עין כרם באמת טובים!לוקח כ-45 דקות דרך הפניה למבשרת,נראה לי.איך זה נשמע לך מבחינת מרחק.?

איזו לידה זו?

החלטה טובה!

בלידה הראשונה נסעתיי ויכולתי למשוך עוד בבית אבל זאת מהקורס אמרה לי לסוע-אז הקשבתי....הפעם בתקווה למשוך הרבה יותר בבית...

על  מעייני הישועה או תל השומר..ובירושלים אין על עין כרם!!!

ביתי כזה, בלידה ממש מעולים.

א-ב-ל... אומרים שהם לא משהו בחירום. (לא התנסיתי בחירום ב"ה)

למה דווקא עליהם?

ועין כרם גם האישפוז אח"כ ביות מלא וכו'.

השאלה מה חשוב *לך*

כלומר- שביום התינוק איתך ובלילה הוא בתינוקיה?

מעייני הישועה מעדיפה שלא-ממה שהבנתי לא מרשים לבעל להיות איתך כל הזמן, ואני פוחדת שאצטרך אותו...

וממש לא הגבילו את בעלי.. הוא היה איתי כל הלידה...

רק בקבלה בהתחלה כשאת הולכת לעשות בדיקות שתן וזה אז מבקשים שהוא לא יהיה כי הם אומרים שזה לא נעים לכל מני בנות שעומדות שם כאובות שיהיו גם בנים בסביבה... אבל כשנכנסים לחדר לבדוק אותך במוניטור - הבעל כבר יכול להיכנס...

אין לו יותר מכל אחד אחר... שעתיים ביום וזהו.

זו הטראומה שלי.

אני לעצמי נראה לי שאחזור ללדת כמו פעם שעברה בשע"צ(שערי צדק)
אבל אני יודעת שאני לא אוביקטיבית כשאני ממליצה על לידה שם...

לכן אני ממליצה באופן כלילי שתעשי חושבים מה את מחפשת שהיה לך בלידה ואחרי...
ותבדקי בבתי חולים מה התנאים שלהם.
אפשר לעשות גם סיורים בחדרי לידה ואולי לתפוס איזה אישה לשאול אותה איך היה שם וכו'...

(דודה של בעלי היתה מילדת באסף הרופא והיא לא התחברה לשיטה שלהם שם שממש נלחצים מהר ומזדרזים לילד מהר...)
לגבי מרחק אני מכירה כמה נשים (חמותי ד'אז וחברות של שנה האחרונה) שהיו מוכנות לסוע מהדרום(קרית גת/מצפה רמון) כדאי ללדת במרכז/ירושלים ולא לכולם יש רכב...

אין ספק כי במרכז ממש - מעייני הישועה הכי מעולים. גם בלידה וגם במחלקה המשופצת שהיא כבר ממש מחלקה ראשונה ברמה של 8 כוכבים.

גם היחס מעולה. ממש בית חולים בייתי ונחמד. גם גיסתי ילדה שם השבוע בלידה ראשונה והיא אמרה שזה ממש הפתיע אותה לטובה, על הצוות והחדרים וכו'. בקיצור, על הכול.

כמובן שבנתניה יש את בית החולים לניאדו ששמו ידוע בכל העולם כבית חולים מעולה ללידות. אבל באמת ששניהם מצויינים. זה לא להשוות בכלל לבתי החולים הממשלתיים או הציבוריים כמו תל - השומר, קפלן, הדסה וכדומה.

משהו אחר לגמרי.

רציתי לדעת על התנאים שם האם הצוות נוח , המילדות נעימות ומסבירות פנים? וכן האם יש מרווח ונוחות בחדרי הלידה ? אשמח לקבל תשובה בתודה מראש!

התמונות באתר שלהם נראות פסטורליות.

האם זה באמת ככ יפה?

ואיך החדרי לידה?

יש מקלחות בחדרי לידה?

יש מקלחת/אמבטיה,המיילדות יש כמה בגישה קצת של פעמם מבוגרות יותר ויש כמה מדהימות

הרופאים מעולים.

