ביזיוןאילן רמי
חבר שלי ללימודים ביקש ממני דפי תרגילים פתורים שעשינו בכתה כדי ללמוד מהם לקראת מבחן, התרגילים היו בעלי ערך משמעותי למבחן עד כדי כך שבטוח שלפחות תרגיל אחד מהם יופיע כמו שהוא במבחן עצמו, הוא אמר שהוא פשוט לא העתיק אותם.
בקיצור הבאתי לו אותם עשרים דקות לפני המבחן והוא אמר לי שהוא יחזיר לי אותם אחרי זה.
תוך כדי המבחן הבוחן החליט לפסול אותו ולא היה ברור למה.
אחרי המבחן ביקשתי ממנו שיחזיר לי את הדפים ומסתבר שהבוחן החרים לו אותם כי הו ״שכח אותם״ על הכסא לידו בשעת המבחן.
אני לא יודע איך להסביר לכם את ההרגשה, סוג של אכזבה, תמיהה ופגיעה באמון ככה ביחד.
חשבתי ששווה יהיה לפרוק פה.

אילן

איי איי ה"חברים האלה"...שדות האמונה

בס"ד בר"ה


אבל מה אפשר לעשות חוץ מלדעת ש-"הכל לטובה"...


תבקש שיחזירו לך אותם...לא הגיוני?!?!


ולערב את עצמי עוד יותר בברוך הזה?אילן רמי
עזוב את הדפים, כפרת עוונות.
אויש, איזה אכזבה זה...נוצה ברוח

חיוך חיוך גדולמלאך חצי חיוך פרח

המבחנים האלה יכולים להוציא אנשים מדעתם.כתמר יפרח

אני בכלל לא מבינה איך אפשר עם כל הלחץ הזה עוד להעתיק, להתרכז קשה לכשעצמו אז עוד לבצע פעולות נוספות תוך כדי?!

 

ובהחלט מבאס, גם אני חשבתי בתמימותי שיש גיל שהשטויות האלה מפסיקות.

 

כתמר, שהערבי שישב לפניה במבחן האחרון הוציא אותה מריכוז עם כל הסיוע שהעניק לחבריו,בבחינת "היה נותן בהם סימנים"..

אני ידעתי שערבים הם מעתיקניםאילן רמי
ראיתי את זה לאורך הסמסטר אבל הוא לא ערבי, הוא יהודי חובש כיפה שלמדנו ביחד לכמה מבחנים והוא אפילו התארח אצלי בבית.
אם זה היה ערבי הייתי דואג לקבל את הדפים שלי לפני המבחן אבל הוא?
התכוונתיאילן רמי
שבזה שהוא:
1) יהודי
2) חובש כיפה
3) למד איתי למבחנים
4) התארח אצלי בבית
5) אולי יותר מכל, היה על ססטוס חבר שלי
הבעתי בו אמון מלא ולא חלמתי שיעשה כזה דבר, כמה שעות אחרי שהתקשרתי אליו כדי לקבל את הדפים עדיין האמנתי לו שהוא באמת שכח את הדפים שלי שם, רק אחרי זה אמרתי לעצמי, נגיד וזה באמת קרה בטעות, הוא לא יכל לקחת את הדפים מהכסא לידו ולשים בכיס לפני שהבוחן עלה עליו כארבעים דקות אחרי תחילת המבחן?!
יש לי "חברה" כזאת. הבהרתי לה יפה מאוד מה דעתי..פרפר לבן

אמרתי לה שאני לא מוכנה בשום אופן לתת לה להעתיק. ולכן אין שום סיכוי שאני אתן לה את הדפים שלי לפני מבחן, או כשהיא שואלת אותי במבחן אני מזכירה לה שאין סיכוי ביקום שאני אענה לה..


אנחנו לא היחידים שלא מעתיקים אנחנו יחידי סגולה שיש להם מח ולב ונשמה בריאה כדי להבין שזה לא נכון.


תחשבו שהמנתח שלכם העתיק בכל המבחנים- באמת הייתם רוצים להיות מנותחים שלו?

יש לקרוא את הדברים אחרי שהמקרה כבר "מיושב"צמר גפן מתוקאחרונה

גם לי המקרה הזה קרה פעם, מתכונת במתמטיקה.. בצורה קצת שונה אבל גם לא יפה. בהתחלה המקרה הזה גרם לי מאוד לכעוס על "החברה" שעשתה את זה ולא הייתי מוכנה לשמוע שום דבר מאף אחד ולא הבנתי איך זה קורה לי..ואיך דווקא היא..  אבל יום אחרי ניסיתי יותר להבין מאיפה זה בא ולמה היא עשתה את זה..(הרי לא היינו בכיתה ד'..) אני חושבת שבסופו של דבר כשאנחנו מוצאים את עצמנו בסיטואציה כזו שהיא מאוד לא נעימה, שחשבנו שהכרנו מישהו, שהפכנו אותו לחבר, אז אם הקשר חשוב לנו ואם אנחנו באמת ובתמים אוהבים את הבן אדם ואכפת לנו, אז מן הראוי שנדבר עם הבן אדם.. באמת לראות למה זה קרה.. אם הוא מבין שזה לא הדרך הנכונה להשיג דברים.. אז בצורה כזו אנחנו מרוויחים שני דברים. האחד- להוכיח עמית בצורה יפה ונעימה,(אז יש סיכוי רב שהוא יפיק את הלקח) וגם לצאת בני אדם..

ערב שנה טובה וכו'. שאלה שמעניינת אותיעשב לימון

אנשים ונשים שעברו טראומה שקשורה לביטחון- פיגוע טרור או מלחמה או משהו כזה

אני יודעת שזה קצת אישי- פשוט תכתבו על חבר שלכם

איך זה נראה ונחווה מבפנים או מבחוץ

אחרי שנה, אחרי עשר שנים, אחרי עשרים ושלושים שנה?

אשמח לכל מידע או סיפור מקרה

בשורות טובות ושמחות

ממליץ מאוד להיזהר עם חשיפה אינטימית במקום ציבוריארץ השוקולד

רוב האנשים פה בסדר, אבל לא כל ניק פה הוא טלית שכולה תכלת ותיזהרו מפירוט של דברי שיוכלו לנצל נגדכם.

ובנוסף, תזכרו שהפורום ציבורי וכל דבר שהכתב פה יכול להימצא על ידי גוגל כך שכל אדם יכול לפתוח ולקרוא.

כמובן. תודה על התזכורתעשב לימוןאחרונה

למה אנשים מגמגמים?בנות רבות עלי

הולך ברחוב, סבא חביב פונה אלי, מסמן לי עם היד להוריד את האוזניות, מחייך ואומר "המעלית לא עובדת" .. אוקי אדוני המעלית לא עובדת, איך זה קשור אלי?

אמרתי לו אוקי מה…

אחרי שניות ארוכות הוא מפנה אותי לקופסת קרטון, תעזור לי לעלות את זה? אני ואתה ניקח ביחד. אמרתי לו עזוב תן לי לראות אם זה כבד כמו שאתה אומר.. בדקתי , כבד אבל לא ברמה שאי אפשר להרים. קיצר מפה לשם נופל לי האסימון ש- לך תדע כמה קומות זה. נכנסנו לבנין הורדתי את הקופסה על המדרגה הראשונה , הוא: אמרתי לך שזה כבד בוא אני אעזור לך. נשמה , אני רק מכבה את האוזניות הכל טוב. המשכתי לאחר שהוא אמר שיש 4 קומות, לא אשקר שהתנשפתי כי אני לא בכושר, אבל משמיים זימנו מצווה לפני ראש השנה , כל השנה כלום. מדהים איך מזכים אדם משמיים לעזור פתאום, לא יודע, זה לא יכול להיות מקרה.

