.

אך האם שאלתם מקושרת איך שהוא ללנ"ו?

הרי כשאנחנו אוהבים מישהו, למשל החברים שלנו, אנחנו לא אוהבים אותם בגלל איך שהם נראים אלא התכונות שלהם. נכון?

אז באינטרנט, אתה יכול להכיר אנשים לפי תכונותם, והמידות שלהם.. אבל בגלל שהכל מתבסס על מקלדת, זה לא נראה לי אמיתי..

מבינים?

את החברות הכי טובות שלי בחרתי כשעוד לא באמת היית ברת דעת ושיקול, (לא שאני כזו עכשיו ) ולא משנה כהוא זה איך הם נראות או היו נראות. בשל כך אני מאמינה שאפשר לבסס קשר חברי דרך המקלדת וסביר שלא ישתנה בגלל מראה.

ואני לא מדברת על שידוכים,זה עניין אחר. מקווה שגם את לא

אפשר לאהוב=לחבב מישהי כאן זה בעצם לאהוב את סיגנון הכתיבה את תוכן הדברים חוש הומור ניראה לי ככה...

(לא ניראה לי שיצאתי מספיק ברורה אבל לא משנה..)

כל עוד זה לא קשור ללנ"ו..!!

עד שאני יראה אותן ...

לאהוב את הבנאדם שמאחורה, לא נראה לי...

זה יותר שמתחברים למה שהבנאדם השני כותב,

הסגנון, או דרך הביטוי או מה שעומד מאחורי,

או כיוון החשיבה..

ואז קל להרגיש חיבה- אהבה לאותו אחד,

כי מרגישים שהוא מבין, מקבל ותואם לדפוס המחשבה שלנו עצמינו...

ממש לא התכוונתי לזה שאולי זו לא אהבה באמת כי המראה פתאום יפריע לי, זה לא העניין ב-כלל.

זה העניין שההרגשה שלי היא שזה לא אנחנו באמת. הרי אף אחד לא יודע פה מהם תכונות האופי שלי.. מבינים?

זה כאילו עולם אחר.

לפני 6 שנים כשהייתי מכורה לאינטרנט (קשה) באיזה אתר.. הייתי שם מלכה. אנשים העריצו אותי, ממש כך. את השנינות וחוש ההומר שהיה לי אז..
(זה הלך ונעלם עם השנים, אם תהיתם...חח)

ואז פגשו ילדה ביישנית. (היו ימים.. איפה אז ואיפה היום חח) שלא מסוגלת להסתכל בעיניים של אף אחד בעולם. בקושי מדברת.

זה היה שוק.. להם ולי. מבינים?

כושר הביטוי שלי מאחורי המקלדת מוצלח משמעותית  מזה של העולם המעצבן שבחוץ.

מה זה מוגדר אמיתי בדיוק? סה"כ גם מראה חיצוני זה תחפושת שאפשר לשחק איתה. ביום זה חולצה כזו וביום זה חצאית אחרת (אצל בנות זה בולט משמעותית מאצל בנים). סוג הכיפה (או עצם קיומה) ניתן להחלפה מהיום למחר לפי הצורך.

מאחורי המקלדת קל יותר לנהל זהות אחרת (מבוססת יותר על מוח וסגנון ופחות על מראה חיצוני, או מבוססת יותר על יכולות טכנולוגיות), אבל זה לא אומר שגם בעולם המעצבן שבחוץ זה לא בלתי אפשרי. גם שם אפשר לנהל זהויות בהתאם לצרכים.

או זהות בדויה שיוצרים בשביל הרושם.בכל מקרה אני חושבת שזה אפשרי לאהוב בן אדם שמעולם לא ראית.אף על פי שזה נדיר.

פירושו של עניין בלשון המעטה שיש לך ביטחון עצמי ירוד.. אתה מפחד מהצל של עצמך,ליצור קשרים דרך מסך מחשב ביחוד מהסיבה שנתת זה בעיה או יותר נכון בריחה...תחשוב על זה...אתה חייב להתמודד אם האדם שנמצא מולך...לחיות אותו...

