שגיאה מצמררת,

שבהחלט לא מכבדת את ה"ארגון המכובד" הנ"ל.

מגיע להם,

שילמדו את מי להעסיק.

ברשותך, כתמר, אני מעבירה את המראה הקשה הזה לאי אילו מכריי שיהיה להם מה להגיד בנידון.

{הרימו לי להנחתה. או לאייל גולן..}

פעם הייתה יותר הקפדה על דברים כאלה. היום בד"כ המנהלים שמאשרים הורדה של כאלה דברים לדפוס לא שמים לב.

שכן "יתד" צריכה להיות "נאמנה"..

יש אגדה (אינני בטוח באמיתתה בכלל) המספרת שאברך אחד פעם עלה לביתו של הגר"ח קנייבסקי הי"ו, וביקש ממנו להיות לידו בגן עדן, מכיוון שהוא רוצה להיות ליד צדיקים אמיתיים. הרב קנייבסקי הנבוך ניסה 'לנפנף' את האברך הבני-ברקי, ומשלא הצליח אמר לו שהוא איננו צדיק אמיתי, אולם אם הוא רוצה להיות בגן עדן ע"י הצדיקים האמיתיים הוא צריך לזכות את הרבים. האברך המסוקרן שאל היאך מזכים את הרבים, והגר"ח הי"ו ענה לו: "סגור את יתד."

נכונה או לא נכונה, לא משנה. הרעיון המוצג בה ממש נכון.

משעשע.

אתה מלין על שגיאות כתיב/השמטות וכו' ובעצמך לוקה בהן.

האם כך "נקרה הרב מיכה" או שמא כך הוא "נקרא" ?

"אמיתותה" ולא "אמיתתה"

לא קראתי יתד נאמן ארבעים יום, הבטחתי לפרסם ונושעתי

יש לי איפשהו בפלא' תמונה של זה

גם אם איבדת תחושה כללית או כמעט את ההכרה (מכל תופעות הלוואי המתוארות בהמשך) -

עד כדי כך שאתה מטיל ספק בעצם קיומך...

היה רגוע (אין צורך לצבוט את עצמך...). זה אתה שחוסנת.

אחח... לאחרונה זה נראה שביותר מדי פרסומים -

נתנו לגרפיקאי גם לנסח את התוכן... [רק מקווה שלא את הרכיבים או אזהרות האלרגנים... S=]

(ע"ע עצות לאלופים על הקרטון של הקורנפלקס, או עצות חסכון של דן חסכן מהבמבה -

לא בדיוק פנינים שצריך רופא, יועץ השקעות או דיאטן מוסמך כדי לעלות עליהם...)

סתם, כמובן שתמיד חשוב לעשות הגהה....

הבעיה היא כשלא עושים וסומכים על המקליד...

"אסבקת עציצים לבית ולגן"

(אני לא בטוחה שהמשך המשפט היה בדיוק כזה אבל משהו בסגנון)

בעזהי"ת.

בחווארה, ממש לקראת בה"ד 3, היה שלט: Barking עם חץ..

[יעני במקום Parking ]

היו שם כמה שלטים טובים

"אבו נצאר בככות פיצבה לכול סוגי הירכב"

או "מו  סךה צפון" (מוסך הצפון) ולא נשכח את האדיוט שכתב פרסומת לחנות שלו "בו אדוני תיראה כלי חרס עתיקים יפים..." וכו' פרסומת ממש ארוכה 

שלט מעל מוסך- שתיפה\בנשרים..(עד שקלטתי שזה פנצ'רים)

"בנצ'רמכר"
"עתיכות"
"munumarket"
במקום מצברים לרכב: "סוללים" (יענו סוללות...)
"אביזרים ורבודים לרכב"
יש עוד מלא....
ואחרון חביב, ואחד המעולים:
"כביסת רכב". [תרגום גרוע מאנגלית של wash far= שטיפת רכב. wash זה גם כביסה וגם שטיפה...]

בעזהי"ת.

בעעע "ממתקי שכם"! יימח שמם...

