א. תפרים- אני לא יודעת להגיד באופן גורף אבל אחרי איזה שבוע זה אמור להתחיל להירגע קצת...תנסי לשטוף את האזור במים חמימים במקלחת, לנגב אחרי יציאות עם מגבונים ולא נייר טואלט...וקחי אופטלגין אם צריך. לי מאד עזרו הפדים הקפואים שהיו בבית חולים והמשכתי להכין לעצמי כשחזרתי הביתה...

ב. גודש- שימי כרוב. יש כאלה שיאמרו שאם שמים ליותר מדי זמן זה מייבש את החלב- אני יודעת שאני ישנתי עם זה בלילה וזה מה שהרגיע הכל. גם זה עובר, הגוף מתרגל לאט לאט לייצור החלב...

א. אצלי עברו שבועיים בערך עד שהכאבים מהתפרים שככו. אני התזתי נטלה עם מים לאותו אזור בכל פעם שהלכתי לשירותים, וזה מאוד הרגיע (מים בלי סבון).

ב. הגודש נוצר מכך שהגוף עוד לא התאזן בייצור החלב. זה לא הכרחי כמובן, אלא קורה לפעמים. כשלי היה קצת גודש, דאגתי להניק הרבה דווקא מאותו צד כדי לרוקן לגמרי, ובסוף זה עבר. אפשר גם לסחוט עם היד.

בהצלחה, ומזל טוב!

תפרים בדר"כ עוברים תוך עשרה ימים עד שבועיים,תקפידי על המון שטיפות,

לגבי גודש בדר"כ הוא מגיע ביום שלישי כשמתחיל להיווצר חלב {עד היום השלישי יש קולסטרום}

אפשר להניח כרוב גג חצי שעה רק להקלה,אפשר לסחוט ידנית במקלחת.

או לשאוב טיפה גם רק להקלה..והכי טוב פשוט שהתינוק ינק.

לאט לאט החלב יתאזן והגוף ידע כמה בדיוק לייצר.

מזל טוב!

מניסיון של 3 לידות, לא בעלת ידע מקצועי בתחום:

א. לגבי תפרים - 

3 דברים שיכולים לעזור - ניקיון המקום, קור במקום, מגנזיום.

ניקיון כדי שלא יזדהם - לכן חשוב לשטוף במים (קרים). אם קשה לך להזרים לשם מים בתדירות גבוהה, את לנקות עם נייר סופג שספוג במים.

קור - כי כך כלי הדם מצטמצמים ותהליך האיחוי מהיר יותר (בטח אני לא מדייקת בתיאור, אבל משהו כזה).

את יכולה גם להכין לך פדים קפואים - מרטיבים, סוחטים ומקפיאים, ואז שמים במקום, אפשר בתוך ניילון כדי שלא יימס ויטפטף עלייך. 

מגנזיום - קונים את זה באבקה בבית מרקחת ולשים על פדים, זה גם גורם להאצת האיחוי (יש בבייבי טבע פדים עם מגנזיום).

ב. גודש - 

נהיה בד"כ כי הגוף עוד לא יודע מהי הכמות שהתינוק צריך. זה קורה אחרי לידה וגם עשוי לקרות בעוד כמה פעמים הקרויות 'קפיצות גדילה' שיחסית באופן פתאומי התינוק אוכל יותר, ואז הגוף מייצר יותר חלב, אבל יותר מידי, וזה גורם לגודש. 

טיפול - 

מה לא לעשות - 

לא לשאוב משם בכמויות, 

עדיף לא להניק מהצד של הגודש.

מה כן - 

להניק מהצד שאין בו גודש (ככה את משדרת לגוף שאין צורך בחלב הזה, וזה יורד מעצמו)

אם את חייבת טיפונת לשחרר - אז טיפטיפה להוציא מעט חלב ולא יותר.

אפשר כאמור גם לשים כרוב - זה מדהים כמה שזה עוזר.

בנוסף, אני ממליצה מאוד על הקונכיות של מדלה, הן מונעות היווצרויות של גודש וגם פצעים.  

בהצלחה רבה!

אם יש גודש: קומפרס קר למשך 20 דקות ( משפר מאוד את הניקוז הלימפטי ולא יביא להתכווצוות כלי הדם), ולאחריו הנקה ו/או שאיבה במשאבת חלב טובה עד להקלה. ב9-16 הדקות הראשונות יש הפחתה בזרימת הדם ובבצקת ושיפור בניקוז הלימפטי. ב4-6 הדקות הבאות יש הרחבה בכלי הדם שתמנע את הפגיעה מהקור.

חום יכול להועיל בשימוש לזמן קצר בלבד. ממש לפני השאיבה למשל, כדי להקל על שחרור החלב.

לגבי הכרוב, זה באמת מקל על הכאב, אבל כמו אמרה יפעת לא יותר מחצי שעה. בהצלחה!

מרים

מדריכה הכנה ללידה

תומכת בלידה

ohybab@yahoo.fr

0526699133

תפרים- אני חודש אחרי הלידה ועוד מרגישה אותם בשירותים.

שלושה שבועות לקח להם להיעלם מהעין.

הדבר שהכי עזר לי זה שאחרי כל פעם בשירותים נכנסתי מיד לשטיפה במקלחת.
(גם לא היה לי אומץ להתקרב לשמה ולנגב)

הפדים הקפואים ממש לא עזרו לי, אבל קניתי משחת אלחוש שמאוד עזרה.

גודש- קודם כל כמה שזה כואב תקווי שיהיה לך גודש כמו שאמרו לי פה זה צרות של עשירים.

אני שמתי את הפדים להנקה במקפיא עם קצת מים והדבקתי אותם לחזיית הנקה זה מעט מקל.

וממש חשוב שתהיי עם חזיה!!! כשזה בלי חזיה הם גדלים וגדלים וגדלים ללא גבולות.

החזיה שיפרה לי את המצב בטירוף.

אומרים לשים כרוב ושזה ממש עוזר, אני אישית פחדתי.

החלק המשמח שזה עובר מהר 

לילה??? (עם החזיה)
אני זוכרת שאחרי שיצאתי מבית חולים כל בוקר הייתי קמה עם חולצה רטובה!
ואפילו היו פעמים שהלחפתי בלילה ושוב בבוקר.

אבל לישון עם חזיה?? זה סיוט הסיוטים!
נראה לי שאם זה היה שוב אני אגש לעלי כרוב.

עם הרטיבות הייתי מחליפה ביחד עם חולצה שמה אחת על הרדיאטור שתתיבש עד להירטבות של השניה...
וכך חוזר חלילה...

והחזיות הנקה הן יותר קלילות מהחזיות הרגילות לכן הן ממש נוחות לשינה איתן...

צריך להמציא איזה טיטול למעלה לתקופת הגודש...זה פשוט נוראי..

ולא משנה לי איזה סוג זה, עם בלי ברזל-ריפוד וכו'..

אני לא מסוגלת!!

לייבש על רדיאטור אבל יש לזה ריח של חלב?!

נראה לי שאם היתיי שואבת אפילו טיפה זה היה קצת מקל..

בתקווה שלא אצטרך אותם..
מקווה שיעבור לך הכאב בקלות, אין היום כל מיני תכשירים שעוזרים לתפרים ומקלים על הכאב?
וגם עוד שאלה, אני אמורה ללדת עוד שבועיים, חברה שלי סיפרה לי על מוצר שנקרא לאחר לידה של צמחים שמחזק ועוזר להתאושש, לוקחים אותו ממש אחרי הלידה במשך כמה שבועות (ניראה לי פחות מחודשיים) יש פה מישהי שמכירה? ניסתה? 

"קל פוסט" . קניתי אותה לגיסתי שצריכה גם ללדת בעוד שבועיים. תבדקי בגוגל   "Dr K"

1. הרבה-הרבה שטיפות.

2. גודש בשד? - אם כן, בד"כ זה עובר מעצמו תוך כדי שהשד מתרגל להנקה.

חברה נתנה לי והוא עושה פלאים...

