תתלו שלט לפי הא' ב' וברכה בכל אות?

מכינים מצגת עם תמונות משפחתיות לאורך השנים, ומוזיקת רקע...

אבל בדיוק סבאסבתא חטפו תמחלה

אז דחינו את זה..

אוקי..

אז מצגת תותחית יש לנו!!

יש רעיון לתוכנית?

תודה אחים

גדולה שלהם שמורכבת מהמון תמונות של הילדים והנכדים....

אמנם לכבוד 25 שנה, אבלא יך שבא לך...

הם עשו לאורך כל הקיר של הסלון מן רכבת תמונות- תמונה מכל שנה לנישואין.  מתחת לכל תמונה הם כתבו במשפט אחד משהו שקרה באותה השנה, כמו: תמונה של המשפחה במקלט- מלחמת הגרגמלים, המשפחה במחתרת.

מדי פעם הם פסחו על תמונה,  ונגיד הדביקו מטבע של 10 אג', וכתבו :הודיה בלעה מטבע.

כמובן שמדביקים את התמונות על רצועה ארוווווווכה של בריסטול, שיהיה יפה.

התוצאה היתה יפה ומצחיקה.

בנוסף, הם תלו המווווון בלונים יפים מהתקרה, הדביקו בסלוטפ מגולגל בקודקוד (חסך כסף לבלוני הליון) עם סרט משתלשל למטה. מאוד יפה.

אבל אפשר על אותו עיקרון..

שכל אחד מהילדים יכין משו נחמד..

ותכינו ארוחת ערב מפנקת..

או שיש כל מיני הדפסות כאלה-

על כוסות, כריות וכו..

שנראים שחורים.. אבל כשמוזגים בהם משהו חם הם הופכים להיות עם תמונה מודפסת עליהם..

זה ממש קוול!

אפשר לקנות מלא פריטים קטנים ולא קשורים.. מלחיה,מחזיק וילונות,בלון.. כאלו..

ואז כל אחד צריך לברך לפי הפריט

(דוג- על כדור צמר: שהחיים שלכם לא יהיו מסובכים ותמשיכי לשמור על קשרים טובים עם כולם...)

אפשר להמציא יותר מגניבים גם.. מבינים?

למי יש כח לחפש?

ודוכנים כאלו בקניונים.. (גם בבתי דפוס לפעמים)

בפעם הראשונה שקיבלתי את זה לא הבנתי מה נסגר,

כוס שחורה?? לא יכלתם לפחות לכתוב בטוליפ או משהו?

רק שאין להם נכדים.. אני השניה.

נתנו לה 40 מתנות קטנות.

תקנו להם 22 מתנות קטנות, פיצ'יפקס נחמדים ולא יקרי, אבל שימושיים.

מחברותי לכיתה משכבר הימים- אחת המתנות הכייפיות שקיבלתי!

פשוט חממם את הלב! עם תמונה של כולנו, ממש כיף לשתות ממנה!

מכינים את זה בחנויות לפיתוח תמונות.

לקחנו 20 מתנות, שכל מתנה מסמלת שנה.. משו כיף!! מזל טוב!

אבל יש מצב שעכשיו נזרוק רעיונות לתוכן של המסיבה חוץ מאוכל ומתנות?

לא מאמינה שנזכרנו בזה מאוחר...

אבל בכללי זה ארוחה שווה, המתנות, אנחנו גם עשינו משחק טאבו על המשפחה.. בעיקרון זורמים.. העיקר שכל המשפחה תהיה ביחד!! איזה כיפלכם! איך באלי!!

יהיו!!

# משחק טאבו עם דברים שקשורים אליהם. כל ילד מקבל כרטיס. (אם צריך הסבר למשחק תגידי, כי אין לי כוח לכתוב סתם...).

# מושגים שקשורים להורים - והילדים צריכים להציג בפנטומימה. אפשר לעשות את זה בשתי קבוצות, תחרות ועל זמן. על כל קבוצה להספיק בתורה כמה שיותר כרטיסים.

# על אותו משקל - המשחק "תופסים קו" (לצייר את המושגים).

# אפשר להכין חידות עליהם. 

# את החידות/מושגים אפשר להחביא בתוך עוגיות / כדורי שוקולד (אם הפתק מגולגל היטב).

# את החידות אפשר לעשות בכל מיני צורות של משחק, אם את הולכת בכיוון הזה תגידי, ואני אכתוב אלו רעיונות עולים לי.

# משחק רביעיות - אבל זה דורש המון השקעה, ולכן אנחנו הכנו את זה רק למספרים ממש מיוחדים... (50/ 25....)

# קל להכנה:

מספרים שקשורים אליהם - אוספים כל מיני מספרים שקשורים אליהם או לאחד מהם ועליהם/על כל המשפחה למצוא את הקשר. אני עשיתי את זה בצורה יפה: לוקחים בריסטול ומקפלים אותו משני הצדדים לאמצע וזה נפתח כמו ארון. 'פותחים דלת' אחת - ומופיע המספר. אחרי שמנחשים - 'פותחים את הדלת' השנייה ומופיע הפתרון.

דוגמות למספרים: גיל החתונה, מספר דירות שעברו, מספר ילדים, מס' חתנים/כלות, מס' חדרים בבית, הגיל שלהם, מס' שנות הנישואין... (לחימום...), מס' בתי הספר שבהם למדו, מס' הבית, מס' החודשים שבהם הכירו וכו' וכו'. כדאי רעיונות למספרים מגניבים.

אני בסוף כתבתי מספר שהמצאתי וכולם העלו רעיונות מהו... (אחת באמת מצאה שזה מס' החדרים בבית....).

זהו לבינתיים. אם יהיו לי עוד, אומר בעז"ה.

קודם כל תודה ענקית!!

באמת שזה עוזר..

ות'קטע של החידות בעוגיות אשמח ממש לרעיונות אם לא קששה לך..

ההורים שלי נשואים בלי עין הרע שלושים ומשו שנה, וכל שנה צריך להמציא משחק חדש... אז האמת היא שהמשחקים קצת חוזרים על עצמם, אבל בווריאציות אחרות...

חידות - לדוגמה: איזה בתי ספר למדו? שם הגננת? כמה זמן הכירו? תחביב? צבע אהוב? להציג תמונה ולשאול עליה שאלה. (אם אפשר לשאול סבתא זה מצוין...)

אפשר לכתוב כמה תשובות (מה שנקרא בלעז אמריקאי.) אפשר סתם לשאול את החידות ועל הילדים לענות. אם זה אמריקאי, אפשר להביא לכל אחד פתקים בצבעים שונים והוא מרים את הצבע של התשובה. (אנחנו עשינו את זה על מקלות ולפי הצבעיןם של הרמזור, כי זה יותר קל לזכור. תשובה אל"ף- אדום, וכו'.

אפשר גם סתם לבחור משוגים ידועים כמו: הבילוי המשותף של אבא ואמא (אצלנו זה הליכה/א. ערב...), מקצוע, מס' ילדים, דברים שהם אוהבים לעשות יחד, משפטים מסוימים שהם אומרים ועוד. 

1.  אפשר להתחלק לשתי קבוצות.  נציג כל קבוצה מנסה להגיר לקבוצתו את הפתק שיש לו בפנטומימה/ הגדרה במס' מילים מצומצם/  ציור. אפשר לזרוק קוביה כדי לראות איך...

2. המשחק האחרון שעשיתי: (אפשר לשחק עם זה...)

הכנתי מלא כדורי שוקולד (עדיף עוגיות, אבל לא היה לי זמן לאפות, כי היה צריך להסתיר את זה מאמא...)

כדורים גדולים - כמספר הפתקים ומלא כדורים קטנים. 

בהתחלה - אומרים לכל אחד לבחור מספר מ1 עד 7. אחרי שבחרו, הם לוקחים מספר דומה של כדורים קטנים. עכשיו מתחיל הסבב: כל אחד לוקח כדור גדול, אוכל, ומגלה את הפתק. עליו להגדיר לכל המשפחה את המושג שכתוב לו במספר המלים שהוא בחר בהתחלה.

לאחר שבחר, הוא יכול לאכול... אפשר לעשות כמה סבבים עם אותו מספר כדורים קטנים, אבל כמובן שזורמים עם זה ועם מישהו רוצה לשנות לא מתעקשים...

אפשר גם סתם להחביא חידות בעוגיות וכל אחד שואל את כל המשפחה את החידה שיצאה לו בעוגיה. 

אם יש רעיונות למשימות, אפשר לשים בעוגיות גם משימות. 

אפשר גם את המשחק טאבו לשים בעוגיות, אבל אז צריך עוגיות קצת יותר גדולות...

אפשר גם את המשחק עם המספרים לשים בעוגיות - כל אחד שואל על המספר שיצא לו.

בתכל'ס - כל משחק שבוחרים אפשר להכניס לעוגיות, זה משדרג את המשחק, וגם אם המשחק פשוט, זה עושה אותו כיפי ומושקע...

בהצלחה!

(ובכיף אם יש עוד שאלות...)

ותשמרי את הרעיונות לשנים הבאות. מניסיון.... 

ונזכרתי שלא הוספתי סמיילים בתגובות הקודמות, אז הנה כמה...

בהצלחה!

בינתיים ככול הנראה- מתאים להורים שלי לברוח לאיזה מלון ולהפתיע אותנו

כי הם רצו שאני יעשה ביביסיטר ..

אבל עכשיו אני צריך הפתעה גדולה..

ותגלה מדווזות ארוזות..

ולא'כפת כ''כ עם אחותי ואני לא גרות בבית.. פשוט נחזור-לא מסובך :S

- אבל אפשר לקחת שיר ושכל האחים ישתתפו בו כדי להכין קליפ 

אפשר לקחת את השיר:את ואני

-לכתוב להם קטע מחורז ועל כל אחד מאותיות השם שלהם להביא מתנה שקשורה

או שכל אחד יתן קצת משלו ותתנו להורים מתנה משותפת, כמו נופש למשל..

או שכל אחד יתן סכום מסוים ותקנו לכל אחד מהם מתנה..

רעיון למתנה נחמדה לאמא זה להכין לה כמין ספרון כזה- בכריכה עבה, ולכתוב: "אשת חיל מי ימצא"..

וכשפותחים את הספרון מצד אחד מופיעה מראה

ומן הצד השני קטע יפה ומרגש עבורה..

-להכין להם ארוחה נחמדה..

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה