אבל כבר אין לי כוח

ולך 

בעזהי"ת.

אני עושה עבודה עם חברה. וה-כל כמעט אני עושה!! הכל!!

נשבר לי ממנה. בעעעע

בעזהי"ת.

אבל היא בחינת מים שאין להם סוף..

לא נגמרת!!!!!!!

נמאס מאנשים ציניים! נמאס מעוקצניים! נמאס לשמוע את המשפט "אמרתי לך!!"

איך כל זה כואב??

שאני רק יבין..........

בס"ד

נמאס מאנשים עם רוע לב!! שלא יכולים לראות חולשות אנושיות!! שחושבים שהעולם נברא רק למושלמים!!!

נמאס ממורות שמסתכלות בזעזוע על כפתור  אחד פתוח, כשעל ראשן מתנוססת פאה טבעית בלונדינית!!!

נמאס מ"וועד הצניעות" בשכונה!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! שיסתכלו על עצמם ויעופו לביתם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נמאס מ...........שכל פעם שהיא רואה אותי היא משחקת אותה מושלמת ויפת העם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נמאס מהנהג הערבי שכל פעם שאני עולה הוא מחייך בערמומיות!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

זהווו סיימתי...

מותר לפרוק מידי פעם (כל עוד רוב הזמן אנחנו כן מלמדים זכות).

בפעם האחרונה שבדקתי נולדנו בני אדם ולא מושלמים.

ולכותבת ושות' - קבלו חיזוק ותתנחמו בזה שלא כל העולם כאלה רעי לב. |ולראיה הבאתי חברי הפורום|.

אחרת הייתי מצטרפת לצעקות שהתנהלו שם למעלה ^

במקום זה, אני אביע כמה הגיגים בנחת:

גם לי כ"כ כ"כ כ"כ נמאס מאנשים נטולי רגשות.

זה מדהים...

עד כמה אדישים אפשר להיות.

עיוורים לתחושות של הזולת.

לא חושבים קדימה.

אנשים,

תתחילו לראות באנשים שמסביבכם לא בשר ודם,

אלא נשמה בתוך גוף.

א-ד-ם.

עם רגשות,

מחשבות,

רצונות,

בחירה,

נפש,

תחושות...

א-ד-ם.

ותתנהגו אליו גם בהתאם.

תתחשבו בו.

תהיו עדינים, רגישים.

מבינים, מכילים.

ונסות לחשוב- איך הוא מרגיש עכשיו?

זה טוב מה שאני עושה?

או שזה רק פוגע?

איך הדיבורים שלי משפיעים עליו? טוב? רע?

מה אני אומר, שיעשה לו קצת יותר טוב על הנשמה?

כאלה מחשבות- כבר מוחקות ציניות ועוקצנות מהלקסיקון.

ומותיר רק מילים יפות ונעימות.

[מדברת לעצמי, כמובן. הלוואי שאזכ הליישם...]

טיפה השתדלות, כדי שהעולם יהיה מקום טוב יותר.

|תודה על הבמה. סיימתי. לילה טוב.|

דכדוך וחרדה זה סיבה לעשות עבודה אבל זה לא מוריד את הערך שלך או משהו כזה.

כדאי למצוא מטפל

זה בהחלט מקל שיש את מי לשתף אבל לא פותר בכלל את הבעיה

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.

באמת, לרוב שולט עלי אדם ממין זכר שופע ביטחון עצמי ליצן חסר תקנה, אבל יודע להיות רציני, לפעמים בדיכאון (משתדל שלא יראו את זה), חבר טוב ואוהב מאוד. מחפש כל הזמן, ופילוסוף בלתי פשרן... הייתי קורא לאישיות שלו טיגריס, בודד פראי בלתי ניתן לאילוף, אבל כשמישהו נכנס לו ללב אז הוא בפנים. נקודה.

ולפעמים לוקחת עלי שליטה ילדה קטנה חסרת ביטחון, שבקושי מעזה לספר בדיחות כי אולי מישהו יצחק עליה... רוצה רק את הפינה שלה ושקט... אוהבת לקרוא, יכולה להתרכז ב3 דברים ביחד (ובגלל הפיצול קשב שלה גם לחשוב על שני דברים בו זמנית ממש...). לאישיות זו הייתי קורא תמנון. חכמה, ביישנית עושה הרבה...

אם כי היא גדלה לאורך השנים

תחושות/ חוויות/ פצעי ילדות

מופעים בעיקר בסיטואציות עם הילדים

ויש את התחושות של הילדה היותר גדולה שזה בעצם גרסה צעירה יותר של עצמי

איתם אני בעיקר בתהליך

לקחת את הכאבים/ טעויות/ הצלחות ללמידה ולא לתת להם לנהל אותי

תודה

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד