אני גם חושבת ללדת שם בעז"ה.

חברה שלי שילדה שם מאוד ממליצה!

היא אמרה שאפשר להביא לתינוקיה בכל רגע שרוצים.

חוץ מזה אני יודעת מגיסתי שילדה שם שהיא הייתה בחדר רק של ביות מלא.

אבל כל זה מדברים ששמעתי אז כדאי לך לברר יותר..

מאפשרים ביות מלא או חלקי (שזה כל היום אצל האמא ובלילה בתינוקיה).

יש חדרים מיוחדים לביות ככה שזה 2 בחדר עם התינוק ומנסים לא לערבב בין ביות ללא ביות אלא אם כן אין מקומות במחלקה.

גם במקרים של GBS חיובי ב 100% אין בעיה.

כשהאמא צריכה לצאת או להתקלח או אפילו סתם רוצה לישון היא יכולה לשים בתינוקיה בלי ביעה.

רק מה שכן כל בוקר בשביל הביקור רופאים בתינוקיה יבואו לקחת את הילד לבדיקה ויחזירו בסוף הביקור!

מקווה שעניתי מספיק מפורט.

אם יש לך עוד שאלות את מוזמנת בכיף לדבר איתי.

דרך אגב (לא מנסה לפרסם אותם...) אני אישית לא ילדתי שם אבל אחותי כן והיא מאוד נהנתה ומידע אישי יש שם אחלה של צוות ויחס מקסים!

עם ביות מלא.

הם מאפשרים לשים  את התינוק בתינוקיה  בכל זמן נתון.

בד"כ מפרידים בין ביות ללא ביות, אבל אצלי בגלל שהייתי היחידה עם ביות מלא במחלקה ולא היה מקום אז הייתי עם מישהי ללא ביות...

בסה"כ היה מעולה

בסה"כ בבית חולים צריך לנצל את הזמן למנוחה ( עד כמה שאפשר .... )

אני מבינה את זה שיש נשים שאצלם זה לא ככה.

אני לא חושבת שנשים שבוחרות בביות צריכות לחשוב על זה,

נראה לי שזה צריך להיות באחריות ביה"ח.

בסך הכל מפריע לה של"מישהי123" היה מעולה בחדר עם מישהי ללא ביות.

כשהיא לא חושבת אולי לגברת ללא ביות שבחרה לנוח בבית חולים שגם זו בחירה ליגיטימית

לא מספיק היה נחמד שבסוף תינוק בכה לידה בלילה.

כן, זה באחריות הבית חולים.

וזו בדיוק התלונה של האנונימית. אחרי כזו תגובה היא ממליצה לכל מי שרוצה לישון בבית חולים להתרחק מלניאדו

זה לדאוג שכל מי שרוצה לישון עם תינוקה - יתאפשר לה. את זה דרש מהם חוזר משרד הבריאות מלפני כמה שנים. אם הם רוצים גם לדאוג שמי שלא רוצה לישון עם תינוק בחדר זה יתאפשר גם לה - זה נחמד מצדם, אבל הם לא מחויבים בזה. כמו שהם לא מחויבים לדאוג לי שלא אתאשפז עם מישהי שלפלאפון שלה יש מנגינה מעצבנת במיוחד, והוא מצלצל בתדירות של אחת לשעה.

נכון מאד שזו היתה כונתי ,

רק הערה נוספת -

אני ממש לא מכירה את לניאדו , אני אישית ילדתי במעיני הישועה והיה מעולה ,

ודוקא שמעתי שבחים רבים על לניאדו , אני אישית מפחדת ליסוע רחוק , ועדין לא ילדתי שם

אולי בעתיד , ואני ממש לא אומרת להתרחק משם , כל אחת תעשה כפי שהכי מתאים לה ולתינוק ,

יש מי שלא ישנה עם ביות ויש כאלה שלא ישנות ללא ביות  ,

ואני חושבת שתפקיד בי"ח לדאוג להפרדה מוחלטת בחדרים עם ביות וללא ביות ,

כמו שכתבה פצקרשת אז מי שלא רוצה ביות (נכון לכעת רוב הנשים..)

כדאי שלא תלך לבית חולים שיש בו ביות

יש הבדל בין פלאפון מטריד ותינוק

קורה שנשים מבקשות ממני לדבר בטלפון במסדרון או להנמיך מאד את הצלצול שלו 

ואני עושה את זה.

לא נראה לי שזה אפשרי לבקש מיולדת להנמיך את בכי התינוק שלה או לכבות אותו מ-11 בלילה ואילך

 שכל בית חולים מחויב לאפשר ביות. גם אם הם לא מצהירים על זה, אם אחת היולדות שלהם תעמוד על זכויותיה הם ייאלצו לאפשר לה.

מצד שני, אם לא הייתי רוצה להתאשפז בחדר עם מבייתת, הייתי די רגועה, כי זה לא קורה הרבה. גם רוב המבייתות (להערכתי) מעדיפות להגיע לבי"ח שבו זה מוסדר.

וכן, יש עוד כמה הבדלים בין תינוק לפלאפון רק הבאתי את זה כדוגמה לדבר שבו בית החולים לא חייב לדאוג לנוחותי, למרבה הצער.

לכי תתלונני במשרד הבריאות

באחד מבתי החולים אפילו לא נתנו לי פעם לקחת מהתינוקיה תינוק צורח מרעב כי עכשיו לא השעה של אוכל

ועדיין אני מעדיפה את בתי החולים הללו. מצידי שיתנו קצת מטרנה פה ושם בימים שאני בבית חולים ובטח בלילות. נכונו לי מספיק לילות לבנים וזה הזמן לאסוף טיפה כוח אחרי הלידה.

מצטערת אבל התגובה של מישהי123 הקפיצה אותי אם אי ההפרדה אמורה להפריע למישהו זה להיא הסטנדרטית שהייתה איתך בחדר ולא למבייתת שבחרה בזה.

ציפיתי לנוסח קצת יותר מתחשב ולא ל"היה מעולה"....

התגובה של אנונימית "ואיך היה להיא?!" הייתה מאד מתבקשת!

לאף אחת אין ביטחון בשום בית חולים שלא יקרה לה שהיולדת שלצדה תשאיר את התינוק בלילה בחדר. זה תמיד יכול לקרות, כי יש היום הרבה יולדות שיודעות שזו זכותן, בין אם בית החולים שמע על זה ובין אם לא. אין בית חולים שלא קורה בו אף פעם שמישהי "מבייתת". פשוט אין דבר כזה.

(ואם את שואלת לגביי אישית - אני מעדיפה מכל הסיבות שבעולם ללדת בבי"ח כמו עין-כרם, שמקדם את נושא הביות ונותן חדרים נפרדים למבייתות. אבל אם משום מה פעם לא תהיה לי ברירה אלא ללדת במקום ש"לא שמע על זה", אשאיר את התינוק אתי. אני בהחלט אמפתית לשותפה שלי לחדר, וצר לי מאוד אם זה יפריע לה. ועדיין התינוק יישאר איתי, כי אני מאמינה שאי-הנוחות של התינוק שלי אם יהיה רחוק ממני גדולה יותר משלה. מה לעשות.)

גזל שינה מיולדת!!!!!!!

סליחה אבל זו ממש חוצפה איך שאת כותבת ומתכוונת להתנהג.

גזל שינה של יולדת, חולה שמחללים עליה שבת חשוב לך פחות מהנוחות של התינוק שלך? אז חבל שאת עושה עבירות בדרך.

שבי עם התינוק שלך בחדר הנקה של התינוקיה או במסדרון מבחינתי אבל אל תעשי גזל שינה ותפריעי ליולדת אחרת שמנסה לנוח את השעה שיש לה.

את פשוט מתחשבת רק בעצמך וזו אנוכיות ועבירה ממש גדולה.

סליחה על ההתפרצות אבל לא יכולתי לשתוק לשמע המשפט: "צר לי מאוד אם זה מפריע לה ועדין התינוק ישאר איתי כי אני מאמינה שהנוחות של התינוק יותר מה"נוחות" שלה-השינה שלה התכוונת..." 

גם על תינוק שזה עתה נולד מחללים את השבת

וצרכיו של התינוק, הרך הנולד קודמים בהרבה לצרכיה של יולדת

שלא לשכוח שאחרי לידה אני יולדת בדיוק כמו שכנתי לחדר, וזכאית למנוחה בדיוק כמוה, ולא להצטרך לשבת לילה שלם בתנוקיה עבור דבר מה שהוא האלמנטרי ביותר בעולם - לשהות עם התינוק שלי שזה עתה נולד.

בלידה הראשונה שלי הייתי כזאת מטומטמת, ואכן ישבתי לילות שלמים בתנוקיה בשל מחדל בשיבוץ החדרים של בית החולים. ברור לי שאני לא אחזור על השטות הזאת.

שינה של יולדת היא דבר חשוב מאד.

רב התיר לי פעם לתת לתינוקת תחליף חלב בהכשר קלוש מאד העיקר שבלילה אני אשן איטב.

שינה של יולדת היא לא דבר אלמנטרי???

תלדי בבית, תבקשי להשתחרר מיד אם את רוצה גם מנוחה וגם ליד הילד שלך. וזה חייב להיות כרוך בגזילת מנוחה של מישהי אחרת.

אל תשכחי שגם לה יש תינוק (בתינוקיה) וגם הוא צריך לינוק לפעמים ומגיע לה מתי לישון.

זה שהחוק לאחרונה בעד כל מיני רעיונות "טבעיים" לא הופך את גזל השינה ליותר מוסרי.

חוץ מזה את שמה לב- את זכאית גם למנוחה גם לשהות עם התינוק שלך אפילו אם הוא טיפוס צרחן - ולמה זכאית שכנתך לחדר?? ואולי היא חוזרת אחר כך לבית עם 5 ילדים מגיל 6 ומטה ואין לה מי שיעזור לה והיא כל כך בנתה על ימי השקט האלו??

הרעיונות ה"טבעיים" הם לא איזו אופנה שאנטי כזו מהודו. ארגון הבריאות העולמי הוציא הנחיה שתינוקות יישארו עם אימותיהן אחרי הלידה מסיבות בריאותיות טהורות, שנבחנו במאות מחקרים. בעקבות ההנחיה הזאת יש היום לא מעט מדינות שלא קיים בהן כלל מושג התינוקייה.

הרעיונות הטבעיים הם אופנה גם אם הם לא באו מהודו אלא ממחקרים.

בשנים האחרונות לא שמעתי על מחקר שנושאו אינו טרנד טבעי כלשהו.

זה פשוט לא אופנתי לחקור בכיוון אחר 

כאילו זה איזו המצאה חדשה של הדור שלנו...

אז זהו, שלא. זאת היתה דרכן של הרבה מאוד אימהות עד שלפני מאה או שתיים המציאו את בתי היולדות. לפני כן, זאת בכלל לא היתה שאלה - ללדת בכריעה, להיות עם התינוק בימים אחרי הלידה, להניק - כל אלה היו פעולות שגרתיות ואף אחד לא הגדיר אותן כ"אופנה".

מתי שהוא נהיה אופנתי ללדת בבית יולדות, נהיה אופנתי לשים את התינוק אצל אחות שתטפל בו שמשך יומיים ולתת מטרנה כי אמא עייפה או כי סתם אין לה חשק להיות אם מניקה, וכו'. למה זה נהיה אופנתי? יבואו חכמים וינתחו את העניין (מן הסתם כי זה יותר נוח...).

בכל מקרה- להגדיר משהו שהיה נהוג במשך אלפי נשים כמעט בכל התרבויות כ"אופנה" זה קצת להוציא את המושג מהקשרו...

(אגב- זה מזכיר לי את ההבדל שהיה בין הנשים בגיל של אמא שלי שנתנו לי עצות לגבי ההזנה של הבת שלי, לבין הסבתות שדיברו אית על זה. לסבתא שלי היה ברור שללדת במים בכריעה זה הכי טוב, ולדודה של אמא שלי (גם דור אחד לפני) היה ברור שמטרנה זה דבר נוראי וברור שצריך להניק והיא כל הזמן היתה יורדת על הנכדות שלה שהם סוחבות תרמוסים...

האמהות לעומת זאת - שמעו קצת בכי, וישר הציעו להוסיף מטרנה....

אבל אם פתאום יחליטו שמכונת כביסה זה לא יודעת מה..

אז זו תהיה סוג של אופנה לחזור אחורה.

פעם נסעו בסוס ועגלה כיבסו בנהר ילדו בבית ואחוזי התמותה של יולדות היו גבוהים ואחוזי התמותה של ילדים היו גבוהים.

לזה את גם רוצה לחזור?

נ.ב פעם גם נשים לא נכנסו להריון כל כך מהר. לא כל כך הרבה הריונות הסתיימו בלידה ויולדת שכבה בבית המון- הרבה יותר מהיומיים שלושה שלנו בעזרת השכנות והמשפחה מסביב. היום זה לא בדיוק קורה אז יש צורך בתחליף אחר. אי אפשר להחליט רק לחזור להנקה ולביות מלא ולא לחזור לזה שיולדת 30 יום לא עושה כלום חוץ מלהאכיל את התינוק שלה ולישון איתו.

