וַיֹּאמֶר:

עַד אֲשֶׁר אִם שָׁאוּ עָרִים מֵאֵין יוֹשֵׁב

וּבָתִּים מֵאֵין אָדָם

וְהָאֲדָמָה תִּשָּׁאֶה שְׁמָמָה"...

למי שתוהה: זה התאריך של הבחינה...

המבחן שאני הכי משקשקת ממנו ורשומה כבר למועד ב' :S

הכל עובר,חביבי!

עם הלחץ שצריך להימנות על חבורת פסח והכל...

טוב ש(לפחות בינתיים) אין בחינות בשבתות!

אפשר ללמוד עם אבא למפחן.אם זה קודש כע?!

שזה בגלל הבאסה שבלאו הכי יש ביום א'...

סתם  חבל לקלקל עוד יום

ד' אדר זה שני וי"ג ניסן זה חמישי..

בזמני {שנה שעברה חח} זה היה אחד בשישי אחד בראשון ואז חודשיים עד המועד הבא..מה זה החודש הפרש הזה?

אין לי מושג לפי מה קובעים את הזמן אבל זה סוף פברואר[27] ותחילת אפריל[4-5].....

ויש מועד של הפסיכומטרי שהוא שנייה מיום כיפור. איזה תזמון גרוע..

לפני יום כיפור!

על הפסיכו הפסיכופטי הזה!!

בכל זאת, זה אחד המבחנים היחידים שכל נקודה יכולה להשפיע...

ואברך כפי שסבתי הצדיקה והנפלאה בירכה אותי לקראת הפסיכומטרי דאז: "שתקבלי מאה!!"

100% אולי.. זה כבר נשמע יותר טוב

אני דוגלת בלכוון לאיפה שצריכים, אולי במבה יותר..לא מעבר

800 כנראה לא אקבל אבל השאיפה היא כמה שיותר

אלא אם הבחינה תהיה הרבה הרבה יותר קשה מהסימוצליות שעשיתי..

ואגב, אני לא אוכל סרטים, אני רואה כאלה

בס"ד בר"ה

יש אולי מסלול עוקף עוקפים???

זה טוב ליהודים?

שינו שבנוסף לציון הרגיל שהוא 40% כמותי 40 מילולי ו20 אנגלית, יש דגש ריאלי שהוא 60 כמותי ו20/20 ודגש הומני שהוא 60 מילולי ו20/20.

איך זה ישפיע זה תלוי באוניברסיטאות עצמן. הן מחליטות אם לשנות את התנאי קבלה בהתאם.

וזה יכול להיות מצויין למישהו שיש לו פער משמעותי בין הכמותי למילולי..

לא הבנתי איך 60 ריאלי ו 60 הומני.מה הולך??!

יש את הציון הרגיל שבנוי מ40 כמותי 40 מילולי ו20 אנגלית

ציון כמותי - 60 כמותי 20 מילולי 20 אנגלית

ציון מילולי - 60 מילולי 20 כמותי 20 אנגלית

מובן?

עד כמה שהבנתי, זה אומר שאם לדוגמא מישהו רוצה מקצוע ריאלי, ובדגש ריאלי הציון שלו יוצא גבוה יותר מהציון הרגיל, אז יתחשבו לו בציון הגבוה יותר..

נראלי לפחות...

לא הבנתי איך זה יוצא יותר גבוה.אאני אבדוק ת'עניין.אבל תודה על הסקופ^^

לדוגמא, אם הציונים הם: כמותי 140, מילולי 130, אנגלית 120, הממוצע הרגיל יהיה 132 הממוצע הריאלי יהיה 134 והממוצע ההומני יהיה 130.

[איך מגיעים לציון המוכר[200-800] זה כבר חישוב אחר....]

אוך.נהיה מסובך.שהם ישברו את הראש בחישובים.לי יש מספיק תרגילים לפתור גם בלי זה!

סליחה.. אשתדל לזכור לפעם הבאה

אל תדאגי.. הם ישברו... אף אחד חוץ מהם לא יודע איך מחשבים את הציון...

אתה תצא מהכיתה.ולא יתנו לך לגשת לפסיכו'!!

חחח  אכן.גם בקורסים לא מצליחים להבין ת'ראש שלהם בחישובים.כנראה שהם זן נדיר...

חסר להם שלא יתנו לי לעשות את הבחינה אחרי כל ההשקעה..

יש להם איזו נוסחא סודית ובנוסף זה תלוי גם בגורמים חיצוניים...

מה גם ששמתי לב שאפילו בבחינות שהמרכז מפרסם, בסוף יש טבלה לחישוב הציון והנתונים שם משתנים ממבחן למבחן..

שאתה מגיע וכל המושבים שמאליים? {ימניים-בשבילי}

או שאתה לא מתעורר?

או שעשית טעות עם הדף אליפסות?

או שהסטופר דפוק?

זה לא פסיכו בלי להתעורר עם זיעה קרה!

ואני באמת מקווה שלא יהיה שום דבר כזה...

[חוץ מזה, שאחרי חצי סימולציה בנסיעות, כולל שאלות שכבר הייתי צריך פנס כי השמש נעלמה לה, מה זה כבר כסאות שמאליים?!]

הייתי משקיעה יותר.P:

מה שבעיקר מפחיד אותי כרגע זה שלא אקום בזמן למבחן.וגם שיפסלו לי את המבחןן מאי אלו סיבות.

פתאום בלי קשר לחיים הוא מתחיל להזכיר לכולם על קיומו.
אני יודעת שצריך ללכת לשעןן,אבל לוידעת אם יצא לי.יוציאו אותי בגלל זה?
 
אם כבר,איזה טיפים יש לכם,גבירותיי המנוסות?  אשמח לשמוע.ליל"ט נשמות!

שום שען ושום בטיח. מקסימום קיסם

..

נוסף פרק חיבור, והפרקים הרגילים ישתנו ל6 של 20 דקות ובכמותי ומילולי ירדו נושאים ובאנגלית בכל נושא יהיו פחות שאלות...

הפעם אחת נורמלית יותר[של לחמן..]

ועדיין יש לי טעויות קטנות ומטופשות....

אני מקווה שהסימולציות שהמרכז מפרסם משקפות את הבחינה כי בהם הלך לי הכי טוב...

נ.ב. אחרי סיפורי החלומות שלכן, גם לי היה משהו כזה הבוקר.... =\

סבא שלי נפטר לפני שבועיים, אז בדיוק יודעת לספר איך זה מרגיש "אחרי".

לפני שלוש שנים, הייתה תקופה שהוא רצה שאני אגיע להיות איתו כל שבוע, ואמרתי שכן, אבל המציאות, החיים, והעובדה שלא ממש רציתי - זה לא קרה.

האם אני מתחרטת על זה? שאלה מורכבת.

בסוף אני מסכימה שאי אפשר לעצור את החיים, ואי אפשר לתכנן את הדברים לפי מה שיכול לקרות.

(ספציפית אצלנו יש משהו שכמעט קרה, וכואב מאוד שהוא לא, אבל זה לא שיכולנו לדעת)

מה כן לעשות: לקבוע זמן קבוע להגיע, להקשיב לסיפורים שלו, ואם אתה רוצה שזה ישאר - אז לצלם.

לשאול אותו את כל מה שלא יהיה אפשר לשאול אחר כך

מה שכן מתחרטת על שלא עשיתי - אבל ספציפי יחסית לסיטואציה אצלנו - לנסות להגיע יותר מפעם בשבוע, לנסות להגיע אליו באמצע שבוע גם אם לא הייתי בבית בשבת, לנסות ללמוד ממנו דברים שהוא אוהב לעשות או שחשובים לו, בעיקר כי זה יהיה נורא משמעותי בשבילו

בשביל לא להרגיש את מה יכולתי לעשות..

אני יכולה לעשות עכשיו?

אז עושים.

מעולם לא היו לי סבים. אבל אם אשליך את השאהלה על מה שאני מכיר אני מדמויות אחרות שהן מודל בחיים שלי. אז הייתי קופץ על כל הזדמנות ליצור שיח או לבקר וגם ללמוד איתם ומהם

אבל יציבות כלכלית לא נוצרת בהכרח מרכישת תואר או מקצוע והגשת קו"ח. השוק הרבה יותר רחב וגדול מזה.

אם למדת כלכלה אז זה בסיס לדעת את זה.

ומניות?

מוזמן להרחיב מעט אם תרצה..

בכל אופן, אכן מבאס, אני הצגתי את הרף המינימלי בעייני..

צריך לבחור רק אחד, העדפה הכוונה אחד על פני האחר, כלומר כשיש לך רק אופציה אחת.

ארוך מדי

שלושתם

שינה קצת. נשאר רק ההקשר ההיסטורי של היום, ומופנית כלפינו הדתיים פחות ביקורת על החגיגות ביום הזה.

עדיין מופנות ולכן זה שינה קצת. אבל גם קצת הוא חשוב

נכון, גם שינוי קטן בטון או בהקשר יכול להיות משמעותי, במיוחד כשמדובר בנושא רגיש עם מטען היסטורי וחברתי.

פוליטית יותר מאשר עניינית?

אתן לך דוגמא -

אתמול ראיתי ברשת חברתית מסוימת שאנשים רבים מתחו ביקורת על כך שהיו חגיגות ביום הטבח. בעיקר שחגגו במתחם הנובה אבל לא רק (דווקא לגבי מתחם הנובה זו ביקורת שאני יכול לקבל). אחד השווה את זה לחגיגות ביום השואה.

כתבתי לו שלידיעתו התאריך הוא ה3.10

(הרי הוא לא באמת מציין את שמחת תורה תשפ"ד אלא את ה7.10. אבל אם אפשר למתוח ביקורת כלפי דתיים למה לא?)

ולא כתגובה לפסטיבל חטופים כזה או אחר

לכם גם התייחסתי דווקא אליו. אבל הפוסט שם אכן עסק באירוע שהתקיים בנובה

במחילה, אלה אנשים טיפשים שזזים לפי החליל של דף המסרים שהם לא מודעים לכך שהם מקריאים אותו.

אנחנו רוקדים בשמחת תורה ושמחים בפורים ושמחים בסוכות ומדליקים בחנוכה (אגב, האם הפסטיבל בחנוכה זה בסדר למרות שבתאריכים האלה היתה השואה?) אפילו שהשואה באירופה הייתה 5 שנים וכל אחד מהחגים בלוח השנה קרה בה. החג מבטא משהו נצחי, והטבח - כל טבח או אסון - הוא זמני ונקודתי ביחס לנצח. ולכן לא מבטלים את הנצח מפני הזמני, אך מזכירים את הזמני גם בתוך הנצח. אצלנו הקפה שישית הפכה להקפת זיכרון, ספציפית (גם לצערנו יש לנו נופל מהקהילה שההקפה לזכרו).

לכן תיקנו לומר יזכור ואל מלא רחמים; לכן תיקנו אב הרחמים.

שלא מתאים לצורה בה הורגלנו לחגוג אותו...

עשו הקפה אחת המוקדשת להודיה והקפה עם תפילה להצלחת חיילינו וביזכור בשמחת תורה מוסיפים כקהילה משהו לזכר ההרוגים בטבח

ששרים בה רק שירים רגועים/עצובים ולפניה אומרים כמה מילים על זה שהשמחה מהולה בעצב, בזיכרון וכו'

❣️

תודה