(כלומר, אני לא מעמיד פנים)

יש לי כושר ביטוי בכתב (מדוייק יותר, מאחורי המקלדת) שעדיף בהרבה על זה המילולי, לזה יש יתרונות ולזה יש יתרונות.

חוץ מזה, שלא חסרים לי קשרים שעברו מזמן את מסך המחשב. אחת מהן נשואה לי

אני שמחה לשמוע שמצאת את בחירת ליבך לא משנה באיזה אופן, באיזשהוא מקום אנחנו לא מתחתנים במחשב ולא מחנכים ילדים במחשב, ז"א אלוקים יצר בריאה שבה אדם צריך לתקשר מול בני אדם פנים אל פנים... בסך הכל אני יוצאת נגד העידן הזה שחברו הטוב של האדם הוא המחשב ז"א אני מדמה את זה לאדם שיש לו רגלים אבל הוא נע על כיסא גלגלים, "ה' ירחם אלוקים נתן לך רגלים שתמש בהם"...אותו דבר פה לא חסר בני אדם שמשתמשים במחשב ככלי התבטאות בחברה כשאלוקים נתן לך פה לדבר לנאום ולממש את יכולתך החברתיות...אם המחשב היה כלי מסוים, צדדי, שבו התבאטת באותה רמה מזו שהתבטת מול חבירך-כשר אבל אם אין פה איזון אני רואה בכך בעיה...

יומטוב

זה קשה, אך נצרך.

אני גם אוהב גם להיות מול מסך זהות עלומה, אבל יותר מידי זה פוגם בכושר ביטוי בדבור (ולאחורנה גם בכתיבה מרוב רגילות לכתוב במקלדת)

בעז"ה

אני לא אתבייש לכתוב כאן דעות שלי למרות שהם שונות לגמרי מרוב חברי האתר.

ועם זאת, ני חושבת שזה שונה כל כך.

שלחתי למישי

ואז מצאתי את עצמי תוהה לי- אילו יום אחד הייתי פוגשת אותה באמת- גם אז הייתי מרגישה חופשי לתת לה נשיקה על הלחי?

אני אוהבת בה את האומץ שלה, את המידות שלה, את הכוח שלה לקחת את החיים שלה בידיים

אני אוהבת בה את העמשראליות שבה

אני אוהבת בה את הדעות שהיא מביעה- הצד השכלי של האישיות שלה

ואני מקווה שהצד של המראה החיצוני שבה- לא יסתיר לי לראות את היופי של האישיות העמוקה שבה

אבל יש כאן כאלה שברגע שאראה אותן אין סיכוי שהן לא מקבלות כ-ז-ה חיבוק ענקי, ולא אכפת לי מתי ואיפה ושזו תהיה הפעם הראשונה בחיים שאפגוש אותן.

ואני זוכרת איזה מפגש פורום שראיתי מישהי בפעם הראשונה ונראה לי שנתתי לה חיבוק...(ואם לא, אז הבחורה המתוקה הנ"ל מתבקשת לסור למשרדי לשיחת בירור והשלמת פערים).

ולשאלה- זה באמת תלוי למה את מתכוונת ב"לאהוב", וזה שונה לבנים ולבנות. קשר זוגי אי אפשר לבנות ככה, אבל קשר בין חברות הוא דבר לא ברור (במיוחד לא לבנים...), אז הוא פועל בצורה שונה...

את מכירה את האדם בלי כל החיצוניות שלו.אולי לא את כולו,אלא רק מה שהוא רוצה להראות בכתיבה שלו..אבל את את מכירה ככה את האישיות שלו.ואישיות אפשר לאהוב גם בלי לראות את הבנאדם שבצד השני..
ובד"כ,זה גם ישפיע,לפי דעתי.[אם פתאום פוגשים ,אז החיצוניות לא תפגע.]

אם האדם לא מנסה לשקר ובאמת מביא את מי שהוא לפורום אפשר לאהוב אותו.

אבל תכלס בדרך כלל אנחנו אוהבים להיות ליד מישהו ולא באמת אוהבים אותו, ולפעמים האדם שהכרנו בפורום לא מתנהג כמו שהוא מתנהג בחוץ כי הוא טוב יותר בכתיבה\יותר נוח לו עם האנונימיות ברשת\הוא דיסלקט ובפורום הוא נשמע ילד\יש לו צלקת ענקית שגורמת לנו להירתע ממנו זה עדיין אותו אדם אבל אנחנו יותר או פחות אוהבים להיות לידו.

תכונות אופי!!!!

החיצוניות לא מעניינת אותי כרגע זו הייתה רק דוגמא.. 

אבל יכול להיות שמחוץ למחשב לא תאהבי אותו, רוב האנשים נשמעים ומתנהגים אחרת בכתב.

והבנתי שת'כלס המרחק בין התגובות של החברים כאן לבין מה שהם באמת, לא גדול מדי.

הרי שקר לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן, (ניסיתם לעמוד הרבה זמן על רגל אחת? מעייף, לא?) ואם רואים דפוס מסוים בהודעות ותגובות של בנאדם שנותן הצצה מסוימת לאופי, לפנימיות של אותו אדם- כנראה שזה אמיתי...

אני אישית שמתי לב שיש כאן המון אנשים טובים, חכמים ומצחיקים, שכשאני רואה את הכינוי שלהם ליד תגובה מסוימת, אני כבר יודע ששווה לקרוא את התגובה כי זה יכול ללמד אותי משהו חדש, לעניין אותי או סתם להעלות חיוך...

הרמב"ם אומר שהאדם הוא "יצור מדיני", כלומר יצור שתמיד ישאף להתחבר לכמותו.  זה פשוט יפה איך שאנשים שאף פעם לא נפגשו במציאות, והדבר היחיד שהביא אותם לכאן זה העובדה שהם דתיים, מאמינים,
(ע"פ רוב) בגיל מסוים,הרהורים, דעות ומחשבות משותפים ועוד ועוד... יוצרים קשרים ביניהם, משתפים, מתווכחים, וצוחקים ביחד (ושוברים את הראש ביחד..)

בעיניי זה דבר מבורך, וזה גם די מועיל לפעמים... 

יפה כתבת

ומוסיף שכמו שיש פה הרבה שאפשר להרגיש שמכירים  באופן חיובי כנ"ל

אפשר לראות כמה ניקים של אנשים שבנו לעצמם דמויות לא להם (אפשר להרגיש...)  - ונעלמו . כי "שקר לא עומד במבחן הזמן" (רון ,שם שם)

ואולי אפילו יותר טוב מאשר אחרי מפגש חזותי.

אני מתרגשת כמו פעם

תודה ממש!

ברור שכן

תות?

אבל נחכה לשם הרשמי כדי לוודא

60 לשעה

80 לשעה

לא כולל הפסקות אוכל

לומדת במוסדות חרדיים ותמיד נמשכתי לדתל, משהו היה נשמע לי מאוזן יותר, אהבת עם ישראל, ארץ ישראל, השילוב שלהם בתורה, השמחה שראיתי שם......

מבינה מאוד מאיפה זה מגיע.....

אין פה דרך נכונה או לא נכונה, לכל נשמה יש את מה שמושך אותה, אצלי אישית כרגע הבנתי כמה דברים על הדתל ועל מגזרים בכללי אבל לא משנה מה דעתי, רק תדע שכנראה זה קורה לעוד ופשוט תבדוק עם עצמך מה בדיוק הנקודה שמושכת אותך לשם, נניח אם זה הדגש אהבת העם והארץ(כמו שהיה אצלי) פשוט תעתיק אתזה לחיים שלך...

