כאן, זה כבר כאלו שעשו את הבחירה שלהם בעניין...

גם כאן:

http://www.inn.co.il/Forum/Forum.aspx/f5

ישמחו לפתח דיון על זה.

של  אנשים בוגרים עם ראש על הכתפיים.

אין כמו מודעות עצמית כדי להתקדם בחיים.

ואגב- מאוד לא יפה הצורה שניסית לרדת על YS

וכל הכבוד לו שהוא ענה לך הירידה "סתם"

למה אני מרגישה גננת?

אדם שרוצה לשרת בצבא מבלי לאבד את היר"ש שלו חייב מסגרת שתשמור עליו במהלך השירות...

חיילים נתונים לנסיונות רוחניים לא קלים במהלך השירות (תפילה אחרי לילה לבן וכ"ו) וכשאין את התמיכה והעידוד של כל החבר'ה זה ממש קשה והרבה מאד בחורים טובים נופלים כאשר הם משרתים במחלקות נפרדות...

מה אומר?

(יש לי את הדעה שלי, פשוט רוצה לשמוע כיוונים נוספים)

אלא בלימוד תורה ושלוש שנים לצאת ממסגרת תורנית זה המון, צריך לשרת גם כדי לתת למדינה וגם כדי שתהיה זמין למערך המילואים בזמן אמת, אבל לא להשתעבד לזה...

אני אישית עשיתי מסלול של הסדר ואני לא מתחרט לרגע על כך.

אני לא חושב שהמסלול מתאים לכולם ובוודאי לא למי שרוצה להשתמש בתורה כקרדום על מנת לקצר את משך השירות הפעיל.

ריבוי האפשרויות והמסלולים הקיימים היום (החל מ-3 שנים מלאות וכלה בהסדר מרכז) מבורך ומאפשר לכל אחד לתרום לעמ"י על פי דרכו ואופיו.

השאלה הזאת לטעמי היא כמו לשאול גבינה צהובה בעד או נגד. מי שאוהב גבינה צהובה שיאכל ומי שלא לא. אותו דבר לגבי השאלה הזאת כל אחד ישרת במסלול שהכי מתאים לו.

חלק נכבד מהחבר'ה שלומדים בישיבות מתאימים להיות תלמידי חכמים(כלומר, מחנכים, ר"מים, ראשי ישיבות, וכ'ו..) ובהחלט- הם צריכים לשקוד על לימוד התורה ללא הפסקה, במסירות. בנתיים ידחו גיוס, ובע"ה כשייבנו את עצמם מבחינה רוחנית- אז יקיימו את המצווה החשובה של הגיוס לצה"ל. כך הדריך הרב צבי יהודה זצ"ל בישיבת מרכז הרב.

אבל ללא ספק, כיום רוב האנשים לא יהיו מורים, רבנים, ר"מים. בגלל ש: הם לא מתאימים, וגם לא צריך כ"כ הרבה, וגם לא כל בחור יכול לשקוע בלימוד תורה כ"כ הרבה זמן רצוף. לכן, לענ"ד, המסלול שמתאים לרוב הבחורים- הוא "הסדר", בוא הם יכולים למצות את עצמם בצורה הטובה.

(אגב, אגיד שלכאורה יש מעלה לעשות "תורתו אומנותו" כמה שנים, ונראה לכאורה שאם לרוב מתאים "הסדר" -זה 'ירידת הדורות'. אבל צריך לזכור שב"ה- היום הלומדי תורה בישיבות- בכמות הגדולה ביותר שהייתה בעם-ישראל)

כהקדמה. אני נמצא במסלול ההסדר. בחלק של הצבא עוד מעט.

נהירת בוגרי הישיבות התיכניות לישיבות הסדר הפכה ממזמן לחלק מעיצוב האישיות הדתית לאומית בציבור. 

בכל שנה מגיעים אלפי תלמידים ללמוד בישיבה. 

בתכלס, תדמית הבייני"ש שיושב כל היום מול הסטנדר או השולחן מתנדנד, ומנגן את טעמי הגמרא בסלסולים נפלאים נמוגה לה.. כיום, הבייני"ש ממזמן כבר לא צול"ר (צדיק ורע לו.. אל תשאלו אותי למה זה ככה..) אלא הוא צריך להיות בייני"ש.. אבל... לא יותר מדי!! 

לי - אין בעיה עם מסלול ההסדר כשלעצמו, יש לי בעיה עם אותם ישיבות שלא מסננות כמו שצריך. עם אותם מוסדות שנותנות לתלמידים להפר את הסדר שהם קבעו לעצמם!.. 

ויוצא ככה, שיש מלא תלמידים שעוקצים את הצבא, ובאים להסדר א. כי אמרו להם שרק ככה הם יישארו דתיים וב. כדי לא לעשות שלוש שנים כמו כולם.. 

צריך להיות מסננת נוקשה יותר, שלא כל אחד שירצה להגיע, באמת יגיע לשם.. 

ושראשי הישיבות צריכים להילחם בה כי זה רק גורם לחילול ה'..... ואנשים כאלה צריך לזרוק אותם מהישיבה שילכו לעשות 3 שנים והייתי מוסיף להם עוד 3 שנים בקבע..

גם אני חשבתי ככה עד שהגעתי לצבא,

ואז ראיתי שיש חיילים שעושים בצבא הרבה פחות ממה

שהסדרניק ממוצע - לא למדן - עושה בישיבה.

מאז נגמרו לי היסורי מצפון.

ובמקום ללמוד הוא מתבחבש במשך 5 שנים זה חילול ה' ובד"כ האנשים האלה כשהם מגיעים לצבא הם עושים שם רע לבייניש"ם ולישיבה שלהם

זה שיש מציאות עגומה של אנשים לא יראי שמים שמתנהגים לא בסדר.. לא נותן שום לגיטימציה שביינישים בלאי יבואו רק כדי "לטחון" פחות

בעזהי"ת.

אבל הפיתרון לדעתי נעוץ בשלב אחד אחורה-

בישיבות התיכוניות.

שם צריך לחנך לאהבת תורה, להשקעה, ולמחשבה מקורית.

אני יכולה לספר שגם בצד הנשי הייתה תופעה כזו.

לכל שמיניסטית היה ברור שאחרי האולפנא עושים שירות לאומי.

היום הדברים פחות ברורים, ובאמת כל אחת זורמת למקום המתאים לה [מדרשה/לימודים אקדמאיים/שנת חופש וכו'].

זה תהליך..

אם אפשר רק חידוד- 

מה אתם עונים כשישאלו אתכם- "אוקיי, אתה בחור מעולה, צדיק,ירא שמיים, מתמיד בלימוד השכם והערב.  אבל עדיין, מה מקנה לך את הזכות (המוסרית) לשרת פחות ממני?? מה הבעיה שתשרת 3 שנים ואז תלמד כמה שאתה רוצה?!"

- אני בכוונה מציג את זה ככה, קיצוני, כדי להבליט את העניין.

-אגב, גם אני עשיתי הסדר+ קצת בגבוהה.

לימוד התורה הוא המגן על עם ישראל יותר מכל דבר אחר..

ואז שאלתי "אבל הרב, איפה ההשתדלות? איפה המעשים?"

הוא ענה" מה שנה ו4 זה לא מספיק?"

לא יודע, לא היתי בצבא.

[אבל לפי מה שמספרים ותגידו לי אם זה נכון.. שביינישים עושים יותר ימי מילואים מחייל סדיר. ]

והדיבורים על הביינישים שעושים עבודה יותר טובה כי יש להם רק שנה וארבע.

לא עלינו יש גם "ביניישים בלאי"

אני זוכרת שקראתי על האופן שבו נוצר המסלול , וכפי הזכור לי הוא נוצר כדי לתת מענה מאוד ספציפי לאנשים מסוימים- רק שלא זכור לי מהו.. לצערי,

והיום מה שקרה זה שהכפיפו את זה לכתחילה על כולם.

ואפילו יש ישיבות שמוגדרות כאלה.

לדעתי זה שגוי להכפיף על כולם, כפרט- יש אפשרות לדון בנושא..

בחור עוד לא מתאפס על עצמו בישיבה, מיד מוצא את עצמו מתגייס, מסיים את השירות וחוזר ללמוד עוד קצת או שבכלל עוזב את הישיבה. לי  זה נשמע שהוא יוצא קירח מכאן ומכאן. 

לטעמי בחור שמגיע לישיבה צריך לשבת וללמוד תורה ועד הסוף. לכן אני גם לא בעד לשלב לימודי תואר\ הוראה בזמן שלומדים בישיבה.. מעולם לא הסתדר לי. אדם מגיע כדי ללמוד תורה ומוצא את עצמו לומד ב"אקדמיה עם מסלול של כולל.."

מי שיכול לשבת וללמוד תורה שיילך לגבוהה וילמד..

ומי שלא יכול לשבת וללמוד. שיעשה חצי חצי..

אמרה הבת המבינה ...  ...   ...

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד