אני יוצא עם מישהי כבר חודשיים, והקשר שלנו מתפתח ב"ה מצוין, ואני רוצה כבר לספר להורים שלי... אבל עכשיו שניות אחדות לפני שאני רוצה לספר אני פשוט חושש. אני לא יודע איך פספר להם את זה...
את העצות שלכם אני מקווה לקרוא כבר אחרי שאני מדבר איתם.
אני יוצא עם מישהי כבר חודשיים, והקשר שלנו מתפתח ב"ה מצוין, ואני רוצה כבר לספר להורים שלי... אבל עכשיו שניות אחדות לפני שאני רוצה לספר אני פשוט חושש. אני לא יודע איך פספר להם את זה...
את העצות שלכם אני מקווה לקרוא כבר אחרי שאני מדבר איתם.
אני רוצה לספר לכם משהו משמח..
[בהנחה שאמרת כבר... אם לא - זו פתיחה טובה..]
לא לכל אחד קשה. לפעמים.. למה? אולי כי אתה עובר שלב, ביחוד ביחס אליהם: הבֵּן, פתאום לקראת ההמשך...
פרפר לבןלהתייעץ איתם להראות שאכפת לך מהדעה שלהם..
אני הבאתי הביתה את ארוסי בערך חודש לפני שהתארסנו ואמרתי להם שאני רוצה לדעת מה דעתם והם ב"ה תומכים בנו!!
שיהיה בהצלחה ושיהיה בשעה טובה והכל ברוגע!!
מזל טוב 
אנחנו עוד שנינו צעירים ויש עוד זמן רב (לצערנו) עד שנוכל להתחתן.
ובאמת אמרתי, ולהורים שלי זה לא היה חדש, כי אמא שלי קוראת אותי (יותר מידי) טוב אז מה שאמרתי זה היה רק אישור בשבילהם.
לא טוב "לסחוב" יותר מידי.
בינתיים- "על אש קטנה"..
אם הייתי יוצאת כמה חודשים ולא היו יודעים על זה.
באמת שלא יודעת איך הייתי מספרת להם...
אשמח גם לראות תגובות שלכם
ולא לגרום לאמא להכפיל את כאבי הלב שלה בגלל כשלונות שונים ומשונים.
אם זה מגיע לשלב שבו אתה נמצא ורוצה לספר - כדאי לקחת את האומץ לעשות זאת...
תחשוב טוב למה אתה לא רוצה לספר להם..
כי הם לא רוצים שתיהיה לך חברה?
או כי יש להם בעיה מסויימת איתה (לא מוצאת חן בעיניים מסיבה כלשהיא..)
בדרך כלל שמתביישים ממשהו, יש לכך מקור.
לכל אחד רמת קשר שונה עם ההורים שלו.
כשם שפניהם שונות, כך דעותיהם שונות, כך יחסיהם עם ההורים שונים, וכו' וכו'.
יש כאלה שמספרים הכל,
כך גם לגבי קשרים- מספרים, א"א להסתיר (כמוני...)
יש כאלה שזה הספייס הקדוש שלהם,
ולכן לא מספרים כלום.
הצורך לספר כשאתם בקשר של חודשיים, ומתקדם טוב, טבעי ויפה ונכון בעיניי,
כך גם הרתיעה והחשש- הגיוני ומתקבל.
עצתי הדלה:
בוא בסבבה,
"אבא, אמא, סתם שתדעו- אני יוצא עם... והולך לנו טוב."
מראש- תנסה להתכונן לכל תגובה שהיא (דבר שלא תמיד הולך, אבל בכ"ז.)
אמרת שאתם צעירים-
כך שסביר שההורים קצת יבהלו.
תנסה להכניס אותם לפרופורציות. שיקללו יפה.
גם בעצמך אמרת שיקח עוד זמן עד שתתחתנו.
זה לא שאתם עפים לחתונה...
מורכב, אך לא בעיה
מבינה אותך.
ב"הצלחות!
אני יהודיה גאהבס"ד
אני האחת שהוא יוצא איתה.
למה קשה לנו לספר להורים?, כי כמו שממ"ש אמר אנחנו נתחתן רק עוד הרבה זמן (לצערנו) ולא ידענו איך הורינו יקבלו את זה.
הוא ב"ה כבר סיפר להוריו והם קיבלו את זה ממש טוב... רק שאלו אם הוא מכיר אותי באמת ואת משפחתי (הוא אמר שהוא מכיר אותי מפה).
אני עדיין לא סיפרתי, כי כמו שדג זהב אמרה, הקשר שלי עם הורי הוא לא ממש קשר של לספר להם.
אלא לחכות לרגע.
אבל כנראה שאצטרך לספר...
ההורים שלי מוכנים נפשית לעובדה שאני רוצה להתחתן בגיל צעיר, אבל אני לא יודעת איך הם יקבלו את זה שהוא מפה. דעתם על נישואין מהפורום היא לא ממש דעה מעודדת...
אבל בעזרת ה' זה ילך טוב 
תודה לכל המגיבים!
מקוים גם לבשר בשורות טובות באחד הימים 
בדר"כ יותר קל לדבר עם אמא...בזמן שאת מקפלת כביסה והיא עוזרת לך או בזמן שהיא שוטפת כלים ואת אוכלת ארוחת ערב.(או את מכירה את האלה שנכנסים למטבח ופותחים את המקרר כל דקה עד שאמא מבינה שיש לך משהו חשוב להגיד?
) תמצאי לך את הזמן שנראה לך מתאים כששתיכן לבד.
תגידי לה שיש לך משהו לספר לה וזה טיפה קשה לך. ספרי לה עליו, תרגיעי אותה שביררת את כל הבירורים הנדרשים (ואני מקווה שאכן כך!) כדי שהיא לא תתעלף חלילה., שאת מבקשת שתשמע עד הסוף.
והכי חשוב, שתקשיבי גם לדעה שלה! אל תהיי ילדה קטנה ותאטמי אוזניים.עצות של אמא הן אוצרות.
ואני בטוחה שכבר אמא תספר לאבא..הכי קליל שיש...
בהצלחה..
ועלתה לי גם מחשבה..לפעמים יותר קל לנו להטיל פצצות כאלה לא פנים מול פנים. אז אולי תכתבי לה הודעה באסמס- אמא, מה היית אומרת אם היה לי חבר ואנחנו מתכננים להתחתן בעתיד?
אולי היא תכתוב לך- שפרה, נדבר על זה בבית. אבל מה שהשגת הוא שאת נותנת לה מרווח של זמן לחשוב עד שתדברו ביחד והיא יכולה להגיב אחרת בשיחה.
אני יהודיה גאהבס"ד
אבא יקבל את זה יותר בקלילות... אמא לא ממש בעד להתחתן בגיל צעיר לא משנה מי את.
לגבי תקותך- אכן ביררתי את כל מה שנדרש אל תדאגי 
ומחר אני נוסעת אז אולי באמת אשלח הודעה לאבא שלי... תודה על הרעיון!
אשמח לעוד עצות ותובנות 
ולדעתי העניה בלבד
את יכולה לחלק את זה ל2
לספר להם שיש לך חבר שאת יוצאת זה רציני ויקח זמן עד שתמסדו וכולי וכולי
ואחרי כמה זמן לספר שהכרת אותו מפה
בינתיים ההורים שלך יתרגלו לרעיון, יכירו שהוא בנאדם אמיתי וטוב ולא טרול או חייזר...
צריכה רעיון מקורי לבינתיים- מאיפה הכרתם?
נוכל לעזור לך..
בס"ד
הם בטח ישאלו מאיפה אנחנו מכירים, והם יודעים על הימצאותי בפורומים....
אז הם ינחשו.
אבל אם יש לכם רעיונות בכל זאת אשמח לשמוע.
גם חברה שלי הכירה את בעלה מהאינטרנט.
בהתחלה הם מצאו דתי משותף שהם מכירים והם אמרו להורים שהוא שידך ביניהם.
אחרי שהם ראו אותם הם ספרו להם שזה דרך האינטרנט אבל הם בררו אצל אותו דתי משותף.
בהצלחה...........![]()
לא כדאי להפיל עליהם בבת אחת
להגיע איתו איזה ערב הביתה ולהגיד בנימוס: 'אמא אבא תכירו זה X והחלטנו להתחתן-מה דעתכם'?
הם יעדיפו את זה מאשר לסבול את צרות הדייטים הכושלים של הילדים שלהם..
ואם את בגיל סביר לחתונה (17.5+) הם היו אמורים לנחש לבד שיש לך גבר בחיים בתקופה האחרונה (בסופו של דבר בד"כ אבא הוא זה שמשלם את הפלאפון ואמא זאת שמתחננת לעזרתך ללא הצלחה) ...
למטרת חתונה...
לא התכוונתי שהחתונה בגיל 17.5 אלא שאם היא מתחילה לצאת בגיל הזה אז החתונה אחרי גיל 18 שזה לדעתי סביר בהחלט.
תמיד בטלפון יותר קל לדבר, ואח"כ תשב איתם על כוס קפה ו...תספר להם בהרחבה...
בהצלחה, ושיהיה במזל-טוב!
אל תחשוש יותר מידי, הם גם היו בשלב הזה לפני ...שנים, כשהכירו, וב"ה התחתנו, אז הם מזה יבינו אותך, ואתה תצחק אח"כ שזה היה כ"כ פשוט לספר, צריך לזרום.... בהצלחה!
אני חייב להתחתן עם אשה שתהיה מוכנה לגדל את גאון הדור הבא.
"יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה".
עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢
פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)
והאידיאות.
"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".
האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?
לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".
אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.
עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22
אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.
המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית,
"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"
איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…
הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב
האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.
על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.
כולם צריכים להגיע למעשי האבות?
ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.
הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.
יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.
במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.
לדרגתם.
הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.
(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)
רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.
וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו
לא ?
כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.
אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.
לא חשוב
נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.
זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.
"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".
אני יודע שהשאלה בכותרת קצת חריפה מדי אז אסביר...
לא יודע אם זה שייך לפה או לאר"מ אז כותב בשניהם.
עברו כמעט חודשיים מאז שהיא חתכה אותי. (לא יצאתי מאז מסיבה טכנית שקצת מנעה ממני להיפגש, ואני מרגיש שאולי זה קצת הזיק לי שאותה גברת ישבה לי במוח כל הזמן הזה ומצד שני גם עלו לי הרבה תובנות לגביה שלא חשבתי עליהם קודם אז אולי כן היתה מזה גם תועלת...לא משנה, זה לא העיקר. וגם סרו המניעות אז בעז"ה ממשיך.).
הנקודה היא שאני מרגיש שאני אולי קצת רגיש מדי. בכללי בחיים. ובדייטים זה מתפרץ במאתיים אחוז. כבר כתבתי על זה פה פעם אבל אז זה היה בהקשר של פרידות. עכשיו אני מתכוון בהקשר של אישיות.
זה היה הקשר הארוך יחסית הראשון שלי. יצאתי עם כמה בחורות לפניה ועם אף אחת לא התקדמתי באמת וגם תכלס לא היה כל כך שייך. כבר שראיתי את הפרטים שלה בהצעה הרגשתי שזה משהו אחר. וזה באמת היה. הבעיה הגדולה היא שלא הצלחתי באמת לקדם את הקשר. בכל רעיון שעלה לי חששתי שזה ילחיץ אותה, שהיא לא תגיב לזה טוב וכאלה. מפה לשם היא הרגישה שאני לא מוביל מספיק ועל זה (לפחות ככה אמרה) חתכה. היתה לנו שיחה ארוכה מאוד לפני שהיא קיבלה את ההחלטה, והמסר העיקרי שקיבלתי שם הוא "אתה באמת אדם טוב. באמת. לא פגשתי הרבה בחורים כאלה וגם אומרים שזה די נדיר אצל גברים. באמת התנהלת מדהים במהלך כל הקשר. הרגשתי שיש מי שרואה אותי ואכפת לו ממני. גם עוד לא פגשתי מישהו שמבין אותי ככה. יש לך לב כל כך טוב, וזאת אחת ה-תכונות החשובות לי. לכן ממש קשה לי לוותר על זה. באמת רציתי שזה יצליח. אתה מה שאני מחפשת. אבל אני מרגישה שזה לא מה שאני צריכה בחיים. אני צריכה מישהו חזק, יציב, שאני אוכל לסמוך עליו. ומבחינת הרגישות אני מרגישה שאנחנו קצת דומים מדי. וזה לא מה שאני צריכה לפחות בשלב הזה של החיים...".
מה שאני שמעתי זה "היית יכול ממש להצליח בתור בחורה. אתה לא גברי, אתה לא מסוגל לספק לאישה את מה שהיא צריכה בחיים, אתה רגיש מדי, מי שאמור לבכות בבית זה לא אתה זו אני, אין לך ביטחון עצמי, אתה לא החלטי, ובקיצור- בתור חברות היינו יכולות להסתדר יופי, אבל בתור בעל? תשכח מזה."
וכאן אני שואל כבר חודשיים ולא מצליח לקבל תשובה- למה אני אמור לצפות? מאז שאני זוכר את עצמי זה מי שאני. רגיש, מתחשב, אכפתי, דואג, שמח בלשמח מישהו אחר, מתכלב בשביל שמי שאני אוהב יהיה בנוח, וכו. אני לא מחפש מישהי גברית ושנחליף תפקידים. יש בי את הרצון הגברי הבסיסי הזה של לספק משענת, להוביל, להיות הקול השפוי. אבל בפועל זה לא מתבטא. בפועל היא נפגשת מיד עם הלב הטוב שלי, זה משמח אותה שיש גברים כאלה בעולם, ובזה מסתכמת התועלת שלה מהקשר. ואני? אני רק מאבד עוד את מעט הביטחון העצמי שנשאר לי. מי תוכל לראות אותי מעבר? ומי תוכל לאהוב את התכונות האלה באמת? יש מישהי שתשמח בזה שאני לפעמים לוקח דברים ללב והם משפיעים עלי? שאני חווה את העולם בצורה יותר עמוקה? שהלב שלי לא מסוגל לשמוע מישהו ובמיוחד מישהי שמחמיא לי בלי שיעלו לי דמעות?
זה קצת מייאש כל העסק הזה ובמיוחד הכנות שבה היא אמרה שאני אשכרה מה שהיא מחפשת ולמרות זאת החליטה לסיים את זה...
הבחורה כמעט מתעלפת מקור
והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..
הבנת מה אני אומר?
אחי , היא בעולמות עליונים
זה באמת מקום לרחף בו.
מה שבטוח.
ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.
תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.
בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.
הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.
אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.
ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.
אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר
פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן
מה לא ניקח????
והיא כולה עלק קר לך
הורידה לי את החשק לא לקחתי .
סתם פשוט היה יש ים אנשים
קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר
אבל בדייטים לי ספציפית קפוא
ואני חופרת לבחור שקר לי!
הוא לא יכול לפספס את זה
שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.
שזה קטע זה יחסי כי עם גברים קפוא לי רצח
ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק
זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.
בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).
אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר.
יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות.
והיא עדיין התפדחה להגיד
אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה
זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.
המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.
אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.
אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.
כל משב רוח מכבה אותו. נשארה רק פיסת שעווה חסרת צורה.
לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.
בעז"ה בקרוב ממש!
אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה
בע"ה
לשנה הבאה נר איש וביתו
מתוך בריאות ושמחה#
יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)
ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.
אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.
נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו
אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום
קשה הזיווג כקריעת ים סוף
ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...
בהצלחה 
ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.
בהצלחה
לצאת עם בשלות יותר.
כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני".
אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.
אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?
אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.
ולמה
1. "לא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "זאת הסיבה שהפכתי להיות פריק/ית ומוזר/ה" >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
2. "אני פריק/ית ומוזר/ה" >> "זאת הסיבה שלא הולך לי בדייטים/מערכות יחסים, לא מתקדם לשום מקום, למרות שאני משקיע/ה ומנסה זמן רב." >> "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה"
נגיד שאלו שני סוגי האנשים. שניהם לא אידיאלים, אבל כנראה יותר נפוצים מהסוג האידיאלי, אז תנסו להתייחס אליהם, ולא לשבור לסוג שלישי. אם תקלטו את הלך הדברים תגלו שיש הרבה פחות מקום לקטנוניות.
(חסכתי את הניסיון לעדן/ פוליטיקלי קורקט למינהם)