מי שיכולה ללדת שם - זו ההמלצה הראשונה שלי!

כמובן, תמיד אפשר להיתקל באשת צוות שעובר עליה יום לא טוב, אבל ההבדלים בגישה הם העניין. אני מאוד מעריכה את הגישה והרוח שלהם.

הם יעשו כל מה שאפשר בשביל ללכת עם ה"ראש" שלך, ויש להם את היכולת לשים את האגו בצד, גם ובמיוחד אל מול המלווים שהיולדת בוחרת בהם (גם אם זו דולה - הם מקבלים בברכה מכל הלב!).

גם האשפוז נפלא ומרגישים את האהבה של הצוות ליולדות.

מומלץ מכל הלב!

ילדתי שם לפני 4 שנים, בניתוח (מתוכנן).

רופאים סבלניים ומקצועיים, אוירה טובה, ובהחלט באים לקראת היולדת ומתחשבים בבקשות שלה!!

ממליצה בחום!!

כל הצוות שם מדהים (כמובן שבכל מקום יש יוצאים מן הכלל- אבל הרוב שם מדהים), מיילדות מדהימות שרק רוצות לעזור,כל ציר כל המיילדות שבמיון היו עלי כדי לעסות לי את הגב, ועודדו.

בלידה עצמה היה ממש מדהים,

האווירה במחלקה מעולה!

ממליצה מאד מאד!!

אני עדיין ממליצה בחום, אבל יש שם דברים שאולי יפריעו למישהי, וכל אחת עם העדפות שלה.

כשמגיעים למיון שם עם המוניטור הבעל לא יכול להיכנס, לי זה קצת הפריע, כי הייתי חצי שעה לבד עם צירים כואבים, המיילדות שמה עזרו מאד אבל בעלי היה חסר לי.

ילדתי שם לפני 5 חוד'.

והיה מדהים!!!

מיילדת מהממת!! כזאת עדינה, עשתה לי עיסויים בצירים הכואבים!!

חדרים חמימים והחדרים של ההחלמה, האוכל הצוות - הכל היה מדהים!!!!!!!!!!

והכי מוזר.. חברה שלי ילדה שם לפניי בניתוח והיא הייתה מזועזעת מהמקום, מצורת הטיפול, מהייחס והתינוקיה והכל! היא אמרה שהיה לה מזעזע.

לי היה מוזר לשמוע את זה כי לי היה בדיוק ההפך, אבל רק כדי שתדעי שזה לא חד וחלק...

לידה קלה!!!

ותינוק בריא ומתוק!!!

והיה כל פעם מדהים, מוצלח ואפילו כייפי.

אני גרה מול בי"ח בילינסון ונוסעת כל פעם ללניאדו.

מוצלח ומומלץ.

נרשמתי למרכז הטבעי ,וברגע האחרון ילדתי במקום אחר. הייתי בסיור במרכז הטבעי , וזה באמת נשמע כמו חלום (אולי בגלל זה פחדתי ללדת שם too good to be true ) . יש שם חדרים יפים כאלו , אחד צופה לים . בכל חדר יש חבל , מיטה נוחה , כורסא , אבל זה עולה 1050 שקלים , ומכניסים אותך בתנאי שאת בפתיחה של 4 .

אבל כאמור לא ילדתי שם .

אין ספק שאם את בקטע הטבעי, זה הבית חולים המומלץ מתוך ההיצע כיום!

רק מה?

רולטה זו רולטה!

אני מכירה גם מספיק סיפורים "לא משהו" גם משם. השאלה מה חשוב לך?

אם מאוד חשוב לך לידה טבעית אז אני ממליצה להנצל מהרולטה ולקחת מיילדת פרטית

שזה עולה לא זול בכלל (3400). אך זה בהחלט מכסה אותך מכל מיני כיוונים.

השאלה שוב, מה את רוצה? אם תפרטי יותר, אם זו לידה ראשונה, ביות מלא, מקלחת בחדר וכו'...

זה יעזור לתת לך תשובה יותר מדוייקת.