ופעם היה שם שלט "אני ירקן לא יקרן"... השלט הכי שנון במגזר הערבי!

וואו. "צעירים מעל עשרים" הא?
יאללה אני אעוף מפה

האידיוט הוציא ת'צמו אהבל עם קבלות!!

(אני לא באמת פע. אתם מדמיינים.. סתם, זה היה בראשי.. והייתי חייבת להגיב..)

נראה לי שהיה כבר פעם...

אולי עכשיו?

ולא עבודה ערבית

הייתי חייב

תמשיכו להעלות למודעות את הנושא הזה, כדי שבעז"ה כשאני אגמור בסוף השנה את לימודי העריכה לשונית שלי, תהיה לי עבודה בעריכה/הגהה.

זו ממש שליחות!!

ועכשיו אחרי שקצת חשפתי את עצמי, אתם יכולים להבין מאיפה באה החתימה שלי! 

ורק שתדעו שבעריכה מביאים לנו מלא דוגמות לטעויות. העניין הוא שהמרצים אף פעם לא צריכים להמציא טעויות, כי יש מספיק אמיתיות. וחמורות יותר!!

צריך לומר עברית תקינה, לא?
אבל למי אכפת...

אירוני משהו..:S

א. תמיד ראיתי את הביטוי הזה כאמירה נוסטלגית שמתרפקת על העבר, ולדעתי זו אכן הייתה כוונת המשורר. (בניגוד כמובן למה שאמר שלמה המלך: "אל תאמר שהימים הראשונים היו טובים מאלה, כי לא מחכמה שאלת על זה").

האם מישהו בכלל משתמש בביטוי הזה, או מקשיב לשירים הישנים האלה? אני מאמין שאני מהבודדים הצעירים שעדיין נהנים ממוזיקה כזו.

ב. הדברים שלך מאוד הזכירו לי את מה נעשה לביטוי "להיות עם חופשי" שיש לנו בהמנון. המשורר התכוון ליציאה מהגלות ולזכות להיות אדונים לעצמנו, אבל כוחות שונים (גם חרדיים וגם חילוניים, ולדעתי החרדים עשו את זה קודם) עיוותו את הביטוי ל"חופשי" מהמצוות וכראיה לכך שמדינת ישראל קמה אך ירק כדי שכולם יתפקרו.

אבל לי צורם שמשתמשים בביטוי הזה בדור שלנו. זה מזכיר לי קצת, למרות ההבדל הברור, את הגעגועים לגלויות השונות במקום להודות על המצב שזכינו לו.

או את ההערצה לדור החלוצי הישן כאילו הם מלאכים ואנחנו בני אדם, או הם בני אדם ואנחנו כחמורים (ולא כחמורו של ז'בוטינסקי).

גם אני מאוד אוהב את הזמר העברי הזה של פעם, אבל דוקא את היצירות הערכיות שלו, בעיקר סביב בניין הארץ והשליחות. זה שהמילים גבוהות והלחנים תמימים זה לא עושה אותן ערכיות, ולא נותן חותמת לכלל השירים שיש מהם גם שירי כפירה ועגבים ברורים.

ב. "להיות עם חופשי"- אני מעריך שזו באמת לא כוונת המשורר, אבל כשחרדי רואה את ההתנהלות הנפשעת, דורסנות ובוז שהיו כלפי היישוב הישן ואנשי התורה, ורואה במגילת העצמאות את המושג העמום "צור ישראל", הוא גם ממליץ את זה על המנון המדינה. זאת אומרת לא המילים הם מה שגרמו לאותו חרדי לחשוב ככה, אלא המציאות בשטח...

ואני מניח שחרדי סטנדרטי בכלל לא מכיר את ההיסטוריה סביב הביטוי "צור ישראל" כך שדווקא זה אמור להיות בעל רושם חיובי עליו. צריך להיות מאוד מפולפל כדי לחשוב שצור ישראל זה העם. אין אוקימתות כאלה.

