הלוואי לא הייתי פה... |מכורה|

תודה בכל זאת!!

בואי נגיד שהמצב שלי יחסית לא רע.. ואפילו לא יחסית..

הטעויות שלי נובעות בעיקר מחוסר אוצר מילים[גם בעברית וגם באנגלית] או מחוסר תשומת לב לניסוח המדוייק של השאלות...

ה-חוסר שימת לב לניסוח ולאוצר מילים..

זה בעצם כל הפיסכו לא!?

פסדר, אני יודעת ש'תה חכם וש'תה מצליח..

סתם העלתי נקודה .

חכם אני לא יודע, מצליח נגלה בעוד 3 שבועות... [או 6 בעצם, כשיגיעו התשובות..]

התערבתי עליך, אל תאכזב

בוא נסכם שאם אני מפסיד, 100% עובר עליך

סתם רבנו, GO GET THEM!!! בראבאק!!! איפה הרעל!!!

חסכתי מספיק בזה שלא הלכתי לקורס...

עכשיו סיימתי את הסימולציה של דצמבר האחרון...[המועד האחרון שהיה..]

ולמרות העייפות ועובדה שעשיתי את זה דרך המחשב, קיבלתי את הציון הטוב ביותר שלי עד עכשיו! 

בתקווה שרק ילך וישתפר

לא פלא שאתה מת מעייפות

 אין כמו נייר ועיפרון!

במיוחד שעד כמה שיודע לי- המבחן הוא לא ממוחשב... לרובנו לפחות

ככה שחלק מהאימון הוא לא רק על החומר- גם על איך עושים את הבחינה

ועכשיו מתחילים סימולציה של 8 פרקים.בקושי 6 שרדנו.הצילוווווווו

שגם אנחנו נהנה קצת

נלמד אתכם טכניקות!

אני ממש מחכה ליום שבו אהיה חופשית ומאושרתP:
אולי לעומת מה שאת לומדת זה שטויות.אבל לי זה ממש לא מרגיש כמו קייטנה.נדבר עוד 3 שבועות=)
ב. רצינית?!?

אולי עוד מעט אעלה כמה להנאתך.אני כרגע מנסה להתאפס אחרי השיעור של היום.=)

אז תהני.P:

פתיח : הרצאה-

1. עמוד: בניין
2.קירור: הקפאה
3.זינוק: מירוץ

4.כריכה: ספר.

אבל גם המילולי סבבה...

קצת פטל בבית הזה?

אבל באופן חד פעמי - 

1. בתמונה הפסטורלית תוארו פרות ופטלים רועים יחד בשלווה באחו

2.ז'קו הישיש פרש לאחר שעבד בתור פטלון שנים רבות

3. הוא עלה במהירות במעלה פטל המדרגות הלולייני

4. כדי להמחיש את הענייןשרטט המרצה מפטל  גדול על הלוח

באמת תהיתי איך המרצה יכול לשרטט מכבש:S

לאחר כל שיעור בן חצי שעה שהיא מעבירה, עושה המורה פלורה הפסקה בת רבע שעה. בכל שיעור בן חצי שעה מלמדת המורה פלורה 2 שירים קצרים או 4 שירים ארוכים.

כמה שירים מלמדת המורה פלורה ביום עבודה בן 5 שעות?

1. 16-32

2. 14-28

3. 12-28

4. 14-32

השאלה מובאת לאלה שיזהו את המורה.. השם של המורה במקצוע הספציפי הזה היה דבר אמיתי.... ויש סיכוי גדול מאוד שאחד ממחברי הספר גם למד אצלה...

לשים שאלות הזויות שיסיחו את הדעת השפויה.

אני אפילו לשבת ולהתחיל לעבור על בחינות התרגול לא מצליח...

הייתי חייב...

גם אני קושמשתי..

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

🤡

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

ת

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

בפועל היתה רק אחת

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל