ובעיני הוא הפך לממש חתיך...

בכל מקרה זה ממש לא קורה בכל מצב. לפעמים זה מסמל משהו פנימי שמפריע ולפעמים אפשר להתגבר... 

אם את רוצה אני יכולה לשתף אותך באישי.

לא יודעת אם יש מה לעשות עם זה, אבל אם זה רק מפריעה אז כנראה שמתרגלים. לבעלי יש משהו במראה שבגללו פסלו אותו בנות רבות כשאני נפגשתי איתו ידעתי על זה מראש ולא הבנתי על מה המהומה!!! [כנראה שזה היה בשביל שהוא יהיה שלי] ועוד משהו....גם ליופי מתרגלים ...

אבל בשביל מה?

תמצאי לך מישהו שכן יפה בעינייך.

רק שבכל אדם צריך להתרגל לצדדים הפחות חיובים שלו וכל אחד צריך לעשות את השיקול לעצמו עם מה הוא חי.

ולכן, אם כל השאר "מקסים" תעשי את שיקולך עם איזה לא "מקסים" את רוצה לחיות.

ואכן, אם זה ממש דוחה  אותך [לא רק לא מושך] לא נראה לי שאפשר להתרגל.

שהוא באמת משהו מיוחד...

השאלה היא אם למרות זה,זה עדיין מציק אז זה בעייתי...

אני בשום פנים לא הייתי מתחתן עם מישהו שאינו יפה בעיני.

אני בכל אופן חושבת שהדבר העיקרי שמשפיע זה הבנאדם וגם יופי משתנה לפי האישיות שלו...

אבל לא יודעת,אין לי שום ניסיון בזה...

כמה זמן אתם כבר מתראים? אם המשיכה לא הגיעה עד עכשיו למה שתגיע אחרי החתונה?

אני לא הייתי מסוגלת להתחתן עם בחור שהמראה החיצוני שלו לא מוצא חן בעיני. ויצאתי תקופה ארוכה עם בחור מקסים שלא נמשכתי אליו בכלל ולא יכולתי להמשיך..

וחסידית, אני בשוק!!!!!!!!!!!!

בשוק

בשוק

בשוק

מה העניין להחליט כל כך מהר ועוד להתראות כל כך מעט בתקופה כזאת ארוכה לפני הנישואין?

איך זה תורם לקשר הזוגי שלכם אחרי החתונה?

אחת עם בטן יקרה

אני בשוק!!! בשוק! בשוק!

מה הקטע להתערב בחיים? זה המנטליות שלהם.. ואחוזי הגירושין שם וגם האמונציונלים לא שונים משאר הציבורים.

יש תועלת בזמן הפגישות שלנו.. אבל פעם לא נפגשו ככה.. אז מי צודק? לא יודעים.

"אלה ואלה דברי אלוקים חיים".

יש כאלה שנפגשים שנתיים.. מנסים הכל יחד.. ואחרי שניה.. אוופ להתראות.

להעביר ביקורת על עולם אמוני ודרך חיים של אנשים שמגיעה מתוך מסורת ואמונה.. נראה לי, יהירות, ואפילו קצת חוצפה. תסמכי על החוכמה של דורות חכמים משלנו.

(ואל תקחי את הערתי אישית אלייך , אלא נגד המעשה .)

איך את קוראת יהירות או חוצפה ממה שכתבתי? פניתי אליה באמת בתמיהה איך והאם זה ייתכן להתחתן אחרי 2 פגישות.

אני אתחיל מכך שלכל אחד הזכות לבחור באיזו דרך לחיות את חייו וזכותי להשמיע את דעותי ומחשבותי בצורה מכובדת. (לא השתמשתי באנונימי במכוון)

אין קשר לביקורת על עולם אמוני. אני לא רואה בזה אמונה. מצטערת. אני רואה בזה הימור שטותי וגדול מדי לגבי הדבר שהכי חשוב בחיים שלנו.

לחשוב שבפגישה הרביעית הייתי כבר נשואה למישהו שיצאתי איתו בעבר למשל, ובפגישות הראשונות הייתה התלהבות, ואחרי כמה פגישות כבר הבנתי מי הבן אדם ולמדתי עליו דברים חדשים שלא יכולתי לראות בפגישה שתיים הראשונות... חבל לא? לא עדיף לקחת את הזמן לבדוק קצת יותר לעומק? בגדרי ההלכה כמובן

אני באופן אישי מרגישה שלהחליט אחרי 2 פגישות ועוד בקושי להתראות עד החתונה זה דבר הזוי ולא מציאותי, במיוחד לאור העובדה שציינה חסידית שנשארה אחרונת הרווקות בכיתה...

אני לא אומרת שצריך לצאת שנתיים, אבל בעיני יש חשיבות גדולה, בנוסף להרבה פגישות ולשיחות עמוקות, לחוות דברים ביחד, כדי ללמוד דברים חשובים על הבן אדם שלא תוכלי לדעת לעולם רק על סמך מה שיספרו. להכיר את הבחור דרך התנהגות בציבור, כלפי חברים, מוכרים, נהגי אוטובוס, מלצרים ילדים וכו'

חסידית, אם פגעתי בך אני מתנצלת מראש, אני קוראת את ההודעות שלך בד"כ ואת נשמעת לי אישה מאוד יקרה ואצילית ואני מאחלת לכם המשך דרך צלחה ביחד.

צדיקה.

לא התכוונתי לפגוע בך.. רק הייתי רגישה למה שכתבת לחסידית. גם אם לא מסכימים.. היא לא פגעה באף אחד, שצריך להתנפל עליה.

זה המנטליות שלהם, ואני מאמינה שהם מסתדרים איתה ויש יתרונות וחסרונות כמו בהרבה דברים.

גא אני מצד עצמי הייתי צריכה יותר זמן בזמן היציאות. אני לא מבינה, אבל אני מבינה שהם כנראה מבינים.

בכל אופן הדבר האחרון שרציתי זה שזה יפגע בך או יצער אותך .. כי זה מזה לא היתה כוונתי, ואם זה קרה אז..

סליחה!

ככה זה אצל החסידים. כך זה הולך וזה כנראה מקובל אצל כולם.

למעשה, אצלנו גם הוא וגם אני כבר מאוד רצינו להתארס בשל לחץ חברתי, כי רבים מבני גילנו ומהכיתה של שניינו כבר היו מאורסים או נשואים. אצלי למשל, אני הייתי צעירה בגיל, אבל בפועל כבר הייתי אחרונה בכיתה. נקראתי "מבוגרת" ....

פתאום נפגשתי עם בחור שמצא חן בעיני וידעתי שזה מספיק. אין אצלנו - בציבור החסידי - הכרות מעמיקה או קשר עמוק מאוד לפני האירוסין-החתונה. הקשר מתהווה בעיקר לאחר הנישואין. יש בכך חסרונות אבל גם יתרונות.

אני באמת חושבת שצריך קצת לאזן ולהגיע לקו האמצע. לא לסגור אחרי פגישה אחת אבל גם לא לסחוב חודשים ושנים עם אין ספור מפגשים עם מלאי בלתי מוגבל של בחורות או בחורים.

אני ב"ה נשואה כבר כ-8 שנים וב"ה זה כל הזמן הולך ומשתפר. יש קשיים ב"ה אבל זה הולך ונהיה קל יותר וחיובי יותר כל הזמן.

פגישות.

אמנם קשה להסביר, תחושתי, כי פגישות לפני אירוסין תורמות בעיקר לגירושין..

[בציבורים שנפגשים הרבה לפני אירוסין יש הרבה יותר גירושין מציבורים שממעטים בפגישות אלו.]

ושבכלל כמעט לא נפגשתי אתו מעוררת בי סלידה וחלחלה.

איך בכלל יתכן לעשות דבר כזה?

איך בכלל יתכן ללכת לישון באותה מיטה עם אדם שאין אליו שום קשר ושום יחס?

וכפי שאת מספרת עברו עליך בינתיים שמונה שנים קשות עם אדם שנישאת לו בלי סיבה של ממש.

בזבזת שמונה שנים מהחיים, אילו היית מתחתנת עם מישהו שאהוב עליך ואת אהובה עליו, היו השנים האבודות הללו להיות שנים מאושרות מאד.

אלעד, למילים יש כוח.

יש להן משמעות.

כשאנחנו כותבים דברים אנחנו צריכים לבדוק האם הם יעשו טוב או רע.

מה טוב יצא מלהגיד או לרמוז לאישה שהיה עדיף שתתחתן עם משהו אחר?

היא כותבת שהיא נמצאת בתהליך של צמיחה -

זה עוזר להגיד לה שהיא טעתה (לדעתך המלומדת כמובן) בבחירה?

אתה יודע איזה בלאגן שלילי זה יכול לעשות לה בבטן? בראש?

בלב? בתהליך המקסים שהיא נמצאת בו?

אני מאמינה שאלוקים נתן לנו את הכוח לכתוב ולבטא (כמו את כל הכוחות שהוא נתן לנו)

כדי שנעשה בהם טוב, לא כדי שנשפריץ תובנות שיש לנו

מבלי לחשוב למה זה גורם.

(ובעומק - אולי כדאי ללמוד מה זה "אמת מארץ תצמח",

ומה הפירוש האמיתי של המילה אמת בעולם הזה)

ולך, חסידית,

אני לא חיה כמו שאת חיה, ולא בוחרת את הבחירות שלך,

אבל אל תתני לאנשים לחבל בתהליך הצמיחה והמודעות שלך.

אלוקים שמח בכל צעד שאת עושה,

והוא זה שמזווג זיווגים, לא חברים בפורום כלשהו...

אני לא מצטערת כי אני יודעת שהקב"ה יושב ומזווג זיווגים.

אני בטוחה שגם למי שיתחתנו אחרי חודשים ושנים של הכרות קודמת, יש לפעמים פרפרים בראש או בבטן האם התחתנתי עם האדם הנכון וכו'.

והראיה שבציבור החילוני יש הרבה יותר גרושין מאשר בציבור החרדי, למרות ששם זה ברור שיש הכרות מעמיקה קודמת. אני חושבת שגם בציבור הדתי יש מקרי גרושין ולא פחות מבציבור החרדי.

תודה לך, תאנה.

אני מסכימה איתך בכל מילה.

צריך לכבד כל אדם באשר הוא ובבחירות שהוא עשה בחייו!

שיהיה לכולם רק טוב

כי אתה לא תבין את הסיטואציה בכלל.

אגב, התגובה שלך ממש בוטה.

מעוררת בי סלידה וחלחלה.

איך בכלל יתכן לעשות דבר כזה??????

שכל!!! אנשים!!!!

מספיק כבר עם התגובות המחורפנות שלך.

זאת לא הפעם הראשונה ולא השנייה ולא השלישית שאתה מתבטא בצורה כזאת בנושאים רגישים כאלה.

די כברררררררררררררררררררררר!

תודה!

דרך אגב, אם אין משהו חכם לומר אפשר פשוט לשתוק.

אלעד תסלח לי ממש הגזמת

אומרים איך את מסוגלך להתחתן עם משהו שאת מכירה אותו רק חצי שנה? ואפילו לא גרתם ביחד? ואת לא יודעת איך הוא במיטה?או אפילו אם הוא יודע לנשק? יש פה הרבה עניין תרבותי וחסידית הגיע מרקע אחר. כדאי לכבד.

היה אפשר לוותר על הציטוטים המגעילים מהאנשים הללו...

ואין כאן כל מקום להשוואה בין "תרבויות" כביכול.

מה ש"חסידית" כותבת, זו אכן תרבות. תרבות בסיסית של שמירת מרחק, וכבוד נורמלי למי שאינה אשתך שלך.

נכון שזה לא חייב להיות באופן שהיא כותבת, וזה באמת תלוי ב"תרבויות" פנים-יהודיות.

אך "ללמד על זה זכות" בכך שזה כביכול "מקביל" ל"תרבויות" אחרות מהסוג שהזכרת?...  רחמנא ליצלן!

לא כל דבר בעולם הוא "תרבות". יש גם דברים מגעילים שהם ההיפך לגמרי מתרבות, וזה שכרגע לא מעט עושים אותם (אוירה חברתית, שיכולה להשתנות תוך זמן מהקצה לקצה. ועד לפני לא הרבה שנים, היתה מתועבת גם על גויים תרבותיים) - לא הופך אותם לנמצאים בגבולות הסובלנות הלגיטימית.