וכשאני מסתכל על התורה והמצווה במדינת ישראל, אני רואה ברכה שלא נראה כמוה מימי קדם ומשנים קדמוניות. עשרות אלפי אברכים? תקציבים מהמדינה? גוף רשמי ממלכתי-דתי וממלכתי-חרדי? חזרה בתשובה גדולה? מימון של הילולות? ערוץ טלוויזיה ששם את המסורת על ראש שמחתו (אני מדבר על 14)? ראש ממשלה שמברך שהחיינו במליאת הכנסת על כך שבס"ד התחלנו להחזיר גם את רן גווילי הי"ד? ראש ממשלה שמצטלם אחרי מלחמת "עם כלביא" ואומר בקולו שהיה גם סיעתא דשמייא גדולה? שבתות וחגים בעלי מעמד ומשמעות חוקית? כמות לא נורמלית של ישיבות ואברכים? צבא שבו אפשר להיכנס ולצאת דתי עם רבנות צבאית די טובה (לאבא שלי לא היה שבריר מהטוב שיש היום לחייל הדתי)?

בקיצור, הבנת.

לצערנו, הרבה מהצאצאים של הדור הזה כבר לא מחוברים לארץ.

עם נטפרי יותר קל אם את יודעת?

1. כנראה קשור לסינון כמו שאמרו ובהצלחה עם זה!!

2. לאחרונה אני אוהבת לקרוא ספרות בעברית ופחות מתורגמת. תלוי בסיגנון שלך גם על העלילה אם את אוהבת משהו יותר עם קשר מקומי אלייך או סיפור דימיוני זר יפה או מרגש במיוחד. וברור שהולכים לספריה מאיפה עוד תביאי ספרים? אם יש באיזור מגורייך ספריה ציבורית טובה יהיו שם גם ספרים ישנים שלא מוצאים בחנות וגם חדשים וטובים וזה נחמד, ובכלופן אפשר לבקש מהם (אני בכוונה לא ממליצה ספציפית כי אני גם לא כזאת תועלת ספרים. היום יש לי יותר פנאי לקרוא ספרות יפה אבל אין לי ידע רחב בזה 🤷‍♀️ אני מכירה אחד גיק של ספרים אבל) ממליצה בכולופן לבקש המלצות או לקרוא ביקורות לפני שאת בוחרת כי באסה להתחיל ולהישבר אחרי 3 עמודים חחחח

גם הפורום כיום אינו מה שהיה לפני שנה,

די דעך.

הרבה ניקים ותיקים התחלפו בניקים אחרים.  כנראה הרוב לא יזהו את הניק הותיק, גם אם היית יודע אותו.   

אפשר לעשות חיפוש בפורום ולנסות למצוא אותו

(או לשאול כאן האם מישהי זוכרת את השרשור ויכולה לקשר אליו)

חיפוש בפורומים

ופתחתי חדש

בעו"ס, היינו לימוד תורה.

עד אז אגבש דעה עם בעלי, בטח נשקיע בלחיות היטב בכדי למות היטב

חשוב לא להתרגש

כשמאה מיליון דולר נופלים אל כיסי.

בנוסף לא מצאתי עדיין מי שילמד אותי את הדברים מפיו, ועליי ללמוד לפני שאצא לשדה.

הרבה יותר חשוב להרים מיזמים שיעשו את העבודה ויכניסו כסף אחר כך

מלתרום אותו ובעצם לאבד אותו.

בכללי אני מעדיף לתת דגים ולא חכות.

לא? 

היה לי פעם סיפור עם עבודה משרדית קטנה שהייתה לי וחברה במצב כלכלי לא פשוט. בקיצור נתתי לה את זה נטו כצדקה וגם שילמתי קצת קדימה על עוד חודש כדי לעזור עם חוב ספציפי.

מפה לשם.

בחודש הראשון היה מעצבן והיא עשתה את זה לא כל כך טוב. בחודש השני עשתה את זה טוב. בחודש השלישי עשתה מעולה ממש.

החוב נגמר מזמן. היא עבדה שם עוד שנה והייתי מרוצה מהעבודה שלה. התבאסתי ושמחתי כשהיא עזבה.

הערתי ברצינות אם הציניות פוספסה כדי שלא תצא תקלה

'באתי עדיך - האם הכרתני? הנני היהודי, ריב לנו לעולמים...'

חוץ מזה מי אמר שמותר לנפץ ע"ז שאינה שלך, ואולי לפי דינא דמלכותא כל ממצא שייך למדינה. וגם מי אמר שהוא ע"ז? והאם הולכים בזה לפי חזקה או לפי סימנים או לפי מה שאומר הארכאולוג?

"כי את מזבחותם תתצון, ואת מצבותם תשברון

ואת אשריהם תכרותון."

יהודי כלל לא רשאי להחזיק בפסלים

מבחינה ממונית הפסל לא שווה כלום

ונחשוב כאפר, כי צריך לשרוף אותו.

מותר להחזיק דברים שלא שווים כלום.

ולא בטוח שאיסורי הנאה אכן לא שווים כלום.

ובכל זאת אסור להחזיק פסל

תציץ בפניני הלכה לגבי דין של ביטול עבודה זרה, ובחלוקה שבין בעלות יהודית לבעלות של גוי.

כאן הלכה ה - ביטול עבודה זרה של גוי | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א וכאן הלכה ו - עבודה זרה של ישראל אינה בטלה לעולם | פרק י - איסור הנאה | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

על פניו נראה שלא בטל מזה דין עבודה זרה, אם כי זה יהיה גם תלוי בשאלה האם הפסל נמצא באזור שהיה יהודי או לא. עכשיו באמת תהיה השאלה האם בכלל זה משהו שבידך לאבד או שאתה צריך לתת את זה למדינה. זו שאלה מעניינת מאוד.

צריך שאלת רב על כזה דבר. לא לנחש בעצמנו.

אם זו שאלה רק לעיון - יש על זה מאמר בתחומין לו. המסקנה שלו לא לנתץ, כי עבודה זרה שאף אחד לא עובד היום בטלה מאליה. וגם אם יש חשש שהפסל היה של ישראל, זה ספק ספיקא - כי אולי הישראל לא השתמש בו לפולחן. ראה גם כאן:

הלכה ח - תיירות | פרק יב - בתי פולחן וסמלים | פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד שליט"א

זו אמירה מאוד מוזרה.

לאיזה עוד שימוש ישראלים החזיקו פסלי עבודה זרה? בזמן שעבודה זרה שולטת בכיפה, קשה לומר שהיו מי שהחזיקו דבר כזה רק לנוי.

אם חזקת רוב פסלים שהם לנוי. אז בשביל להוציא מחזקה יש כללים הלכתיים ביורה דעה

שרוב הפסלונים של הישראלים לא שימשו לפולחן אלא למסחר או דברים אחרים

(יש על זה הרחבה במאמר אחר בתחומין יג. בלי קשר למאמר - אני שמעתי מארכיאולוגית שמתישהו הארכיאולוגים הגיעו למסקנה שהיו פסלונים שפשוט שימשו למשחק ילדים)

אם יש 9 חנויות כשרות ואחת טרפה ונמצא בשר ביניהם, ושרלוק הולמס אומר שיש ממצאים מיקרוסקופים שזה טרפה, מה הדין?

למשל בתכלת, למרות הממצאים המחקריים, רוב הפוסקים לא פסקו שזה התכלת

אבל מעניין, אחפש לקרוא בתחומין

התרפים שמיכל שמה במיטה של דוד.

או האריות בכסא שלמה.

גם בארכאולוגיה יש כזה דבר פסלים שהם בבירור לנוי. אני לא יודע לגבי הארץ, אבל בבבל היו הרבה כאלה בארמונות

(ואם התכוונת למה שהארכיאולוגית סיפרה לי בנוגע לצלמיות משחק - דומני שהיא התכוונה אפילו לא רק אצל יהודים, אלא בכלל)

וכן, המעשה הנכון הוא לפתוח הפניות 👍