אני רוצה לספר לכם משהו משמח..

[בהנחה שאמרת כבר...  אם לא - זו פתיחה טובה..]

לא לכל אחד קשה. לפעמים..  למה? אולי כי אתה עובר שלב, ביחוד ביחס אליהם: הבֵּן, פתאום לקראת ההמשך...

להתייעץ איתם להראות שאכפת לך מהדעה שלהם..

אני הבאתי הביתה את ארוסי בערך חודש לפני שהתארסנו ואמרתי להם שאני רוצה לדעת מה דעתם והם ב"ה תומכים בנו!!

שיהיה בהצלחה ושיהיה בשעה טובה והכל ברוגע!!

מזל טוב

אנחנו עוד שנינו צעירים ויש עוד זמן רב (לצערנו) עד שנוכל להתחתן.

ובאמת אמרתי, ולהורים שלי זה לא היה חדש, כי אמא שלי קוראת אותי (יותר מידי) טוב אז מה שאמרתי זה היה רק אישור בשבילהם.

לא טוב "לסחוב" יותר מידי.

בינתיים- "על אש קטנה"..

בס"ד שלום, אני חדש בפורום הזה,אשמח אם תקבלו אותי בסבר פנים יפות!!

ולעניין המדובר, אם בטוחים שהולכים להתחתן, זה יותר קל ממצב שבו עדיין הזוג בשלב הגישושים...(ושלב הגישושים יכול לארוך חודשים!) 

אם הייתי יוצאת כמה חודשים ולא היו יודעים על זה.

באמת שלא יודעת איך הייתי מספרת להם...

אשמח גם לראות תגובות שלכם

ולא לגרום לאמא להכפיל את כאבי הלב שלה בגלל כשלונות שונים ומשונים.

אם זה מגיע לשלב שבו אתה נמצא ורוצה לספר - כדאי לקחת את האומץ לעשות זאת...

תחשוב טוב למה אתה לא רוצה לספר להם..

כי הם לא רוצים שתיהיה לך חברה?

או כי יש להם בעיה מסויימת איתה (לא מוצאת חן בעיניים מסיבה כלשהיא..)

בדרך כלל שמתביישים ממשהו, יש לכך מקור.

לכל אחד רמת קשר שונה עם ההורים שלו.

כשם שפניהם שונות, כך דעותיהם שונות, כך יחסיהם עם ההורים שונים, וכו' וכו'.

יש כאלה שמספרים הכל,

כך גם לגבי קשרים- מספרים, א"א להסתיר (כמוני...)

יש כאלה שזה הספייס הקדוש שלהם,

ולכן לא מספרים כלום.

הצורך לספר כשאתם בקשר של חודשיים, ומתקדם טוב, טבעי ויפה ונכון בעיניי,

כך גם הרתיעה והחשש- הגיוני ומתקבל.

עצתי הדלה:

בוא בסבבה,

"אבא, אמא, סתם שתדעו- אני יוצא עם... והולך לנו טוב."

מראש- תנסה להתכונן לכל תגובה שהיא (דבר שלא תמיד הולך, אבל בכ"ז.)

אמרת שאתם צעירים-

כך שסביר שההורים קצת יבהלו.

תנסה להכניס אותם לפרופורציות. שיקללו יפה.

גם בעצמך אמרת שיקח עוד זמן עד שתתחתנו.

זה לא שאתם עפים לחתונה...

מורכב, אך לא בעיה  מבינה אותך.

ב"הצלחות!

בס"ד

אני האחת שהוא יוצא איתה.

למה קשה לנו לספר להורים?, כי כמו שממ"ש אמר אנחנו נתחתן רק עוד הרבה זמן (לצערנו) ולא ידענו איך הורינו יקבלו את זה.

הוא ב"ה כבר סיפר להוריו והם קיבלו את זה ממש טוב... רק שאלו אם הוא מכיר אותי באמת ואת משפחתי (הוא אמר שהוא מכיר אותי מפה).

אני עדיין לא סיפרתי, כי כמו שדג זהב אמרה, הקשר שלי עם הורי הוא לא ממש קשר של לספר להם.

אלא לחכות לרגע.

אבל כנראה שאצטרך לספר...

ההורים שלי מוכנים נפשית לעובדה שאני רוצה להתחתן בגיל צעיר, אבל אני לא יודעת איך הם יקבלו את זה שהוא מפה. דעתם על נישואין מהפורום היא לא ממש דעה מעודדת...

אבל בעזרת ה' זה ילך טוב

תודה לכל המגיבים!

מקוים גם לבשר בשורות טובות באחד הימים

בדר"כ יותר קל לדבר עם אמא...בזמן שאת מקפלת כביסה והיא עוזרת לך או בזמן שהיא שוטפת כלים ואת אוכלת ארוחת ערב.(או את מכירה את האלה שנכנסים למטבח ופותחים את המקרר כל דקה עד שאמא מבינה שיש לך משהו חשוב להגיד? ) תמצאי לך את הזמן שנראה לך מתאים כששתיכן לבד.

תגידי לה שיש לך משהו לספר לה וזה טיפה קשה לך. ספרי לה עליו, תרגיעי אותה שביררת את כל הבירורים הנדרשים (ואני מקווה שאכן כך!) כדי שהיא לא תתעלף חלילה., שאת מבקשת שתשמע עד הסוף.

והכי חשוב, שתקשיבי גם לדעה שלה! אל תהיי ילדה קטנה ותאטמי אוזניים.עצות של אמא הן אוצרות.

ואני בטוחה שכבר אמא תספר לאבא..הכי קליל שיש...

בהצלחה..

ועלתה לי גם מחשבה..לפעמים יותר קל לנו להטיל פצצות כאלה לא פנים מול פנים. אז אולי תכתבי לה הודעה באסמס- אמא, מה היית אומרת אם היה לי חבר ואנחנו מתכננים להתחתן בעתיד?

אולי היא תכתוב לך- שפרה, נדבר על זה בבית. אבל מה שהשגת הוא שאת נותנת לה מרווח של זמן לחשוב עד שתדברו ביחד והיא יכולה להגיב אחרת בשיחה.

בס"ד

אבא יקבל את זה יותר בקלילות... אמא לא ממש בעד להתחתן בגיל צעיר לא משנה מי את.

לגבי תקותך- אכן ביררתי את כל מה שנדרש אל תדאגי

ומחר אני נוסעת אז אולי באמת אשלח הודעה לאבא שלי... תודה על הרעיון!

אשמח לעוד עצות ותובנות

ולדעתי העניה בלבד

את יכולה לחלק את זה ל2

לספר להם שיש לך חבר שאת יוצאת זה רציני ויקח זמן עד שתמסדו וכולי וכולי

ואחרי כמה זמן לספר שהכרת אותו מפה

בינתיים ההורים שלך יתרגלו לרעיון, יכירו שהוא בנאדם אמיתי וטוב ולא טרול או חייזר...

צריכה רעיון מקורי לבינתיים- מאיפה הכרתם?

נוכל לעזור לך..

בס"ד

הם בטח ישאלו מאיפה אנחנו מכירים, והם יודעים על הימצאותי בפורומים....

אז הם ינחשו.

אבל אם יש לכם רעיונות בכל זאת אשמח לשמוע.

תתפללי על זה, בעז"ה יהיה בסיידר..

גם חברה שלי הכירה את בעלה מהאינטרנט.

בהתחלה הם מצאו דתי משותף שהם מכירים והם אמרו להורים שהוא שידך ביניהם.

אחרי שהם ראו אותם הם ספרו להם שזה דרך האינטרנט אבל הם בררו אצל אותו  דתי משותף.

בהצלחה...........

לא כדאי להפיל עליהם בבת אחת

להגיע איתו איזה ערב הביתה ולהגיד בנימוס: 'אמא אבא תכירו זה X והחלטנו להתחתן-מה דעתכם'?

הם יעדיפו את זה מאשר לסבול את צרות הדייטים הכושלים של הילדים שלהם..

ואם את בגיל סביר לחתונה (17.5+) הם היו אמורים לנחש לבד שיש לך גבר בחיים בתקופה האחרונה (בסופו של דבר בד"כ אבא הוא זה שמשלם את הפלאפון ואמא זאת שמתחננת לעזרתך ללא הצלחה) ...

למטרת חתונה...

לא התכוונתי שהחתונה בגיל 17.5 אלא שאם היא מתחילה לצאת בגיל הזה אז החתונה אחרי גיל 18 שזה לדעתי סביר בהחלט.

תמיד בטלפון יותר קל לדבר, ואח"כ תשב איתם על כוס קפה ו...תספר להם בהרחבה...

בהצלחה, ושיהיה במזל-טוב!

אל תחשוש יותר מידי, הם גם היו בשלב הזה לפני  ...שנים, כשהכירו, וב"ה התחתנו, אז הם מזה יבינו אותך, ואתה תצחק אח"כ שזה היה כ"כ פשוט לספר, צריך לזרום.... בהצלחה!

– חודש וחצי מוקדם מאוד בשביל מתנות (יש לי משלוחים שלקח להם יותר משלושה חודשים להגיע...)

– אל תביא פרחים אין איך להסתובב עם זה בדייט והיא לא חברה שלך (היא תהיה אחרי החתונה)

– בשלב זה אל תהיה רומנטי מדי ואל תגזים זה יכול להיות נורא מלחיץ וקרינג'

– מה שכן אתה יכול לעשות זה להביא דברים ידידותיים זולים ומתכלים, או נייטרליים לחתולין

– כי אם עוד שבוע זה לא יסתדר לכם מה תעשו עם כל הדברים האלה? מביך

הסבר: אני למשל בתור חתול זמני אוהב דובוני גומי. אם הייתי מזכיר זאת בפגישה, ומישהי הייתה מביאה לי דובוני גומי, זה היה נפלא ולא קרינג' בכלל. מישהי עשתה לי את זה עם מרשמלו וזה היה נורא חמוד.

אפשרות ב': נניח היא אוהבת ציור. אפשר לתת לה אריזה קטנה של עפרונות פחם / צבע או וואטאבר ממה שהיא אוהבת להשתמש בו.

תחשוב בכיוון של: "אם הייתי בחורה–" או נכון יותר: "אם הייתי הבחורה הספציפית הזאת, מה הייתי רוצַה לקבל ושלא יהיה קרינג'?"

בהחלט מתנות זו דרך להביע עליית מדרגה בקשר, וקשר של חודש וחצי זה לא משהו שיכול להיגמר בלי התרעה תוך שבוע.

זה יופי של שלב לעוגה, פרחים וכדומה. (אתה יכול להחזיק לה את הזר באבירות במשך הדיט, ולתת לה אותו בסוף. רק תחשוב לאן היא חוזרת אחר כך, ולמי היא צריכה להסביר מאיפה היא קבלה את הזר)

ספר עם הקדשה לדעתי זה יותר מתקדם.

מה לגבי להצטלם ביחד? זה יכול להיות מאוד נחמד כשבעז"ה בהמשך יהיו לכם תמונות ביחד משלב הדייטים, ואם לא יסתדר מאוד קל למחוק אותן.

מזל טוב 🥳

(סורי הייתי חייבת)

אבל היא התחתנה לפני כשנה וחצי

@חתולה ג'ינג'ית

פעם ברווקים הבררנים😊

ואבירי המקלדות שכנעו אותי שיש דברים חשובים יותר,

מאז כבר יצאתי עם כמה בחורים ואף אחד לא היה מידי חתיך😏

לא חתול זמני😸

סתם, אני לא ממש בשל.

