בס"ד,
כתבתי כאן במס' פורומים,
אבל את האמת, כאן, הרגשתי ממש אני, קראתי בתשומת לב,
נכון, אבל ממש נכון, כמה אנו צריכים גם להבין את עצמינו, וגם את הסובבים אותנו, לימדו אותי גם, שאם משהו או משהי, ינסו להבין אותי, זה יבגוד באיטנרסים שלהם, ואתן משל, למשל, יש לי בת נשואה, שאם היא תבין שאני עייפה מאד, אז היא כביכול "תיבגוד באינטרסים של עצמה" ולמה ? - כי היא תיצטרך להבין שהיא צריכה להסתדר לבד כי אמא עייפה ולא יכולה לעמוד בציפיותיה.
אבל ביהודות זה לא כך, לדעתי, ולמה ?
ראשית, אמא שהביא הרבה ילדים , ברכה לבית (לי, לצערי אין הרבה, בסה"כ שלושה, שיהיו בריאים (הראשונה ניפטרה יומים וחצי אחרי הלידה)).
ובכן,
לדעתי, אנו האמהות צריכים להיות חכמים, כי אם יש משפ' ברוכת ילדים, וגם האמא וגם האב שותפים, ישנה חלוקת תפקידים, כאן אמא צריכה להיות חכמה, ולא להפיל כל תפקידים על הבת הבוגרת, ואז הגדולים עוזרים, מטפלים מצד אחד בקטנים מהם,
מצד שני, אמא עושה את המטלות החשובות, וזאת בכדי לעשות משהו, ולא לבגר את הגדולים לפני הזמן, כי גם להם צריכה להיות ילדות,
ומצד שלישי, האב מסייע - פרט ללמודו, ואם הוא לוקח את הבנים ליושב איתם זאת עזרה תרתי משמע,
ואז כמו שגב' פוגל ציינה כאן, האמא נחה מעט, וצריכה ואף חייבת לתת לגדולים אחרי מנוחה,
לנוח, להרדים את הקטנים, ואז לשבת עם הגדולים,
וצריך את זה, חייבים זאת, ואני מכירה הרבה מתבגרים שבגלל שההורים היו לחוצים כי לא תכננו את זמנים טוב, הלכו להם לאיבוד,
וכאן אני כותבת לצערי, אין כלל, אבל זה קורה להרבה רבנים גדולים בד"כ, הרב נותן דרשות, מבית כנסת אחד למשנהו, כותב שיהיה בריא , גדיל תורה ויהדיר, כותב ספרים, ואיפה המקום של הבוגרים ??
רבי, פחות ספרים, יותר דרשות של מוסר, קח את בינך עימך, שישמע גם הוא את המוסר שלך (ואני מכירה רב כזה, שבניו המתבגרים איתו בדרשות מוסר ואהבת ישראל, גם דוגמא אישית)
ואיזה ילדים יש לו, חבל על הזמן. הלוואי עלי.
כי הורי בעלי, היו במשבר גירושים, 12 שנים, לא פחות, ואני גם עבדתי משרה מלאה, וגם הייתי צריכה לתת לילדי, היה לי קשה לבד, אינני בנויה לשמש אמא חד הורית, והייתי צריכה גם תשומת לב אב ילדי, שנישאנו ברוב אהבה,
ומה יצא ???
נתתי להם כל מה שרק יכולתי, אבל כתוצאה מכך, הבן עבר התעללות,כך שצריך לתת להם לא הרבה, אבל טוב ומרוכז. לא מדובר בכמות מדובר באיכות.
כל זה כתוב מתוך לב כואב של אמא, שהיום אני ב"ה סבתא לשלושה, ומשתדלת לתת לכולם, הם לא הרבה, אבל יצאו רגישים , וזה גם קשה.
אנא, לקחו ממנו מעט מנסיוני, שלא תגיעו לכאב,
באהבה גדולה
אהבת ה' ישראל והארץ
