רק אני יכולה לפעמים לצאת מדעתי כשמשכיבים את הילדים לישון או שיש עוד כמה שותפות למצב??![]()
אוף. זה מבאס אותי, אבל יש ימים שהסבלנות כבר נגמרת (ומשום מה זה קורה תמיד בערבים שהם מנסים אותי....).
יש למישהי/ו עצות לערב רגוע?.. אשמח ממש......
תודה!!!!
רק אני יכולה לפעמים לצאת מדעתי כשמשכיבים את הילדים לישון או שיש עוד כמה שותפות למצב??![]()
אוף. זה מבאס אותי, אבל יש ימים שהסבלנות כבר נגמרת (ומשום מה זה קורה תמיד בערבים שהם מנסים אותי....).
יש למישהי/ו עצות לערב רגוע?.. אשמח ממש......
תודה!!!!
שותפה למצב...
זה באמת מבאס אחרי שהשתדלתי במשך היום להיות סבלנית, לסיים את היום בכעס/חוסר נחמדות ועוד וריאציות שונות.
תקופה מסוימת עזר לשים להם קלטת של סיפורים (של הרב עמנואל תהילה),
היום כשהילד השני גדל אך לא מספיק כדי להתעניין בסיפורי קלטות
ומה שקורה זה שהם משתוללים/רבים/צועקים ולא מקשיבים לסיפור,
החלטתי שבשלב זה של חיי אני מעדיפה להיות אמא לא מושלמת,
להכיר בזה שאצלי הילדים לא ישנים/יודעים לישון בשקט יחד בחדר,
ואני פועלת בשיטת הפרד ומשול,
אומנם הילד הקטן יותר לא קיבל זאת בתחילה (לפחות שבועיים) ותמיד היו אמירות של -
למה רק אני? למה הוא בסלון? וכו'
אבל אני מכניסה את הקטן למיטה ב-6 וחצי אחרי שאמרנו כולנו (בן6,, 3 וחצי ותינוק כמעט בן שנה) קריאת שמע,
הוא עייף יותר מוקדם ובסוף תקופת ההתאקלמות הוא אפילו שמח לישון מוקדם ומרגיש רוגע,
הולכת לסלון ויושבת עם הגדול.
או מספרת סיפור/הוא קורא סיפור- (לומד במכינה אז יש לו חזרה על קריאה כל יום)
משחקת משחק שקט איתו (אם התינוק מאפשר)
או שהוא מעסיק את עצמו.
הבינוני נרדם די מהר,
ואחרי שעה הגדול עולה למיטה.
בכל זאת הפער גדול והצרכים שונים.
המון הצלחה.
אצלי הבעיה כפולה כי הם לא מספיקים לראות אותי הרבה וכבר צריכים לישון והם דורשים את הצומי שלהם ובצדק.
עצות (מזכירה גם לעצמי) :
1.לפני המבצע לסגור את עצמך בחדר,להרגע לנשום,להתפנק באיזה משהו נחמד ולהכין את עצמך פיזית ונפשית לקרב (סתם)
2. לשים להם קלטת מרגיעה ,כמו שאמרו,בדר"כ זה עבד.
3. שיטת האסימונים,לפעמים פרס קטן מספיק כדי לסדר את העניינים.
4. לשים לב איפה הם ישנים,מי ליד מי.להרחיק מיטות וכד' כשכולם אצלי ישנו באותו חדר, ההשכבה לקחה פי שלוש זמן.לפעמים אני נותנת לקטנים צ'ופר,לישון במיטה שלנו..הם נרדמים שם מאושרים ואח"כ בעלי מעביר אותם למיטה שלהם.
ועם הכל זה הרבה פעמים מצריך הרבה סבלנות ונחישות להשאר רגועים במצב שאנחנו כבר כ"כ מרוטים בעצמנו,ולא תמיד מצליחים...ואז נוסף על הנפילה היצר הרע כותש אותנו עם אשמה לקינוח...
שה' יתן לנו הרבה סבלנות וכוח להיות איך שאנחנו באמת רוצים להיות-אבאמא טובים.ונחמדים.
שעכשיו היא שעת שינה.
ואת כל הצומי והפינוקים מקבלים במהלך הטקס.
מה זה טקס שינה? שעה לפני זמן השינה אני מעדכנת את הבנות שלי שעוד מעט הולכים לישון.
בערך כל 10 דקות אני מכינה אותן נפשית למעבר לשינה ע"י תזכורת שעוד מעט ישנים.
במהלך השעה הזו הן אוכלות ארוחת ערב, מקלחת, יושבות על הספה עם ספר ומשם עוברות למיטה עם עוד טקס של חיבוקים (זה השלב המרגש בכל יום לראות בנות שנה ושנתיים מתחבקות ומאחלות לילה טוב אחת לשניה
).
קריאת שמע, כיבוי אורות ולילה טוב.
בד"כ אין בעיות מאז שהטקס הזה מתנהל בביתנו באופן קבוע.
ממליצה על זה בחום!!
