שמתי לב שהרבה מההרים באזור מדבר יהודה נקראים בערבית "זהר-משהו" או "זהרת-משהו". "זהר" בערבית זה לפרוח ו"זהרה" זה פרח. כשזה נסמך כמו "זהרת א-דבבה" אז ה-"ה" של "זהרה נהפך ל-"ת" (כמו בעברית- מדינה- בנסמך מדינת ישראל [ראשית צמיחת גאולתינו, ת"ו])
אגב זהרת א-דבבה זה "פרח הדובים".
מישהו יכול להסביר את התופעה????????
לענ"ד התופעה אופיינית רק למדבר יהודה בין כביש 1 עד אזור קו הרוחב של הר עמשא, חוץ מ2 חריגים בפארק איילון (קנדה בלע"ז)
אגב אני די מבין בשמות ערביים אז מי שיש לו שאלות...
דוגמאות:




