תפקיד הגבר הוא

1. ללמוד תורה

2. להביא פרנסה

וכל השאר זה אקסטרה..

לשטוף את הבית

להוריד את האשפה

להאכיל את הדגים

לעזור לאישה

בעיני יש פה זוג שיוצר חיבור,

ובעזי"ת משפחה, ולא נראה לי שצריך לחלק תפקידים.

אני לא חושב שתפקידו של אבא רק להביא פרנסה וללמוד.
ממש לא, יש לו עוד המון מה לעשות, וקצת קשה להגדיר את זה בהודעה קצרה

תפקיד הגבר הוא להיות בן הזוג של האישה, משלים ומחבר.

בדיוק כמו שתפקיד האישה הוא להיות הזוג של הגבר, להשלים ולחבר אותו.

ויש בתים שהבעל הוא זה שמנקה ומבשל, והאישה מכבסת ועושה קניות, ואצל זוג אחר האישה עובדת כל היום והבעל בבית, יש גם זוג שלהיפך, ויש זוג שהבעל בכלל לומד ועובד בערב.....

ברור שלכל אחד יש מהות שונה בבית, אבל אם נסתכל על זה כ"חלוקת תפקידים", זה לא ייגמר. העניין הוא להיות תמיד רגיש למה השני זקוק (ובעז"ה הילדים אח"כ גם כן).

אה, הוא יכול גם לנהוג ולהחליף נורות.

סתם..

לא יודע,אבל אולי לחנך את הילדים לאהבת תורה,למרות שמצד שני גם האמא צריכה לעשות את זה,מצד שלישי כשרואים אבא שכשיש לו זמן פנוי בבית הוא יושב ולומד אז מבינים שזה מה שחשוב לאבא .

לעזור לאשה במה שהיא צריכה,לוידע נראה לי שזה משתנה מזוג לזוג..

אם לאשה יש חצאית מטאטא.

זה המצוה הרביעית שיהרג ועל יעבור

1.להרים רגלים בספונג'ה

2.לא לדרוך על רצפה רטובה.

לא מספיק???

בנות כדאי שגם אתם תראו משהו לדור הצעיר

אם יש הרמוניה אז סבבה ! 

אבל אם  אתן רוצות הגדרות תצאו מופסדות

 זה המינימום  שהבעל מתחייב (וכנראה שזה בכוונה בארמית)

וַאֲנָא בְּמֵימְרָא וּבְסִיָיעְתָּא דִּשְׁמַיָא אֲפַלַח וְאוֹקִיר וַאֲכַלְכֵּל וַאסוֹבֵר וַאֲכַסֵי יְתִיכִי לִיכִי כְּהִלְכוֹת גּוּבְרִין יְהוּדָאִין דּפָלְחִין וּמוֹקְרִין וְזָנִין וּמְפַרְנְסִין וּמְכַלְכְּלִין וְסוֹבְרִין וּמְכַסִין יָת נְשֵׁיְהוֹן בְּקוֹשְׁטָא

ובטקסט יותר קדום "שארה כסותה ועונתה לא יגרע"

הרמבם מביא 10 דברים שהגבר מתחייב (הלכות אישות י"ב)

"וּמְכַסִין יָת נְשֵׁיְהוֹן בְּקוֹשְׁטָא"= מכסים את נשטתיהן בקישוטים (=תכשיטים)

או כמו שאומר הרמב"ם "חייב אדם לקנות לאשתו"...

וברצינות יותר- דווקא בהלכה הרבה יותר מתייחסים למה הבעל חייב לעשות בבית.

(למה? או בגלל שלאשה זה הרבה יותר טבעי לתת ולעשות בבית, ואולי בגלל שבתקופות הקדומות שאר התרבויות התייחסו לאשה כאל סוג של חפץ-שפחה וביהדות ניסו למנוע מהגברים היהודים לעשות את זה)

הלכות אישות לרמב"ם-

 כשנושא אדם אישה, בין בתולה בין בעולה, בין גדולה בין קטנה, אחת בת ישראל ואחת הגיורת או המשוחררת--יתחייב לה בעשרה דברים, ויזכה בארבעה דברים.  [ב] והעשרה:  שלושה מהן מן התורה; ואלו הן, "שארה כסותה ועונתה" (שמות כא,י).  "שארה", אלו מזונותיה; "כסותה", כמשמעה; "עונתה", לבוא עליה כדרך כל הארץ.

