אני עם רימון.. אז לא פותח לי. אבל אני כמעט בטוחה שיש שם.

חפשי בגוגל וזה יפנה אותך לשם.

זה לא המקום לפתוח פורום כזה. בלאגןן.

אפשר להסתפק בלדבר בצורה מתאימה פה,

וכמו שעקיבא אמר אפשר למצוא שכנוע לרע במקומות אחרים באינטרנט.

(מישהו אמר שדיברתי על עצמי?)

לפחות לא בערוץ הזה

מעריכה את הנימת כתיבה הרגישה שכתבת

ומסכימה עם רוב הדברים

תועלת אחת שכן יכולה לעלות היא- זה שאין להזכיר את שמו בפורום זה

כמה שקשה לדוסים להשתדך-

נראה לי שיותר קשה לדתל"שים להכיר, להתאגד לחבורות, להתאחד למשפחות

אבל השאלה אם יש במציאות אפשרות להכירות כזו- בלי פורום

מי שרוצה "להשתכנע" להיות חילוני יכול למצוא את מבוקשו ברחבי הרשת.

דווקא אם יהיה פה פורום ייעודי לציבור הזה שהוא בסופו של דבר הקרובים אלינו אם זה אח / חבר מהתיכונית וכו'. החבר'ה הדתל"שים במובן מסוים יותר קרובים אלינו מאשר לחילונים הרגילים שהם בחרו לאמץ את אורח חייהם וזה טבעי לחלוטין שיהיה להם פה מקום לשתף בחוויות וברגשות שלהם כפי שהם.

אני לא חושב שמישהו יחליט להפוך לדתל"ש בעקבות פורום כזה.

עשויה לגרום להם לפתח או לגבש (או לחוש צורך בגיבוש) זהות דתל"שית,

כשהם בעצם היו רק "מתנדנדים" בלאו הכי.

(בלי לדון בשאלת הצורך בפורום כזה כשלעצמה.)

פורום שכזה.

יכול להיות שלחלק זה ייתן קצת "עידוד" לראות שיש עוד כמוהם אבל זה המיעוט הקטן לדעתי.

התכוונתי לחוויה הקיומית (למשל: המתחים) של הדתל"ש, שבד"כ לדתל"שים אחרים יותר קל להבין,

מן הסתם... ולא לשאלות האמוניות (שאני ממש לא חושב שזה ה-דבר שמטריד דתל"שים).

לגבי הלגיטימציה - יתכן, לא ברור לי (שבאמת יש בזה לגיטימציה רשמית).

ברור לי שדתל"ש לא יתקשה לראות פורום ייעודי כמועיל בעיניו.

כל השאלה היא כפי שאמרת באמירה של הלגיטימציה - האם שייך להקים כזה פורום במערכת

פורומים דתית.

זה אמור להיות לy.s

למה זה לא משתרשר טוב?

אז בתור דלתשית שהייתה פה לפני שחזרתי בשאלה ולא רציתי לעזוב את האתר היה לי קשה..

כי אין מה לעשות אי אפשר לדבר פה על הכל..

וגם הדפוס חיים שלי שונה ממש..

ואתם ממש תתפלאו אבל חיפשתי בהרבה פורמים ואין פורומים לדתלשים שיוצאים מהציבור הלאומי..

יש כמו שעקיבא אמר את תפוז- שיש שם בעיקר חרדים וקצת לאומיים

וגם יש את האתר לייטים- אבל זה לא של פורמים..

בקיצור לא משהו..

ולגבי אנשים שידרדרו- אני מאמינה שכל אחד מאמין במה שהוא מאמין ואנשים לא משתנים בתור הדרדרות אלא שזה בא מעצמך..

בכל מקרה אני הצעתי בזמנו למשה לפתוח אחד סגור.

ובגלל ההתנגדויות זה לא התקבל..

אולי מתישהוא בחיים שיהיה לי זמן אני יחליט לפתוח אחד כזה

כרגע אני אוגרת אנשים..

כן, בשבת אני לא יכתוב פה.. כי זה בעייתי.

ונושאים שאני לא אכתוב

יכולה להגיד באישי,

אבל אם אני חושבת שאי אפשר לדבר עליהם אז אני בטח לא אכתוב אותם פה

בשבת?

אם את מכבדת ולא כותבת בשבת, זו מעלה שלך!

לגביי נושאים שאת לא חושבת שאפשר להעלות כאן, אני חושבת שיש דברים שבלי קשר לדתי או לא דתי לא הייתי

פותחת כאן. השאלה אם אלו דברים כאלה או שלא..

ונגיד אנשים בחול כן יכולים לכתוב פה בשבת

לכתוב נראה לי שזה "לפני עיוור"

לא

אתר דתי מן הסתם רואה את זה כלא נכון

ואפילו אופי הכתיבה שלי משתנה בין מקום דתי לחילוני..ובאמת שמתוך מקום של כבוד

אני אחת שאין לה בעיה לדבר על הכל עם כל אחד (כמעט..) ואופי הכתיבה של אף פעם לא משתנה..

כמו דעות מסוימות או כל מיני דברים כאלה

כי פשוט לא יהיה מי שיבין

או שאני יקבל פידבקים של מה את מנסה להתסיס וכאלה..

זה לא אמור להיות כך.

וסתם ככה, אני לא מבינה למה שחוזרים בשאלה צריך לשנות את סגנון הדיבור..

או יותר נכון, מה החזרה בשאלה עשתה לדיבור שלכם? מה אתם פיתאום אומרים שלא הייתם אומרים קודם?!

מפחדים..

כאילו לפני שחזרתי בשאלה נחשבתי לחכמה.. שואלת .. מבררת..

ועכשיו אני נחשבת לזאתי שלא מוצאת את עצמה והולכת על הקיצוני..

ולא מסתפקת במה שיש..

ועושה דווקא .  (ואני יודעת שזה מכליל ממש .... אבל לפעמים זה כך)

תכלס תתמיד הדיבור שלי היה כופר רק שעכשיו שאני כבר נראת כופרת הוא נשמע אחר..

מבינה?

לא לא מבינה אותך, לא מבינה את האנשים..

אבל שיהיה.. 

אל תחששי לדבר ואל תחששי להביע את הדעה שלך אם את עומדת מאחוריה.

לא משנה מה יהיה, ובאיזה מצב את.

ואני חושבת שי משהו בחזרה כי תמיד הייתי שם.

תמיד ידעתי שאין אלוהים

הטלגרף (אנגלית)

אני חושב שהוא האתאיסט הכי פופולרי ורועש, לא בהכרח ה"איכותי" שבהם...

בעזהי"ת.

באמת, ללמוד איתך זה ליגה!! ולא רק ללמוד. את יודעת לנהל שיחות ברומו של עולם, וזה לא טריוויאלי בימינו... [למעט הפעמים שאת מחליטה לעשות לי דווקא ]

קיצר רות, תחזירי את הייראת שמיים שלך ובואי נלמד חברותא

[ואני לא יכולה בלי להזכיר לך את מה שעירית אמרה לך לפני שנה בדיוק בפורים ]

וענת- זה שאני לא דתיה זה לא אומר שאני לא לומדת..אפשר עדיין לעשות חברותא..

לכל אשר ואני פשוט לא מרגישה את קיומו של ה'

אז זה לא נראה לי הגיוני.. 

בעזהי"ת.

ואחד הדברים שהכי חשובים לי זה ייראת שמיים...

להגיד: "לא נראה לי הגיוני" לבין להגיד: "אני יודעת שאין". 

בעזהי"ת.

הרי הוא מעולם לא היה שם..

הוא למד את כל התורה בבטן

אז הוא יכול לחזור!

נראה לי גם אני אתחיל לבחור בפינצטה את החברותות שלי... יצורה

כי כנראה אין לך מבט מעמיק, להבין מעבר למה שרואים

מוכרח שכל מי שעומק של תורה נגע בנפש שלו- או שלה- שיש רושם

רושם חזק וכביר

שמי שעדיין מוצא את התורה דבר ראוי להשקע ולמידה ומאמץ- למרות אי אלו קשיים בדרך....

הנשמה מרגישה יותר לעומק ממה שהתודעה בשלה להכיל

מוכרח שכל מי שיכול לומר "יהיה טוב" בסיום שיחה בנאלית- יש בו אמון בטוב שהעולם שואף אליו

ולא יתייאש מלחפש- ולמצוא את המיטיב לעולם

רותק'ה לא התכוונתי להוציא אותך רבנית

רק להכשיר בק"נ טעמים למה עדיין לא מצאתי זמן להתחברת עם רחלקה....

בעזהי"ת.

משפט אחד שמתמצת הכל

אולי יש מי שבכוחו ללמוד עם מי שאינו מאמין, אני לא מסוגלת, לפחות לא כעת..

ובא לי להעלב ממך

אבל אני לא נקבה, אז אני אתגבר

ומכיוון שניא גם אישה- אני לא אבהל מזה...

|טישו|

|חיבוק|

|כוס מים|

רחלקה- יש לך זמן השבוע? באחד הבקרים?

אולי נעבור להסתמס? כי נמאס לי להתכתב איתך מעג,ב הפורום לעיני כל ישראל

בעזהי"ת.

אבל אם אין לי "מבט מעמיק, להבין מעבר למה שרואים", אז למה לך ללמוד איתי?

כדי להרביץ בך תורה

ולהעמיק את המבטים שלך מעל ומעבר...

בעזהי"ת.

שאלתי כדי להבין באמת.

ואם זוהי מטרתך- אז לא תודה, אני לא מעוניינת ללמוד עם מישהי שבאה בגישה שכזו.

ורחלקה- זה מפחיד שאת מפחדת ממני..

אבל אני מבינה אותך..

את מפחדת לאבד את מה שיש לך..

ולשנות דברים בשביל האמת שלך..

אבל בסדר.

לא נפתח את זה פה.

וצדיקה- תודה על ההגנה. 

בעזהי"ת.

אני לא מפחדת ללמוד איתך.

אני פשוט בשלב של לספוג ייראת שמיים, ואני חושבת שלימוד עם כופרת לא יוסיף לי...

אבל עזבי..

לא בא לי להחזיר אותך בשאלה היום..

וגם לא חושבת שיש לך את האומץ לזה..

בעזהי"ת.

אם שנה שעברה לא חזרתי בשאלה כנראה שאני לא אעשה את זה לעולם

לא כל מי שלא רוצה ללמוד איתך מפחדת ממך, או שאין לה אומץ לעשות את מה שאת עשית. יש אנשים שפשוט לא חושבים כמוך. 

חושבים שאת טועה. 

בדיוק כמו שאת בטוחה שיצאת מאפילה גמורה לאור גדול, יש אנשים שרואים את זה הפוך. 

באופן אישי, הייתי לומד בחברותא עם חבר חילוני, אם הוא היה רוצה, אבל לא עם חבר דתל"ש. 

כי כשאני לומד אני רוצה ללמוד ממקום אחר, ואדם דתל"ש רוצה ללמוד את זה ממקום שונה. 

(עם חילוני זה אחרת, בגלל שהוא לרוב פשוט ירצה להכיר - ולא יבקר). 

אני מבין לחלוטין את רחלקה, ואני גם מסכים איתה בנושא. 

ואני גם חושב שההתנשאות שאני מזהה בהודעות שלך לא במקומה וגם אין לה הצדקה. 

אז אני מרשה לעצמי צחוק עליה

והיא יודעת את זה..

אנחנו חברות ממש טובות

בעזהי"ת.

אבל תחושת התנשאות זה לא נעים לקבל, במיוחד מאלה הקרובים לך

בעזהי"ת.

אולי תתן פה 2 הגדרות מדוייקות למושגים האלה? שכולנו נחכים...

ציניות = סגנון שבא לבטא חוסר אמון.

סרקזם = עוקצנות.

אירוניה, ציניות וסרקזם

בעברית נפוץ הבלבול בין אירוניה (צחוק הגורל), ציניות (חוסר אמון בטוב לבם של אנשים) וסרקזם (עוקצנות, אמירת דבר וכוונה להיפוכו). הסיבה לכך היא שאירוניה משמשת פעמים רבות כאמצעי להביע סרקזם וציניות.

יש לנו רימון. חשבנו לעבור לHOT (אולי המודם בזק) יותר זולים בחצי, נדמה לי.

השאלה אם הם טובים. ברור ששניהם עולים כסף.

תודה.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

בס"ד

תודה על התשובה! אני דווקא קראתי הרבה ויכולה להמליץ על ספרים איכותיים (לענ"ד).

דווקא ספרות עברית, פחות מכירה כי פחות אוהבת. יש את אהרן אפלפלד שהוא מצויין

אבל...מדכא קצת. סביב השואה.

אם את רוצה לקרוא ספר נחמד ולא ארוך, נסי את "זאת הפעם....." , תמר  וייזר.  למרות שמדובר

על קשר שלדעתי אינו מומלץ. אבל היא כותבת נחמד, זורם וכיף לקרוא את הספר.

זה אגב סיפור אמיתי.

"משחקת באש", טובה מורדו. מתורגם מאנגלית. מרתק.  

בנטפרי הכל חסום כברירת מחדל, ואם את רוצה לפתוח משהו אז צריך להגיש בקשה, והם מחליטים אם לאשר או לא. בכל מצב של ספק החסימה נשארת. בכל מצב של אי עמידה בתקנון הרבנים החסימה נשארת. ועל זה הדרך.

נופים - יש אתרים של מאגרי תמונות מאושרים.

הרצאות - רק אם זה חרדי. גם רבנים מהציבור שלנו חסומים שם.

מוזיקה - לא יודע, אבל מן הסתם כמו לגבי נופים. כלומר מאגרים ספציפיים של מוזיקה ממקור חרדי.

מניין הידע שלי? לאח שלי יש נטפרי.

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש