אשמח לעוד רעיונות...

זה השלב בחיים שלומדים קצת לסנן, למדר>>

ליצור את המרחב האישי שלך -שממנו יווצר המרחב המשפחתי החדש שלך כזוג.

אני לא רואה בעיה להגיד שאת הולכת עם חברה

אם הם ישאלו איזו- את יכולה לתאם מראש עם חברה שתגידי את השם שלה (שלא יהיו פאדיחות אח,כ...)

או את יכולה לומר שאת יוצאת איתי

בס"ד

תגידי שאת יוצאת לחברה/ הרצאה/ שיעור באוני/ ביביסיטר.

וכשאת יוצאת, תצאי רגיל- ללא תסרוקת /עגילים וכו',

ובלובי של הבניין תסדרי את השיער, תתאפרי ותענדי את התכשיטים..

ככה אני הייתי עושה..

אבל עדין כמעט תמיד ידעו שאני יוצאת. הייתי מתארגנת עם דלת סגורה ממש רבע שעה לפני שהייתי יוצאת מהבית,

כך שחשבו שאני מדברת בטלפון או סתם מתלבשת, ואז פותחת את הדלת של החדר, אומרת "הלכתי", והולכת,

לא היה להם כ"כ זמן לתחקר אותי..

ובמעלית/ בלובי/ חדר מדרגות הייתי מתאפרת וכו', לא היה לי נעים שיראו שיצאתי מגונדרת..

בהצלחה חמודה! שבעז"ה תמצאי אותו בקרוב ממש!!

מסכימה עם אמונה פשוטה. איזה סיוט זה להתאפר או להסתרק בחדר מדרגות!

יכול להיות שאת עדיין צעירה ולכן לא נעים לך שההורים ידעו?

בכל אופן תמיד אפשר ללכת לחברה ולהתארגן אצלה.

או עוד שיעור/חוג/קורס/משהו בערב.

זה יקל להסתיר דייטים או דברים מסוג דומה ממי שלא אמור לדעת.

אם את בתחילת הדרך וההורים לא יודעים בכלל על כך שאת מתחילה "לצאת", זה נראה לי קצת לא מוסרי. בכל זאת, הם גידלו אותך במסירות לא מעט שנים. מגיע להם לדעת.

*אם ההורים יודעים שאת בכיוון, אבל אינך רוצה שידעו על כל יציאה ויציאה - אני לוקחת את דברי בחזרה.

אפילו שאני בן ואני לא מתאפר לפני... קשה מאוד להסתיר מההורים.
בסופו של דבר הם יראו את החשבון טלפון ,את זה שאת מאושרת/להיפך ועוד...
אני חושב שאחרי כמה פעמים אפשר לספר ובאותו משפט לבקש את המרחב האישי (כמובן שבכבוד).

לא חייב לספר כל דבר, ואני לא רואה בזה חוסר כיבוד הורים, יש פרטיות וזכותי לשמור עליה, כשיהיה משהו רלווטי הם הראשונים שידעו, אבל אין סיבה ללכת לספר על כל יציאה..

אני לא ייכנס לסיבות למה את לא רוצה לספר,
תגידי משהו חלקי שהוא לא שקר.

לא אמרתי שצריך לספר על כל יציאה. אבל כשמתחילים לצאת צריך להודיע/לבקש את רשותם - תלוי באדם, בשלב בו הוא נמצא בחיים ועוד ועוד. לא הוגן לשתף את ההורים מאוחר ולהודיע להם חודשיים לפני החתונה (אני בכוונה מקצינה). אחרי הכל, הם אלו שישלמו את הוצאות החתונה, יתמכו בתחילת הדרך וכו'. אחרי כל השנים שגידלו אותנו במסירות, נתנו מעצמם והשקיעו בנו כל כך הרבה, מגיע להם קצת יותר. בפרט שהמסירות, הנתינה וההשקעה תמשיך אחר החתונה...

מאיפה ההמצאה הזו? אדם מתחיל לצאת מתי שהוא מרגיש שזה נכון לו, ולא להורים שלו...

ואני לא אמרתי שצריך להודיע חודשיים מהחתונה... הורים לא צריכים לדעת על כל אחת שאני יוצא איתה, זה זכותי!!!

