יש שם בנק דם באופן קבוע, פתוח עד חמש - חמש וחצי, אאז"נ.

אמרו לי ליד סנטר 1

אתוכלי לומר לי בדיוק איפה זה? חייבת לזוז...

וכשהגענו הם אומרים לי: "מצטערים, יש לך המוגלובין נמוך.. את לא יכולה לתרום.." הקטע ששבוע אח"כ תרמתי במקום אחר ואז הבנתי למה לא מרשים למי שיש לו המוגלובין נמוך לתרום..

מידה כנגד מידה?

תתרמי ישירות לבית החולים.

ובסוף גיליתי שזו היתה התרמה מאורגנת של מד"א...

אבל הם לא הסכימו להחזיר לי את הדם באינפוזיה, אז ויתרתי להם.

[השוס האמיתי בסיפור הוא שההמוגלובין שלי היה מספיק גבוה, בלי לאכול כבדים וכאלה  ]

[אף על פי שאצלינו ביישוב יש מגיני דוד..]

הגעתי קודם כל לקומת האוטובוסים בת"מ- אמרו לי: לכי לבניין "שערי העיר".

בשערי העיר אמרו לי: הניידת לא היתה כאן כבר שבועיים, לכי לבניין של מד"א ברחוב המ"ג.

הלכתי לבניין מד"א, אמרו לי- לא תורמים כאן. רק עוד חודש, לכי לכיכר ציון...

הלכתי, כבר זועמת, לכיכר ציון,

בשעה טובה- מצאתי ניידת צהובה.

ששתי בליבי! סוף סוף נתרום דם!

מילאתי טופס, נדקרתי באמה... ו...

"יש לך המוגלובין נמוך...."

בחיים זה לא קרה לי!!!!

איזה ב-א-ס-ה!!!!

כ"כ רציתי!

אבל... אני מתכננת וה' צוחק לי למעלה.

לא דגיגה, את לא תתרמי דם היום.

בהזדמנות אחרת.

אתחזק ואלך לתרום טרומבוציטים

{מוזמנת להצטרף!}

וואי כמה השקעת!

אני מזמן הייתי מתייאשת על זה...

|מעריצה|

אזורינו צחיח ממקומות התרמה!

דברי איתי אם תמצאי אחד כזה. ביררתי לא אחת ולא פעמיים, ואין.

ותחכימי אותי בבקשה:

מה זה תרומת טרומבוציטים? [נשמע מבחיל מעט...]

טרמבוציטים

דגי- טרומבוציטים זה פרוצדורה יותר ארוכה וחשובה מאווד..

זה היה חלום שלי לתרום דם ברגע שאני נהיית חוקית בגיל 18..

אל תשאלו מה קרה..

"והם אומרים שלא תהיה בן 17 יותר!.." <<איך זה מתיישב?

רגע,אם הייתי בת 17 פעמיים-מותר לי להיכנס לכאן כבר מגיל 19,על חשבון השנה החוזרת?

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

כרטיס למופע שהוא אוהב, ספר מסוג האהוב עליו, ארוחה עם

חבר , מנוי על משהו (אבל זה יותר מהסכום המדובר, בגד

עניבה (אם הוא משתמש), כיפה מיוחדת וכד')

אהבתי את הרעיון של מופע שהוא אוהב

נראה לי שאזמין כרטיסים לשנינו

תודה💖

העניין שלו

זה הבעיה עם בנים,

לבנות הכי קל לקנות מתנות

בטח שיש דברים שמעניינים בנים. הוא רגיל? הוא חנון?

לקנות לו בהקשר הזה

הוא די רגיל, טיפה חנון...

מעבדת AI

ארון תקשורת לAI

שרת אחסון לAI

אני עדיין לא אחות של @משה 

ספר דווקא אחלה רעיון רק הילד בצבא ואין לו זמן לקרוא

תודה על הרעיונות🙏

ספר עם פתק החלפה.

אבל זה באמת לפי האדם...

אבל חשבתי או לקנות משהו פיזי, שישאר איתה וישמש להמשך (והרעיון הראשון היה מזוודה/תיק).