חייבים לחזור אל מושג משכב הלידה. הקהילה חייבת להתגייס כדי לאפשר ליולדת לא לעשות שום דבר בשבועות הראשונים חוץ מלהתאושש עם התינוק. אין לזה שום תחליף. בין אם האמא מיניקה או לא, לקחה ביות או לא - הגוף שלה (ושל התינוק) זקוק למנוחה המשותפת המלאה הזאת. יש לזה השלכות להמון תחומים. שניים מהם לדוגמה - דיכאון אחרי לידה, לא עלינו, ופגיעה אנושה ברצפת האגן.

לדור של הסבתות שלנו, שחי בתווך בין העולם העתיק שאת מתארת לעולם המודרני שלנו, דווקא לא היתה את הפריוולגיה של 30 יום במיטה עם התינוק ועזרה מכל הכיוונים. אני יודעת את זה מהסיפורים שלהן... ועדיין זאת לא היתה שאלה אם להניק, לדוג'. ולגבי תדירות הכניסה להריון - גם זה לא לגמרי נכון לגביהן (לפחות לגבי דור הסבתות התימניות שאני מכירה).

חוץ מזה - לגבי שאר הדברים שציינת, יש כאן נקודה עקרונית להתייחס אליה: לבני האדם יש שאיפה ויצר טבעי לחדש חידושים ולהתפתח כל הזמן. ישנם חדושים שמתגלים כטובים ויעילים, וכן הופכים להיות דברים שבשגרה, וכבר אינם יותר חידושים, וישנם דברים פחות יעילים, או אפילו מזיקים - ואז או שהם נעלמים לגמרי מהעולם, או שמתי שהוא האנושות מתעוררת לבטל אותם משום הנזק שהם גורמים. דוגמא לכך היא שימוש בחומרי הדברה או חיטוי מסויימים, שהיה מאוד מקובל בתקופה מסויימת והיום ממש אסור להשתמש בהם.

לכנות את הדבר האחרון שציינתי כ"אופנה" זה קצת לא מתאים, כי מדובר על התבוננות חוזרת על תהליך או תופעה שמתרחשת וניסיון לתקן ולשפר אותה (כמו שקורה בכל תחום - מחשבים, ייצור מזון, ייצור חשמל, פסיכולוגיה, רפואה וכו') והרבה פעמים ההתבוננות הזאת מביאה לחידוש יותר טוב, ולאו דווקא לחזרה אחורה. במקרה שלנו, גם מה שאת מכנה "לחזור אחורה" הוא באופן הרבה יותר משוכלל מפעם (לדוג', יועצת הנקה, שזה דבר חדש, משאבות חלב, כדור פיז'יו רפלקסולוגיה וכו').

לעומת זאת, המושג אופנה מתייחס בד"כ לתופעות שבאות והולכות ותלויות לרוב בטעמם של תושבי מקום מסויים בזמן מסויים ולא בניתוח אובייקטיבי של התופעה. לכן נראה בעיני שלהשתמש במושג "אופנה" בהקשר של תיקון טעויות שנבעו מחידושים מסויימים בעבר הלא רחוק - זה פשוט לא שייך.

לפחות בכל הנוגע ללידות טבעיות בלי אפידורל וכדומה-

המקור הוא לא התבוננות חוזרת אלא: הנצרות . 

האפיפיור טען שבעצב תלדי בנים כתוב בתנ"ך ואסור לבטל אותו ולקחת אפידורל ומשככי כאבים

הנוצרים פיתחו שיטות טבעיות לעזור לאישה להתמודד עם הצו הזה ועם כאבי הלידה.

אח"כ כשהחל הגל הטבעי - והוא לא רק בלידות אלא בכל דבר התחילו לאמץ את השיטות הנוצריות שפותחו.

כרגע אין דרך להוכיח עם זה הטבעיות היא אופנה או לא. אם היא תחלוף פתאום נדע שהיא אופנה.

והאפידורל עצמו, מה איתו? יהודים המציאו אותו?

או את הפורמולות? או את התינוקיות?

אנחנו המעט מכל העמים, אחוז קטנטן מהעולם. אימצנו לנו כמה רעיונות גאוניים שנוצרים פיתחו (שהרי חוכמה בגויים תאמין), לא יזיק בכלל אם נחזור בנו מחלקם שאינם כה מוצלחים, אפילו אם גם נוצרים מבינים שזה לא מוצלח

אני רואה נשים שאין להם שום קשר לטבעונות ולא לשום דבר טבעי והן מאמינות מאד ברפואה הקונבנציונלית ומשום מה אפידורל נשמע להם משהו מאיים נורא.

והם הולכות על כל השיטות הטבעיות. את זה הנוצרים הכניסו למודעות.

בסך הכל הדגשתי שלא כל דבר נובע מממסקנות של עשינו טעות. הנה הפחד מלקיחת אפידורל מקורו בסה"כ בקפריזה נוצרית. יום אחד אולי נשמע איזה סיבה מדוע פתאום בא גל בעד ביות או משהו אחר והסיבה לא תהיה בדיוק רציונלית באמת.

אני בעד שימוש בשיטות ההרגעה הטבעיות כאשר יש צורך, כמובן בסינון האלמנטים הנוצריים.

אני לא יודעת אם זה קשור או לא לנושא שאת מדברת עליו (פילוסופיה תמיד היתה קצת גדולה עלי), אבל בקשר לנקודה מעניינת שהזכרת בתחילת דברייך - אני רוצה לספר לך שגם לי אין דבר וחצי דבר עם טבעונות, וגם אני מאמינה מאוד ברפואה קונבנציונלית - בדיוק כמו שכתבת, וברוב הלידות שלי לא קיבלתי אפידורל, אמנם הבחירה הזו היא בעיקר בגלל רגש פנימי שקשה לי להסביר (וזה ממש לא דבר שאני מרגישה צורך לשכנע בו), אבל גם קצת בגלל --- הרפואה הקונבנציונלית. כי הדברים שיש לרפואה הקונבנציונלית להגיד על אפידורל לא נשמעים לי מרנינים. בכלל כל ההנגדה בין רפואה מערבית קונוונציונלית לבין זהירות מהחדרת חומרים שונים לגוף היא תפיסה שגורה שנראית לי שגויה מיסודה. הרפואה הקונוונציונלית עצמה חוקרת בלי סוף את ההשלכות שיש לחומרים האלה עלינו, ורופא טוב תמיד מחפש את האיזון העדין בין לא לקחת משהו כשחייבים ובין לקחת אותו גם כשלא חייבים. מבחינתי הרתיעה שלי מאפידורל ומעוד דברים היא לא כי אני טבעונית (ממש לא) ולא כי אני מושפעת מהוגי דעות נוצריים (חס וחלילה) אלא מתוך אמונה פנימית שלי ומתוך מחקרים של גופי בריאות.

הדברים היחידים ששמעתי על אפידורל אי פעם וגם כשחתמתי הוא חשש קל לכאבי ראש איומים.

זה תמיד נראה לי משהו לא כל כך מפחיד ביחס לכאבי התופת של הלידה.

אם אפידורל הוא " כ"כ מסוכן " למה נותנים אותו כל כך הרבה ובקלות בניתוחים כשיגרה וגם לזקנים ולרגישים??

ולא, אין אף אחד שמדבר נגד אפידורל בניתוח בקע לדוגמא...

כנראה שיש משהו במה שאנונימית אומרת על הנצרות.

את צריכה לשאול את מי שאומרת שאפידורל הוא "כל כך מסוכן"

אני תמיד משתדלת להקפיד על המילים שאני בוחרת, ומה שאמרתי זה שהדברים שיש לרפואה הקונבנציונלית להגיד על אפידורל לא נשמעים לי מרנינים. כלומר מה שידוע לי על השפעות האפידורל הוא מספיק "בסדר" כדי שכן ארצה אותו אם חלילה אצטרך לעבור ניתוח אבל לא ארצה אותו במצבי בריאות.

אני תוהה אם מה שמוזכר בטופס הוא רק מה שאמרת. כיליתי פה לא מעט זמן על חיפוש טופס כזה ברשת, אבל כל הקישורים שבורים בכל אופן המידע שקיים על אפידורל הוא כמובן מעבר לזה. אם זה במקרה מעניין אותך, כאן יש כמה דברים על קצה המזלג:

http://en.wikipedia.org/wiki/Epidural#Epidural_analgesia_in_childbirth

אבל תתחילי לחפש ברשת על אקמול אופטלגין נורופן וכו'

תמצאי גם את הסיכונים שלהם. את יכולה אפילו לקרוא את העלון לצרכן לפני השימוש ומה ששם כתוב...

אם את מאלה שלא לוקחים אותם בקלות ומנסים הכל קודם, טבעי שגם תנסי הכל לפני אפידורל כי סתם את לא רוצה להכניס לגוף שלך חומרים.

אני מדברת על נשים שלא חושבות רבע שנייה לפני אקמול לוקחות הרדמה אצל רופא השיניים על כל טיפול ואנטיביוטיקה וכו'.

אבל מאפידורל הן נרתעות. 

סיכונים של אפידורל הם באותה רמת נדירות של סיכונים בהרדמה אצל רופא שיניים טוב אולי אני לא מספיק מומחית למדוד רמות אבל שיעור הסיכונים בקישור שצרפת לא אמור להשמע מאיים יותר מהסיכונים על האקמול....

כתבתי במפורש שאני לא מתכוונת רק לזהירות מאפידורל אלא מכל חומר זר שמחדירים לגוף - את הזהירות מכל אלה שהזכרת ועוד רבים למדתי מטקסטים שקראתי של הרפואה הקונבנציונלית. הרפואה הקונבנציונלית אף פעם לא ששה לתת חופשי מכל הבא ליד. תמיד לבדוק סיכונים והשלכות, לעשות שקלול יתרונות וחסרונות ולהגיע להחלטה נכונה כל מקרה לגופו.

זה סבל של לפחות שבועיים, שאת כמעט ולא יכולה לעמוד אלא רק לשכב, וזה היה נראה לי הרבה יותר גרוע מכאבים של לידה, שמקסימום נמשכים כמה ימים במקרה הגרוע ביותר.

אבל ברוך השם זה באמת מקרה נדיר.

ואגב - לגבי נתינת חומרים מסוכנים כשגרה, זה נכןו לגבי כל סוגי ההרדמות. כל מי שצריך לעבור ניתוח עובר הרדמה, תוך כדי לקיחת הסיכון שהוא לא יקום ממנה. והוא גם חייב לחתום על זה לפני הניתוח. פשוט בגלל שהסיכון הוא נמוך יחסית, והניתוח הוא דבר שכמעט בלתי אפשרי לעשות אותו ללא הרדמה - זה סיכון שרוב בני האדם מוכנים לקחת.

אני אומרת כמעט בלתי אפשרי - כי לפני כמה שבועות רופאה (קונבנציונאלית לחלוטין) הראתה לי סרטון של ה-BBC על אדם שעבר ניתוח בבטן ללא הרדמה אלא רק עם שליטה של המוח שלו (הוא מדריך היפנוזה במקצועו), והוא ממש לא הרגיש כלום לטענתו.

אז כנראה שיש מקרים שזה כן אפשרי לעשות ניתוח ללא הרדמה.

אגב - הוא גם מצליח לשלוט על זרימת הדם שלו, ורואים שבמשך כל הניתוח בקושי יוצא לו דם מהחתך. סרטון די מדהים...

וממה שעבר עליו אח"כ, כל נשות הישוב החליטו להשתדל להמנע אם אפשר....

על אישה שלקחה נורופן והייתה אחר כך בין חיים למוות

הייתה צריכה לעבור השתלת כליה.

וגם שמעתי על מישהי שמתה מנטילת אופטלגין.

בא נאמר שאפידורל הוא בטוח במידה שווה לאקמול נורופן או אופטלגין מי שלוקחת אותם בזמן חום/כאבים - מצב "בריא" (כמו לידה ... גם יולדת לא בדיוק מוגדרת בריאה )

אין שום מניעה שתיקח אפידורל.

מתוך ספר, שנכתב ע"י אמריקאית לא יהודיה, שחקרה את הנושא, עולה בדיוק ההפך ממה שכתבת לגבי הנצרות. הנצרות היא זאת שהפכה תהליך שהיה טבעי ולא מאיים, למשהו כואב ומייסר כל כך עבור נשים - בדיוק מהסיבה שהם גרסו שצריך לקחת על עצמנו את העונש שנכתב בבראשית.

הרי לשיטתם - את אמורה לסבול, אז למה שהם יפתחו שיטות להקלת הסבל????

הרי כריעה, מיילדת תומכת, הנקה וכו', היו קיימות הרבה לפני שהנצרות הופיעה בעולם (ראי סיפור שפרה ופועה). הנוצרים הם אלה שהחליטו שאשה תלד על מיטה, ללא תומכת מתאימה, ללא עזרה וכו' - בדיוק כי הם חשבו שמגיע לה לסבול.

מלבד זאת - אם אני לא טועה (יוקטנה - תתקני אותי אם אני טועה) הרבה מהספרים שמפיצים את השיטות הטבעיות ללידה פעילה ופחות מייסרת, מסתמכים על דברים שנצפו בשבטים פרימיטיביים ובחיות, שמן הסתם לא ממש שמעו על הנצרות...

גם הרפיות ודמיון מודרך הם שיטות שהיו נהוגות לפני שהומצאו משככי הכאבים בכל מיני בעיות רפואיות וממש לא רק בהקשר של לידה. אז לקשר את כל השיטות הטבעיות לנצרות נשמע לי קצץ הזוי...

שם הבעל אומר לאשתו לא לקחת אפידורל כי "בעצב תלדי בנים", והרופא שואל אותו: "האם יש לך מזגן בעבודה?" כשהבעל אמר שכן אז הרופא אמר לו שהוא עובר על "בזיעת אפיך תאכל לחם"...

ומסקנתו של הרב נבון, המובנת גם מפשט הכתוב היא, ששני ה"ציוויים" הללו הם למעשה קללות שקוללו בהן אדם וחוה בעקבות אכילתם מעץ הדעת. אין שום ציווי לסבול בלידה אלא שזהו עונש על חטאם של אדם וחוה שאכלו מעץ הדעת...

התפיסה הנוצרית פה מעוותת את המציאות ומפרשת את התורה לשיטתה השגויה.

"הגל הטבעי" החל כאימוץ שיטות אפריקאיות/מזרחיות וממש לא נוצריות. באירופה התחילו עם הטעות של להשכיב יולדות על גבן ולא לתת להן ללדת כמו שהן ידעו בעבר. דווקא בתרבויות "פרימיטיביות" כמו אפריקה והמזרח הרחוק נשים המשיכו ללדת בצורה טבעית. אין שום קשר לנצרות בעניין לידה טבעית. להיפך, באירופה ובאמריקה דוגלים ברפואה הקונבנציונלית שמשכיבה את האישה על שולחן הלידה ע"מ להוציא ממנה את התינוק, ולא נותנים לה ללדת...

נכון לסבתות שלנו בתקופת המעבר היה ממש לא אידיאלי.

היו עוד כמה דברים לא אידאליים למה לחזור אליהם??

מוסכם על כל הרופאים בהתבוננות אחורה וקדימה שאישה לאחר לידה צריכה לנוח. מוסכם על כולם שהנקה היא הדבר הטוב ביותר לילד. מוסכם על כולם שתינוק צריך את אמא שלו.

יש צורך ליצור איזון בין הדברים. לסבתות שלנו בדור המעבר לא היו כלים להתמודד עם העובדה של החיים שהתחילו להיות מודרניים ולא העניקו לאישה תקופת משכב מספקת אז משום מה הוחלט שמוותרים על אמא בריאה.

ביחד עם זה שפתאום ממחזרים כל דבר. לא בונים כבישים בשביל לא להרוס נוף. תוקעים פרוייקטים לבניה שנים בגלל נוף.

פתאום החליטו שגם מה שהיה אצל הסבתות היה הכי "טבעי" וירוק

. 

רק שכל עוד אנחנו לא מחזירים את מה שהיה לסבתות בדורות קודמים- אין טעם לחזור למצב שנוכחנו שהוא בלתי אידיאלי בעליל של דור המעבר ועבדנו לתקן.

אם לא שהאופנה בעולם היום ירוקה וטבעית אף אחד לא היה חושב לחזור למצב הטיפשי הזה שוב.

הם חוקרים המון נושאים. כשמסתובבים בפורומים יוצא ששומעים שוב ושוב על המחקרים שמעניינים את חובבות הטבעיות. אם בא לך את יכולה לנבור במחקרים שלהם ולצטט את אלו שמשמעותיים בעינייך

אני רק רוצה להעיר את תשומת לבך שעשית כלפי דבר לא הוגן (אני בטוחה שלא בכוונה), ואנא שימי לב לא לעשות להבא - הבאת לכאורה ציטוט ממני, אפילו בתוך מרכאות, אבל בעצם הדברים שלי שם שובשו. מישהי שתקרא מה שכתבת עלולה לחשוב - בגלל הצורה שהצגת את זה - שכתבתי דברים שונים משכתבתי. אנא ממך - מרכאות רק עם ציטוט מדויק. את רוצה לכתוב מילים שלך אז זה בסדר גמור - רק בלי מרכאות ובלי להראות כאילו זה מה שאני אמרתי.

תודה!

שבכל מקרה הרצון המובהק שלי וההשתדלות שלי היא שהתינוק שלי לא "ירעיש" ולא יבכה מעבר לפעיות הנורמליות של יילוד רך, שגם הן פוסקות מיד אם הן מטופלות. אם מאיזה שהיא סיבה יוצא שהמצב לא כזה, ואפילו כשהתינוק איתי ובידיי ומטופל מיידית הוא מגיע למצב של בכי קורע לב ואוזן - אז על אחת כמה וכמה שלא הייתי אמורה להשאיר אותו בתינוקייה, לא?

ומזכירה שוב שההעדפה שלי (שעד היום הצלחתי ליישם) היא מראש לא להיקלע למצב שאהיה עם מישהי נגד רצונה. אני ממש לא חושבת שהבוטות שלך הייתה במקומה.

אבל גם לא בחדר עם מישהי נוספת. אם התינוק שלך צורח במיוחד צריך לחשוב על איזושהי אופציה לא??

לא אם זה באופן חד פעמי שאז רק אם זה אמצע הלילה היית צריכה לצאת החוצה אבל אם זה סדרתי אולי תדאגי להשתחרר מהר בשביל זה? אולי בחדר אחר? בכל זאת את לא יודעת מה עובר על היולדת שלצידך.

וסתם שתדעי פעיות רכות של תינוק מעירים כל אמא שבעולם (ברוך ה' !!! )

אבל עדיין אין לי תלונות קשות עלייך בגלל שאת לפחות מרגישה שגרמת למישהו נזק בדרך לטפל בילד שלך. וזה לא נעים לך. נתתי דוגמא למישהי123 אם הילד ירוץ לכביש ובדרך לתפוס אותו תפילי מישהי / תדרכי עליה אני חושבת שזה יהיה לא נעים אפילו שבטוח עשית את המעשה הנכון...

דיברתי רק על בחירה במקרה של אין ברירה.

לגבי להשתחרר - אני מאושפזת עם התינוק כי אני מאמינה שההשגחה הרפואית בימים הראשונים חשובה לו (ושוב - זו לא רק אמונה פנימית שלי, אלא העמדה הרפואית המקובלת). אז אני לא חושבת שאני צריכה לדחות את זה מפני מנוחת היולדת השנייה, עם כל הצער והאמפתיה.

ולגבי הפעיות - כשהן מטופלות מיד הן גם נרגעות מיד בתשעים ותשע אחוז מהמקרים

כי ב"ה היה לי מעולה...

ולא, אני גם לא אמורה להרגיש רע עם עצמי בגלל האשה השניה שהיתה בחדר.

מה לעשות, אני הגעתי לבי"ח בידיעה שיש לי אפשרות לביות ואת זה חייבים לספק לי, לעומת זאת הם לא מחוייבים להפריד בין ביות ללא ביות ואף אומרים שהפרדה מתבצעת רק כשיש מספיק מקום.

נראה לי שאם יולדת הייתה בוכה בגללי (דבר שסביר שיקרה אם היא לא ישנה בלילה בגלל הבייבי שלך + הורמונים. איך שאני מכירה את עצמי הייתי בוכה אם זה היה קורה לי אחרי לידה) לא היה נחמד לי ומעולה לי...

מקסימום הייתי מצדיקה את עצמי כמו יהודיה מא"י או פצקרשת ובטוחה שהגנתי על התינוק שלי וזה היה במחיר גזל שינה של מישהי אחרת... (מי יותר חשוב אין לי מושג באמת וזה נושא לדיון הלכתי ממש ולא לפורום פה!!)

תקראי את התגובה של אנונימית מ-11:55 לא בדיוק מעולה לה בביות ביחד עם מבייתת אחרת והיא הייתה מעדיפה ללכת הביתה...

להגיד "היה לי מעולה", "אני לא אמורה להרגיש רע" , "הם לא מחוייבים להפריד" זה סוג של התנשאות מלווה באטימות. גם אם החלטת שהנוחות של התינוק שלך חשובה ואת חייבת אותו לידך מותר להעדיף חדר של מבייתות נוספות , מותר להרגיש טיפה אי נעימות ולומר "סליחה" (כמו אם בטעות בדרך לתפוס את הבן שלך מלרוץ לכביש, דרכת על מישהי ברחוב לא??)

יש לי זכויות בבי"ח בדיוק כמו יולדת שלא בחרה בביות ואין לה שום זכויות יתר כי הילד שלה בתינוקיה.

ואם הייתי משאירה את הילד שלי בתינוקיה ולא מתחשבת בו כדי להתחשב ביולדת אחרת, אז הייתי מרגישה מאוד מאוד רע.

יש לך זכויות וגם לה יש זכויות בהתנגשות בין שניהם החלטת שאת תרמסי את הזכויות שלה למען הזכויות שלך. אפילו את לא חושבת שיש לך מקום לרגש אפילו קל של אי נעימות מאישה שרמסת את כבודה וזכותה האלמנטרית (ולא זכות יתר) לישון. (במצב הנוכחי הייתי אומרת שהיא נשארה בלי שום זכות ואת עם זכות יתר גם לישון מתי שמתאים לך כי אין תינוק נוסף וגם עם התינוק שלך)

קוראים לזה אנטיפתיות חוסר רגישות, התנשאות, אטימות וכל שאר המילים הנרדפות...

גם אם מותר לך לגרום למישהי נזק בדרך להציל חיים (ואני לא יודעת אם מותר ולא אם זו הצלת חיים) זה לא אומר שאת אמורה להרגיש מעולה ולא אומר שלא אמורה להיות לך איזושהי אי נעימות גם אם יש לך בטחון בצדקת דרכך.

אף אחת מהדוגלות בביות לא חושבת כמוך ולא מרגישה "פצצה" כשמישהי לידה סובלת מההחלטה שלה!

הבהרתי באופן כללי שאני לא אמורה להרגיש רע מפני שזו זכותי וזכות התינוק שלי וכן, אני שלמה עם זה     שבחרתי בביות.

ובלי שום קשר, אם את כ"כ דואגת ליולדת שלידי, תאמיני לי שהתחשבתי בה כמה שיכולתי, בלי לפגוע בתינוק שלי.

וכמו שמישהי אמרה כאן יש דברים הרבה יותר  מפריעים מבכי של תינוק ואת זה היה לנו בשפע בחדר...

ויותר שמחה לשמוע שהיה לך אכפתיות כלפי בנאדם לידך.

מקווה שאם השכנה שלך לחדר הייתה מתלוננת היית עוזרת לה להחליף חדר עם מישהי שפחות אכפת לה.

בסה"כ העירו לך הערה קלילה שליד היה מעולה היה מן הראוי להוסיף "וגם החברה לחדר אמרה שהיה בסדר או מעול"ה או אפילו רק "חבל על החברת חדר" אם זה אכן הפריע לה.

זה כבר שלב של התחשבות.

התגובות הבאות שלך היו המממ.. קצת אטומות ומתנשאות כמו "לי היה מעולה" (ומה אכפת לי מה למי שלידי...) ואני לא אמורה להרגיש רע עם עצמי.

וכשניסיתי להבהיר לך שיש אמצע בין לא אכפת לי בכלל לבין אני מוותרת על הזכויות שלי וקוראים לו "לא נעים לי אבל" ..

תגובתך הייתה "יש לי זכויות".

זו תגובה מתנשאת ואטומה (על זה שהחוק "לצידך") 

אני שמחה לשמוע שאת אמפטית ואכפתית והתחשבת במקסימום האפשרי. כלומר היה לך תחושה  שיש פה מה להתחשב---

שכ"כ חשוב לך לחנך אותי כיצד להרגיש, לחשוב ולהתנהג

אני הסברתי איך היה לי בבי"ח, ומה לעשות, ב"ה היה לי מעולה (גם אם את לא ממש מרוצה מזה...)

מחקתי.

לא רוצה לפגוע.

(לדעת מישהו) לשבת בתינוקיה כדי לא להפריע לאחרות זה לא גזל שינה של יולדת.

המשוואה תקפה לשני הכיוונים - גזל שינה של יולדת להכריח אותה לשבת בחדר במקום לשכב בנוחות במיטה ליד התינוק וגזל שינה של יולדת לשים לידה מישהי עם תינוק מרעיש.

ומכיוון שבשני המקרים יש פה שינה ונוחות של יולדת העניין נותר באחריות בית החולים לדאוג להפרדה.

ואם לא דאג - נא להלונן לפניהם ולא לאמא שזקוקה למנוחה בדיוק כמוך.

על הבית חולים שלא דאג לזה.

כמו גם על בתי חולים ששמים יולדות במעבר זה שווה אחד לשני.

המשפט הראשון שלי היה - מי שחשובה לא מאד המנוחה- זה לא המקום שלה.

מעבר לזה הבעתי פה תביעה נוקבת לאכפתיות. כשמישהי שכבה רביעית בחדר שלי והיניקה בלי וילון ובאי נעימות מרובה ופתאום עברתי התנצלתי אפילו שאני לא אשמה אלא בית החולים?!?

גם יולדת שתבעה את זכותה להיות עם הילד שלה (במיוחד אם היא באה לבית חולים שמצהיר על תמיכתו בזה) לא אשמה אולי אבל מותר לה להרגיש אי נעימות מהנושא.

חוץ מזה שנראה לי שאם הילד צורח בלילה את לא ממש ישנה מה שאומר שלצאת איתו החוצה כשהוא צורח(ולא כל הזמן) ולטפל בו נניח בחדר הנקה עד שהוא נרגע זה דרישה נורמלית.

כבר שתי לידות.

את הבכורה שלי ילדתי לפני שגמרו לבנות את המחלקה החדשה,

אז יצא שהיינו ארבע נשים בחדר,

2 עם ביות ו2 בלי.

היה צפוף מאוד!

אבל, הבנתי שזה בדר"כ לא קורה, היה פשוט עומס בלתי רגיל.

בלידה השניה הייתי במחלקה החדשה והיה גן עדן!

הם מאוד גמישים שם, ותמיד אפשר להשאיר את הפיצי בתינוקיה אם את רוצה להתקלח או משהו כזה.

שיהיה בשעה טובה!

עם gbs חיובי. סה"כ הם בסדר (יש עוד קצת מה להשתפר, לעומת עין כרם שם הביות ממש מושלם).

בדר"כ זה עם עוד מישהי בביות מלא, ובגלל זה אני לא אוהבת להשאר הרבה ולרוב לא מנצלת את כל הימים, כי קשה להצליח לנוח כי לרוב התינוקות האחרים בוכים בלילה, וגם אין לי עזרה צמודה בלילה, כמו בבית שאז בעלי יכול לעזור לי.

לטעמי, מי שבביות מלא, אז עדיף להגיע הביתה בהקדם כי זה לא באמת נוח.

ונכנסתי להתקלח רק כשהיו לי אורחים ששמרו עליו. לא שמתי אותו לשניה בתינוקיה.

וגם בביקור רופאים אני לא משאירה בתינוקיה, אלא מגיעה איתו לקראת סוף הביקור ונשארת לידו כל הזמן, קשה להגיד שהאחיות אוהבות את זה, אך אין להן ברירה. זה אחד הדברים שהם צריכים ללמוד מעין כרם, שם הבדיקה בביות מלא היא בחדר של היולדת, כנ"ל הpku.

סה"כ הם יחסית ממש בסדר.

בשעה טובה!

פעם אחת במסדרון ואחר כך עם עוד 3 נשים

פעם שנייה עם אישה שהרגע עברה ניתוח קיסרי לא פשוט והיתה מאוד כואבת, ואחר כך נדמה לי שוב עם עוד 3 נשים

ופעם שלישית במחלקה ב'.

הדילמות שעלו:

א. יש זמנים שלוקחים את התינוק ולכאורה אין לך בחירה. ביררתי מבחינה חוקית שאסור להם. בפעם האחרונה עמדתי על כך שאיני מוכנה שייקחו אותו לאחר הלידה ושיעשו את הבדיקות לידי (כמו בעין כרם) והם לא היו מוכנים לוותר עד שבסוף התפשרנו על כך שהובילו אותי עם כיסא גלגלים ושהיתי איתו בזמן הבדיקות. ד"א אחרי שראיתי איך שוטפים אותם אני מסרבת לשטיפה, שטפתי אותו לבד בחדר.

ב. השהייה בסמוך לנשים שלא עושות ביות מלא - זה ממש היה לי לא נעים, כי כמו שזו לא אשמתי - זו גם לא אשמתם. הם גם לא היו רגועים, נרגעו כשהגענו הביתה, שזה די הגיוני... זה אמור להיות בתדירות נמוכה יותר מאז המחלקה החדשה.

ג. תבקשי מחלקה ב', עדיפה מבחינת הנוחות, האסתטיקה, הנעימות של העובדות, הצוות בתינוקיה... 

מסקנה שהסקתי ויישמתי בלידה האחרונה: בפעם האחרונה מצאתי "בייביסיטר" ששהתה איתי בלילה, העירה אותי כשבני התעורר, ואני הצלחתי לראשונה בבי"ח לישון, וגם להיות רגועה שהוא בידיים טובות, ושאני מייד איתו כשהוא רק צריך, וגם לא הערתי את זו שהיתה לידי ללא ביות, כי ישר טיפלתי בו. בקיצור - ממליצה מאוד מאוד על ה"טריק" הזה.

בשעה טובה ושתצאי עם ידיים מלאות!!

השאלה כמה הוא עולה

ועכשיו ברצינות, איפה השגת אחת כזו? וכמה זה עלה לך?

והיא נשארה ערה לידך כל הלילה.???

על כל אירוע שעובר בשלום, אנחנו נגיד תודה.

לק"י

הבת שלי היתה אמורה לחגוג לפני יותר משבוע, אבל הגננת היתה חולה.

גם זה קורה מסתבר....

ימי שני בד"כ די עמוסים

אשמח אם אפשר מפעם לפעם ברביעי, נוח לי יותר

התלמידים הלכו לישון עם תיק ארוז ומוכן וקמו בבוקר להתרעה ואזעקה...

אחרי שחזרנו ביום שלישי קבעו מחדש את הטיול, למחר... 😬

לק"י

לנו היה אמור להיות בשלישי שעבר. בוטל, למרות שחזרנו לשגרה.

הטיול נקבע לשלישי הבא. ימים יגידו מה יהיה....

עכשיו היא בלחץ שיבטלו לה עוד טיול

ואם מתקיים יש לי תחושת סיפוק כזו, מסמנת וי
יש הצלחנו.
דור הגאולה. דור לא פשוט.

ואני רק מתחזקת בזה יותר ויותר

לצאת

לחגוג

להיפגש

מי יודע מה ילד יום🤷‍♀️

יש לנו בסלון גם שולחן כתיבה, שמשמש לאחסון ולא עובדים עליו.

זה פשוט לא נצרך

הילדים שלי אמנם לא מרבים להכין שיעורי בית, אבל אם כן עושים את זה - אז זה בסלון/פינת אוכל.

ואני חושבת שזה מבורך.. חוץ מהפן הפרקטי שאני זמינה יותר לעזור להם, אחרי צהריים זה הזמן שלנו יחד, אצלנו חדרי השינה כשמם כן הם. משמשים בעיקר בלילה.

אצל הבת שלי, מביאים לכיתה את כל הספרים והמחברות בתחילת השנה ושומרים שם.

מביאים הביתה רק כשיש שיעורי בית או כשמסיימים ספר.

אצל הבן שלי שומרים את הספרים שלא בשימוש בבית, וכל פעם מביאים לכיתה ספר חדש שמתחילים.

