בגלל גיל המסתובבים כאן לעמות המסתובבים שם..

אם כן אז זה לא משנה.

לא מפריע לך הפרש הגילאים אבל מפריעה לך הקידומת?

תגידי לי שלא הבנתי אותך נכון, בבקשה תגידי לי את זה.

מצד שני זה באמת נשמע מפחיד..

הוא ימות 7 שנים לפניך  

איזו מחשבה...

כלום לא בטוח חוץ מ..{ניחשתם יפה}.

תוחלת החיים זה כמו צום-או שאנחנו גומרים אותה או שהיא אותנו,מה שבא קודם..

אבל אם מפריע לך עצם עניין הקידומת, כמו שאמר אילן רמי, אז זה כבר סיפור אחר...

מנסיון, לא תמיד זה כזה נורא..

ולרוב, אם לא נחפש את השפעות הגיל לא בטוח שגם נמצא אותם..

אבל זה ממש עניין אישי שלך..

רק צריך לבחון מה בסופו של דבר באמת מפריע לך,
ואם זה רק עניין של מספרים,

אז חבל בגלל זה להפסיד...

מה שמוזר לי זה להיות בקשר עם מישו בן 30!!

בראש לי גיל 30 זה ענק!! ופתאום לצאת עם מישו בן 30 זה קצת מוזר..

אם את יוצאת עם בחור שמבוגר ממך בשבע שנים והפרש הגילאים הזה בסדר גמור מבחינתך, זה טבעי ש70% מהחיים שלכם הוא יהיה עם קידומת יותר גבוהה משלך, אם היית מפחדת שהפרש הגילאים יהווה חיץ כי שניכם חייתם בתקופות שונות של ההסטוריה הייתי מבין, אבל מה שמפריע לך זה מחסום פסיכולוגי בלבד, גם את תגיעי לגיל 30 בע"ה ואז מה? תהפכי לענקית ביום שאת מחליפה לקידומת 3?

גם אני אהיה בת 30 ואז אני אהיה ענקית

אז אולי עדיף לרדת מהרעיון..

אני חושבת שיש משמעות לגיל שלו.

למה לא להתחתן עם מישהו בסביבות הגיל שלך??

נראה לי שאם הוא לא יתחתן עד עכשו זה מראה עליו משהו..

כמובן שלא בהכרח משהו משמעותי אבל עדיין..

כמובן שאם הוא אחלה בכל השאר..לא לפסול

תוחלת החיים של גבר נמוכה בכמה שנים טובות מהאשה.

הוא מזדקן ונחלש מהר יותר, כשאת עוד פורחת וצעירה.

[יש לי סבא שגדול מסבתא שלי ב-13 שנה, וזה כ"כ ניכר...]

אמנם את לא מדברת כאן על כזה ^ הפרש, אבל עדין- לדעתי 7 זה המון.

לא בהכרח קשורה לקצב ההזדקנות אבל בכללי את צודקת.

ושוב, שימי לב, היא לא פוחדת מהפרש הגילאים, היא פוחדת מהקידומת.

זה להיות הורה בגיל ממש גדול!!

יש 38 שנים הפרש, עדיין אבא שלי הוא אחד האנשים הכי תותחים שאני מכיר (ואני רציני) מה תגידי על זה?

אבל אתה יודע מה ההבדל?? אבא שלי התחתן בגיל 23, ואחי הוא הילד האחרון..

ואם אני מתחתנת עם בנאדם בן 30, סביר להניח שאני לא אפסיק להביא ילדים כשהוא יהיה ב43..

אני בעד משפחה גדולה..

סבא שלי התחתן בגיל 35! אבל פסדר זה היה בתקופה אחרת בגיל 20 הוא היה עסוק בלטבוח בנאצים...

אז מה הבעיה בעצם בלהיות הורה מבוגר?

שיש לך פחות סבלנות.

אתה כבר סגור על עצמך, אם ההורים שלי ילדו אותי בגיל שלושים..זה כבר היה אחרי 5 ילדים שנולדו להם בשלב שבו הם עוד היו במוכנות ללמוד הורות (וכן להיות הורים זה למידה!!) וחלק מזה זה להקשיב ובגיל שלושים האדם כבר איך לומר אם הוא לא קיבל מספיק מכות שילמדו אותו שהוא לא יודע הכל.. כשהופכים להיות הורים בגיל צעיר יש יותר ענווה שחשובה עד מאד לגידול ילדים. ונכון זה לא אומר שאי אפשר. זה רק אומר שכן יש הבדל!!

יש גם יתרונות אבל העובדה שרוב האנשים הדתים מתחתנים לפני גיל שלושים מראה שעדיף מוקדם.

אני לא בטוח שהגיל הוא פרמטר עיקרי פה כמו שכתבתי לעייל על סבא שלי שיצא לו בן לתפארת (רק חבל שהנכד...) וחוץ מזה שהיום יותר ויותר דתיים מתחתנים אחרי הסדר+תואר וחצי...

בוגרים יותר, מבוססים יותר כלכלית, לא תלויים בהורים...

זה גובה מחיר:פוריות, איבוד התמימות... זה ברור אבל נראה לי בסה"כ שיש גם לזה צד חיובי.

אנשים מתחתנים יותר ויותר מאוחר לא בגלל האידאלים..פשוט הם לא מוצאים.

שלא למצוא..זה גם מעיד משהו על הבנאדם..אבל זה לא העיניין.

נכון שיש יתרונות לחתונה בגיל שכבר מסודרים כלכלית ומיושבים. אבל השלב הזה מגיע הרבה יותר מוקדם..לפני גיל שלושים.

וזה סיפור שונה אם הוא לא היה בעיניין ולא חיפש או שהיה ולא מצא.

וכן זה לא כיף להתחתן עם מישהו שיותר גדול ממך בהרבה שנים..לא רק כי הוא ימות לפניך אלא בגלל שהפער גדול מדי!!!בגיל עשרים מתנהגים אחרת מבגיל 30.

כמובן, שוב, אם אתם מתאימים...שהגיל לא יעצור אתכם!!

אני רק אומרת שאם יש אפשרות לבחור..אני באופן אישי מעדיפה מישהו שבערך בגיל שלי..

אני מכיר לפחות אידיוט אחד שלא מוכן לשמוע הצעות עד שיהיה לו לפחות תואר אחד וקצת.

בטוחני שבגיל 17 לא תהית האם לצאת עם בן 24..

אם את שואלת אותי- נכון שיש גבול, אבל כעיקרון פחות חשוב מתי נולד..אלא מי נולד..

ב"הצלחה אחותי

כנראה ששייך שתהיה לו במה פה.

והיא כתבה למה היא שאלה פה...

קנאית

תהנה, זה פורום ציבורי.

מה הכוונה להיות נשוי למלבנים דיגיטלים?

זה נורא ואיום

לא שורד ככה

[12 הצעדים... אחי, תהיה חזק אתה בכיוון]

כמובן הכל ברוח טובה

ומוגבים..

אני חושב שמה שגורם לאנשים הרבה לכתוב (אא"כ זה ברו"מ או אנשים מיוחדים) זה שאנשים מגיבים ועונים לך, ואז אתה לא מרגיש שאתה משתף לאוויר..

ההצעה שלי: לא לעבור אליו ישר בבלעדיות

אלא להחזיק גם וגם

לשימוש השוטף תשתמש במוגן (במיוחד אם אתה נוסע לאנשהו וכיו"ב) ואם אתה צריך משהו תשתמש בראשון

בסוף גם לא תצטרך את הראשון

ומניסיון הוא יצטרך לסמן שהוא לא רובוט ולסמן ריבועים עם רמזור.

לא בטוחה שיהיה לו ככ קל להסכים לחתונה. 

אבל תמיד אפשר לנסות את הPC. את המחשב הגדול.

פשוט חילוני חוגג כמו שצריך בצורה אותנטית ודתי מלמל מילים ומשחק אותה שמח

כה "רענן" כה כן כה אמיתי?

החילוניות שאני מכיר אינה נוגעת אלה בקצה השטחי ביותר של הדברים

וכל נגיעה שלה במשהו עמוק מכך נובעת מנטייה דתית, גם אם לא ממש מפורשת.

אצלנו הכל מודרך ברחל בתך הקטנה.

כל אחד מחליט יפה מאוד מה לעשות לכל אדם ניתנה הבחירה במלוא מובן המילה.

אחריי אף־אחד לא רודף אני מחליט בדיוק איך להתייחש לכל סוגיה ועניין

צר לי אמנם שאיני מתחבר לאווירת המנגל ולהתעטף בדגלים

אבל זה לא מוריד מהאותנטיות של הלל בכוונה למי שאומרו בכוונה

או מהחיוך של הרב החרדי־ספרדי שלי בדברו על מעלת ארץ ישראל ביום העצמאות

או מהפסים הכחולים של הטלית שלי.

וגם לא יודע איזו קדושה מיוחדת יש בעמית לעבודה החילוני שבחר להכין פלאפל שני צבעים ביום העצמאות הזה. שכוייח, בטח טעים נורא. קדוש? אולי. לא מרגיש רגשות נחיתות ביחס לזה.

אני לא מתפלל כי אני חייב אני מתפלל כי אני רוצה.

לגבי תפילות החובה הרש"ר הירש כבר דן בשאלה הזאת בכמה מקומות והמסקנה הברורה היא שמטרת תפילות החובה אינה ביטוי רגשות אישיים (לשם כך צריך להתאסף במניין, לומר את אותה תפילה, בזמנים קבועים ביום?) אלא למקד אותנו סביב הרעיונות החשובים של החיים.

אותנטי זה לא רק מה שפרוע וחסר רסן.

ללבוש חולצה עם משבצות זה גם אותנטי.

מעולם לא הרגשתי איזו קדושה ביום העצמאות. אולי אתם מתכוונים לריגוש?

@כְּקֶדֶם 

https://www.inn.co.il/news/695303

המשתתפים בחידון התנך כבר שנים רבות דתיים לאומיים בלבד, החילוני האחרון למיטב ידיעתי שהשתתף בחידון התנך היה אבנר נתניהו.

עוד משהו שפיספסתי?

בדיוק כמו החילונים שעליהם אתה מדבר

אחרת היית יודע - שמראש עולים לחידון שניים מהחינוך הדתי ושניים מהחינוך הממלכתי. ממש ככה הוא מוגדר

אני לא מצליח לזהות חילונים.

תמיד האמת עדיפה

אז זהו אם שמת לב יש מילכוד בשאלה

א) כי הוא לא _אמר_ לאפחד שהו בן 25 הוא רמז על זה לא חשוב בדיוק איך 

ב) למה? אפשר להבין את זה לא? זה בולט בשטח ומעלה שאלות.. ואנשים לא אוהבים לבלוט בשטח

א. אז שיתקן את הטעות, קצת פדיחה, לא נורא

ב.לא צריך לפחד מלבלוט בשטח, אנשים בסוף מתרגלים להכל ,עדיף לא לתת לזה להשפיע על החלטות בחיים שלנו.

אני חושבת שזה לא בריא לנפש, בין היתר, להציג מצג שווא, הגיל שלו יכול להיות אפילו יתרון, חבל.

תהיה אותנטי אתה עם הנתונים שלך ומי שאתה

אני בן 25 לא ממני להיות האדם המגניב בעולם מבלי לשנות שום פרט לגבי עצמי

ניקח את ג'פטו ונבקש ממנו להציג טענות בעד ונציב מולו ג'פטו נוסף שיציג טענות שכנגד

כך הם יוכלו ללעוס את אותם טיעונים שחוזרים על עצמם כל הזמן

ובינתיים אנחנו נהיה פנויים ללכת ללמוד תורה

ואז היא תעשה את הדיונים האלה במקומנו

בלי חרדיות מבוהלות שחייבות לצופף שורות,

או לחילופין פשןו עם חרדיות לא מבוהלות, זה גם יהיה בסדר

ממש מרתק אותי לחקור את התופעה הזו..

לא שנאה. כעס. - צעירים מעל עשרים

כי כשאתה התחלת שם את הדיון אני הייתי יסודי והתייחסתי לעצם הטיעונים, ואף טרחתי להביא ציטוטים של ממש ונימוקים של תורה.
 

אגב, אם כבר מורשה לי להעיר, פוסט הפתיחה שלך בעצמו היה רעיל ולעגני: "מישהו יודע אם הנופלים עומדים בשעת הצפירה ומצדיעים.. האם הם צופים בזרי פרחים לרוב?".

ואתה לא מתבייש להגיד לי "קשוט עצמך"? יקח אדוני מראה גדולה כדי שיוכל ליטול קיסם מבין שיניו וקורה מבין עיניו.

רבים כמו שתי תרנגולי הודו מרוטי נוצות

אני נהנה

תמשיכו

אמנם לא אני היא שהתחילה ראשונה את הויכוח כאן (אלא מישהו שרמז על חרדים אגואיסטים, באותו הקשר)

אבל אני קפצתי...וכל השאר, ידוע.

באמת נקדימון לא אשם כי אפשר לאמר שהתגרינו בו, בהשקפה שלו, ובבית שלו.  סליחה!

וצריכה באמת לבקש סליחה מהשם; כל יום אני מבקשת "אל תביאנו לידי מחלוקת", וכמתחילה כזו

אני מייד מוצאת את עצמי שם....

בטוחה שלקב"ה לא משנה, ואף אחד לא יתבע אם עמד או לא בצפירה, אם הניף או לא דגל, ואפילו אולי

אם אמר (או לא) הלל ביום העצמאות.

העיקר שכולם משתדלים לשמור מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחברו (שזה יותר קשה, לי , בכל אופן)..

אולי, חס וחלילה, אתבע על הונאת דברים, ליבון מחלוקת, לגלוג, חוצפה...

כל היתר ממש לא חשוב.

כל טוב.

אפשר לדון אם אותו הדבר

"והשיר יהיה לכם כליל התקדש חג"

כך שלא רואה איך כאן זה נתון לפרשנות אחרת

גם מתוכננים לנשיא ארגנטינה פגישות גם עם גדולי הדור הליטאים, הרב דב לנדו והרב משה הלל הירש.

למיטב ידיעתי, הציונות הדתית אינה חזקה בארגנטינה.

ייתכן שהוא נחשף יותר ליהדות החרדית, כמו שרבים חוזרים בתשובה נמשכים ליהדות החרדים מכל־מיני סיבות.

ההתבדלות החרדית היא לא רק מהמדינה באופן ספציפי, אלא קו כללי.

ייתכן שלעיני הגוי, אוסטיודן מעניינים יותר מאשר בחורים בפולו.

שהיו הולכים במעילים ארוכים ושטריימלים

בניגוד ליהדות מערב אירופה שנראתה יותר מודרנית

פולו זה סוג של חולצה לא?

קצת כמו לראות ציורים של ציירים לא יהודים..

אתה רואה שכולם מבינים שיש סוג של מראה יהודי נצחי עם זקן ופאות...

לא אומר שחייב, זה סוג של אותנתיות.

תכל'ס, אין על נערי גבעות בעולם!!!

איך בדיוק נשיא ארגנטינאי שמתעניין ביהדות אמור להיחשף לנערי גבעות?

אני מניח לעצמי שמה שהוא חשוף אליו הוא:

– הקהילה בארגנטינה (שאינם נערי גבעות למיטב ידיעתי)

– שיעורי תורה בספרדית

– שיעורי תורה באנגלית

מכירני כמה גרים (וגויים מארצות שונות שמתעניינים או התעניינו ביהדות)

באופן גורף הם חשופים או לחב"ד (כי הם בכל מקום), או לנישה של אותה שפה (למשל: רוסים וחב"ד/יהדות בוכרה, גרמנים לרבנים בגרמניה)

ובאופן כללי, גרים נוטים להיות מאוד אינדיבידואליסטיים

מה שפחות מתחבר לכל ה"כלל ישראל"

(מזכיר שיש הלכה שגרים פסולים לדיינות ולמשרות ציבוריות)

זאת פשוט תוצאה סבירה של הנסיבות.

וגם "לדון לכף זכות" שביקר בישיבה חרדית ולא בישיבה דתית־לאומית... יש ביותר מתנשא

מה אתה מתכוון לשאול בשאלה?

אתה מציף תאים רדומים...

ומה הנפק"מ העצומה.

באמת סרק מבחינתי, והיה טוב אילו התעלמתי מזה מלכתחילה

זהו.

מיליי מתלהב מיהודים ומיהדות, מי שטפסו טרמפ ראשונים, זכו בביקור.

באותה מידה יכולת להגיד שלכולן יש שיער בצבע מסוים או משקל מסוים או מידת נעליים מסוימת או עדה מסוימת או גננת גן חובה עם אותו השם.

כל דבר מקרי הוא מקרי, גם אם זה נראה וואו ממבט ראשון.

כמו לנסות להסביר למה אוכלים צ'ולנט בשבת, ואז לחפש איך צ'ולנט בגימטריא מזכיר משהו שקשור לשבת.

הזכות שעמדה להן היא לא של מקים האולפנה אלא של המאמץ האדיר שלהן, הזיכרון שלהן, החוכמה שלהן וכיוצ''ב.

וזה שכולן בנות כהן - מקרי לחלוטין.

קראתי על הרב בהר"ן עכשיו בויק', נשמע דמות מיוחדת

על רקע פרישה מטעמים אידיאולוגיים.

יודע מאמא שלי שלמדה באולפנת כפר פינס, בתקופת הרב בהר"ן שם.

פרש מראשות האולפנה על רקע חילוקי דעות אידאולוגים מול מרכז ישיבות בני עקיבא על אופי האולפנה.

(אולפנת כפר פינס היא אם האולפנות)  

ת'אמת אני רוצה להזכיר את צאלה ורביד חיים גז הי"ד.

זה נגע לי בלב כמו לכל יהודי. כשהודיעו שגם התינוק נפטר [אחרי כמה ימים, מי שזוכר] הרגשתי שאני חייב להיות בלוויה.

להפתעתי היו שם לא יותר מ50 איש סה"כ. הרגשתי שנותנים לי רגע אינטימי להתייחד עם התינוק הקדוש הזה.

היה מצמרר.

רק לראות חבילה לבנה קטנה, עטופה. סבתות, דודות, מחבקות. חיבוק אחרון. ובוכות...

התפרקתי.

זה היה למעלה מיכולת ההכלה שלי. ולא הייתי היחיד.

אבל היה רגע שבו כמעט לא נשמתי. כשפתחו את הקבר הטרי של צאלה, כשאילו קיבלה בזרועות פתוחות את בנה, ממנו נפרדה במותה לפני כמה ימים.

והנה שוב הם מחובקים ביחד. בשמים.

גם עכשיו אני בוכה.

איזה נשמות קדושות.

הנחמה היחידה היא שאנחנו לא מסוגלים להבין בכלל מה הסיפור של הנשמות הקדושות האלו.

סיפורו המרגש של דוד יהודה יצחק ז"ל - והמחברות שנמצאו בחדרו - ערוץ 14 | C14

אתר יזכור כותב עליו יותר טוב ממה שאני יכול לכתוב.

מרגיש אצל החרדים..