.

אך האם שאלתם מקושרת איך שהוא ללנ"ו?

הרי כשאנחנו אוהבים מישהו, למשל החברים שלנו, אנחנו לא אוהבים אותם בגלל איך שהם נראים אלא התכונות שלהם. נכון?

אז באינטרנט, אתה יכול להכיר אנשים לפי תכונותם, והמידות שלהם.. אבל בגלל שהכל מתבסס על מקלדת, זה לא נראה לי אמיתי..

מבינים?

את החברות הכי טובות שלי בחרתי כשעוד לא באמת היית ברת דעת ושיקול, (לא שאני כזו עכשיו ) ולא משנה כהוא זה איך הם נראות או היו נראות. בשל כך אני מאמינה שאפשר לבסס קשר חברי דרך המקלדת וסביר שלא ישתנה בגלל מראה.

ואני לא מדברת על שידוכים,זה עניין אחר. מקווה שגם את לא

אפשר לאהוב=לחבב מישהי כאן זה בעצם לאהוב את סיגנון הכתיבה את תוכן הדברים חוש הומור ניראה לי ככה...

(לא ניראה לי שיצאתי מספיק ברורה אבל לא משנה..)

כל עוד זה לא קשור ללנ"ו..!!

עד שאני יראה אותן ...

לאהוב את הבנאדם שמאחורה, לא נראה לי...

זה יותר שמתחברים למה שהבנאדם השני כותב,

הסגנון, או דרך הביטוי או מה שעומד מאחורי,

או כיוון החשיבה..

ואז קל להרגיש חיבה- אהבה לאותו אחד,

כי מרגישים שהוא מבין, מקבל ותואם לדפוס המחשבה שלנו עצמינו...

ממש לא התכוונתי לזה שאולי זו לא אהבה באמת כי המראה פתאום יפריע לי, זה לא העניין ב-כלל.

זה העניין שההרגשה שלי היא שזה לא אנחנו באמת. הרי אף אחד לא יודע פה מהם תכונות האופי שלי.. מבינים?

זה כאילו עולם אחר.

לפני 6 שנים כשהייתי מכורה לאינטרנט (קשה) באיזה אתר.. הייתי שם מלכה. אנשים העריצו אותי, ממש כך. את השנינות וחוש ההומר שהיה לי אז..
(זה הלך ונעלם עם השנים, אם תהיתם...חח)

ואז פגשו ילדה ביישנית. (היו ימים.. איפה אז ואיפה היום חח) שלא מסוגלת להסתכל בעיניים של אף אחד בעולם. בקושי מדברת.

זה היה שוק.. להם ולי. מבינים?

כושר הביטוי שלי מאחורי המקלדת מוצלח משמעותית  מזה של העולם המעצבן שבחוץ.

מה זה מוגדר אמיתי בדיוק? סה"כ גם מראה חיצוני זה תחפושת שאפשר לשחק איתה. ביום זה חולצה כזו וביום זה חצאית אחרת (אצל בנות זה בולט משמעותית מאצל בנים). סוג הכיפה (או עצם קיומה) ניתן להחלפה מהיום למחר לפי הצורך.

מאחורי המקלדת קל יותר לנהל זהות אחרת (מבוססת יותר על מוח וסגנון ופחות על מראה חיצוני, או מבוססת יותר על יכולות טכנולוגיות), אבל זה לא אומר שגם בעולם המעצבן שבחוץ זה לא בלתי אפשרי. גם שם אפשר לנהל זהויות בהתאם לצרכים.

או זהות בדויה שיוצרים בשביל הרושם.בכל מקרה אני חושבת שזה אפשרי לאהוב בן אדם שמעולם לא ראית.אף על פי שזה נדיר.

פירושו של עניין בלשון המעטה שיש לך ביטחון עצמי ירוד.. אתה מפחד מהצל של עצמך,ליצור קשרים דרך מסך מחשב ביחוד מהסיבה שנתת זה בעיה או יותר נכון בריחה...תחשוב על זה...אתה חייב להתמודד אם האדם שנמצא מולך...לחיות אותו...

(כלומר, אני לא מעמיד פנים)

יש לי כושר ביטוי בכתב (מדוייק יותר, מאחורי המקלדת) שעדיף בהרבה על זה המילולי, לזה יש יתרונות ולזה יש יתרונות.

חוץ מזה, שלא חסרים לי קשרים שעברו מזמן את מסך המחשב. אחת מהן נשואה לי

אני שמחה לשמוע שמצאת את בחירת ליבך לא משנה באיזה אופן, באיזשהוא מקום אנחנו לא מתחתנים במחשב ולא מחנכים ילדים במחשב, ז"א אלוקים יצר בריאה שבה אדם צריך לתקשר מול בני אדם פנים אל פנים... בסך הכל אני יוצאת נגד העידן הזה שחברו הטוב של האדם הוא המחשב ז"א אני מדמה את זה לאדם שיש לו רגלים אבל הוא נע על כיסא גלגלים, "ה' ירחם אלוקים נתן לך רגלים שתמש בהם"...אותו דבר פה לא חסר בני אדם שמשתמשים במחשב ככלי התבטאות בחברה כשאלוקים נתן לך פה לדבר לנאום ולממש את יכולתך החברתיות...אם המחשב היה כלי מסוים, צדדי, שבו התבאטת באותה רמה מזו שהתבטת מול חבירך-כשר אבל אם אין פה איזון אני רואה בכך בעיה...

יומטוב

זה קשה, אך נצרך.

אני גם אוהב גם להיות מול מסך זהות עלומה, אבל יותר מידי זה פוגם בכושר ביטוי בדבור (ולאחורנה גם בכתיבה מרוב רגילות לכתוב במקלדת)

בעז"ה

אני לא אתבייש לכתוב כאן דעות שלי למרות שהם שונות לגמרי מרוב חברי האתר.

ועם זאת, ני חושבת שזה שונה כל כך.

שלחתי למישי

ואז מצאתי את עצמי תוהה לי- אילו יום אחד הייתי פוגשת אותה באמת- גם אז הייתי מרגישה חופשי לתת לה נשיקה על הלחי?

אני אוהבת בה את האומץ שלה, את המידות שלה, את הכוח שלה לקחת את החיים שלה בידיים

אני אוהבת בה את העמשראליות שבה

אני אוהבת בה את הדעות שהיא מביעה- הצד השכלי של האישיות שלה

ואני מקווה שהצד של המראה החיצוני שבה- לא יסתיר לי לראות את היופי של האישיות העמוקה שבה

אבל יש כאן כאלה שברגע שאראה אותן אין סיכוי שהן לא מקבלות כ-ז-ה חיבוק ענקי, ולא אכפת לי מתי ואיפה ושזו תהיה הפעם הראשונה בחיים שאפגוש אותן.

ואני זוכרת איזה מפגש פורום שראיתי מישהי בפעם הראשונה ונראה לי שנתתי לה חיבוק...(ואם לא, אז הבחורה המתוקה הנ"ל מתבקשת לסור למשרדי לשיחת בירור והשלמת פערים).

ולשאלה- זה באמת תלוי למה את מתכוונת ב"לאהוב", וזה שונה לבנים ולבנות. קשר זוגי אי אפשר לבנות ככה, אבל קשר בין חברות הוא דבר לא ברור (במיוחד לא לבנים...), אז הוא פועל בצורה שונה...

את מכירה את האדם בלי כל החיצוניות שלו.אולי לא את כולו,אלא רק מה שהוא רוצה להראות בכתיבה שלו..אבל את את מכירה ככה את האישיות שלו.ואישיות אפשר לאהוב גם בלי לראות את הבנאדם שבצד השני..
ובד"כ,זה גם ישפיע,לפי דעתי.[אם פתאום פוגשים ,אז החיצוניות לא תפגע.]

אם האדם לא מנסה לשקר ובאמת מביא את מי שהוא לפורום אפשר לאהוב אותו.

אבל תכלס בדרך כלל אנחנו אוהבים להיות ליד מישהו ולא באמת אוהבים אותו, ולפעמים האדם שהכרנו בפורום לא מתנהג כמו שהוא מתנהג בחוץ כי הוא טוב יותר בכתיבה\יותר נוח לו עם האנונימיות ברשת\הוא דיסלקט ובפורום הוא נשמע ילד\יש לו צלקת ענקית שגורמת לנו להירתע ממנו זה עדיין אותו אדם אבל אנחנו יותר או פחות אוהבים להיות לידו.

תכונות אופי!!!!

החיצוניות לא מעניינת אותי כרגע זו הייתה רק דוגמא.. 

אבל יכול להיות שמחוץ למחשב לא תאהבי אותו, רוב האנשים נשמעים ומתנהגים אחרת בכתב.

והבנתי שת'כלס המרחק בין התגובות של החברים כאן לבין מה שהם באמת, לא גדול מדי.

הרי שקר לא יכול להחזיק מעמד הרבה זמן, (ניסיתם לעמוד הרבה זמן על רגל אחת? מעייף, לא?) ואם רואים דפוס מסוים בהודעות ותגובות של בנאדם שנותן הצצה מסוימת לאופי, לפנימיות של אותו אדם- כנראה שזה אמיתי...

אני אישית שמתי לב שיש כאן המון אנשים טובים, חכמים ומצחיקים, שכשאני רואה את הכינוי שלהם ליד תגובה מסוימת, אני כבר יודע ששווה לקרוא את התגובה כי זה יכול ללמד אותי משהו חדש, לעניין אותי או סתם להעלות חיוך...

הרמב"ם אומר שהאדם הוא "יצור מדיני", כלומר יצור שתמיד ישאף להתחבר לכמותו.  זה פשוט יפה איך שאנשים שאף פעם לא נפגשו במציאות, והדבר היחיד שהביא אותם לכאן זה העובדה שהם דתיים, מאמינים,
(ע"פ רוב) בגיל מסוים,הרהורים, דעות ומחשבות משותפים ועוד ועוד... יוצרים קשרים ביניהם, משתפים, מתווכחים, וצוחקים ביחד (ושוברים את הראש ביחד..)

בעיניי זה דבר מבורך, וזה גם די מועיל לפעמים... 

יפה כתבת

ומוסיף שכמו שיש פה הרבה שאפשר להרגיש שמכירים  באופן חיובי כנ"ל

אפשר לראות כמה ניקים של אנשים שבנו לעצמם דמויות לא להם (אפשר להרגיש...)  - ונעלמו . כי "שקר לא עומד במבחן הזמן" (רון ,שם שם)

ואולי אפילו יותר טוב מאשר אחרי מפגש חזותי.

אני מתרגשת כמו פעם

תודה ממש!

ברור שכן

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.