כשיהיה קשר רציני ואני אדע שזה הולך למקום של חתונה אני אספר להם, אבל לא בא לי שכל פעם שאני יוצא יתחילו לשאול שאלות כמו מי היא? מה היא עושה מה סבתא שלה עושה ובת כמה היא, זה חופררר!!!

מבחינתי שידעו מהתחלה..ובת שההורים שלה קשורים אליה זה כיף לספר!! ורואים שהיא יוצאת..

אנא, קרא היטב לפני שאתה משיב. לא אמרתי שצריכים להודיע על כל אחת שיוצאים איתה, אלא שלפני שמחליטים לצאת (בכללי, לא עם בחורה ספציפית) וללכת לכיוון הזה, יש להודיע להורים. אם אדם יודיע רק כשיגיע הקשר הרציני - כנראה זה יהיה מספיק רציני כדי "להריץ" אותו אחרי כמה חודשים. היינו: להתחתן. שוב, זה לא הוגן לעשות את זה להורים שכל ההוצאות "נופלות" עליהם. אפילו שההוצאות האלו מסיבות משמחות...

וכן, יש מקרים שכדאי לבקש ולא להודיע. למשל, כשצעירים מאד, ואז מן הסתם אין יותר מדי אפשרויות עבודה וכו', וממילא ההתבססות על ההורים תהיה גדולה יותר. ומי שלא מבקש אלא מודיע - שיקח אחריות ולא יבוא אח"כ בדרישות להוריו... זו דעתי הכללית, ומובן שכל מקרה לגופו.

אני כבר מרגישה לא נעים שתגובתי הסיטה את השרשור, לכן אם יש עוד הערות/הארות, נראה לי שיהיה כדאי לפתוח את זה כנושא נפרד וזהו.

כל בית מתנהל אחרת,

יש יחסים שונים עם הורים וכו'.

לא כולם יכולית לקום ולהעלם.

ולי יש אמא שמתקשרת גם אם אני מטר מחוץ לבית..

היא למדה..

(הגיעה הזמן בגילי המופלג.. )

יוצאת -

ואם מקובל אצלכם להודיע לאן הולכים,

את אומרת שיש לך איזושהי פגישה (אפשר לומר: פגישה חברתית..)

ואם ההורים ישאלו אם זה עם מישהו.. בפעם הראשונה, או בהמשך -

אז לכאורה, אין ברירה.. תגידי: כן...

בדרך כלל (בפרט אם הם רוצים אח"כ לשתות משהו עם חלב) - לא יאכלו אותך.. שאלו -קיבלו תשובה.

אבל - אם את כ"כ חוששת, צריך להבין - מה הסיבה..

למשל, ההורים חושבים שאת מאד צעירה?

אז עדיף לכאורה שהנושא יעלה לדיון, בעוד מועד.

גם אם זה יבוא דרך "גילוי" כזה שלהם - אם לא לפני כן.

תשמעי את דעתם, תעני בכבוד. אולי הם ישתכנעו ממך. אולי תחשבי שהם צודקים.

לפעמים מפתיע לראות כמה הורים מבינים שמשהו משתנה... (בלי להכירך אישית).

פשוט לצאת יותר מהבית ובלי קשר לבנים

עד שיתרגלו שאת יוצאת מהבית יחסית הרבה וכך פחות תצטרכי "לדווח" או שכבר תתחתני

קשה לי להציע לשקר ... (יום אחד גם את תהיי אימא לילדים  בגיל הזה )

הם יודעים באופן כללי שאת יוצאת ?

אם כן אפשר (אולי) לבקש שזה לא יהיה נושא לשיחה ותאמרי להם שאם יהיה משהו רציני הם יהיו הראשונים לדעת וכו..

כל הנ"ל בלי להכיר ובלי לנסות לשנות את ההורים או את ההתנהלות הקבועה בבית

אנשים,

היא כולה ביקשה עזרה ב-"הסוואת דייטים"

ולא מוסר על זה שהיא מסתירה...

אפשר ללכת להתארגן אצל חברה טובה שתספרי לה. 

(או לחילופין- חברה לא חטטנית.)

להורים שלי יש מדיניות ש:"בגיל הזה, לא שואלים לאן את יוצאת" 

אני בהחלט חושבת שיש זמן שבו צריך את להגדיל את המרחב האישי והעצמאות.

בהצלחה!

אני לא חושבת שתמיד זה כך..: תלוי מאיזו עמדה מגיעים ההורים, והילדים שלהם

כשהורה שואל לאן אתה הולך, הוא לא בהכרח רוצה "לחטט" או "להציק" או "להפריע"

הוא פשוט מתעניין מהסיבה הפשוטה: אתה הילד שלו..

                                             (אבל כמובן שלא אצל כולם מערכת היחסים כזו..)

להילה- יחד עם כל ההקדמה שכתבתי, אני מבינה לליבך..

ממליצה פשוט לומר את האמת בתמציתיות ובקצרה.. הם כבר יבינו את העניין

ומקווה בשבילך שהדרך שלהם להגיב, תהיה נוחה גם לך 

בהצלחה

אתם כולכם פשוט לא יודעים מה אתם מדברים!

זה מאוד אטרקטיבי להיות "גיבור" ו"גדול" ולהסתדר בלי ההורים אבל הנזק הוא קודם כל לכם.

מנסיוני ומנסיונם של חבריי ושל אישתי וחברותיה אין ולא יהיה כמו קשר חם ויעוץ מתמיד של ההורים בשלב המיוחד שבו אתם נמצאים בחייכם. אני לא מדבר על כפיות הטובה למי שגידל והביא אותכם עד הלום אלא על ההפסד שלכם ורק שלכם מכך שאתם מונעים מהמבוגר בעל הנסיון שמכיר אותכם הכי טוב בעולם והכי אוהב אותכם ורוצה בטובתכם לעזור לכם.

לא פעם אני שומע מחברות רווקות של אשתי (30+) את הטענה "לו רק היו לי הורים מלחיצים ו"נודניקים" כמו שלך...." 

אז תעשו טובה לעצמכם ודבר ראשון לפני שיוצאים לפגישה מספרים לאבא ואמא...

ולהתראות בפורום נשואים טריים....

מצטערת, יש לי אפס סובלנות להתנשאות שכזו,שהיא מעין ערבוביא של לעג לרש וכל מיני האשמות. סוֹרי.

וחבל..כי יש בתגובתך הרבה צדק,אבל לא אמת...

לא נכון לתת כלל גורף, למרות שייתכן שבד"כ צעירים נוטים לערב את הוריהם פחות מהרצוי.

היילה מאמיי , תלווי בת כמה את .. ?!

תודה לכל המגיבים...

אחותי התחתנה בגיל 19..=]=]

בתור הורה לילדים מתבגרים אני תמיד מקווה ומייחל שתהיה להם הפתיחות המספיקה לשתף אותי במה שמעסיק אותם, ושאהיה חכם מספיק לאפשר להם את מרחב המחיה גם כשהוא תוך שיתוף עם ההורים. נדמה לי שאכן כך הוא עם ילדיי, ואני מקווה שכך ימשיך.

הצטערתי לשמוע על האנשים כאן שחושבים שלשתף הורים זה מיותר או אף לא רצוי.

ובטוח שהכיוון של לשקר ולהעלים ולהתחפש הוא לא נכון! כלל ראשון ביחסים בין בני אדם בכלל ובפרט הורים וילדים וכמובן גם בני זוג - זה לדבר אמת ולהיות גלויים. לכל היותר לא לשתף - אך לשקר? להגיד שהלכתי לחברה ובאמת הלכתי לדייט? זה קודם כל לא ראוי, שנית זה גם לא יעבוד. ההורים ידעו מהר מאוד לאן את הולכת, כי יש להם את החוש הזה. (אינני מתכוון כמובן להורים ספציפיים - שאני לא מכיר - אלא להורה הטיפוסי) ושלישית - זה יתנקם אחר כך כפל כפליים, כי כשמתחילים עם חיים כפולים וחוסר יושר אין לזה סוף והחיים הופכים לסיוט.

בהצלחה.

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ואתה מרגש אותי