מטפטפים כמה טיפות על התחבושת בצד של התפרים

וזה ממש מרגיע  - קונים בכל סופר פארם יקר אבל שווה כל שקל

חוץ מזה יש גם עזרקאין ג'ל שמיועד לאילוחוש תפרים - גם ניתן לקנות בבית מרקחת

שיהיה בהצלחה והרבה מזל טוב

בינתיים ב"ה כמו שהרגעתן אותי, הגודש אכן ירד.

ועוד שאלות- אם אתן כאלה מקסימות:

1. יש משהו לעשות עם הבטן שנשארה? היא כזאת מוזרה.. הרוב בגדול ירד, אבל עדיין נשארה בטן רופסת כזו...

2. אמרו לי שההנקה כואבת בהתחלה, ואכן זה כאב. ועדיין עוד כואב בכל יניקה, אבל פחות. זה אמור לעבור מתישהוא? בהמשך לא אמורים להרגיש כל יניקה? או שזה ככה כל הזמן? (זה לא כאבים מטורפים, משהו בגדר הנסבל)

אני חודשיים וחצי אחרי לידה וזה ממש מדהים לראות איך פשוט צריך לקבל הכל

באהבה ובסבלנות!! זה תהליך!!!

*הבטן תרד לאט לאט בתנאי שתעשי קצת כושר

(אני ממש לא אחת שעושה ועשיתי ממש קצת כושר..והבטן שלי כבר כמעט חזרה לעצמה ב"ה..

*ההנקה אכן כואבת בהתחלה אבל לאט לאט זה ממש משתפר...

חוצמיזה שכדאי לשים לב שאין איזה פצע או משו...

*אני רוצה להוסיף בקשר לגודש -

כמו שאמרו לשים כרוב וגם- יותר פשוט ,לעשות מקלחות ולשים את הזרם של המיים החמים על השד תוך כדי שקצת מעסים אותו..זה מקל מאוד!!

*בקשר לתפרים-

שמן לבנדר!!

ורוקחת אחת מעולה (חברה..) אמרה לי לערבב את השמן עם דבש..ולמרוח על התחבושת,

זה קצת דוחה ודביק- אבל בתקופת התפרים בכל מקרה מומלץ לעשות מקלחונת אחרי כל שירותים..

ולא לגוע שם עם נייר טואלט בשום אופן!!

המון בריאות והצלחה!! 

אז כדי שגם את וגם התינוק לא תסבלו, מומלץ מאוד לפנות ליועצת הנקה!

יש תרסיס אלוורה של חברת forever living שממש מקל.

אם את מעוניינת דברי איתי באישי, אמא שלי משווקת כאלה...

ואם לא מרגישים כלום בהנקה, איך יודעים שהוא יונק ולא סתם מחזיק את הפטמה בפה?

הוא יונק ממש טוב, ב"ה. בערך פעם ב3 שעות, הנקה של כרבע שעה. הטיטולים ב"ה מלאים בשפע... ונראה שהוא גם גודל יפה.

אבל היניקות עצמן קצת כואבות לי.

המוהל אמר לנו שיש לו קצת לשון קשורה. יכול להיות שזה הסיבה לכאבים?

ועדכון לגבי התפרים- ב"ה כמעט עבר לגמרי הכאבים. השתמשמתי בתרסיס אלוורה (משהו שהביאו לי, לא יודעת איזה חברה), וב"ה באמת יש שיפור משמעותי.

תודה לכולן!

הטיטולים מלאים, התינוק גדל - כל זה לא היה קורה אם הוא סתם היה מחזיק פטמה בפה (-:

אבל כן, ייתכן שהכאבים הם מהלשון הקשורה, ואולי יש צורך לנתק אותה או לשפר תנוחה כך שהלשון הקשורה לא תפריע (תלוי עד כמה היא קשורה), ולדעתי כדאי לך לפנות לעזרה מקצועית.

בהצלחה!

כי אני יודעת בכללי שהוא אוכל טוב. אבל בהנקות הוא עושה לפעמים הפסקות באמצע, ואני מעוררת אותו. לזה התכוונתי- איך אדע שהוא לא נרדם באמצע או סתם הפסיק באמצע ההנקה.

נבדוק לגבי הלשון.

תודה על העזרה!!

בנוגע להנקה כל אם והתמודדות הנקה שלה (לפחות לפי דעתי) גם לי היו כאבים בהנקה מהתינוקות שלי (2 תינוקות שהנקתי) (ובע"ה יהיה עוד) אין ברירה ובנוגע להרגעה אני ממליצה למרוח מחלב האם שלך על הפטמות זה מקל מאוד וגם מרפא!!

בלי להלחיץ. זה פוגע בעוד המון דברים חוץ מהנקה, בעיות אזניים, גרון, דיבור ועוד.

המלצה חמה - ד"ר רועי פורר. מקבל בירושלים, לרוב אפשר לקבוע תור תוך שבוע.

עושים אלחוש מקומי וחותכים (זה נשמע נורא מפחיד, בטח עם ילד ראשון), הילד מתאושש תוך יום יומיים מקסימום (תלוי בגיל, ככל שיותר קטנים מתאוששים מהר יותר).

אנחנו גילינו לשון קשורה רק בגיל 7 חודשים כי ב"ה לא היו בעיות בהנקה, אבל בכל זאת מומלץ לפתוח.

זה עולה 400 ומשהו ש"ח ואם יש לך מכבי מגן זהב את מקבלת החזר מלא.

ולהתייעץ עם יועצת הנקה אחרי הניתוח איך לעזור לילד לינוק כמו שצריך.

ב"הצלחה!!

לפעמים אפשר לעשות יום הולדת בכיתה, את שולחת עוגה ומכינה פעילות או משחק, והמורה מקדיש לזה שיעור.

אני מאד לא מתחברת לתרבות הימי הולדת... מציעה לילדים לבחור בין מסיבה רגילה לבין להזמין 3-4 חברים טובים לארוחת ערב, ואז אני מכינה להם בצק וכל אחד מכין פיצה אישית עם תוספות ואוכלים ושמחיפ והולכים הביתה מרוצים. הרבה פעמים הם מעדיפים את זה.

בכל אופן אני חושבת שאם תעשי מסיבות ותזמיני את ילדי הכיתה עדיף לעשות שתי מסיבות - אחת לכל כיתה. גם מצד הכמות וגם מצד הדינמיקה. וגם הזדמנות קצת לנפרדות שקשה להציע לתאומים ועוד מאותו מגדר.

פה יצא לי להתחיל לחגוג סביב כתה ג' או ד'. חלקם רצו מעט חברים טובים. חלק את הכתה.

מסייגת שאנחנו לא בסטנדרטים של פ''ת אז אולי זה שונה.

עדיין אין מסורת סדורה שחייבים עם חברים.

אצלנו רק השנה- מאמצע כיתה ב לתוך כיתה ג, נהיה מקובל לעשות יומולדת עם חברים וגם אז בערך רבע כיתה חוגגים עם כולם, עוד בערך רבע חוגגים עם מספר קטן של חברים(3-4) והשאר לא חגגו עם חברים בכלל..

אצלנו יש גם יומולדת בכיתה- משותפת לכל ילדי החודש, שנתנה בכיתה א את המענה החברתי.

לא 10.. כי אז מי שלא מוזמן כבר מרגיש שהיה פה אירוע שהשאיר אותו בחוץ..

3 או 4.

אםשרות נוספת - לחגוג בכיתה

עם גורם מקצועי שמכיר אותו/ האם ההפרעה שלו מטופלת ומה צפי ההתקדמות בעוד שנה למשל מבחינת הגורם המטפל

וגם - לדעתי שיתוף פעולה שלו הכרחי בטח בגיל כזה

נשמע לא פשוט♥️

כמובן שנרצה לשמוע את חוות דעתם של מי שעובד סביבו.

הוא מקבל סיוע כבר שנים ועדין רואים קושי עצום בעיקר להשתלב בחברה כשהוא עדין לא בשל ריגשית

אם יש צפי להתקדמות בהמשך השנה

כי אם הקושי ימשיך לבוא לידי ביטוי לא בטוח שהצעד הזה כדאי עבורו

הטיפול הרגשי מתנהל על ידי איש מקצוע מוסמך מתחום בריאות הנפש?

הוא מטופל תרופתית?

הטיפול הריגשי הוא במסגרת הסל שהוא מקבל. המטרה היא להקל עליו מבחינת הפער בגילאים. הוא בכל מקרה מסיים שם השנה והמעבר הוא לבית ספר שלומדים בו עד כיתה ח.

ממה שאני מכירה בחוזר מנכל הישארות היחידה האפשרית היא בין גן לכיתה א'.

מעבר לזה, הייתי חושבת ממש טוב איזה שדר זה יעביר לילד והאם יקדם אותו או ישבור אותו

אנחנו כרגע בודקים את השטח...

שבו הוא עכשיו?

כי זה נשמע מבייש

ולהשארת כיתה יכולות להיות השלכות רגשיות מאוד לא פשוטות

האם הוא בטיפול רגשי כלשהוא? אם כן מה אומר המטפל?

להשאיר כיתה לא אומר שהבעיות יפתרו

ילדים שהולכים אחרי חברה לא טובה יכול להיות בכל גיל ובכל מצב

כתבת שהתקשורת ביניים טובה אז מעניין איך הוא רואה את מצבו?

האם בית הספר נגמר בכיתה ו' או שיש חטיבת ביניים? כי זו דווקא יכולה להיות הזדמנות טובה למצוא מסגרת מדוייקת יותר עבורו ואולי זה יתן את השינוי הנצרך

ואוו בהצלחה בהחלטה הלא פשוטה הזו🙏🏼

הוא שנים בטיפול ריגשי. מחכים לשמוע את חוות דעתו של המטפל. הוא כן עודד אותנו לשלוח אותו לבית ספר שהחברים הנוכחים לא יהיו בו.

האם עשיתם אבחון תקשורת?

ושללו את זה. הוא ממש תקשורתי ואוהב חברה פשוט מאוד אימפולסיבי ועל טורבו וזה לא נעים לסביבה..

אני מאוד מאמינה באינטואיציות של הורים במקומות האלו. ורוצה להגיד שבמסגרת העבודה שלי פגשתי הרבה ילדים שעברו בית ספר וזה היטיב איתם מאוד.

כן יש כאן את האלמנט של להוריד כיתה אז ממש חשוב שיהיה לו תיווך טוב למה עושים את זה באופן שיעצים אותו וישקף לו בעדינות את המצוקה שיש בלהיות הקטן בכיתה וכמה יכול להיות לו טוב יותר עם ילדים שקרובים יותר לגילו.

אם הוא קשור גם למטפל והמטפל בעד אז אפשר ממש לגייס אותו לשיחה על זה ביחד או כן לראות אם המטפל ידבר איתו על זה אחרי שאתם תדברי.

חשוב להגיד שלעבור כיתה/בית ספר זה לא תמיד פתרון קסם,.בטח כשיש קשיי קשב וריכוז הרבה פעמים הבעיות שלך הולכות איתך ואז נוצר תסכול עמוק , לפעמים אשמה, על איך זה השנה זה קורה לי שוב.

ככה שגם המעבר הזה צריך להיות מלווה בהבנה שלו ושלכם שזה לא אמור לפתור את כל הבעיות ודבכל מקום יהיו התמודדויות (עם זאת חוזרת על מה שכתבתי בהתחלה שיש ילדים שזה מיטיב איתם פלאים, וצריך באמת.לבדוק גם את המקום שאליו אתם רוצים שיעבור ומה מידת ההתרשאשתכן מההנהלה מהצוות ומהאקלים הבית ספרי)

שיהיה בהצלחה והחלטות טובות!

מבחינת העומס שהוא מתמודד איתו. מאמינים שאם הוא יהיה בסביבה של ילדים בני גילו אז הוא לא ינסה להתאים את עצמו לילדים שגדולים ממנו אלא ברמה שלו פחות או יותר..

הוא ילד מקסים ואחרי שנקבל אישור מהצוות נסביר לו שזה נטו בגלל הגיל ולא בגלל בעיה אצלו.

כבר ביררנו על המקום, דיברנו שם גם עם היועצת והכל.. בדקנו הכל בלי שום קשר כי חיפשנו מסגרת לאחר כיתה ו.

מאמינה שהמטפל יהיה בעד.. הוא מכיר את כל ההיסטוריה שלו וזה יקל עלינו גם בהתייעצות

לחלוק שרותים ולהתייחס לזרים אחרי לידה זה לא מפנק בעיני... מקסימום אם את מחפשת אווירה אולי בחדר האוכל.

על ביכורים בירושלים

מלון ומפנק ברמות

לקחת חדר פרטי כי מבחינתי רק זה נקרא מנוחה

אני לא מחפשת חברה אלא לנוח,להנות משקט ומהתינוק החדש

וזה מקום באווירה ירושלמית נעימה ורגועה עם אוכל טעים ומגוון

אני אוהבת חדר עם משהי, בחרדות אחרי לידה להיות לבד.

אני הייתי בטלזסטון, מתאים לחרדיות. יש גם דתיות לאומיות חזקות אבל צריך להיות בצניעות מבחינת כיסוי ראש וגרביים.

פגשתי תמיד נשים מעניינות ויש לי חברה מבית החלמה עד היום.

לי זה ממש מנוחה.

אין שם כאלה שלא הולכות עם גרביים? לא כולן נוהגות...

מפתיע

רוב מוחלט של היולדות הולכות עם גרביים אבל הצוות לא בהכרח ויש גם יולדות פה ושם שלא.

במטבח ובהנהלה, וגם בעלים ומבקרים.

ברור שאת יכולה לשים את התינוק בתינוקה... לא משנה מתי את מגיעה, זה הקטע של בית החלמה.

לי היה להיפך שלא רציתי לשים את התינוק והסתכלו עליי מוזר

פטפטתי קצת עם נשים זרות ובעיקר נחתי.

תחשבי שכמעט כולן מגיעות "לבד" כי הלידה לא מתואמת עם חברה...

ואז הבנתי כמה זה מקל עליי... הרגשתי גרוע אחרי הקיסרי

והיה מושלם שיש לי רגע לשים את התינוק אצל מישהו

היה קטע אחד מוזר מאוד

שפתאום הכניסו לי אותו בארבע בבוקר, זה לא היה לי נעים ..

לקחתי חדר פרטי בשביל הפרטיות

ובדרך כלל גם אחרי קיסרי אני משאירה בלילה איתי

אבל זה היה לילה קשוח ולא הרגשתי טוב בכלל בכלל ופתאום בלי לעדכן פתחה לי את הדלת

יש רק אחת "בת דודה" במסילת ישרים

היא מאד טובה אבל זמינות תורים גרועה.

תלכי לכאלו שבהסדר עם הקופה או פרטי ותבקשי החזר

אני התייאשתי....

הצלחתי לקבוע תור לד"ר אריאלה מילר ליפשיץ (מקבלת בירושלים בגבעת שאול, עובדת עם כל הקופות).

הייתי מתקשרת כל בוקר לשאול אם יש תורים שהתבטלו ואנחנו יכולים לקבל. המזכירה אמרה לי באיזה שעה הכי טוב להתקשר (מיד אחרי שהיא מאפשרת הגעה עם מי שאמור להגיע מחר), ואחרי כך טלפונים כאלו הצלחתי לקבל תור.

זה דורש פניות - גם להקפיד להתקשר בזמן המתאים, עם סבלנות לנסות כמה פעמים, וגם להיות זמינים מתי שכן מתפנה תור.

אבל אם יש לך פניות בשביל זה, אז זה דרך די יעילה להשיג תור קרוב. (ואחרי שאת בפנים, קבל יהיה יותר קל לקבוע תור מעקב כל פעם בסיום התור).

תור מהיום למחר.

כשלבן שלי נשברו/ נאבדו המשקפיים ורציתי לעשות לו חדשים במספר המעודכן.

בדרך כלל אני קובעת אליה לפחות חצי שנה מראש.

כשזה למעקב קבוע, זה מספיק.

בהצלחה

היינו אצל ד"ר מרים ארנברג, מומחית מאד עובדת בשניידר.

היא בהסדר עם לאומית, את משלמת במרפאה 250ש"ח.

מקבלת בפתח תקוה, יש תורים די זמינים. חפשי בגוגל את המרפאה שלה, אפשר לקבוע תור באתר.

לשניים האחרים לא...

נשקול את זה, כי אני גם מבינה שהיות והוא מעל גיל 10 יכול להיות שאצטרך להתפצל בכל מקרה.

אנחנו מטופלים בכללית פ''ת אצל ד''ר אמיר שטרנפלד, בעיני רופא העיניים לילדים מספר אחת בארץ, מעניין אם עובד עם עוד קופות

אני מצאתי שם תור לרופאה ממש מומחית מהיום למחר

אנחנו אצלו בכללית, אבל הוא מקבל גם במאוחדת או לאומית לא זוכרת...

יכולה להמליץ לך על רופאה מדהימה באיזור המרכז

שממש מבאס אותי לשלם פרטי על דבר כזה.

זה בסיסי ביותר

אנחנו כמעט לא צורכים שירותי קופה וממש מקומם שהדבר הזה לא זמין.

באזור שבוע 16.

לילדים יותר קטנים.

את יכולה לספר מתי שאת רוצה

אפשר גם לספר קודם רק לגידולים, ועם הקטנים לחכות.

קחי בחשבון שאם רואים, הגדולים יכולים להבין לבד, או לשמוע מאחרים.

לבת 4 בשבוע 12 כי רציתי שהיא תשמור על הבטן אבל הקפדתי לציין שזה עובר ושלא כל עובר הופך לתינוק

בשלושת ההיריונות האחרונים, כלומר מגיל 11 ומעלה. אבל ידעתי שהיא תדע לשמור את זה בסוד.

לגדולים שאחר כך סיפרתי כשסיפרנו לאחים שלי (בשבוע 15 או 16), בערך בגילי 12 ומעלה.

ולשאר רק אחרי סקירת מערכות מאוחרת.

כשנכנסתי לחודש חמישי. הפעם הבטן בולטת יותר ואני בטוחה שהם יתחילו לחקור מוקדם יותר, כנראה שאספר להם בלית ברירה

כי הרגשתי ממש רע.

לקטנים יותר סיפרנו שלא היה איכפת לנו שכולם ידעו.

בכלל

כל פעם אחרי ארוחת שבת הבטן נפוחה נגיד וגם שאריות מהלידה והם מלטפים לי את הבטן אמא זה נראה שאת בהריון..ואני לא

אז נגיד בתחילת ההריון כששואלים אני מתחמקת..מה יש פה? עוף וקצת אורז והרבה סלטים..וכו

כל שלב שלא רוצה שאנשים מבחוץ ידעו אז לא מספרת

אם שואלים מהשליש השני והלאה- אני עונה שכן כמובן

בהריון השלישי כשהגדולים עוד היו קטנים נראה לי הם קלטו רק בחודש שמיני חח

עם הזמן לרוב בחודשים רביעי-חמישי ככה

נראה לי שאין ברירה אלא לספר כבר עכשיו,

הייתי רוצה לחכות עוד קצת אבל הפעם הבטן יוצאת כבר ולא רוצה שאנשים בחוץ ידעו לפניהם..תודה על העצות!

כשסיפרתי מוקדם זה היה כי לא הרגשתי טוב והעזרה או לפחות ההבנה של הילדים היתה משמעותית להתמודדות.

סיבה נוספת- מעדיפה שהילדים ידעו ממני לפני שאיזה שכנה או חברה נחמדה מהכיתה תספר להם..

הגדולה ידעה מיד (לא כי רציתי היא קלטה עלי)

לזו שאחריה סיפרתי בשבוע 13

לבאה בתור סיפרתי אחרי הסקירה השניה

והקטן תוך כדי דיבור בבית

וואי אני עם ילדים קטנים ומספרת.. אני גם לא מרגישה טוב ומעדיפה שידעו שזה בגלל זה....

לק"י

גיל ההתבגרות מתחיל עוד לפני....

השאלה אם הדברים שאת מתארת התחילה בשנה-שנתיים האחרונות, או שזה כבר שנים ככה...

אם הוא מגיל צעיר כך - אז זה לא קשור לגיל ההתבגרות (אולי גיל ההתבגרות מעצים את זה).

יש לכם עם מי להתייעץ? הדרכת הורים?

מסודרת

הזנחתי את זה בגלל דברים חשובים לא פחות

יש לכן המלצה?

מקווה מאוד שתהיב לך המלצה כאן!

יכול להיות שיש ל @רינת 24 המלצה?

אשמח להמליץ אם אנחנו באותו אזור.

ואם לא, ממליצה לך לפנות ליועצת של בית ספר ולהקש ממנה המלצות.

האם הילד מטופל תרופתית?

איך העליה במשקל? חזר למשקל לידה? מה קורה עם שתן? כמה פעמים ביממה יונק? צריך קודם לוודא שמקבל מספיק לאכול לפני הכל.

לשים מול השמש, גם מבעד לחלון זה טוב

אני קיבלתי טיפות לצהבת של הרב יורביץ (או משהו כזה..)

הן עשו פלאים והצהבת ירדה

לפעמים צהבת גבוהה גורמת להם להיות ישנוניים והם מרווחים יותר בין הארוחות

ותתני לו בכפית.

תבררי עם יועצת הנקה מה הכמות שאפשר להוסיף בגיל שלו.

וגם לשבת איתו בשמש או ליד חלון של שמש ישירה בלי בגדים

ויטמין e בשבילך

שקילת נסיון בטפ"ח/משקל ביתי מיד שרה

לך לקחת יועצת הנקה מקצועית

צהבת שעולה בשילוב עם זה כמעט אין יציאות

נשמע שממש צריך פה לעזור עם ההנקה

תפני למישהי מקצועית וכמה שיותר מהר יותר טוב

בהצלחה!

כל הילדים שלי עם צהבת גבוהה! חלקם היו באור. הדבר היחיד שעזר זה להאכיל המון! הקטנציק אצלי הגיע כבר למיון עם ערכים של צהבת גבוהים מאוד ואז הסתבר לי שהוא פשוט מיובש והבנתי שאני חושבת שהוא יונק, והוא לא באמת ינק טוב בגלל מבנה הלסת..

מרגע שהתחלתי לשאוב לו ולראות שהוא באמת אוכל הצהבת התחילה לרדת.

בהצלחה! זה ממש סיוט!

להוציא לשמש,שמש עדינה של בוקר,

עוד משהו סגולי:ליטול את הידיים בבוקר.

כשלבן שלי היה לפני 8 שנים

חצאית צרה, קצרה יחסית, עדיף כהה.

אפשר טוניקה בגזרת גלביה.

זה כאילו "שובר" את המראה, לא כמו שמלה שלמה שבפרופיל הרבה פעמים מדגישה בטן

אלא אם כן הבטן שלך פיצית.

נסי שמלה מאוד רחבה בלי חתך או חצאית צמודה וחולצה רחבה.

שולחת לך בפרטי תמונה

אני נכנסת לשלישי וכבר קשה לטשטש. אבל זו לא לידה ראשונה בכלל אז כנראה לכן

וכבר בשבוע נגיד 10-11 כשסיפרנו לה אמרה לי -מה לא סיפרת לגדולים אין מצב הרי רואים זה ברור..

נו מההה

השם עשה שבטן הריונית תיראה משלב מסויים. כנראה ככה זה צריך להיות שאנשים ידעו . זה הטבע. הצחקתי את עצמי בראש כשאמרתי לעצמי שהתעברתי מבעלי ולא מאדם זר אין לי במה להתבייש😂 מציעה לך לשחרר את ההסתרה בשלב הזה

אני מעדיפה לא למשוך עיניים מכמה סיבות אבל החשובה מכולן היא שזה הריון יקר כי בעבר עברתי לידה שקטה והפלה מאוחרת אז ההריונות אצלי ממש מושכים את העין גם ככה.

ואנסה את המלצתכן שמחה רחבה או שכבות