וכשהשכנים גם הם לא פשוטים זה נראה ממש בלתי אפשרי.

בתור ילדה אני זוכרת קשיים עם שכנים וילדיהם הנשואים.

ההורים הצדיקים שלי עשו הכל כדי להימנע ממריבות, ניסו לבוא לקראת וכו'.

נראה לי שאני אישית הייתי או מתעלמת/כמה שפחות מתחככת

או עוברת דירה.

והפעם בודקת מי השכנים.

למרות שבאמת עם כל שכן יש את העבודה שצריך לעשות עם עצמנו.

מקווה שתקבלו עצות טובות,

תתפללו לה' שיפתח ליבם

וישועת ה' כהרף עין.

היו לנו שכנים שכל שבוע באו ואמרו שאנחנו עושים להם רעש.

פעם הם באו לצעוק עלינו ב10.30 בלילה שאנחנו מרעישים מאד, סך הכל ראינו סרט וצחקנו בקול.

פעם חזרנו מחמותי עם המון ציוד שהיא נתנה לנו והם צרחו עלינו שאנחנו עושים רעש שאנחנו מעלים את הדברים הביתה (הבאנו מיטת תינוק ודברים כאלה, לפני הלידה הראשונה...), זה במקום להציע עזרה או לשתוק.

עד היום אפילו שעברנו דירה הם תוקעים לנו מבטי שטנה כל פעם שהם רואים אותנו, והבאסה שהבן שלהם עם הבן שלנו ביחד בגן...

לעבור דירה זה פחות בעניין, קנינו את הבית.

ובעלי אומר שאם כאן יש, ונעבור דירה, יהיה גם שם. כי זה משהו שאנחנו צריכים לבנות בעצמנו, התעצמות האנדבדיואליות שלנו מול ה'.. 

כמה שיותר להיות מי שאנו ע"פי מה שה' רוצה.. ולא לחשוש מהשכן, להיות עבד רק לה'ומתוך זה לחיות  ולא לחוש לעבדי העבדים.

והנסיון הזה עוזר לנו להזדכך ולהיות רק מול ה' ורק מולו (כמובן עם הולכים בו בדרך הנכונה.)

אבל זה קשה.. כי אני עכשיו רק בדרך , מאמינה בה מאוד, ולשם פניי מועדות (וגם פני בעלי.)

אבל העקיצות.. הצרות עין, הרוע לב, החוסר רגישות, ההתערבות בחיים.. פוגעים וזה קשהה

וכל התעצמות מחדש, קשה ודורשת להתגבר על הרבה כאב.

למה אנשים כ"כ אוהבים להתערב לשני בחיים? ועוד ברוע, שהצרות עין פשוט צועקת?אין להם מה לעשות בחיים? הם כאלה חסרי תעסוקה?אין להם עניינים משל עצמם לפתור ולהתקדם בחיים?

מה הקטע?

מכרנו ועברנו! אחרי 7 שנים שניסינו, וחשבנו שאולי אם נהיה סובלנים בסופו של דבר הרגשתי שהבריאות שלי יותר חשובה!!! לקח לנו עוד 3 שנים למכור ולמצוא אבל אחרי שעברנו הרגשתי כמה באמת הייתי חנוקה!!!

בהתחלה שהגענו כזוג צעיר הכל היה בסדר [אולי יותר מידי נחמדות זה גם לא בסדר] אח"כ הם היו בטוחים שהבית שלהם הוא גם מאחורי הדלת שלנו והם מאוד!!!! נפגעו אם לא סיפרנו להם לאן אנחנו נוסעים ומתי נחזור או כמה אנחנו מרוויחים או כמה ההורים שלנו עזרו  [להיפגע זה לא לראות אותך בחדר מדרגות וגם כשהילד המנומס שלך אומר שלום אין יחס, והמסכן לא מבין] זה הגיע לשלב שהיה אסור לנו להזמין אורחים שהם לא בקשרים טובים איתם [אני אמורה לריב עם כל  מי שהם רבים] זה הגיע למצב של צעקות ליד כולם בבית הכנסת איך העזנו להזמין את...כשהם מסוכסכים איתם [אני הייתי בחודש שביעי והתחילו לי צירים מהלחץ] בשלב הזה הבנו שמשהו לא בריא פה [ולא אצלינו] החלטנו לעבור ! זה לא היה קל כי אהבנו את הדירה והשקענו בה ומאותו רגע הפסקנו להשקיע ולי זה היה קשה. [אהה...כל דבר שעשינו בבית נעשה גם מעבר לדלת...הזוג הצעיר קנה ספות, גם שם צריך להחליף, בנה ספריית גבס,אופס...גם אנחנו רוצים .קנה אוטו ו....גם שם הוחלף, אבל זה היה דווקא משעשע לראות אנשים מבוגרים שלא יכולים להסתיר את הקנאה ]

ביום שפרסמנו בעיתון את הדירה למכירה הופיע שלט גם על הדירה השניה....אבל אנחנו היינו מאוד רצינים ובאמת כבר לא יכולנו עם הלחץ הזה אז אחרי 3 שנים הצלנו למכור ולקנות .עכשיו אנחנו בבית פרטי והשכנים... ערבים  אנחנו שמחים שהפסקנו את רצף הערבים בשורה פה... לפני שעברנו בדקנו שאין להם ילדים קטנים שעשויים להתחבר לשלנו . חוץ משלום קר ומנומס אין קשר ואנחנו נושמים לרווחה!!!

מסקנה: אם ברור לך שאת בסדר והלחץ מהשכנים הוא ....לא נורמלי, חבל להרוס את הבריאות, מנסיון!!! 

אני ממש לא יודעת אם זה מתאים, אבל לפעמים זה יכול לעזור:

אולי תכניסי להם עוגה לשבת? 

אולי זה יגרום לטוב שבהם להתגלות?

אם זה לא שייך, תשכחי ממה שאמרתי (ואני מתנצלת, כמובן).

בהצלחה, זה באמת לא קל.

היא עוד יותר תהיה רעה.

כאילו , מה היא מראה מידות נעלות? ואני לא? מה היא חושבת שהיא צדיקב יותר? אני אראה לה איפה יש לה חסרונות?

יש לשכנה שלי לדעתץי בטחון עצמי לקוי..

זה נראה לנו נוצרי מידי.. תן לי סטירה ואני אשאר שטיח.

אלא לא להגיב להם באותה מטבע. ולהמשיך להגיד שלום ענייני.. של שלום(ולא מחלוקת)מחלוקת מפחידה אותי.. זה אש.

פעם העמדנו אותם במקום.. והבעל התחיל לצווח עלינו בחדר מדרגות (קצת מבייש)

אבל מאז הוא נראה לי קצת מבוייש (הוא נהנה שהתדמית שלו נראית אחרת)

לדעתי הפתרון זה בעיקר העצמת עצמנו.. וזה הכיוון (מתוך חיבור לה').

רק שזה קשה סוג של כור היתוך.

אבל ב"ה יש שלום קר ומידי פעם אפילו מעבר לקר. הילדים משחקים ביניהם בחדר המדרגות מבלי לדעת שיש לנו הרגשה לא נעימה כלפיהם ולהיפך.

אני זוכרת שכאשר נכנסנו לדירה סמוך לראש השנה נתנו לכל השכנים איזה מתנה קטנה לרגל השנה החדשה וכפיצוי לרעש והלכלוך שהיה בעקבות השיפוצים שעשינו בדירה לפני שנכנסנו כמה חודשים.

גם להם נתנו מתנה, למרות שהיינו בטוחים שזה יגרום להם אי- נעימות בגלל בעיות והלשנות שלהם נגדנו. אבל בסוף, כנראה שזה שינה משהו לטוב מאז ולתמיד.

אבל עד היום היחסים אינם כמו עם שאר השכנים.

אם זו לא היתה את - אורה, הייתי חושבת שאולי אתם צריכים לעשות משהו כזה או אחר ולגרום ליחסים להשתפר. אבל בגלל שזו את ואני מכירה אותך מתהגובות, אני בטוחה שעשיתם את המקסימום  שאפשר וכנראה שהם אנשים באמת לא רעים כמו שהם מוגבלים נפשית, שכלית ורגשית.

יתכן שצריך לקרב אותם ולשדל אותם כמו שעושים עם ילדים קטנים בגן. לפעמים אפשר להיות אסרטיבים ולהציב גבולות יחד עם קירוב, כמו שמאל דוחה וימין מקרבת. כמו ילדים קטנים.

אתם יכולים אולי לט"ו בשבט להכניס להם סידור פירות יפה שימיס את לבבם וכדומה.  כך בכל חג משהו סמלי קטן.

מאחלת לכם שתצליחו במשימה הלא פשוטה.

יישוב טוב.

ריגשת אותי. 