וגם לעשות איזה ערב משפחתי כלשהו ל'ברכת הדרך', רק אין לי רעיון מה עושים בערב הזה...

איך היא תצטרך לנסוע ולהתנייד, תדירות החזרה הביתה.  

בתחבורה ציבורית מסודרת, אוטובוסים ורכבות, מזוודה על גלגלים יותר נוחה מתיק ענק על הגב.

יש עדיין בנות עם תיקים ענקיים, אבל יש הרבה מאוד, ואולי הרוב לדעתי האישית, עם מזוודות.  

מי שחוזרת כל שבוע הביתה, צריכה משהו גדול להתארגנות ההתחלתית אך לנסיעות השבועיות תיק קטן.  

מי שחוזרת הביתה רק פעם בכמה שבועות, בגלל אופי השירות, ברור שתצטרך משהו גדול מאוד בנפח.   

אם יש שם מזרן נוח? נקי?

כנ"ל שאר הדברים.

ואם הכל טוב שם

מה היא אוהבת?

יש לה תחביבים?

ותמיד אפשר לקנות מכונת גלידה לדירה

זה נראה לי פינוק נחמד 

לא הכל חומרי בעולם הזה

סעיף ב מאוד הגיוני. זה טריוויאלי, אלא אם כן יחליטו שכל אמירה אישית היא בהגדרה של מייצגת.

סעיף א יהיה סופר מובן אם מדובר במקום בטחוני/ממשלתי וכיוצא בזה, או אם מדובר בסטראטאפ וכדומה שכל קימטוט יחרב להם את התדמית ויפגע כלכלית בגלל האטמוספירה הפוליטית שהכל שזור בה היום במקומות האלה. אחרת לא ברור בכלל למה אסור להגיד שאתה עובד במקום פלוני.

ומסעות
 

זה אכן אחד הדברים החשובים ביותר שמקבלים מהשנים היפות בתנועת הנוער. טיולים, מסעות, מחנות קיץ 

מכל דבר פה (אולי חוץ מחקלאות)

יש לי קצת ואני לאט לאט מקבל עוד.
אני לא חושב שזה סותר, 
ודווקא לפעמים זה דברים מקבילים ומשליכים אחד לשני.

סיורים, טיולים.... הכי נכון וטוב בעיניי.

אם אתה מתחבר דרך ללכת בה ולהכיר בה עוד ועוד מקומות ועוד ארבע אמות אז טיולים

אם ההיסטוריה מחברת אותך למשמעות של הנצח- תוסיף ידע

אם אתה ממש רוצה להיות בחזית של כיבוש הארץ אז לך להתיישבות הצעירה או הותיקה

ואם אתה רוצה חיבור פיזי לאדמה עצמה- אז חקלאות

אישית אני חושבת שזה משלים אחד את השני ועוברים בכל התחנות כדי לקבל תמונה מלאה ולפתח קשר עם משמעות. אחר כך אפשר להתמקם בזווית אחת ולגוון מדי פעם.

(זה נשמע כמו חיבור זוגי אבל באמת יש בחיבור לארץ מימד כזה. ראה ערך השיר 'הנני כאן' שכתב חיים חפר ושר יהורם גאון ואחר כך הראל סקעת, והשיר הוותיק 'עוד לא אהבתי די' שקיבל לאחרונה עיבוד מחודש והוסב בקלות לשיר אהבה לאישה)

ואני רק מרגיש רצון להתקרב עוד ועוד ועוד

על מה אתה מתלבט?

אתה אוהב לשאול שאלות, אה?

יותר מלשתף בעצמך😏

לדעתי הכי כדאי להתחיל בלצאת לסיורים עם מדריכים שמלמדים את ההסטוריה של המקומות מאז התנ"ך ועד ימינו.

גם להבין פשט תנ"ך. בדיוק קראתי את החוברת של נתנאל אלינסון על מגילת רות, ואתה רואה שאי אפשר להבין באמת את מה שקרה שם בלי הבנה בסיסית במציאות החקלאית ובתנאי האקלים של האזור לדוג'.