspot.com/2009/06/blog-post_2845.html

אני רק מניקה , אבל אישית אני מחבבת את מטרנה , אפילו ששיחדו אותי בחיתול ודוגמיות. אני מכירה תינוקת אחת עם אמא צעירה , שלא רצתה אותה בכלל. היא ינקה ורזתה כי האמא שלה היתה עסוקה בדיאטות , מה שכנראה השפיע על החלב.

הסבתא לקחה פיקוד ומאז שהילדה הזו מקבלת מטרנה היא פשוט פורחת.

גם אני מכירה מקרוב (מה זה מקרוב... צמוד ללב) ילדון שבנסיבות מסוימות לא יכול היה לקבל את מחסורו מחלב אם, וכשנכנס התמ"ל לתמונה התחיל לפרוח. אמרתי שאין מקרים כאלה? ברור שיש. אנא, זקנה יקרה, אל תוציאי את דבריי מהקשרם. אני הגבתי לטענה שבקבוק אחד לא ישנה כלום, והפניתי למקור שהוא בעצם איסוף מאמרים ומחקרים שכל אחד מהם בפני עצמו מפריך את הטענה הזאת. מחקרים ארוכים ומשמימים, אכן.

השורה התחתונה - כן, יש מחיר לתמ"ל. גם לבקבוק אחד. ברור שבקבוק אחד עדיף מאוד על רק בקבוקים, וחשיפה בגיל מאוחר עדיפה מאוד על חשיפה בגיל צעיר יחסית. יש המון דרגות. וברור גם שהתמ"ל - על כל המחירים שלו - הוא לפעמים הבחירה הנכונה, בריאותית. וגם כשלא - השיקול הסופי של האמא, אך ורק שלה. הכול אמת ויציב, ולא אמרתי שום דבר שסותר את זה. רק באתי להציב עובדות מול אמירה שגויה אחת.

בריאות לרוב.

מה גם , שקל לי לתמוך במטרנה , אחרי שהתאבדתי על ההנקה ...

עדיף שהילדה תקבל תמ"ל, תישן ותהיה רגועה, ושתהיה לה אמא שמחה ערנית ורגועה, מאשר שתהיה עצבנית ועם אמא עצבנית וסובלת.

אני גדלתי על תמ"ל, וגדלתי מצויין, בקושי הייתי חולה, כנ"ל גם אחותי הספורטאית המחוננת והקצינה. אפשר לספור על יד אחת את הפעמיים ששתינו ביחד היינו חולות בשנה הראשונה לחיינו ועוד ישארו אצבעות. גדלנו שתינו ב"ה מצויין ובקושי היינו חולות.

חברה של אמא שלי מהעבודה שהניקה הנקה מלאה , התינוק שלה על בסיס קבוע כל שבוע, סבל מדלקות אוזניים, אסטמה, חום והתקררויות שילשולים ועוד כהנה וכהנה...

חברה אחרת שהניקה הנקה מלאה, גורו של הנקה, עד גיל שנתיים, הילדה הייתה חולנית מאוד.

כל הדמגוגיה הזאת של יועצות הנקה עם אינטרס כלכלי על כמה אסור לתת בקבוק , ואף לא אחד, היא מגמתית ולא הגיונית.

הבת שלי על תמ"ל מהיום שהיא נולדה, תינוקת בריאה, חייכנית מאוד, תיקשורתית מאוד, שמנמנה במידה וישנה היטב ב"ה.

לא ראיתי, בהתבוננות של שנים, שתינוקות יונקים בריאים יותר מתינוקות שניזונים מפורמולה.

דיי כבר עם פולחן ההנקה הזה.

יש ייתרונות להנקה, אין לפסול אותה, אבל לא צריך לעשות דמגוגיה בגרוש נגד תמ"ל.

להניק הנקה מלאה זה חיובי, אבל לא בכל מחיר, אם הילד והאמא סובלים זה נזק.

מה עדיף, תינוק שלוקח בקבוק אחד, ישן טוב וגם אמא שלו ישנה, או תינוק יונק הנקה מלאה, עצבני

עם אמא סחוטה שבטעות תתן לו מכה או ח"ו תפיל אותו מהידיים?

 שפורסמו בכתבי עת מקצועיים לרפואה, מכיוון שעמדו בכללי המחקר הרפואי, כללים של ניתוח סטטיסטי, ביקורת תצפיות וכו'.

אם על סמך המקרים שאת מכירה בחייך הפרטיים את חושבת שיש ביכולתך לסתור מחקרים אובייקטיביים על אלפי מקרים - עשי זאת. לא בכותרות לא מבוססות כמו "מוגזם" אלא בכללים מחקריים של הפרכת דברי חוקר אחר. העלי את הסתייגויותייך משיטות המחקר על הכתב, ושלחי לאותם כתבי עת מקצועיים. לכשיתקבלו אשמח אם תפני אליהם כאן ואקרא בתשומת לב.

ומה שקרה עם תחליף חלב אחד יכול לקרות גם באחר...

ושם זה היה רק למי שנזונו מתחליף חלב באופן קבוע, אבל בפעם אחרת, בתקלה אחרת זה עלול להגרם גם מבקבוק יחיד

כן, מי שזקוקה לכך אז יופי שיש, בטח עדיף מתינוק גווע ברעב, אבל כשמחליטים לתת תמ"ל צריך לעשות זאת מתוך מודעות מלאה לחסרונות והנזקים שיכולים להגרם מכך

שלום לכן,

אני קוראת פה הרבה, פעם בכמה חודשים כותבת משהו (בעיקר מקבלת מכולן פה עצות טובות, ומעריכה את זה מאוד), אבל הפעם אני חייבת לציין-

ילדתי לפני חודשיים, המתוקה לא הצליחה לינוק- אחרי שכל האחיות במחלקה ושתי יועצות הנקה ניסו לעזור, אחרי שהלכתי למנהל מחלקת מיון כדי שיבדוק אם זה לשון קשורה בכל זאת (כי אחרי שכולן מסביבי התייאשו הם אמרו שאולי בכל זאת.... )אחרי שבגלל הנסיונות וההתעקשות שלי יצא שבבית החולים אני כמעט ולא ישנתי והיא בקושי אכלה משהו כי כל כך התנגדתי לתמ"ל, כל כך פחדתי שזה יהרוס את ההנקה וכו'....שאבתי ושאבתי את כל הארוחות, עד שוויתרתי אחרי זמן רב והתחלתי בנוסף לשאיבות לתת תמ"ל.

אני לא בחופשת לידה, כך שהשאיבות דורשות ממני הרבה זמן (שאין לי) והרבה סבלנות, כי זה סה"כ זמן נוסף לזמן שאני מטפלת בה, ועדיין- רוב התזונה שלה היום זה תמ"ל.ברור לי שלא אצליח להמשיך עם השאיבות עוד שנה, כי גם ככה הכמות שאני שואבת נהיית זניחה בכל פעם שהיא מתחילה לאכול יותר....

לקרוא תגובות שקשורות לרמדיה ולהגיד שאני צריכה לשקול את זה שאולי ארעיל את הילדה, או למטפלות שמרדימות עם גז ולקשר את זה לילד שאוכל מבקבוק או אוכל תמ"ל, זה אולי מחזק את מי שמניקה, אבל חבל לגרום למי שלא מניקה (בין אם מי שניסתה ולא הצליחה כמוני או בין אם היא וויתרה על כך מראש מסיבות אישיות שלה) לחשוב שהיא מסכנת את התינוק שלה. תאמינו לי, כל הסביבה היום בכל מקום, גם בבתי חולים, מעודדת הנקה מלאה. כל הסביבה היום מסתכלת קצת עקום על מי שנותנת תמ"ל. אני אומרת את זה בתור אחת שמרגישה את זה (גם כאן בפורום) ותמיד צריכה להצטדק ולהסביר. אחרת את אמא אנוכית. את אמא לא בסדר. אני יודעת שלא המצאת את סיפור רמדיה, כעיקרון בוודאי שאין תחליף אמיתי לחלב אם מבחינת הצורך והבריאות של התינוק, אבל זה לא שתמ"ל זה רוע, זה טוב. פשוט לא מצויין כמו חלב אם.

בבקשה חישבו כשאתן מגיבות גם על אלו שלא היו ברות מזל, ולא הצליחו להניק, וקוראות את ההודעות שלכן.

תמ"ל לא אמור (שוב, רמדיה זה טרגדיה אבל זה לא המצב הנורמלי של תמ"ל) ליצור נזקים.

אני מתנצלת שזמני קצר, ואני לא יכולה לפתח תגובה ארוכה ומורכבת כפי שמגיעה לך,

אז רק בקצרה נקודה או שתיים שחשוב לי להעביר:

א- אני מאוד מאוד (מאוד!) מזדהה עם כאבך, כי גם אני גידלתי על תמ"ל בניגוד לרצוני, וזה כואב נורא. הכאב הזה עומד מול עיניי בכל הודעה שאני כותבת בעניין, ותמיד אני בוררת מילים מאוד בקפידה כדי להעביר את המסר שנראה לי נחוץ להעביר אבל עם מינימום פגיעה וצער למי שעומדת במקום שבו עמדתי אז.

ב- על המסר עצמו לא נראה לי שאפשר לוותר. על פניו נראה כאילו כל הסביבה מעודדת הנקה מלאה, וזו גם הייתה התחושה שלי כשלא התמציתי בפרטים, אבל במבט מעמיק מגלים שיש המון, המון, המון דיסאינפורמציה, אמירות מוטעות מכל הכיוונים, שמשפיעות מאוד על שיקולי אימהות, ואני אישית מרגישה מחויבות לספק את מה שידוע לי כשאני רואה הטעיה כתובה שחור על גבי לבן.

ג- אני מעידה על עצמי שחלילה אינני מסתכלת עקום על אף אמא כי היא נותנת תמ"ל, ותמיד אני שואפת לתמוך באימהות של כל מי שאני פוגשת.

עוד חיבוק.

באמת ממש חבל שכל פעם שמדברים על יתרונות ההנקה תמיד נשמעות נזיפות שכאלו, כאילו שהנקה זה דבר רע.

זה עצוב, אין ספק שזה עצוב והתמודדות קשה כשאי אפשר להניק, וכפי שכתבתי גם בהודעה הקודמת טוב מאוד שיש מטרנה  למי שאינה יכולה להניק. זה עדיף בהרבה על סתם חלב פרה ממותק או משהו כזה.

אבל המציאות בעינה נשארת. נתינת תחליף חלב חושפת את התינוק לשלל בעיות וסכנות

לא, זה לא סתם אגדות, זאת מציאות

אז כן, לתת לילד מטרנה זה סיכון לבריאותו (אם קל, אם חמור)

עדיף מילד רעב, כן בטח בהרבה, אבל הרבה פחות טוב מילד ששבע מחלב אם

אז כמו שאימא שצריכה להכניס את הילד שלה לניתוח תעשה זאת למרות הסכנות שבהרדמה ולא תגיד שהרדמה זה מסכון אז לא עושים ניתוח נחוץ. אני גם לא חושבת שיש אימא שתרגיש את עצמה מזניחה או משהו כזה בגלל שהיא נתנה שירדימו את הילד לניתוח. אז נכון, הסכנות שבמטרנה אולי לא סבירות כמו אלו של הרדמה, ועדין הן קיימות וצריך להיות מודעים אליהן ולקחת אותן בחשבון, ועדין אימא שלא יכלה להניק לא צריכה להרגיש רע בשל כך.

אז חשוב להיות שלמים בהחלטה לתת תמ"ל, ולקבל את המציאות שלנו כפי שהיא גם כשהיא לא אופטימלית (לא רק בתחום של הנקה, בכל תחום בחיים, כדאי להשתדל ללמוד לקבל את המציאות כפי שהיא ולא להרגיש רע בשל דברים שמחוץ לשליטתנו)

ואם שלמים על ההחלטה, ומקבלים אותה מתוך מודעות לאופציות האפשריות ולהשלכות שלהן אז נחסכים רגשות אשמה מיותרים.

(בואי נקח את האופציות שלך - היה לך אופציה להרעיב את הילדה, או לתת לה מטרנה על חסרונותיה איזה אופציה עדיפה?)