את היחסים עם השכנים יש לצמצם ולהגביל לעניינים המשותפים בלבד ולא לנסות ליצור מערכות מורכבות של קשרים מושקעים.

כאשר הקשרים הם על אש נמוכה גם האכזבות לא גדולות וגם הכעסים לא מצטברים.

השכנים חושבים אחרת..  וזה לדעתי הבעיה.. היא מחפשת הרבה אושר בחוץ .. הילדים שלה הרבה מאוד בחוץ.. ואנחנו מעבירים את הזמן בבית וב"ה טוב לנו.

נראה לי שקשה לה לראות את זה.. על זה היא התחילה להיות צרת עין..(זרקה הערות ציניות, לא כ"כ מובנות)) ומאז היא דואגת להתלונן על כל דבר שזז.. ברמה מופרזת.. שדורשת כוחות. (כאילו רצון, להצר לנו.)

את פשוט מרגישה שיש כאילו מישהו בחלון.. כאילו.

את מרגישה שהעיסוקים שלהם לא בהעצמת הבית שלהם.. אלא מה קורה אצל האחר.

וזה דורש הרבה הרבה כוחות. צריך להיות עם הרבה בטחון עצמי, כדי לא להתרגש מזה כלל, וזה עבודה.

ואם במקרה אתה נתקע אתם אז יש בעיה חמורה.

הסיפור הוא לא על "שכנים רעים" אלא על אנשים משונים.

קשה קצת לייעץ בלי לדעת עוד הרבה דברים, מה שבטוח זה שצריך לצמצם את הקשר למינימום ההכרחי.

גם לא יזיק לבדוק אם כדאי לנו לשנות משהו בהתנהגות שלנו על מנת להרגיע את השטח.

אכן זה הכיוונים.. גם הקשר שלנו איתם הוא מינימום.

וגם עושים בדק בית לגבי אם כדאי לשנות (האמת שעשינו עכשיו זה תהליכיי יישום)

וכמו שכתבתי.. העצמה.

רק זה קשה. כי הם משפחה שלמה וגם הילדים שלהם פעורים..

בקיצור כמו שכתבתי ואנחנו אומרים לעצמנו.. חיזוק בטחון עצמי והעצמה מול ה' וכו'

ועובר עליהם משהו?

בטוחה שכך הם מתנהגים רק כלפייך?

אני לא מסכימה שצריך להבדיל בין שכנים לחברים, כי עובדה חיה היא מה שאת מתארת:

שקשה מאוד לחיות בריחוק. צריך לפתח יחסי חברות עם השכנים, לא רואה סיבה למה לא..

אני חושבת שאם עשיתם בדק בית עצמי והחלטתם שהיחס ממש לא נוגע אליכם- כפי שאמרת,

אז פשוט כדאי לשנות גישה ולהבין שאולי זה משהו שקשור אליהם.

אני הייתי ממשיכה להתנהג בנחמדות בסיטואציה הזו. אולי זה תמים מידי, אבל כך אני רואה את הדברים

וה' יהיה בעזרכם

שלא תמיד צריך להתאמץ ולהישאר דווקא.

לא שהשכנים רעים, אבל יש מצב של "הרחק משכן רע",

יש לנו מספיק עבודה והעצמה בתוך הבית,

חבל לבזבז את הכוחות בחוץ.

אולי שווה להתאמץ ולחפש שכנים אחרים שטוב לך איתם ולחזק איתם את הקשר,

ולהשקיע עצמכם בקשר חיובי במקום לחשוב כל הזמן על עוגמת הנפש הזו.

לבי אתכם,

ברכה והצלחה.

יש לי רק דבר אחד לומר (שבעצם די חוזר על מה שכתבו לך).

בעלי ואני כבר הגענו למסקנה שלפעמים יש אנשים טובים ונורמליים, ואתה פשוט לא מסתדר אתם. אין כמיה בין הנפשות. צריך לקבל את זה כמו שזה וזהו.

קל וחומר במקרה שלכם, שנראה שבאמת יש משהו צורם בהתנהגות שלהם.

בהצלחה יקרה!  

שלום

מה שאני עומד לאמר הוא קשה לביצוע

אך הדרך הטובה ביותר היא להתעלם ולא להתייחס

לחשוב שאותו אדם שעושה רע כמו אויר ומי שעושה רע  לאחרים הוא מזיק לעצמו בעצם

אני מאחל לך הצלחה ובעיקר להתפלל הצילני מעין....ומשכן ....

עם כל העבודה שלכם על עצמכם (כמו שסביר להניח שהיה לנו) הבריאות שלכם יותר חשובה!!!!