@חתול זמני פספס את אהבת חייו

לא בכל שרשור זה מתאים.

או במקרה של השרשור הזה... מיאודויק.

הטיילת על חוף הים ממש נחמדה, אוויר טוב, רעש של גלים ויש כמה חנויות כשרות שאפשר להיכנס אם רוצים

זה כואב וקשה, באמת.

אבל חיזור הידיעה שאתה טוב, זה חשוב כל כך בעיניו יתברך.. ה' רוצה את התפילות שלנו, את הכיסופים, את העבודה.

נשמע שאתה שם.

אז רק עוד קצת להיות בבחינת ציפית וקיווית לישועה?

והאכזבה, היא תחושה של עשיתי ככה וככה, אז מגיע לי. אולי שווה לשנות את זה, שלא משנה מה- ה' משפיע עליי וצריך רק לייצר כלי מספיק מתאים.

ושוב, נשמע שיש לך כלי- אבל אולי אישתך.היא איזה רעבעצן רצינית, שצריך רק להגדיל את הכלי עוד קצת.

אנחנו לא יודעים, אבל אנחנו יודעים שה' הוא אבא טוב.

ואתה ראוי. וודאי.

הייתי במקום הזה, וחשוב לי להגיד שזה לא היה בריא לי, חוץ מזה שזה גם לא נכון ולא מקדם.

אתה טוב, נכון, זה לא קשור לזה שאתה טוב.

זה לא עובד כמו כספומט, אולי בתת מודע חושבים ככה שמי שטוב יקבל טוב ומי שרע רע, שזה נכון בעיקרון אבל מה זה טוב ומה זה רע אנחנו לא יודעים להבחין, אולי דווקא הדבר הזה שנראה לי רע הוא הדבר שטוב ולהפך. וזה באמת ככה.

בקיצור המציאות שלך כרגע היא לא עונש על כך שאתה לא מספיק טוב, ה' לא מעניש אותך, הוא מיטיב איתך כבר עכשיו, אנחנו רק לא יודעים לראות את זה. אולי עוד כמה חוד' או שנים נראה.

בא לי לנער אותך, כי אני הכי מכירה את זה, אני בין האנשים הכי מתקרבנים שיש, לא שאתה כזה, אני כן, ופשוט חבל לחיות בתודעה כזאת שה' מחזיק משהו שאני רוצה ולא נותן לי את זה, ה' מונע ממך את מה שרע לך , תאמין בזה, זה  תהליך לשנות את המחשבה, אבל זה ממש גאולה. וזה ילך איתך לכל החיים. זה תפיסה יותר בריאה של אלוקות. יותר בוגרת. יותר מגדלת ומחזקת. ובאמת יותר אמיתית.

קשה שלא להתקרבן, אבל אני חושב שזה לא מה שרציתי לומר

בעיקר רציתי להגיד שאני פשוט טוב, גם אם לא נמצא מישהי שבוחרת בטוב הזה.

ולא בגלל שאני טוב אז אני צריך לקבל.

אלה הפוך גם אם אני לא מקבל אני טוב. וזה דבר שקשה לי להיות בו, כי אני תמיד מאשים את עצמי, ופחות במגיע לי, למרות שכן אני חושב שמגיע לי, אבל מעצם זה שאני אדם חי, ולא כי עשיתי גם לעושה רע מגיע.

והשיחה מול הקבה, כן, אני חושב שהוא מחזיק משהו שאני מאוד רוצה ומונע ממני אותו, יכול להיות שזה לטובתי, כנראה שזה לטובתי, אבל מצד שני יש בי רצון, והוא הייתי גם כן, ואני לא במדרגה של להגיד שרפוא קרובה לבוא, אני במדרגה שכואב לי שאין שמיעה לתפלתי. 

גאולה נוספת כדי לצאת מהמקום הזה. ושתדע לך שהמקום הקשה הזה מול ה', ילך איתך עם כל קושי בחיים אם לא תעבוד על זה מתישהו. 

נכון מאוד, אתה טוב גם אם עדיין לא בחרו בך. אני מרגישה ששידוכים זה אחד המקומות שאין בהם שום טבע והגיון, שום! זה לא ככל שאתה איכותי תצליח יותר, המשוואה הזאת לא כ"כ קיימת בחוויה שלי, וגם בכלל. אז נכון שחוויה של דחייה\ חוסר בחירה בנו וכו' יכולה להרגיש שאולי משהו בנו חסר אבל אין שום היגיון בשידוכים ככה שאי אפשר ללמוד מזה כלום חוץ מזה שה' מזווג זיווגים.

בכל מקרה, חשוב לחזק את עצמנו כי גם הרגשות לא תמיד הולכים עם ההגיון והשכל..

אהבתי מאוד, זה ממש מחשבות שגם אני חשבתי אותן, קצת בהתאם לאופיי אבל כן אותן מחשבות. שהן נכונות. אבל, זה נורא מצומצם ומצמצם, כל התודעה הזאת.

נכון נכון, הוא מחזיק משהו, שגם אם הוא לא טוב לך כרגע זה לא אומר שאתה לא רוצה את זה, אבל תחשוב- מה האינטרס שלו בעצם למנוע ממך? הוא עושה לך דווקא בשביל לצער? (ברור שלא, הרי הוא טוב ומיטיב) הוא לא יודע שאתה רוצה את זה? (הוא יודע יותר ממך ורוצה את זה יותר ממך) מי שם לך את הרצון הזה בכלל מלכתחילה?(ה') אם יש לך רצון למשהו כנראה זה שייך לך, לא סתם זה מצער אותך. וזה באמת מבאס. וזה בהחלט כואב. אבל זה כן אומר שזה יגיע מתישהו, לא יודעת מתי, אבל כשזה יהיה לך הכי נכון וטוב. אבל בינתיים, כדאי להבין שה' לא נגדנו,להפך, הוא הכי רוצה את טובתנו, אבל השכל שלנו לא מגיע לשכל שלו, אנחנו לא מבינים את המהלכים, אבל וודאי יש סיבה לעיכוב והיא לטובתי.ה' תמיד מייטיב, זה לא שעכשיו הוא עושה רע ובעז"ה בעתיד הוא יתחיל גם לתת טוב, לא, הוא לא משתנה, תמיד יש טוב, תמיד הוא מיטיב ומשפיע טוב. המציאות כרגע היא הכי טובה ונכונה לי. זה משהו שצריך ללמוד לחיות אותו. כל יום. 

יצא לי קצת מבולגן אבל העיקרון הועבר.. 

אתה טוב ומגיע לך הכל דוד

ועוד תבוא האחת שמספיק טובה לך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

ואם חוששים שהצד השני לא יודה על האמת (שב"כ....?)

אז אולי כן להיפגש ובמהלך הפגישות ניתן להבין לבד.

וגם, אולי הבחור מאוד רוצה קשר, אז הוא אומר כך.

לפי ענ"ד.

אני מבינה את הבחורה, אבל זה לא הגון וראוי.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

המטרה באמת היא למצוא את האישיות שמאחורי המעשה, 

ולכן להגיד לילד "כל הכבוד שהתאמצת", זה לראות אותו, לראות את המאמץ שהוא עשה.

לכן לצורך העניין, פחות משנה מה המקרה בדיוק, השאלה אם מאירים חלק טוב ומהותי באישיות או שאנחנו מתמקדים בעניין חיצוני במחמאה.

הוא כמובן לא קשור לכאן

באמת פחות התכוונתי לעניין שהוא לא אישי, אבל זה נשמע גם טוב מאוד

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