בס"ד
נפגשתי עם בחור. באמצע הפגישה הוא מספר לי שהוא גרוש.
מי שהכיר לי אותו לא טרח לספר לי מראש. ונראה לי שעמדה מחשבה מאחורי זה.
שאלתי הרבה שאלות. בררתי.אבל סמכתי על השדכן.
אני חושבת שאם מראש הוא היה אומר לי שהוא גרוש לא הייתי יוצאת והייתי באה לפגישה בגישה מאוד שלילית.
אבל.
אני לא חושבת שזה נכון.כי אדם גרוש הוא לא פסול.זה לא אומר שהוא לא טוב.
מה דעתכם--
האם זה בסדר שהוא לא אמר לי?
אם יציעו לכם גרוש/ה מה תגידו?
האם הייתם פוסלים אחרי שנפגשתם וגיליתם רק בגלל זה?
אני חייבת לציין שלא המשכנו להפגש, לא בגלל הגירושין. לא לקחתי את זה קשה משום מה. הוא פשוט לא התאים בעיניינים אחרים מהותיים.
ועוד אני חייבת להוסיף. שבעיני אסור לפסול. צריך לבדוק. אני שמעתי לאחרונה על בחור מקסים שמתגרש- למה?
ה' ירחם-- אישתו חולת נפש. הוא גילה את זה אחרי החתונה (דברים כאלה ח י י ב להגיד).והם הספיקו להביא כבר ילד.
אז.
אז מה הוא אשם????
הקשבה. נראה לי שזה תכונה שחסרה לנו, (פרט לי,)להקשיב לאחר לא לשלול מראש דברים כי...צריך לבדוק--להקשיב לאחר.
נראה לי שאנחנו נופלים בזה הרבה וחבל.

עושה ב"ה ספירה לאחור לחברה, אבל אין לי הרבה רעיונות לעומת ה30 ימים😅