ב  והשבעה מדברי סופרים, וכולן תנאי בית דין הם.  האחד מהם, עיקר הכתובה; והשאר הם הנקראין תנאיי כתובה, ואלו הן--לרפותה אם חלתה, ולפדותה אם נשבת, ולקוברה כשתמות, ולהיות ניזונת מנכסיו ויושבת בביתו אחר מותו כל זמן אלמנותה, ולהיות בנותיה ממנו ניזונות אחרי מותו עד שיתארסו, ולהיות בניה הזכרים ממנו יורשין כתובתה יותר על חלקם בירושה שעם אחיהם מאישה אחרת.

ג  והארבעה שזוכה בהן, כולם מדברי סופרים; ואלו הן--להיות מעשה ידיה שלו, ולהיות מציאתה שלו, ושיהיה אוכל פירות כל נכסיה בחייה, ואם מתה בחייו יירשנה; והוא קודם לכל אדם בירושה.

להיות "הגבר, הבעל, האבא" -

כלשון השאלה.

קודם כל, כי יש דברים שצריך "לחוש" אותם באופן טבעי. בעל זה בעל ואבא זה אבא. לא תמיד ההגדרות

טובות יותר מהמונח עצמו.

דבר שני, גם דברים שאפשר לעזור בהם, כעצה טובה, אחרי שחשים את המושג הטבעי - זה יותר מתאים

כשמישהו בא להתייעץ באופן אישי: אני אבא, אני אוהב את הילדים שלי, כמובן, רוצה לתת להם, איך נכון עם ענין

זה וזה בחינוך, וכד' -

אבל כשכותבים, גם לבחורות, מה צריך להיות "התפקיד של.." זה עלול ליצור מצב שבמקום שבחורה תחפש,

בחושיה הבריאים ועפ"י ערכיה, את מה שנכון ומתאים לה - היא תחפש עפ"י "רשימת קניות", ואולי גם אח"כ

בנישואין היא תבדוק אם הוא "מתאים לרשימה".. וזה לא טוב.

ויש גם דברים אישיים של כל אחד/ת. אחת רוצה בחור "עוצמתי" ואחת רוצה בחור עדין (לא חייב להיות סותר..)

וכו'. זה לגיטימי. גבר לא חייב להיות כך ולא חייב להיות כך. העיקר שיתאימו אחד לשני.

[ואני באמת חושב שכדברי השואלת, זה לא במקרה שבנות הולכות יותר לשמוע "מה תפקידן".. אע"פ שגם בנים

טוב שיקבלו כיוון כללי  איך ראוי לנהוג עם נשיהן - אבל יש הבדל בענין הזה]

ככלל, כל איש טוב שמתחתן, בא עם רצון להעניק. איך ועד כמה זה יתיישם - תלוי גם בו וגם כמה האשה שמה

עצמה "כלי" טוב ומעריך לבך. וגם ההנהגה הכללית של הבית, שהיא שייכת בדרך כלל לכיוונו - עם האזנה עמוקה

והערכה לאשה - תלויה במידה לא מועטה כנ"ל.

וככלל, "בין אדם לחבירו" הוא גם וביחוד כלפי כל בני הבית. ולכן גם בחור וגם בחורה צריכים להשתדל לשכלל את

עצמם בזה; אח"כ כמובן טוב להכיר את הייחוד שיש באחרים, כדי לדעת איך מיישמים הכי טוב את המידות

הטובות וההנהגות הטובות כלפיהם.

וככלל, טוב מאוד אם איש קשור לתורה ומתוך כך מקרין על ביתו. וגם בעל מידות טובות, כמו גם אשה.

"על אשתו אמרו - אוהבה כגופו ומכבדה יותר מגופו".

ומה טוב אם כל אחד חושב מה "תפקידו" שלו. מה הוא יכול לתת.

ללמד את הילדים תורה

לחנך אותם

לעשות כל מה שקשור למחוץ לבית.

טוב אז ככה:

הבעל/האבא לפי היהדות אחראי על הפרנסה של האישה ושל הילדים!

הבעל אחראי שהילדים ידעו תורה (הבנים) אחראי על המזונות של הילדים ואישה (גם אם ח"ו הם התגרשו והאישה לא התחתנה שוב... אם הוא התחתנה שוב הבעל השני אחראי על מזונות האישה אך זה לא פוטר את הבעל הראשון לדאוג לילדים)

ברור שהיום זה יוצא שגם האישה דואגת לפרנסה והבעל דואג גם הוא לצורכי הבית...

אבל בכללי הבעל/האבא צריך להבין שהאחריות על הפרנסה היא בעיקר עליו!ואם האישה גם מפרנסת היא רק "עוזרת " לו... גם אם היא מפרנסת יותר!

בכללי לדעתי על חשבונות הכספיים של הבית צריך להיות לפחות על הראש של הגבר!

הוא (הגבר) צריך להיות עמוד השדרה של האישה.. 

לא צריך להבין ממני שהאישה היא סמרטוט ח"ו!! אישה יש לה עוצמות אדירות! היא מחזיקה את הבית!! וברור שלאישה יש ראש לא פחות מגבר בענייני כספים...

פשוט זה העיקרון לפי היהדות...היום זה כבר לא בדיוק ככה... 

התפקיד של האבא זה הכל....

"אם את רוצה שבעלך יהיה כמו בעלי אל תגידי לו מילה במשך שנתיים ואז תוכלי לשכב כל היום במיטה כמו מלכה והוא ידאג להכל."

מצטער על הציניות הייתי חייב.

ועכשיו לחלק הרציני בהחלט + תשובה לפותחת השרשור.

לכל אלו שהחמיאו לי שאני צריך להיות מדריך חתנים וכו'. לצד התכונות החיוביות שיש בי ישנם גם תכונות פחות טובות. כמו כל בן אדם אני לא מושלם. גם הגבר איתו תתחתנו נושא איתו תכונות חיוביות ושליליות בצוותא.

אתן צריכות להחליט עם איזה טיפוס אתם מוכנות לחיות וזהו. אח"כ לא פוזלים לשום כיוון ולא אומרים הלוואי שבעלי היה עוזר לי בבית כמו שבעלה של השכנה עוזר וגם לא הלוואי שהוא היה מפתיע אותי ביום הולדת כמו שהבעל של הבת דודה הפתיע אותה. כי לצד הדברים האלו שאת רואה כמשקיפה מהצד ישנם גם דברים אחרים שלא בטוח שהיית מסתדרת איתם.

ובהמשך ישיר לכך תשובה ללא(ה)לי: את לא צריכה לשאול מה תפקיד הגבר בבית את צריכה להתמקד אך ורק בתפקיד שלך והוא צריך להתמקד אך ורק בתפקיד שלו.

כשכל אחד מתמקד בתפקיד שלו מבלי לשאול מה התפקיד של בן הזוג זה מתכון לחיי זוגיות ומשפחה טובים.

לא סתם הרבה מהספרים בנושא שלום בית נכתבים בנפרד עבור גרים ועבור נשים.

כתבתי את הודעתי בלשון נקבה כי התייחסתי למה שבנות כתבו. ההודעה הזאת בהחלט מופנית לשני המינים כאחד.

וגם את דבריך היקרים..

יישר כחך.

רק בשמחה.

|חיבוק| ממני לאשתך (למסור בדואר-וירטואלי...)

לוקח הרבה בשלות כדי להבין את העיקרון של- החסרונות האלו של האיש הזה - הם החלק שלי בחיים- וזה בדיוק מה שיש לי כוחות נפש להתמודד - ולא הייתי מסתדרת עם אף חסרונות אחרים!

אני גם לא חושבת שזה דבר שאנשים בדייטים לגמרי אמורים לדעת אותו- כלומר בדייט אמורים לפסול מי שיש לו חסרונות חמורים מידי- לא להכיל אותם.....

טוב נו . לא הייתי מספיק ברורה..

השאלה בכותרת הייתה רטורית (אבל היה נחמד לקבל על זה תשובה ! )אבל היה יותר נחמד שזה היה תשובה רק מגברים נשואים ...

השאלה האמיתית שלי הייתה אם רק אותנו-הבנות מלמדים כל הזמן הכנה לחיי הנישואין והזוגיות..!!

ואת הבנים מלמדים????????????????????

וגם איפה היא הסתובבה.

אני מכירה לא מעט ישיבות שעושות הכנות, לדייטים ולזוגיות (שזה שני דברים קצת שונים..)

ולא מעט בחורים שהחליטו שזה חשוב והלכו ולמדו וקנו ספרים והלכו לשיעורים וכתבו שאלות מפגרות יותר או פחות בכל מני אתרים  

ומכירה לא מעט בנות שלא היו באול' הדוסית המתאימה ולא הלכו למדרשה ששם לימדו אותה לעשות מבחנים מטומטמים לבנים (למען האמת אני לא מכירה מדרשה שבה מלמדים דבר כזה, אבל האגדה האורבנית טוענת שיש..) 

בקיצור- זה אינדווידואלי לחלוטין. והכי חשוב זה האם האדם\אדמית רוצים להכין את עצמם לדבר הענק והחשוב הזה שנרא "חיי נישואין" או שהם "זורמים" 

זה תלוי ברצון, בלמידה והכי חשוב- בעבודת המידות לפני, ותוך כדי.

או במילה אחת: חינוך.

לאהוב! ולהיות אהוב

למה רוב העונים כאן הם בנות

עד שבעים שנה ככה

* ואין בזה ציון עובדה,

את עניות דעתי אני מעדיף לפרוס בשיחה אינטואטיבית ובטח שלא בכתב.

אני גרוע בזה ואני לא מרגיש בנוח לעשות דברים כאלה ב'אזור' שבו קוראם את המילים שלך ולא את הטון

אומנם לא קראתי את כל התגובות אבל אני חייבת...

סיפור אמיתי-

אחותי הקטנה (בת 5) : למה אין לך מטפחת??

אני: כי אין לי בעל.

אחותי: מה, הבעל עוזר לקשור את המטפחת???

אני: לא.. אפשר לקשור לבד.

אחותי: אז למה צריך אותו????

מעניין אותי מי יהיה האביר שישכנע אותה שהיא זקוקה לבעל 

וזה לא שם של מישהו במקרה הזה..

או ששאלת שאלה רטורית?

אבל אולי באמת אשים ציטוט שיהיה יותר מובן

עריכה: אי אפשר לערוך, אבל תזרום 

אז קודם כל זו פוזיציה בעייתית כי כביכול את שואפת להפוך למשהו מאוד מאוד שלילי על פי השיר, את שואפת להיות נשואה וכאמור השיר הזה לא מאיר נשואים באור חיובי.

דבר שני זה שרווקים לפעמים רואים את הנשואים בצורה כזו ששכחנו את איך זה להיות רווק ואנחנו רוצים שרווקים יפסיקו להיות בררנים זה לפעמים מתוך רצון לעזור, אנחנו לא היינו בררנים אף פעם, ולא מבינים כל כך את הצורך ברשימת המכולת של החברים שנשארו רווקים וכשמציעים הצעה והיא נפסלת או סתם מנסים לשוחח על העניין, אנחנו מואשמים בניתוק ובחוסר רגישות וטאקט וששכחנו איך זה להיות רווקים, לא, לא ממש שכחנו, פשוט אף פעם לא היתה לנו ממש רשימת מכולת, אף פעם לא היה לנו מחסומים רגשיים בעניין, אנחנו רוצים לעזור לאלה שנשארו רווקים אבל אנחנו מואשמים בהתנשאות אז מוטב אולי שנעזוב אתכם בשקט כדי לא להפריע.

ואז אנחנו מואשמים שאנחנו לא עוזרים מספיק.

ודבר אחרון, נישואין זה לא ארמונות מפוארים לרוב, יש הרבה מאוד התעסקויות שיש כנשואים ואין לרווקים, הרבה פעמים דווקא ההפך, הרווקות היא זו שהופכת אותך לפריווילג בלי צרות פרנסה, עצמאות, גידול ילדים ועוד.

וגם באמת צריך להבין את החשיבות בלהתעסק בשידוכים, כן יש כאלה שיש להם קושי בלמצוא, אבל באמת חושבת שכחלק מתיקון העולם והמוסר האנושי שידוכים זה צריך להיות נחלת הכלל.

ונעלמו, חברה בדיוק התקשרה והציעה. בלה בלה.

אין מה לעשות יש אנשים שמקשים

מורידים את הרמה בשביל כולם.

אין נאמנות.

מסוגלות להתכתב ולדבר ולהתלהב בערב.

בבוקר והנה היא נעלמה.

אני לא לפני הרבה זמן הייתי כל כך תמים שלא הכרתי את זה דיברתי עם מישהי(וזה היה דרך מישהו שהכיר ביננו)וקבענו שלחתי לה הודעה והיא לא ענתה..

אני בלי ווטסאפ וכו' אז ממש לא הבנתי חשבתי שהפל' לא עובד אולי היא לא קוראת הודעות סמס...

התקשרתי גם לא ענתה חשבתי הפל' שלי הלך...

ואז גיליתי שיש שם לדבר  הזה מאז כבר היו עוד כמה דברים דומים...

הייתה לי פעם שהתפניתי לבית חולים בפתאומיות בלי טלפון ולבסוף הייתי יותר מחודש בלי טלפון איני יודע כמה שיחות שלא נענו

לומר פשוט שלא מתאים?

שיש פער זה לא אמור להיות ככה..

אני חושבת שעל הגבר יותר ליזום בין דייט לדייט לפחות לפתוח את השיח . אבל התפקיד שלה זה להיפתח ולא להיסגר

בעיקר עם הקטע שעליה מוטל להיפתח לי זה לפעמים לא זורם ולא כי אני לא רוצה ואני רואה איך זה גורם לנסיגה בצד השני

יש הבדל אם זה תקוע לבין אם זה לוקח זמן..

כאילו אם בחורה לא זורמת איתי כפי שציפיתי אבל זורמת במידה מסויימת ומראה עניין אז זה לגמרי חלק מהמשחק

כי הבחורה חסומה ולא משתפת ..

והבחור גם באנרגיה זכרית פצועה - לא יוזם / רגשי נחיתות / חושב מה היא תביא לי בתמורה .

זה חוסם לגמרי את הבחורה אי אפשר להכיר ככה

ככה יש הרבה קשרים שנתקעים עוד לפני הדייט/ בדייטים ראשונים ,שיכול להיות להם פוטנציאל גדול אם כל אחד היה מתחבר למהות שלו ..

לא יודע לא מתחבר לכל משחקי המגדר האלה

בתור גבר זה ממש מתסכל שהבחורה חסומה.

אבל יש הבדל אם היא חסומה לבין זה שלוקח לה זמן יותר לשתף.. לפעמים קצת סבלנות והדברים נפתחים.

וגם לגבי האנרגיה הזכרית - יש הבדל אם הגבר בכלל לא מביא את עצמו, לבין זה שלוקח לו קצת זמן לצבור אמון ובטחון.

ונראה לי שהעקרון נכון לשני המינים,

שרואים מגמת התמקדות אז זה יכול לתת יותר בטחון ואמון שהקשר מתקדם בצרוה טובה

לא לשחק את כל המשחקים ולא לנסות להיות מי שאתה לא, אפשר להבחין אם בן אדם הוא עצמו או מנסה לחקות משהו אחר

והגיוני שהזמן בין לבין נועד לעיכול,

לכן הפער הוא לא פער שזה הפוך בהכרח שבאחד מהם מרגישים טוב ובאחד מהם מרגישים לא טוב..

לפעמים קרה לי שהרגשתי יותר טוב בין לבין מאשר בפגישות עצמן

כאילו מה שאתה חווה בדייט זו החוויה עם האישה עצמה, נעים או לא נעים יש משיכה או אין קיצור בעיקר רגש, איך הווייבים שלכם נפגשים

ובין הדייטים שההתלהבות והרגש יורדים השכל מתחיל לנתח מה היה ואם זה מתאים או לא

ובתשובה לשאלתך שתי התחושות מאוד חשובות ונראה לי שהעיקר זה איך מרגישים בדייט עצמו, ובקשר למחשבות שבין לבין לראות אם הן באות משכל ישר או מפחדים ודמיונות

הדוגמא הכי בולטת שאני חושבת עליה זה אם נגיד בדייט אתה לא מרגיש משהו מיוחד, מרגיש שזה לא כזה קשור, אבל אחרי זה בשכל אתה חושב שוואו זה אבל בדיוק מה שאני מחפש, אם זה לא דייט ראשון שני אז נראה לי ברור שאין למה להמשיך)

בפגישה עצמה אין דמיונות, הפגישה מאוד מקרקעת את הזוג והם מרגישים מה קורה ביניהם. 

בין לבין הדמיון מפתח, אפשר לחשוב איך מפה להמשיך הלאה, לטוב או למוטב... 

השכל גם נכנס בין לבין ובאמת יש צורך להבין מה השכל אומר ומה הדמיון אומר.

ואם תתבונן בתשובתי תשים לב שהזכרתי גם את הדמיון

להבנתי התייחסת לדמיון כוזב ומה שכתבתי (שלא סותר את מה שכתבת) מדבר על דמיון בכלל, גם ככלי לגיטימי.