את יכולה להזיק לעצמך

יש לי חברה שהתחילה בדיאטה קיצונית בלי שום הדרכה

והיא היתה אנורקסית בסכנה

כי חשבה שהיא שמנה

תחשבי קצת לפני שאת מתחילה

 איפה זה נמצא ??

קודם כל , תלמדי לאהוב ת'צמך .. נכון , אולי את שמנה , או לא נראית הכי טוב , או לוידת מה , אבל תאהבי את עצמך איך שאת . 

ואז גם תשדרי לסביבה שאת סבבה עם עצמך , ופחות ירדו עלייך , וגם לך זה יהיה יותר טוב ..

עכשיו , כדי להרזות וזה , קודם כל , אל - לא תאכלי . פשוט לא ! אני גם לא יודעת בת כמה את , אבל בכל סביבות גיל העשרה - גיל ההתבגרות , זה ממש לא טוב לעשות דיאטה וכאלה , כי זה הגיל שהכי מתפתחים וכ'ו . 

אז מה שאת כן יכולה לעשות , זה קודם כל - לאכול 3 ארוחות טובות [עם כל אבות המזון וכאלה] ולהשתדל לא לאכול בניהם , [אפשר איזה פרי , ירק , משו כזה ..] .. באמת , לאכול בריא - זה מה שהכי עוזר ..

ותעשי מלאא ספורט .. [הליכות , ריצות , כפיפות בטן וכ'ו ..]

ובאמת , הכי טוב זה ללכת לדיאטנית .. או שתעשי את זה עם האחות של האולפנה שלך או משו ..

ונכון יש את הסרגל בדיקת השמנה ? אז זה חארטה . כאילו ממש .. כי אי אפשר לבדוק את זה רק ע"פ גובה ומשקל , צריך לבדוק גם אם יש לך עצמות כבדות\קלות , איך את נראית וכ'ו .. קיצור זה שטויות . 

ושוב , הכי חשוב - זה לאהוב את עצמך כמו שאת . בהצלחה מותק !!

http://www.goleango.com/bmi-kids-calculator.php

משקל-46

גובה-182..

זה אומר שאם יש בת כזאתי גבוהה

היא צריכה להיות אנורקסיתת..

זה חרטות ממש.!!!!

בקשר ללהאמין שאני נראית טוב זה לא כ"כ מצליח לי.. 

עד שאני מצליחה החברים\האחים שלי מזכירים לי את זה ..

אפשר כמו שאומרים לאהוב את עצמך למרות זה וכו' וכו'..

איפושהו באיזה מקום עדיין זה יפריע כי תמיד רוצים גם שכולם יאהבו..

אני אישית עשיתי דיאטה לא הלכתי לדיאטן אבל היה לי חבר שהלך ועשיתי כמוהו.. הורדתי כ14 קילו בשלושה חודשים..

בשביל לעשות דיאטה את קודם כל צריכה להחליט בלב שלם שזה מה שאת רוצה ואת לא תוותרי לעצמך בשום מצב!!

(לכן כדאי שזה לא תיהיה דיאטה יותר מידי קשה) 

וגם חשוב מאוד לדעת מתי להפסיק, שזה לא יהפוך לאנורקסיה.. כלומר שימי לעצמך גבול נגיד 15 קילו אולי קצת יותר כל אחת כמה שצריך..

תאמיני לי שהחלק הקשה זה רק השבועיים הראשונים.. אחרי זה, מתרגלים!

כן התרגלתי לאכול ביום:בבוקר- רק ירקות. צהריים. בשרי (עוף/שניצל) לפעמים מרק וסלטים ובערב 2 פרוסות עם ממרח ו2 פירות ביום.. +הרבה ירקות פה ושם.. (אולי מה שאני עשיתי לא הכי טוב אבל זה עבד)

אחרי שבועיים כבר רגילים להגיד לא לממתקים ולא לכל מיני דברים שכבר הופכים לפחות מגרים אחרי שמחליטים לעשות את הצעד של דיאטה.. וכמובן שאחרי שרואים שזה אכן עובד והמשקל מראה שירדו קילו או שתיים זה מעודד ונותן כח להמשיך..

אז אני רק יאחל בהצלחה!!!

אנונימי- הדיאטה שסיגלת לעצמך לא טובה מאוזנת בעליל, לא להמליץ לאחרים!

אנונימית יקרה, אם תרצי ייעוץ, תפני באישי, תגידי לי מה גילך משקל גובה מבנה, וכו' ואני יכולה לנסות לעזור לך,

אך כמו שאמרו כאן, דבר ראשון תאהבי את עצמך ללא תנאי!

רק ככה תצליחי ואל תקשיבי לאף אחד, כי לכל אחד יש את הדפקים שלו, ןביננו עדיף קצת שכבות שומן ואישיות נהדרת מאשר ההיפך.

יום טוב מתוקה!

כדור !! אני ממש מיואשת..

את מצחיקה? חמודה? יש לך לב טוב?

חכמה?

אני לא מהפורום הזה ככה שאני לא אכיר אותך.

סתם!!שמן זה דבר חמוד!!אני מתה על בנות שמנות!!Zה פשוט מתוק!!! |רציני|

תוכלי הכל חוץ מלחם!

אל תעשי שום צעד רציני בלי לשאול מישהו שמבין!!

הדברים היחידים שאת יכולה לעשות בלי לשאול דיאטנית זה לא לאכול ממתקים, לאכול מסודר (-3 ארוחות שיש בהם את 3 אבות המזון- פחממות, ירקות וחלבון ועוד 2 ארוחות ביניים קטנות של פרי, ירק וכו'..) ולעשות ספורט.. (-אבל לא בטירוף, כי יותר מידי זה גם לא טוב..)

בהצלחה!

דבר ראשון: זה אולי קצת קשה, אבל תתחילי במחשבה שאת עושה את זה בשבילך. שהמחשבה "כשאני אהיה רזה יתחילו איתי/ יהיו לי יותר חברות/ יאהבו אותי יותר" לא תעלה לך בראש בכלל. יש שמנים מלאי חברים ודחלילים מנודים. זה לא קשור. לכן כל צעד שאת עושה קשור אך ורק בבריאות שלך, ובתחושה שלך לגבי עצמך. החברה היא סתם נספח לעניין.

דבר שני: תמנעי מממתקים- אבל לא לחלוטין. תרשי לך מדי פעם שטות אחת או 2, תפנקי את עצמך פעם בשבוע בארוחה גדולה (ארוחה מותרת) במסעדה או בבית. כל פעם שיבוא לך לאכול שטויות תאמרי לעצמך: "זה לארוחה המותרת." וככה תוכלי להתגבר, ולא לנצח. 

כבר אמרו חכמים ממני- בדיאטה מותר הכל- השאלה מה הכמויות.

דבר שלישי: תשבעי מארוחות, תשלבי חלבונים (ביצים, גבינות עוף וכדו') עם פחמימות מורכבות (פסטה מחיטה מלאה, לחם מחיטה מלאה) תפנקי את עצמך בסלטים למיניהם.

דבר רביעי: במקום לאכול 3 ארוחות גדולות, תחלקי את זה לשש קטנות.

דבר חמישי: תאכלי המון ירקות, ועד 4 פירות ביום.

דבר שישי: תשתי מים! הרבה! 

דבר שביעי: אל תתפתי לדיאטות כסח.. הם שוות לכפרות בערך, ורק מזיקות. אם לא אוכלים- לא מרזים. תחשבי על המונח חילוף חומרים- החומרים בגוף מ ת ח ל פ י ם.

דבר שמיני: תשמחי על ההישגים, אפילו הקטנים ביותר!

דבר תשיעי: על נפילות אל תבכי... כולם לפעמים אוכלים יותר וזה לא הורס את הדיאטה ולא משמינים מהתקף אכילה אחד (ויש כאלו שסוברים שזה דווקא עוזר פעם ב-) קורה, ולמחרת, או מיד אחכ ממשיכים כרגיל.

אל תשכחי לאהוב את עצמך בכל מצב- כי למרות מה שמנסים להעביר לנו היום בדרכים לא דרכים אנחנו קודם כל הפנימיות שלנו. ואם את גומלת חסדים, מקיימת מצוות, ומשתדלת להיות אדם טוב (אין לנו ספק שאת כזו) את ראויה לכל ההערכה בעולם.

תעדכני אותנו! בהמון אהבה- אנחנו <3

כי את חושבת ככה או כי את באמת כזאתי?

אל תקשיבי לכל הבנות פה שאומרות לך דברים לא מועילים , כמו לא לאכול לחם [ ?]  אני ממש מציעה שתלכי לדיאטנית \ תתיעצי עם אמא שלך ,וביחד תסגלו לעצמך תפריט נכון !

ה שלא מזיק אף פעם - לעשות ספורט ! הליכות ,,ריצות,שחייה ריקוד,פילאטיס,זומבה .. תבחרי איזה משהו שאת אוהבת ותתמידי !

ותמיד תמיד תאהבי את עצמך לא משנה מה יקרה ומה יהיה !

3>

אם את רוצה הסברים, אפשר באישי...

אני לא חושבת שזה הגיוני שיש אנשים שנולדים רזים ואנשים שנולדים שמנים או עם נטייה להשמנה, אבל בעצם כולם חייבים להיות רזים. כי ככה יפה כי ככה רואים בפרסומות כי אין בגדים לשמנים ועוד. משהו דפוק. בסופו של דבר מספר הקילוגרמים לא משנים כלום. זה לא יעצור אותך בעבודה, לא יעצור אותך בחברה (ואם צוחקים זה בגלל שאת לא שלמה עם עצמך ומשדרת "כן, תצחקו עלי אני שמנה מכוערת") ואפילו בעל: לא היית רוצה להתחתן אחרי דיאטת כסח עם מישהו שמשוכנע שאת רזה ואחרי שנה שנתיים לנסות לחיות עם מישהו שלא אוהב איך שאת נראית, מעיר לך הערות ומציע הצעות מעצבנות של דיאטה, כושר ותזונה נכונה. יש מספיק אנשים שאוהבים אנשים שמנים. יש מספיק שמנים שאוהבים את עצמם. כמובן שלא כדאי להיסחף ולדאוג להישאר בריאים, אבל זה גם אנשים רזים צריכים לדעת. את יכולה להיות שמנה ולחיות באושר. הכל תלוי בך. 

אומנם לא ראיתי את בכותבת ,אבל אם היא אומרת שיש לה בעייה של עודף משקל ,צריך לטפל בזה . זה לא רק עניין של יופי .. בגיל מבוגר יותר יכולים להתגלות בעיות בנשימה ,סוכר וכו' בגלל זה

לא יודעת איך קוראים לו אבל האריזה שלו היא בצבע כתום כזה

לה בוטה במקרה?

מכירה יש לו ריח טוב אבל לא עפתי על הסרום עצמו... 

ניסיתי גם את קאבלו והבעיה היתה הפוכה.. הסרום מעולה והריח לא

תודה רבה!

דווקא לי הוא היה מצויין אולי תלוי בסוג שיער

ברצ'ה,רני,זוהר אריאל,

ברחוב ההסתדרות בפתח תקוה יש חנויות בסגנון.

רק ידעתי שזה של אולפניסטיות...

??
השמלות שם עולות 500 שקל

מכירה את התופעה- והם היחידים שלא גרמו לי לפריחה/ אדמומית וכו'

אבל מבינה אותך כי אני גם חולה עליו.

יש את אלה שהולכות עם שכבות שזה יותר סרפנים וחצאיות בסיס או טוניקות שזה הצנועות יותר

ויש כאלה שפחות מפריע להם שרוולים ארוכים, כיסוי מלא או חלקי ומכנסים גינס מתחת לחצאית או שרוואל רחב.

אז תראי מה מתאים לך ומאיזה אזור את ואז תוכלי לראות מה החנויות שקרובות אלייך ומומלצות. גם מלא מיד שניה.

אני שמתי לב שצריך הבנה בסיסית  בסטייל בשביל להרכיב את הלוק כי זה באמת מורכב מכל מיני... אפשר ללבוש את אותו בגד ולהיראות בסגנון שונה, מבינה?

נזם זה מהמם בעיני ויכול להיות עדין וגם פחות למי שרוצה את הסגנון הלא עדין למשל.

כל מיני תכשיטים פשוטים מחנויות כמו סיאם ואותנטי או סתם מהשוק וחנויות מוזרות כאלה

חוץ מזה אפשר לעכוב אחרי מישהי באינסטגרם שאת מתחברת לסגנון ואז לשאול או שהיא שמה המלצות וקודים להנחות

אבל מבינה אותך כי אני גם חולה עליו.

יש את אלה שהולכות עם שכבות שזה יותר סרפנים וחצאיות בסיס או טוניקות שזה הצנועות יותר

ויש כאלה שפחות מפריע להם שרוולים ארוכים, כיסוי מלא או חלקי ומכנסים גינס מתחת לחצאית או שרוואל רחב.

אז תראי מה מתאים לך ומאיזה אזור את ואז תוכלי לראות מה החנויות שקרובות אלייך ומומלצות. גם מלא מיד שניה.

אני שמתי לב שצריך הבנה בסיסית  בסטייל בשביל להרכיב את הלוק כי זה באמת מורכב מכל מיני... אפשר ללבוש את אותו בגד ולהיראות בסגנון שונה, מבינה?

נזם זה מהמם בעיני ויכול להיות עדין וגם פחות למי שרוצה את הסגנון הלא עדין למשל.

כל מיני תכשיטים פשוטים מחנויות כמו סיאם ואותנטי או סתם מהשוק וחנויות מוזרות כאלה

חוץ מזה אפשר לעכוב אחרי מישהי באינסטגרם שאת מתחברת לסגנון ואז לשאול או שהיא שמה המלצות וקודים להנחות

יש אחלה קרם הגנה לא שומני וכמעט ללא ריח .

סבון פנים של דוקטור פישר משמש אותי בשנתיים האחרונות (יש לי עור שומני) והוא נהדר

סניפים שלהם..

את יודעת אם אפשר להזמין מהם?

אני לא מתמצאת תשאלי AI😅 יודעת יש ספריי כזה שנותן נפח.. או שאת יכולה לסרק את השיער בצורה כזאת שתכסי עם שיער איפה שחסר... 

לגרום לשיער להיות מלא יותר באופן טבעי מדבר אלייך? אם כן אז יש את כל השיטות של לעסות את הקרקפת בשמנים מסויימים. קיק, קוקוס, רוזמרין... ויש עוד מלא טיפים ברשת.

בינתיים זה מציק לי בהרבה סיטואציות אני מעדיפה ללבוש שרוול ארוך

עברתי 18 אם זו השאלה...

אשמח לעוד תגובות

שיעור עצום של בנות עושות טיפולי לייזר מלאים ואז זה גם כולל ידיים

ברור שיהיו הבדלי נורמות של טיפוח בין הדור של ההורים לבין הדור הדור הצעיר

גם הורדת שיער מלאה בלייזר הפכה לנורמה גורפת אצל צעירות רווקות, לעומת הדור של האמהות שלנו, כשהן היו רווקות

לק"י

בעיני זה סתם מיותר להוריד בידיים. ובטח שלא אלבש ארוך רק כי יש כאלה שכן מורידות (ובטח אם את לא שעירה במיוחד).

אבל אם זה ממש מפריע לך, בגיל שלך לא חושבת שצריך לשאול את ההורים.

וגם לגבי הבעל העתידי- לא הייתי עושה או לא עושה את זה  רק בשבילו.

מה הטענה?

אם את מעל 18 זה הגיוני ולגיטימי שאת תבחרי איפה לטפח את הגוף שלך ואיך....

שזה שטויות וגם ככה יורד לבד עם השנים

שאין עם זה בעיה ולא צריך

אני מאמינה שאם זה חשוב לך ותסבירי לּה שזה חשוב

לא תהיה לה בעיה

זה לא עקרוני

זה סתם מוזר לה כי בדור שלה זה לא היה נפוץ...

אני התחלתי לייזר בגיל 17 ולאמא שלי זה היה מוזר

הסברתי לה שכולן עושות את זה היום וזה חריג חברתית לשאר עם שערות והיא הסכימה (אצלנו זה היה חריג... זה תלוי חברה)

אולי לחלק מהנשים.