אבל מצטערת, לטעון שלדבר בשבח הנקה זה לא בסדר כי יש כאלו שלא מצליחות להניק זה כמו לומר שאסור לדבר על כיבוד הורים כי יש כאלו שאין להם הורים לכבד וזה כואב להם (לא מצאתי דוגמא אחרת)

ועוד כמה מילים לגבי עידוד הנקה. אין לי מושג על מה את מדברת, אולי אנחנו חיות פשוט בפלנטות שונות. כי אני בכלל לא רואה סביבי עידוד אמיתי להנקה

זה מתחיל עוד לפני הלידה כשבכל חבילת לידה ממוצעת יש  בקבוקים, מנקה מקבוקים, מחלק מנות וכו'. כשכמובן כל החברות מסביב מזהירות באלף אזהרות שתדאגי שיהיה לך בקבוקים ומשאבה וכו'.

ממשיך בבית חולים עם האחיות שמוכנות ומזומנות לדחוף מטרנה לתינוק ברגע שיתאפשר, וצוחקות מאחורי הגב על הנשים שמתעקשות על הנקה בלבד (נו הם לא שמו לב ששמעתי אותן) שלא לדבר על מה שקורה בפגיות שאולי על הנייר מעודדת יפה מאוד הנקה, אבל כשזה מגיע למעשים... (או לפחות בפגיית שניידר ששם ניסו להאשים אותי שאני מרעיבה את הילד שלי בגלל ההנקה. בסוף הצליחו לשכנע אותי לתת לו גם בקבוק שעלה לקטנטן בשבועיים נוספים בפגייה...)

זה ממשיך אחרי הלידה, בכל חבילות השי שמחלקים ליולדות. החבילות בדר"כ מלאות דוגמיות, פרט למוצר אחד ויחיד - תמ"ל שדווקא כן מגיע בכמות של ממש

זה מתבטא אפילו בכרטיסי ברכה להולדת בן/בת שתמיד כוללים איזה ציור של בקבוק, כאילו מובן מאליו שתינוק צריך בקבוק

זה גם ממשיך בטיפת חלב עם האחות שלא מנסה להפסיק לגרום לרגשות אשם לאמהות מניקות על כך שהילד לא עולה במדיוק לפי העקומה (המותאמת כמובן לעלייה במשקל של ילדי מטרנה, לא לזאת של ילדים יונקים) העובדה שהילד מתפתח בצורה נהדרת, עירני וחיוני לא ממש מעניינת אותם.

אני חושבת שהשיא בענין הזה היה כשהגעתי עם הקטן שלי (שהיה פג) אחרי גיל שנתיים לטיפת חלב ושם האחות ניסתה לשכנע אותי שאני חייבת לתת לו מטרנה כי הוא לא מספיק עולה במשקל... (דווקא עולה יפה, אבל עדין קטן ביחס לגילו הילד יש לציין אוכל "כלכלת משפחה מלאה" כלומר אוכל כמה שהוא רוצה)

זה ממשיך גם בחברה. את מספר הנשים שאני מכירה שהניקו אחרי גיל שנה אני חושבת שאני יכולה לספור בידיים (הנקה לדעת כל גורם מוסמך בעניין צריכה להיות לפחות עד גיל שנתיים, ורופאי ילדים ממליצים לרוב למי שלא מניקה בגילאים אלו להמשיך עם מטרנה עד גיל שנתיים או אפילו 3, פעם ביום)

מספר הנשים שאני מכירה שהניקו בלי תוספות הוא אפילו קטן יותר. למעשה אני יכולה לחשוב על עוד אישה שאני מכירה בדור שלי שמניקה באופן בלעדי, והיא טבעונית קיצונית למדי

ופעם שהעזתי להביע בנוכחות נשים אחרות דעה מעט נחרצת נגד תחליפי חלב הם אכלו אותי בלי מלח, ולא נתנו לי אפילו את ההזדמנות לסיים את המשפט ולומר שאני יודעת שלפעמים זה נחוץ ואין ברירה...

מצטערת, אין לי שמץ של מושג על מה את מדברת כשאת אומרת מעודדים רק הנקה, כי בחברה שלנו מובן מאליו שכל תינוק אמור לקבל מטרנה אם במוקדם אם במאוחר.

וואו... כתבתי המון, יישר כוח לכל מי שקראה עד הסוף

ואני רוצה עוד להוסיף לך אנונימית יקרה שתדעי שזה שפעם אחת לא הצלחת להניק לא אומרת שלא תצליחי בפעם אחרת. לפעם הבאה, אל תתייאשי מראש, ואם זה חשוב לך, הכנה מוקדמת יכולה לעזור

חוץ מהשורות באמצע. אני נוטה להסכים עם אנונימית. תלוי באיזה קליקה מסתובבים , אבל יש נטיה להלחיץ נשים , ואני רואה ילדים שגדלו על מטרנה והם באמת מאה אחוז.

אני לעומת זאת גדלתי על חלב פרה מעורב עם מים . אני בריאה , אבל מכירה כאלו שלא .

אני חושבת , שצריך לאפשר לאישה לבחור לא להניק מאיזה סיבה שלא תהיה - ובלי רגשות אשם . גם ככה אמהות זה לא דבר פשוט. אפשר תמיד להמליץ על הנקה , אבל באמת שהתמ"ל היום הוא בסדר , ומה שקרה עם רמדיה - זו היתה פשלה - שנבעה מרשלנות היצרן .

התכוונתי לשתי שורות שמשום מה עלו אחת על השניה.

חלב פרה עם מים???

בשנות ה50 אולי נתנו דבר כזה,

אחר כך כבר הבינו שזה סיכון.

את גדלת בארץ ?

בשנות ה70 כבר היה מטרנה. דוד שלי יליד 70' וסבתא שלי ז"ל, שלא הייתה סמל המודרנה,

לא נתנה לו בחיים דבר כזה, הוא אכל תמ"ל אמיתי בלבד.

את רצינית?

גדלתי בשנות השבעים . זה מה שנתנו (אין פלא שיצאנו קצת שרוטים אם כי ראוי לציין שאני דווקא דיי בריאה.

לסביבה מעודדת הנקה.

ממש ממש ממש לא!!!

במיוחד אם נכנסים שוב להריון תוך כדי.

ו- גם אצלי בסביבה עודדו מאוד הנקה,

והסתכלו קצת מוזר כשהתחלתי לתת תמ"ל בגלל ההריון.

שולחת לך כוחות ומחשבות טובות, ומאחלת ובטוחה שעוד תהיה לך הנקה טובה ומוצלחת וארוכה!

מאוד מצער לקרוא את הסיפור, ובוודאי שאת מרגישה כמו שאת מרגישה, נוכח מה שהיה ונוכח הדברים שנכתבים!

המציאות של ההנקה היא לא טובה: מאוד רגיל לראות תינוק אוכל מבקבוק, ופחות שכיח לראות תינוק יונק. עם זאת, מישהי כמוך, ברגע שרואה את האחד שיונק זה עושה לה קוועץ' קטן בלב... ולקרוא בפורום הודעה שיוצאת נגד תמ"ל זה קוועץ' גדול - ברור.

מי שקוראת בפורום הריון, השיטוט שלה כאן הוא (סביר להניח, מבחינה סטטיסטית) אחת ההזדמנויות הבודדות להיתקל באמא מניקה ותינוק יונק - ועוד מנוסים: כאלה שתוכל להוועץ בהם בבוא היום. ההזדמנות הזו (לראות הנקה, או לשמוע על מישהי מניקה) צריכה להשתוות נגד מסר מאוד חזק בעד תמ"ל, ואולי לכן הדברים קצת בוטים. ובכל זאת, בטח גם את שמעת ש"גם אני גדלתי על מטרנה" או ש"גם הילד שלי גדל על מטרנה ויצא טוב" וכמובן וברור שהוא יצא טוב וחמוד ובריא וחכם, ודווקא בגלל זה חשוב להזכיר שזה איננו המצב הטבעי והרצוי! שאנטביוטיקה לוקחים רק נגד חיידק, וגם תמ"ל היה אמור לשמש רק במקרים של בעיה - ממש כמו אצלך! ולא בגלל מליון הסיבות האחרות, שמשך שנים נחשבו לגיטימיות שלא להניק (החל מ"שחרור האישה" וכלה בבורות שהביאה למחשבה שהתמ"ל מייצג איזושהי קדמה מדעית... עד היום המסר לאמא המניקה הוא: "איך את יודעת כמה היא אכלה???"; ו"אולי הוא בוכה כי הוא רעב???"; "אולי החלב שלך לא מזין/אולי תקחי תוסף תזונה לשיפור החלב???" וכיוצא באלה מסרים מחלישים).

ובגלל שכך היה המצב כמה עשרות שנים, אמהות כל כך התרחקו מהנקה, עד שגם כשהן כן רוצות להניק, הן לא מצליחות בזה, וזה עצוב. ואת האמהות האלה אפשר "לתפוס" כאן, עוד בזמן ההריון, ולחזק אותן בע"ה. 

אסיים שוב במסר שפתחתי בו: שולחת לך כוחות ומחשבות טובות, ומאחלת ובטוחה שעוד תהיה לך הנקה טובה ומוצלחת וארוכה!

הקפת את הכול, והיית רגישה ומבינה... אני מפרגנת 

ועוד דבר - ההערות שציינת, שאותן מקבלת אישה שמניקה, זה נכון כל כך!!! ובאמת מחליש כל כך!!! אני זוכרת כמה כאלה קיבלתי.. ועוד עם האלרגיה שהייתה לו ושהוא לא היה מפסיק לבכות... אפילו הרופאה אמרה לי שהחלב שלי לא מספיק.. עד שבסוף כשהלכתי ליועצת הנקה היא בדקה, ושקלה וכו', ובסוף אמרה לי - יש לך חלב בשפע, והתינוק יונק מצוין, ואל תתני לאף אחד להגיד לך שאין לך מספיק! (היא ממש הרגיעה אותי...)

בקיצור, ההערות האלה פשוט שוברות...

ומצד שני - אנונימית היקרה, שרצתה בכל לבה להניק, רואה בכל פינה נשים שמניקות ומדברות בעד ההנקה! בגלל שזה בוער בה... ומכאיב לה... שהיא ניסתה בכל מאודה ולא הצליחה... זה הכי ברור בעולם... כמו כשמישהי נורא רוצה להיכנס להריון - היא לא תפספס אף אישה בהריון שעוברת בסביבתה.... או כל אחד שמרגיש שחסר לו משהו - נראה לו שלכוווולם יש את המשהו הזה... הוא יראה אותו בכל פינה...

ואכן, כמו שאמרת, כאן בפורום זה מעין "קונטרה" למה שקורה בעולם האמיתי... זה לא משקף את המציאות, בכלל...

אנונימית יקרה, התחושות שלך מובנות לגמרי. עשית כל מה שאת יכולה, והיית אימא דואגת ואכפתית, וב"ה שיש תמ"ל - בדיוק למקרים כאלה!

על הפטמה . זה כואב , אבל - הכאב הזה לא מפריע לי . זה לא נראה כמו פטריה , יותר כמו יבלת . יש איזו תרופת סבתא?

לשמחתי לא נאלצתי להתמודד עם הבעיה, אבל שמעתי שהפתרון הוא לפתוח בעדינות עם מחט סטרילית.

פעם הצעתי לאחת מהנשים בפורום לפנות ליועצת הנקה שתפתח לה, וסיפרתי לה על אישה שכבר התרגלה לעשות את זה בעצמה מרוב שזה היה קורה לה, אז ההיא מהפורום חזרה אלי וסיפרה לי שהיא עשתה את זה בעצמה!

אז אני לא יודעת עד כמה את גיבורה - תפני ליועצת הנקה שתנחה אותך, או שאולי זה באמת פשוט??? תחליטי ותספרי לנו בכל מקרה

בהצלחה!

אין לי בעיה לעשות את זה , רק רוצה לודא שהבנתי נכון . (גם אני אהבתי את התגובה שלך לאנונימי

אולי זה יעזור לך - קרה לי פעם אחת, כשניסיתי לשנות את זווית היניקה שלו... אז היועצת נתנה לי כל מני עצות, שאני כבר לא זוכרת... אבל אחת מהן הייתה לתת לילד לינוק מכל מני זוויות, ואחת מהן תהייה הזווית של הצינורית הזו והוא ישחרר אותה! וזה באמת מה שקרה וזה היה קל והנקודות נעלמו מעצמן... אולי גם לך זה יהיה כזה פשוט... נסי.. אין מה להפסיד

בינתים התזתי על זה המון מים חמים , וניסיתי לפוצץ את זה כמו חצ'קון. זה נעשה ורוד . נראה לי שאני אנסה באמת לתת לה לינוק מכל מיני זויות. ואם לא יעזור אני אנסה עם מחט.

למען האמת לא התכוונתי לשלוח מאנונימי כי התלבטתי אבל אחרי ההחלטה שכחתי להוריד את הסימון...

בכ"א, כמה תגובות-

קודם כל המון תודה על התמיכה.. זה באמת מחמם את הלב

וליהודיה- אני מאוד בעד לדבר בעד הנקה, כי זה נפלא בעייני, פשוט אני קצת פחות בעד לדבר כל כך נחרצות נגד תמ"ל (כמו להדגיש את מקרה רמדיה או להשוות לגז וכו'...)

יוקטנה צודקת בזה שכל אחת רואה את מה שחסר לה, ואם זה מעודד אתכן- אספר לכן למה אני חושבת שהסביבה מאוד מעודדת הנקה: אצלי, משפחה שממש לא בעניין של טבעי וכו', כל המשפחה (עד לשכנה של הדודה של הסבתא של האחיינית מדרגה שלישית בערך) התעניינו בהאם אני מצליחה להניק או לא, ולמה, וכמה ניסיתי, ואולי וויתרתי מהר מידי.

היחידה שהבינה אותי היתה אמא שלי, כי גם לה היה סיפור כואב (איתי) על הנקה, סיפור שגרם לה להגיע לבי"ח עם דלקת בשד. ואם לא בעלי שעצר הכל והאיר את עייני לזה שאם אמשיך ככה הילדה תרעב ואני אתמוטט, כנראה שהייתי מסיימת דומה.

שלא לדבר על ההכנה ללידה (שהייתה אגב בבית חולים) שבה הביאו לנו יועצת הנקה, אגב בבית החולים בו ילדתי (שע"צ) לא הייתה אחות אחת שלא ניסתה לעזור לי להניק (גם אם זה אמצע הלילה והיא לקראת סוף משמרת), כי גם לדעתן זה חשוב.

אגב, ידוע לי שזה לא בהכרח נכון לגבי לידות הבאות, (למרות שזה נובע גם מהמבנה אצלי... לא הקל על הילדה) ושניתן לעשות הכנות כאלו ואחרות (אמא שלי למתעניינות הצליחה להניק את אחי הקטן חצי שנה בהצלחה מרובה) אם הייתי יודעת את זה לפני הלידה אולי היה קצת יותר טוב....

אני יודעת שזה לא פשוט למניקות להתמודד עם הערות של "הוא רעב" והערות על החלב שלהן (בתור אחת ששואבת אני גם סופגת את ההערות האלה לפעמים- מה, כל כך הרבה זמן שאבת וכל כך קצת חלב?....) ומקווה שתיתקלו בסביבה מעודדת יותר בפעמים הבאות, כי בסופו של יום... אפילו על המטרנה רשום שחלב אם הוא המזון הטוב ביותר לתינוק!

לא התכוונתי להשוות את המטרנה לגז

הבאתי דוגמא שמבהירה היטב שהעובדה שתינוק ישן היטב לא בהכרח מעידה טובות. וזה כי ממש מעצבן אותי הטיעון בעד מטרנה ש"ככה ילדים ישנים טוב יותר"

אז מה אם הם ישנים יותר, זה הופך את זה לעדיף?

ולשם הבהרה - אני גם לא חושבת שלתת לילד מטרנה זה כמו לעשות לו הרדמה, וגם לא שחוסר היכולת להניק שווה למחסור באב ואם.

אלו כולן דוגמאות שבאות להמחיש, כל אחת את הנקודה שלה.

(וכן גם פה בדיוק כמו בכל מקום אחר, מי שמעיזה לדבר נגד תמ"ל - אוכלים אותה, אז יש לי חידוש לכן, גם לנשים שבעד הנקה ונגד תמ"ל יש רגשות)

המניקות........ כנראה שכל אחת רואה את הצד שלה.....

בכ"א לא הכרתי את הטיעון שילדי מטרנה ישנים טוב, תמיד חשבתי שבגלל שהנקה מאמצת אותם יותר אז דווקא היונקים ישנו יותר.....

ואם זה מעניין מישהי- שמעתי שלאחרונה (בעקבות מקרים של השמנת יתר) הורידו את עקומת המשקל אצל תינוקות קצת למטה.....(לכל אלו שמנסים לשכנע אותן לדחוף אוכל לתינוק שבע..)

ההודעות שלכן נגד מטרנה פשוט מכאיבות וזה כנראה בגלל הנגיעה האישית בעניין.

בשנים האחרונות נוצר מצב של הנקה עד התאבדות, וזה כ"כ לא נכון!

לא לכולן יש את היכולת והכוחות לזה וב"ה שיש היום תמ"ל למיניהן.

אבל כשאתן כותבות תגובה נגד התמ"ל תהיינה רגישות לאלו שלא הניקו, מדובר בילדים שלנו "שהורעלו" בתמ"ל

ולא, ממש לא כיף לי לחשוב שאני אגואיסטית לעצמי וחסכתי סבל מההנקה כי קל יותר מטרנה...

אל תשווי רעל למטרנה.

תעשי לי טובה.

ואין לי כח להתחיל להצטדק.

סליחה אבל אני לא מסכימה איתך,  זו פעם ראשונה שאני מגיבה פה באתר וזה כמה פעמים שאני רואה את ההתנגדות הנחרצת שלך למטרנה.

לדעתי את לוקחת את זה לקיצוניות שהיא לא נכונה, מטרנה זה ממש לא רעל וכל ההפחדות על מקור תזונה אחר שהוא לא הנקה הכולל מאמרים ומחקרים שונים שאני לא יודעת מי הגיע אליהם פשוט מיותרים..

אמא שלי, שהיו לה בעיות בהנקה, הניקה אותנו חודש- חודש וחצי, ומשם- מטרנה וב"ה גדלנו לתפארת!!

אני מכירה מישהי, שגם הייתה בהיסטריה של הנקה, שזה הגיע למצב של 4 משאבות מסוגים שונים בבית, הליכה (מיותרת) ליועצת הנקה שסתם גבתה סכום עתק על כלום (והפחדות על לשון קשורה שאחרי זה התבררו כלא נכונות בעליל...)עד שהיא פשוט השתחררה מהסטיגמה- וכן- העיזה לתת לבת שלה מטרנה!!!! 

ואת יודעת מה קרה??? היא סוף סוף העלתה במשקל וישנה טוב בלילה... אז מה רע???

לא צריך להשתגע על ההנקה... אז נכון, זה טוב, זה טבעי, אבל לא לכל אחת זה מצליח וזה מתאים. 

הרבה אנשים גדלו על מטרנה ולא קרה להם כלום, אז אם זה חוסך צרות, חוסר שינה ודאגות מיותרות- זה עדיף!!!!  וגם למה לא????

נקודה למחשבה.. ו.. בע"ה נעשה ונצליח!! בשורות טובות!

אני מתחילה לחשוב שיש קשר. דייסה היא לא אוהבת לצערי.

הבת שלי עד גיל די מאוחר היתה מתעוררת 3 פעמים בלילה לאכול. זה קורה...

אוליהיא יכולה  לישון ביחד אתך במיטה ולא בידיים ממש? וככה גם אם את קמה להניק, את לא חייבת להתעורר לגמרי, כי במילא לידך. זה יכול להקל...

הבן שלי ככה, והוא בן 10 חודשים.

מעניין אותי מתי זה יתחיל לעבור לו.

להיות חכמה ולא צודקת.

לי אישית לא היו כוחות גם למלחמות ושינויים,

לכן נראה לי (במיוחד אם היא בת בכורה - האם?) ללכת לישון כשהיא כן ישנה.

ולא לנסות לנצל את הזמן לנקות/לשטוף/לכבס/וכו'

וכך לא תגיעי כ"כ סחוטה בלילה.

ולא מצליחה להרדם תמיד כשהיא נרדמת.

עד גיל 5 חודשים ישנה לילה שלם וקמה רק פעם אחת לרוב ב4 או 5 . מאז התחיל הבלגן .

ושמעתי על עוד אנשים שמגיל 5-6 חודשים הילד התחיל לעשות בעיות עם השינה...

אין לי מושג למה =/

אה! יש ספר - לישון בלי לבכות. באמת ספר מתוק...

אני חושבת שהוא עוזר להרבה אנשים שהתינוקות שלהם נרדמים בהנקה...

אצלנו זו לא הייתה הבעיה, אבל אולי אצלכם כן

ספר מקסים!!! באמת...

כ"כ לקום כל שעתיים שלוש (גם הילדים שלי היו כאלה. ושלוש שעות זה היה נחשב המוןןןןןןןןןןןןןןןןן

אולי תשימי אותה בעריסה צמוד אליך?

אתמול מרוב פחד , פשוט לא ישנתי . הנקתי והייתי ערה . בסוף נשברתי והיא ישנה על ידי ,אבל אני לא נרדמתי .

היום אחה"צ קרסתי מעייפות. הלילה אני מתכוונת לנסות לא לתת לה לינוק . לפי מה שקראתי בספר מסויים ילד בגילה אמור לישון לילה שלם . אני אנסה לנדנד אותה בעגלה , ולתת מים .

וככה היא תתרגל.

זה פשוט נורא נורא מסוכן , שהיא תישן על ידי , בהיותי חולמת חלומות. אני ממש נגד הלינה המשותפת .כמו שאמרתי זה מתאים ונפלא לאמהות מסויימות ולא טוב לאמהות כמוני. מה לעשות.

תודה על התגובות .

אם כן אני ממש לא הייתי מצפה שהיא תישן לילה שלם...

גם אני פעם האמנתי לכל הספרים / מאמרים שאומרים שהגיל כזה וכזה הם אמורים לישון כך וכך.. אך המציאות מוכיחה אחרת...

הבן שלי (היום בן 9 חודשים), מגיל 3-4 חודשים התחיל לרווח את את השנת לילה, עד שבגיל 5 חודשים כבר ישן 6-8 שעות.

סביב גיל 7-8 חודשים, כשכבר אכל 2 ארוחות מוצקים הוא התחיל להתעורר לי שעה- שעתיים אחרי ההשכבה ועוד כמה פעמים בלילה וגם כשהיה מתעורר לו תמיד היה חוזר מיד לישוןם (מה שקרה לפני כן) היה נראה לי שפשוט מפריע לו משהו כי הוא יודע והתרגל לכך שבלילה ישנים.

התחלתי להוסיף לו עוד ארוחה, לפני השינה, למרות שקצת חששתי שאולי זה יהיה לו עמוס מידי בקיבה כ"כ הרבה ארוחות מוצקים בגיל 8 חודשים (עם הגדולים התחלתי ארוחת ערב רק בסביבות 9-10 חודשים).

והנה פלא, הוא חזר לישון נורמלי והתעורר רק פעם אחת באמצע הלילה ינק ומיד חזר לישון.

כדי לא להעמיס יותר מידי על המערכת אני נותנת לו דייסת קוואקר, שידועה כמזון קל לעיכול.

3-4 כפות קוואקר, שופכת על זה מים רותחים אחרי כמה דק', כשהמים נספגים מוסיפה לו פרי וטוחנת, הפרי ממתיק מספיק את הדייסה וככה הרווחתי ארוחה בריאה בלי תוספת של סוכרים מלאכותיים, אחרי זה הנקה כמה שרוצה/ נרדם.

אולי זה מה שיעזור, סה"כ זה גיל שהם מתחילים להוציא הרבה מרץ וזקוקים להרבה קלוריות מעבר למה שאפשר לקבל רק בהנקה (אני ממש בעד הנקה, וחושבת שהחלב מזין גם בשלב שרוב הארחות הן מוצקים, רק שהרגשתי שהגענו למצב שהחלב לא תמיד משביע אותו לאורך זמן).

בהצלחה ולילות קלים ושקטים

זה מה שאני נותנת בבוקר , אבל ! הגיוני מה שאת אומרת , ואני אנסה את זה בערב . תודה

עד שהחלטתי להעביר את הדייסה לערב ומאז נותנת לו לחם בבוקר (פיסות קטנות, למרות שהוא רוצה להחזיק מלחיץ אותי שהוא יאכל לבד לחם, כי הוא דוחף הכל לפה)

קודם כל לא צריך להלחץ, זה טבעי שתינוקות בגילה לא ישנים הרבה.

ואת גם לא "אימא מכה" זה סתם מליץ אותך ולא מביא שום דבר לפתרון הבעייה.

כדאי לפנות לייעוץ שיכול לטפל בעניין...

לשמור על עשתונות כמובן...

שיהיה בהצלחה!

זה סכום יפה גם ככה

ולא חייב עציץ אפשר גם משהו מתכלה כמו שוקולדים

אגב כדאי שובר שאפשר לקנות במבצעים

ושיש לו אופציה דיגיטלית

דרים קארד יותר ספציפי לחנויות

וכרטיס פיזי זה עוד יותר מגביל כי צריך שהוא גם יהיה עלי ברגע הנכון

רק טלפון כשר, ונראה לי פחות נחמד להדפיס בבית דף עם השובר.

כאילו, עשיתי את זה בעבר אבל עכשיו חשבתי אולי שיותר חגיגי לתת כרטיס פיזי. 

יודעת כי קיבלנו

העברנו את הקוד לסמארטפון

אבל אפשר להשתמש בכרטיס הפיזי…

ולעומת זאת דרים קארד יש לי איפה לקנות קרוב לבית.

מעניין איפה קונים ביי מי באמת

רציתי רק להוסיף שלפעמים נשאר איזה עודף שלא יודעים מה לעשות איתו ומי שאוסף "נתקע".

כמובן שעדיף להשתמש בכל הסכום, אבל אם לא יוצא לדעתי לגמרי אפשר לקנות משהו קטן שלא יוצא בול בסכום, נניח שוקולד, ועם היתרה אפשר לקנות משהו קטן לילדים כמו שלוקים תוך שמעדכנים את ההורים..

סייעות 175, ואז זה בדיוק 550. אבל מתלבטת כי נראה לי שהסייעות בתכל'ס עובדות בדיוק כמו המורה אז זה לא יפה.

או בעצם פשוט אולי 175 לכולן ו 25 באמת לתרום למשהו/ לקנות שלוקים לילדים

הן לא עובדות אותו הדבר המורה מתכננת בבית אחראית על הכל וכו

אבל

היתי נותנת בסכומים שלמים

170 או 180

לפעמים יש הנחות על כרטיסי מתנה, ואז אפשר למצוא אפילו כרטיס במחיר טיפה גבוה יותר באותו סכום.

לא הייתי אוספת עוד כסף.

גם מתנה פיזית אם את מוסיפה - יש קופונים ומבצעים ואז יש קצת יותר אפשרויות באותו הסכום 

בהנחה שהיא על חשבונך האישי.

יש כל מיני מבצעים בחנויות וקודי קופון שלא מוגבלים לשימוש אחד לפי תז או משהו כזה

אמנם אפשר לרכוש עד 5 תווים כאלה, אבל אם זו ממילא לא הנחה שהיית משתמשת בשביל עצמך אז זה לא על חשבונך. מניחה שגם אם לך אין מועדון בטח תוכלי למצוא מישהו עם מועדון שלא משתמש בהטבה הזאת

כרטיס דרים קארד של 180₪

ולהוסיף צרור ברכות מהתלמידים וההורים אפשר להוסיף שוקולד מיוחד ולאסוף עוד כמה שקלים ממהורים בשביל זה לצרף הכל יחד

הביא מהגן חטיף . התברר שהוא לא אוהב אותו , חילק לאחים תוך כדי אמירה- אל תשכחו לומר לי תודה!

בבוקר יצאנו לגן . בספסל ישבה שכנה מבוגרת , לידה כלב רחוב . הוא - נתפלל שהכלב שלא יאכל אותה!

בתחילת שנה לקח לו כמה שבועות להתרגל לגן. אז הוא סיפר לי שגננת טרפה ילד . שאלתי - רק ילד אחד?

הוא ענה - רק אחד , כל השאר הלכו הביתה מהר.

אני שואלת אותו "איפה האף שלך?"

הוא עונה לי "במטבח".

(הטישו היה במטבח).

לפעמים באמבטיה הוא מתחיל לשאול אותי על השמפו והסבון "מה זה?", למרות שהוא יודע את התשובה.

אז פעם בצחוק עניתי לו דברים לא קשורים.

מאז הוא בעצמו שואל ועונה דברים לא קשורים.

וגם- כל לילה כשאני שרה לו 'המלאך הגואל אותי מכל רע' הוא אומר אל תגידי מכל רע, רק מכל טוב! (אחרי כל ההסברים שניסיתי

ושואל שוב ושוב בטון עולה ומתעצבן "איפה החריף שלי!?"

לקח לי כמה דקות טובות להבין שהוא מחפש את החטיף שקיבל מהגן.

גם אצלנו בן ה4 מברבר כל מיני פנינים.

באחת הפעמים אבא שלו שם אותו מהר מהר בחדר לישון אז הוא אומר לו- אבא אבל למה אתה לוקח אותי בהילוך מהיר?😂😂

לשני הילדים אין כתמים.

אני בגישה שאם יש לך חשק לפיצה, כנראה הגוף רוצה את זה.

תאכלי ותהני.

אם לא יהיה חשק, אל תאכלי בכח. 

איך פיצה תרגום לכתם לעובר? מהכוונה בכתם?

סליחה, אבל נשמע כמו איזו אמונה תפלה.

וגם אם היה בזה שמץ של אמת- מה הבעיה בכתם בצורת פיצה? נראה לי מגניב ממש

אבל אם יש חשק אז למה לא לאכול?

בכל מקרה כתם לא יהיה את יכולה להיות רגועה

שלא מומשו

הרעיון זה פשוט לסלוח לעצמך כשיש לך חשק כי זה טבעי ואם בא לך ויש לך אפשרות - פרגני לעצמך ותאכלי אם את רוצה

זה הכל

אכלתי פיצה אחת

ועכשיו אכלתי עוד אחת

למזלי לפחות אין לי תאבון

כי לפני ההריון הייתי אוכלת אפילו 3

בשם ד"ר רז בכר. היא עובדת בשיבא ומומחית באדומטריוזיס, ובאחד הפרקים של הפודקאסט היא אירחה פיזיותרפיסטית רצפת אגן שמטפלת בנשים עם אנדו'.

מצרפת קישור, אולי יהיו לך תובנות מהפרק שיעזרו לך

על הצלקת אני לא יודעת להגיד

לגבי השרירים, הגעת מתישהו לשלב שהם היו תקופה בסדר?

או רק להטבה כל פעם?

משתמשת במאמני נרתיק בין הביקורים אצל הפיזיותרפיסטית?

משתמשת במאמנים

הגעתי רק לשיפורים קצרים

לא נעלם לגמרי

מתיחות של האזור כדי לשחרר את השרירים התפוסים?

מוזר, אם זה רק שרירים תפוסים זה אמור להשתפר די מהר עם מתיחות ותרגול עם מאמנים.

צלקת מהלידה זה מציק אבל גם בר טיפול ומשתפר עם הזמן.

לפעמים טיפול רגשי יכול לעזור, כי הגוף כבד מתרגל שזה כואב ומתכווץ כל פעם וזה גורם למעגל של כאב.

וגם את מוזמנת לפנות בפרטי ואשלח לך קישורים לקבוצות וואצאפ ופייסבוק של מתמודדות עם כאבים.

אני יודעת שהיו מקרים שהיא פספסה דברים.

בכל מקרה ממליצה להיכנס לקבוצות היעודיות ולהתייעץ עם מתמודדות בעצמן.

אולי היא תיתן המןצה לטיפול שונה

או תמקד את הפזיותרפיסטית

לפני עשור פלוס, אכן שילמתי.

הדיסק עלה 30 שקל אם אני לא טועה, וזה לכל הזמן, לא מנוי חודשי.

התזכורות היו בעצם דרך מיילים מתוזמנים. (לא זוכרת אם התוכנה יצרה אותם או בעלי, בכל אופן זה היה שניה וחצי להכניס לגוגל קלנדר)

כיום שאפשר ליצור בקלוד דבר כזה (כולל התזכורות) לא הייתי משלמת.

אם בא לך לעשות לזיכוי הרבים, אחלה.

אם זה בשביל הכנסה כלכלית לדעתי על תבני על זה לטווח ארוך.

מתזכרת אותי בעיקר על ימי פרישה

כי את השאר אני זוכרת מרוב שזה מעיק עלי...

לא רואה סיבה לשלם כשיש חינמי.

בעלי מחשב את הימים.

אני זוכרת.

לא מרגישה צורך במשהו נוסף.

נקודות שעולות לי שכדאי לקחת בחשבון:

* אנחנו מחשבים את ימי הפרישה בצורה אחרת מהמקובל. אז אם יש אפשרות לבחור שיטות שונות לחישוב.

* לא הייתי רוצה שהילדים שלי יראו תזכורות בטלפון ויתחילו לשאול שאלות. אז לחשוב איך אפשר לתזכר בצורה שתישאר דיסקרטית.

אני רושמת שם

זה נוח לי שלא צריכה לזכור פרישות

מקבלת תזכורות למייל אז זה דיסקרטי

ושלום

(משו כמו 20 לחודש, 18 אולי)

ומסתדרת סבבה

לא רואה צורך באפליקציה 

ספורט קבוע

קורס דיגיטלי או פרונטלי לפיתוח תחביב

לימוד תורה

השתלמויות אם יש דברים רלוונטיים

הכנה לשנה הבאה

לסדר או לעצב איזו פינה בבית

התנדבות

לקבוע עם חברות או משפחה או לנסוע למקומות מעניינים כי יש זמן

מזדהה עם הקושי לסדר לעצמי לו"ז ולא ללכת לאיבוד בזמן הפנוי, אולי בזה אני שמחה שאני לא מורה ;)

כל מיני פרוייקטים בבית כמו סידור ארונות וכו'

ספורט

התנדבות

קורס 

אבל אחרי שאני רואה את העבודה שלהן כל השנה, אוותר על החשק הזה...חחחח
 

האמת שבשלב הזה בחיים הייתי שמחה לעבודה עם פחות יציאות מהשגרה, אפילו שמדובר בחופש... אבל מניחה שעם הילדים החשק הזה יעבור

למשהו קבוע יותר עוד אין לי תוכניות. מחכה שבעלי יסיים את המילואים ואז נראה...

יש לך רעיון איפה יש השתלמויות לא יקרות מידי?

בד"כ קבוע מחכה לסדר אלבומים בקיץ

קורס

ימי עיון לנשמה - תנ"ך, בכל לבבך

לקבוע עם חברות/אחים/משפחה

להגיע לסדר דברים שאין לך זמן היומיום

ליצור

וכמובן להאט את הקצב ולהנות מהנחת

משלוח חינם זה בפחות מזה.

נס שלפחות מה שקניתי התאים לנו אחרת היתי מתבאסת ממש

אין סיכוי שיוותרו לי?

להגי שעריןר ניסיתי וזה היה כזה מסובך האתר הרשמי ודורש טפסים ויאללה התיאשתי

ואצלי עוד היתה סיבה כי כשהמזנתי הזמלא היה מפורסם ישרד המכס

הז כבר הופץ ופורסם לפחות שבוע-שבועיים

אני כבר קבלתי את החבילה לשי אפילו

יש לי הזמנה גדולה משם

לק"י

רציתי להזמין בסכום גבוה יחסית. אבל אולי זה יהיה בסדר.

איך אני יודעת מי המוכר?

וניסיתי עם כרטיס אשראי שאני משתמשת בו בשגרה.