סבלנות..

ב"ה

אני בהריון השני וגם שבוע 17 ועוד לא מרגישה תעונות.
בעז"ה זה יגיע!!
תהני כל עוד את לא מקבלת מכות אני כל בוקר מתעוררת מכפה מהבכורה שלי ואחרי שאני אומרת לה לא מרביצים היא מחבקת אותי

בדר"כ סביב שבוע 20+ מתחילים להרגיש.

אם את מלאה או אם יש לך שיליה קדמית יכול להיות שתרגישי מאוחר יותר בכל מקרה מעקב תנועות מתחיל בין שבוע 25-28

ממש תחילת שבוע 17, ואני לא מלאה כלל.

אז יש לי עוד 3 שבועות, בסדר , תודהעל ההרגעה.

לק"י

1. שנתיים ואחרי.

2. קודם לילה (אחרי גיל שנה).

3. בגלל ההריון הבא (הפסקתי באמצע ההריון או לקראת הלידה. והם גם היו מספיק גדולים, ואצל חלקם לפחות קצת מיציתי. אז לקראת הלידה הפסקתי).

בערך 8 עד 10 חודשים כול אחד.

בדרך כלל הפסקתי בהדרגה.

ילד ראשון כי חלמתי על צפופים.

שני ושלישי לא זוכרת.

ורביעי חלמתי להצליח יותר אבל היא לא עלתה במשקל והחלב נגמר לי בפתאומיות 

1. בין 11 חודש ל6 שנים.

2. תלוי בסיבה. חלק הפסקתי מיד הכל. וחלק קודם לילה.

3. הריון נוסף/גיל היונק.

1. כל ילד בזמן אחר

ראשון- שנה ו3 חודשים ( הייתי כבר בתחילת הריון)

שני- עברנו את גיל 3

שלישי ורביעי וחמישי- בערך שנה ושמונה חודשים (יש ביניהם הפרשים של שנתיים בערך)

שישי- גיל 3 ומשהו בערך אולי יותר

2. לא ממש הבנתי את השאלה. כשהפסקתי אז באמת הפסקתי.

אם המשכתי להניק בלילה זה לא נחשב הפסקה מבחינתי,

מן הסתם לא בכל גיל הנקתי באותה התדירות כמו בהתחלה.

3. כי מיציייתי את זה לחלוטין

או בגלל שכבר הייתי בסוף הריון או כי כבר באמת זה מוצה והילד גדל 

1. בגיל 11 חודשים.

2.3.נמאס לי לשאוב בעבודה אז הפסקתי ואז לאט לאט נגמר לי החלב.

בעיקרון חלמתי להניק עד שיאכלו רק מוצקים

הראשון הפסקתי בערך בגיל חצי שנה בגלל הריון נוסף

השני הנקתי עד שנה שאז כבר אכל ארוחות מלאות והנקה היתה רק נשנוש לפני השינה

השלישית העדיפה בקבוק וההנקה היתה קשה והשאיבה עוד יותר אז הפסקתי קצת אחרי חופשת לידה

הרביעית כבר הייתי עייפה משאיבות אז גם הפסקתי כשחזרתי לעבוד.

כל הפסקה היתה הדרגתית, הנקתי רק כשהיה לי גודש, ובשאר נתתי בקבוק ולאט לאט התמעט החלב עד שנגמר.

1. בגיל 3 חודשים כשנכנס למטפלת.

2. ביחד יום ולילה.

3. לא יכולתי עם התלות הזאת שהאוכל שלו רק אצלי.

ואם אני רוצה לצאת או שמישהו אחר יאכיל - צריך לשאוב לפני, ואחרי - את הגודש.

אני צריכה את העצמאות והחופש שלי.

אגב, בדיעבד הייתי צריכה להפסיק לפני.

זה לא היה נכון לי ולא היה שווה את ההרגשה שלי. 

2. הפסקתי לגמרי. בכולם ניסיתי להפסיק לילה לפני ולא הלך.

3. בעיקר כי לא הצלחתי להפסיק בלילה והתלות בלילה הייתה לי קשה (ינקו ברצף כמעט כל הלילה). ההפסקה בשנה ו9 הייתה הכי קלה בקטע הזה היא מייד התחילה לישון לילות. כשהפסקתי בגיל קטן יותר הם היו קמים לאכול אוכל אמיתי בכיסא אוכל באמצע הלילה עד שהתרגלו (העדפתי לא להרגיל לתחליף חלב שלא יהיה לי צורך לגמול מעוד משהו).

את הקטנה אני עדיין מניקה, היא שבוע הבא בת שנתיים.

אבל, מסייגת ששניהם מאיזור גיל שנה ורבע-וחצי זה התכנס להנקה בערב לפני השינה והנקה בבוקר כשקמים וזהו.

ואם אני לא נמצאת בלילה/בבוקר הם בסדר ולא מכורים ברמה שלא מסוגלים להמשיך הלאה. אז זה לא מגביל אותנו ורק כיף לנו..

את הגדול הפסקתי להניק פשוט כי עברתי ניתוח שאחריו קיבלתי תרופות חזקות שאמורות בהנקה, ובחרתי בגיל כזה לא לחפש אלטרנטיבות שמותרות אלא פשוט לסיים את ההנקה.

את הקטנה אני אניק עד שהיא תפטר אותי או אני אותה, נראה מתי זה יקרה🤣

מאוד מאמינה בהנקה מצד אחד

ומהצד השני לא מאמינה ב"התאבדות למען ההנקה"

ב"ה ההנקה זורמת וטובה לנו

וגם כשאני מצמצמת הנקות הגוף מתאים את עצמו

אחרי שאצל הגדול השאיבות פגעו בי

אצל הקטנה החלטתי שלא משנה מה, שאיבות זה הקו האדום שלי. אז קנינו בגיל חודש בערך כבר חבילת מטרנה טו גו שיהיה לנו בבית למקרה הצורך, וזה נתן לי רוגע בנפש ואפשרות לזרום איתה.

כנל בשלב שהיא כבר הייתה גדולה מספיק ועדיין ינקה בלילות כמו ניובורן, עשינו שינוי וגמלנו מהלילות. מבחינתי הנקה אמורה להיות משהו שמלווה את החיים, חלק מהם פשוט, לא משהו שהוא חזות הכל.

לא מדברת בגיל ממש פיצי עד 3-4 חודשים נגיד, אלא אחרי זה..

אחד הפסקתי בגיל שבועיים

אחרי ששילבתי עם תמ"ל ונמאס לי מההנקה

השני הנקתי רק בבית חולים בשילוב עם תמ"ל

השלישי לא הנקתי בכלל

1. בסביבות גיל שנה פלוס

2. הפסקתי לגמרי

3. כי רציתי עוד הריון, וזה לא עובד אצלי עם הנקה

2. קודם לילה (הגדולה שלי ישנה לילה מגיל ממש קטן,  האמצעי מגיל כמעט שנה) בשלב הסופי כבא היה רק הנקה שתיים ביום שלא החליפו ארוחה..

3. מיציתי

והיה נראה לי שזה לא תורם יותר לאף אחד כבא, הם גם לא היו מכורים קשים ולא היה נראה שזה משנה להם

2 ילדים מתוקים מתוקים

את הראשון הפסקתי להניק לגמרי בגיל שנה וחמש.

כבר בגיל שנה ושלוש הפסקתי בלילה כי הוא שיגע אותי.

בגיל שנה וחמש מיציתי והפסקתי גם ביום

את השניה,

היה לנו משבר רציני בהנקה בגיל שבעה חודשים

היה לתינוקת פצעים בפה והיא הדביקה גם אותי.

הייתה הפסקה בהנקה למשך שבועיים שהשפיעה על כמויות החלב

ואח"כ חזרתי להנקה חלקית עם תמ"ל

בגיל שנה ושלוש בערך הפסקתי לגמרי.

בערך אז גם הפסקנו עם התמ"ל כי היא מידי התמכרה אליו.

1. בדרך כלל שנה פלוס

2. קודם יום כי הפסיק לעניין אותם...אחר כך לילה

3. כי הייתי צריכה שינה, חדר רק שלנו, ואוויר

בין עשרה חודשים לשנתיים ושמונה חודשים.

לרוב הפסקתי קודם בלילה ואחר כך ביום ההנקה דעכה.

אצל רובם הם הפסיקו לינוק. אצל חלק אני יזמתי את ההפסקה כי הייתי חלשה מהיריון חדש.

בעיקרון אני אוהבת להיניק. לצערי הגדול עם שתי הקטנות זה לא הלך לי בצורה חלקה, ועד עכשיו אני בוכה על זה (הן גם הפסיקו לינוק מוקדם משתכננתי)

עם הקטנות..

גם זו משמים לטובה 🙂🩷

1.שנה וארבע ושנה ושמונה.

2.אצל שתיהן גמלתי מהנקות לילה באזור גיל 7-8 חודשים כשראיתי שהן כבר פותחות פערים בעצמן בלילה, אוכלות ארוחת ערב טובה לפני. ככל שהם אכלו יותר מוצקים מן הסתם מספר ההנקות ירד ואצל שתיהן כשהפסקתי זה היה כבר ברמה של הנקה- שתיים ביום. לפני השינה, ובבוקר כשקמים.

3.הריון של הבא בתור.. בהריון השני ההנקה פשוט הציקה לי בגלל הרגישות בחזה ובהריון השלישי ראיתי שנגמר לי החלב באזור שבוע 16. היא הייתה מוצצת ולא היה יוצא כלום, אז הפסקתי

אבל חושבת שכן.. התחלתי טעימות בארבעה חודשים ואז מחמישה- שישה חודשים כבר נתתי ארוחת ערב של דייסת קוואקר נגיד והם עלו די מהר בכמות. וכמובן אחכ גפ הנקה לפני השינה.

אני לא זוכרת כבר גילאים בדיוק. אולי זה היה יותר לכיוון 9 חודשים.

עם הגדולה אני זוכרת שהיו איזה שני לילות שפתאום היא ישנה לנו 12 שעות רצוף ואז אמרתי לעצמי אוקיי אז היא לא צריכה לאכול בלילה ובלילות אחכ כשהיא קמה הרגעתי אותה בלי הנקה עד שזה הפך לקבוע שהיא ישנה בלילה 

1. משתנה בין ילד לילד

2. כשהפסקתי הפסקתי לגמרי

3. הריון/חוסר עליה במשקל של התינוק (ספציפית עם בעיה רפואית)

1. גיל שמונה חודשים

2. לגמרי. לא היה איזה קושי מצד הילדה כי זה כבר לא היה המזון העיקרי שלה

3. ירידה במשקל שלי שגרמה גם למיעוט חלב עם הזמן וצמתי גם ט באב וכיפור שבכלל גמרו לי על הכמויות ונואשתי להחזיר.

הגדולה:

ינקה עד גיל שנה ותשע, עד שנגמר החלב.

היא ישנה לילות שלמים מגיל מאוד קטן.

השני:

ינק עד גיל שנה וחצי, הפסיק מעצמו כשעבר חדר.

בלילה הוא הפסיק לינוק כמה חודשים לפני.

השלישית:

ינקה עד גיל שנתיים.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה וחמש.

הגמילה הסופית לא היתה ממש גמילה. שיניתי את הלוז וההרגלים, כדי שלא תינק בזמנים שהיא רגילה, וזה עבר חלק.

גמלתי כי היא כבר היתה מספיק גדולה, הייתי בהריון ולא רציתי להניק עד הלידה, ורציתי להשאיר את הילדים בלעדי.

הרביעי:

הוא בן שנתיים וחודשיים ועדיין יונק.

גמלתי מהנקות בלילה בגיל שנה ותשע.

כרגע יונק לרוב בבוקר, וכשחוזר מהמעון.

אני בדיוק מתלבטת מה לעשות.

את הגדול הפסקתי בגיל שנה ו9.

הייתי בחודש שביעי והבנתי שכבר לא כיף לי להניק

הוא כבר היה גמול לילה וינק רק לפני השינה

אז זה היה בטוב לשנינו

הגמילה של השניה הגיע ממש בהפתעה

הייתי בתחילת הריון והתגלתה לי המטומה

ההנחיה היתה להפסיק במידית

היא היתה גם בת שנה ו9

אבל ינקה במהלך היום (לפני המשפחתון, כשחזרה, ולפני השינה)

במזל ממש חודש לפני העברתי אותה חדר והתחלנו לתרגל הירדמות עצמאית שצמצמה ממש את ההנקות לילה

אם הייתי צריכה להיערך לזה- לא זאת היתה הדרך

אבל בדיעבד- הלך יחסית בקלות

ועכשיו היונק הנוכחי כבר בן שנה ו10

חושב שהוא nb

קם בלילה מלא לינוק

ומבקש גם במהלך היום (ואומר תודה כשהוא מסיים...)

מתחיל לדגדג לי שדי

אבל עוד אין לי אסטרטגיה איך לעשות את זה

אנחנו בלינה משותפת

ואני לא יודעת לקשור בין שניהם

ומצד שני לא יודעת איך גומלים וממשיכים לישון ביחד

1. שנה וחודש

2. לגמרי

3. עברתי ניתוח, המשכתי לשאוב אבל אחרי שחרור מהבית חולים הילד לא היה בעניין. מתגעגעת לזה. מבואסת שזה קרה. 

רק ליום, ולא להירדמות. בד"כ לפעמיים - שלוש ביום. ורק בבית.

ככה כבר לא הרגשתי שזה מעיק, אלא בכיף שלנו.

לא הנקתי עם הריון אף פעם זה היה עושה לי חולשה.

הפסקתי לגמרי ממש (אבל בשלבים ותוך שבוע הגמילה התבצעה בצורה הכי טובה)

כך שהפסקתי להניק גם בגיל 5 חודשים, וגם בגיל שנתיים...

ובין לבין...

כשהפסקתי זה לגמרי (בהדרגה במהלך שבוע-שבועיים)

הפסקתי לפעמים כי חזרתי לעבוד ולפעמים כי פשוט לא היה כבר מספיק חלב וההנקה הייתה כבר מטלה מבחינתי ולא באה בכיף וטוב

לק"י

ניסית?

(אין לי ניסיון עם הפרדות גדולה. כן עם קטנה).

שממש מתמקדת בזה

התחלתי לפני חודש לעשות תרגילים בבית ואני כבר רואה שיפור!

אמנם שיפור קטן אבל משהו לפחות

מאמינה שככל שאתמיד זה ילך וישתפר עוד ועוד

והסבר בדיוק איך עושים

יש תרגילים מעולים לזה.

יש גם תרגילים בכללי של חיטוב בטן שגם יכולים לעזור

בכללי כל אזור בטן רצפת אגן זה אזור ממש חשוב להמון דברים...

לדעתי קצת קשה להתמיד לבד, שווה למצוא קבוצת תרגול ראיתי הרבה פרסומים על זה.  

לפני כמה שנים קניתי באמזון פליימוביל, כשהיה משלוח חינם.

בפער של לפעמים 100 שקל!!!

ויש אתר פלייבמייל. גם יחסית זול

https://www.play-bamail.co.il/?srsltid=AfmBOopUmL62ng-mISKjcwyjbKcX8JLJZASmIMXxVfjRols1ECbUG5dQ

חוץ מזה, לא הייתי ממהרת לעבור לתמ"ל כי אפשר כבר אוטוטו להתחיל מוצקים וזה יכול לעזור עם העלייה במשקל

יצא לי לראות במשקלים שונים יום אחרי יום הפרש משמעותי

וגם לוודא שהמשקל תקין, לשים קילו קמח ולראות כמה שוקל

אם באמת ירד בהנקה זה מדאיג וצריך ליווי של יועצת הנקה / אחות / רופא לפי הגישה שאת רוצה

כדי לקבל תוצאה הכי מדויקת.

ואם הוא היה חולה בזמן הזה, הגיוני שהוא ירד.

גם אם הוא יורד, לא מחייב לוותר על הנקה.

אפשר לאכול דברים שומניים שמעשירים את החלב,

להניק בתדירות יותר גבוהה (אם הוא מסכים).

ועוד מעט אפשר להתחיל גם מוצקים, ואז כמה שיותר להעשיר אותם.

תמשיכי לעקוב אחרי המשקל, ואם הוא ממשיך לרדת ולא לעלות, אז תבדקי את זה הלאה.

ומה עם מוצקים?

אפשר להוסיף דייסה בכפית, אבוקדו וכו'

לא נראה לי שתמל זה הפיתרון הראשון

אבל כמו שכתבו לפני, קודם כל תשקלי באותו משקל (משקל ביתי הוא הרבה פחות מדויק ממשקל תינוקות), כדי לדעת מה באמת המצב.

דבר שני, תבדקי עם רופא הילדים מה דעתו על זה. הרופאה שלנו אמרה לי - אם הוא עולה 140 גרם בשבוע זה מספיק. נדמה לי שזה רק בחודשים הראשונים, ובגיל 5 חודשים העליה כבר אמורה להיות איטית יותר, אבל אני לא יודעת.

רק אח''כ, תתחילי להילחץ מה לעשות... אפשר כבר להתחיל לתת קצת מוצקים, אז לתת שומנים.

וחוץ מזה, למה לוותר על ההנקה? יכול להיות שבקבוק אחד ביום, אפשר (בהתייעצות עם גורם רפואי) גם להעשיר אותו בדייסה או כפית שקדיה, יכול להיות שיספיק כדי לעלות במשקל.

מציעה לך גם לעשות רישום הנקות וטיטולים לאורך 48 שעות. תוכלי להגיע עם זה לרופא, תראי כמה הוא יונק ביממה (אם הוא יונק 6 פעמים ומטה - צריך לצופף הנקות), ותכתבי לך גם אם הרגשת שהוא לא שבע בסיום הארוחה או נרדם מהר מדי. תכתבי כמה טיטולים היו, כדאי לצלם צבע של הצואה, כל זה יתן מידע לרופא האם ההנקה תקינה.

אקח אותו לשקילה בטיפת חלב, חשבתי לוותר על זה כי לא באלי שילחיצו אותי.....

בשאר הדברים נראה לי שמתפתח מצויין ב"ה

הוא מצונן.

אבל אם היה עם בקבוקים זה גם היה משפיע על המשקל?

אפשר כבר להתחיל מוצקים? איך מתחילים?

עם הקודמים התחלתי בגיל גדול יותר בירקות מעוכים במזלג, מתעצלת לטחון תפוא בשביל ביס אחד.
 

@השם שלי זאת בדיוק השאלה, מה אפשר לעשות כדי לשמור על ההנקה.

מה זה דברים שומניים?

הוא לא מסכים לינוק אם זה לא בזמן שהוא מחליט, מקווה לפחות שזה לא אומר שהוא רעב כי התחילו לי יסוריי מצפון על זה

יונק 8-9 פעמים ב24 שעות.

היו לו שבוע שעבר יומיים שינק 6 פעמים אבל כל השאר לפני ואחרי זה 8-9 (אני כןתבת לעצמי קבוע אז בדקתי עכשיו)

וזמן ההנקה זה בין 10 ל15 דקות

בקודמים ברגע ששילבתי בקבוק זה היה אות הסיום של ההנקה

ומה זה מאכלים שומניים? בשבילו ובשבילי, אשמח לפירוט

להחליף ארוחות.

וממש לא לטחון. לתת מעוך במזלג ממה שאתם אוכלים..

כמובן שאלרגנים לתת בנפרד אבל שאר הדברים אפשר לתת ביחד.. נניח למעוך ירקות מהמרק, בננה גם אפשר למעוך במזלג או כפית.

מאכלים שומניים- אגוזים לסוגיהם, אבוקדו, טחינה, שמן זית.. גם לך כדי להעשיר את החלב וגם לו אפשר להתחיל לתת לאט.. (נגיד כשנותנים ירקות מעוכים אפשר להוסיף לזה קצת טחינה, או להוסיף חמאת בוטנים טבעית/ ממרח שקדיה לפירות מרוסקים)

ולגבי השקילה- אפשר גם לשקול אצל רופא ילדים ולפעמים הם פחות מלחיצים מהאחיות

לדעתי כאמור, קודם כל לשקול במשקל קבוע.

אם לא בא לך על טיפת חלב, אפשר גם אצל רופא הילדים, העיקר שיהיה באותו משקל כמה פעמים כדי לעקוב.

את לא חייבת לשלב בקבוק, אפשר גם לתת לו דייסה סמיכה בכפית... בגיל חמישה חודשים כבר מותר.

לגבי טעימות ומאכלים שומניים - אפשר להתחיל בלתת לו ללקק כמה טיפות מהאצבע שלך: טחינה (מוכנה או גולמית), אבוקדו, שקדיה, נוזלים של סלט חי.

בטיפת חלב לרוב סתם מלחיצים... (אבל יש גם רופאים שמלחיצים)

אפשרות אחת שיש לך היא ללכת ליועצת הנקה טובה, כדי שתראה שהוא יונק טוב ויעיל ושיש לך מספיק חלב, ואם לא - אז שתיתן לך טיפים איך להגביר את החלב ולייעל את היניקה.

אפשרות שנייה (שזה מה שהרופא כנראה יציע) היא לשלב תמ"ל - בקבוק או שניים ביום.

אני ניסיתי את האפשרות הראשונה, אבל לא הצלחתי לעמוד בדרישות... בסוף הלכתי לפי מה שאמר הרופא.

במשך כחודשיים היא קיבלה בקבוק תמ"ל ביום, וכשהמשקל התייצב עברנו להנקה מלאה.

(לא משנה שבשלב מסוים ראיתי שהיא פשוט לא יונקת טוב, אז לקראת גיל שנה שוב שילבנו תמ"ל, עד שההנקה דעכה לאט לאט, לצערי ויגוני הרב)

לך לעשות סדר

ממש ממליצה לך כבר היום לפנות

צריך לזכור שחלב אם זה הכי טוב לתינוק.

צריך להבין למה הוא לא עולה במשקל..

יכול להיות שווה ללכת לאוסטיאופטית וכו' כדי לברר רגישות אולי הוא רגיש למוצרי חלב שאת אוכלת.

אני חושבת,  לא זוכרת בדיוק...

ואמרו לי בטיפת חלב לשים לב שאני לא מושכת אותו ונגיד לא להציע מוצץ אלא להציע לינוק

ושמתי לב שאני באמת מושכת אותו וממישכה לו שאת השינה בעגלה או במוצץ או במנשא וככה יש רווחים גדולים יותר בין ההנקות- זו היתה תקופה מאודד אינטנסיבית ולכן משכתי הרבה..

ואז אחרי שהיצה את הירידה או העצירה לא זוכרת, התחלתי להניק כל הזמן, למדתי להניק כשהוא במנשא והייתי מניקה כשהולכת ממקום למקום בפיזורים ואיסופים רוב הדרך הייתה הנקה וככה גם בבית, בדרך לתורים וכו...

האמת ברגע שזה הלך במנשא זה ממש הקל עלי והרבה את ההנקות.. וגם חוסך זמן חחח.. לא רציך לשבת כשמניקים.. אבל אינטנסיבי לגב..

ואחרי כל זה הוא לא עלה המון אלא סביר.. ואז הבנתי שזה הילד.. לא אכול הרבה.. והוא ככה עד היום..

המנשא גם עזר בזה שזה הגיל של משבר גיל 4 חודשים שהכל מעניין אותם ברמות אחרותתתת וממש קשה להם לינוק כי כל הזמן יש להם גירויים... אבל בתוך המנשא הוא לא ככ יכול להסתכל לצדדים אז זה ממש ריכז אותו בהפקות..  