סתם מנחשת

נעלמות לה כשהיא מבשלת מהחום חחח

לק"י

אבל לא יודעת אם מה שיש נושר.

וזה באמת בגיל מבוגר יותר.

אני בת 20, מורידה מידי פעם, ומיד פעם לא, תלוי כמה זמן יש לי להתמסר לזה. אוהבת להוריד בשביל התחושה החלקה,

אבל מכירה הרבה מאוד בנות מסביבי, בנות מטופחות לגמרי (בגילאי 20+) שלא מורידות.

גם אם לא ברור למה, רוצה לחזק אותך שכיבוד ההורים חשוב מאוד, בכל גיל. ואשרייך שאת רוצה לכבד את דעתה! 

שנכון שכיבוד הורים חשוב מאוד

אבל זה לא באמת נכלל בחיוב הזה

זה הבעלות שלה על הגוף שלה..

לא חושבת שאמא אמורה להחליט על הבת שלה מה לעשות עם הגוף שלה

אבל בסוף זה עניין של דינמיקות ומשתנה בין מערכות יחסים

רק לשים לב כי לפעמים אנשים מוחקים את עצמם כדי לכבד הורים..  ויש הגדרות ברורות בהלכה מה בגדר כיבוד הורים ומה לא

זה לא עניין של להחליט, אנחנו לא במלחמת כוחות והפגנת שליטה. אם היא רוצה היא תעשה מה שהיא תבחר לעשות.

זה הבחירה *לכבד*,

כמובן שאפשר לשבת לשיחה עם אמא, להסביר לה בכנות את הקושי ואולי בעקבות זה הרצון שלה ישתנה.

אבל גם אם לא תשנה את דעתה, אנחנו עדיין מחוייבים *לכבד*, שזה אומר לבחור לעשות את רצונה. 

הגבול בין 'לרצות' מלשון ריצוי,

ללכבד ולעשות את רצונה הוא קל ודק עד אימה.

ואם הפותחת נמצאת במקום כזה, אז כדאי לשים לב לזה.

קשה מאד מול הורים להיות ככה, ואם זה נשאר בראש עמוק ,

זה נששאר לפעמים גם מול הבעל.

וזה משתק. ומטריף את הדעת.

להיות במקום מרצה עלול להגיע עד מחיקה עצמית ומקומות לא טובים בכלל.

שימו לב פשוט שלכבד זה הגדרות מאד ברורות בהלכה.

ולדעתי אמא שאומרת לילדה מעל 18 לא להוריד שערות זה לא מכבד מצד האמא.

נכון. אין לה כיבוד ילדים. היא האמא.

אבל יש כבוד האדם.

וזה גופה שלה.

קצת דרמטי יצא לי,

אבל כדאי לשים לב לא להגיע לריצוי בקיצור...

בהצלחה לך!!

אמא שלי היא לא הנושא כתבתי שאם אשכנע היא תסכים בסוף, היא יודעת שהבחירה שלי

אבל עדיין תמיד רוצה "לקבל את ברכתה" לדברים שאני עושה

והמטרה של השרשור הזה היתה עבורי להבין האם ההרגשה שלי צודקת או שאני מתביישת לחינם

האם זה בראש שלי או שבאמת הזמנים השתנו והיום זה כבר ממש נראה לא מטופח

אם ברמה שזה יבלוט אפילו לגברים ויפריע להם מרוב שזה לא מקובל

אז זה כל מה שניסיתי להבין... תודה נסיכות שלי

התשובה של זה לדעתי תלוית חברה

אצלנו כולן מורידות

ואני הייתי מתביישת כשהיה לי

אבל יש מקומות שלגמרי לגיטימי לא להוריד...

אז זה תלוי מה את מרגישה

זה מפריע לך? (נשמע שכן...)
לכי על זה!!!!!!
למה לא בבעצם?

רק אם את לא מתכננת לייזר ואת בהירה, קחי בחשבון שהשיערות מתכהות עם הזמן ואז תהיי חייבת להתמיד....

למה זה שאלה של נורמה?
אם זה מפריע לך....