ברכבת הקלה בירושלים וברכבת ישראל יש התעמרות מחוצפת וגסה בנוסעים וללא מענה מצד נציגי הציבורץ
תיאורטית מחאה חברתית של "יום ללא תשלום" - עליה מאורגנת לרכבות ללא תשלום וללא אמצעי זיהוי כמחאה שקטה יכולה אולי לעורר מישהו מתרדמתו?האם זה נכון וראוי?
ברכבת הקלה בירושלים וברכבת ישראל יש התעמרות מחוצפת וגסה בנוסעים וללא מענה מצד נציגי הציבורץ
תיאורטית מחאה חברתית של "יום ללא תשלום" - עליה מאורגנת לרכבות ללא תשלום וללא אמצעי זיהוי כמחאה שקטה יכולה אולי לעורר מישהו מתרדמתו?האם זה נכון וראוי?
להתנהג בגסות ובזלזול לאנשים, תוך כדשי התעלמות מבעיות טכניות , לא חסר תלונות שאנשים במיוחד מבוגרים לא עדכנו את הרב קו שלהם כראוי וזכו לקנס תוך כדי התנהגות גסה מצד הפקחים.
מדוע אין הנחיה לנהגי הרכבת שאם רואים אוטבוס נכנס לרציפים לחכות עוד חצי דקה?נכנסתי פעם עם אוטבוס לתחנת הר הרצל בירושלים והרכבת זזה 10 שניות לפני שהאוטבוס עצר, כך שכולם היו צריכים לחכןות עוד 15 דקות.
ברכבת ישראל יום שובתים ויום עושים שיפוצים אז גם לא עובדים
אבל לך תוציא אנשים מהבועה שלהם- לעשות "מחאה שקטה" שכזו
או שתחנת כפ"ח תעזור בנדון?
באמת תהיתי למה לא עושים נגד זה שום מחאה.
ובקשר לרכבת תוסיף לזה-
* את העובדה שאנשים קונים חופשי חודשי לרכבת וכל יומיים יש שביתה. (וכשיש שביתה אז צריך להיסחב ב4 אוטובוסים דחוסים כדי לחזור הביתה במקום לקחת רק רכבת (תרתי משמע..;)) . יאמר לזכות אגד שהם הואילו בטובם לתגבר את האוטובוסים[בערך..] )
* את עצם המחשבה על לגבות מחיילים כסף לנסיעה גם בחמישי , בגלל שהם שתקו על התשלום של יום א'. (שזה חוצפה בפני עצמה אבל גם הצבא אשם בזה).
ומהאיחורים אנחנו כבר מתעלמים..
אם יהיה מאבק כזה הסטודנטים מן הסתם כן יקחו בו חלק הבעיה היא שעכשיו תקופת מבחנים אז קשה להוציא את כולם מהספריות/בית.
http://www.facebook.com/events/108145079311391/
מתוך האירוע בפייסבוק-
23/2/12, 12:00 בתחנת הרכבת הקלה ליד התחנה המרכזית
הרכבת הקלה סיטיפס בירושלים מפעילה פקחים שנותנים קנסות מופקעים לאזרחים (180 ש"ח) גם אם הם לא יודעים שאי אפשר לשלם כשעולים לרכבת אלא רק במכונות האוטומטיות בתחנה. אין שום שלט שמכוון אותך לקרוא את שלט החוקים שלהם שנמצא בתחנה, אין את השלט הזה ברכבת עצמה. אם אינך ירושלמי בכלל הסיכוי שתדע מה צריכים לעשות- אפסי. הרבה דיווחו שהמכונות לתשלום בתחנות הרכבת מתקלקלות ומודיעות שאי אפשר לשלם במזומן אלא רק באשראי. לאבא שלי- ירושלמי בן 70 אין כוח ורצון לעשות רב קו עם תמונה שלו וחשיפת פרטים אישיים לתאגיד, הוא מוותר על יציאה לעיר שדורשת את הנסיעה ברכבת, מניחה שכמותו יש רבים. התלונות על בריונות הפקחים של סיטיפס, הקנסות השרירותיים והסמכויות הבלתי מוגבלות שהם מאפשרים לעצמם כאילו היו שוטרים, הולכות וגוברות. כמחאה על יותר מ-10 שנים שעיריית ירושלים התעללה באזרחים עם בניית הרכבת ובזבזה כ- 3 מיליארד ש"ח מכספי הציבור, שכוללים מענק של 1.4 מיליארד ש"ח לחברת סיטיפס, על השטות הזאת שכלל אין לה צורך בירושלים. וכמחאה על ההתנהגות המכוערת של העירייה וסיטיפס שמחלקים קנסות, ניפגש ב-23.2, יום חמישי בשעה 12:00 בתחנה שליד התחנה המרכזית בירושלים לפעולת מחאה. חרם צרכנים רגיל אינו אפשרי כי הרכבת השתלטה על הצירים המרכזיים של העיר, כך שלאוטובוסים ולמוניות בכלל אין נתיב תנועה שאפשר לעבור בו ומי שלא יכול ללכת ברגל חייב להשתמש ברכבת. החרם שנתחיל יפעל כך: -עולים לרכבת בלי לשלם. -לא נותנים לפקחים תעודות זהות. -גם אם מכריחים אתכם- אתם לא משלמים את הקנס של 180 ש"ח. -הפעולה תעשה ללא כל גילוי אלימות מצדנו. אך כן נתעד כל דבר שקורה. -במקרה של גילויי אלימות מילולית או פיזית מצד הפקחים כולנו נרד מהרכבת ונשב על הפסים. -למי שיש- בואו עם המסכות הלבנות. ככל שנהיה קבוצה גדולה יותר של אנשים שם שעושים את הפעולה, יהיה להם יותר קשה להשתלט עלינו. אז בבקשה תפיצו ברבאק, גם אם אתם לא ירושלמים- תפגינו סולידריות עם אחיכם ואחיותיכם בעיר הבירה שלנו. אנחנו ציבור לקוחות ואזרחים, לא עבריינים, שבסך הכל רוצים להגיע ממקום למקום בעיר הבירה שלנו. לא ניתן יד לגזל, לביריונות התאגידית, לסמכויות המופרזות שפקחי הסיטיפס מרשים לעצמם, לפגיעה הקשה באזרחים זקנים, נכים וקשי יום אחרים שנפגעים ממדיניות זו. שתפו והפיצו, לא משלמים עד שהם מתעשתים! |
ועוד סיפור מהיום, אוטבוס הגיע לאחד התחנות, חלף מול נהג הרכבת בדרכו לתחנה ועצר, כשהנוסעים ירדו היה עוד אפשרות להכנס לרכבת , כשהם הגיעו לרכבת (מרחק של 3 מטר!) כבר הדלתות היו סגורות והרכבת התחילה בנסיעה, הרכבת הבאה שלאחריה היתה כעבור 13 דקות.
אבל באמת לכו תוציאו אנשים מהבועה שלהם..
וללכת ברגל זה באמת לא תמיד פיתרון...
כי לא תמיד יש זמן ומרחק הגיוני..
אז לבנתיים נשאר לאזרח התמים והפשוט, לחטוף קנסות על ימין ועל שמאל..![]()
בפייסבוק מתחילות הרבה מחאות. זה קל לצבור שם אהדה ולהגיע לאנשים הנכונים.
אה.. וזה בחינם.
סטיגי להנהלת פצל"שינו...
ניסית פעם ללכת ברגל- מפסגת זאב- לצומת פת????? למשל
אבל הוא לא מתאים לכל אחד, ועוד פחות לכל אחת.
גם ללכת ברגל זה נחמד - כל עוד אתה לא ממהר.
כי כשיש לי אוטובוס אחרון הביתה מתחנה מרכזית בעוד 25 דקות, אני אעדיף לקחת את רכבת הקללה ולא לפספס אותו.
(ואני מודעת לזה שרחוב יפו זה בערך המסלול היחיד שהתחבורה הציבורית לאורכו מהירה יותר מאשר ללכת ברגל.)
יש קטעים ברחוב יפו- שהליכה ברגל מהירה הרבה יותר מהרכבת או מהאוטובוס שבפקק...
YS זה שאתה בחור צעיר עם כוח לעשות דברים ... אהמ... ספורט אקסטרים
זה לא אומר שאתהצ ריך להכניס לבעלי רעיונות בראש שאכן זה אפשרי!
אני בעד תחבורה. מהירה. ויעילה.
וגם כדי להחזיק רב קו מוטען לשימוש מושכל באוטבוסים(בין טרמפיאדה אחת לשניה
) לפעמים שוה לשלם את ה5+ ש"ח בשביל לחסוך זמן.
מה שלא יהיה הרכבת הקלה בכל קטע שהוא, היא תאריך את הדרך במדה רבה מהשילוב הנ"ל.
בכ"א ממשרד התחבורה לא תבוא הישועה.
הייתי בחתונה עכשיו של חבר והיה 0 אנשים מהישיבה התיכונית שלנו (היום כבר נמצאים עמוק בעולם הישיבה) הגיעו מהישיבה התיכונית אני הרב שלנו וראש הישיבה עכשיו זה לא היה בחור שקט הוא בחור שבתיכוניץ היה מאוד פעיל ובאמת היה חבר טוב של כמה חבר'ה וחברמן עכשיו בסדר לא כולם חייבים לבוא אבל מינימום חבר אחד שניים טובים מה נסגר??
והלוואי שיתעוררו מחשבות
אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.
היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.
זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.
סיימנו תיכון לפני 3 שנים
ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים
אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם
יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם
האם מישהו מכיר אנשים דתיים שהיו רוצים לצאת למסע
לפולין - אתרים יהודיים שמלפני השואה, חמישה ימים?
חברים שלנו היו רוצים אך לא מצאו סוכנות נסיעות שעורכת
כזה עכשיו.
הם סיפרו שאחת מהסוכנויות הציעה לגבש קבוצה
של לפחות עשרה איש. דתיים המעוניינים בהכשר
מהודר, וצניעות.
נשמח לשמוע אם לאי מי יש רעיון עבורם.
הם רוצים לנסוע עכשיו. לא מאוחר יותר.
יישר כוח!
.
כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?
אם אתחיל לכתוב ביקורת על הגיליון האחרון של מגזין ''פנימה'' 🙈
כמעט בכל עמוד הרגשתי צורך לדפוק את הראש בקיר, אבל הצלחתי להתגבר על היצר 🥳
קפיץמה הקטע שלכם עם זקנים של גברים?
לא ידעתי שזה עדיין קיים. אז ברוכים תיהיו אנשים חדשים וישנים
בפעם האלף החלטתי שהפעם אני לא נסחף.
כאילו, שום דבר לא יעזור זה חזק ממני.
לא בקטע של צדקות או נפילה, פשוט נגרר, זה שורף זמן ואני מרגיש שאין לי שליטה על הזמן שלי.
מה יש באינטרנט שמטשט את גבולות הזמן, ותמיד תמיד תהיה עליו יותר זמן ממה שתכננת?
ונועד להיות כזה.
אני לא מסוגל להיות בהם. הרעש הורג אותי.
אבל כשאני צריכה כמה דברים מכמה חנויות אז זה המקום המתאים. פשוט להיות ממוקדת, להגדיר מראש מה אני צריכה
נתתי את ההקבלה כי יש על הקניון פרק של חיות כיס אאלט. וזה אחד המאפיינים שהם מונים שם
אני מבין שלאנשים נוירו-טיפיקלים המקום הזה הוא מקום בילוי.
אצלנו באמת יש חנות לבעלי חיים, עם בעלי חיים מקסימים וזה משמח להיכנס לשם,
לדבר עם התוכונים , להנות מהארנבות הגמדיות הפרוותיות והרכות, מהאוגרים הסיביריים
הרצים כמטורפים על הגלגלת....
ואאלט זה "אם אני לא טועה".
התכוונתי לומר שבפודקאסט חיות כיס יש פרק על קניונים ועל המחשבה שעומדת מאחוריהם, אם אני לא טועה במה שאני זוכרת.
בני אדם לא כל כך שונים מזה כפי שלפעמים חושבים...
סביב life style, סטיילינג, אופנה, שופינג, טיפוח
מנשים מצפים יותר
ומכאן הקניון כמודל אופנה וסטייל וכמקום שבו "הופכים" אישה להיות "אישה לפי הציפיות" עם כל מה שפ.א כתב
אני מבין בין המילים שאת לא בדיוק מנסה להיצמד אליהן.
(גם אני לא, בצד הגברי של העניין).
עשב לימוןמה יש באינטרנט שגורם לך לשרוף זמן ?
(אלא אם כן התכוונת אינסטגרם טיקטוק וכזה ואזיותר מובן)
– המוח האנושי לא אוהב להתמקד כל־כך במשהו אחד לאורך זמן רב. זה מאוד קשה לשבת במשך כמה שעות ולהתעסק במשהו רצוף כמו ציור או כתיבה, למי שלא רגיל לזה. באינטרנט יש הרבה גירויים קצרים והמוח שלנו מת על זה (זפזופ בין אתרים, חדשות).
פעם הייתי אוהב לשחק במשחק מחשב מסוים אבל זה היה קשה לשבת עליו הרבה זמן בלי הפסקות של דברים אחרים (כמו קריאת מאמר).
– אני חושב שהאור במסך מרגיע/ממכר. המחשב/אינטרנט/UI בנוי בצורה מאוד מאוד כיפית ונוחה לעין והמוח די נרגע מזה.
– אתה תמיד יכול לעבור לטלפון בלי דפדפן או למחוק את הדפדפן מהטלפון שלך (אפשר לחפש מדריך), אם הבעיה שם.
להגביר שליטה ע"י
צמצום טריגרים
(לשים את הטלפון בחדר אחר/ לצאת החוצה בלי טלפון)
מציאת חלופות
(תחביבים/ לדבר עם אנשים/ לצאת לטייל)
אימון
(לשים יעד ריאלי ולהוסיף עליו כשמצליחים להשיג אותו)
אגב זה לא קשור רק לגלישה אלא לכל שליטה עצמית אחרת
(אוכל/ כעסים/ זמנים/ תקשורת תקינה/ גבולות)
כשמשפרים שליטה בנושא אחד
הוא יכול להשפיע על עוד נושאים
אבל להערכתי בגלישה באינטרנט דרושה הרבה הרבה יותר שליטה עצמית, לא יודעת לפעמים דברים גשמייח יותר קל. וקל גם כשיש איסור חיצוני - למשל שבת, לחכות בין בשר לחלב
שבשליטה עצמית יש מרכיבים:
רצון
טריגרים
מודעות
יישום
התמדה
בגלישה יש
רצון-
כמה מעניינת הגלישה (חדשות/ רשתות חברתיות/ ווצאפ)
מה התעסוקות החילופיות (עבודה/ תחביבים/ אנשים)
טריגרים-
מיקום הטלפון במהלך היום (כיס/ מול העיניים/ מונח בצד/ בחדר)
כמות התראות וצלילים (אצלי הכל מכובה, אין התראות/ צלילים למעט צלצול של שיחה ולפעמים גם זה על שקט)
מודעות
יישום
התמדה
דומים בכל נושא של שליטה עצמית
אחרת היו לך עיסוקים אחרים שהיו יותר חשובים לך, מעניינים אותך, התחייבת לעשות אותם כי אחרת תיפגע…
והוא קשוח בעיקר בגלל שהתוכן שיש בו הוא תוכן באיכות טובה ממש. כלומר, אני יכול לצרוך זבל (ואז לי אישית יותר קל להפסיק, רילס למינהם).
ואז מגיע איזה מישהו שאני מעריך עם סרטון שיש בו חכמה שאולי אני צריך לחיים שלי. ועוד אחד. ועוד פוסט עם טקסט מעניין, ועוד שרשור בפורום רגישים שאני מתעניין בו כי הוא באמת מקדם אותי בחיים.
והופס, עברו שעתיים.
אם אני לא אצרוך שעה ביום מדיה חברתית אני אבוד והמקצוע שלי מת ובעוד 3 שנים לא יהיה לי במה לפרנס משפחה.
אם אני נכנס לטוויטר כדי לקרוא חדשות AI כי זה מקור המידע הנכון אני נסחף לרעל של החדשות הרגילות ומבזבז עליהן את הזמן.
שעה טוויטר צריך.
שעתיים?
שלוש שעות?
ארבע?
אולי בשעה השלישית או הרביעית אני אמצא כתבה שתשנה לי את החיים (קרה במוצ"ש לפני שבועיים, עם Laguna AI)?
ובדורות קודמים, וגם היום למי שרלוונטי, יש הרבה שמבלים זמנים מאוד ממושכים בספריות וארכיונים לצרכי עבודתם.
גם בצורה הזו הרבה מהזמן "מתבזבז" עד להגעה למידע הרלוונטי.
שכחת לכבות את האור יערית, ונרדמת עם הספר ביד יערית...
ובכל זאת, ממכר פחות מאשר הדבר הויזואלי
רק לקריאה.
להגדיר זמן מסך ואז הוא יכול להגביל אותך בזמן.
אפשר גם להגדיר מצב ריכוז בשעות מסוימות שתצטרך אקטיבית ללחוץ על פסק זמן כדי להיכנס והוא יעיף אותך אחרי זמן קצוב.
תהיני בכייף משעות הפנאי שלך.
אני מכיר רק בפלאפון.
תחפשי איכות חיים או זמן מסך או ריכוז בהגדרות במחשב, אולי יש.