יהיו לי בעז"ה ילדים משלי. אז נראה לי שה"תענוג" בלהיות דודה, במלוא מובן המילה נמנע ממני.

וזה גם פחות מרגש- אחינים מהאחים.

נו, הפסדים של בכורים.

שלחי לי הודעה עם מספר ילדים וגילאים רצויים- ו תישלח לך מתנה שתפאר לך את שולחן השבת,סלון השבת,אמבטיה,מטבח,חדר שינה וכל חלקה טובה...

.

תשלים לבד..

אבל התכוונתי ל "תמיד יבוא עוד אחד"..

ב"ה, בלי עין הרע...

אני דודה במשרה מלאה. 

דגי - את באמת מפסידה, אבל גם אני - כי מי כבר יתלהב מהילדים שלי??...

במקרה הטוב - הם יהיו בעשרים הראשונים, אבל יותר סביר שבשלושים הראשונים (בעז"ה. בכל זאת...)

אבל לפחות עכשיו, מימי רווקותי, אני נהנית איתם בלי סוף!!!

מותק של ילדים!

תקנאו, כי אין על אחיינים שלי!

רק האחים שלך (בע"ה) יזכו להנות נטו מאחיינים קטנים מתרוצצים...

זה אחרי שהיית אח גדול במשרה מלאה כל חייך...

העולם לא הוגן! |משלב ידיים במחוות ברוגז|

שלי יש 5 אחיינים {לדוג'} ולו יש רק שניים

כשהאחים שלנו עדיין הורים לצעירים מרדנים בני עשרים...

שלך

אני מקווה להנות מטו מאחיינים מתרוצצים ממש בקרוב!

(שמישהו ייקח כבר את אחותי!)

חברה שלי בכורה התחתנה עם הילד הכמעט אחרון... וקיבלה מלא אחיינים שהגדולה בת 15...
היא לא ידעה איך לאכול את זה...

אבל אני לא יכולה להתאפק מלספר על אחיינים!

הפגוש עשוי להירתע, זה מעלה את זכרון המחוייבויות המתרגשות ובאות...

אני זוכרת את אחותי הבכורה (שילדה כמה ילדים עד שהגיעו אחיינים שלה...) מרימה אחיין ואומרת, 'יאללה, תני לי אותו קצת, שאני ארגיש דודה...'

אבל תכל'ס, זה מיוחד להפוך את ההורים לסבא וסבתא ואת האחים לדודים! וכולם יבואו לעזור לכם עם התינוקות. (תאמינו לי שווה! תשאלו את אחים שלי...

לסיכום, נראה לי שיש יתרונות וחסרונות לכאן ולכאן... ובניתיים אני נהנית מהאחיינים המקסימים שלי, כן ירבו.

וכמו שאמרתי (שדרותי): מה שתגידו, אין על האחיינים שלי!

יש מכל המינים ומכל הגדלים - לייעוץ ולדיבור, למשחק, לשעשוע, לרוץ איתם, להרים אותם, ללמוד יחד או לעשות להם "קוצי מוצי"....

(ועוד בתור הדודה הרווקה היחידה, כי השאר בנים... לא חסרה לי עבודה...)

זה לנהל שיחות נפש עם ילדים שעולים לא',ב',וכו', ולחזור לימים האלה.

זה לבחור למי מהאחים לעשות בייביסיטר-לפי המרבה במחיר,ובסוף לא לקחת את הכסף

זה לשיר את החלק של הקהל ב"אנעים זמירות"- כל השבת,וגם בשני, ושלישי..

זה להשתולל איתם עד שהם מקיאים, וכשזה קורה-להעיף אותם להורים שלהם..

חח איזה פיוטית יצאתי

בס"ד בר"ה

למד להתהפך ולזחול אחורה...

שעות הוא מתהפך מצד לצד, וזוחל אחורה, עד שהוא נתקע במזנון והתחיל לצרוח חחחח מתוק אחד!!!!

כולם פה קשוחים וזה..

עד שזה מגיע לאחינים ואז הם נשפכים כמים..

בס"ד בר"ה

ושהוא יתחיל ללכת חחח...

בא לי שהוא יעשה טרור בבית!!!! רק כדי לראות שמישהו שובר ת'מזנון לרסיסים ואבא שלי לא מעיר לו חחח

אין, אני נטולת ילדים קטנים בסביבתי!

ולא רק זה,

גם אחיות אין  לי |אומללה|

שני אחים, ותו לא.

מזל שיש להם גישה לילדים קטנים. אני מבהירה להם כבר מעכשיו, שהם הולכים לעזור לי עם האחינים שלהם לעתיד.

בינתיים נותר לי רק לקוות שלבעלי תהיה נבחרת אחיות, ואז כל הבעיות יפתרו!

וכתמר, אם יש מקום בלב - יש מקום בשטח!

והבית שלנו גדול ודי ריק הייתי אומרת.

אז בתור סטאז', אני רוצה להשאיל ממך אחיין תינוק, ממין נקבה, עד גיל שנה (הבית עוד לא בנוי לאכלוס תינוקות שכבר מדדים על שתיים!)

בואי נתחיל עם אחת כזאת, ונדבר לגבי המשך ההזמנה.

{נשמע כמו צער בעלי חיים,רחמנא:S}

"מבחר נקבות..." בעע.  לגמרי צער בעלי חיים!

אני צוחקת בקול עכשיו!

פעם ראשונה היום, כשאני חושבת על זה.

תודה מותק!

[אגב, לא סיפרת לי עדיין: ושמה בישראל הוא? ההיא שנולדה שבוע שעבר...]

רואים שקיבלו חינוך כתמרי

אולי באמת אני אאמץ כמה

{העלק..}

ומסתכלים עלייך לראות מה התגובה

ואתה בא אליהם עם כל האהבה "קושקושש!!" והם נבהלים פחד?!

או שזו רק אני..?

.. וואי זה קורע..

פורש כנפיים אהה ידיים ומנסה לנסוק

מאבדים ת'צמם וזה..

פליז תגיד שזה לא רק אצלי!

ואז הוא שוחה באוויר?

ולעשות "פוו" בעיניים של אחיינית שלי ואז היא ממצמצת כמו "גברת"...

**כלומר- כל אחיין מעוות אות/הברה אחרת מהשם שלכם

לא הייתה אומרת ק' ו-כּ' והיא הייתה אומרת טוסטוס עם ירטות תנסי לפתור את החידה חחח

שאנלא אביא לך חידות יותר קשות כמו "אודו חיימה חומוס"..

.

אני כל הזמן מקנא בהם שיש להם טריטוריה משלהם

התינוק כבר לא היה יושב בלול הוא היה יושב ברצפה

היה הופך להומלס

ומה עם הבימבות? אלה השוות שההגה מזיז? בטוח עשית סיבובון!

בזמננו היינו עולים על בימבה חוזרים עם שרירים ברגליים

התינוקות פעם היו עושים מתיחות אחרי נסיעה..

או רק אצלנו כי זה הר?

איזה רעש זה עושה ראבק!!

 והדרך היחידה לעצור זה להיכנס במכונית חונה

וואלה יופי.

כי גם אצלי עוד אין אף אחד נשוי ואין אחינים

תמרי, את שופכת אותי...

אמא שלי עוד תתעורר ותבוא לבדוק ממה אנ צוחקת כ"כ באמצע הלילה...

נכון תמיד מישו יבוא וייכתוב את זה?

וכל בעלי האחיינים בע"מ-
אוקיי, סבבה, הוצאתם לנו ת'עיניים!!

חכו, חכו כשגם לנו יהיו....

ראיתי פעם על מקרר: "אם הייתי יודע איך זה נכדים,הייתי מביא אותם לפני הילדים"

אחי כולה בן 15...

אבל תודה. הלוואי שבעלי יבוא מהר, ושלו יהיו שפע אחיינים. זה אני מוכנה

יוצאות לי העיניים לגמרי.

אני בעד לפתוח קבוצת תמיכה/פורום סגור |סנוב| לנטולי האחיינים/בכורים בע"מ.

אבל לי, בשונה מדגי, יש עוד סיכוי לאחיינים..

ושלא תחשבו שלא כל העולם יידע, כשנוצה תהיה סופסוף דודה!

ולכן-

אני פורשת לישון,

ומשאירה אתכם להתרפק על זכרון האחיינים שלכם בלי להפריע.

לילה טוב!

אל תתביישו..

צאו מכל החורים,
כל נטולי האחיינים..
והפגינו בגאון!

שנפתח פורום?!

שללא החבר'ה עם האחיינים יהיה לנו קצת משעמם...

ולא יכול להיות ש'אגודת נטולי האחיינים' מונה רק 3 חברים!

איפה אתם אנשים??

לבכות- בוכים בשקטף שלא ישמעו,

אבל לצחוק- חופשי בקול.

רק לא ב-2 בלילה!

בס"ד בר"ה 

גמאני אכלתי ת'לב תקופה נכבדת....

תורי להתגאות באחיין האחד והיחיד שלי...

והקטע עם ה-"פווו" שעושים להם, זה אחד החזקים, פרצוף של שוק אמיתי. חחח

הן מהסוג שדורש שיקפצו עליהן כמה דרדקים.

מה בדבר להפוך עציצים? למשוך מפות שולחן? וכן על זה הדרך...?

כשיגיע שלב הבחירה, צרי קשר. יש לך את המספר שלי

עכ"פ, אני עדיין זוכר ממרחק של שני עשורים את הצער על החלפת הסלון בחדש, כלומר, הצער על כך שנאלץ לשמור עליו.

.

אתה יכול להתחיל לכתוב בינתיים

הוא מיועד לנשים בנות 30+ מהמגזר "הרוחניקי -מחוברת -לעצמי" שרוצות חומר קריאה קליל ומבדר בצהרי שבת.

לשפוט אותו לפי אמות מידה של עומק או דיוק מחשבתי או דתי ברור שהוא לא שווה הרבה.

אם הכוונה לעניינים רפואיים או מדעיים, אולי יש מקום לתקן טעיות והטעיות של הציבור.

אבל ברוב העניינים הרצינים, וגם לא בענייני עיצוב ואופנה, אני לא חושבת שיש מה לקחת אותו ברצינות.

אולי אני פשוט רציני מדי😏

אז מעניין על מה הוא מדבר

(אני מודה שלא קראתי לעומק, או כמעט בכלל כי אני לא זוכרת כלום ממה שהיה שם. אבל זוכרת דברים הרבה יותר גרועים)

ועוד אתה מתפלא שאתה לא מתחבר

מכיר דרך אחרת לפתור את הבעיה הזו?

ויש עוד עשרות עלוני שבת.

והקריאה שלי כלולה במחיר של המנוי

אז אין סיבה שתתחבר בכל מקרה

חחח אני תמיד צחקתי מהעלון הזה

כל חברה מחשבת אחרת את הסיכון שלה, בהתאם לנתוני הרכב ובהתאם לנתוני הנהג.

יכול להיות שאתה צעיר ואני לא, שאין לך עבר ביטוחי נקי ולאחרים יש, שהג'יפון שלך שונה משל אחרים...

אם הייתה חברת ביטוח אחת שהיא הייתה הכי זולה לכולם, האחרות היו פושטות רגל.

מניסיון אישי:

תבדוק בכל החברות הישירות, שזה ליברה, ביטוח ישיר, AIG, wesure. בנוסף תנסה באתר וובי שמכסה בעצם כמעט את כל שאר החברות.

לפעמים ההבדלים באמת מגיעים לאלפי שקלים, אבל אם אין לך עבר ביטוחי נקי 3 שנים לפחות אז באמת לא תקבל הצעות זולות...

תבדוק אם זה צד ג' שכולל גניבה. יכול להסביר את המחיר

ותעשה השוואת מחירים

במהלך פעילות זיהה אחד החיילים דמויות חמושות ללא קסדה, שלפי כל הסבר הגיוני אינם מכוחותינו.

ביקש אישור ירי מהסמל. לפי ההוראות באותה הפעילות הוא היה צריך לאשר בעצמו. משום מה חשש והעלה למ"מ. גם הוא יכל לאשר משום מה העלה למ"פ, והוא העלה למ"ד. שמענו בקשר את המג"ד מורה למ"פ לירות, המ"פ מורה למ"מ, המ"מ מורה לסמל והסמל נותן פקודת 'אש' לחייל. בשבריר השנייה בין פקודת האש' ללחיצה על ההדק, החייל מזהה שאחד המזוהים שם קסדה. הוא ממתין רגע עם הירי ומעלה לסמל את הדיווח, כי הוא חושש שזה בכל זאת כוחותינו. זה עולה לבירור למעלה ומתברר שאלו חיילים שבאמצע פעילות עלו על גג של בית שהם לא צריכים להיות בו בכלל, שהוא שטח השמדה, כנראה כדי לחפש קליטה.

קוראים לזה נס.

טנק מהכח שלנו היה תקולוהגיע למגרש טיפולים אחורי באיזה מוצב בעזה. זה היה אחרי ימים מתישים מאד לצוות, ואיכשהו שכחו לפרוק את כלי הנשק בטנק. הטק הגיע לשם בערב יום כיפור. בליל יום כיפור עבד אחד הטכנאים בתוך הטנק, ובטעות לחץ וירה צרור מהמאג. הטנק היה מכוון ממרחק של עשרות מטרים בלבד, לתוך מניין של תפילת ליל יום כיפור, עם עשרות רבות של מתפללים. הטכנאי ידע את זה, והוציא את הראש מהטנק, מוכן לראות את התמונה שהולכת להיצרב לו בראש לכל החיים. הוא רואה מולו טנק. בלי שום הסבר הגיוני, כשיש מקומות חנייה פנויים בצורה מסודרת, הגיע כמה דקות קודם מפקד טנק והחליט לחנות את הכלי שלו כך שיחסום את הטנק המטופל, והלך. הטנק שלו ספג את כל הצרור, והנזק היחיד מהאירוע היה מפקד שקיבל ריתוק 28 על חשבון חופשת השחרור שלו😬

ניסים.

פעילות בלבנון. כוח החי"ר צריך לכבוש ווילה ענקית, 3 קומות. לא רוצים להיכנס דרך הדלת מחשש שהיא מחוברת למטען. טנק יורה כדי לפתוח פתח כניסה, ובמקום חדר שיתפוצץ, פיצוץ ענק, הגג עף וכל הוילה נדלקת בבעירה מטורפת תוך שנייה. הבית היה ממולכד.

לברך כשמסיים תקופת לחימה. שיצא מכלל סכנה.

1.שני בני דודים שלי רבו והיו בנתק חצי שנה.

בשבת חלמתי שבני דודים שלי מתחבקים, וקמתי בוכה. ממש דמעות זולגות וזולגות, נדיר מאד.

ביום ראשון התקשרתי לבן דוד והוא אמר שבשבוע שעבר הם השלימו...!

2.בסעודת פסח התווכחנו ולא הסכמתי על דבר תורה, ואז אמרתי משפט גאוותי 'למדתי הרבה תורה, לא נראית לי דעתך'. ובביס הבא המצה דקרה ופצעה אותי בחיק. ממש ננעצה לי בחיך, זה ממש כאב (אף פעם לי קרה לי ככה). ואז אמרתי שזה קרה זה היא לחם ענוה ואמונה, ולא הייתי בענוה ואמונה...

3. הוצאתי מהפה משפט קשה לה', 'אין סיכוי שאני אעמוד בניסיון'. ואחרי שנייה השפרצתי דאורדוראנט והוא עף לי כמעט לפה (אף פעם לא קרה לי). כאילו לומר לי אל תגיד דבר כזה...

4. למדתי תורה, והיתה אזעקה ולא היה לי כח ללכת לממ''ד, ובשנייה הבאה הגעתי לקטע בגמ': "שאם היה קורא ובא, פוסק. (רמז שאני צריך להפסיק...) לא פסק מאי? אמר ר' מיאשה בר בריה דריב''ל עליו הכתוב אומר וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם" (כלומר בגלל שאני לומד את המשפטים - לא יחיו = סכנה)

סימנים מחפשים בשבת.

כלומר: סימנים מחפשים בדברים הטובים שקורים לנו.

אחרת אנחנו הופכים את הבריאה כולה למשהו מיסטי, שכל היום מרמז לנו כמה אנחנו לא טובים

"אם תלכו איתי בקרי אלך איתכם בחמת קרי"

פירוש שלמדתי שאומר אם אדם אומר מקרה כשה' מסמן לו דברים אזהוא מגיע למצב שצריך ללכת איתו בחמת קרי (לא ברמזים קטנים)

אנחנו יהודים מאמינים בהשגחה ומאמינים בקב"ה

לא אומרת להפוך עכשיו כל דבר אב ל לעיתים מסמנים לנו משמים

נסעתי באזור שעה וחצי למקום ואחרי 2 שניות שהיינו שם היה לי תחושה עזה של לרצות לחזור בחזרה .. ברמה ש רגליים לקחו אותי משם

ואני אומרת לחברה בואי בואי נחזור עכשיו והיא אומרת לי למה? ואני לא יודעת להגיד לה

חזרנו נגד ההגיון איך שעלינו ויצאנו משם באוטובוס מכיוון השני מלא משטרות ...והבנו שאין דבר כזה סתם תחושה היה פיגוע מאוד קשוח שם וניצלנו ב" ה

עוד אירוע ..

בחור מאוד מוזר פנה אלי ואיך שהוא פנה ברחתי ממנו חשבתי שזהו נגמר אבל אז קלטתי ש

שחברות שלי מדברות איתו אני התעצבנתי שהן מדברות איתו ידעתי שיש לו כוונות לא טובות .

בדיעבד הבחור הזה מטריד סידרתי ..

וזהו לא באלי להמשיך את הסיפור

אבל ה' שומר

עוד סיפור אבל מטורף

ממש דאגתי שלא אספיק לעשות משהו חשוב לחברה שלי שהיתה כלה ואז נזכרתי בשיעור ששמעתי שמי שרוצה לעשות מצווה ה' יעזור לו אז מדאגה וחרדה ובכי לרוגע מטורף .. גם לא היו אוטובוסים ולא היה כלום

וה' באמת עזר משהו מפחיד נגד ההגיון ברמה שאנשים שהיו שם אמרו מה לעזאזל.. קיצר סיפור אישי מטורף ועד היום אני מזכירה לעצמי את הסיפור הזה שאם אתה מאמין במאה אחוז ה' לא שוכח והוא מייצר לך באותו רגע ישועה מטורפת

לפני שנים רבות הייתי צריך להגיע לצפת לאירוע מסוים.

חברים שלי יצאו עם רכב מהמרכז, ואני חיכיתי להם בכביש 4 בתחנות האוטובוס שליד אוניברסיטת בר אילן.

בזמן שחיכיתי שיבואו עם הרכב, ניגשה אלי צעירה יהודיה שאינה ישראלית, ושאלה אותי באנגלית אם אני יודע איזה אוטובוס מגיע לצפת.

כמובן שהיא לא הייתה צריכה לעלות על אף אוטובוס 😏

ובפינה של החדרון ישבו שני חב'רה, היתה לי איזה תחושה לא טובה בבטן, אמרתי להם - לכו. אחרי חצי דקה הארון נפל על איפה שהם ישבו...

כאילו חצי דקה ממש הם שמעו את ה"בום" של הנפילה...

שהייתי נערה התנפץ לי על הראש דלת זכוכית ענקית ויצאתי רק עם פצע ביד..אין הסבר הגיוני

לדעתי כל הרעיון של ללעוג ל"תרבות יוון" ו"אנשים שמסתכלים על אנשים אחרים רצים אחרי כדור ומוחאים כפיים" קצת נדוש עד־כדי... קיטש. אפשר ברגע אחד לקנות "עליונות" מוסרית או סוג־של אליטיזם חברתי באמירת הכביכול מובן מאליו.

מה אני אגיד לך:

מעולם לא עניין אותי ממש כדורגל כהוא זה, אבל כן ראיתי כמה משחקים, כי ראיתי שממש התלהבו מזה במקום העבודה. ובסך־הכל יש בזה משהו כיפי ומשחרר, וזה די מגניב לראות כדורגל ממש מקצועי. לרוב אני מעדיף כדורסל, אבל גם זה היה מעניין. וזה מצחיק וכיפי "לפרשן" ו"להמר" כאילו אני או העמיתים לעבודה מבינים בזה איזה משהו. אני רואה בזה הנאה ילדותית ותמימה, שאינה סותרת את האופי שלי כאדם מוזר ומתבונן.

לעיני המתבונן כן זה נראה כמו "נהירה" ו"תרבות המערב" אבל חוץ מכאלה שהם באמת "חולי כדורגל" בסך־הכל זה סתם משהו חמוד ומרגיע. לרוב האנשים העובדים אין פנאי או כוחות פיזיים או חברים כדי לארגן משחק כדורגל בערב כדי לפרוק קצת עצבים, אבל כן מתאפשר לשבת על בירה ולצחוק קצת סביב משהו קליל וכיפי.

ככה אני רואה את זה.

כשקוראים את התנ"ך, רואים שעברי מצוי ובינוני היה יותר קרוב לישראלי מסורתי מודרני מאשר לרב דב לנדו.

גם דוסים, תתפלא.

ויש אנשים שזה מעניין אותם, ויש אנשים שלא.

אני אגב ראיתי כמה משחקים במונדיאל השנה. למה? הבנתי שמכל המדינות, ארגנטינה הכי אוהבת ישראל. אז אני בצד שלה. ואיתי הרבה אנשים שזה השיקול שלהם. אני לא מבינה כלום בכדורגל (טוב, עכשיו קצת יותר) וזה לא מעניין אותי. מבחינתי זה היה עניין פוליטי.

אבל זה נכון שזה סוג של המקום האחרון שבו במערב מותר להיות עם חוויה לאומית בריאה. כן גם פוליטית.

הוא לא מעודד אותי. לא מפריע לו אבל זה לא מעניין אותו בכלל... אני רואה לבד וצועקת על השחקנים מה לעשות. אהה, ותוך כדי צוחקת על השדרנים שאומרים על השחקנים מה הם אמורים לעשות כאילו זה עוזר

אז זה לא האשם הצפוי. אז מי הדביק אותך בזה? תמיד היה לך חיבה לזה ?

ואין מי שיכניס אותי לזה. סתם עלה לי לראש. בנות הן משוגעות, אתה יודע

בעיני זה חילול השם שדוסים ממרכז מתלהבים מהדברים האלה ברחוב כאילו מינימום מדובר ביום העצמאות

ובמה זה שונה מפעילות פנאי כמו דמקה?

פעילות פנאי סתמית. בצפייה במשחקי ספורט - מלבד ביטול התורה ומשוב הלצים שבעניין - מתחברים לעולם הערכים הזר של תרבות המערב. זו פסיחה על שתי הסעיפּים. ומי שההבלים הללו תופסים אצלו מקום נכבד בנפש - ממקום זה שבנפשו נדחקת הקדושה.

לגבי ביטול תורה כאילו באמת שישבו וילמדו במקום לצפות

מי שצופה בין כה לא היה פותח גמרא בזמן הזה. ואם היה לו כח ללמוד הוא לא היה רואה.

וגם לגבי תרבות המערב מה כל־כך תרבות המערב בזה?

אם באמת זה משהו שתופש הרבה מהזמן ומהמקום בנפש אז אפשר לראות בזה בעיה

אם זה סתם עיסוק סתמי אני באמת לא רואה מה ההבדל בין לקרוא חדשות (הרבה יותר משחית את הנפש, מלא איסורים ולשון הרע), לבהות בקיר ולגרד את הבטן (מביא לידי שעמום), לקרוא ספר קריאה (מלא ברעיונות זרים ולפעמים גם בעייתיים), לבין לצפות בכדורגל שחוץ מאנשים שיודעים לרוץ יפה לא קורה שם כלום.

• תרבות גוף חיצונית, נכרית, ושטותית שעומדת בסתירה לערכי תורת ישראל.

• לקרוא חדשות (לא בהגזמה) זה חשוב, להאמין ללשון הרע שלצערנו לעתים מופיעה בחדשות - אסור, ובאמת חמור.

• קריאת ספר יכולה להיות נפלאה/ סתמית/ לא ראוייה/ אסורה בהתאם לאופי הספר, אופי הקורא, והמקום הנפשי אותו חפצים למלא על ידי הקריאה. אך צפייה במשחקי ספורט זה שלילי באופן גורף.

ולא למדת.

אפשר לומר את זה על כל שנייה בחיים, אבל בסוף זה מונח רחב.

• עדיין לא הסברת למה, רק קבעת שזה ככה. בסך־הכל מדובר במשחק. מי שלוקח את המשחקים האלה קשה, כן, זאת בעיה של תרבות יוון. אחרת זה סתם כמו להסתכל על ריקוד או אומנות, שגם הם תרבות יפת. מה ההבדל בין זה לבין להסתכל במשחק שחמט? או לשחק בעצמך דמקה, כשאינך יכול ללמוד תורה?

• למה זה חשוב? ועדיף להסתכן באיסורי דאורייתא מאשר משהו שאין בו איסור קונקרטי?

• כל ספרי הקריאה שאינם סיפורי צדיקים בסוף מלאים בכל־מיני השקפות שאינן בהכרח תורניות, דמויות שאינן בהכרח תורניות, קריאה מעוררת רגשות והזדהות ומחשבה. בניגוד לזה ספורט זה סתם להסתכל איך אנשים רצים יפה. מה כל־כך שלילי בזה? איך בדיוק זה משפיע שלילית על הנפש? אחרי שראיתי ספורט, מה קרה לי? במה השתניתי לרעה?

ב-2018 יצא מחקר של איזה שמאלנית, שטוען שבארועי מדיה גדולים בעולם מדינת ישראל מנצלת את זה שאין מקום בחדשות כדי להפציץ בעזה/בלבנון.

הקו הצהוב התקדם מאוד יפה בחסות המודניאל.

ורק רומז לכך שההבלים הללו נועדו רק עבור גויים. ועם ישראל צריך לנצל את זמנו לתורה ומעשים טובים, (כמו השמדת אויבים).

Attack When the World Is Not Watching? US News and the Israeli-Palestinian Conflict | Journal of Political Economy: Vol 126, No 3

או תשומת הלב המוקפדת על הבלורית, או המחמאות השקריות חסרות הפרופורציה בחוברות שמוציאים לכבוד הבחור החשוב החתן דנן (ולא הזכרתי בכלל את הכלה החסודה שהיא באמת באמת בעלת חסד ומידות טובות וכולה תפילת צדיקים ויראים ויראת שמיים ויחידה בדור, ואם היא עובדת בהייטק אז גם זכה החתן "ושלל לא יחסר" ואכמ"ל)...

ולא מן המותר להזכיר את דברי בית שמאי שאוסרים לשקר גם בזה, במיוחד אם לא נשאלו על הכלה. ועדיין התורה אמרה "מדבר שקר תרחק".

וכך או כך, גם לשקר יש גבולות.

אבל יפה שנתפסת דווקא למה שאפשר להשתמש בו ולהגדילו כדי להסתיר את יתר הדברים. כהרגלך בקודש לצופף שורות.

לא עלה על דעתי. רק אחרי התגובה שלך הבנתי. שוב, אתה עם הלצופף שורות....באמת נקדימון, זה כבר מעייף.

ואוו היה מדהים ועוצמתי... ממליצה

ובבוקר פחות יש מה לעשות😒 אממ ללמוד קצת.. אולי ללכת שוב לכותל לסוף הצום 

לפעמים שיעורים על אגדות החורבן

לפעמים מגילת איכה וספר איוב עם פרשנים

לפעמים שנ"צ ארוך

לפעמים שיטוט בפורומים וברשתות

אשתדל לנסוע לכותל בל"נ.

בזמנו היו כמו מעגלי למידה מאולתרים באגדות החורבן וכו'. כך עד הבוקר. ותיקין

ואז חוזרים הביתה לשינה עד כמה שעות לפני הסוף הצום.

כיום יש ילדים קטנים על הראש. זה ממלא את היום

מגילת איכה, קינות.

קוראת ספרים על חורבן הבית

ספרים על השואה/ גירוש גם באים בטוב

אפשר עם התרגום גם, או עם מפרשים.

קוראים את החצי הראשון של ספר ירמיה מלבד נבואות הנחמה, ונבואות פורענות ביחזקאל ותרי עשר.

קוראים בלופים א. מזמורים עד, עט, פח, ו- קלז בתהלים.

עושים חשבון נפש, מנסים לבכות, אם מצליחים - נהדר, לא מצליחים - בוכים בלב על כך שאנחנו כל כך רחוקים ממקדש, נבואה, והשראת שכינה שאפילו לבכות על היעדרם לא מסוגלים.

ובסוף היום, מתבטסים על כך שלא עמדנו במצופה מאיתנו מבחינת עבודת ה' המיוחדת של יום מרומם ונורא זה.

סליחה על הרוח הקודר של הדברים.

שבת מלאה בשמחה לכולם!

סיבוב שערים אחרי שחרית,

ואז שינה עד מנחה וצאת הצום.

הייתי מעלה לפה כמו כל שנה אוסף של סרטים מתקופת גירוש גוש קטיף.

קראנו לזה פה בערוץ 'ספיישל תשעה באב'.

רשימת שינדלר

ספר ירמיהו

לא לצאת מהדירה ולבכות תחיים על החורבן ועל החורבן הפרטי שלי

גמרת לבכות?

German concentration camps factual survey

חד־משמעית הדבר הכי מזוויע ומטורף שראיתי בחיים. היו לי סיוטים.

ראיתי את "האזור האפור" שהוא מטורף דיו, אבל זה פשוט... משהו. כאילו, יש לי לב חזק והכל, אבל וואו.

אם כן, למה המזוכיזם הזה.

אם לא, סרטים מבויימים על השואה, בעיני הם כלעג לרש;

אין סרט שיכול לחקות את זה.

זה סרט שהכינו מיד לאחר שחרור המחנות אך לא סיימו לערוך אותו, ובגלל כל־מיני סיבות גנזו את הפילם, ורק אחרי 70 שנה קבוצה של אוצרים ומומחים ערכו אותו וסידרו אותו לסרט.

לא מזוכיזם, פשוט להבין מה בדיוק היה.

או להתחיל בעלייה להר הבית\תפילה בכותל ואני ממליץ להגיע גם לקידוש לבנה מאוחר בכותל להיות בקרבת כמה אדמו"רים. (האדמו"רים מפינסק קרלין לעלוב וספינקא- ירושלים תמיד מקדשים את הלבנה בכותל במוצאי ט' באב)

באמת ככה מכנים את זה?

זו דרך טובה לוודא שרואים אותך ואתה יכול לחצות בבטיחות.

יכול להיות שאנשים עם חשש לחצות את הכביש מגזימים עם זה קצת יותר מהנצרך.

להסתכל על הנהג כשאתה חוצה