קיצור אנשים: דברו ותפסיקו לגמגם ולדבר בלחש. תודה

חחח …בנות רבות עלי

עכשיו עוד מישהי ביקשה עזרה. איזה שאלות יש לאנשים. באה לי אחת קצת מבוגרת, מדברת קצת חלש. אני: הינה עוד צרות. אני עם השיר באוזניות והיא מדברת כאילו אני שומע אותה . מכבה את האוזניות . "כן?" .. היא: אפשר לבקש בקשה? בטח נשמה מה תרצי? עד חצי המלכות. סתם לא באמת אמרתי לה ככה. קיצר היא מתיישבת לידי בספסל, איך אני מעבירה את כל הטקסט הזה לוואטסאפ? אני לוקח את הפלאפון שלה אומר לה הינה יש לך אופציות לבחור למי לשלוח. היא היתה בהלם מנסה להבין איך עשיתי את זה, נתתי נגיעה במסך לאחור, מסביר לה שיש מטוס נייר שהיא רק צריכה ללחוץ עליו ויש לה אופציות למי לשלוח. היא לא האמינה שהאופציה בכלל קיימת 😄

מצווה שניה.

אגב, למה לא פונה אלי מישהי חסודה לשם שינוי?בנות רבות עלי

סתם שאלה שעלתה לי הרגע.

טוב זה כבר קרה בשבת ויצאתי קצת טמבל אבל בסדר. לא נדבר על זה כרגע. מי שואל איפה זה עין גנים כשיש גם רחוב כזה וזה גם שכונה?! כן זה אני ששאלת אותו את זה בשבת היי 🙋🏼‍♂️

חחח מצחיק שאני מגיע לפה פעם ביובל עם סיפורים הזויים …

בודקים אותך. תעבור כמה שלבים במשחק ואז תגיע החסודהמבקש אמונה

🤡

חחח נראלי זה באמת ככהבנות רבות עלי

אשריך. באמת! שנה טובה!נחלת

תודה גם לך🙏🏻בנות רבות עליאחרונה

מי אשכנזי וער בגלל סליחות?זיויק

אני ספרדי וישן בסליחותבנות רבות עלי

אם אתה לא אשכנזי ולא מתפלל סליחות בכוונות עצומותפ.א.

אתה צריך שאלת רב האם יהיה מותר לך לאכול קטניות בפסח, שהרי ההבדל הגדול בין עדות המזרח ואשכנזים במספר לילות הסליחות בחודש אלול, זה לכפר על קטניות בפסח אצל עדות המזרח

יש רק בעיה אחת, אני כבר שנים לא אוכל קטניות בפסח😂בנות רבות עלי

אם כך, אתה יכול להמשיך לישון 🛌 בשקטפ.א.

ישן טוב יותר בבית כנסת מבמיטה?ארץ השוקולד

ברור זה כמה צעדים מהמקרר אתה קם בלילה מנשנשבנות רבות עלי

ארץ השוקולדאחרונה

זה לא תלוי מה איכות האוכל שם או שאצל ספרדים לעומת אשכנזים יש אוכל טוב בטוח?

לכבוד ראש השנהאוי טאטע!

ארץ אשר ד' אלהיך דרש אתה תמיד עיני ד' אלהיך בה מרשית השנה ועד אחרית שנה

לכבוד ראש השנה ראיתי משהו ממש יפה ומשמעותי

קבוצה של תמונות יפות מהארץ עם מקורות על שבח ומעלה ארץ ישראל

מוזמנים להצטרף

קמפיין 'טובה הארץ מאוד מאוד'

תודה רבה!נחלתאחרונה

ת

שנה טובה, ברוכה, שמחה, שלווה, לכולכם כולכם כולכם!!נחלת

אמן ואמן וגם לךארץ השוקולד

שנה של קיום משאלות לטובה לכל באי ובאות הפורום

אמן. גם לךנפשי תערוגאחרונה

יש משהו מאוד מוזרפשוט אני..

כאשר יש תחושת אבל על אדם שהלך לעולמו,

למרות שהוא לא קרוב משפחה,

ולא חבר קרוב,

ולא בוס,

אלא ''רק'' מנחה ומנטור.

מי שבהרבה מובנים הביאה אותי עד הלום,

ומי שמיליוני בני אדם חייבים לה את חייהם בלי שהם בכלל יודעים.

נוחי בשלום,

פרופסור עדה יונת.

וכן אני יודע שהיא הייתה שמאלנית קיצוניתפשוט אני..

אשמח אם זה לא יהיה הנושא כאן...

למה מוזר?משה

היה לך קשר איתה. הערכת אותה. עשית איתה דרך. הכי הגיוני בעולם.

מתוך 14 הזוכים הישראלים בפרס נובלאריק מהדרום

היא האשה היחידה, גם בזה היא היתה פורצת דרך לשבור את תקרת הזכוכית.

יהי זכרה ברוך.

איזו תקרת זכוכית?shaulreznik

לוועדת פרס נובל מאז מארי קירי אין שום תקרת זכוכית

נכון עקרוניתאריק מהדרום

בפועל היתה רק אחת

היה את רוזלינד פרנקלין שהיו נותנים לה אםקעלעברימבאראחרונה

לא היו גונבים ממנה את הגילוי

יש כאן אוהדי קבוצת כדורגל/כדורסל לשאלה בפרטי?צע

חיילי גבעתיאריק מהדרום

אמר לו פפוס מי הביאך לכאן אמר ליה אשריך רבי עקיבא שנתפסת על דברי תורה אוי לו לפפוס שנתפס על דברים בטלים

לא מכבים אש עם דלק!Nachman Wilhelmאחרונה

מעגל דמים ללא קץ או עוצמת נצח: התודעה היהודית שתכריע את האויב

החרות הפצועה של מדינת ישראל, המנסה לבנות את ביתה הלאומי ללא זיקה עמוקה לשורשיה ולקודש, גובה מאיתנו מחיר דמים יומיומי וכואב. אנו מוצאים את עצמנו במרדף אינסופי של "כיבוי שריפות" מול פני רוע משתנים: פעם אלו בלוני תבערה ועפיפונים המכלים את שדותינו, פעם נחילים של כטב"מים ורחפני נפץ המאיימים על ערינו, ופעם מטחי רקטות, מנהרות ופיגועי טרור מגוונים. אנו ניצבים מול מציאות שבה אין לנו רגע של שקט; מציאות שבה אנו לא מפסיקים לכבות דליקות פיזיות וביטחוניות, מבלי לראות את האופק או את הקץ.

בכל פעם שאנו גוברים על איום אחד, מיד צומח איום אחר במקומו. הניסיונות לפתור את הבעיה בכלים טקטיים, טכנולוגיים או צבאיים בלבד דומים לטיפול בסימפטום ולא במחלה עצמה. אנו משיגים שקט זמני, אך נכשלים פעם אחר פעם מלגמור את הסיפור עד הסוף ולעקור את האיום מן השורש — משום שהשורש האמיתי הוא רוחני במהותו.

אירועים אלו אינם יד המקרה. הטרור הבלתי פוסק, על כל סוגיו וטכנולוגיותיו, הוא תזכורת רוחנית וקיומית רבת עוצמה. האויבים מציקים לנו, אך מלמעלה מכוונים אותנו בניסי ניסים — באמצעות מסרים שמימיים שאין לנו ברירה אלא להקשיב להם — להבין שאיננו יכולים להסתמך על כוחנו ועוצם ידינו בלבד. המציאות דוחקת בנו לחזור "מלא על מלא" לשורשינו העוצמתיים, המוצקים והקדושים.

הטרור והלחימה האינסופית ייפסקו רק מכוח נחישותנו המוחצת, שתנבע מתוך זהות יהודית מבוררת. ברגע שנתחבר לשורש הנשמה המשותפת של עם ישראל, יתקיים בנו: "כל המקום אשר תדרך כף רגלכם בו לכם יהיה" (דברים יא). נחישותנו הרוחנית והמעשית תנפץ את אשליות האויב, כהבטחת התורה: "ונתתי שלום בארץ... ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב" (ויקרא כו). אז, מתוך עוצמה פנימית בלתי ניתנת לערעור, יסתיים מעגל כיבוי השריפות ויראו כולם את ניצחוננו המוחלט: "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" (דברים כח).ל

אולי יעניין אותך