לאידעת מזה אומר חרדי ומה נער גבעות אבל הדרך חיים שלי היא לקחת את הטוב מכל המגזרים, יכול להיות שיתאים גם לך... אם לא-יכול גם להיות שהדרך של הנשמה שלך היא באמת יותר בדרך הדתל ופחות בחרדי....

אגב, יכול להיות שדווקא בגלל שכל השנים אמרו לך שהתורה האמיתית היא אצל החרדים ולא אצל המזרוחניקים-אתה עכשיו אולי קצת בהלם שזה לא נכון ורוצה לברר את זה...

בקיצור, תנסה, הרב קוק נשמע לך דתל? תנסה ללמוד אותו, רבנים אחרים? תחפש ספרים או מאמרים ופשוט תקרא, תראה אם זה מה שהנשמה שלך חיפשה......

ובין אם כן ובין אם לא-תמיד אפשר לשלב, זה קשה מאוד ועבודת חיים אבל אתה יכול להיות עם כובע וחליפה ולאהוב את כל עם ישראל, למרות שלפעמים זה לא נראה ככה😅🫣😅

באמת בהצלחה🙏🙏

(אני צעירה ולא מעל עשרים אבל פשוט תפס אותי מאוד... לא לסקול אותי😜🫣)

הוא אולי הלך שחור לבן, וגם לא היה פתוח.

בסוף גם היום, קח את החבר'ה מחרשה - הם לא חרדים, הם שמורים כמו חרדים אבל הראש אחר

זה מגזר עם התנהלות. ושם הרב קוק לא שייך.

ומבחינת תפיסת עולם ותפיסת התורה, הרב קוק אמנם זכה לכבוד מהחזו"א שבא לפגוש אותו (החזוא את הרב קוק, ושמא היה זה הרב שך?) אבל בדעותיהם היו שונים.

נאמר כך, הרב קוק הסמיך את הרב צבי יהודה להיות אחראי על הוצאת כתביו - שכידוע הם ליקוטים מכלל פנקרי הראי"ה והכתבים שהשאיר אחריו. דהיינו הרצי"ה נחשב לממשיך בפשטות של הרב קוק.

האם הרצי"ה נחשב חרדי, ואפילו קיצוני? אני סבור שהתשובה ברורה.

אבל המחשבה של הרב קוק מאוד פתוחה ורחבה

באופן שהוא כמעט ההיפך הגמור מהקו המרכזי של הדרך החרדית של ימינו.

התשובה שלך מאוזנת ובוגרת.

תיקון קל: המגזר החרדי אוהב את העם לא פחות מהדתי לאומי. הוא פשוט מסתגר יותר מהטעמים שלו. 

זו ממש טעות לחשוב אחרת.

אבל (נקדימון), הבה לא נגרר שוב למחלוקת דאז. בבקשה. טוב?

תודה, מחמיא לי מאוד❤️😅

אני לא מדברת על אנשים אלא על המגזרים, מההיכרות שלי עם שני המגזרים-שניהם לא אוהבים במיוחד אחד את השני וזה הגיוני, הרבה פעמים כשאנחנו בטוחים בצדקת הדרך שלנו עלולים קצת לדחות את הדרך של האחר(למרות ששבעים פנים לתורה וכל הדרכים כן צודקות לאנשים שהולכים בהן...) וגם כשמחנכים ילדים צריך לחנך אותם שהדרך שלנו נכונה, אמנם לא שהדרך של השני שגויה, לכן אני גם מדברת רק על המגזר ולא על האנשים אבל בכללי-במוזגות הלימוד של שני המגזרים די מחנכים לכך שהדרך של האחר שגויה...

האנשים עצמם אוהבים אחד את השני, לפחות רובם, מי שמתייחס לואהבת לרעך כמוך יותר משהו מתייחס לצורה בה חינכו אותו....

ומה הכוונה ב"רוח הלימוד"? איך לומדים גמרא והלכה? או שאתה מתכוון לתפיסה של התורה עצמה ולאופן שהיא מתממשת בחיים.

תלך ללמוד במקום של דת"ל שמושך אותך

לא חייב שזה יהיה ה-ישיבה שלך, אפשר ערב בשבוע.

תלמד תורה במקומות שנוגעים בך ומתחברים לך. לפעמים זה אפילו לא עניין של הגדרה מגזרית אלא מי הרב הספציפי ומה רוח המקום מבחינת אווירה

מכירה איש צדיק שלמד במגוון ישיבות על ספקטרום מגזרי מאוד מאוד רחב (אני עצמי הייתי בהלם, למרות שמכירה אותו). ברובן כאיש נשוי. מבחינת מגזר שלו הוא בערך כמו הבית בו גדל, זה לא היה מתוך בלבול, אלא מתוך ללמוד תורה. גם מרבנים שהם לא רבנים שקשורים למגזר שלו.

בקיצור- לא הכל חייב להיות בתוך תבנית מוגדרת. אתה בין לבין? תלמד גם מפה וגם מפה.

לאט לאט אני מניחה שתמצא דרך שלך.

נורא קל היום לאתר, תסתכל על הדברים השונים ותראה מה משכנע אותך ולמה אתה מתחבר (אפשר לשלב כמובן)

בהצלחה רבה

יש את אתר ישיבה עם שיעורים רבים של רבנים שונים (נדמה לי בעיקר של רבני מרכז ושלוחותיה) :

https://www.yeshiva.org.il/

יש את הבית מדרש הוירטואלי של ישיבת הר עציון:

בית המדרש הוירטואלי - VBM ע"ש ישראל קושיצקי

יש את האתר YBM של ישיבת מעלה אדומים:

ישיבת מעלה אדומים | YBM - מאגר השיעורים

יש את האתר של גל עיני של הרב גינזבורג (כיוון חסידי) :

גַּל עֵינַי - השער לפנימיות התורה

יש את האתר של הרב מלמד וישיבת הר ברכה:

דף הבית - ישיבת הר ברכה

יש אתר של הרב אבינר:

הרב הגאון שלמה אבינר – שיעורי הרב שלמה אבינר

האתר של ישיבת שיח (הרב שג"ר) :

שיעורים - ישיבת שיח יצחק

אולי לדגש על לימודי אמונה ומחשבה? אולי לדרך החינוך? אולי בכלל בהקשר ישיר לעניין העם והארץ?

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

אותם הקילקולים שראה רבי ישראל סלנט כשהקים את תנועת המוסר.

בעניין הזה המציאות מוכיחה, לצערינו, שנפש החיים טעה כשכתב שלימוד גמרא מתקן את מידותיו של האדם. תנועת המוסר צדקה.

למעשה כבר קדם הרמח"ל ותיאר במדויק בהקדמה למסילת ישרים את המצב שבו החכמים לא לומדים מוסר והבעלבתים גם לא לומדים מוסר. ללמוד על מנת לעשות.

על כל אדם/מגזר איזשהו.

מה עולה כשרואים חילוני?

מה עולה כשרואים עץ?

האם אתם מסתכלים על הדרך שלי בעין טובה או רעה?

אז זהו- כשאני רואה חרדי שמח עם מלא חיים- אני שמח ומעריך. בדרך כלל אלה חסידים.

כשאני רואה חרדי שכלוא בתוך המגזריות שלו, או בתוך דרך שהוא לא רוצה להיות חלק ממנה, שרואים על הפרצוף שלו מלא אתכפיא- אני מרחם עליו..

ותמיד תוהה אם טוב לו באמת בדרך הזו

+ באופן כללי הגישה שלי שעדיף שכל אחד יתקן את המגזר שאליו הוא 'שייך' ולא מגזרים אחרים

אז היחס הכללי שלי הוא בעיקר 'זה עושה את החיים קלים לגור באזור שלידו יש חרדים - שטיבלך/קניית ארבעת המינים/בתי מדרש שפתוחים במשך היום וכו' '