בצעירותי אהבתי מאוד מאוד לעבוד עם גרסה חמש...

אבל דברים השתנו מאז... דוט נט והכל...

אכן באסה... (החופש המקוצר והכל...)

זאת תמיד הייתה המדיניות שלהם שם?

בעזהי"ת.

באיזו שפה תיכננת?

פסקל?

לוידעת מה היה פה עד עכשיו, בגדול יש להם את הלו"ז שלהם...

אה... בזמני?...

הבריטים היו בארץ...

דוכני גזוז בחוצות תל-אביב...

פסקל היה לבגרות.

בעזהי"ת.

ומכללות דתיות בכלל- חשות בטירוף!!!

בעזהי"ת.

רעיון למשחק ליום הולדת, לחבורת בנות חביבה..

ושלא לוקח הרבה זמן להכין!! משהו חמודי.. יש?

כמה משחקים משעשעים מאוד וקורעים לימי הולדת.

לענ"ד בהחלט רלוונטי.

אם אזכר, אכתוב.

בעזהי"ת.

בסוף הם נהיו ת"ח... אחד אחד!

תיזכר, בפקודה!

(זה דווקא לא של מרן... אלא שלי)

אם יש לפטופ גדול זה יהיה נחמד.

נראה מסובך, אבל אם מבינים את הרעיון - ממש פשוט וכיף.

יש שתי קבוצות, ומכינים הרבה שאלות אמריקאיות,

שקשורות לכלת השמחה,

ויש לכל אחת מהן שלוש אפשרויות.

מתכנתים תוכנה פשוטה מאוד (ביצענו עם הרכיבים בpowerpoint),

שמקצה שלושה מקשים בכל צד של המקלדת,

למשל, לצד ימין: פ', ם', ן'.

לצד שמאל: ב', ס', ז'.

כל אחת מהקבוצות שולחת מתחרה אחת לכל שאלה.

המתחרה צריכה להניח את האצבעות על המקשים שלה,

ולכסות את העיניים.

מקריאים את השאלה,

ויש טיימר בתוכנה שמאפשר במשך זמן מסויים למתמודדות להקליד

את האות של התשובה.

בסוף הזמן - הוא מציג איזה תשובה בחרה כל אחת.

למשל:

הימנית בחרה ב' (1), והשמאלית ם' (2) -

המסך יציג בגדול (בסוף הזמן): 1 מימין, 2 משמאל.

וככה רצים, מתמודדת מתמודדת...

עשינו את זה, והיה ממש מצחיק (מהדורה יותר מורכבת - עם תמונות שצריך לזהות,

וכן הלאה).

בעזהית.

אבל גם ממש מורכב...

אני בתקופת מבחנים!!! |אומלל|

רק צריך להגדיר מקשים וטיימר.

היה לי את הקובץ עצמו במחשב ישן, אבל הוא נלב"ע באריכות ימים ושנים, שנה שעברה...

אבל יש עוד רעיונות נחמדים... צריך רק להיזכר.

בעזהי"ת.

ושם היו 4 שבועות לחופשת סמסטר.

וחמודה, אני לא מחפשת להיות נורמלית. הנורמל לא עושה עבודה!!! |פיזיקה, שם שם|

איזה חופש איזה? רק לומדים למבחנים כל הזמן!

אבל יפה המשפט "אני לא מחפשת להיות נורמלית. הנורמל לא עושה עבודה!!! |פיזיקה, שם שם| "

בעזהי"ת.

אוכלים.

מה עושים בהפסקת קפה?

שותים קפה.

מה עושים בהפסקת אש?

יורים

ועל אותו משקל- מה עושים בחופשת סמסטר?

סמסטר!

כבר תיכננתי לקפוץ..חובשת וזה..

אני אישית מעדיפה חופשת סמסטר, לומדים למבחן, באים נבחנים ושלום~!

זה עדיף מאשר ללמוד כל יום עד 7 בערב..

החפירות של המרצים... זה משהו לא מהעולם הזה.......

יותר גרוע לשבת ללמוד בבית, לא סליחה! זה בסדר! יותר גרוע לא ללמוד בבית ואז להתחיל להילחץ!

בעזהי"ת.

אינפי ב' כבוד ועצמה!!

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל