מכירים את זה שאתם שומעים את השעון המעורר,קמים ונוטלים ידיים,שוטפים פנים ומצחצחים שיניים ואז- מתעוררים במיטה וקולטים שכל זה היה דמיון?!?!

שהולכים בבית יחפים ואז....

האצבע הקטנה נתקעת בקיר?

התפקיד של האצבע הקטנה ברגל הוא לוודא שכל הרהיטים בבית נמצאים במקום הנכון.... (ואבא שלי טוען שהיא מכשיר שתפקידו הוא למצוא רהיטים בחדר חשוך)

מכירים את זה שאתם משפשפים עיניים באוטובוס וב-ד-י-ו-ק אז הוא מחליט לעלות על פסי האטה?

זה צויר על הבוהן שלי! עכשיו אני מבינה איך תמיד זה נגמר רע!

תהיה לכם שיחה אחת שלא נענתה, והיא מ- מספר חסום?! איזה שנאה זה? ואז מתחילים לנשנש סרטים כגון "זה הבנק", "זה הלימודים" וכו'?

4 בלילה אתם מתים מעייפות..

אבל יש דיון סוער בפורום וחבל לכם להפסיד..

אתם רואים פחית ברחוב ומתים להרים ולזרוק אותה לפח..

אבל אין כח!

אז פשוט בועטים בה עד שמגיעים למקום שרצינו להגיע אליו..

ואז בועטים אותה ליד איזה פח וסוגרים עניין!!

וכשאתם מגלים את זה- אחחח...פשוט אושר!

אני מכיר מישו שבצבא עשה את זה בכוונה,כיוון שעון לשעה לפני וחזר לישון

שאתם מקנחים את האף ואין לכם איפו לשים את הטישו..

ואתם כבר שולחים את היד לזרוק אבל אז אתם נזכרים שאתם אזרחים טובים. וזה מלכלך את ארץ ישראל ובכלל--חבל על הגב של המנקה רחובות.

אז אתם שמים את זה בכיס ושוכחים מזה..

ואז נוצר מצב שכעבור שנה כשאתם לובשים את המעיל שוב (הרי גשם יש בא''י רק פעם בשנה.. מה לא?) אתם מגלים שרידי טישו מעוכים מדורי דורות?

ועוד אחד--

מכירים את זה שאתם הולכים ברחוב,אוכלים תפוח ולא מוצאים פח לזרוק את הגרעינים..

אז אתם זורקים את התפוח לרצפה ומנחמים את עצמכם שזה זבל אורגני (ובעצם אתם בכלל עושים פה טובה ענקית לאדמה)?

עונים לטלפון אחת שתיים שלוש ארבע!?!

או שמברכים ברכה!?!

או שסתם שוכחים למי ניסינו להתקשר!?!

והאור דלוק

ואין לכם כח להרוס את התנוחה (כי בדיוק הפוך מסודר בדיוק במקום 

וגם סוף סוף הרגליים הפשירו ) ?

אז אתם מחכים חמש דקות שמישו יכנס ויסגור את האור במקום לקום בדקה.

ואז אתם קמים לכבות את האור ובדיוק מישו נכנס 

עם השמיכה והכל ואז..החלונות מתחילים לדבר ביניהם בגלל הרוח?! ואין לך כח לרדת להתחיל לסדר אותם??

היינו עושים את זה בישיבה, כל אחד היה מרכז ליד המיטה שלו נעליים והיה מנסה לצלוף במתג

בכולופן.. זה יותר טוב מהאולפנה שלי..

חברה שלי היתה מסוגלת לשלוח לי הודעה: :צמח בר,בואי,דחוףףףףףףףףף!

וכשאני באה בבהלה היא אומרת לי בשיא הטבעיות:

את יכולה לכבות את האור ולסגור את הדלת?

זה מעצבן..

מקודם כמעט הורדתי לה על זה כאפה!!

למה לצעוק לי שעה כשאת כולה רוצה מגבת!?

ואתם תתעקשו להרים אותו עם הרגל אפילו שזה ייקח בממוצע דקה יותר ממה שהיה קורה עם הלהתכופף ולהרים??

את פסולה

יש נסיון בתחום

אז הופכים את המילה למחאמה (לא פחות ולא יותר..)

יא'מתו..קה

מכירים את זה שהרב של האולפנה עובר ואז כל הבנות מתחילות להסתדר. למשוך חצאיות וכזה..

חחח.. מזמן..

ואז קולטים שהמדפסת לא מחוברת/לא דולקת, ואתם מדליקים והיא מתחילה להדפיס 40 דפים של "דבר תורה פרשת.." ו "קורות חיים סבתא" ועוד מלא דברים שהמשפחה שלכם שלחה לדפסה?!!

דווקא כשיצאנו מהפורום אחרי שהיינו בו הרבה זמן-

מתחילים משחק חדש וכייפי??

מישו בבית מחליט להיות אדיב ולשטוף כלים..

ואז במקום להתקלח עם זרם מתקלחים עם טפטפות!!

אתם מתקלחים וכל דקה מתחלף לכם מחמים לקרים..

ואז אתם שעה צורחים לכולם לסגור ת'מים לרגע עד שתסיימו להתקלח וזה לא עוזר.. ואתם יוצאים מהמקלחת בעצבים ובסוף מגלים שזה בכלל היה המכונת כביסה או המדיח?

תראו מזה 

גם כירד שלג היו מים שורפים

חוץ מכם, ואתם רצים רצים רצים ומרימים אומרים "שלום?" ושומעים "טווווווווווו"..? נכון בפעם הבאה פרנציפ עונש לא תענו?

טסים אליו ורבים על השפורפורת..

או שהוא מצלצללצצל ולאף אחד לא אכפת!?

במקרה הזה-אמא שלי עונה ואומרת:הודיה לא יכולה עכשיו היא עסוקה מאוד!! 

וכשעונים שומעים משהו כמו "זו הודעה מוקלטת, מתנה מיוחדת שמפארת את שולחן השבת תישלח לביתכם.."

דווקא ביום שאתם הכי עייפים ואין לכם כח לזוז מהבית..

אתם קמים מתארגנים, ממהרים ללימודים

ואז מגלים-

שביטלו את השיעור!!!

חופשי זה קרה פה בזמן האחרון..

ממישו ושלא יראה אתכם..

בשניה שאתם חושבים שזהו, הוא הלך..

הופ, הוא נעמד מולך-

"נוצה! מה את עושה כאן? מה, לא אומרים שלום?"

ואתם ליד החלון, ואתם צריכים לרדת אז אתם מתחילים לסדר את התיק ולסגור ריצ'רצ'ים ברעש מחריש אוזניים כדי לרמוז ליושב לידכם לקום??

ומכירים את זה שסתם בא לכם להחזיר משהו לתיק וזה שלידכם חושב שאתם פועלים בטקטיקה שהוזכרה לעיל ומתחילים לקום?? איזה לא נעים,נכון?? סליחה שסידרתי את התיק..

אתם צריכים לרדת מהאוטובוס-

ואז אתם אומרים ליושב לידכם "סליחה, אפשר לעבור?"

ומכירים את זה שמוצאים במקרר- קערה ריקה?

מזל שהפלסטיק מתקרר, שלא יתקלקל בטעות

משאירים קערה ריקה במקרר...
שלא יגלו שסיימנו הכל..

שרוצים להתקלח ובודקים אם יש מים חמים ואז כשנכנסים אחרי דקה נגמרים המים ונאלצים להמשיך עם מים קפואים

בבוקר נראה מזג אוויר נחמד.. ומתלבשים בהתאם.. ואז במשך כל היום קופפפפפאים!!(עיין ערך- היום) או להפך...

מקוריים

עד לרגע שלובשים אותה ומגלים שבדיוק יש אותה לבנאדם שממול..

מגיעים לבית ומגלים שהמראה בחנות מרזה אותך וזה פשוט איום..

שאתם קופאים מקור, וחייב לבוא החבר הזה ששם את היד שלו עליך ואומר לך היד שלי קרה???

אבל, אבל קר לי בידיים!

והלחי של חברה שלי באותו רגע זה הדבר הכי חמים באזור..

כשהידים שלך קופאות צריך לחמם אותם בצאוור של חבר שלי

שלחצתם סתם על האדום בפלא ('ניתוק') , לראות מה השעה נגיד.

ובדיוק מישו ניסה להתקשר אליכם וניתקתם עליו..

מכירים את זה שיום אחד אתם מציירים ואין כוח ללבוש בגדי-ללכלוך, ואתם מוצאים ת'צמכם מלוכלים מכף רגל ועד קצה האף- והבגדים ישר לפח...

ובפעם הבאה תטרחו להצטייד בבגדי לכלוך- אבל תצאו נקיים ללא רבב???

[מה שקרה לי היום, איזו טרחה לשוא!]

הרסתי ככה חצי ארון..

את זה... ועוד שעה בשביל להתארגן לזה

ולפני שיורדים מסדרים הכל ומגלגלים את האוזניות יפה יפה, ובפעם הבאה שפותחים הכל בפלונטר כאילו הם קפצו בחבל בתוך התיק?!? מה עבר עליהם שם??

על כל הילדים של השכונה בבית והיא מבטיחה לחזור תוך חצי שעה..

ותמיד היא תחזור אחרי 3 שעות..

לומשנה שהבית  כבר נראה אחרי גוג ומגוג

ואת מתה משעמום!!

וביום אחר שיש לך תוכניות, פתאום צצות כל מיני תוכניות קורצות אחרות.. אז או שמשעמם מוווות ואין מה לעשות בכלל, או שאתה עמוס ונאלץ לוותר על תתוכניות כיפיות... אוף!!! מרגיז

ולא משנה שמתפדחים עצם המטרייה..

אז גם מתווספת אליה רוח ואז המטריה ניהיית בצורת לויין!? 

וכשאתם שואלים אם יש עוד הם עונים "מהבית,מצטער.."

מה,החבילה כבדה??  מה עם מי שאוכל לבד מת וזה?

ואתם אומרים לזה שאתם איתו על הקו "רגע, יש לי ממתינה,שנייה.." ואתם עוברים ולא באמת עוברים {מישהו באמת הצליח לעבור בין שיחות פעם?? עם יד על הלב אבל!} ויוצא שניתקתם גם לזה וגם לזה? איך החשבון טלפון שלכם בוכה כבר בנקודה הזו,הא??

יש שיחה אז אומרים חכה דקה ותופסים תשיחה הבאה..

ובינתיים הדפוק הזה מחכה על הקוו 40 דק' ואין לך דרך להודיע לו שיירד כבר מהקו כי

אתה משלם כפול!!

עד שאתה מקבל ממנו הודעה תוך כדי זה שהוא על הקו:

הודיה נמאס לי כבר מטין טין טין הזה תגמרי כבר תשיחה..

זה קרה לי..

ובגללו במקום שכל דקת שיחה עלתה לי 18 אג' אז היא עלתה 2*18!!

שאתם חוזרים הביתה מאוחר (מהעבודה..) וכל הנסיעה מנקרים ומנסים לא להרדם כדי לא לפספס ת'תחנה..

וברגע שנרדמתם רק לשניה, באמת לשניה (שהתארכה לה...)

פיספסתם ת'תחנה!!

אוח..

והכל הולך חלק, ובשנייה שהקטן יתעורר ויצרח- ההורים יגיעו?!?

עכשיו לכו תסבירו להם שהיתה דממת אלחוט עד עכשיו..

זה שאתם קונים גלידה איכותית ובשיא ההתלהבות באים לתת את הלק הראשון, או שכבר נתתם ואז אתם נזכרים שאכלתם בשר

בדיוק חלמתי על זה אתמול בלילה..

שיום אחרי יום אכלתי חלב אחרי בשר מבלי לחכות שש שעות..

וחלמתי שצועקים עלי..

חח..עזבו-

מכירים את זה שאתם שולחים הודעה בפלא' לבנאדם ואחרי זה עוד 10 הודעות רק כדי להסביר למה התכוונתם

(מוקדש באהבה לכורש)

מכירים את זה שיש לכם שם מיוחד כמו שירית או שיזף או כאלו..

ואתם ממש אוהבים אותו,אבל אחרי שכל בנאדם שני ברחוב שואל אתכם מה המשמעות של השם שלכם ואיך מאייתים אותו אתם מגיבים לשאלה: איך קוראים לך?

ב-- שי--זף. "ש" "י" "ז" "ף" וזה פרי..

על החולצה הכחולה הספציפית מאוד למחר לעבודה..

ומגלים שאחותך שקמה לפנייך ויצאה כבר

לבשה את החולצה שלך..!

יא מעצבנת!

את רק נרדמת, ופתאום כולם נזכרים להתקשר.[ואז גם התגובה של-: "מה,הערתי אותך?!" ]

או שמתכננים לקום בשעה מסויימת,ויצלצלו אלייך עוד לפני השעה שכיוונת אליה את השעון המעורר?[ לא יכולתם לחכות עוד 5 דקות?]

אז אתם שמים יד על הפנים,ואז כשאתם קולטים שעדיין לא התחילו אתם משנים את התנוחה באלגנטיות לגירוד באף או בשיער..

כשנמצאים ב"אמן" הלא נכון בקדיש -

אין דרך להתחמק...

כשבטעות מגיעים לסלח לנו אבינו.. ודופקים על החזה.. מיד משחקים אותה כאילו יש איזה לכלוך על החולצה... ודופקים עוד פעם ומשפשפים כאילו לנקות..

מזמן לא צחקתי כ"כ טוב...

כמו צמח-

מזל ששביקשת שנרחם עלייך!

תודה!

והקרדיט מגיע לכתמר.. היא הגאון..

ואז לא עושים עושה שלום כי פאדיחה..

אז נשארים בעמידה ואומרים פרקי תהילים או משו?!

אבל מתנדנדים תוך כדי-בשביל האפקט!

מטטאים בקטנה את הבית,והלכלוכים הם קטנים כאלה אז פותחים את הדלת(קומה ראשונה)ומטטאים בתמימות החוצה בדיוק כשהשכן עובר,אז עושים את עצמנו כאילו אנחנו מטטאים את הבניין?

מספרים לחבר שאיבדתם משהו ואז הוא שואל אותך איפה שמת אותו....

השפתיים..

לפחות אצלנו בבית

לכבות כבר ת'מחשב!?

היא בטוחה שאני ילדה קטנה.. אוופ,

ובשל כך-אני יציית לה הפעם.אז לילה טוב ח'ברה

מישהו כותב משהו בנושא של ההודעה וזה מסומן כאילו יש תוכן.

ואתה נכנס רק כדי לגלות שהתוכן הוא סמיילי מחייך.

ראבק! לא יכולתם לכתוב עוד משהו? עד שפתחתי!

אתם כותבים רק סמיילי בתוכן ההודעה וזה מסמן את זה כעיגול חלול..
שאין תוכן להודעה..
אז מוסיפים פסיק ואז פתאום יש תוכן..
ממש עמוק מצידו..

זה המנעלים אוהבים אותי..

ואותו אחד ערך את התגובה שלו, והתגובה שלכם נראית לא קשורה לעולם...

מכירים את זה שאתם פותחים שירשור "מי ער" על הדקה רק כדי לגלות שעוד 7 אנשים חשבו על אותו דבר..

שרושמים מגילה!!! ממש תגובה ארוכה, או מתלהמת,
ואז כשרוצים לשלוח,
מגלים שהכל באנגלית?!?

מבאס!!

בשביל זה יש את תוכנת "הפוך על הפוך" שהופכת מאנגלית לעברית או להיפך..
אחד הדברים!! פתרון גאוני..
ולא! אין לי אינטרס לפרסומת, רק לנוחיותכם..

"הפוך על הפוך"

[מה שהיא בעצם עושה זה כשהייתם על caps lock או סתם על אנגלית,

וכתבתם משפט ואתם רוצים להפוך את זה לאותיות עבריות, אתם לוחצים על F10 וזה משנה לעברית...]

ואז עוד חוטפים מכה באצבע? איזה כאב הזוי?!

הרגל!? 

ואז מתחילים לקפוץ בבית מדרש עד יעבור זעם..

כשהייתי קטנה הייתי בטוחה שזה נמלים שנכנסים לי לרגל

מכירים את זה שאתם מתכתבים עם מישהו אבל תוך כדי כותבים משהו במקום אחר במחשב, ואז החלון של הש"א קופץ ואתם מגלים שמאמצע של איזו מילה זה כתוב בכלל פה וצריך למחוק את הכל עכשיו ולכתוב נכון במקום הנכון, ובד"כ זה שוב יקפוץ באמצע?

(זהו. פרקתי.)

מכירים את זה שאתם באמצע לכתוב תגובה ארוווכה או משהו כזה,
ואז קופץ לכם שיש לכם מסר חדש,
ואתם לוחצים עליו ובמקום לפתוח חלון חדש הוא מעביר אתכם למסר,
והלכה השקעה של הכתיבה הרבע שעה האחרונה?

ואתם תמיד זוכרים לשים אותו בשקית ניילון, שמא הוא יתפוץ... והוא לא מתפוצץ, ב"ה.

ובדיוק היום, שכחתם לשים אותו בתוך שקית, ודווקא היום הוא התפוצץ...

[איאיאי, זה אשכרה קרה לי עכשיו... כל התיק מרוח במעדן!]

מצחצחים שיניים ואז נופלת משחת שיניים בכיור, ואז כשיורקים את המים מנסים על הדרך לנקות את המשחה....

משהו שמישהו קיבל במתנה בקופסא שווה {לא נוכרי רח"ל} ואתם פותחים אותה עם טעם בפה וברכה על הלשון ו..ריק?! אולי אפילו איזה עטיפה ריקה ככה בשביל האזכור??

עוד קשר(ון) נגמר במילים "זה לא את/ה, זה אני"?

מכירים את זה שדווקא כשאתם ממהרים וצריכים לארגן את כל החפצים בתיק, הכל נופל?

ואז כשמגיעים, רואים שהאוטובוס איחר קצת, ודווקא כ-ן הספקנו!

כמה שזה קורה...

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

מתנחלים פשוט ממש טובים בלספר שכל מה שמעניין אותם זה אידיאולוגיה ולהתעלם מכל מה שהם מרוויחים ממנה

אמר שבשביל לגור ביו"ש אסור להנות ובגליל מותר להנות? יו"ש זה כמו כל מקום אחר בארץ וכל אחד יכול לגור שם גם אם עושה זאת בשביל תאוות בצע. דין קדומים כדין כפר שמריהו. גם תושבי פריפריה מקבלים מענקים גם אם הם עשו כסף מההתישבות שלהם בפריפריה

אני מתנחלת, גרה במקום בורגני ומעולם לא התיימרתי לחשוב או להציג את עצמי כאילו שרק ארץ ישראל בראש שלי. זה שהיה לך משהו בראש… זה שלך.

אני חושבת שבלי איכות חיים, מפעל ההתנחלויות היה מצליח פחות וזה דוקא היה בעוכרינו.

עבר עריכה על ידי נקדימון בתאריך ד' באייר תשפ"ו 11:53

בעבר בכל מקום זה היה אידיאולוגיה צרופה, כי המחיר היה אדיר (בטחונית, חברתית, גאוגרפית, תקשורתית, איכות חיים וכו).

היום יש מקומות שבהם ברוך השם המטרה הושגה ויכולים לגור בהם גם מטעמים נוספים, כי המקום כבר מוסדר ומפותח ויציב ובטוח.

ויש אנשים שגם בחינם לא יסכימו לבוא לגור ביהודה ושומרון, אז מה אכפת לי אם מי שבא יש לו גם אידיאולוגיה וגם מחשבות נוספות?

אם אתה מכבד את ההורים גם כי אתה אוהב אותם וגם כי זה מצווה, אז יש בזה בעיה?

אם אתה לומד תורה גם כי אתה מקיים מצווה וגם כי אתה נהנה מהלימוד, אז יש בזה בעיה? האגלי טל דן על זה בתחילת ספרו כידוע, והמסקנה ברורה: אשריו.

כמובן שיש ערך בדברים שכתבת. אבל זה חייב להיות משולב באידאל של ישוב הארץ.

אז אין בתים פרטיים/צמודי קרקע במחיר כזה.

(מי שגר בהתנחלות בחור רציני כנראה באמת הגיע לשם מתוך אידיאולוגיה)

והישובים הדתיים שהם לא ביו"ש מלאים עד אפס מקום.

לצורך העניין גם מודיעין עילית מעבר לקו הירוק.

בגדול רוב האנשים לא מסוגלים לחיות רק על אידיאלים, זה מאד מאד קשה. זו מסירות נפש גדולה מאד מכל הכיוונים. כל שבכל ציבור יש קבוצה יחסית קטנה של אנשים כאלו. גם בציבור הדתי לאומי יש קבוצה כזאת והיא אילו שגרים בחוות ובגבעות מתחילות (רובם). אנשים שחיים צמוד לערבים, בסיכון תמידי עם כל רעיית צאן, השב"כ, הצבא והמשטרה רודפים אותם בין אם הם עשו משהו ובין אם לא ויכוחים להתעלל בהם בלי שאף אחד יעשה משהו ובלי זכויות בסיסיות. אנשים כאלו באמת מוסרים את הנפש בצורה יוצאת דופן על ארץ ישראל.

ב"ה שהגענו למצב שאנשים רגילים ופשוטים שלא יכולים רק למסור את הנפש, וצריכים פרנסה כמו כולם ומקום לגור בו מגיעים לגור בישובים. בעבר היה מסירות נפש לגור במקומות כאלו, זה נהדר שהיום זה גם נוח. יש פה הקרבה מסויימת עדיין לרוב, הרבה יותר נוח לגור ליד קופת חולים ובתי חולים, ליד סופרים זולים, בתי ספר וישיבות/אולפנות, במקומות שיש בהם תחבורה ציבורית טובה ולא חייבים להחזיק רכב ובעיקר להיות קרוב לעבודה ולא לנסוע שעה או שעתיים כדי לעבוד בעבודה מכניסה. זה עדין לא קל לגור במקומות כאלו ורוב הישובים כאלו. ואין ספק שמי שגר במקומות כאלו מקריב בשביל ארץ ישראל. אבל טוב מאד שזה כבר לא מסירות נפש כמו שהיה פעם וכמו שיש בגבעות ובחוות, זה הדבר שמחזיק את ההתיישבות שתהיה ברת- קיימא ולא תהיה מעורערת מכל דבר.

כדי שארץ ישראל תהיה מיושבת חשוב שיהיו גם אידיאליסטים מאד וגם אנשים רגילים שמוכנים להתאמץ קצת אבל קשה להם להקריב מאד.

(אגב, גם בצפון ובנגב יש חשיבות מאד גדולה לגור)

נ.ב.

כשכותבים אומרים\ות כדאי לכתוב קו נטוי ולא נקודה. מאחורי הנקודה עומדת אידיאולוגיה פרוגרסיבית שלא לפי רוח היהדות.. 

כל מי שגר מעבר לקו הירוק?

ברור שיש עוד שיקולים כשאנשים בוחרים מקום מגורים

כמו יוקר הדיור הארץ.

קיץ 2005 גירוש מגוש קטיף, יכלת לקנות בית ביו"ש בכלום כסף, דיברו אז על תוכנית ההתכנסות של אולמרט מיו"ש.

2006 החלה העליה המטאורית בנדלן

קיץ 2011 עם ישראל כולו יוצא לרחובות כי דירה ממוצעת בישראל חוצה את המליון שקל

2026 דירה ממוצעת 2.4 מליון שקל, חצי מליון יהודים ביו"ש ניכרת התמתנות במחירי הדיור.

זה לא כאילו הם ידעו שזה מה שיקרה

הקרבה מסוימת. סתם נעים לחשוב שהכל מתוך אידיאליזם טהור.

הכי בריא זה שלא חייבים לגור רק בגלל אידאליזם, זה הופך את זה לנורמלי ורגיל מוחזק את האחיזה בארץ. זה כמו שבעליות הראשונות היה צריך מסירות נפש רק כדי להגיע לארץ והיום זה אולי לא קל אבל ממש לא אותה מסירות נפש. ככה בונים עוד שלב ועוד שלב.

ועדין יש הרבה מאד אידיאליסטים שפועלים רק מתוך אידיאליסטיות, לכי לבקר בחוות ובגבעות החדשות ותראי (אגב, היום מאד יקר לגור בישובים וקשה מאד למצוא דירת קרקע, למרות המרחק מהמרכז, זה לא שהיתרון כל כך מובהק)

הגבעונים זה נטו מסירות נפש.

במי שלא, יש כאלו שהמניעים טהורים ויש כאלו שזה מעורבב.

אבל חבר'ה - בבקשה כנות!!!

אל תנופפו בדגלים שלא שלכם!!

יש עניין ומצווה גדולה ליישב את ארץ ישראל ובמיוחד במקומות בהם רוצים אויבים להתיישב ומנסים לגרש אותנו מהם.

זה שזה גם נוח מבחינות מסויימות שולל את המצווה שבזה?

אם כיף לך לשבת בסוכה ואתה נהנה לשבת בחוץ בצל הסכך וללמוד זה הופך את זה לפחות מצווה מאשר מישהו שלא נהנה עושה את זה במסירות נפש? 

מופיע אם זה בת או בן (מסר למחבר או שיחה אישית עם המחבר או אם זה בת מסר למחברת וכו')

למי שרשם בהגדרות שלו את המגדר, מי שלא עשה את זה לא יופיע לו

אבל התכוונתי לתגובה הקודמת שלי, שבה כתבתי למי שכתבה לי 'צודק', שאם כבר אז 'צודקת', חשבתי שמובן מזה שאני אישה

אלוקים יברך את כל המתנחלים

אם אתה באמת רוצה לדעת, אפילו בגבעונים לא אצל כולם זה מסירות נפש,

כמו בכל מקום לא כולם מאה אחוז.

אני גר ביישוב נורמלי וזה לא מרגיש שום התנחלות מיוחדת או הבדל מיישוב שלא מוגדר "התנחלות",

וכמו שכבר כתבו, זה לא חייב להיות מסירות נפש,

מסכים עם @שוקולד לבן.