לנו היו שכנים לא דתיים - השם ישמור- ב ר ו ר שגם אנחנו היינו צריכים ללמוד הרבה מזה לשפר את עצמנו אבל גם מאוד היה ברור שחייבים לעבור וכמה שיותר מהר!!!

ולהתפלל לבית הבא שיהיה טוב עם שכנים!   אצלנו היה מדהים- שכרנו דירה שנבנתה לא כחלק מהבניין כך שלא היו שכנים לא מתחתנו ולא מעלינו ובעצם גם לא ממש ליד כי הדירה שלנו היתה נמוכה מהבניין   

בהצלחה

מכיון שהבעיה לא מצדכם כנראה גם פתרון הבעיה לא תהיה קשורה אליכם. 

לכן צריכים לקבל את המצב הקשה שאלה השכנים שאתם תחיו אתם בשנים הקרובות לפחות.

פעם שמעתי התבוננות בעניין קבלת יסורין מהרב יצחק גינזבורג ע"ד שלבי הכנעה הבדלה והמתקה.

ממש בקצרה,

הכנעה- אכן יש כאן מצב מאוד לא נעים שאין לי שום פתרון אליו.

הבדלה- התבוננות במימדי הבעיה, המטרה כאן להגיע למסקנה בשסה"כ זה לא בעיה כ"כ גדולה, כלומר זה לא נעים אבל לא מתים משכנים רעים, זה לא מחלה קשה וכו'.

המתקה- כל מצב לא נעים בא בהשגחתו ית' ע"מ לכפר, להעצים, וכו'. לכן יש לשמוח על כל העלבון מצד השכנים שנותן הזדמנות לגילוי כוחות הנפש נשגבים.

מאחל לכם הרבה שלווה

הוידוי והקבלה לעתיד זה אחרי הכרת החטא והחרטה.

זה מה שאמרתי.

ובכל זאת אתה לפחות מנסה.

עצם זה שאתה לא עושה את זה שוב, זה עיקר התשובה.

החרטה לא צריכה להיות על פרטי החטא אלא על זה שהמרת צווי ה'.

גם אם אכלתי חזיר, היה לי טעים, הפסקתי ויש לי חשק לעוד, אני יכולה להביע חרטה שיש אדון לעולם, שקבע חוקים ואני בטיפשותי וחשקיי שעדיין קיימים המרתי את פיו.

אתה גם אמור להצטער

אבל בחרת אחרת

אולי עכשיו אפשר גם לבחור לשחרר את בקשת המחילה

ואולי בכלל להתמקד בבחירה ולא באמור

ויותר מכך, האם היה מפני שלהבנתך ייעקר משהו מן התורה?

אני בעוונות מניח שעשיתי דברים רבים מתיאבון, ומיעוט שבמיעוט מכעס ומהכעסה (למשל, אם משהו היה קשה באופן קיצוני בשבת, הגם שלא באמת נצרך, ועניין כזה הוא עבורי בנדיר, וודאי שלא נסעתי פתאום בשבת לבלות בחוף ים רחוק). גם אם פעם קמתי ממקום סעודה ולא בירכתי - אפילו יעבור הרהור שהיה זה בהתרסה כלפי מטבע שטבעו חכמינו מכוחם לתקן ולפסוק, ולא רק מתיאבון וגרגרנות זמן שלא היה זה נוח להתעכב ולהודות על שנותן לחם לכל בשר - אינני חושב שהגעתי לחשוב שאין כל ממש בציווי ובאורח החיים (ובטור אורח חיים).

אני אישית חושב, בצניעות רבה, שאם כל המניעים לקשיות העורף או הנפש הם לתיאבון ואפילו להכעיס, אך לא מפני שעוקרים את שורש ומקור אמונתנו הפנימית, האוהבת, הנכזבת לעתים, אך שלעולם לא תינטש, זוהי - באיזה אופן חסידי ברדיטשובי - סנגוריא גדולה ונקודת אור בחושך. כי בכלל להיות יהודי שעוד מתחבט בזה, שנפשו כועסת אך לא נפרדת ואולי עם כל זה שוקקת, הרי זה בכלל סגולת ישראל וחלק ממעל, גריעותא ומעליותא משמשים בעירבוביא, ועדיין מכל זאת מתגדל ומתקדש שמיה רבא.

מה אתה מבקש מאיתנו לרחם עליך.

תפנים שיש מלך לעולם.

הרב יעקב חזן ז"ל:

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר