מנכ"ל חברה גדולה ביקש לדבר עם אחד מעובדיו לגבי בעיה דחופה עם המחשב המרכזי. הוא התקשר לעובד הביתה, וזכה ללחישתו של ילד: "הלו?" 
"אבא בבית?" הוא שאל. 
"כן", ענה הקול הקטן. 
"אני יכול לדבר איתו?" 
הילד לחש לו "לא". 
מופתע, ומאחר ורצה לשוחח עם אדם מבוגר, שאל המנכ"ל "אמא שלך נמצאת?" "כן". 
"אני יכול לדבר איתה?" 
שוב ענה לו הקול הקטן, "לא". 
בתקווה שיש מישהו שם שאצלו יוכל להשאיר הודעה, שאל המנכ"ל, "יש אולי עוד מישהו שם?" 
"כן", ענה הילד, "שוטר". 
בעודו תוהה מה שוטר עושה בבית העובד שלו, שאל המנכ"ל, "אני יכול לדבר עם השוטר?" 
"לא, הוא עסוק", לחש הילד. 
"עסוק במה?" 
"בלדבר עם אבא, אמא ומכבי האש", היתה התשובה בלחישה. 
המנכ"ל החל לדאוג כאשר שמע רעש שנשמע לו כרעש של מסוק דרך הטלפון. שאל המנכ"ל: "מה זה הרעש הזה?" 
"הליקופטר" ענה הילד בלחש. 
"מה קורה שם?" שאל המנכ"ל, ועתה כבר היה מודאג מאד. 
בלחישה מלאה ביראת כבוד, ענה הילד: "צוות החילוץ עכשיו נחת עם הליקופטר". 
לחוץ ומודאג, ויותר ממעט מתוסכל, שאל המנכ"ל, "אבל מה הם מחפשים?" 
עדיין בלחישה, ענה לו הקול הצעיר, המצחקק לו בשקט: "אותי".

פעם היתה איזה אישה רשעה ל"ע, שהבינה שתפסו אותה על מעשי רשע, והחליטה שהגיע הזמן לקיים הפסוק "יתמו חטאים מן הארץ" והחליטה לצורך כך שיש לה לקחת את נפשה.

אז השאירה מכתב לבני משפחתה, והלכה לחוף הים כדי לעשות את מזימתה.

עד ששמעה שברוריה דרשה יתמו חוטאים לא נאמר, אלא יתמו חטאים, והתחזקה שלא צריכה לקחת את נפשה, ומספיק לזרוק רק את האייפון לתוך הים.

האמת שזה לא קשה, מגדל אייפל בכלל לא יודע לקפוץ

מקווה שמתאימה לפה ולא ללנ"ו:

אם היית יוצא עם גמבה - היית חותך?