על אחרי אני פחות יודעת יכולה לברר לך עם נשים שליוויתי.

יש עוד כמה נשים שילדו שם? ואיך עבר עליכן הלידה שם אשמח לקבל מידע עוד בתודה מראש!

מכל הבחינות מקצועית, אנושית, גם תנאים חומריים כמו חדירם וארוחות מעולולת. מקפידים על שעותביקור.

 ילדתי שלוש פעמים שם בינתיים והייתי תמיד מרוצה ב"ה.

אני חושבת שאלד שם

ביקרתי שם את חברה שלי. מה שהבנתי ממנה זה שבחדרי לידה הם מקסימים ומעולים,

אבל ראיתי את החדרים...והם די זעזעו אותי(אולי זה לא נחשב כי ילדתי בהדסה עין כרם ושם הביות באמת בית מלון...) ועוד משהו שהזדעזתי, שהם פשוט לא נותנים להוציא את התינוקות מחוץ לשעות הנקה

גם אם זו שעת ביקור...

החלטה טובה בעז"ה

והעיקר שילך בקלות ממש ממש!

אני נורא עייפה בזמן האחרון כך שלא יצא להכנס לפורום

כמובן רק לניאדו צוות במיוחד בשבילך ללדת איתך  בדרך שלך לא רק סיסמא אלא הלכה למעשה וניתן לקחת שרות מילדות פרטי

החלום שלי זה באמת לניאדו אך מה לעשות שאני גרה בדרום הארץ וזה לידה שלישית בעזרת ה' כך שהמציאות זה או ללדת בדרום או במרכז כמו ירושלים

אם יוצאים בזמן אפשר להגיע מכל חור בארץ שווה את המאמץ

תלוי איך הלידות שלה. אני למשל לא לוקחת סיכון בקטע הזה, אחרי שבפעם הקודמת הייתי במרחק של חצי שעה, ויצאנו דיי מיד, ולא הספקתי אפילו אפידוראל - הבנתי שכל עוד אני לא רוצה פעם הבאה ללדת באוטו או משהו, עדיף לא להתרחק...

אבל אם את יודעת שאצלך זה אחרת, ולוקח לך המון זמן וכו', אז אולי את יכולה להרשות לעצמך

יש לידות שיכול להיות זמן מספיק להגיע גם לטבריה : ) ויש כמו שקרה לשכנה שלי לפני שבועיים,שלא הספיקה אפילו לצאת מהבית .

בקיצור לפי איך שהענינים מתקדמים...

אצלי מתחיל עם ירידת מים(בכל אופן ב-2 לידות קודמות) וכנראה כך יהיה הבא כך שהאפשריות מצטמצמות לגבי ומקווה שאהיה מאחורי זה כבר !!!!!!!!!!!!!

לפנות מיד לבית הרפואה הכי קרוב כי זה סכנה לעובר מכוון שמתחיל להיות זיהום באזור ולא כדאי לקחת סיכונים העלולים לגרום לתינוק בעת הלידה!!!!!!

אם זה לא ברז..ורק טפטוף,נדמה לי שנותנים לחכות 24 שעות לפחות,השליה ממשיכה ליצר מים כל הזמן אז לא חסר.

שווה לך לשאול רופאה על זה.

זה כמו ברז....

אם הראש לא חוסם את כל הפתח אז חשש שחבל טבור יצנח קודם, זה יחסית נדיר שיקרה בבית, אלא אם יש ריבוי מי שפיר או מצג לא ראש.

לכן אומרים להגיע מהר לבי"ח לודא שזה מצג ראש והראש מבוסס.

בעיקר אם ידוע שהעובר כבר התבסס (אחרת עלול ח"ו להיות צניחת חבל טבור וכדאי מאוד להישמר מזה), אם המים שקופים ואם אין עדות לזיהום (חום למשל). אם כל הנ"ל תקינים אני אישית הייתי בלב שלם נוסעת גם למקום רחוק אבל שטוב לי ללדת בו.

אולי הדבר הנכון ביותר הוא לגשת למוקד, להסביר שאת אחרי ירידת מים ורוצה לנסוע לבי"ח רחוק, ולבקש שיבדקו אותך ויאשרו לך שהמצב שלך מאפשר (רק לא בדיקה פנימית כי זה מעלה סיכון לזיהום).

אצלי כשבדקו בבי"ח שכל המדדים תקינים לא התערבו, לא זירזו ולא נתנו אנטיביוטיקה, רק מדדו חום פעם בכמה שעות - עד שילדתי באופן טבעי לגמרי כעבור 26 שעות. כך שהמצב לא בהכרח כזה מלחיץ.

ואחרון: כדאי לשאול את יוקטנה על טריקים למניעת ירידת מים מוקדמת. היא תוכל להמליץ מניסיון.

יש סיכוי סביר שלידה שנייה תהיה יותר מהירה.

תבדקי אם את רוצה ללדת בעליותלירושלים או בבי"ח (או בבית אבל זה כבר משהו אחר).

איפה הילד הגדול יהיה? זה גם שיקול, אי אפשר להשאיר אותו רחוק מדי ולנסוע..

רעייתי ילדה רק בתל השומר [6 במספר...בלע"ה] . אני חושב שהייחס שם היה בסדר גמור ויותר מכך.

הנסיעה לשם לפי המיקום שלך דרך הכבישים החדשים באזור היא כ 20 דקות.

מנסיון שלנו גם שחשבנו שיצאנו בזמן זה מתקדם יותר מהר ממה שחושבים ככול שזו לידה  מאוחרת יותר.

סגולה בדוקה לומר את הפיוט את שערי רצון להפתח שאומרים הספרדים לפני תקיעות בראש השנה [כדאי לומר בבית היולדות אחרת לא בטוח שתספיקי להגיע...]

אחרי הלידה היא הייתה פעמיים בטלזסטון ושם ממש מדהים גם מבחינת החדרים האוכל והייחס וגם המחיר סביר בהחלט.

גם אם בלידה נראה שיצא הכל, יכול להיות שנשארו שאריות שגורמות לדימומים.

נבדקת אחרי הלידה?

מכירה אישה שיש לה דימומים וכתמים בתקופת ההנקה )קבוע( לא יודעת את ההסבר במדויק אבל בעצם בהנקה רירית הרחם לא מתעבה תקופה ממושכת וכנראה שאצלה הרירית ככ דקה שיוצר כתמים.

מטפלת בזה ברפואה אלטרנטיבית אבל זה לא עוזר 100%

גם כדי לבדוק שאין שאריות ברחם

וגם אם הרחם נקיה - שתבדוק ממה זה - מה מצב רירית הרחם, מה המצב ההורמונלי ואם יש לה עוד רעיונות ממה זה יכול להיות.

גם אם אין לזה משמעות רפואית, דימום לא מוסבר במשך 3 חודשים אחרי הלידה, זה בהחלט מצריך יחס ופתרון רפואי היות שזה מפריע.

שאריות שליה.

חשוב ללכת שוב לאולטרה סאונד ואם לא רואים מספיק טוב אז להיסטרוסקופיה

איך היה בהנקות הקודמות?

בפרט אם זה קורה לאחרכ שאתם ביחד...ולפני לא היה.
אם היא מוצאת פצע- אתם מותרים וזה מקל עלייך,כי אז יודעים שיש לך פצע בצוואר הרחם וזה מקור הדימום.
אם אין פצע- זה אוסר אתכם, (כמובן היא גם מתקשרת לרב ומסבירה והוא אומר את דעתו ההלכתית) וכדאי ללכת לרופאה כי יאז מקור הדימום הוא מהרחם, או הורמונאלי מהנקה...

תשאלי קודם כל את מכון פועה תתקשרי אליהם

הם טובים ומקצועיים.

דבר שני

יש לפעמים הפרשות דמיות בהנקה

צריך להיות כל הזמן עם תחתון שחור

אפשר לשים תחתונית שחורה

ולא להסתכל בניגוב

ראיתי גם שיש נייר לניגוב שחור ואז זה גם מגניב כי את לא רואה את.ההפרשות האלו

דבר נוסף כמו שאמרו ממש תבקשי אולטרסאונד לראות שהכל נקי בבטן

בעייני כלום.

או שמביאים משהו מכולם ואז אפשר לפנק במשהו קטן או ארוחת בוקר נחמדה וצנועה.

או כלום.

הכוונות טובות. אני בטוחה. אבל זה יוצר מתח במודע או שלא במודע מול הורים אחרים ומול הצוות שאחרי דברים כאלה הם סוג של משוחדות...

אם לילדים טוב, תפרגני להם בהודעות. תכתבי מכתב להנהלה/למפקחת. הרבה הרבה יותר משמעותי מעוד כוס עם שוקולד. 

אני כבר מאבדת את הראש

האנשים סביבי לא ככ עשירים ולמרות זאת התפיסה שגננות ומורות חייבות לקבל כל הזמן מתנות.

גם כשזה מטפלת פרטית שאני משלמת לה טבין ותקילין כל חודש.

כל ראש חודש יש מתנות בגן, א. בוקר/שוקולדים וכו.

טו בשבט חנוכה ראש השנה תחילת שנה חזרה לשגרה.. בפורים יש משלוח מכל ההורים אבל בנוסף ככככלללל האמהות שולחות עוד משהו.

מעבר לעלות אני סתם לא טובה בהפקות האלה ולמצוא כל פעם ברכה בחרוזים ולנסח יפה ולכתוב בכרטיס מעוצב... ממ משתגעת מזה

וגם לא מרמינה שהגננות כבר מוחמאות, כי זה ברור לי נאבד בסך הכל הכללי..

גם אני וגם אני רואה עוד הורים שנותנים משהו מדי פעם ואני לא חושבת שזה גורם למתח והשוואות.

אפשר גם לארגן מכל הגן וזה עוד יותר מהמם אבל דורש הרבה יותר כוחות.

ולא עולה שקל

לבעלי יש קבוצה שבה הוא שומר את כל הודעות המרגשות של הורים, קורא בזמנים קשים

ולא מהבינה......

זה הכי נותן כח והכי מחמם את הלב.

לא עוד כוס או קרם לחות לארון....

בחנוכה זה חג החינוך

זה אותם מילים

אני אוהבת לעצור ולהגיד תודה

והם מתרגשות מאוד משוקולד

או שיש לך ליד הבית זולסטוק או מקס ותמצאי משהו סמלי לחנוכה ארוז יפה

ממש סמלי

ופתק

זה מהמם

וגם אז הייתי מביאה, רק אם הייתי בטוחה שיסמכו על זה.

אולי תתייעצו עם חמיך?

עלה לי שואב שוטף ידני או רובוטי..

השאלה אם תשתמש בו..

בטח אם הכל עליה

יש דרך הקופה

אפשר לקבוע פגישה עם העוס, זה ללא עלות בכלל. פשוט לצלצל לשאול מתי היא נמצאת, אמורה לעבור בין מרפאות.

והיא עוזרת למצוא ולהפנות הלאה.

אם הטיפול הוא דרך הקופה זה ממש בחינם, רק לפעמים יש המתנה.

העוס יכולה לסיע בקיצור ההמתנה אם תחשוב שזה דחוף...

יש גם טיפול תרופתי שמאד עוזר. אני הרגשתי שצריכה את העזרה התרופתית כי אחרת לא אתמיד בטיפול, כי לא היה לי באמת כח לטפל בעצמי.

מה קורה בטיפול?

בגדול, נותנים מקום להכל. הרבה פעמים דכאון נובע ממקום בתוכינו שמכל מיני סיבות  אנחנו חונקים בפנים. והחנק הזה מחלחל כמו מוות של איזור מסוים בנפש. וזה מוביל לדכאון המדובר.

כשמגיעים לטיפול ויש מקום להכל, להניח כל רגש כל חויה כל תחושה, עצם האוורור הזה מאד מקל ומסיע לחזור לחיים.

יש גם כלים מעבר שעוזרים להתמודד.

ועוד 2 נקודות חשובות:

ויטמינים- למלא מאגרים של משפחת ויטמיני בי, ברזל, וויטמין די. בשלושתם מצוי מאד מחסור אצל נשים בפרט אחרי לידה והם קריטיים לבריאות הנפש.

ספורט- לא תמיג זה ישים אבל אם כן, כל פעילות גופנית, גם הליכה של 20 דקות בפרט אם נעשית בשמש- מעלה רמות של הורמונים בגוף שאחראיים על מצב רוח חיובי.

ואם יורשה לי לעודד- זה עובר. זה לגמרי יכול לעבור.

ספורט התגלה מחקרית כיעיל כמו טיפול תרופתי כשהוא נעשה במינונים מסויימים.

אם אני זוכרת נכון זה משהו כמו 20 דקות של פעילות מאומצת (נגיד הליכה שמתנשפים) 3 פעמים בשבוע, אבל לא זוכרת במדויק.

וממש התגלה שמוחית זה עוזר כמו טיפול.

וויטמינים סופר סופר חשוב.

לנסות טיפול דרך הקופה.

ומצטרפת גם לזה שדיכאון מגיע בדרך כלל מסיבה מסוימת, וכשאת מבינה מה הסיבה ומטפלת בה הרבה פעמים הוא פשוט עובר...

אבל ממש חמוד שהיא אומרת לבד שמוצץ יכול לעזור לה

הייתי שוקלת להביא לה

אפשר ללכת לריפוי בעיסוק. ובינתיים לתת לה ללעוס דברים אחרים, כמו חתיכת בד שתחברו לבגד שלה, כפית חד פעמית, מאכלים קשים כמו גזר וגריסיני...

יכול להיות שזה נובע גם ממשהו רגשי, אז יכול להיות שכשזה ייפתר גם הצורך התחושתי ייגמר.

בינתיים תשתדלי כמה שפחות להראות לה את הגועל שלך, כי מן הסתם זה ישפיע על הקושי הרגשי...

❤️

חשבתי לתומי שתחושתי זה ילגים שנולדו ככה.

זה יכול להווצר ביום בהיר אחד?

ויכולות להשתנות במהלך השנים.

שלושה מילדיי (אם לא פספסתי נוספים) "אכלו" את החולצה שלהם בשלב מסוים של חייהם, וזה עבר אחר כך. אצל הקטנה (הילדונת שעל הרצף) זה עבר לאחר שבגן ובבית עשינו מה שכתבתי לך (בהתייעצות עם המרפאה בעיסוק). יש לה צורך גדול בתחושה, וזה מתבטא בכל מיני אופנים, וזה אחד מהם.

אבל באמת זה יכול להיות בגלל עניין רגשי, ואז זה יעבור בזכות הטיפול הרגשי... תתייעצו עם המטפלת הרגשית.

יש כאלה על שרשרת, שגם נראים יפה.

היא ממש אוהבת

אני מרגישה שבימים שאני מצליחה להפנות אליה יותר זמן איכות זה פחות קורה ככה שאולי באמת זה רגשי אצלה ויעבור מהר מעצמו...

אחותי עדיין מוצצת, היא בת 25 🤭

שימנע את היכולת להכניס את האצבע ולמצוץ.

לא יודעת מי מתקין (רופא שיניים? אורתודנט?) אבל כנראה גוגל / AI ידעו להגיד.

חוץ מזה, סתם רעיון, שאולי  יעזור אם היא בעצמה כבר מתלוננת ורוצה להפסיק, שתסתובב עכשיו לתקופה (לא יודעת כמה נחשב שצריך כדי להפסיק את האוטומט של הגוף) עם כפפות. מעריכה שזה לא נוח ונעים למצוץ איתן, וזה יזכיר לה לא להוריד כשהיא בלי לשים לב תקרב את האצבע לפה.

בהצלחה

אבל אני חושבת שבכל מקרה הרצון זה הצעד הראשון.

אם כל פעם שהיא מתחילה היא תקלוט ותפסיק לאט לאט זה יהפוך מפעולה שקורית בהיסח דעת לפעולה מודעת ואז היא תוכל לפני זה לחשוב אם היא באמת רוצה, לעצור שניה ולותר