בשעה טובה.

אני כבר לא חזרתי לשם...

בע"ה בלידה הקרובה אני ממש מתלבטת אם לנסוע עד לניאדו כי הם ידועים בגישה הטבעית שלהם (ידיעה שאף פעם לא באמת בדקתי לעומק), או ללכת לקפלן, ששם יש סיכוי שאני אגיע וחדר הלידה הטבעי יהיה פנוי, ואז אני אקבל מיילדת שבקטע...

אה, כמובן, שכחתי לציין שקפלן זה ממש ליד ההורים שלי ולכן גם נוח לבעלי שיוכל להיעזר בהם עם הקטנה הבכורה, ועם מקום לישון וכד', לעומת לניאדו שזה ממש רחוק ויקשה לא מעט על בעלי שיצטרך לנסוע הרבה.

אבל אם נחזור רגע - בלידה הקודמת נשאר לי טעם מאוד מר מזה שלא התחשבו ברצונות שלי, ושלא יכולתי לעשות את כל מה שהתכוננתי אליו. לכן חשוב לי מקום עם גישה תומכת וטבעית.

אז מה אתן אומרות?

החויה שלי מלניאדו היתה איומה!

כי עם מילדת פרטית את משלמת לה כדי שתסתדר עם הרצונות שלך וגם יש לה מילה מול שאר הצוות כי היא חלק ממנו. אבל אם אני לא טועה בכל בית חולים נותנים לך רק מהמילדות שלהם ורק במשמרת שלהם,אז אם נגמרה המשמרת..למה שילמת?

 והדבר הטוב היחיד שאני יכולה לומר עליו שהוא ליד ההורים שלי

אין שם שום דבר שאני יכולה לומר עליו שהיה רע, אבל גם לא שום דבר שהיה ממש טוב.

ובעיניי, ליד ההורים זה שווה המון.

וגם החדר לידה טבעית אצלם כמעט תמיד פנוי

אם את רוצה עוד פרטים על חווית הלידה שלי שם, פני אלי באישי.

הלידה הייתה מדהימה-

הגישה באשפוז היה זוועה....ממש התחננתי לעזרה ולראות את הילדה....

ממליצה בחום!!

המיילדות שם אחת אחת, אכפתיות ואוהבות.

לאחרונה נכנסו כמה מיילדות חדשות שעוברות כעת חפיפה, אז יש לך 2 אנשי צוות ביחד בלידה ככה שאת כמעט אף פעם לא לבד

במחלקה האחיות שם אכפתיות, קשובות ובעיקר נחמדות.

לא עוזבות אותך עד שאת מרגישה טוב, מגיעות מיד כשקוראים להן והכל באכפתיות והבנה.

(אצלי ההחלמה אחרי לידה ממש לא קלה, וקיבלתתי קטטר פעמיים לצערי, וכשאמרתי שזה טיפה כואב, הורידו אותי עד למיון כדי לקבל טשטוש, תביני מה זה אכפתיות   )

ווכמובן, זה כיף לשהות במקום שומר מצוות, שבת זו שבת עם המון שימת דגש למנוחת היולדת לגבי המבקרים (אם זה מפריע מתחבאים מאחורי הוילון עד שהשומר הולך   )

ואצלי בלידה האחרונה, המיילדת באה לבקר אותי אחרי הלידה במחלקה, מקסימה!!

בקיצור- אין על לניאדו, החל מתהליך  הלידה שמקשיבים לך, עוזרים והולכים לפי "הראש" וכלה בהשתחררות (שאפילו קיבלנו  טרמפולינה ממש שווה).

בשמחות.

גם אם אגור על הירח זה יהיה הבי"ח היחיד שאסכים ללדת בו

(ואם זה יהיה בלתי אפשרי אני פשוט אלד בבית, הייתי בסיורים בבי"ח אחרים ואין סיכוי שאלד בהם)

בהצלחה! לידה קלה

וגם האוכל שם...

ועדיין צריך להתפלל בכל מקום. לא כל המיילדות באמת בקטע הטבעי

אבל כמו תמיד ..צריך להשקיע הרבה בתפילה.