עם כל כוונתך שהיתה בוודאי לטובה -

תמהני איך יכולת להוציא את המילים הללו מתחת לקולמוסך (מקלדתך..).

ואני לא מתכוין אפילו להיכנס לדיון על זה..

חבל לי לאבד אפילו טיפה מהתחושה האינסטנקטיבית של של הגועל כלפי אמירות כמו שהם אמרו לך בדבר ה"נסיונות" שהם מעוניינים לעשות במישהי שאינה נשואה להם.

מגעיל, ולא פחות מכך - מגעיל ומאד מצער, שכבר אינם חשים כנראה את הגועל שבכך.

צריך לזכור כי הפורום איננו התכתבות פרטית בין שני אנשים וכי יש כאן קוראים רבים מאד.

הדברים שנכתבים נועדו לא רק לאלו השואלים אלא לכל מי שעשוי לקרא אותם אי פעם.

לכן, אם אפילו אדם אחד יחשוב פעם נוספת כתוצאה מהדברים שכתבתי, הרי שהיה כדאי לכתוב אותם.

בנוסף, מי שפורש כאן בפרוטרוט ובגלוי לב את ענייניו הפרטיים, יכול לשער שחלק מהתגובות לדבריו לא תמיד תהיינה לרוחו.

מי אמר לך בכלל שהם לא חיים טוב? דוקא מתוך דבריה נשמע שחיים נפלא, והוא בחור מקסים.

אז הפריע לה משהו בבעלה, ואישתך שבדקת אותה מכל זוית אפשרית(בטחחח...), מושלמת?

אף פעם לא היה לכם קושי(בטחחח...)!

האמת? הרבה פעמים אני נהנה לקרוא את ההמבט הפשטני שלך, הישיר, אך... יש גבול חבר!

בפרט שזה לא נכון.

בכלל, לא בטוח שלמי שנפגש יותר הבחירה יותר נכונה.

לא אחזור על דברי קודמי, אבל לצעוק במקום שצריך, מרשה לעצמי.

טוב שהגבת בענייניות. 

ולדבריך - 

נשמע שאתה חושב לפני שאתה כותב, ואתה כותב כדי שדברים יועילו.

בדיוק בשביל זה הקב"ה ברא לנו שכל, שבו נחשוב האם התועלת רבה על הנזק.

בהודעה שכתבת ברור מה הנזק שיכול להגרם, נכון?

היתרון ממש מוטל בספק.

למה?

כי רוב האנשים פה בפורומים הם לא חסידים שנפגשים פעמיים לפני שמחליטים,

וגם - כי רוב האנשים בעולם הם מספיק חכמים

בשביל להסיק את המסקנות שלהם מכל סיפור שהוא.

וגם אם החלטת שהדבר הכי נכון בעולם הוא לכתוב את התובנה שלך - 

יש דרך לכתוב. יש דרך ארץ לכתוב.

יש כמה כללים שיכולים לעזור. אם זה רלוונטי:

1. ענווה. אף אחד בעולם לא יודע הכל, 

וכמעט לכל דיעה יש מקום בעולם.

כמובן שאפשר להגיב או לחשוב אחרת, אבל מתוך ענווה למציאות ולאנשים שמולך.

(זה גם עוזר פרקטית - כשאדם מרגיש שמעריכים את דעתו, גם אם לא מסכימים,

הוא מוכן לשמוע. כשתוקפים בגסות - זה כנראה יגרום לו לתקוף חזרה)

2. אל תבקר את האדם שמולך. תציע דרך חלופית למעשה שלו.

3. תמיד לחשוב מה המטרה. 

המטרה היא לעזור לאדם שכותב? להראות שאני כותב טוב?

להוכיח את יכולותיי? לפרוק תסכולים ממקום אחר לגמרי?

יכולות להיות עוד מלא אפשרויות.

אני מצאתי את עצמי כמה פעמים כותבת תגובות,

ואחרי שראיתי שהן מגיעות ממקום לא נקי - מחקתי אותן.

מודעות עצמית, בקיצור.

בהצלחה!

לא מצאתם בי את האדם שיגרר לכך.

הדבר החשוב ביותר מבחינתי זה שהדברים שכתבתי יקראו על ידי אנשים שעדיין לא התחתנו ושהם ישתכנעו מעמדתי.

ועמדתי היא כי לא יעלה על הדעת להתחתן עם אדם שאתם לא מכירים, זה פשוט מעשה שלא יעשה שעלול לעלות לכם ביוקר רב במשך כל חייכם.

צריך להנשא אך ורק מתוך חברות, היכרות עמוקה, שיתוף ערכים, חיבה ואהבה.

כשתמצאו את כל אלה - אז תתחתנו!

אל תצפו שזה יקרה לכם אחר כך, זה צריך להיות לפני כן.

נכון, לא תמיד נמצא הכל, לא כל הצרכים מתמלאים באותה מידה, לא הכל בא באותו הזמן, אבל זו צריכה להיות השאיפה שלנו.

לכל אדם יש את ההשקפות שלו ואת הדרך בה נהגו הוריו ואבותיו.

אני באה מזרם חרדי, אצלנו נהוג להיפגש 4-5 פגישות ולהינשא.

אולי בציבורים אחרים נהוג להיפגש יותר או פחות, זה לא המטרה.

זו רק הדרך להגיע אל המטרה האמיתית הקמת בית עד 120.

כל אחד יעשה זאת בדרך המתאימה לו.

ייתכן שבדבריך אתה פוגע באנשים אשר אינם חושבים כמוך, או אולי מקומם צעירים שחושבים כמוך אך לא יכולים לפעול כך.

אנא, נסה להיזהר במילים, הדיעה שלך מכובדת בעיני בעיקר כאשר היא דיעה ולא כפייה.

אגב, שים לב באילו ציבורים אחוז הגירושים גבוה יותר (מבלי להיכנס לסיבות וגורמים) בציבורים בהם רמת ההיכרות ללא קידושין קצרה או בציבורים בהם ההיכרות ארוכה יותר מחיי הנישואים לצערי..

מוסמכים לפני שהיא החליטה. ראו שהם מתאימים. וזה מה שנהוג אצלם, וב"ה- יש סיעתא דשמיא. הרי ג םאנשים שחיו יחד מה שאסור הלכתית ולצערנו הם לא למדו תורה וחושבים שאם זה כדי לראות התאמה מותר- אבל גם כאלו התגרשו. מבינה את ההלם שלך .גם אני נפגשתי כמה וכמה פעמים לפנ שהחלטנו (8 פגישות, לא חשבתי שצריך יותר במשך כחודשים) וכמובן בררתי ואני דתי תלאומית  ונישואין- זו עבודת המידות העיקר שיטש נכונות .

יש לה זיקה שזה חלות שמתקיימת מיד עם החתונה. (וזה המציאות ואין מה לדון עליה)

מכאן הכל אפשרי. יכול להיות שדוקא אצלם פחות נופלים ב"מובן מאליו" וכו'

ואת מה שאתה אומר .. תגיד ליצחק ורבקה 

שעליהם עוד נאמר ויאהבה.

כן כן נישואין מוצלחים תלויים בעמל, רצון, ואהבה. לא אהבה של סרטים אלא אהבה יהודית אמיתית.

וחתכתי

מצד שני זה קרה לעוד שתי בנות שאני מכירה והיום הם נשואות + באושר...

דוגמאות יש אינספור....

את צריכה לשבת ולהחליט עם עצמך...

יצחק הכיר בשידוך ויעקב הכיר באופן אישי , משהו יכול לומר למי היה יותר טוב?

ובנימה מבודחת משהו - יצחק הספיקה לו אחת ויעקב חי עם ארבע נשים - אולי זה בגלל שהוא ניסה לבדוק לבד?

בכל אופן אפשר גם בשתיים או שלוש פגישות להכיר ולדעת . אני לא מהציבור החסידי אחרי הפגישה הראשונה אמרתי לחבר שאם היא תרצה אנחנו נתחתן , ולה אמרתי אחרי הפגישה השלישית . ב"ה אנחנו השנה כבר 20 שנים יחד.

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.