אני גם חושבת ללדת שם בעז"ה.

חברה שלי שילדה שם מאוד ממליצה!

היא אמרה שאפשר להביא לתינוקיה בכל רגע שרוצים.

חוץ מזה אני יודעת מגיסתי שילדה שם שהיא הייתה בחדר רק של ביות מלא.

אבל כל זה מדברים ששמעתי אז כדאי לך לברר יותר..

מאפשרים ביות מלא או חלקי (שזה כל היום אצל האמא ובלילה בתינוקיה).

יש חדרים מיוחדים לביות ככה שזה 2 בחדר עם התינוק ומנסים לא לערבב בין ביות ללא ביות אלא אם כן אין מקומות במחלקה.

גם במקרים של GBS חיובי ב 100% אין בעיה.

כשהאמא צריכה לצאת או להתקלח או אפילו סתם רוצה לישון היא יכולה לשים בתינוקיה בלי ביעה.

רק מה שכן כל בוקר בשביל הביקור רופאים בתינוקיה יבואו לקחת את הילד לבדיקה ויחזירו בסוף הביקור!

מקווה שעניתי מספיק מפורט.

אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת בכיף לדבר איתי.

דרך אגב (לא מנסה לפרסם אותם...) אני אישית לא ילדתי שם אבל אחותי כן והיא מאוד נהנתה ומידע אישי יש שם אחלה של צוות ויחס מקסים!

עם ביות מלא.

הם מאפשרים לשים  את התינוק בתינוקיה  בכל זמן נתון.

בד"כ מפרידים בין ביות ללא ביות, אבל אצלי בגלל שהייתי היחידה עם ביות מלא במחלקה ולא היה מקום אז הייתי עם מישהי ללא ביות...

בסה"כ היה מעולה

בסה"כ בבית חולים צריך לנצל את הזמן למנוחה ( עד כמה שאפשר .... )

אני מבינה את זה שיש נשים שאצלם זה לא ככה.

אני לא חושבת שנשים שבוחרות בביות צריכות לחשוב על זה,

נראה לי שזה צריך להיות באחריות ביה"ח.

בסך הכל מפריע לה של"מישהי123" היה מעולה בחדר עם מישהי ללא ביות.

כשהיא לא חושבת אולי לגברת ללא ביות שבחרה לנוח בבית חולים שגם זו בחירה ליגיטימית

לא מספיק היה נחמד שבסוף תינוק בכה לידה בלילה.

כן, זה באחריות הבית חולים.

וזו בדיוק התלונה של האנונימית. אחרי כזו תגובה היא ממליצה לכל מי שרוצה לישון בבית חולים להתרחק מלניאדו

זה לדאוג שכל מי שרוצה לישון עם תינוקה - יתאפשר לה. את זה דרש מהם חוזר משרד הבריאות מלפני כמה שנים. אם הם רוצים גם לדאוג שמי שלא רוצה לישון עם תינוק בחדר זה יתאפשר גם לה - זה נחמד מצדם, אבל הם לא מחויבים בזה. כמו שהם לא מחויבים לדאוג לי שלא אתאשפז עם מישהי שלפלאפון שלה יש מנגינה מעצבנת במיוחד, והוא מצלצל בתדירות של אחת לשעה.

נכון מאד שזו היתה כונתי ,

רק הערה נוספת -

אני ממש לא מכירה את לניאדו , אני אישית ילדתי במעיני הישועה והיה מעולה ,

ודוקא שמעתי שבחים רבים על לניאדו , אני אישית מפחדת ליסוע רחוק , ועדין לא ילדתי שם

אולי בעתיד , ואני ממש לא אומרת להתרחק משם , כל אחת תעשה כפי שהכי מתאים לה ולתינוק ,

יש מי שלא ישנה עם ביות ויש כאלה שלא ישנות ללא ביות  ,

ואני חושבת שתפקיד בי"ח לדאוג להפרדה מוחלטת בחדרים עם ביות וללא ביות ,

כמו שכתבה פצקרשת אז מי שלא רוצה ביות (נכון לכעת רוב הנשים..)

כדאי שלא תלך לבית חולים שיש בו ביות

יש הבדל בין פלאפון מטריד ותינוק

קורה שנשים מבקשות ממני לדבר בטלפון במסדרון או להנמיך מאד את הצלצול שלו 

ואני עושה את זה.

לא נראה לי שזה אפשרי לבקש מיולדת להנמיך את בכי התינוק שלה או לכבות אותו מ-11 בלילה ואילך

 שכל בית חולים מחויב לאפשר ביות. גם אם הם לא מצהירים על זה, אם אחת היולדות שלהם תעמוד על זכויותיה הם ייאלצו לאפשר לה.

מצד שני, אם לא הייתי רוצה להתאשפז בחדר עם מבייתת, הייתי די רגועה, כי זה לא קורה הרבה. גם רוב המבייתות (להערכתי) מעדיפות להגיע לבי"ח שבו זה מוסדר.

וכן, יש עוד כמה הבדלים בין תינוק לפלאפון רק הבאתי את זה כדוגמה לדבר שבו בית החולים לא חייב לדאוג לנוחותי, למרבה הצער.

לכי תתלונני במשרד הבריאות

באחד מבתי החולים אפילו לא נתנו לי פעם לקחת מהתינוקיה תינוק צורח מרעב כי עכשיו לא השעה של אוכל

ועדיין אני מעדיפה את בתי החולים הללו. מצידי שיתנו קצת מטרנה פה ושם בימים שאני בבית חולים ובטח בלילות. נכונו לי מספיק לילות לבנים וזה הזמן לאסוף טיפה כוח אחרי הלידה.

מצטערת אבל התגובה של מישהי123 הקפיצה אותי אם אי ההפרדה אמורה להפריע למישהו זה להיא הסטנדרטית שהייתה איתך בחדר ולא למבייתת שבחרה בזה.

ציפיתי לנוסח קצת יותר מתחשב ולא ל"היה מעולה"....

התגובה של אנונימית "ואיך היה להיא?!" הייתה מאד מתבקשת!

לאף אחת אין ביטחון בשום בית חולים שלא יקרה לה שהיולדת שלצדה תשאיר את התינוק בלילה בחדר. זה תמיד יכול לקרות, כי יש היום הרבה יולדות שיודעות שזו זכותן, בין אם בית החולים שמע על זה ובין אם לא. אין בית חולים שלא קורה בו אף פעם שמישהי "מבייתת". פשוט אין דבר כזה.

(ואם את שואלת לגביי אישית - אני מעדיפה מכל הסיבות שבעולם ללדת בבי"ח כמו עין-כרם, שמקדם את נושא הביות ונותן חדרים נפרדים למבייתות. אבל אם משום מה פעם לא תהיה לי ברירה אלא ללדת במקום ש"לא שמע על זה", אשאיר את התינוק אתי. אני בהחלט אמפתית לשותפה שלי לחדר, וצר לי מאוד אם זה יפריע לה. ועדיין התינוק יישאר איתי, כי אני מאמינה שאי-הנוחות של התינוק שלי אם יהיה רחוק ממני גדולה יותר משלה. מה לעשות.)

גזל שינה מיולדת!!!!!!!

סליחה אבל זו ממש חוצפה איך שאת כותבת ומתכוונת להתנהג.

גזל שינה של יולדת, חולה שמחללים עליה שבת חשוב לך פחות מהנוחות של התינוק שלך? אז חבל שאת עושה עבירות בדרך.

שבי עם התינוק שלך בחדר הנקה של התינוקיה או במסדרון מבחינתי אבל אל תעשי גזל שינה ותפריעי ליולדת אחרת שמנסה לנוח את השעה שיש לה.

את פשוט מתחשבת רק בעצמך וזו אנוכיות ועבירה ממש גדולה.

סליחה על ההתפרצות אבל לא יכולתי לשתוק לשמע המשפט: "צר לי מאוד אם זה מפריע לה ועדין התינוק ישאר איתי כי אני מאמינה שהנוחות של התינוק יותר מה"נוחות" שלה-השינה שלה התכוונת..." 

גם על תינוק שזה עתה נולד מחללים את השבת

וצרכיו של התינוק, הרך הנולד קודמים בהרבה לצרכיה של יולדת

שלא לשכוח שאחרי לידה אני יולדת בדיוק כמו שכנתי לחדר, וזכאית למנוחה בדיוק כמוה, ולא להצטרך לשבת לילה שלם בתנוקיה עבור דבר מה שהוא האלמנטרי ביותר בעולם - לשהות עם התינוק שלי שזה עתה נולד.

בלידה הראשונה שלי הייתי כזאת מטומטמת, ואכן ישבתי לילות שלמים בתנוקיה בשל מחדל בשיבוץ החדרים של בית החולים. ברור לי שאני לא אחזור על השטות הזאת.

שינה של יולדת היא דבר חשוב מאד.

רב התיר לי פעם לתת לתינוקת תחליף חלב בהכשר קלוש מאד העיקר שבלילה אני אשן איטב.

שינה של יולדת היא לא דבר אלמנטרי???

תלדי בבית, תבקשי להשתחרר מיד אם את רוצה גם מנוחה וגם ליד הילד שלך. וזה חייב להיות כרוך בגזילת מנוחה של מישהי אחרת.

אל תשכחי שגם לה יש תינוק (בתינוקיה) וגם הוא צריך לינוק לפעמים ומגיע לה מתי לישון.

זה שהחוק לאחרונה בעד כל מיני רעיונות "טבעיים" לא הופך את גזל השינה ליותר מוסרי.

חוץ מזה את שמה לב- את זכאית גם למנוחה גם לשהות עם התינוק שלך אפילו אם הוא טיפוס צרחן - ולמה זכאית שכנתך לחדר?? ואולי היא חוזרת אחר כך לבית עם 5 ילדים מגיל 6 ומטה ואין לה מי שיעזור לה והיא כל כך בנתה על ימי השקט האלו??

הרעיונות ה"טבעיים" הם לא איזו אופנה שאנטי כזו מהודו. ארגון הבריאות העולמי הוציא הנחיה שתינוקות יישארו עם אימותיהן אחרי הלידה מסיבות בריאותיות טהורות, שנבחנו במאות מחקרים. בעקבות ההנחיה הזאת יש היום לא מעט מדינות שלא קיים בהן כלל מושג התינוקייה.

הרעיונות הטבעיים הם אופנה גם אם הם לא באו מהודו אלא ממחקרים.

בשנים האחרונות לא שמעתי על מחקר שנושאו אינו טרנד טבעי כלשהו.

זה פשוט לא אופנתי לחקור בכיוון אחר 

כאילו זה איזו המצאה חדשה של הדור שלנו...

אז זהו, שלא. זאת היתה דרכן של הרבה מאוד אימהות עד שלפני מאה או שתיים המציאו את בתי היולדות. לפני כן, זאת בכלל לא היתה שאלה - ללדת בכריעה, להיות עם התינוק בימים אחרי הלידה, להניק - כל אלה היו פעולות שגרתיות ואף אחד לא הגדיר אותן כ"אופנה".

מתי שהוא נהיה אופנתי ללדת בבית יולדות, נהיה אופנתי לשים את התינוק אצל אחות שתטפל בו שמשך יומיים ולתת מטרנה כי אמא עייפה או כי סתם אין לה חשק להיות אם מניקה, וכו'. למה זה נהיה אופנתי? יבואו חכמים וינתחו את העניין (מן הסתם כי זה יותר נוח...).

בכל מקרה- להגדיר משהו שהיה נהוג במשך אלפי נשים כמעט בכל התרבויות כ"אופנה" זה קצת להוציא את המושג מהקשרו...

(אגב- זה מזכיר לי את ההבדל שהיה בין הנשים בגיל של אמא שלי שנתנו לי עצות לגבי ההזנה של הבת שלי, לבין הסבתות שדיברו אית על זה. לסבתא שלי היה ברור שללדת במים בכריעה זה הכי טוב, ולדודה של אמא שלי (גם דור אחד לפני) היה ברור שמטרנה זה דבר נוראי וברור שצריך להניק והיא כל הזמן היתה יורדת על הנכדות שלה שהם סוחבות תרמוסים...

האמהות לעומת זאת - שמעו קצת בכי, וישר הציעו להוסיף מטרנה....

אבל אם פתאום יחליטו שמכונת כביסה זה לא יודעת מה..

אז זו תהיה סוג של אופנה לחזור אחורה.

פעם נסעו בסוס ועגלה כיבסו בנהר ילדו בבית ואחוזי התמותה של יולדות היו גבוהים ואחוזי התמותה של ילדים היו גבוהים.

לזה את גם רוצה לחזור?

נ.ב פעם גם נשים לא נכנסו להריון כל כך מהר. לא כל כך הרבה הריונות הסתיימו בלידה ויולדת שכבה בבית המון- הרבה יותר מהיומיים שלושה שלנו בעזרת השכנות והמשפחה מסביב. היום זה לא בדיוק קורה אז יש צורך בתחליף אחר. אי אפשר להחליט רק לחזור להנקה ולביות מלא ולא לחזור לזה שיולדת 30 יום לא עושה כלום חוץ מלהאכיל את התינוק שלה ולישון איתו.

חייבים לחזור אל מושג משכב הלידה. הקהילה חייבת להתגייס כדי לאפשר ליולדת לא לעשות שום דבר בשבועות הראשונים חוץ מלהתאושש עם התינוק. אין לזה שום תחליף. בין אם האמא מיניקה או לא, לקחה ביות או לא - הגוף שלה (ושל התינוק) זקוק למנוחה המשותפת המלאה הזאת. יש לזה השלכות להמון תחומים. שניים מהם לדוגמה - דיכאון אחרי לידה, לא עלינו, ופגיעה אנושה ברצפת האגן.

לדור של הסבתות שלנו, שחי בתווך בין העולם העתיק שאת מתארת לעולם המודרני שלנו, דווקא לא היתה את הפריוולגיה של 30 יום במיטה עם התינוק ועזרה מכל הכיוונים. אני יודעת את זה מהסיפורים שלהן... ועדיין זאת לא היתה שאלה אם להניק, לדוג'. ולגבי תדירות הכניסה להריון - גם זה לא לגמרי נכון לגביהן (לפחות לגבי דור הסבתות התימניות שאני מכירה).

חוץ מזה - לגבי שאר הדברים שציינת, יש כאן נקודה עקרונית להתייחס אליה: לבני האדם יש שאיפה ויצר טבעי לחדש חידושים ולהתפתח כל הזמן. ישנם חדושים שמתגלים כטובים ויעילים, וכן הופכים להיות דברים שבשגרה, וכבר אינם יותר חידושים, וישנם דברים פחות יעילים, או אפילו מזיקים - ואז או שהם נעלמים לגמרי מהעולם, או שמתי שהוא האנושות מתעוררת לבטל אותם משום הנזק שהם גורמים. דוגמא לכך היא שימוש בחומרי הדברה או חיטוי מסויימים, שהיה מאוד מקובל בתקופה מסויימת והיום ממש אסור להשתמש בהם.

לכנות את הדבר האחרון שציינתי כ"אופנה" זה קצת לא מתאים, כי מדובר על התבוננות חוזרת על תהליך או תופעה שמתרחשת וניסיון לתקן ולשפר אותה (כמו שקורה בכל תחום - מחשבים, ייצור מזון, ייצור חשמל, פסיכולוגיה, רפואה וכו') והרבה פעמים ההתבוננות הזאת מביאה לחידוש יותר טוב, ולאו דווקא לחזרה אחורה. במקרה שלנו, גם מה שאת מכנה "לחזור אחורה" הוא באופן הרבה יותר משוכלל מפעם (לדוג', יועצת הנקה, שזה דבר חדש, משאבות חלב, כדור פיז'יו רפלקסולוגיה וכו').

לעומת זאת, המושג אופנה מתייחס בד"כ לתופעות שבאות והולכות ותלויות לרוב בטעמם של תושבי מקום מסויים בזמן מסויים ולא בניתוח אובייקטיבי של התופעה. לכן נראה בעיני שלהשתמש במושג "אופנה" בהקשר של תיקון טעויות שנבעו מחידושים מסויימים בעבר הלא רחוק - זה פשוט לא שייך.

לפחות בכל הנוגע ללידות טבעיות בלי אפידורל וכדומה-

המקור הוא לא התבוננות חוזרת אלא: הנצרות . 

האפיפיור טען שבעצב תלדי בנים כתוב בתנ"ך ואסור לבטל אותו ולקחת אפידורל ומשככי כאבים

הנוצרים פיתחו שיטות טבעיות לעזור לאישה להתמודד עם הצו הזה ועם כאבי הלידה.

אח"כ כשהחל הגל הטבעי - והוא לא רק בלידות אלא בכל דבר התחילו לאמץ את השיטות הנוצריות שפותחו.

כרגע אין דרך להוכיח עם זה הטבעיות היא אופנה או לא. אם היא תחלוף פתאום נדע שהיא אופנה.

והאפידורל עצמו, מה איתו? יהודים המציאו אותו?

או את הפורמולות? או את התינוקיות?

אנחנו המעט מכל העמים, אחוז קטנטן מהעולם. אימצנו לנו כמה רעיונות גאוניים שנוצרים פיתחו (שהרי חוכמה בגויים תאמין), לא יזיק בכלל אם נחזור בנו מחלקם שאינם כה מוצלחים, אפילו אם גם נוצרים מבינים שזה לא מוצלח

אני רואה נשים שאין להם שום קשר לטבעונות ולא לשום דבר טבעי והן מאמינות מאד ברפואה הקונבנציונלית ומשום מה אפידורל נשמע להם משהו מאיים נורא.

והם הולכות על כל השיטות הטבעיות. את זה הנוצרים הכניסו למודעות.

בסך הכל הדגשתי שלא כל דבר נובע מממסקנות של עשינו טעות. הנה הפחד מלקיחת אפידורל מקורו בסה"כ בקפריזה נוצרית. יום אחד אולי נשמע איזה סיבה מדוע פתאום בא גל בעד ביות או משהו אחר והסיבה לא תהיה בדיוק רציונלית באמת.

אני בעד שימוש בשיטות ההרגעה הטבעיות כאשר יש צורך, כמובן בסינון האלמנטים הנוצריים.

אני לא יודעת אם זה קשור או לא לנושא שאת מדברת עליו (פילוסופיה תמיד היתה קצת גדולה עלי), אבל בקשר לנקודה מעניינת שהזכרת בתחילת דברייך - אני רוצה לספר לך שגם לי אין דבר וחצי דבר עם טבעונות, וגם אני מאמינה מאוד ברפואה קונבנציונלית - בדיוק כמו שכתבת, וברוב הלידות שלי לא קיבלתי אפידורל, אמנם הבחירה הזו היא בעיקר בגלל רגש פנימי שקשה לי להסביר (וזה ממש לא דבר שאני מרגישה צורך לשכנע בו), אבל גם קצת בגלל --- הרפואה הקונבנציונלית. כי הדברים שיש לרפואה הקונבנציונלית להגיד על אפידורל לא נשמעים לי מרנינים. בכלל כל ההנגדה בין רפואה מערבית קונוונציונלית לבין זהירות מהחדרת חומרים שונים לגוף היא תפיסה שגורה שנראית לי שגויה מיסודה. הרפואה הקונוונציונלית עצמה חוקרת בלי סוף את ההשלכות שיש לחומרים האלה עלינו, ורופא טוב תמיד מחפש את האיזון העדין בין לא לקחת משהו כשחייבים ובין לקחת אותו גם כשלא חייבים. מבחינתי הרתיעה שלי מאפידורל ומעוד דברים היא לא כי אני טבעונית (ממש לא) ולא כי אני מושפעת מהוגי דעות נוצריים (חס וחלילה) אלא מתוך אמונה פנימית שלי ומתוך מחקרים של גופי בריאות.

הדברים היחידים ששמעתי על אפידורל אי פעם וגם כשחתמתי הוא חשש קל לכאבי ראש איומים.

זה תמיד נראה לי משהו לא כל כך מפחיד ביחס לכאבי התופת של הלידה.

אם אפידורל הוא " כ"כ מסוכן " למה נותנים אותו כל כך הרבה ובקלות בניתוחים כשיגרה וגם לזקנים ולרגישים??

ולא, אין אף אחד שמדבר נגד אפידורל בניתוח בקע לדוגמא...

כנראה שיש משהו במה שאנונימית אומרת על הנצרות.

את צריכה לשאול את מי שאומרת שאפידורל הוא "כל כך מסוכן"

אני תמיד משתדלת להקפיד על המילים שאני בוחרת, ומה שאמרתי זה שהדברים שיש לרפואה הקונבנציונלית להגיד על אפידורל לא נשמעים לי מרנינים. כלומר מה שידוע לי על השפעות האפידורל הוא מספיק "בסדר" כדי שכן ארצה אותו אם חלילה אצטרך לעבור ניתוח אבל לא ארצה אותו במצבי בריאות.

אני תוהה אם מה שמוזכר בטופס הוא רק מה שאמרת. כיליתי פה לא מעט זמן על חיפוש טופס כזה ברשת, אבל כל הקישורים שבורים בכל אופן המידע שקיים על אפידורל הוא כמובן מעבר לזה. אם זה במקרה מעניין אותך, כאן יש כמה דברים על קצה המזלג:

http://en.wikipedia.org/wiki/Epidural#Epidural_analgesia_in_childbirth

אבל תתחילי לחפש ברשת על אקמול אופטלגין נורופן וכו'

תמצאי גם את הסיכונים שלהם. את יכולה אפילו לקרוא את העלון לצרכן לפני השימוש ומה ששם כתוב...

אם את מאלה שלא לוקחים אותם בקלות ומנסים הכל קודם, טבעי שגם תנסי הכל לפני אפידורל כי סתם את לא רוצה להכניס לגוף שלך חומרים.

אני מדברת על נשים שלא חושבות רבע שנייה לפני אקמול לוקחות הרדמה אצל רופא השיניים על כל טיפול ואנטיביוטיקה וכו'.

אבל מאפידורל הן נרתעות. 

סיכונים של אפידורל הם באותה רמת נדירות של סיכונים בהרדמה אצל רופא שיניים טוב אולי אני לא מספיק מומחית למדוד רמות אבל שיעור הסיכונים בקישור שצרפת לא אמור להשמע מאיים יותר מהסיכונים על האקמול....

כתבתי במפורש שאני לא מתכוונת רק לזהירות מאפידורל אלא מכל חומר זר שמחדירים לגוף - את הזהירות מכל אלה שהזכרת ועוד רבים למדתי מטקסטים שקראתי של הרפואה הקונבנציונלית. הרפואה הקונבנציונלית אף פעם לא ששה לתת חופשי מכל הבא ליד. תמיד לבדוק סיכונים והשלכות, לעשות שקלול יתרונות וחסרונות ולהגיע להחלטה נכונה כל מקרה לגופו.

זה סבל של לפחות שבועיים, שאת כמעט ולא יכולה לעמוד אלא רק לשכב, וזה היה נראה לי הרבה יותר גרוע מכאבים של לידה, שמקסימום נמשכים כמה ימים במקרה הגרוע ביותר.

אבל ברוך השם זה באמת מקרה נדיר.

ואגב - לגבי נתינת חומרים מסוכנים כשגרה, זה נכןו לגבי כל סוגי ההרדמות. כל מי שצריך לעבור ניתוח עובר הרדמה, תוך כדי לקיחת הסיכון שהוא לא יקום ממנה. והוא גם חייב לחתום על זה לפני הניתוח. פשוט בגלל שהסיכון הוא נמוך יחסית, והניתוח הוא דבר שכמעט בלתי אפשרי לעשות אותו ללא הרדמה - זה סיכון שרוב בני האדם מוכנים לקחת.

אני אומרת כמעט בלתי אפשרי - כי לפני כמה שבועות רופאה (קונבנציונאלית לחלוטין) הראתה לי סרטון של ה-BBC על אדם שעבר ניתוח בבטן ללא הרדמה אלא רק עם שליטה של המוח שלו (הוא מדריך היפנוזה במקצועו), והוא ממש לא הרגיש כלום לטענתו.

אז כנראה שיש מקרים שזה כן אפשרי לעשות ניתוח ללא הרדמה.

אגב - הוא גם מצליח לשלוט על זרימת הדם שלו, ורואים שבמשך כל הניתוח בקושי יוצא לו דם מהחתך. סרטון די מדהים...

וממה שעבר עליו אח"כ, כל נשות הישוב החליטו להשתדל להמנע אם אפשר....

על אישה שלקחה נורופן והייתה אחר כך בין חיים למוות

הייתה צריכה לעבור השתלת כליה.

וגם שמעתי על מישהי שמתה מנטילת אופטלגין.

בא נאמר שאפידורל הוא בטוח במידה שווה לאקמול נורופן או אופטלגין מי שלוקחת אותם בזמן חום/כאבים - מצב "בריא" (כמו לידה ... גם יולדת לא בדיוק מוגדרת בריאה )

אין שום מניעה שתיקח אפידורל.

מתוך ספר, שנכתב ע"י אמריקאית לא יהודיה, שחקרה את הנושא, עולה בדיוק ההפך ממה שכתבת לגבי הנצרות. הנצרות היא זאת שהפכה תהליך שהיה טבעי ולא מאיים, למשהו כואב ומייסר כל כך עבור נשים - בדיוק מהסיבה שהם גרסו שצריך לקחת על עצמנו את העונש שנכתב בבראשית.

הרי לשיטתם - את אמורה לסבול, אז למה שהם יפתחו שיטות להקלת הסבל????

הרי כריעה, מיילדת תומכת, הנקה וכו', היו קיימות הרבה לפני שהנצרות הופיעה בעולם (ראי סיפור שפרה ופועה). הנוצרים הם אלה שהחליטו שאשה תלד על מיטה, ללא תומכת מתאימה, ללא עזרה וכו' - בדיוק כי הם חשבו שמגיע לה לסבול.

מלבד זאת - אם אני לא טועה (יוקטנה - תתקני אותי אם אני טועה) הרבה מהספרים שמפיצים את השיטות הטבעיות ללידה פעילה ופחות מייסרת, מסתמכים על דברים שנצפו בשבטים פרימיטיביים ובחיות, שמן הסתם לא ממש שמעו על הנצרות...

גם הרפיות ודמיון מודרך הם שיטות שהיו נהוגות לפני שהומצאו משככי הכאבים בכל מיני בעיות רפואיות וממש לא רק בהקשר של לידה. אז לקשר את כל השיטות הטבעיות לנצרות נשמע לי קצץ הזוי...

שם הבעל אומר לאשתו לא לקחת אפידורל כי "בעצב תלדי בנים", והרופא שואל אותו: "האם יש לך מזגן בעבודה?" כשהבעל אמר שכן אז הרופא אמר לו שהוא עובר על "בזיעת אפיך תאכל לחם"...

ומסקנתו של הרב נבון, המובנת גם מפשט הכתוב היא, ששני ה"ציוויים" הללו הם למעשה קללות שקוללו בהן אדם וחוה בעקבות אכילתם מעץ הדעת. אין שום ציווי לסבול בלידה אלא שזהו עונש על חטאם של אדם וחוה שאכלו מעץ הדעת...

התפיסה הנוצרית פה מעוותת את המציאות ומפרשת את התורה לשיטתה השגויה.

"הגל הטבעי" החל כאימוץ שיטות אפריקאיות/מזרחיות וממש לא נוצריות. באירופה התחילו עם הטעות של להשכיב יולדות על גבן ולא לתת להן ללדת כמו שהן ידעו בעבר. דווקא בתרבויות "פרימיטיביות" כמו אפריקה והמזרח הרחוק נשים המשיכו ללדת בצורה טבעית. אין שום קשר לנצרות בעניין לידה טבעית. להיפך, באירופה ובאמריקה דוגלים ברפואה הקונבנציונלית שמשכיבה את האישה על שולחן הלידה ע"מ להוציא ממנה את התינוק, ולא נותנים לה ללדת...

נכון לסבתות שלנו בתקופת המעבר היה ממש לא אידיאלי.

היו עוד כמה דברים לא אידאליים למה לחזור אליהם??

מוסכם על כל הרופאים בהתבוננות אחורה וקדימה שאישה לאחר לידה צריכה לנוח. מוסכם על כולם שהנקה היא הדבר הטוב ביותר לילד. מוסכם על כולם שתינוק צריך את אמא שלו.

יש צורך ליצור איזון בין הדברים. לסבתות שלנו בדור המעבר לא היו כלים להתמודד עם העובדה של החיים שהתחילו להיות מודרניים ולא העניקו לאישה תקופת משכב מספקת אז משום מה הוחלט שמוותרים על אמא בריאה.

ביחד עם זה שפתאום ממחזרים כל דבר. לא בונים כבישים בשביל לא להרוס נוף. תוקעים פרוייקטים לבניה שנים בגלל נוף.

פתאום החליטו שגם מה שהיה אצל הסבתות היה הכי "טבעי" וירוק

. 

רק שכל עוד אנחנו לא מחזירים את מה שהיה לסבתות בדורות קודמים- אין טעם לחזור למצב שנוכחנו שהוא בלתי אידיאלי בעליל של דור המעבר ועבדנו לתקן.

אם לא שהאופנה בעולם היום ירוקה וטבעית אף אחד לא היה חושב לחזור למצב הטיפשי הזה שוב.

הם חוקרים המון נושאים. כשמסתובבים בפורומים יוצא ששומעים שוב ושוב על המחקרים שמעניינים את חובבות הטבעיות. אם בא לך את יכולה לנבור במחקרים שלהם ולצטט את אלו שמשמעותיים בעינייך

אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך שעשית כלפי דבר לא הוגן (אני בטוחה שלא בכוונה), ואנא שימי לב לא לעשות להבא - הבאת לכאורה ציטוט ממני, אפילו בתוך מרכאות, אבל בעצם הדברים שלי שם שובשו. מישהי שתקרא מה שכתבת עלולה לחשוב - בגלל הצורה שהצגת את זה - שכתבתי דברים שונים משכתבתי. אנא ממך - מרכאות רק עם ציטוט מדויק. את רוצה לכתוב מילים שלך אז זה בסדר גמור - רק בלי מרכאות ובלי להראות כאילו זה מה שאני אמרתי.

תודה!

שבכל מקרה הרצון המובהק שלי וההשתדלות שלי היא שהתינוק שלי לא "ירעיש" ולא יבכה מעבר לפעיות הנורמליות של יילוד רך, שגם הן פוסקות מיד אם הן מטופלות. אם מאיזה שהיא סיבה יוצא שהמצב לא כזה, ואפילו כשהתינוק איתי ובידיי ומטופל מיידית הוא מגיע למצב של בכי קורע לב ואוזן - אז על אחת כמה וכמה שלא הייתי אמורה להשאיר אותו בתינוקייה, לא?

ומזכירה שוב שההעדפה שלי (שעד היום הצלחתי ליישם) היא מראש לא להיקלע למצב שאהיה עם מישהי נגד רצונה. אני ממש לא חושבת שהבוטות שלך הייתה במקומה.

אבל גם לא בחדר עם מישהי נוספת. אם התינוק שלך צורח במיוחד צריך לחשוב על איזושהי אופציה לא??

לא אם זה באופן חד פעמי שאז רק אם זה אמצע הלילה היית צריכה לצאת החוצה אבל אם זה סדרתי אולי תדאגי להשתחרר מהר בשביל זה? אולי בחדר אחר? בכל זאת את לא יודעת מה עובר על היולדת שלצידך.

וסתם שתדעי פעיות רכות של תינוק מעירים כל אמא שבעולם (ברוך ה' !!! )

אבל עדיין אין לי תלונות קשות עלייך בגלל שאת לפחות מרגישה שגרמת למישהו נזק בדרך לטפל בילד שלך. וזה לא נעים לך. נתתי דוגמא למישהי123 אם הילד ירוץ לכביש ובדרך לתפוס אותו תפילי מישהי / תדרכי עליה אני חושבת שזה יהיה לא נעים אפילו שבטוח עשית את המעשה הנכון...

דיברתי רק על בחירה במקרה של אין ברירה.

לגבי להשתחרר - אני מאושפזת עם התינוק כי אני מאמינה שההשגחה הרפואית בימים הראשונים חשובה לו (ושוב - זו לא רק אמונה פנימית שלי, אלא העמדה הרפואית המקובלת). אז אני לא חושבת שאני צריכה לדחות את זה מפני מנוחת היולדת השנייה, עם כל הצער והאמפתיה.

ולגבי הפעיות - כשהן מטופלות מיד הן גם נרגעות מיד בתשעים ותשע אחוז מהמקרים

כי ב"ה היה לי מעולה...

ולא, אני גם לא אמורה להרגיש רע עם עצמי בגלל האשה השניה שהיתה בחדר.

מה לעשות, אני הגעתי לבי"ח בידיעה שיש לי אפשרות לביות ואת זה חייבים לספק לי, לעומת זאת הם לא מחוייבים להפריד בין ביות ללא ביות ואף אומרים שהפרדה מתבצעת רק כשיש מספיק מקום.

נראה לי שאם יולדת הייתה בוכה בגללי (דבר שסביר שיקרה אם היא לא ישנה בלילה בגלל הבייבי שלך + הורמונים. איך שאני מכירה את עצמי הייתי בוכה אם זה היה קורה לי אחרי לידה) לא היה נחמד לי ומעולה לי...

מקסימום הייתי מצדיקה את עצמי כמו יהודיה מא"י או פצקרשת ובטוחה שהגנתי על התינוק שלי וזה היה במחיר גזל שינה של מישהי אחרת... (מי יותר חשוב אין לי מושג באמת וזה נושא לדיון הלכתי ממש ולא לפורום פה!!)

תקראי את התגובה של אנונימית מ-11:55 לא בדיוק מעולה לה בביות ביחד עם מבייתת אחרת והיא הייתה מעדיפה ללכת הביתה...

להגיד "היה לי מעולה", "אני לא אמורה להרגיש רע" , "הם לא מחוייבים להפריד" זה סוג של התנשאות מלווה באטימות. גם אם החלטת שהנוחות של התינוק שלך חשובה ואת חייבת אותו לידך מותר להעדיף חדר של מבייתות נוספות , מותר להרגיש טיפה אי נעימות ולומר "סליחה" (כמו אם בטעות בדרך לתפוס את הבן שלך מלרוץ לכביש, דרכת על מישהי ברחוב לא??)

יש לי זכויות בבי"ח בדיוק כמו יולדת שלא בחרה בביות ואין לה שום זכויות יתר כי הילד שלה בתינוקיה.

ואם הייתי משאירה את הילד שלי בתינוקיה ולא מתחשבת בו כדי להתחשב ביולדת אחרת, אז הייתי מרגישה מאוד מאוד רע.

יש לך זכויות וגם לה יש זכויות בהתנגשות בין שניהם החלטת שאת תרמסי את הזכויות שלה למען הזכויות שלך. אפילו את לא חושבת שיש לך מקום לרגש אפילו קל של אי נעימות מאישה שרמסת את כבודה וזכותה האלמנטרית (ולא זכות יתר) לישון. (במצב הנוכחי הייתי אומרת שהיא נשארה בלי שום זכות ואת עם זכות יתר גם לישון מתי שמתאים לך כי אין תינוק נוסף וגם עם התינוק שלך)

קוראים לזה אנטיפתיות חוסר רגישות, התנשאות, אטימות וכל שאר המילים הנרדפות...

גם אם מותר לך לגרום למישהי נזק בדרך להציל חיים (ואני לא יודעת אם מותר ולא אם זו הצלת חיים) זה לא אומר שאת אמורה להרגיש מעולה ולא אומר שלא אמורה להיות לך איזושהי אי נעימות גם אם יש לך בטחון בצדקת דרכך.

אף אחת מהדוגלות בביות לא חושבת כמוך ולא מרגישה "פצצה" כשמישהי לידה סובלת מההחלטה שלה!

הבהרתי באופן כללי שאני לא אמורה להרגיש רע מפני שזו זכותי וזכות התינוק שלי וכן, אני שלמה עם זה     שבחרתי בביות.

ובלי שום קשר, אם את כ"כ דואגת ליולדת שלידי, תאמיני לי שהתחשבתי בה כמה שיכולתי, בלי לפגוע בתינוק שלי.

וכמו שמישהי אמרה כאן יש דברים הרבה יותר  מפריעים מבכי של תינוק ואת זה היה לנו בשפע בחדר...

ויותר שמחה לשמוע שהיה לך אכפתיות כלפי בנאדם לידך.

מקווה שאם השכנה שלך לחדר הייתה מתלוננת היית עוזרת לה להחליף חדר עם מישהי שפחות אכפת לה.

בסה"כ העירו לך הערה קלילה שליד היה מעולה היה מן הראוי להוסיף "וגם החברה לחדר אמרה שהיה בסדר או מעול"ה או אפילו רק "חבל על החברת חדר" אם זה אכן הפריע לה.

זה כבר שלב של התחשבות.

התגובות הבאות שלך היו המממ.. קצת אטומות ומתנשאות כמו "לי היה מעולה" (ומה אכפת לי מה למי שלידי...) ואני לא אמורה להרגיש רע עם עצמי.

וכשניסיתי להבהיר לך שיש אמצע בין לא אכפת לי בכלל לבין אני מוותרת על הזכויות שלי וקוראים לו "לא נעים לי אבל" ..

תגובתך הייתה "יש לי זכויות".

זו תגובה מתנשאת ואטומה (על זה שהחוק "לצידך") 

אני שמחה לשמוע שאת אמפטית ואכפתית והתחשבת במקסימום האפשרי. כלומר היה לך תחושה  שיש פה מה להתחשב---

שכ"כ חשוב לך לחנך אותי כיצד להרגיש, לחשוב ולהתנהג

אני הסברתי איך היה לי בבי"ח, ומה לעשות, ב"ה היה לי מעולה (גם אם את לא ממש מרוצה מזה...)

מחקתי.

לא רוצה לפגוע.

(לדעת מישהו) לשבת בתינוקיה כדי לא להפריע לאחרות זה לא גזל שינה של יולדת.

המשוואה תקפה לשני הכיוונים - גזל שינה של יולדת להכריח אותה לשבת בחדר במקום לשכב בנוחות במיטה ליד התינוק וגזל שינה של יולדת לשים לידה מישהי עם תינוק מרעיש.

ומכיוון שבשני המקרים יש פה שינה ונוחות של יולדת העניין נותר באחריות בית החולים לדאוג להפרדה.

ואם לא דאג - נא להלונן לפניהם ולא לאמא שזקוקה למנוחה בדיוק כמוך.

על הבית חולים שלא דאג לזה.

כמו גם על בתי חולים ששמים יולדות במעבר זה שווה אחד לשני.

המשפט הראשון שלי היה - מי שחשובה לא מאד המנוחה- זה לא המקום שלה.

מעבר לזה הבעתי פה תביעה נוקבת לאכפתיות. כשמישהי שכבה רביעית בחדר שלי והיניקה בלי וילון ובאי נעימות מרובה ופתאום עברתי התנצלתי אפילו שאני לא אשמה אלא בית החולים?!?

גם יולדת שתבעה את זכותה להיות עם הילד שלה (במיוחד אם היא באה לבית חולים שמצהיר על תמיכתו בזה) לא אשמה אולי אבל מותר לה להרגיש אי נעימות מהנושא.

חוץ מזה שנראה לי שאם הילד צורח בלילה את לא ממש ישנה מה שאומר שלצאת איתו החוצה כשהוא צורח(ולא כל הזמן) ולטפל בו נניח בחדר הנקה עד שהוא נרגע זה דרישה נורמלית.

כבר שתי לידות.

את הבכורה שלי ילדתי לפני שגמרו לבנות את המחלקה החדשה,

אז יצא שהיינו ארבע נשים בחדר,

2 עם ביות ו2 בלי.

היה צפוף מאוד!

אבל, הבנתי שזה בדר"כ לא קורה, היה פשוט עומס בלתי רגיל.

בלידה השניה הייתי במחלקה החדשה והיה גן עדן!

הם מאוד גמישים שם, ותמיד אפשר להשאיר את הפיצי בתינוקיה אם את רוצה להתקלח או משהו כזה.

שיהיה בשעה טובה!

עם gbs חיובי. סה"כ הם בסדר (יש עוד קצת מה להשתפר, לעומת עין כרם שם הביות ממש מושלם).

בדר"כ זה עם עוד מישהי בביות מלא, ובגלל זה אני לא אוהבת להשאר הרבה ולרוב לא מנצלת את כל הימים, כי קשה להצליח לנוח כי לרוב התינוקות האחרים בוכים בלילה, וגם אין לי עזרה צמודה בלילה, כמו בבית שאז בעלי יכול לעזור לי.

לטעמי, מי שבביות מלא, אז עדיף להגיע הביתה בהקדם כי זה לא באמת נוח.

ונכנסתי להתקלח רק כשהיו לי אורחים ששמרו עליו. לא שמתי אותו לשניה בתינוקיה.

וגם בביקור רופאים אני לא משאירה בתינוקיה, אלא מגיעה איתו לקראת סוף הביקור ונשארת לידו כל הזמן, קשה להגיד שהאחיות אוהבות את זה, אך אין להן ברירה. זה אחד הדברים שהם צריכים ללמוד מעין כרם, שם הבדיקה בביות מלא היא בחדר של היולדת, כנ"ל הpku.

סה"כ הם יחסית ממש בסדר.

בשעה טובה!

פעם אחת במסדרון ואחר כך עם עוד 3 נשים

פעם שנייה עם אישה שהרגע עברה ניתוח קיסרי לא פשוט והיתה מאוד כואבת, ואחר כך נדמה לי שוב עם עוד 3 נשים

ופעם שלישית במחלקה ב'.

הדילמות שעלו:

א. יש זמנים שלוקחים את התינוק ולכאורה אין לך בחירה. ביררתי מבחינה חוקית שאסור להם. בפעם האחרונה עמדתי על כך שאיני מוכנה שייקחו אותו לאחר הלידה ושיעשו את הבדיקות לידי (כמו בעין כרם) והם לא היו מוכנים לוותר עד שבסוף התפשרנו על כך שהובילו אותי עם כיסא גלגלים ושהיתי איתו בזמן הבדיקות. ד"א אחרי שראיתי איך שוטפים אותם אני מסרבת לשטיפה, שטפתי אותו לבד בחדר.

ב. השהייה בסמוך לנשים שלא עושות ביות מלא - זה ממש היה לי לא נעים, כי כמו שזו לא אשמתי - זו גם לא אשמתם. הם גם לא היו רגועים, נרגעו כשהגענו הביתה, שזה די הגיוני... זה אמור להיות בתדירות נמוכה יותר מאז המחלקה החדשה.

ג. תבקשי מחלקה ב', עדיפה מבחינת הנוחות, האסתטיקה, הנעימות של העובדות, הצוות בתינוקיה... 

מסקנה שהסקתי ויישמתי בלידה האחרונה: בפעם האחרונה מצאתי "בייביסיטר" ששהתה איתי בלילה, העירה אותי כשבני התעורר, ואני הצלחתי לראשונה בבי"ח לישון, וגם להיות רגועה שהוא בידיים טובות, ושאני מייד איתו כשהוא רק צריך, וגם לא הערתי את זו שהיתה לידי ללא ביות, כי ישר טיפלתי בו. בקיצור - ממליצה מאוד מאוד על ה"טריק" הזה.

בשעה טובה ושתצאי עם ידיים מלאות!!

השאלה כמה הוא עולה

ועכשיו ברצינות, איפה השגת אחת כזו? וכמה זה עלה לך?

והיא נשארה ערה לידך כל הלילה.???

כי לפי דברייך היא במיעוט בתוך המשפחה שלך...

אולי תשקפי לה את זה שחבל שהקשר יינתק מדיונים כאלה שנראה שאין להם משמעות פרקטית עבור אף אחת מכן. בעיני, אין עניין להיות אוביקטיבית כמו שציינת, יש עניין להתקרב או לשמר קשר.

אגב לא הבנתי למה הנתק כמו שקראת לו קשור לזה שבעינייך היא רק מושפעת מאחרים (עניין של אופי הרי), אבל אם היא מכניסה את עצמה לדיון כזה במפגש משפחתי כמו שתיארת, כנראה יש לה מספיק עמוד שדרה לעימות שבו היא היחידה חושבת שונה, ואז יעזור לך אולי להביט עליה בעין טובה יותר... שדעותיה לא עד כדי כך מושפעות מהסביבה (ומי לא בעצם?), ובטח אם בחרה בגיל צעיר לצאת מכל מה שהכירה ולחיות חיים אחרים, בחירה שנמשכת עד גיל 40.

ואם זה מנחם, מכירה דתיות בתחילת ה-30 שמזריקות, בטח ב-40.

ציינתי בהתחלה שהיא מושפעת כי ברור לי שהעקשנות שלה זה בגלל כל השטויות שמטפטפים לה בעבודה והיא עם ביטחון מביאה את זה עלינו ומנסה לשכנע שחרדים לא טובים בזמן שיש לנו המון חרדים במשפחה והיא יודעת שהם מהממים וזה לא משנה אם זה הרוב או לא .

ובגלל שהיא הגדולה אז היא מרגישה מעלינו שאנחנו לא מבינים ולכן הביטחון.

ולא אכפת לי ההזרקות. הוספתי את זה כי הכל עושה לי רע. שהיא לא שלמה עם עצמה וקל להשפיע עליה. ובגדול שעכשיו זה בא עלינו

להיות צודקת ולהראות לה את האור

או להיות בקשר איתה.

תקבעי את את אופי הקשר שלכם

אפס שיפוטיות

לא שלך כלפיה ולא שלה כלפיך

לכו לעשות דברים שכיף לכן ביחד

אני מאמינה שאחרי שיקום הקשר גם תוכלו לחזור לשתף אחת את השניה בדעות שלכן

מתוך מקום שאת רוצה לשמוע את דעתה... לא לשנות אותה

כל מפגש אפילו רק שלי ושלה נגרר למשהו רע

היא מאוד מרשה לעצמה ואין לה עצם בלשון. לא שמה לב שפוגעת.

היא ניסתה לשכנע אותי שמספיק ילד אחד ולא צריך יותר. בזמן שהיא בעצמה הביאה 4 כשבעלה לא רצה. מרגיש שתמיד יש לה עצות אחיתופל.

כל מפגש מעירה לי על משהו "יא יש לך קמטים ליד העין" ו"יא השיניים שלך כבר לא ישרות כמו פעם" תמיד מעבירה אלי את החוסר ביטחון והביקורות שהיא מקבלת. לא כיף איתה

אחותי היקרה, אנחנו שונות אבל עדיין אחיות. אני אוהבת אותך והקשר איתך חשוב לי מאוד, אבל אני מרגישה שזה הולך לכיוון לא טוב ומרגישה ממך המון ביקורת

גם לך חשוב הקשר איתי? אז בואי נעשה תיאום ציפיות..

אפשר גם להתעלם מהביקורת ולהגיד - בסדר, זה לא מעניין אותי/ מעסיק אותי

ואפשר גם להרים לה ולהגיד - תמיד אהבת אסתטיקה, חשוב לך שהכל יהיה fine. אני לא כזו🤷

נורא תלוי גם במקום האישי שלך מול עצמך בדברים שהיא מדברת עליהם

את יכולה גם להשאיר את זה ככה. תלוי בך

אני חוזרת בתשובה למשפחה לא דתית, לא נכנסים יותר מדי לעניינים מפלגים ואם גלש מעבירים נושא. המשפחתיות יותר חשובה

כי מאז ומתמיד לא היה לי נעים עם הביקורות שהיא מביאה עלי ועל ההורים.

אחרי השיחה הרגיש שהיא מבינה ואמרה שתדע מעכשיו איך לדבר איתי ושהיא לא ידעה שאני לוקחת את זה כל כך קשה . הרגשתי ממש הקלה .

בפועל כלום לא השתנה והבנתי שאולי סתם רצתה לסיים את השיחה המעיקה הזו.

והאמת קשה להיות בסביבה של מישהי שמורידה אחרים גם אם זו אחותי

הרבה מה לעשות. זו החוויה שלה🤷

יכול להיות שכל השיח וההתנהלות שלה באמת נובעים מקושי אמיתי שהיא חוותה והיא מרגישה שעם היציאה מהדת היא נהייתה חופשייה ומאושרת ורוצה "להציל" גם אתכם ולעורר אתכם

את לא חייבת לקבל את זה כמובן. אם כבר שוחחתן על זה ואין שינוי מודה שאני כנראה הייתי מרימה ידיים ומשאירה את זה ככה אבל לא יענה לה גם

ברגע שאת עונה לה את מתדלקת את הנפיצות לדעתי. צניחי לה שתגיד מה שהיא רוצה ותתעלמי לדעתי

בשיחות עם אנשים שאני לא אוהבת להתווכח איתם אני משתדלת למצוא את המשותף ולא לדבר על המפריד. זה גם תלוי בה, כמה היא מאפשרת, אבל אולי אפשר לדבר על מה הולך בעבודה, עם הילדים, ספר או סרט מעניין נטרלי שקראת. להתעניין בה מה היא עושה בחיים ואיך הולך לה. להזכר בחוויות ילדות ניטרליות, לתת מקום ולהקשיב בלי ביקורת אם היא מרגישה צורך לפרוק לגבי הקשיים שהיא חוותה בילדות. ולנסות להמנע ממאבקים. אם היא דוחפת לשם בכוח, אפשר לנסות לומר לה שזה לא נעים לך ולראות אם זה עוזר. ואפשר גם לומר לה- יש לנו דעות שונות, נסכים לא להסכים.

הגעתי למצב שאמרתי לה שלא אגיב יותר למה שהיא שולחת. אבל אז אח שלח משהו וזה שוב נגרר לזה. גם אם אני רוצה לסכם ולסיים דיון היא אוהבת למתוח קווים וקשה לי לשתוק.

ואין לי יותר מדי חוויות איתה, הפער גילאים בנינו מאוד גדול והיא עזבה את הבית שהייתי קטנה.

וקשה לי איתה לא רק בדעות, היא תמיד מאשימה את ההורים שלנו בהכל ומנסה להגיד לי "את רואה את אמא? בגלל זה אנחנו ככה" ומדברת עליה לא יפה ומנסה להסית את האחים שאנחנו מתנהגים בצורה מסוימת בגלל ההורים. במקום שתקח אחריות על עצמה ותשתנה.

בגדול לא כיף לי בחברתה וזה מה שעצוב שאני אפילו לא ממהרת למנוע נתק אולי אפילו טוב לי ככה

בהנחה שגם 4 הילדים שלה חילוניים (ואולי גם האבא)...

אם ככה אז סביר שהמאמץ יהיה משותף ושגם שהאח ששלח יימנע מלשלוח משהו בנושאים שידוע שמפלגים. מנסיוני האישי.

היא היחידה שחילונית, היא יחד עם בעלה וילדיה

אבל במשפחה המורחבת יש לנו הרבה דודים ובני דודים חרדים ואנחנו בקשר טוב

בעיני לא כדאי בכלל בוואצאפ דברים כאלה. בטח לא וואצאפ משפחתי.

כשאצלנו בוואצפ חמותי שולחת דברים שעלולים לפלג כי חלקנו איקס וחלקנו וואי (נניח בנושא חיסונים) אז מכבוד לא מגיבים לה למרות שמטרתה להטיף, אבל בהחלט מתרחקים נפשית... ממש ממש חבל. על כלום.

זה בהחלט עצוב. כנראה לא הייתי משקיעה בקשר בשלב הזה במקומך. והגיוני מאוד ומבאס מאוד שזה מעורר אי נעימות במפגשים משפחתיים

ולא אידאולוגיות וכל נואש נפיץ

פשוט לא מדברים על זה כשנפגשים זה רק מדגיש את הפירוד והשוני ויוצר מחלו3ות

למה צריך

אפשר לדבר על החיים הפשוטים על רגשות על חלומות וכו

משתדלת להתרחק מזה, ולא מגיבה כששולחים דברים נפיצים בוואטסאפ, אבל לפעמים במפגשים משפחתיים מכניסים אותך בכוח וקשה לצאת מזה...

ובאמת עדיף למצוא את המאחד ולא המפריד. בסוף זה משפחה, האנשים הכי קרובים לנו...

מרגיש שהכי 'שלום' יהיה דווקא בנתק מאשר כל הזמן ביקורת ומחלוקות שעושות אש

אז היא תדע לעדן את השיח . אם לא, את לא אשמה.

כמה שנים לא דיברתי עם חמותי ובעלי דיבר פעם בחודש וחצי כי היא לא רצתה לדבר נורמלי. כל שיחה - למה אתם דתיים , למה יש לכם יותר מדי ילדים , למה לא שתפתם שירותים . ולא עזר כלום, סרטים היא לא צופה, ספרים היא לא קוראת , מזג האוויר משעמם.

אחרי כמה שנים היא התחילה יותר להשקיע בעצמה, נרגעה , נהיה שיח נורמלי.

וחמות זה יותר מורכב איזה קשה זה שלא מכילים ותומכים בחיים שבחרנו ..

וב"ה שהדעות שלה לא השפיעו על בעלך.

הדעות של ההורים יותר חשובים משל האחים.

באמת ב"ה שהסתדר

הלוואי שגם עם אחותי יסתדר מעצמו

שהרופאת ילדים עברה לפני השחרור בחדרים וביקשה לא להלביש להם יותר משכבה אחת ארוך כי חם מאד!! אם נמצאים במזגן אפשר עוד או שמיכה... זה בעיני. סביבות גיל חודש הם גם מתחילים לווסת את עצמם.

אני משוטטת בכל האתרים לחפש ארוך ודק

משימה מורכבת..

בגדול הכלל הוא רמה אחת יותר ממך

אז אם בקיץ יש מצבים שאני אשמח להיות ערומה אם זה היה לגיטימי

אז קצר זה רמה אחת מעל...

יש להם אוברולים חמודים עם רוכסן.

בגד גוף המןכנסיים/ רגליות.

בשל נקסט ספציפית יש בד מתחת לרוכסן.

ואם את באיזור באר שבע, יש שם שילב עודפים, ויש שם בגדים מתוקים במחירים יחסית נמוכים.

הבן שלי נולד בתחילת יולי ויש לי תמונות שלו מגיל חודש עם קצר.

צריך לזכור שהגוף גם לא יודע לווסת חום עדיין, לא רק קור.

שכבה אחת ארוכה.

ושמירה לפי צורך.

זה תלוי גם איפה גרים.

אם יש מזגן וקר, שכבה ארוכה.

אם בחוץ, וחם קצר. ולדאוג שלא יהיה עליו שמש.

וזה גם תלוי ילד.

יש כאלה שחם להם יותר.

תודה לכולם

נוריד שכבה

ונתארגן על עוד בגדים..

ממש הרגשתי את הלב שלך ואת הכאב שלך.והוא כל כך מובן

זה נוגע בנק' כל כך כואבת ורגישה

וההשוואה מאתגרת

מתפעלת מהגבורה השקטה שלך איזה מסע מטורף! ואת נשמעת מהממת!!❤️

אני רק רוצה לציין מעשית..דאם 4 שנים אתם מנסים טבעי..ואת בת 40... מחילה שאומרת אבל לדעתי אין מנוס מטיפולים.. אני מבינה שיש מורכבות עם הבעל.. אני אישית היתי מביאה אותו לטיפול זוגי לדבר יחד על הרצון העמוק שלך. שהבנתי שהוא כן מסכים לעוד ילדים אבל לא לבדיקה שלו.. ולדבר על זה בליווי מקצועי כי בסוף זה מצב ממש מורכב לרצות ככה ...ושהוא מציב עקרון שלא נבדק ואת תקועה בגלל זה.

אני לא מאשימה אבל חושבת שצריך לברר את זה עד הסוף. גם הלכתית אם הוא צריך.

וגם אם הוא לא כל כך רוצה..היתי עושה את זה כסוג של עובדה אני צריכה שתבוא איתי לפגישת יעוץ שנברר את זה עד הסוף. לא יכולה יותר להמשיך ככה.

גם אם הוא לא יסכים עדיין.. חושבת שיש פה ברור לעשות

ואם הוא לא יסכים אז את צריכה למצוא דרך לשחרר את החלום קצת .ולא להיות חודש בחודשו בציפיה פעילה ככה.. כי בסוף 4נשנים זה לא מעט.. וכנראה שאם לא אז יש לזה סיבה גם אם לא התגלתה אצלך . ולפעמים באמת אין מנוס מעזרה חיצונית.

אנחנו בלי מניעה חצי שנה בערך.... ובעלי אומר אם ה' ישלח עוד ילד כנראה שזה רצונו אבל הוא לא בעניין של לעשות מאמצי יתר.....

תודה גדולה על ההבנה, על נרגישות, על החיבוק... מחזק ממש🥰

איזו דרך ארוכה ורצופת קשיים ואכזבות🫂

מאחלת שתיכנסי להיריון בקרוב! ושה' ילווה אותך בדרך ויעזור שהיא תהיה נעימה, ישלח מזור לכל הכאבים, ישפוך אור על כל החושך ושתזכי לשמוח שמחה שלמה במשפחה שלך❤️

קודם כל אני כל כך מעריצה נשים כמוך!

ב"ה זכית לילדים, את יודעת כבר מה זה הריון , לידה וטיפול. אלה תהליכים מאתגרים ועדיין את רוצה עוד בכל רנב איברייך.

תנסי להנות מהקיים, לשמוח שהם גדולים ואפשר לצאת איתם בכיף בלי העיכובים של טיטולים או שנצ לתינוק, בלי הגבלות.

תהני, תשמחי, תהני ממה שיש

ואולי מתוך זה, מתוך השקט הנפשי, גם תזכי להריון.

אבל בנחת, בלי מחשבה על זה. כי גם לחץ ומחשבה תמידית על הריוו מרחיקים אותו מלהגיע.

מאחלת לך שמה שהכי טוב לך יקרה🙏💞

אני נהנית, אבל בחצי קלאץ'..

ברור שנחמד שהילדים עצמאיים, שלא קמים בלילה כבר, שאין טיטולים וסלקלים ועגלות... אבל אני פשוט עוד לא בממקום שזה משמח אותי, הפוך.. מאמינה שבע"ה כשאביים את שלב הילודה ואהיה שם אשמח בע"ה ואוכל באמת ליהנות

למעשה אני הייתי במקום הזה

התפקחתי מנסיבות לא טובות שהצלחתי להקלט וההריון הסתבך והייתי מאושפזת, וכל הזמן ריחמתי על הגדולים שלא יודעים מה יש לאמא שלהם ורק חיכיתי שאוכל שוב להיות נוכחת, זה פתאום לא היה מובן מאליו שיש לי אותם בכלל.

לצערי ההריון בסוף הסתיים בחודש שישי, אבל הייתי אמא אחרת. ישר יצאתי איתם ופרחתי באמת.

ולימים זכיתי להביא להם אח ב"ה

אבל זו לא היתה המטרה, זה היה בונוס. יצא שהרווחתי פעמיים ב"ה

ולכן אני באמת מציעה לך להנות באמת באמת מהקיים ולא לחשוב על השאיפות העתידיות כי קשה ככה להנות ממה שכבר השגת .

ותחשבי על זה שגם הקיים היה פעם השאיפות העתידיות שלך💞 תהני מזה . ההנאות שלך או שלהם- תעשו ביחד

נשמע שעברת הרבה אתגרים וקושי, ועדיין..

את מתארת השוואה לסביבה, וקושי מול הבעל סביב זה..כשמעל הכל עומד הרצון העז שלך לעוד. שזה באמת מאוד קשה להכיל הכל ביחד

אני חושבת שכדאי לפנות לטיפול סביב העניין כי את מתארת קושי מאוד גדול

♥️

אני מטופלת וההתמודדות הרגשית היא בסדר.. אבל עדיין החוסר כואב וקשה. וטיפול רגשי לא יוכל לקחת זאת... רק לוסת, לעדן, להפגיש עם העומק ששם...

גם אצלי שכנות אומרות איזה כיף לך שאין קטנים וטיטולים ולא יודעות כמה אני מצטערת בלב .. חושבות שזו בחירה שלי .מרגישה שיש לי אנרגיות לעוד כפול ממה שיש לי אבל זה לא קורה וזה כואב .

מחזקת אותך ❤️

יכולה להגיד לך שכרגע אני מונעת הריון נטו בגלל בעל שלא מוכן נפשית כרגע לעוד ילדים ואניממש עצובהמזה

למרות שיש לי קטנים בבית כמו שאמרת אני רוצה משפחה ברוכה ומרגישה שזו השליחות שלי , ברמה שהיו ליהשבוע סחרחורות קצת וישר רצתי לבדיקות דם אמרתי הלוואי הריון למרותהמניעה וכמובן שלילי וקשה לי. וזה עוד כשאני מונעת ועם קטנים בבית אז קל וחומר שאת שככ רוצהלשוב ולאחוז את הדבר הכי טהור בעולם, מאחלת לך שתזכי בקרוב מאד !!!!

הגופיות של נקסט נניח, מארז די זול, אז גם אם זה יהרוס זה לא נורא...

אם אני לא אמצא פתרון אחר.

https://babybasic.co.il/product/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%9C%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%A7%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%9D/?utm_source=google&utm_medium=cpc&utm_campaign=pmax_old_degel&utm_term=&gad_source=1&gad_campaignid=16462244856&gbraid=0AAAAADevRwEUBm4myr7Av2HNI0Z_GLY_b&gclid=CjwKCAjwyabTBhBFEiwAM3mNUEIq1GZ9MF8BT714CvMqPs70PxthxEeXAgXl9CkU3340dydXbnxSthoCRLwQAvD_BwE

זה ממש יקר.

לא נראה לי שיש יותר קטן ממידה 2.

סט של 4 גופיות ללא שרוולים סרוגות לבנות, מתאימות כגופייה, לחוץ, לבוש יומיומי, טיולים, גילאי 6 חודשים עד 3 שנים, מתאים לאביב/קיץ, נוחות קלה, לבוש יומיומי, עונת טיולים משפחתיים, שמחה קטנה ויקרה, בגדי חופשה, חופשה, פריטי חובה לתינוק, חופשה רגועה, תחושה נעימה, אופנתיות יומיומיות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות, גופיות לתינוקות, גופיות לתינוקות, גופיות לבנות

זה נח ללבוש גופיה מפוליאסטר?

זה לא יהיה חם מידי?

תנסי לחפש באתר, בטוח יש להם גם עם כותנה

בעיניי

מידה 2 יכולה להתאים לגודל (תלוי בחברות)

כך גם חוסכים שכבה וגם הרבה יותר נעים על הגוף.

המינוס שצריך לכבס כל יום

אבל בעיניי הפלוסים בפער גדול כך שלדעתי שווה

גופיה ציצית נשארת במקום. לעומת ציצית שבורחת מחוץ לחולצה מקדימה או מאחורה וגורמת למראה משלומפר...

מוסיפה עוד משהו, אצלנו הם לא כל כך מצליחים ללכת עם ציצית בגילאים הצעירים לאורך זמן. זה מפריע להם בשרותים, חם להם, מסורבל..

לק"י

למרות שיש ילדים שכן עם ציצית בגן.

אני רק מהמחשבה שזה טובל להם באסלה וכאלה, מעדיפה שלא ילבש כרגע🙈

ציצית רגילה יותר קל להוריד לפני שרותים, למי שעדיין לא יודע להסתדר עם ציצית בשירותים.

בכל אופן אצלנו חם מאוד אז אני שמה לילדים ציצית בלי גופיה מתחת עד גיל 6 בהוראת רב

לק"י

לא יודעת אם לכל הדיעות.

כנראה שלא, אחרת גופיות ציצית היו אסורות.

וגם אם לא סוגרים אותם, זה יכול לצאת מהמכנסיים וזה לא יפה, או להתלכלך בשירותים.

אבל מהניסיון שלי המידות של נקסט יחסית גדולות.

אז אני חוששת שזה יהיה לו גדול מידי.

איך הסתדרת אחרת 🤣

אין כמו בית שלך, גדול ומרווח

תסדרי אותו איך שנוח לך.

תשמחי על כל השנים שככה התפנקת.. לא מובן מאליו בכלל

עכשיו זה החיים האמיתיים 😉

נשמע לי שגם לא הכל יפול עליך בבום

כי את עדיין קרובה להורים

אז לאט לאט תתרגלי והכל יהיה בסדר

בהצלחה ובשעה טובה

אז גם כשעברתי משכירות לבית שלי, שהכל בו (כמעט) היה לפי הטעם שלי ולבחירתי,- עלו בי תחושות דומות

ובאמת בימים הראשונים בחדר השינה החדש הרגשתי לא בנח. לא הרגיש לי "שלי".

ובחודש הראשון במטבח היה לי מוזר

והבית היה לי יותר גדול, והכניסה לא מוכרת..

ככה זה, אנחנו לא אוהבים שינויים גם אם הם משמחים ולבחירתנו

יהיה בסדר♥️ לאט לאט

כי כזה יש נטייה לתת לדברים להישאר כמו שהם (נגיד מרגיש לי ש'הכי נקי' שהבית יהיה זה כשניקיתי או כשהוא היה ריק…

ואז מלחיץ אותי שלא אגיע ללנקות עוד דברים שמציקים לי

היינו כמה חודשים אחרי חתונה וכבר בתחילת הריון

והכל הגעיל אותי כל כך

אפילו שהבית היה נקי וגם יחסית חדש כמעט לא משומש

והייתי בוכה כמו ילדה קטנה איך הבית לא יפה ולא נקי ועם ריח ולא הבנתי איך אני עכשיו אמורה לשמוח ולהנות מזה

כולם התלהבו מהבית החדש ורק אני לא

מפה לשם אנחנו פה כבר 15 שנה

עשינו שיפוצים באמצע אבל אוהבת את הבית שלי 😄

פשוט ההרגשה של הידיות של הארונות נגיד😖😖

וניקיתי!!!

עם ספוג פלא

עם סבון

עם גל אורנים

פשוט בררררר

אם הם באמת מגעילים וזה מפריע לך, קני מאלי אקספרס משהו שאת אוהבת. ממש יכול לשנות את המראה והתחושה בעלות לא גבוהה כל כך.

גם ברז קנינו בעליאקספרס וזה הבדל ענק

אבל לא בגלל שהזנחתי דברים, זה בגלל שבית עם פחות חפצים באמת נראה יותר נקי.

והכי הרבה תביאי שוב מנקה.

צריך מנקה גרמנייה שכל פיפס מפריע לה

כמוני🤣

הבית שעברנו אליו לפני 8 שנים בשכירות ,לא הצלחתי לישון בצורה נורמלית וחלקה למשך חודש... היה מרגיש לי זר ולא יכולתי להירדם ...

ברוך השם זה עבר לאט לאט והרגיש בית שלנו למרות שזה שכירות.

אנחנו גם לקראת מעבר בחודש הבא בעה לבית משלנו וגם לי עולות כל המחשבות האלה

אבל יודעת שבהתחלה זה מרגיש מוזר ואחר

אבל בני הבית הם אלה שמפיחים חיות ורוח בבית ,החפצים ,הרהיטים ,המשחקים ..יעברו שבתות וחגים שלכם יחד ותרגישו איך הכל מסתדר ומרגיש בית

בהצלחה🫶

איך מנקים? לאט לאט. אפשר לנקות באופן קבוע רק שירותים, מטבח וסלון. וזה פשוט.

סופר של אבאאמא - קונים פשוט לא 24 שעות ביממה אלא רק 12.

הריח לאט לאט... או עובר ריח או מתרגלים 😅

וההורים קרובים!!! אז בכלל על מה הדאגה.

בפרטים הקטנים

עציצים

מנורות

ידיות לארונות

שטיח

ווילונות

ואז מרגישים בבית

עברנו,

ברוך ה'

ובאו אחים של בעלי לעזור אז אזה היו פה בני משפחה והרגיש לי קצת יותר 'בית'

ועכשיו עשיתי חתיכת שטיפה מאסיבית ביותר😂 לכל החדרים והמרפסת וכו וכו

עדיין התקלחתי עם כפכפים😅

מחר ננקה שם שוב

אגב המלצה לחומר חזר שיינקה לי טוב טוב קרמיקה של מקלחון?? היחיד שעבד זה 00 הירוק של השירותים וגם הוא הצריך שיפשופים…

וגם משו שיינקה את הצינור של הדוש? כולו מלא אבן או חלודה או לא יודעת מה

קבוע כמעט בכל דירה. כי אני אוהבת ארוך מהרגיל וגם שפופרת איכותית טיפה יותר.

זה לא מאד יקר ונותן תחושה ממש טובה

זה משהו עם בלאי יחסית גבוה אז דווקא טוב שיהיה לך עוד אחד בבית כי יש להם נטייה להישבר בדיוק דקה לשבת/אמצע הלילה וכאלה..

אז הזה מטמו שיהיה ספייר, ותקפצי לחנות הקרובה לקנות צינור וראש ב30₪...

מהסתכלות עכשיו באינטרנט יש גם בפחות מ30 בארץ. החומרים והכוחות על השיפשופים יעלו כמעט אותו דבר.

יש לכל חברה כזה, למשל סנו אנטי קאלק.

רק שימי לב שאם את משתמשת על קרמיקה, להיזהר שלא יגע ברובה כי הוא אוכל אותה.

ולחלקים ממתכת או זכוכית זה מצויין, משפריצים, מחכים דקה ואז הכל יורד ממש בקלות.

אז כנראה זו חלודה ולא אבנית

מי היה היום באמבטיה עם חומצה וסקוצ'?

אני??

לאאאא

מפתאוםםםם

😳😳😳

😂

מה נעשה צריך שיהיה נקי

יש של אסלות שהוא חזק יותר משל המטבח

וכדאי לתת לו לשבת כמה דקות.

למרות שבעצם כבר אמרתי למטה שתחפשי חומר נגד עובש😅

חייבת שזה יירד התקלחתי עם כפכפים🤣🤣🤣

כי זו חומצה מאכלת

בסוף היא יכולה לעשות חורים ברובה ולגרום לנזילות אצל השכנים אז לשים לב

יש חומרים טובים שמנקים אבנית. אני משתמשת בחומר של שופרסל והוא מעולה. הבריק הכל. ברמה שהבן שלי שאל אם החלפתי לחדש

אני שמתי וממש רואים את הפס שהחומצה זלגה לה והוא נקי משמעותית יותר משאר הקרמיקה

זה גם לא בריא לנשום אותו אז אני בשגרה אדים אנטי קאלק אבל לעכשיו היה צריך משו חזק יותר

חומר מסיר עובש בכלל, כמו מלרוד של יעקבי.

אבל הרבה פעמים זה כתם עובש ולא עובש ממש ואז הפתרון הוא לחדש את הרובה. גם לזה יש כמו טוש כזה שאפשר לצבוע על הרובה. והוא מכיל בתוכו גם מונע עובש.

זה הקרמיקה ממש

כאילו יש עליה שכבה של לכלוך קשה ושחור

אקונומיקה או אנטי קאלק לא עזר רק 00

לא חשבתי על מסיר עובש…

למקלחון הייתי מנסה להשתמש באנטיקאלק של שירותים.

ומעודדת אותך שהתחושות ממש נורמליות ולוקח קצת זמן אבל מתרגלים!!

רק להיזהר... הם חזקים מטוד

לעבוד לפי ההוראות

ממש מבינה.

זה צורך מאוד נשי, לגיטימי ובריא.

אל תרגישי לא בני עם הצורך הזה, מה שלא תקין זה המצב הכלכלי, לא הרצון שלך לאהוב את העגלה.

כדאי לשתף את בעלך בצורך, כמה זה חשוב לך, גם אם בסוף תהיה עגלה שחורה לפחות תהיו בהבנה הדדית, זה המון. שה' ישלח לכם שפעעע❤️

כי לנבור במציאות של יד 2 זה גם הרבה השקעה במצטבר, וגם בסוף יש לך תחושה של חנק כלכלי.

אגב אנחנו גם קונים יד 2 מציאות וזה כיך ממש, אבל כשעושים את זה כשיש יכולת כלכלית, זה שונה ממש.

אני חושבת שהרבה זוגות דתיים מתחילים מלמטה ועולים עם הזמן (אבל אז גם המשפחה גדולה יותר)

כדאי לחשוב קדימה ואז לזכור שכרגע המציאות היא זמנית ואז זה פחות מבאס.

אנחנו מכרנו ספורטליין מצויינת ב1000 שח עם טיולון מהניילונים ושילדה ואמבטיה במצב ממש טוב.

לדעתי שווה לחפש בתקציב הזה ולא לכוון רק ל400 שח שזה ממש נדיר או חדש לגמרי.

אין פה עניין של תכנון כלכלי כרגע.. אין יותר אופציה מצד המציאות לעבוד יותר..לא לי..ולא לו.. בהמשך מאמינה ומקווה שיפתח יותר אופציות..הוא מרוויח בסדר. אני לא בנויה לעבוד מלא עם כל הילדים ולידות וכו.. כשהשלב יהיה מאחורי יהיה קצת יותר אומר.. ומקווה גם שעסק שמתכננת להקים יצליח

אבל

זה פחות השאלה

כי תכלס

יש את הכאן ועכישו

והנה ..1000 שח מבחינתי זה המון

אין מצב שאוציא על עגלה

לא בכיוון בכלל

בעודכחודש

ספורטליין אפורה

מאוד נהנתי איתה במצב ממש ממש בסדר

תעדכני אם זו עגלה שתהיה לך טוב

שגם סליו לדעתי

לק"י

משהו פרקטי- אפשר לשים תינוק קטן גם בטיולון קליל. יש מזרונים לטיולונים.

אלא אם כן, את בונה על להשכיב לישון באמבטיה.

דווקא עריסה הכי קל להשיג, כי יש גמ"חים להשאלה, ואז לא צריך להשתמש בעגלה בשביל שינה (אם כי גם זה בסדר, לפחות מדי פעם, בעיניי).

@אני נשארת אני.. היקרה, רק רוצה לומר לך על הפן הזוגי -

שחשוב מאוד שתרגישי שאתם שניכם יחד בזה. אז מה אם בעלך אדם פשוט יותר ופחות אכפת לו היופי של דברים. הבסיס הוא שהוא לפחות ידע כמה מאמצים נדרשים בחיפוש אחר דברים ביד שנייה, וגם מה המחירים של הדברים האלה בחנויות.

תגידי לו, "בעלי היקר, אתה מוכן לעזור לי לחפש דגם של עגלה שיהיה מתאים לכל הצרכים שלנו? נסתכל באתרים של חנויות, רק כדי לקבל רושם ראשוני, ואז תעזור לי לחפש במקומות של יד שנייה עגלה כזו במצב טוב."

ככה בתור התחלה תכניסי אותו לעניינים, והוא לא ימשיך ב"ריחוף" שלו...

בהצלחה, יקרה❤️ שה' ייתן לכם שפע!

(אגב, לפני כמה שנים אנחנו מסרנו עגלת אמבטיה במצב טוב מאוד - רק הסל למטה היה כבר קרוע. זה היה כשהחלטתי שיותר נוח לי להתנהל עם טיולון מגיל לידה. אז כן, לפעמים יש גם מציאות כאלה...)

זה טיולונים שנשכבים שכיבה מלאה.

ולא שייך לי לחגור כל פעם שנרדמים גם ככה בקושי יורדים מהידיים

ואז זה שומר על התינוק מנפילה כשהוא ישן ולא צריך לחגור. (לא להתחיל לעלות על אוטובוסים ככה, אבל בבית בהחלט אפשר)

מאוד אוהבת אמבטיה זה ממש המיטה שלהם רוב הזמן והמזרון נח ולא מיזע כהז של טיולון או ריפודית

ובכל מקום שהולכת איתם..אף אחד לא זרם על הגב אצלי

קיצר לא רלוונטי עבורי תודה רבה ❤️

בייבי בוס טייגר. עונה על הדרישות שלך. עגלה מעולה, אני משתמשת בה גם כטיולון. גלגלים גדולים. נוסעת בדרכי עפר. מתקפל בנוחות אחרי שמבינים את הקטע.. וקלה יחסית, גם עם האמבטיה.

ב"ה במצב כלכלי יחסית סבבה, אבל בעלי מאוד חסכן ולא אוהב להוציא כסף על דברים שבעיניו סתם, וחא כ"כ מבין למה חשוב לי גם המראה או דברים שהם לא הכרחיים ממש

וגם הוא פעם ממש לא היה מבין במחירים של דברים והכל היה נשמע לו יקר, ופשוט הייתי שולחת אותו כל פעם לעשות לי סקר שוק של כמה הדברים עולים לא ביד שתיים או במבצעים או עלי אקספרס כדי שיבין על מה אני מדברת ולמה מה שאנירוצה זה זול יחסית ולא יקר... בהתחלה ממש הייתי שולחת אותו על כל דבר והיום הוא כבר עושה את זה בעצמו, סתם חיפוש מהיר בגוגל ולהסתכל על התוצאות הראשונות לראות מחירים פחות או יותר (ודרך אגב, ככה ראינו כמה דברים שרצינו לקנות יד 2 כי חשבנו שיהיו יקרים ופתאום מצאנו בתקציב שלנו לא יד 2)

הוא אמר לי פעם שגרמתי לו לדמיין שאפשר למצוא הכל בזול מרוב שהתאמצתי למצוא מציאות טובות וזולות

אבל זה לא ממש עוזר

אגב הוא לא אומר מילה

הוא מסכים תמיד לכל בקשה שלי

פשוט

מרגישה שבלב מבחינתו זה מיותר..

ואפשר לשאול איזה עגלה? לי נשברה השבוע ספורטליין וגם לא מצליחה להתקפל, בעיקר לא מצליחה להשכב אחורה

ספורטליין היתה לי יחסית עמידה ..אבל נשברה לה פעם אחת הידית אחיזה

וב4 שוב פעם משו

רק שב12 הבאתי את המבושל,

ואז ב4 אפשר איזה פרי,

ובערב שוב ארוחת ערב בסגנון של הבוקר.

והנקה לפני השינה ולפעמים בלילה אם התעורר.

לגבי הלילה, לפי מה שזכור לי עד גיל שנה חשוב תמ"ל או הנקה, אז כל עוד יונק לפני השינה וגם בלילה לפי דרישה נשמע לי מספיק אבל אני לא מומחית.. בגדול אין סיבה שיאכל עוד בלילה

אבל נראה לי צריך 3 ארוחות גדולות ועוד שתיים ביניים

אז נגיד

כשקם אוכל משהו קטן

8:30 א. בוקר

12:00 בערך א. צהריים

אזור 3 נגיד א. ביניים (פרי/ כריך קטן)

ואזור 6 א. ערב.

כמובן תתאימי ללוז הכללי של כל המשפחה..

ב12 באמת ארוחה או ארוחה קטנה.

במעונות בד"כ ב12 זו ארוחת צהריים מבושלת, וב3-4 פרי ופרוסה. אבל אני משערת שלך נוח יותר לבשל אח''כ אז אפשר להחליף ביניהן ולתת לו ב12 פרי ופרוסה.

את לא רוצה לתת לו הנקה ב6 וחצי - 7 ?

(גם כי מבחינתי ביסקוויט זה סתם ממתק לא בריא, וגם כי נראה לי שצריך קצת יותר, ובד"כ בבוקר ההנקה נחמדה)

בדכ ב12 הארוחה עוד לא מבושלת....

עכשיו באמת מביאה ב12 שוב לחם אבל זה לא יותר מידי?

הוא אוכל פרוסה+ בארוחה (רק את הרך)

אז התלבטתי אם פעמיים ביום לחם זה הרבה.

ופרי לבד זה מספיק?

בעצם הכוונה לפירות טחונים? זה מספיק רק פירות בלי תוספת כלשהיא?

@יראת גאולה באמת קצת מציק לי הביסקויט בבוקר כי הוא קטנציק אבל אין לי רעיון מה להביא לו.

הוא רואה את אחים שלו יושבים לשתות ולאכול משהו ודורש גם אז הנקה לא תספק אותו, הוא רוצה לשבת איתם ומנסה לקחת להם את מה שאוכלים.

יש לך רעיון אחר בריא יותר שאפשר להביא לו לנשנש?

פרי זו ארוחת ביניים שלמה.

אפשר לחם פעמיים ביום, נשמע לי בסדר גמור. הוא אוכל עוד 3 ארוחות בלי לחם.

לפירות טחונים אפשר להוסיף כדי שתהיה ארוחה מלאה - טחינה או חמאת שקדים, או אבוקדו, וקוואקר (אפשר גם חתיכות לחם או ביסקוויט. חבל לדחוף פחות בריא אם אפשר שבולת שועל)

הוא גם בלי שיניים

ואפשר להביא לו פרוסה שיחזיק ביד ויאכל או שזה לא הגיל?

עכשיו חותכת לו לחתיכות קטנות

אצלי אכלו הכל בלי שיניים (יצאו השיניים בגיל שנה).

אני חותכת את הסנדויץ ל4, ונותנת לו כל פעם רבע ביד.

תפוחים אני לא מביאה כי זה באמת מלחיץ אותי. אבל פירות רכים אין בעיה. אגס אני הכי אוהבת לתת, חתוך לרבעים בלי גרעינים כמובן. אפשר בננה לא מדי רכה לחתוך למקלות, ענבים חתוכים לרבעים, קיווי, חתיכות שזיף...

אפשר גם בתוך נגיסון.

את כל אלו אני נותנת לפני גיל שנה.

כאילו זה ילד ראשון 😅

אנסה לתת לו ביד ונראה איך יילך

תראי איך הוא מתמודד.

אגס ממש נמס בפה, גם מנגו הוא רך, או אפרסק. אפשר לחתוך לחתיכות צרות וארוכות.

והשיניים הראשונות יצאו לא ממש לא מזמן.

אבל אנסה שוב

הןא אמור להצליח לאכול גמבה גם בלי שיניים?

מלפפון קצת מסכים ללעוס אבל לא ממש אוכל, יותר מוציא

לק"י

אצלי הוא נוגס ומוציא.

אבך מלפפון בלי קליפה יותר בולע.

אני באמת לא כל כך מבינה לגמרי מה אתן מתכוונות

רצועות ירקות יכולות להספיק כאחת הארוחות? לזה את מתכוונת?

לק"י

בעיקר להתנסות ותעסוקה.

כן אפשר לתת מידי פעם שיתנסה.

הבן שלי גם אוכל לבד פירות קיץ רכים כמו נקטרינה. אני מקלפת לו חלק, שיוכל להחזיק איפה שהקליפה שלא יחליק לו, והוא יכול לאכול ככה פרי שלם.

בננה- אני חותכת חתיכה, ונותנת לו ישר ממנה עם כפית. בת השש גם מאכילה אותו ככה.

לפעמים אני שמה בתוך כלי את הבננה, ושופכת חמאת בוטנים/ טחינה/ שקדיה, ומאכילה אותו עם כפית.

התכוונת לתת לו בבוקר במקום ביסקויט?

לא חשבתי על האופציה, מעניין אם יזרום אחרי שהתרגל

תפו"א, גזר, בטטה קישוא

הבן שלי עוד לא בן שמונה חודשים והוא אוכל פריכיות ממש יפה (יכול לגמור חצי פריכית, בלי שיניים בכלל, רק במציצות ולעיסה עם החניכיים)

יכול לחנוק חלילה. אבל תבדקו אותי. מזמן לא הייתי על זה.

מפריכית

לא ידעתי שאסור

ב"ה הצלחנו להוציא לה את החלק שנתקע אבל זה ממש מסוכן

השעות שלך בסדר

רק החלוקה לעיקרית וביניים קצת לשנות

6 וחצי שבע- ביניים

יכול להיות הנקה/בסקוויט/ וכו

8 וחצי- ארוחת בוקר עיקרית

(חביתה/פנקייק/לחם/פשטידת ירק)

(נשנושי פירות)

12-13 ארוחה צהרים עיקרית עם חלבון/פחמימה/ירק

אחהצ- נשנושי פירות/רבע סנדוויץ

18-19 ארוחת ערב עיקרית

והדלמת הנקה לפיי שינה

לק"י

או שזה מתאים יותר לתינוקות שמקבלים השלמות של שאר הרכיבים התזונתיים מהנקה/ תמ"ל?

הבן שלי בן תשעה חודשים, עוד יונק/ מקבל תמ"ל כמה פעמים ביום, וחלק מהארוחות שלו זה מרק ירקות/ בננה/ פירות אחרים (לפעמים בתוספת טחינה/ חמאת בוטנים/ שקדיה).

אנסה להתארגן על זה מראש, נראה אם אצליח שיהיה משהו מבושל עד 12

הוא בלי מטרנה?

1. מקווה שאת נותנת לו מספיק לשתות

תכיני אולי קצת תה פושר ותעקבי ששותה הרבה

2. כדאי להוסיף ארוחה עם כפית שקדיה או כפית טחינה זה נותן הרבה וויטמינים לתינוק לבריאות ולגדילה.

3. תכיני לו דייסה ופירות זה טעים מאןד וממש בריא ומשביע - אצלי לפעמים פעמיים ביום אוכל את זה אם אין עדיין מבושל

דייסת קווקאר מכינים ממש בקלות בקערה עם מים רותחים

ואז אני חותכת בננה אגס ותפוח מקולף וטוחנת

ופה מוסיפה כפית שקדיה

וזה ארוחה מזינה ובריאה.

ואם אין לי זמן אני לוקחת גרבר מוסיפהלו כפית שקדיה ונותנת לאכול בכפית זה גם ממש בריא

לנשנוש ממליצהעל פרכית אורז יותר מבסקוויט

זה יותר נמס בפה ויותר בריא. .

אצלי אוכל המון אביטח ומלון לבד ממש אוהב למצוץ.

4. במבושל זה יכול להיות אצלו גם 3 ימים אותו דבר לא אוכל ממש בתפריט המשפחתי ככה שאפשר לתת לו לא באותו הזמן של כולם. אני שומרת מהמרק עוף בשבילו כמה ימים ירקות וקסןקוס.

5. וגם גילתי שפשטידות זה אוכל מצוין לגיל הזה אני מכינה בשבילו ירקות מגורדים קצת קמח ביצים ומלח משהו כזה. ויוצא רך

שותה המון מים

וכאמור, כל יום אוכל דייסת קוואקר עם פירות

תודה!

אנסה פשטידות, אולי גם הילדים האחרים יזרמו על זה