ואפשר להביא דברים שומניים כדון חמאתצבוטנים טבעית או חמאת שקדים

יוגורט יווני עם הרבה אחוז שומן

לק"י

@אמהלה

יש שמן לאמבטיה וקרם של לה רוש פוזה. יקר, אבל טוב. (לפעמים יש מבצעים בכל מיני מקומות, למשל בשופרסל אונליין).

לנגב היטב, גם בקפלים (נראה לי שבפורום המליצו לנגב בטפיחות).

להלביש בגדים מ-100% כותנה.

(לשני ילדים שלנו היה בתור קטנים, וב"ה עבר. לקטן הנוכחי ולזה שלפניו יש יובש בגוף, אבל לא כמו שהיה לאחרים).

בלנאום, משהו כזה

אלה עשו לו פריחה מוזרה

אבדוק על השמפו שציינת 

תודה @יעל מהדרום  על התיוג.

מצרפת לך משהו שכתבתי פעם. אני פה לכל שאלה.

ד"א הכי בזול מצאתי את השמן והקרם לחות בסופר מדיקה. לוקח כמה ימים משלוח..

https://www.supermedica.co.il/web/?pagetype=9&itemid=354570

הילד שלי אובחן בגיל חודשיים וחצי עם אטופיק בדרמטיטיס ברמה חמורה מאד.

אחרי הרבה ניסוי וטעיה(או תהיה ) הגענו למתכון שהכי טוב לו. ב"ה בשנים האחרונות כמעט ולא היו התפרצויות שנזקקנו להשתמש בסטרואידים.

אז ככה:

1. ללבוש רק 100% כותנה.  בקיץ זה קל, בחורף קשה למצוא אבל שווה להתאמץ ולהשקיע כסף בדברים איכותיים. יש לקסטרו 100% וגם לנקסט

2. לתינוק שצריך גופיה - להפוך את הגופיה כי התפרים מאד מציקים ומגרים את העור, במיוחד בגופיות פלנל של חורף.

3. להקפיד על בית נקי מאבק. יודעת שזה קשה לביצוע, אבל לפחות החדר בו ישן.  לאוורר את החדר הרבה ולדאוג במקרים שיש חימום בבית לתוספת לחות.

4. מקלחות: 

* קצרות!! בשום אופן לא אמבטיות

*שמן אמבט ולא שמפו או סבון. אני ממליצה כרגיל על ליפקאר באום של לה רוש פוזה- לדעתי זה מה שהציל אותנו! הוא מצד אחד עם ריח נעים, מצד שני לא שומני כמו מקביליו...  לא מומלץ שמן אמול/בלנאום, הרופא שלנו טען שזה רק מחמיר את המצב לאטופיים. היו פה המלצות שונות על מוסטלה וכד', לנו רק ליפיקאר באום זה עזר.

*ראיתי שהרבה המליצו על אמבטיות שיבולת שועל. יש ילדים אטופיים רבים שרגישים לשיבולת שועל וזה רק מחמיר להם את המצב, זה נראה שיש רגיעה לאחר האמבטיה ואז זה מחמיר.  מצד שני יש כאלו שכן עוזר להם. ד"ר אפרים שגיא- מומחה עור ומתמחה באטופיק ממש הזהיר אותי לא להשתמש בזה וגם לא בשמן בלנאום.

*לנגב במגבת בטפיפות זהירות ולא בניגוב חזק.

*תוך דקה מהיציאה מהמקלחת, למרוח את העור בקרם לחות איכותי. (כשהעור עדיין לח) אני משתמשת בליפקאר באום של לה רוש פוזה.

5. במקרים של התפרצות חמורה:

באזור הפנים והצוואר- משחת אלידל, היא לא עם סטוראידים ומאד מאד עוזרת

בשאר הגוף- אלוקום (סטוראידים) לשים יומיים ואז להפסיק ולראות איך מתקדם. שיטת ON&OFF

6. אם הילד לא מצליח לישון כי מגרד לו מאד- פניסטיל/טינדן. לי הרופא אמר לא לתת כל היום ולתת בלילה כמות משולשת. כדי שהילד ישן טוב והגוף יוכל להחלים וגם שההורים שלו ישנו טוב כדי שיוכלו לטפל בו.... עשיתי את זה רק במקרים חמורים.

הרבה הצלחה והחלמה מהירה

עם טיפול עקבי והקפדה על יומיום מריחת קרם לחות, אפשר לעבור חודשים בלי התפרצויות. כמובן שבימים יבשים ובעונת החורף צריך להקפיד הרבה יותר

מניסיון אישי מזג האוויר הנוכחי מאד מגביר התפרצות.

לשמפו קוראים לה רוש פוזה והוא נהדר.

אכן כדאי להמעיט במקלחות.

אצלנו עזר טיפול אלטרנטיבי בשם "ביקום".

מכירה את העמותה הישראלית לאטופיק דרמטיטיס? אם לא ממליצה לקרוא את החומרים שלהם.

לדעתי יש גם קבוצה בפייסבוק, אני לא נכנסתי אליה.

בריאות שלמה!

סבונים של לה רוש פוזה אבל לא רואה משהו לשיער, שמים להם בשיער את הסבון של הגוף? או שאמור להיות אחד בנפרד?

הוא יקר אמאל'ה!!!! כיום הוא עם שמפו של פינוק חחח

קיבלתי המלצה לעוד שמפו, שקונים בבית מרקחת

לא זוכרת איך קוראים לו אנסה להיזכר

מעניין אם את מכירה ומה מביניהם טוב יותר

ליפיקאר הוא השמפו וסבון של חברת לה רוש פוזה.

זה שמן שקוף- צהבהב, אכן יקר.

ממליצה לא לסבן את כל הגוף אלא רק במקומות היותר מלוכלכים..

ולא הרבה זמן. מקלחת קצרה...

בלי סבון אלא עם שמן. יש אמול ויש בלנאום.

ברור

זה אחד הגורמים ליובש

אני רק שוטפת לבן שלי הקטן את הפנים וכבר ניהיה יובש

יום כן יום לא?

פחות מזה?

כיום אנחנו עושים אמבטיות, כל פעם למשך כשעה. אחלה תעסוקה ופריקת אנרגיה. נצטרך לראות מה לעשות 

מקלחת זריזה עם הדוש באמבטיה, על זרם חלש ונעים.

ומוציאה...

כן קילחתי כל יום לפי מה שזכור לי... 

שעה שלימה הוא משחק שם, חלום שלו להתקלח פעמיים שלוש ביום.

מעבר להנאה, משהו בפעילות הזאת מווסתת אותו, מרגיעה.

חושבת מה לעשות.

תודה לכולן על המענה. 

לק"י

או לעשות אמבטיה עם מעט מים.

מקלחת יומיומית, אבל בעמידה של 30 שניות והחוצה...

לנגב היטב את כל הגוף בטפיחות עדינות.

ובאמת יש תקופה של יובש באויר עכשיו, גם לבן שלי יש החמרה קלה במצב

תרגישו טוב!

פחות מקלחות וקצרות ככל הניתן

אצלנו שמן אמבט של o8 עובד הכי טוב מכל מה שניסינו.

וקרם שנקרא Aveeno (הזמנו מאמזון).

למרוח ממש בקביעות ועדיף פעמיים ביום.

ביגוד 100 אחוז כותנה.

בנוסף, ידוע לי שיש עניין להפסיק שימוש במשחות סטרואידים בהדרגה ולא בבת אחת.

רפואה שלמה 

היום יחסית קשה להשאיר בגן.

מצטרפת להמלצה להתייעץ עם הפסיכולוגית בגן ועם הגננת.

מתאים לך לפרט מה הקשיים שאת רואה? כי יש קשיים שיותר משאירים בגללם ויש כאלה שפחות.

מצד שני להעלות באמצע שנה, או אפילו מעט לאחר תחילתה.
לא הכי מומלץ לא?
הם כבר מתקדמים עם אותיות, חוברות, הכרות חברות, פתאום להצטרף מבאס קצת.

לא הייתי בונה על זה.

יכול להיות שהיה מקרה חריג ספציפי. אבל תחשבי ילד שלא התכונן נפשית לעלות, לא עבר את כל הרכות וההדרגה של תחילת שנה...

ב''ה משחה בבחירות שלי

שמחה עם מי 'העליתי מוקדם יחסית

ועם מי 'בחרתי להשאיר אפילו שהגננת לא תמכה. אבל בחשיבה שלנו ובהתיעצות עם אחרים השארנו וממש מבורך

כדאי להתיעץ עם מי שמכיר את הילד מהגן בנוסף לגננת ואולי הפסיכולוגית של הגן

או מטפלת בתחום

ובעיקר להקשיב לתחושת בטן האמהית שלך

אני השארתי ומודה לה' כל יום

ומבינה מאוד את ההתלבטות, שנה שלה התלבטתי. 

לנו היה ספק עם הבן שלי.

בתחילת השנה בגן חובה הרגשתי שהוא קטן מידי ולא בשל רגשית. התלבטתי מאוד. הגננת גם היתה בעד להשאיר.

בהמשך השנה ראיתי שהוא התקדם בהרבה דברים שחשבתי לגביהם. אבל הגננת עדיין חשבה שנכון להשאיר, וגם אנחנו עוד התלבטנו הרבה.

בסוף העלינו לכיתה א', מכמה שיקולים. ב"ה לא מתחרטת בכלל. הוא פורח שם (עכשיו כבר בכיתה ב'), גם לימודית וגם חברתית. רגשית הוא גם מסתדר יפה, עדיין לפעמים יש טיפה קשיים אבל לא ברמה שהיה צריך להשאיר בגללם, וגם לא בטוחה שזה היה משנה משמעותית.

כשאמרתי למורים שלו שהגננת חשבה שהוא צריך עוד שנה בגן, הם לא הבינו על מה היא דיברה.

אני התלבטתי קשות עם הבן שלי.

לימודית חכם.

רגשית לא הייתי בטוחה.

גם קטן בשנתון נולד בסוף אוקטובר.

ובסוף העלתי.

וואלה היה חכם מאד לעשות את זה.

גם מבחינת המורה שלו הכל בסדר ואין משהו חריג.

תודה להשם.

על מה ההתלבטות.

אם רגשי עדיף גורם כמו פסיכולוג הגן, מדריכת הורים וכד'.

אם לימודי אז הגננת, קלינאית תקשורת.

רק אומרת שיצא ממשרד החינוך שיתחילו מאוד להקשות את זה ברמת וועדות מהשנה הזו, אז קשה קצת לדעת איך זה יתנהל בפועל.

בגדול צריך להסתכל על הילד כמכלול. אבל הפן הרגשי סופר משמעותי... אומרת כקלינאית.

אני פסיכולוגית חינוכית, עוסקת בזה

אבל בעיני דווקא מי שמכיר את הילד מההתנהלות שלו בגן ידע טוב יותר, כי זה לא מנותק

אני הרגשתי שחלק מהסיבה שהגננת חשבה שנכון להשאיר את הבן שלי עוד שנה, זה כי היא מאמינה שצריך להגיע לכיתה א' מאוד מוכנים, אז למשל אחד הדברים שהיא אמרה לי כהסבר למה הוא עוד לא מוכן לכיתה א' זה שהוא לא כותב להנאתו סיפורים כמו ילדות אחרות מהגן שלו.

וזו ציפיה נחמדה אבל ממש לא חובה...

היום בכיתה ב' הוא כותב סיפורים שהמורה ממש מתרשמת מהרמה שלהם. אבל בגן זה לא התאים לו, וזה עדיין לא אומר שהוא לא מוכן לעלות לכיתה א'.

אני מכירה ילד אחר מהמשפחה שהגננת שלו דווקא לא הבינה למה היא רצתה להשאיר עוד שנה בגן, והוא היה הרבה פחות בוגר מהבן שלי.

ככה שזה תלוי מאוד בגישה של הגננת, ולא רק במה שהיא רואה.

הגננת הסבירה שהיא בוחנת מוכנות לעלייה לכיתה א' בארבעה פרמטרים (שכלי / קוגניטיבי, פיזיולוגי, רגשי, חברתי) ואם יש קושי בשניים או יותר, לרוב היא תמליץ להישאר בגן.

בעיניי זו חלוקה יפה שעושה סדר, ובאמת מנסה לתת פרמטרים אחידים לשאלה האם להשאיר או להעלות (כמובן שיש גם גמישות בהתאם לילד, אבל זה באופן כללי)

נכון, זה גם קשור לגובה ומשקל

וגם קשור ליכולות מוטוריות (סרבול, מוטוריקה עדינה - שזה בשלות לכתיבה לביצוע משימות יותר מורכבות, יכולת תנועה תואמת גיל - קפיצה, ריצה, טיפוס) זה נשמע טריוויאלי, וכנראה שזה לא משהו שמסתכלים עליו בנפרד מעוד דברים. אבל תחשבי על ילד שמדדה אחרי כולם כי המוטוריקה הגסה שלו עוד לא מספיק מפותחת, או נופל הרבה, או לא מצליח עדיין להביא את עצמו למכונות לכתיבה. זה דברים שיכולים להיות משמעותיים בבית הספר. 

לנו הייתה גננת שהגישה שלה היא שכל עוד אין סיבה להעלות עדיף להשאיר וכל ילד נתרם מעוד שנה בגן...

והיא מאוד דחפה אותנו להשאיר את הבן שלי עוד שנה למרות שהוא יליד יולי(!!)

ב"ה העלינו אותו וזו הייתה ההחלטה הכי נכונה בשבילו.

ולא כי אין לו קשיים

אבל זה לא קשיים שהיו נפתרים מעוד שנה בגן, ולהפך, הפערים והפגיעה היו גדולים יותר ככה"נ. רק כשעלה לכיתה א זיהו מה הקשיים ויכלנו לגשת לאבחון ולהתחיל לתת לו תמיכה מותאמת..

רק לחשוב שהיינו מחכים עוד שנה סתם...

@מתיכון ועד מעון אשמח לפנות אלייך בפרטי, אכתוב לך..

בכללי הגננת חושבת שאין סיבה להשאיר אני יותר חוששת כי אני רואה את רמת המתח שיוצאת בבית לפני המסגרת ואחריה...שמלווה גם באתגר תחושתי..

ממה שכתבתן נראלי שהכיוון הוא כן לעלות אבל השאלה איך להכין כמה שיותר לעליית מדרגה בעומס על שלל גווניו...