לראות בנות שנה ושנתיים מתחבקות ומאחלות לילה טוב אחת לשניה
)
יואו.. את ממוגגת אותי.. כמו לקרוא ספר ילדות ורוד
רק נחת
זה בהחלט מחזה מיוחד שאני תמיד מבטיחה לעצמי שאצלם ועדיין לא זכיתי.. 
גם אצלנו הסדר ערב (חי,חי,חי...) הוא קבוע. ב"ה הכל יכול להיות מצוין, עם שירים, ריקודים, כיף ושמחה. כל האחה"צ, ארוחת ערב, מקלחות. אח"כ זה סיפור/תיאטרון בובות.
ואז...... כל אחת נזכרת במשהו אחר, ועושות צחוקים והשתוללויות, יורדות/עולות מהמיטה, אני כמובן חייבת להשאר בחדר כי רק ככה הן נרדמות. ואני כבר רוצה שהן ישנו.... וזה יכול להיות שהן נרדמות רק אחרי שעה במיטה (והגדולה כבר שפוכה הרבה לפני כן......)
ב"ה אני כן סבלנית איתן כל היום אבל מלאי הסבלנות שלי כנראה כבר נגמר אחרי 7וחצי....
אולי באמת אנסה קלטת עם סיפורים (כמו שהייתי קטנה...) נשמע מעולה!
וצריך עבודה על המידות... ותפילות... בע"ה...
(ואני גם צריכה לזכור שזה קורה רק לפעמים... פרופורציות לעצמי...)![]()
תודה לכולם!! ו"מה' "- אהבתי מה שכתבת ב3 השורות האחרונות.. שנזכה...
מזכיר לי את עצמי. ולאחרונה שיחררתי. הם יירדמו בלעדי. לוקח לפעמים יותר זמן אבל חוסך לי עצבים ודיכאון על בסיס יומיומי...
הבנתי שהלחץ שלי לא ממש תורם להם להירגע ולהירדם...
מחבקת כמה דקות, חוזרת לעוד חיבוקים, אבל לא על תקן מרדימה. וזה ממש הקלה! נהייתי בנאדם אחר, לאורך כל היום.
קשור להבנה שאני לא יכולה להיות אחראית לאושר של ילדי.
(כמובן שזה קשור לגיל, לא הייתי אומרת את זה על תינוק)
רעבה, ( גם כריך זה טוב)
צמאה, ( כוס מים ואפילו עדיף מיץ לפני ה"טקס" מתוק מרגיע- אי אפשר להתעלם מזה)
עם רשימת מטלות נוספות בראש ( אם אפשר לכתוב על דף - שיעזור לך לזכור וגם בד"כ זה מרגיע ומסדר דברים בראש, נותן הרגשה שכבר התחלת "לטפל בעניינים", או להחליט שממתינים עכשיו חצי שעה עד שניגשים אליהן)
כעוסה על הילדים או על מישהו אחר. להקדיש כמה דקות לפני הערב להרגעה או לחשיבה על דרך פעולה . ( גם אם תחליטי שאחרי שכולם ישנו תשפכי את הלב בפני הבעל שלך, תכנסי לפורום להתייעץ, תתקשרי לאמא זה יקל עליך)
חייבת לשירותים כן, כן... אמהות מתאפקות הרבה יותר מדי. מה שנמצא בלחץ יוצא בלחץ לפעמים ממקור אחר ( לחץ גופני ---> לחץ נפשי)
ובקיצור- הקדישי זמן לעצמך לפני שאת מקדישה אותו לילדייך. זה לא חייב להיות יותר מ5-10 דק' , אבל זה יביא אותך פחות סחוטה לרגעי השיא של סוף היום.
בדיוק אתמולכשבעלי נכנס שמתי לב שאני מתאפקת כבר איזה 3 שעות עם הצרחן שלי על הידיים
את כ"כ צודקת!!
שזה -לעשות אמא.דווקא חברה מרוקאית לימדה אותי,שפעם לזמן המנוחה של אמא קראו מעכא א מאמא-או משהו כזה
.לפעמים מרוב מסירות אנחנו שוכחות שלדאוג לעצמנו זה לא פשע,זה גם חלק מלידאוג לילדים.
(זה מה שאני עושה פה,אגב...תופסת רגע של רוגע ויישוב דעת)
ואני לא ממש מצליחה ליישם
שאם אני אפסיק לרצות שהילדים ילכו לישון בגלל שאני צריכה את השקט,
וארדים אותם כי הם עייפים וזקוקים לשינה.
מה שכן, לקטן - בזמן האחרון מאוד מרגיע אותו שמספרים לו סיפור קטנטן במיטה,
לבד,
והוא נרדם.
לגדול דחיתי שוב עוד קצת את שעת השינה והוא מתחיל להרגיש שהוא עייף יותר
(אני פחות בלחץ שיילך כבר לישון והוא מספיק לעשות דברים באווירה רגועה ושקטה -מצייר, קורא כו')
וכשהוא עולה עייף למיטה הוא נרדם מהר יותר.
אכן , קשה ואף מתסכל את רובינו בדר"כ. יחד עם זאת אין מנוס משינוי התפיסה שילדינו המופקדים בידינו בזכות עצומה גם אם דורשת היא משאבים. הרווח משינוי התפיסה הוא כפול:
1. נרגיש כהורים באמת סיפוק מן העבודה המאתגרת.
2. הילדים ירגישו באמת את השמחה שלנו ההורים בהם ותגובתם הטבעית תנטה לשיתוף פעולה. זהו מעגל קסמים חיובי.
נ.ב. זמן ההשכבה הוא הקריטי ביותר לבריאותו הנפשית של הילד. כשהולך לישון הוא מעצים פי כמה וכמה את חויותיו טרם השינה ולכן אני ממליץ בחום לסיים את כל הבלאגן 10 דקות לפני ההשכבות. לשטוף פנים , לחייך ולהשקיע 10 דקות (גם אם בהתחלה באופן מלאכותי) בהענקת תחושת חום ואהבה לילד עם הליכתו לישון. זה מה שבונה את החוסן הנפשי שלו בלילה.
בהצלחה.
אז אני רוצה לדווח שב"ה כבר שבוע, הולכים פה לישון בנחת וברוגע.......
השבח לא-ל!
זה משמח אותי ונותן כוח גם למחרת..
ותודה לכולן...![]()
ב"ה אם הם נסערים וכו אני מפעילה על הנייד סרט אהוב (מנוחה פוקס[מלכהלי וכד) ומחשיכה מסך, כך ששוכבים ומקשיבים.. כשזה בלופ זה כיף לראות אותם ישנים לגמרי בסבב השני כשאני באה לכבות...
)
אם פתאום רעבים משיעמום אני מרשה פרוסת תפוח\קרקר\פרוסה ללא ממרח במיטה.. (למרות שאולי לא הכי בריא לשיניים אך לא קורה כל יום..בגלים..)
גיל 38, הילדים, העבודות, החיים עשו את שלהם. פה ושם משברים, עלבונות, ריבים הביאו אותנו לכך שאשתי רצתה ללכת לייעוץ זוגי. בישוב שלנו כמובן לא היה כדאי ללכת ליועצים שאחרי זה נפגוש במכולת, בגינה או בבית הכנסת והלכנו לישוב ליד למישהו מומלץ. אשתי יצרה את הקשר הראשוני, ספרה מה שספרה והגענו אליו.
אחרי 3 פגישות איתו הרגשתי משהו לא בנוח בכלל. היועץ המדופלם והמומלץ לא בדיוק יועץ זוגי. הוא יועץ לאשתי איך להיטיב את חייה. ואני בתפקיד חלק מההצגה או מההפקה. בעצם אני צריך לעבוד על דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. הפתעות קטנות, עזרות במה שהיא צריכה, להתחשב בה ולדרוש בשלומה. היא צריכה גם למצוא דברים שיגרמו לה להרגיש טוב. ללכת לחוג, לפגוש חברות, לדעת להגיד לי מה היא צריכה.
בכלל הופתעתי לגלות שלא ניתנה לי בשום שלב עד כה אפשרות לומר מה מפריע לי בחיים, בבית, בזוגיות, אולי בעבודה, אולי במשהו אחר. הכל ביחס למה שהיא מרגישה.
זה כמובן לא תהליך משפטי שבו צריך לשמוע שני צדדים ולהחליט מי אשם, אבל אם נוגעים ופותחים ומטפלים, גם לגבר שאולי לא בא עם משא סבל לייעוץ, יש דברים שהוא היה רוצה לפתוח ולומר.
אולי אני לא מבין מה הייעוץ אמור לכלול. כי אני מוצא פער די גדול בין ההמלצות על הבחור לבין איך שאני מרגיש אצלו.
הוא יותר פעיל.
בהצלחה!!
אם מישהו מרגיש שהייעוץ הזה אינו מדבר גם אליו - אפשר לחפש מישהו אחר.
יתכן שאחרי ששמע בתחילה את אשתך, הבין כאילו הבעיה נמצאת רק בהרגשה שלה - ולא גם בהרגשה שלך.
כמובן, לאידך, שייעוץ טוב אינו אמור להיות זירת טענות הדדיות. זה לא לחפש "מי אשם", אלא איך בונים בטוב יותר את ההדדיות.
אז עצות של הפתעות קטנות, עזרות, התעניינות בשלום השני - הן טובות מאד. אבל זה לא מספיק, כשהן מופנות באופן בולט רק לכיוון אחד.
לגבי להקשיב מה מפריע לך, בחיים, בעבודה וכו' - זה דבר חשוב מאד. אלא שמישהו כזה, לפעמים יתמקד במה שבין בני הזוג, ופחות במה שמעבר לכך.
אני יכול לשלוח לך בפרטי, שם של מישהו (קרוב משפחה) מנוסה מאד, חביב וישר, מייעץ בהירות ובפשטות - ותוכל להתקשר אליו, להסביר מה הבעיה שמצאת בייעוץ הנוכחי - ולשאול אם יש לו רעיון...
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.