יש לי ,ב"ה, תינוקת מתוקה בת חודש (ועוד שתיים גדולים יותר).התחלתי להניק אותה מהלידה והיא תפסה ממש טוב.אבל מאז יש לי כאבים לאורך כל ההנקה כך שאני מניקה אותה שלושה ימים בלי אמצעי עזר(חוץ מרפאל) ואז כשהכאב בלתי נסבל אני עוברת להניק עם פיטמת סיליקון וחוזר חלילה.. נשמע לכם הגיוני?
פורום הריון ולידה
מכתב פתיחה
כאבים בהנקהמיכיה
תודה על התגובות המהירותמיכיה
דלקת באה בד"כ עם סמנים נוספים כמו חום . לי יש רק קצת אדמומיות וכאבים . זה עדין יכול להיות דלקת?
ניסתי את הקונכיות אבל זה קצת מעיק ומטפטף...
ניסתי את הקונכיות אבל זה קצת מעיק ומטפטף...
אלו תסמינים של גודש-אנונימי (פותח)
על פי מדריכת ההנקה הראשית של בי"ח בלינסון-
אדמומיות וכאבים מעידים על גודש, ולכן גם מטפטף לך.
במצב כזה (מניסיון אישי) קשה מאוד להניק כי האזור קשיח וקשה לתפיסה ע"י התינוק, לכן צריך לשאוב קצת ע"י משאבת חלב או ביד רק עד להרגשת הקלה, ורק אז להניק. תופעת הגודש מתרחשת בדרך כלל בשבועות הראשונים של ההנקה ובהמשך כאשר התינוק מדלג על ארוחה או ישן לילה שלם וכו'. אם מטפלים כמו שצריך, מרגישים הקלה מידית והגוף יודע לווסת את החלב בכמות הנכונה.
אדמומיות וכאבים מעידים על גודש, ולכן גם מטפטף לך.
במצב כזה (מניסיון אישי) קשה מאוד להניק כי האזור קשיח וקשה לתפיסה ע"י התינוק, לכן צריך לשאוב קצת ע"י משאבת חלב או ביד רק עד להרגשת הקלה, ורק אז להניק. תופעת הגודש מתרחשת בדרך כלל בשבועות הראשונים של ההנקה ובהמשך כאשר התינוק מדלג על ארוחה או ישן לילה שלם וכו'. אם מטפלים כמו שצריך, מרגישים הקלה מידית והגוף יודע לווסת את החלב בכמות הנכונה.
על אלו כאבים את מדברת?אופה
בחזה זה גודש, אבל נשמע לי שיש לך כאבים בפטמה ובזמן ההנקה. אם כך, היא לא יונקת בצורה נכונה. לא צריכים להיות כאבים בהנקה. גם אם היא תופסת, זה לא אומר שהיא יונקת נכון.
אם לא היו לך בעיות עם הקודמים ואת לא יודעת איך לתקן את התפיסה וההנקה שלה, תראי למשהי מנוסה שאת לא מתבישת ממנה, ותבקשי עזרתה. או שתלכי ליועצת הנקה. נסי לשאול בטיפת חלב.
אם לא היו לך בעיות עם הקודמים ואת לא יודעת איך לתקן את התפיסה וההנקה שלה, תראי למשהי מנוסה שאת לא מתבישת ממנה, ותבקשי עזרתה. או שתלכי ליועצת הנקה. נסי לשאול בטיפת חלב.
אולי חסימה בבלוטות החלב...אופהאחרונה
זה יכול להכאיב מאוד גם אם היא יונקת בצורה טובה. תשלחי מסר אישי אם את לא יודעת מה הסימנים לזה ואני אגיד לך איך לבדוק ומה לעשות.
חושבות שיהיו בחירות?אובדת חצות
זה הכי מוזר שהיה אבר- א. לא ברור אם יהיו ומה יהיה
וגם- לא מרגיש לכן שזה מסוכן? שמלא נגד ביבי ורוצים להחליף? אני בהלם שהשמאל שמאשים אותו בפשע הכי חמור שהיה פה (7.10) מעוניינים להכניס ערבים לממשלה-ואני לא סומכת על אף אחד מהם.
איך יאיר גולן בכלל נחשב למועמד לגיטימי אחרי האמירות הפשיסטיות והגזעניות שלו? ואיך אייזנקוט שממש שמאל או ליברמן שברור שישב עם עבאס ובנט שהוא לא יציב והפכפך מתאחדים?
אתן קולטות את הסכנה? גם ככה אפילו עם ביבי שהתעשת והכה במחבלים ועדיין נלחם במלא חזיתות ורק התחלנו את העבודה, אז יהיה פה רה"מ אחר שלא מנוסה? ישראל היא לא ניסוי או פרויקט אין פה ימי חסד. בקיצור מרגישה שהניצחון ממש לא בכיס של מחנה הימין וזה ממש מלחיץ אני שומעת מלא "שרוצים להחליף את השלטון שיהיה פה טוב יותר"...
בקיצור-איך כולם רגועים??????????? למה אנחנו לא יוצאים להשיג ניצחון? גם פעם היו ילדים מחלקים פלאיירים בצמתים-היום יש רק רילים ברשתות החברתיות.
קיצור מטריד ומדאיג- הפתרון הוא רק שיקרה משהו ממש גדול בבחירות.
למה שלא יהיו?חילזון 123
כי תקיפה באירן שוב עלתה על הפרקהמקורית
אבל לדעתי יהיו בחירות גם יהיו
וביבי עולה
בעז"ה
השם מוריש ומעשיר מוריד שאול ויעל
כל הקולות של התקשורת קשקוש, לא קונה את זה. גם הרבה שמאלנים לא מאמינים בעצמם במועמדים שלהם. לדעתי חלקם יצביעו ימין למרות הקולות בחוץ
אני לא מאמינה בכלל לתקשורתפרח חדש
ראית כמה קולות יש לדמוקרטים לפי הסקרים?
אין סיכוי שיש ככ הרבה אנשים שהולכים אחרי היאיר גולן והפה המלוכלך שלו
יש כל כך הרבה אנשים פקחים ושהתפקחו לאחרונה
ראינו במהלך ה3 שנים האחרונות איזה עם חזק יש פה
הבן אדם מדמיין שאוהבים אותו..
זה סתם בשביל הדוגמה
למה שלא יהיו?רקאני
אולי אם יבוא המשיח או משהו כזה 🙈
בכל מקרה צריך לשחרר...
זה לא בשליטה שלנו
אנחנו עושים השתדלות לבחור במה שנכון
ומי שיש לו אפשרות להשפיע גם זו השתדלות
וזהו
בוא ניתן להקב"ה לנהל את העניינים ונתפלל לטוב
דבר ראשון אני חושבתנעמי28
עבר עריכה על ידי נעמי28 בתאריך ט' בחשוון תשפ"ז 14:57
שאחד המניפולציות הכי גדולות של ביבי היא הפחדה.
מה שיש לו להציע זה ביטחון, לכן יש לו אינטרס להפחיד.
לא סתם יש שוב שמועות על לחימה באיראן בסמוך לבחירות.
הוא רוצה בשיתוף טראמפ להזכיר לכולם את הצורך בביטחון ומי הוא "מר ביטחון".
ההפחדה השניה (אולי הראשונה) היא שכל מי שהיא לא הוא - זה שמאל שהולך לפרק את המדינה לשני עמים ואין לו שום ידע ויכולת ביטחונית.
רוב המחנה השני הוא לא שמאל, והמון מהפעילות של ביבי גם כשהוא קורה לעצמו ימין מוחלט, היא שמאלנית כמו לתת לחמאס לגדול במשך שנים.
בנט, ליברמן ואייזנקוט הם לא שמאל.
יאיר גולן והערבים- הם השמאל היחידי והמוחלט, וגם המרכז סולד מהם, כמו ליברמן ובנט.
אגב הדעות של החרדים שישבו עד עכשיו בכנסת במשך שנים הם גם שמאל קיצוני יותר מכל השמאלנים(עיין ערך הקלטה של הרב לנדו, וכחרדית לשעבר זאת הגישה המיינסטרימית שגדלנו איתה).
בקיצור ממשלת שמאל מוחלט בכלל לא על הפרק
אולי קואליציה עם מיעוט שמאל, אבל גם לא, עדיין יש סיכוי שיעדיפו קואליציה עם החרדים או ממשלת אחדות עם ביבי בקדנציות.
ואם את מאמינה, לסמוך על אלוקים ולעשות את שלך בבחירות, מה שצריך לקרות יקרה ומעבר לזה זה לא בידנו.
ההפחדה הזאת היא כלי. של כל הצדדים.
אגב אני כמובן במחנה ימין, אבל המניפולציה שקופה.
האמת שאני מתלבטת האם להצביע לאחת המפלגותשימושית
הגדולות או למפלגה קטנה שעוברת אחוז חסימה וכו', לא לזרוק קולות לפח אבל תוהה מה יהיה יותר יעיל כי הממשלה האחרונה היתה ימין על מלא אבל בפועל בקושי תפקדה (להרגשתי)
דווקא יו"ש התפתחה מאודזמינה
בזכות סמוטריץ
ובן גביר החמיר את הנהלים עם המחבלים בכלא
ולאחרונה החלו לדבר על המצב הדמוגרפי בצפון (לצערי חוץ מהמפלגות הדתיות אף אחד לא מדבר על זה שאנחנו מאבדים את הצפון)
אז קורים דברים
פשוט התקשורת מראה את הדברים באופן רע
^^^רקאני
יו"ש מרגישה לי פחות בטוחה מבעברשימושית
כן יש יותר התיישבות אבל כל האזור מרגיש לי הרבה פחות בטוח וחבית נפץ שה' ישמור מה יקרה אם היא תתפוצץ 
מה עוזר לי שהחמירו נהלים בכלא? זה לא מרתיע את הערבים מלפגע
והמחיה התייקרה, והמילואים (שהאמת שכלית כנראה לא ישתנה כלום אבל רגשית זה כבר טו מאצ'), ולא עשו שינויים משמעותיים בשום תחום חוץ מלריב
לא שאני בטוחה שממשלה שמורכבת משתיים- שלוש מפלגות גדולות יעשו איזה עבודה משמעותית אבל אני גם לא יודעת שלא 😋
את מסתובבת ביו"ש??אפונה
כי אני גרה כאן כבר אי אילו שנים והמצב השתנה ללא הכר.
סתם דוגמא - היום תופסים פה טרמפים חופשי מצמתים שפעם היה פחד אלוקים לעצור שם להגיד תפילת הדרך.
מסתובבת המון 
שימושית
כל יום...
מחזקת. ממש גאולהפיצקית24אחרונה
יישובים וחוות קמים בכל מקום ומרגיש (לפחות לי) יותר בטוח לנסוע
איך פחות בטוחה?רקאני
כל כך הרבה מקומות שהיה מסוכן להסתובב בהם
היום רק יהודים מסתובבים
קחי לדוגמא את העוג'ה
פעם היה מפחיד ללכת לשם
היום ערבים מפחדים להתקרב לשם
בעיני כל עוד את מצביעה למפלגה שבטוח עוברת את אחוזקנקן שבור
ימנית כמובן חח
אז לכי עם הלב שלך
בע"ה שיהיה מספיק מנדטים להרכיב ממשלת ימין להמשך עבודה על מה שכבר התחילו
ושיפור והתחלה למה שעדיין לא הגיעו לזה
רק שהשמאל לא יעלה, רק לא זה
לא קראתי את כל התגובותהשקט הזה
אבל ראיתי קטע קטן של הרב ליאור אנגלמן מתוך פודקאסט שאמר שהוא רואה את הבחירות כרצון ה'.
ז"א ברור שאנחנו צריכים לעשות השתדלות ולצאת, להצביע, לשכנע אנשים להצביע וכו' אבל בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון.
בעיני יש בזה משהו מאד מרגיע.
לא מוצאת את הקטע החתוך, תסתכלי פה מדקה 13 עד 16:30 בערך.
רק רוצה להגיד על זהבארץ אהבתי
קודם כל - לא ראיתי את הקטע שהעלית. תודה ששמת פה, זה נראה ממש מעניין ואני רוצה לצפות בזה בעז"ה.
אבל רוצה להגיב בינתיים על המשפט שכתבת - 'בסוף יש גם בורא שמנהל את העולם ומכוון מי יעלה לשלטון', שממש אחד אני מאוד מתחברת לזה, וברור שהקב"ה מכוון את המציאות, ובמיוחד דברים ציבוריים שנוגעים לכלל הציבור.
ומצד שני - דווקא במקום שבו יש לנו השפעה, צריך להיות זהירים מלסמוך יותר מידי על הקב"ה. כי הוא נתן לנו את האחריות לפעול בעולם, והוא אמנם משגיח ומכוון את המציאות, אבל זה בהתאם למעשים שלנו. ואם אנחנו לא לוקחים אחריות עד הסוף - אז יש לזה השלכות.
ובהקשר של הבחירות - לקיחת אחריות בעיני זה קודם כל להצביע בעצמנו למפלגה שבוודאות תעבור את אחוז החסימה, שח"ו לא נזרוק את הקול שלנו לפח ונסתכן בחיזוק מפלגות השמאל. גם אם זה לא מדויק לפי מה שהיינו רוצים - אנחנו צריכים לחזק את מי שהכי יוכל לפעול בכיוון של מה שאנחנו מאמינים בו.
(ומי שיכול גם לעזור להביא עוד אנשים להצביע וכו' - זה בוודאי השתדלות חשובה מאוד. אני מניחה להרבה ממי שפה בפורום זה פחות מעשי, כי בכל זאת יש משפחה לטפל בה...)
וגם על תוצאות הבחירות אפשר וכדאי לדעתי להתפלל. הקב"ה אמנם נתן לנו את האחריות, אבל חלק מהאחריות שלנו זה גם להבין שהקב"ה פה איתנו בתוך המהלך הזה, ולהתפלל שהוא יעזור לתוצאות בחירות שיהיו טובות לעמ"י בכל הבחינות.
קבוצת ספורט טיפולי לילדים - מישהי שלחה?שושנושי
רשמתי את הגדול, בעיקר כדי להביא לו חוויית הצלחה בחיים.
הוא היה שיעור אחד ואני ממש מתלבטת אם להשאיר.
הילד בחוג נהנה מאוד, צחק קפץ והשתולל.
זה היה נראה שהוא לא הכי קשוב להוראות, אם כי אחרי שקיבל את ההוראה מספר פעמים, הצליח להתיישר (ידוע שיש קשיי קשב).
הוא נהנה, היה מחויך. כן מהצד שמתי לב שיוצא לו החשק ממש מהר ומעדיף לברוח לטרמפולינה במקום להישאר במשחק משותף.
המדריכה הייתה קשוחה, היא הפחידה גםאותי עם ההוראות שלה.
העקביות, הדגש לעשות את התרגיל נכון. לנסות שוב ושוב עד שמצליחים (עד שהוא לא תופס את הכדור מהחבר, הוא מנסה שוב ושוב. גם 10 פעמים).
הרגיש לי ספורט תחרותי.
הילד היה מחויך, אבל כאב לי עליו.
כל פעם שהגיע אליי בצד כדי לספר משהו, להראות לי שמצליח - המדריכה צעקה שאסור ללכת לאמא במהלך השיעור.
אחרי שיצאנו שאלתי אותו איך היה לו, אמר שהיה ממש כיף אבל שהמדריכה קשה.
רק חזרנו הביתה, הדבר הראשון שסיפר לבעלי הוא שהיה קשה, ומייד רץ להביא את הכדור כדי להראות לו מה הם עשו. בעלי כמובן נכשל בכל התרגילים.
מצד אחד משתף שהיה קשה, מצד שני נהנה ורצה לחזור על התרגילים..
מתלבטת אם להשאיר,
מצד אחד - הילד היה מחויך, פרק שם טון אנרגיה וגם קיבל מילה טובה כשהצליח.
מצד שני - המדריכה קשוחה, קשה לי לראות את הילד בסיטואציה שבה מכתיבים לו מה לעשות בצרחות של מאמן כושר.
בערב אחרי מקלחת הוא פרק בכי מתוסכל (קורה לו בימים קשים), למרות שאין לי מושג אם זה בגלל החוג או משהו אחר (גם קיבל מכה קטנה בגן באותו יום, ומכה בשבילו - סוף העולם).
קשה לי שמבקשים ממנו לנסות שוב ושוב אחרי שנכשל, למרות שבסוף כן הצליח.
אני מתלבטת אם חוג כזה יתרום לו, או שזה עלול להרוס.
אולי זה כבר יותר מידי לילד בגיל הזה שגם ככה יש לו אתגרים?
לי יש עבודה עם עצמי, צריכה ללמוד לשחרר.
לא לקחת כלכך קשה את הכישלונות שלו. בסהכ טבעי שילד ייכשל במשחק.
מותר לו גם לדעת לקבל הוראות, להתמודד עם כשלונות ולנסות שוב ושוב.
עדיף לנסות חוג שחייה? העדפתי לחכות עם השחייה לקיץ למרות שהילד ממש אוהב בריכות.
רכיבה טיפולית אין לגילו.
אולי לא לרשום לכלום? אני חייבת משהו אין לו מה לעשות בבית ולגינה שיש בה יותר משני ילדים לא מוכן ללכת.
האמת? נשמעת מדריכה קרבית משהו....יעל מהדרום
לק"י
אין משהו בסגנון, אבל עם מדריך/ה יותר רגועים?
זה בסדר שיש דרישות, ובסדר לתת להם לנסות כמה פעמים, אבל בלי לחץ... הם לא הולכים לצבא עכשיו ולא לאולימפיאדה.
אולי כדאי לנסות עוד שיעור ולהחליט.
או לשתף את המדריכה קצת על הילד. אולי תתרכך קצת...
מרגיע אותי שגם לך זה מרגיש מוזר. אנסה לעקובשושנושי
אני שלחתי אבל האווירה אצלנו הייתה מאוד שונהטארקו
הייתי מתייעצת עם הורים ששלחו אליה ואל השחייה.
ואולי מתייעצת אם יש חוג תנועה שהמדריכה בו ממש טובה גם אם הוא לא טיפולי בהגדרה.
(וכרגיל מוזמנת להמשיך ללרלר על זה בווצאפ..)טארקו
אין כמוך 💓 נשמה טובה את, תודהשושנושי
מזה חוג תנועה?ואיזה עוד חוגים יכולים להיות רלוונטיים לילד בן 4?
הייתן שולחות לחוג שהמדריך והילדים בו חילונים? כי בעיר שכנה יש הרבה יותר חוגים, אבל מתלבטת אם מתאים מבחינה דתית.
לפי התיאורים שכתבת - לא הייתי משאירה אותו...מתואמת
זה בטוח ספורט טיפולי? כי המדריכה ממש לא נשמעת טיפולית...
מצטרפת להמלצות לחפש משהו אחר, ובעיקר לברר קודם על המדריכ/ה.
חשבתי שכל ספורט טיפולי הוא טיפולישושנושי
מי יגיע לחוג אם לא ילדים שזקוקים ליחס כזה?
מדובר המדריכה מוינגייט, טוענת שיש לו הסמכה לטיפול רגשי אבל לא תואר בתחום.
היו ארבעה ילדים, בגילו. הם איכשהו התאימו את עצמם למסגרת.
טוב שהוא נרשם רק לשתי שיעורי ניסיון ולא לכל העונה.
זה שמישהי למדה את זהטארקו
לא אומר שהיא מתאימה לסוג עבודה הזה....
מסכימה ממשאחת כמוני
אצל הבן שלי שלחנו
והיתה מדריכה מרימה ממש.
לא מוותרת מצד אחד , אבל בקטע חברי והומור.. והכי משבחת על נסיונות, וממש נותנת מקום רגשי לתסכול וכו
צודקות. לימוד לחיים. וטוב שנשארתי שם למרותשושנושי
שהיא הציעה לי ללכת ולחזור
נשמע שאת קצת מלקה את עצמך על זהטארקו
ולי נשמע שזה לא נכון...
יש הרבה בסיס להניח שחוג ספורט טיפןלי יתאים לילד כמו שלך
אבל המקרה הספציפי פחות התאים
וזה ממש בסדר
אולי כן שווה לתת עוד צאנס אחד לראות אם זה היה סתם יום כזה או שזה הגישה בכללי...
ואולי לא.
ולפי מה שאת מתארת פה על המוצפות מהגן, אני לא חושבת שהוא בשל כבר לחוג שהוא לא בדגש רגשי טיפולי, לדעתי..
הייתי חושבת איך ליצור לו מקום לפריקת אנרגיות בסביבה הקרובה
אם זה דברים בבית(אנחנו לאחרונה הבאנו טרמפולינה קטנה וזה ממש מוצלח לנו)
או משחקיה בסביבה שאפשר לעשות בה מנוי
או אפילו נער שיעשה לו חוג פרטי של כדורגל במגרש...
לא בטוחה שמתאים לכםנעומית
אבל אפשר לנסות לשאול אותו
(לא שבוע מראש, אבל יום קודם)
אפשר להזכיר לו שהיה ממש כייף והם שיחקו בהרבה משחקים , אבל שצריך לעשות בדיוק את מה שהמדריכה אומרת, כמה פעמים, גם אם קצת קשה.
כמובן שאם מסכמים שמגיעים, אז משתדלים לשתף פעולה לכל אורך המפגש.
יכול להיות שלאט לאט הוא והיא ילמדו אחד את השני ויהיה קל יותר.
אחרי יום במסגרת שלא קלה לו,שושנושי
האם נכון לדרוש ממנו גם אחהצ לשתף פעולה?
יש לו בקושי שלוש שעות עירות..
אני רוצה שיפרוק שישתחרר
האמת שבעיני זה נשמע מבעס...יעל מהדרום
לק"י
עדיף משהו כיף נטו
הייתי מחפשת משהו אחררקאני
אולי אפילו ללכת לג'ימבורי או משחקיה
או כל חוג לאו דווקא טיפולי
רק שיוכל לפרוק מרץ ובלי אנרגיה שלילית
אני חושבת שיש משהו בספורטירדנית
שמכניס למסגרת ומשמעת, ודווקא ילדים עם קשיי קשב וקושי למלא הוראות יכולים להירתם בזה, כי הוא טוב ויש לו אנרגיות, והמאמץ שלו נושא פרי, חווה הצלחות ולומד התמדה.
דווקא מדריך קצת קשוח ודורש לדעתי מיטיב איתם, אבל כמובן שלהיות עם יד על הדופק ולשמוע ממנו שהוא נהנה יותר ממה שהוא מתוסכל.
ואני רק שאלה, איך מגיעים לקבוצות כאלה של ספורט טיפולי?
אפשר דרך האתרים של קופות חוליםיעל מהדרום
לק"י
או לשאול בקבוצות ווצאפ אזוריות.
דרך רופת חולים זה רק עם הפניה?ירדנית
מניחה שכן. אבל אין לי ניסיוןיעל מהדרום
יש ספקיותאחת כמוני
כאלה שמפרסמות את עצמן באופן עצמאי ואז אפשר להוציא הפניה ולקבל החזר
אצלנו זה פרסומים פרטיים.. מפה לאוזן כזהטארקו
יש הבדל לדעתי בין קשוח לדורשמתואמת
מדריך דורש יכול לעשות זאת לגמרי מתוך גישה חיובית ומרימה - "בוא נמשיך לשחק עכשיו, חבל להפסיד, הנה, אתה מסוגל, אמא מסתכלת מרחוק ומעודדת אותך".
מדריך כזה באמת יצליח להכניס את הילד למסגרת בצורה טובה.
מדריך קשוח עלול רק להוריד את הילד ולגרום לו להירתע מכל הנושא...
מסכימה לחלוטין.טארקו
בעיניי ממש לאילד בכור
היה לנו ניסיון עם מדריך דומה ומהר מאד הילדים פרשו
עכשיו הוא בחוג אחר עם מדריך מהמם שכיף לילדים להיות איתו ומניע אותם לפעולה
(שני החוגים לא היו ספורט טיפולי אבל לא משנה)
ילד לא לומד מתוך קשיחות
זה סתם עושה אנטי ולא כיף
חוג אמור להיות כיף.. ומדריך צריך לדעת לדבר בשפה של ילדים
בן ה3 שלי מתחיל חוג כזהשימושיתאחרונה
בנתיים היה רק אבחון של המדריכה בשביל להכין תכנית טיםול ושיבוץ בקבוצה המתאימה
אבל האבחון היה מאוד חוויתי ונראה שהיא רכה, מקווה שלא נתאכזב
כאבי מחזור, לא בהריון ולא במחזור, מה זה?אנונימית בהו"ל
ממש כואב לי, גב תחתון, אגן, בטן תחתונה, כמו כאבי מחזור מהקשוחים, או כמו צירים.
אני לא במחזור ולא בהריון, מניקה בלי מחזור עדיין, בדיקת הריון שלילית.
אולי ביוץ?טובהלה :)
אף פעם לא כאב לי בביוץ יכול להתחיל באמצע החיים?אנונימית בהו"ל
לי היהאפרסקה
כאבי ביוץ כשהייתי עם התקן לא הורמונלי.
כשהנקתי עם ההתקן ולא קיבלתי מחזור לא היו לי כאבי ביוץ, וכשהתחלתי לקבל אחרי כמה חודשים, כאבי ביוץ כמו כאבי מחזור רק הרבה הרבה יותר חזקים, יומיים בחודש הייתי על משככי כאבים אחרת הייתי מושבתת
יכול להיות אבנים בכליותקטנה67
או בכיס המרה
זה כאבי תופת
ברוך ה' זה לא כאבי תופתאנונימית בהו"ל
אני אקרא על זה קצת אם זה מרגיש דומה, תודה גם @הבוקר יעלה
אולי את לקראת מחזור?השם שלי
איך יודעים?אנונימית בהו"ל
אפשר לעשות אולטראסאונד...ליני(:אחרונה
אבנים בכיס מרה?הבוקר יעלה
היה לי. הרגיש כמו צירים ולפעמים יותר
לפעמים זה פשוט קשור למערכת העיכולבאתי מפעם
הכל שם אחד על השני והרבה פעמים זה כאבים דומים.. כאבים של גזים מאוד דומים לכאבי מחזור וזה יכול להיות כואב מאוד!
המערכת מתחילה לנוע, זה כואב לפעמים..אנונימית בהו"ל
יש מצב גם,שאת בביוץ
צריכה שירימו לי דחוף 😕אנונימית בהו"ל
אחותי מתחתנת עוד חודש ואני כמה חודשים אחרי לידה
מלאה מאוד....גם לפני הלידה כך שזה לא מאוד קשור
לדודה של בעלי יש חנות בגדים קרובה אלינו וגם במחירים טובים
הלכתי עם בעלי כי היה בא לי גם את דעתו למרות שזה הכי לא מעניין אותו
היא רק הורידה והשפילה מולו
'אשתך הכי רזה בחנות שלנו' וצוחקת בקולי קולות
'נכון זה לא מחמיא לה? זה משמין אותה'
כשאמרתי על שמלה אחת שלדעתי היא מנפחת
אז היא עונה בקול 'השמלה לא מנפחת זו מי שאת'.
יצאתי מהחנות ורק רציתי לבכות😭😭😭😭😭😭😭
אמל'ה!! אני לא מאמינה שיש אנשים שמדברים ככה!באתי מפעם
פשוט מביך אותה ולא אותך!!
בושה וחרפה לדבר ככה, ועוד היא דודה של בעלך. גועל נפש.
וואי וואינעומית
איזו אישה
התנהגות כ''כ רעה ולא ברור מה היא משיגה בזה
הרי ברור שלא תקני שם.
באופן אישי הייתי מגישה תלונה בכתב.
להקיאשמ"פ
איכ
איזה אנשים חסרי טקט, פשוט בושה שככה היא מדברת
אני בטוחה שאת אישה מהממת לא קשור למשקל
מסכנה שבגיל שלה, עדיין כל הערך העצמי שלהד' הוא האלוקים
נמדד עפ"י הגוף..
הסתכלות ממש שטחית לאשה בוגרת.
וכשהיא תתבגר , היא תסתכל על עצמה ותחשוב שהיא שווה פחות בגלל קמטים,
או ענייני גיל?
יש בכל אישה, הרבה יותר דברים, מכמה ק"ג יותר או פחות.
הערך שלנו ממש לא נבנה מהנראות.
בטוחה שיש בך הרבה יותר מזה...
וזה באמת מתסכל שיש אנשים חסרי טקט, ועם הסתכלות כזאת שטחית.
תלונה לא אגיש כי היא משפחהאנונימית בהו"ל
אבל התחושות....😪
חיבוק ענק יקרה♥️המקורית
סליחה אם חוסר טקט - אבל אם יש לך משו להתפלל עליו, זה הזמן! אדם שהתבזה, תפילתו נשמעת
ושוב חיבוק! נוראי בעיניי. אני בטוחה שאת יפה ומדהימה ויש בך המון טוב. את לא רק קילוגרמים במשקל. את עולם מלא ונשמה יהודית יקרה ♥️♥️♥️
שאלוהים יעזור לה, אישה מסכנה
איזו אישה נוראית... ועוד ליד בעלך!מתואמת
מקווה שהיא הרשתה לעצמה לעשות את זה דווקא כי היא מרגישה בנוח מול בני משפחה
מבינה שלא תעשי מולה כלום כי היא קרובת משפחה, אבל היא בהחלט לא ראויה שתפרנסי אותה, גם אם לך זה נוח...
ואני בטוחה שאת מהממת❤️❤️
איזו התנהגות ה' ישמוררק לרגע9
ממש מצער לשמוע שהיית צריכה לעבור את זה.
לא הייתי חוזרת לשם בחיים במקומך...
בעז"ה שתמצאי בקלות שמלה מהממת במקום אחר
ואו ואו ואו!!!!Seven
אין לתאר
חיבוק היא הזויה
יש מצב שרשמת עליה בעבר ? זוכרת לפני שנה גם סיפור על דודה של בעל כזו זו אותה אחת?
מזעזערקאני
ממש אבל 🫂🫂
איך בעלך הגיב?
ואת?
בעלי לא אמר כלום וממש לא היה נעיםאנונימית בהו"לאחרונה
כי היה שקט כזה כל פעם.
בערב אמר לי שזה לגמרי קשור לתסביכים של עצמה,אבל היא בפירוש
הרסה לי את היום
מלבישות כחול לבת?פיצקית24
יש לי בת גדולה ואחכ כמה בנים מתוקים. בדרך ללידת בת ב"ה ויש לי מלא בגדי תינוקות של בנים. את הלבנים ברור שאכבס, אבל מה לגבי כחול ותכלת וירוק וכו? מבחינתי זה יפה אבל רואה שבדרך כלל כשיש בת כל הזמן מלבישים ורוד חח
מה אתן עושות?
אני לא אוהבתרקאני
גם ככה עם בגדים בצבע המתאים יש אנשים שמתבלבלים
אני לא אוהבת שאומרים לי מתוקה על בן וחמוד על בת....
הכחול שאני מלבישה לה זה רק ג'ינס וכזה...
אבל אולי אני מגזימה...
אני אוהבת שהיא תתרגל לכל הצבעים.ירושלמית במקור
בהמשך מגיעות מספיק העדפות... לא רואה צורך להקשות על עצמי כעת כתינוקת, בטח אם זה יוביל לעוד קושי בעתיד כפעוטה או ילדה בגלל עוד העדפה שיצרתי אצלה.
אני לא מלבישה בגדול...דיאן ד.
בגדים שהם צבעים יחסית ניטרליים אני יכולה להלביש (צהוב/ חום/ אדום וכדו')
כחול/ תכלת אני לא מלבישה לבנות
וגם להיפך לא מלבישה ורוד לבנים.
וזה גם קצת תלוי בבגד, יש בגדים שהם בצבע של מין ספציפי אבל כן מתאימים גם למין השני.
לבן שלי יש חולצת פולו מעלפת בצבע ורוד. שהיא בוודאות בנים ולא בנות.
ביננו, אם זה בבית אז למי אכפת.
אפשר להלביש מה שיש לך ונח לך.
בחוץ לדעתי זה כן קצת לא מתאים...
בתור בגדים בביתאםאני
פיג'מות או רזרבות שאין לך משהו נקי זמין- הייתי שומרת
אני עכשיו לפני לידה ראשונה של בת, וממש לא אוהבת את כל הקשקוש של הורוד המוגזם הזה
הרבה יותר אוהבת צבעים ניטרלים אז בכל מקרה קונה חום, צהוב, ירוק כאלו, אבל שמתאים לבנות
לא הייתי זורקת בגדים טובים
תמיד נחמד שיש הרבה אופציות
ואם יש מקום שחשוב לך שהיא תיהיה 'לבושה' אז תלבישי לה משהו יותר של בנות...
שמתי אותם בעיקר בתור רזרבהמוריה
או מתחת לבגדים.
ויש צבעים נייטרלים יותר.
ירוק, ותכלת זה נראה לי סבבה.
גם כחול יש ויש.
תכלת וירוק ברור שכןבוקר אור
תכלס גפ כחול הייתי מלבישה אפ זה מה שהיה לי, אבל בעדיפות נמוכה יותר
זה שונה מבן שלובש ורוד לדעתי, כמו שלי לא מפריע ללבוש כחול
אני הלבשתי כחול לבנות. אבל היו להן עוד בגדיםיעל מהדרום
אני דווקא לא רואה את הצבעים האלהעלמא22
כצבעים של בנים דווקא, לעומת ורוד וסגול שלדעתי הם ממש של בנות.
בכל מקרה, אני מלבישה לבת שלי את כל הצבעים, כל עוד זה נראה של בנות. למשל, כחול עם פרחים - כן, ירוק עם מכוניות - לא. אם זה חלק אז ממש לא משנה לי
בעיני זה לא נורא בכללאפונה
מצד שני אני לא שומרת בגדי תינוקות מילד לילד אז השאלה לא מתחילה...
בגד חדש לא הייתי כחול לבתשושנושי
אבל בגדים שיש לך בבית? חופשי לגמרי כן.
גם ככה בגיל קטן מחליפים בגד כל שעתיים, פליטות, זחילה..
שיהיה לה תכלת משעה 10 עד 13, מה קרה?
חח צודקתפיצקית24
מלבישה חופשיאפרסקה
ולבת השניה שלי (כולה שניה כן? לא תגידי עשירית) קניתי מלכתחילה בגדים יותר של בנים כי כבר נמאס לי מהורוד.
ואגב גם לבנים בבית אני מלבישה בגדים קודמים של האחיות הגדולות, ממש לא אכפת לי, ולהם בטח שלא
תודה!פיצקית24
נוטה להשאיר את מה שלא מובהק של בנים
אני לפני הלידה חשבתי שאלבישטארקו
ומיינתי ממש בגדים שהם ממש של בנים ובגדים שהם יותר ניטרלים יחסית
ובפועל לא היה בא לי להלביש אותה בבגדים האלה ורק כשממש נתקעתי היא לבשה אותם ורוב הזמן היא לבשה בגדים מובהקים של בנות שקניתי או השגתי לה😅
אז לכי תדעי אם תהיי כמוני..
יכול להיות!פיצקית24
נראה איך ארגיש..
עכשיו שואלת את עצמי איך להשתלט על הכביסות והסדר תוך כדי צירים (לא כואבים לרוב אבל כל הגוף נוקשה)
מלבישה בגדי בנות. הכי כיף בעולםאורוש3
אני מלבישה בטח! לבנות כל הצבעים הולכיםאביגיל ##
אין לי עדיין בנותרוני_רוןאחרונה
אבל אני לא כ"כ אוהבת ורוד/סגול או תחרות ומלמלות...
אז בטוח לי שאלביש דברים נטרליים מהילדים שלי
אני מאוד אוהבת צבע כחול, גם לעצמי... בעיני זה צבע שמתאים לבנות
לידה אחרי קיסריהשם שלי
יש לי עוד זמן עד הלידה, אבל מתחילה לחשוב על זה.
אחרי 3 לידות רגילות, הלידה הרביעית היתה בקיסרי חרום בגלל היפרדות שיליה.
מה ההשלכות של הניתוח לגבי הלידה הבאה?
האם יש משהו שונה שאני צריכה להיערך לקראת הלידה?
איך זה משפיע על הלידה עצמה, ועל מקרה שיש צורך בזירוז?
אשמח למידע.
לפחות המזכירה יכולה לדחוף לי תורהשם שלי
ואם הוא עובד עד סוף דצמבר, אני יכולה לסיים אצלו את המעקב הריון. אני אהיה אז בשבוע 38.
ילד בן 6 שלא אוכל כלוםפה לקצת
אולי מכן תבוא הישועה כי אני כבר אובדת עצות
יש לי ילד מתוק בן 6 שטוען שהוא פשוט לא רעב
הוא לא אוכל כלום כל היום בבית הספר
(גם בגן אמרו לי שהוא לא אוכל אבל היו מליחים לגרום לו לסיים חצי פרוסה לפעמים)
עכשיו הוא פשוט מחזיר כל יום את כל האוכל שלוקח.
וגם כשחוזר הוא לא ממש מרבה לאכול.
היה יום אחד שאכל חצי כריך בבית הספר וזהו, כל היום.
היום אכל ביס מהטוסט ששלחתי לו (לבקשתו) וחופן נשנושים עד השעה 6 בערב
כל בוקר אוכל 2 עוגיות לפני שיוצא ללימודים
שולחת אותו עם לחם/פיתה לפי בקשתו, עם חופן נשנושים ושקית עם נשנוש (קורנפלקס/בייגלה או משהו אחר שמבקש).
בדכ הוא אוכל רק את החופן נשנושים וכל השאר חוזר הביתה לפח.
כל מה שהוא לוקח זה בדיוק לפי הבקשה שלו.
בשבועות הראשונים לקח גם ירקות, עכשיו לא רוצה.
יום אחד לקח תפוח, גם כבר לא רוצה.
הוא לא אכלן גדול, אף פעם לא היה
אבל עכשיו מרגיש לי שהוא פשוט לא אוכל.
לפעמים גם בבית הוא לא אוכל כלום כשחוזר עד שהולך לישון.
מה הייתן עושות?
הוא אמר לי כבר כמה פעמים שהוא לא צריך אוכל כי גם ככה לא אוכל אבל אני לא יכולה לשלוח ילד בלי אוכל לבית הספר עד 3....
נשמע קשוחדרקונית ירוקה
הייתי מתחילה מבירור רפואי - ברזל למשל
עשינו בדיקות דם, הכל תקיןפה לקצת
בגן הפנו לדיאטנית ולא הלכתי כי לא הבנתי מה היא יכולה לעזור
גם עכשיו אני לא מבינה אבל אולי אנסה
ניסית להוריד לו לגמרי את הנשנושים?מתואמת
אולי הם סותמים לו את התיאבון...
ובמקביל - לבקש מהרופא בדיקות דם, אולי זה נובע מחוסרים.
(יש לי גם ילד בררן, אבל הוא כן אוכל הרבה - רק פשוט את אותם דברים. ולאחרונה שמתי לב שהקטנה שלי בקושי אוכלת, רק דברים מסוימים מאוד, אבל ממתקים היא כן אוהבת, ואני די בטוחה שזה סותם לה את התיאבון לפעמים ומודה שקשה לי להיחץלחם בזה, כשהממתקים נמצאים בבית והיא מגיעה כבר כמעט לכל מקום... בכל אופן, מרשה לעצמי להציע לאחרים את מה שאני לא עומדת בו🤭)
לפעמים גם אותם הוא לא אוכלפה לקצת
אז לא בטוחה שזה הבעיה
וגם אם זה סותם את התאבון לבוקר
איפה הוא בצהריים ובערב? 😅
רואה שעשיתם לו בדיקות דםמתואמת
מקווה שהן היו מקיפות מספיק...
נראה לי שכן כדאי להתייעץ עם דיאטנית, אבל מהניסיון שלי עדיף לחפש מישהי פרטית עם המלצות.
וואי גם לי יש אחד כזה. מה שמעטעזר אצלנו להגביל אתאביגיל ##
הנשנושים. נתתי לו אותם בצהרים
ובהוקר כריך עם דברים שאהב
עעשיו הוא כבר מתבגר אוכל יופי יופי 😂
איך המשקל שלו? איך התפקוד?
זה ממש חופן נשנושיםפה לקצת
יש לו קופסת אוכל שמחולקת ל3 (אחד גדול ו2 קטנים)
אז התא הקטן הוא נשנושים (ולפעמים שניהם)
אני מצד אחד ממש לא בעד לשגע על אוכל
מצד שני אולי זה כבר לא בריא...
המשקל שלו בסדר לדברי הרופאה
גם התפקוד, אולי קצת עייף
בדיקות דם תקינות
אצלנו אפילו החופן הקטן הספיק לו במקום ארוחה נורמליאביגיל ##
מציעה לך לשבת איתו לשיחה ותכינו רשימה של מה הוא כן יכול לאכול- רשימה קצרה ממש של 2 או 3 אופציות לכריך. לא להגזים עם הרשימה וגם כשאת שמה לו, שימי לו במנות קטנות
לפי ים כששמים כריך שלם זה מייאש אותם מראש..😅
ואולי יעדיף דברים אחרים מכריך. אולי יוגרוט למשל
אני רקאפרסקה
חטפתי חרדה רק מלקרוא את התיאורים 😅
זה קשה כשילד לא אוכל.. שולחת חיזוקים 🙏
❤️פה לקצת
אנמיה בדקת?אפונה
מאוד נפוץ שחוסר ברזל גורם לחוסר תאבוןיראת גאולה
בדיקות הדם התקינות היו מספיק מקיפות מבחינת ברזל? כי כשיש חוסר נוזלים בדם, ההמוגלובין יכול להיראות תקין כשבאמת הוא נמוך יותר.
אני חושבת שבמקומך הייתי נותנת לו טיפות ברזל של תינוקות, במינון רגיל של תינוקות (מינון מוגדל רק בהוראות רופא). ורואה אם יש שיפור אחרי שבועיים.
לא יודעת אם מינון רגיל יספיקהשם שלי
בדרך כלל נותנים מינון לפי המשקל.
אבל כדאי קודם לבדוק אם באמת יש חוסר, ולבדוק את כל המדדים של הברזל ולא רק המוגלובין.
דבר ראשוןהשם שלי
אם הוא מתפתח בסדר מבחינת גובה ומשקל, והוא חיוני ועירני, זה פחות מדאיג.
יש ילדים כאלו שחיים מהאוויר.
אבל בכל זאת כדאי שהוא יאכל כמו שצריך.
אפשר לנסות לחפש דברים שהוא אוהב ויאכל בבית הספר.
הבן שלי תקופה ארוכה היה אוכל מצות.
אפשר לנסות דברים שהם לא לחם כמו קרקרים, פריכיות, אוכל מבושל.
אולי יעזור להוריד את הנשנושים. ולבדוק אם בבית הספר מחלקים להם דברים שממלאים אותו.
כדאי לבדוק חוסר בברזל, זה יכול לגרום לחוסר תיאבון. ואפשר לשאול רופא אם יש עוד דברים שיכולים להשפיע.
את יכולה לקבוע לו תור לדיאטנית, אולי יהיו לה רעיונות.
ועוד משהו חשוב- לא להפוך את כל נושא האוכל למאבק. זה יכול לגרום עוד יותר לא לאכול.
יש לי חמוד כזהשימושית
במרפאת אכילה אמרו לי לדאוג שיאכל ארוחת בוקר טובה ואיכותית בבית (הוא קם מוקדם אז זה בסדר)
לכיתה אני שולחת אותו עם פאוצ' פירות (וגם לחם למקרה שהוא יאכל בטעות, בנתיים לא קרה טעות כזו) ובערב הוא עושה אמבטיה או מקלחת ארוכה לפני הארוחה
וזה עוזר לפתוח תאבון
וגם הרבה פעמים מכינה מרק עוף איכותי ששותים רק את הנוזלים בכוס.
אבל גם בבית הוא לא אוכלפה לקצת
זה לא שבבית הוא אוכל ובחוץ לא, גם בחופש הוא לא אכל ארוחת בוקר הרבה פעמים
ואם אכל אז עשה לי טובה ואכל רבע פרוסה
הוא לא אוכל פירות חוץ מתפוח שאותו לא רוצה כי אמר שזה קצת השחיר
שזה חלק מהבעיה, הוא לא אוכל המון דברים (גם כאלה שאכל בעבר)
תפוח שלם הוא לא ירצה?יעל מהדרום
לק"י
לא מבינה ממה חיים הילדים האלה שאוכלים אוויר רוב היום...
בהצלחה!!
גם שלי לא אכל בהתחלה בבית, אבל עבדנו רק על האוכלשימושית
בבית ואמרו לי לשחרר את הנושא של הבית ספר אפילו שהוא שם מרבע ל8 עד 3 וחצי...
ולכן גם המקלחת לפני ארוחת ערב, כדי לעזור לו לעורר את התיאבון
כשלא אוכלים הרבה זמן התאבון נסתם, לפעמים הם אפילו שותים על חשבון האוכל
אז לכן חשוב גם לעבוד על האוכל בבית, וגם לשלוח משהו קטן שהוא כן אוכל מתי שהוא במהלך הלימודים (גם אם זה חופן פיצי של נשנושים)
אולי תלכו למרפאת אכילה?
מה זה מרפאת אכילה?פה לקצת
צריך הפנייה מרופא?
אני מאוד לא רוצה לעשות עניין גדול מזה שהוא לא אוכל, לא רוצה שזה יכנס לשיח בבית. מתלבטת כמה לעשות בגלל זה
אולי תתייעצי את בלעדיו? ככה שזה לא ייצור עניין מזהיעל מהדרום
לנו היה הפניה מרופא, נראה לי שצריךשימושית
יש שם בעצם מעטפת של אנשי צוות שעוזרים בנושא, קלינאית תקשורת, מרפאה בעיסוק, דיאטנית, פסיכולוגית וכו'
זה ממש ממש לא לעשות שיח בבית מזה שהוא לא אוכל, אבל כן לטפל בזה
אם נראה לך שלא צריך לטפל כי הכל טוב והוא מקבל את כל התזונה שהוא צריך- אז מהמם אבל אם את רואה צורך שהוא יאכל בבית/בבית ספר כנראה שהוא לא אוכל מספיק, אז לפחות תעשי בדיקות דם מלאות לראות שאין לו חסרים, ותבדקי שהוא פעיל, עירני וכו' ולפי זה תחליטי אם ללכת למרפאת אכילה. (אולי תתחילי מדיאטנית ילדים?)
הבן שלי מתפתח מצוין (שכלית ומוטורית) אבל רזה מידי והיה לו חסרים תזונתיים, עכשיו ב"ה אין לו, ואני גם לא לחוצה שיאכל בבית ספר
כן דואגת שיהיה לו משהו קטן לאכול כי הרבה שעות בלי אוכל סותמים תיאבון
ואין שום שיח בבית על מי אכל וכמה
כדאי לך להתייעץ בצורה מסודרת איך לגשת לזהאמאשוני
לדוגמה מה שעולה לי,
זה לא להגיד "אתה לא אוכל"
אלא: מנגנון הרעב לא מאותת לך מספיק/ בזמן שצריך לאכול.
או לדבר על אבות המזון ונלך למישהי שתלמד אותנו יותר על תזונה.
כלומר להפריד בין פעולת האכילה, לבין המנגנון שאמור לעודד אותה.
ככה הוא לא ירגיש לחץ שהוא אמור לעשות פעולה (לאכול) ושבוחנים אותו על זה.
בהתפתחות הילד יש כזה דברפרח חדש
אבל אני לא בטוחה שזה הדבר הנכון
עשיתי עם אחד הבנים לפני שנים
וזה לא היה טוב
יש היום מספיק מידע ברשת
אין לך מה ללכת לשם ולהתחיל לשמוע את כל העצות שבפועל לא עובדות
תצטרכי לבוא איתו יום אחד לשם
כבר עדיף ללכת להנחיית הורים טובה במקום זה
היה לי ילד בדיוק כזה לא אוכל כלום ושום דבר
בפועל הדבר היחיד שעזר היה לשחרר
אבל הכי משחרר שיש
לא לעשות עניין מכלום
זה היה אחרי שהלכתי לרופא הילדים בקופה שמתמחה גם בזה
הוא ביקש שארשום במשך שבוע מה בדיוק הוא אכל ולחזור אליו
חזרתי אחרי שבוע עם רשימה של בערך
2 עוגיות ביום וכמה במבות
אז הוא אמר לי הנה הוא אכל עוגיות ובמבה
הוא ניזון מזה
ולא מהאוויר
זה לא נקרא שהוא לא אוכל!!
וככה שיחררתי לגמרי
ופתאום הוא התחיל לאכול דברים חדשים
מרוב ששחררתי אני אפילו כבר לא זוכרת איך זה היה בדיוק
אז הוא בררןאמאשוני
זה לא סתם שהוא לא אוכל.
אולי התרגל לא לאכול וכבר לא מפתח רעב.
הוא לא אוכל כי יש דברים שמפריעים לו ובהחלט כדאי לטפל בזה.
יש ילדים שלא יאכלו תפוח כי הוא קצת השחיר, אבל הם יאכלו מרק.
ויש ילדים שלא יאכלו מרק כי נגע בזה משהו אבל כן יאכלו משהו אחר.
ילד שפשוט לא אוכל, וגם בבית הוא לא מתיישב לאכול אחרי שכל היום לא אכל, לדעתי זה דורש התערבות
תתחילי מהדיאטנית ותתקדמי.
לבינתיים תנסי לשלוח אותו עם לחמניות טריות ללא ממרח. או בגט.
או להכין בבית מאפה עם קוטג וקמח (יש מתכונים לבייגלים וכד') אפשר לתגבר חלבונים בתוך הבצק עצמו.
אם זה עובד, כדאי להכין בצק בכמות שתספיק לשבוע, ולהקפיא מנות.
מבינה את כיוון המחשבה שלך לא עשות עניין יותר ממה שזה כרגע, אבל נשמע שזה כבר מצב שמצריך התערבות.
יש ילדים בררנים שזה לא קשור לדינמיקה מול ההורה ואם הוא עושה מזה עניין או לא אלא שהם באמת צריכים עזרה.
זה נקרא שחיקת אוכלמקרמה
וזה נפוץ מאוד בבררנות אוכל
כשהתפריט מראש מצומצם זה
(שחיקת אוכל (Food Burnout / Food Fatigue) היא מצב שבו ילד אוכל את אותו המאכל לעיתים קרובות מדי עד שלפתע הוא נמאס עליו לחלוטין והוא מסרב לאכול אותו יותר.)
הכתובת שלכם זה קלינאית תקשורת שמתמחה בבררנות אוכל
אנחנו בדיוק גם שם
בהצלחה!
תבדקו אולי חסר לו ברזלפרח חדש
חוסר ברזל גורם לחוסר תאבון
נשמע שהתזונה שלו מתבססת על 2 עוגיות בוקרממתקית
חופן נשנושים ושקית מקורנפלקס או משהו אחר.
יכול להיות שזה כבר סותם אותו?יש ילדים לא אכלנים, והמעט הזה פשוט נותן להם תחושת שובע.
יכול להיות שמזה הוא מרגיש שבע
איך הוא במהלך היום כשהוא לא אוכל כלום בבית? רגוע, מרוכז? שמח? נהנה? יוצא משחק? אם כן כנראה שבאמת הנשנושים האלה מהצד שלנו נראה נשנוש לו זה כארוחה.
במקום עוגיות אולי תנסי להביא לו תמר? פרי? פחות ממלא.
ורק כריך קטן וטעים (כריך קטן ממש להרגשה שאכלתי הכל...) לארוחת עשר בהפסקה.
ניסית למשל רק מרק לערב או משהו לא פחממתי? הייתי מנסה רק לראות מה קורה...
ואם עשיתם בדיקות דם- בדקו גם צליאק?
כדאי לוודא שצליאק גם נשלל.
השקית קורנפלקס גם חוזרת מלאהפה לקצת
לפעמים אוכל אותה בדרך חזור מבית הספר ורוב הפעמים נשארת ככה ליום אחרי...
אין לי למה להחליף לו את העוגיןת, הוא אוכל דברים מאוד מסויימים שהם לא פירות וירקות...
כשמכינה מרק מסויים מאוד הוא אוכל, אבל אין כל יום. בדכ יש אותו יומיים (או שלוש אם נשאר).
אולי באמת אחזור איתו לרופא לבדיקות מקיפות
גם לראות שלא חסר לו ויטמינים בעקבות האוויר שהוא אוכל ;)
וגם משקל גובה...לראות שהכל בסדר.ממתקית
בכל אופן, שתדעי שבשניידר יש מחלקת ילדים שלמה של בעייתיים באוכל.
צוות פסיכולוגי ומרפאות בעיסוק, קלינאיות שמקיימות קבוצות אכילה לילדים. שווה לך לברר.
ממש כדאי קודם בדיקות מקיפות באמת- גם צליאק...
מבינה שלא אוכל פירות, ירקות וכו...
וואו לא פשוט כאמא לראות את זה, אבל תכלס נראה שטוב לו ככה. (ועדיין כדאי לברר ולבדוק רפואית).
יש לי ילדoo
שגם לפעמים חסר תיאבון/ בררן
מה שעזר לו להפחית בררנות ולהגביר תיאבון
להשאיר בידו את הבחירה מה מתי כמה ואיך לאכול
לא להתערב בבחירה הזו אף פעם
להמשיך להציע ולשלוח לו אוכל
לא להיות מוטרדים מאוכל שלא נאכל
להקנות לו מידע על תזונה נכונה
לתת דוגמא אישית בתזונה נכונה
ספציפית לגבי מה שכתבת
יש ילדים שעוגיות ונשנושים יכולים לסתום את התיאבון ליום שלם
זה לא שהוא לא אוכל כלום
הוא אוכל אותם במקום ארוחה
אם יש לו רק קצת תיאבון
כדי לכוון אותו לאכול אוכל מזין
עדיף שהוא לא יאכל בבוקר כלום וישאר לו תיאבון ללחם
לבדוק צליאקרינת 24
ראיתי שהרבה כתבו, מה הקשר?פה לקצת
יכול לגרום לחוסר תאבוןרינת 24
המה הסבר מהצ'טרינת 24אחרונה
איך צליאק גורם לחוסר תיאבון?
1. פגיעה בספיגת המזון בצליאק, אכילת גלוטן גורמת לתגובה חיסונית שפוגעת ברירית המעי הדק. כתוצאה מכך, ספיגת רכיבי תזונה עלולה להיפגע, והדבר יכול להשפיע על ההרגשה הכללית ועל התיאבון.
2. כאבי בטן ואי־נוחות לאחר האוכל נפיחות, גזים, בחילות, כאבי בטן או שלשולים עלולים לגרום לאדם להימנע מאוכל, גם אם הוא מרגיש רעב בתחילה.
3. חסרים תזונתיים ועייפות חוסר בברזל, בחומצה פולית או ברכיבי תזונה אחרים עלול לגרום לעייפות ולחולשה, שעשויות להתלוות לירידה בתיאבון.
4. אצל ילדים — האטה בגדילה לעיתים צליאק מתבטא דווקא בתיאבון ירוד, בעלייה איטית במשקל או בהאטה בגדילה, גם ללא שלשולים או כאבי בטן משמעותיים.
האם התיאבון חוזר לאחר שמתחילים דיאטה ללא גלוטן?
בדרך כלל, אם חוסר התיאבון נובע מצליאק פעיל, הוא עשוי להשתפר לאחר התחלת תזונה נטולת גלוטן והחלמת המעי. השיפור יכול להתחיל בתוך שבועות, אך ההחלמה המלאה עשויה להימשך חודשים.
חשוב לדעת: אם יש חשד לצליאק, לא מפסיקים לאכול גלוטן לפני ביצוע הבדיקות, משום שהדבר עלול לשבש את התוצאות.
רציתי להתייעץ איתכן על טיפול עם מטפל (זוגי) גבראביגיל ##
עבר עריכה על ידי אביגיל ## בתאריך ח' בחשוון תשפ"ז 17:34
שעושה מידי פעם פגישות פרטניות, עם כל אחד בנפרד
מתלבטת איך אני מרגישה לגבי זה, וגם מבחינה הלכתית - ייחוד
ובכלל הוא מטפל ממש מצויין, אבל כשמגיעים לנושאים מסויימים, כן זה קצת יותר מקשה זה שהוא גבר
אנחנו איתו מעט פגישות, ולא סגורה
אם כדאי לנו לעבור למטפלת אישה
אם מגיעים לנושא מינימקקה
אז פחות שייך בעיני
אם זה נושאים אחרים ואת מרגישה נוח אז לא רואה בעיה
תודה על ההתייחסות! בפגישה פרטנית פחות מתאים לדעתךאביגיל ##
ואם זה בפגישה משותפת יחד עם בעלי?
יחד עם הבעלמקקה
לא רואה בעיה כל עוד זה מרגיש לך נעים
קרה לנו מצב כזהנעמי28
גם בנושאים אינטימיים.
אצלנו המטפל באופן כללי שמר על מרחק ממש גדול מהמטופלים והיה מבוגר, הוא היה דתי, הדלת היתה סגורה ולא נעולה ובעלי יכל להיכנס בכל רגע.
לי היה בסדר אבל מבינה את החשש והמבוכה
אולי כדאי את המפגש הספציפי הזה לעשות בזום?
ממש חשוב שתרגישי בנוח מול מטפלים, גם במחיר של לפצל טיפול זוגי לאישי. כשאת מול אישה והוא מול גבר.
תלוי בךDoughnut
אני באופן אישי לא מרגישה בנח לפתוח את הלב מול גבר, בטח לא בנושאים אינטימיים. אם את כותבת שזה קצת מקשה שהוא גבר, האמת הייתי מחפשת מטפלת אישה (וממליצה בחום על @נגמרו לי השמות האלופה!) כי חשוב שתרגישי בנוח להיות פתוחה ולשתף.
עונה לשתיכן: כבר התחלנו אצלו, נוצר תהליך משמעותיאביגיל ##
מצד אחד חבל לנו להפסיק כי הוא ממש קלט אותנו
מצד שני כן מהצד שלי זה חסרון שהוא גבר
אני מתוסבכת.. הוא די צעיר אבל גדול יותר מאיתנו ומדבר בצורה צנועה ועדינה בנושאים האלה
אבל עדין..
מה הייתן עושות
אני חושבתדפני11
שהרגשות שלך הגיוניים ואמיתיים
והם לא סתם
לטעמי זה באמת בעייתי לפתוח מולו דברים אינטמיים כשאת לבד. וגם בכללי פגישות יעוץ פרטניות זה מרגיש לי בעייתי.
מציעה להקשיב ללב
אם הוא סהכ טוב לכם- תמשיכו איתו אבל רק יחד, או פרטני- אבל רק לבעלך. נושאים אינטימיים- אם זה מרגיש לך רלוונטי אז רק יחד עם בעלך.
ובשביל טיפול פרטני לך הייתי מוצאת במקביל אישה. אולי הוא גם יכול להמליץ לך על מישהי טובה. והייתי אומרת לו בפירוש את הקושי. נשמע לי מאוד לגיטימי ובריא (ואם הוא ינסה לשכנע אותך בצורה מוגזמת להמשיך איתו זה פעמון אזהרה)
תודה שאת מחזקת אותי ללכת עם הלבאביגיל ##
רק שהלב שלי לא החלטי,
מצד אחד אני מרגישה שזה פחות מתאים
מצד שני כבר נוצר קשר משמעותי והתהליך והשינוי בזוגיות שלנו בזכותו- וואו
הוא גם בסופו של דבר איש מקצוע, והוא דוס
אז אולי זה כן בסדר
לא מצליחה להחליט מה נכון לעשות
אולי בזום זה יהיה יותר הגיוני?
סתם משהו שלא הבנתי,דיליה
איך תועיל מטפלת אישה? אותה בעיה לבעלך...
נכון וואלה צודקת 🫣 חחח. אז אין מנוס?אביגיל ##
אם כבר ניוצר קשר והולך טוב ממש להמשיך לדעתי.דיליה
לומדים איך לדבר על הדברים האלה בעיני.
ואם השיח קורה גם ששניכם נמצאים את כבר יודעת איך לדבר.
אבל בסוף זה איך שמרגיש לך.
אני מכירה שיש זוגות שמטפלים בזוגות...
קשה למצוא משהו שאשכרה מקדם. הייתי נשארתירושלמית במקור
בדיוק מה שאני חושבתרקאני
בכל מקרה זה או את או בעלך בדילמה הזאת
אז אם נוצר קשר טוב ואת רואה שהוא מכבד
אולי כן שווה לנסות להמשיך
אבל נשמע לי באמת לא לעניין לדבר על נושאים מיניים בפרטי
אז אולי באמת תלכי את בפרטי למישהי אחרת או בזום גם נשמע רעיון טוב
תודה לכולן, אם יש עוד תובנות אשמח לשמועאביגיל ##
לדעתי שווה להשארשלומית.
זה נשמע שהוא מטפל טוב.
לא חושבת שרלוונטי טיפול עם אישה במקביל כי בסוף הוא עושה איתכם את התהליך וחשוב שישמע כל אחד מכם.
אם מתישהו לא נח לך- לדעתי תשתפי שאת לא מרגישה בנח לדבר איתו על הנושא הזה בשיחה אישית ותמצאו פתרון.
לגבי ההלכה צריך רק לוודא שלא ייחוד, אבל אם הדלת לא נעולה ומישהו יכול להיכנס אז זה בסדר
חידשת לי על הנעילת דלת, גם אם היא סגורה ממש?אביגיל ##
רק לא נעולה
זה בסדר?
כןשלומית.
רק צריך לוודא שבאמת יש מישהו שעשוי להכנס
(למשל אם יש אין להכנס ללא תיאום או משהו כזה אז זה פחות טוב...)
אני הייתי נשארתכורסא ירוקה.
אני לא רואה הבדל בין זה לבין רופא.. אני הולכת לכירורג שד ולגניקולוג, ממש הגיוני בעיניי ללכת גם לפסיכולוג או מטפל אחר.
מבינה שאת כן מרגישה אחרת, אבל בגלל שזה טיפול זוגי נראה לי שתמיד יהיה את הבעיה הזאת לאחד מבני הזוג אז בעיניי פחות משנה אם זה מטפל או מטפלת
כן אבל אצל פסיכולוג יש עניין הקירבה רגשית, אז זה כאביגיל ##
שונה מרופא..
אבל כן זה יעזור לי קצת להתייחס לזה ככה
פסיכולוג טוב אמורכורסא ירוקה.
לדעת להפריד את עצמו ממך רגשית וגם לוודא שאת לא מפתחת תלות בו. זה ממש ממש חלק ממה שהם צריכים לעשות.
יש מי שלא עושה את זה, יש גם רופאים אנסים וגם רבנים.. צריך למצוא מישהו טוב ישר ומקצועי
אני קודם כל רוצה לסייג ולומר שאנידיאט ספרייט
אישה אולטרא חשדנית ואולטרא פחדנית.
לדעתי בלבד.
אני כותבת כאן כמה מחשבות, הן לא לגמרי מעובדות. אני מקווה שאצליח להבהיר את התחושות שלי.
אדם שנראה דוס איננו דוס בהכרח.
לפעמים הרחקות, אפילו הרחקות יתר, הן משחק, דמות שאדם נכנס אליה. תפקיד כלשהו ובזמנו החופשי, הוא מוריד את ה"מדים" ועכשיו הוא הוא האמיתי.
את יודעת איזה תהליכים נפשיים את עוברת, את לא יודעת איזה תהליכים המטפל שלך עובר.
את לא יודעת איזה תהליכים הןא עובר עם עצמו בכללי, ואיזה תהליכים הוא עובר ביחס אלייך נוכח הדברים שאת אומרת לו- בסוף הוא בן אדם.
זה לגביו.
עכשיו אני כותבת לגבייך. אני חושבת ששום אישה בעולם לא צריכה לדבר עם איש וההיפך על הנושאים הללו. בכלל שיחה מרובה, יוצרת קירוב הנפש, לפעמים חסמים מותרים וגבולות נפרצים מבלי שהתכוונת בכלל. הרי את לא יכולה לשבת כל השיחה דרוכה. משהו יכול לצאת לך גם בלי שהתכוונת.
וכשמדברים, זה עלול ליצור איזו קרבת הלב עם אדם זר שלכאורה מבין וקשוב.
לדעתי זה לא נכון.
ככה בקצוות של הדברים אני רוצה להגיד שבסוף גם לבעלך עלולה להיות בדיוק אותה הבעיה. כך שאולי הפיתרון האמיתי הוא לא בלחפש מטפלת אישה, אלא איזה פיתרון אחר שלא חשבתי עליו.
לא עזרתי, בטח. סליחה.
תודה גם על הגישה הזו. תודה שכתבתאביגיל ##
אני כן יודעת הפסיכולוג עובר ממש תהליך לדעת להפריד, וגם בפן המיני חלק מהלימודים זה לפתח חספוס בדבר הזה
בעד להישאר וגם הצעה פרקטית (להקליט)מרגול
מותר לך להקליט פגישה טיפולית שלך כל עוד המכשיר עלייך (ולא מוחבא בחדר או משהו)
אני חושבת שאפשר להציע את זה אפילו במילים למטפל. לדבר על הקושי שלך מול הנושא. אולי כששניכם יודעים שזה מוקלט, על אף שזה נשאר ברשותך בלבד, זה יתן לך יותר ביטחון.
אופציה אחרת- את הסשנים הפרטיים שלך לעשות בזום. מסך זה מרחיק קצת, אלה החיים.
ובנימה אישית, מבינה את הקושי. אבל זה יקרה גם עם מטפלת (לבעלך). ואם מצאתם מישהו טוב אז נראה לי שכדאי.
אם את צריכה טיפול פרטני יותר רציני בפן המיני, אולי ללכת לזה ספציפית למטפלת, אבל להשאיר את החלק הטיפולי הזוגי אצלו.
ותדברי איתו על זה. מאמינה שיעשה טוב. ומאמינה שאת לא המטופלת הראשונה שלו שמרגישה ככה.
להקליט רעיון טוב, אבל אין לי אומץ לשאול דבר כזהאביגיל ##
אבל רעיון אני אחשוב על זה
שאלתי פעם רב לגבי מטפל גבר ואמר שזה ממש אסוררק לרגע 1
אז אני מניחה שפגישות נפרדות אפילו אם המטרה היא זוגית זה כנ"ל
אנחנו היינו אצל מטפל גברעלמא22
את הנושא האינטימי פתחנו רק כשזה התאים לנו, ובדרך שזה התאים לנו, והוא ממש זרם איתנו והוא כל הזמן הדגיש שהכל יהיה איך שאנחנו מרגישים (מן הסתם בעיקר אני) והיה ממש בסדר.
לא היו לנו פגישות אישיות בכלל.
לא הייתי מדברת איתו לבד על הנושא הזה דווקא, רק בזוג
תודה לכולןאביגיל ##
לא כ"כ ברור לי למה הרוב פה חושבות שזה לגיטימיעודהפעם
ז"א פגישות זוגיות עם מטפל גבר- סבבה, בפרט אם הוא מקצועי וזה עוזר.
פגישות פרטניות אם זה לצורך התהליך, ניחא.
אבל להיפגש איתו לבד ולשוחח על נושאים אינטימיים? ביג נו נו בעיניי.
נראה לי שהיה פה 2 דברים שוניםיעל...אחרונה
פגישות אישיות
העלאת נושאים אינטימיים בפגישות הזוגיות