תודה לכולן על כל ההיענות,ממש חיממתם לי את הלב

סיפורים טובים וסיפורי זוועות את יכולה לשמוע על כל בי"ח.

בגדול לניאדו נחשב טוב וטבעי.

גם קפלן בסדר..תלוי מה חשוב לך!

ילדתי את שתי הלידות בלניאדו.

בראשונה היה מדהים-נפלא-מהמם. הכל, כולל הכל

בשניה- המיילדת היתה נוראית.

ז"א ממש לא זרמנו...

יכול להיות שהיא טובה ללידות עם אפידורל...

אבל- המחלקות מעולות!

רוב המיילדות גם.

האחיות מקסימות!

יועצות ההנקה מדהימות!

הפגייה מקצועית, סימפטית והאחיות שם נפלאות ומבינות.

בגדול- מעולה, מה שכן- צריך להתפלל ליפול על מיילדת שמתאימה לך.

ועוד טיפ- שמעתי ממישי שילדה בלניאדו, ובמיון נשים היא בקשה בפרוש-

אני רוצה מיילדת בקטע טבעי,

לא קשוחה כזאת וקונבנציונלית-

ואכן, התחשבו בבקשתה!

שווה לנסות!

בהצלחה יקירה!

בקיצור באמת תלוי כמו כל בית חולים. 

בראשונה קיבלתי את אביגיל המקסימה שהרבה בזכותה ילדתי לידה רגילה ולא מכשירנית, למרות "איומים" על מלקחיים ואפילו על קיסרי.

בשנייה קיבלתי מישהי מאוד קרירה אבל מאוד מקצועית שהיתה מתאימה בול ללידה הזאת.

בשלישית (לפני שנה וחצי) הם ממש, אבל ממש, לא הלכו לקראת הרצון שלי, שום חלק ממנו לא כובד. הם ממש התעללו בי. הכל נגמר בסדר ב"ה אבל על מה שהיה שם, אילו היה לי כוח הייתי תובעת אותם.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

כל עולם השקר

וזה גם נכון

אבל לי התמונות האלו שעושות צביטה, גורמות לשאול מה חסר לי ומה אני רוצה.

כי להגיד שהכל זה שקר, זה קל לי. ניסיון לנחם את עצמי.

אבל לפעמים זה לא נכון

ויש אנשים שבאמת מאוד מוצלחים

ומאוד טובים

ואני לא אהיה הם

אבל אני כן יכולה לחשוב למה זה מפעיל אותי, ומה חסר לי

ואז אני מנסה לראות, איך, בקטן, אני יכולה לשנות קצת אצלי, כדי לענות על החוסר שזה מעורר בי

תמחקי את האינסטגרם ובא לציון גואל.

אני פחות מתחברת לתגובות שזה שקר,

אולי באמת יש נשים שמצליחות להחזיק ככה את הבית.

יש אנשים שעושים מליונים. לא שקר. אמת לאמיתה.

אז מה?

אם יש לי מה ללמוד מהם, אחלה.

אם אין לי, למה לבזבז את הזמן לראות משהו שלא יקדם אותי בחיים בשום צורה?

זה כמו לעקוב אחרי מתכונים לא כשרים.

אולי זה טעים. מעולה שיבושם להם, זה פשוט לא קשור אלי אז חבל על הזמן ועל הפוקוס שלי.

והם? שיהיה להם לבריאות מכל הלב ❤️

ואת? חיה את חייך לפי הקצב והעדיפויות שלך בחיים.

לא מחייב שזה שקר,

אולי הן באמת מצליחות וזה בסדר

תהיי טובה עם עצמך! אנחנו עוברות המון.

תקשיבי שגם אצלי לא מוכן כלום עדיין. בסדר, נסתדר, יהיה טוב

מחר יום חדש.

אני בדיוק אוכלת פסטה מנחמת

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

ולא אשתף אותה, זה מוקדם מידי..

אפילו לא ראינו דופק 

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