צריך שיהיה מקום למכשירי כתיבה ומחברות ספייר, שיהיו עוד למקרה הצורך.

זה תלוי כמה אתם קונים מראש, וכמה תוך כדי השנה.

לנו יש סלסלה עם כל הציוד. בינתיים זה מספיק לשני ילדים.

יש לי מדף בארון לכלי כתיבה ספייר ומחברות וכד' של כל המשפחה 

ואין שולחן כתיבה בחדר אלא כולם עובדים בסלון, גם הגדולות כולל תיכוניסטיות אוהבות לשבת בסלון ולעבוד

על הרצפה \ שולחן אוכל.

מבחינתנו פינת עבודה מיוחדת זה מיותר.

גם ככה בכיתה א' הם יצטרכו ליווי צמוד ממך בשיעורי הבית, אז זה הכי נוח.

לדעתי כדאי מדף למחברות ולספרים, ומגירה עבורך למכשירי כתיבה ומשם כל פעם תתני להם (כל הזמן חסר משהו בקלמר)

קנינו לה כשהתחילה כיתה א'. אחר כך הבנו שבגיל הזה ממש אין צורך בשולחן כתיבה, כי נוח להם יותר לעבוד בסלון ליד אמא ולהיעזר בה...

אצלנו לבנים כמעט אין שיעורי בית בגיל הבוגר. בגיל הצעיר הם עובדים בסלון.

לבת השנייה יש שולחן מתקפל קטנטן ליד המיטה, ולבת השלישית (בכיתה א') יש שולחן ילדים מעץ שבעלי בנה לה פעם. היא דווקא אוהבת לפעמים לעבוד בו, לאו דווקא על שיעורי בית אבל גם עליהם. אבל היא חריגה לגילה...

אז לא צריך לקנות שולחן כתיבה (ואם קונים, אז אפשר לקנות אחד רחב), כן כדאי לחשוב כבר עכשיו איפה יאוחסנו הספרים והילקוטים שלהם (במקום שבהישג ידם).

הבת שבכיתה ז לפעמים יושבת לעבוד לבד בחדר.

לפני זה, זה לא רלוונטי לדעתי

זה לא באמת כיף להם לשבת בחדר לבד

וגם בכיתה א לא עובדים ככ הרבה זמן רצוף בישיבה במקום אחד

שולחן מסודר וכיסא וכו מעצמלה
בפועל- עבדו רק בשולחן בפינת האוכל.
עם הקטנים יותר שעכשיו בבית הספר, אין לנו מכתבה. הכל בפינת אוכל.
יש להם רק מדפים מסודרים לספרים ומחברות...

ומגירות אישיות

אבל

שיעורי בית הן אוהבות להכין בשולחן של פינת האוכל (קניתי מפה שקופה-שעוונית, שמיועדת להכנת ש"ב ויצירות)

בגלל שהן שתיים ורוצות להרגיש שאני נמצאת עם שתיהן, יותר נח להן וגם לי בשולחן האוכל.

אבל באמת הקטנים יותר שצריכים עזרה בשיעורים כן יושבים בסלון

רק לקראת כיתות ט-י הילדים עברו ללמוד בחדרים.

עד אז- רק בסלון.

אז בעיני מיותר לכיתה א'.

אחסון ספרי לימוד- אני גם מפנה לכל ילד מדף בסלון (מאחורי דלת, כי זה מתבלגן...).

שם שמים ספרים שלא בשימוש, מחברות ספייר, וכל מיני דפים במצב ביניים (כמו הטבלה של 'מבצע פסח' במהלך החופשה).

אני אוהבת שזה בסלון ונגיש, כי זה מקל עלי לארגן איתם יחד מערכת (בתחילת היסודי זה מאתגר לבד), ולדחוך לשם פריטים שונים ששייים להם ומסתובבים בסלון.

עם מדפים לספרי לימוד ומגירות לקישקושים וכלי כתיבה

אני רוב הזמן נהננתי ללמוד על הרצפה בחדר עד לכיתה ז

ואחותי היתה במטבח/סלון , היתה צריכה עזרה או נהננתה מהרעש

בכיתה א הבן שלי היה צריך אותי ממש צמוד ולכן היה הכי נוח בספה או במטבח

בכיתה ב בקושי שב וגם אז זה קריאה או טיפה דפי עבודה והוא במטבח או בספה 

עובדתית, יותר יהודים נרצחים בשל יהדותם בישראל, גם במספרים וגם באחוזים. 
 

פשוט מצניעים סימנים חיצוניים אם מרגישים חוסר נוחות, בפועל יש בלונדון רבתי כ-200 אלף יהודים, מתוכם כ-40 אלף חרדים, שבוודאי אפשר לזהות מקילומטרים שהם יהודים.

אני הייתי טסה לשם..
רק חבל שאין לי אפשרות...

הכל היה מעולה

תסעו ותהנו!

כמובן תזהרו במקומות חשוכים וממליצה לדבר עם הבית חבד לשאול אלו מקומות פחות סימפטים

אולי יהיה לכם נוח יותר לישון באזור היהודי שם בשביל ההרגשה (הוא לא במרכז אבל יש משם רכבת למרכז ואוכל כשר)

לא יודעת מה המצב ספציפית כרגע שם. תהנו!

הייתי שנה שעברה ונהניתי

אישית התארחנו בשכונה יהודית אז לא מפחיד בלילות ובימים חרשנו את לונדון

אנחנו הלכנו שם בחזות יהודית (כיפה וציצית) ורק כיבדו אותנו

אבל נשמע לי ש1000 לשני לילות לא יהיה לך עם בריכה.

לא?

זה תקציב ללילה אחד

..

מקווה שתמצאו מה שתרצו!

פשוט התקציב ל2 לילות באוגוסט עם בריכה פרטית וגם נגיש ולא רחוק מידי מרגיש לא ריאלי.

לא שיש לי המלצה ספציפית אבל לא ראיתי במחירים האלה בעבר, בהצלחה.

אני רק רוצה כיוון לחפש.

אני לא יודעת מחירים ללילה

שווה לך להציץ באתר של המועצה, פעם כשחיפשנו הפנו אותנו לשם והיה נראה טוב (זה היה גם מהמלצה של חברה, אבל אני לא ממליצה מניסיון כי לא נסענו בסוף)

הייתי פותחת אפליקציית אייר בינבי ומחפשת לפח איזורים... ואז בודקת אוטובוסים ואטרקציות..

לא הלכתי להתאמה חוזרת (לא לוקחת אחריות כמובן)

כן אני מוודאת כל פעם שאני מכניסה את הדיאםרגמה שצוואר הרחם מכוסה ושהיא יציבה.

הלכתי לפגישת התאמה אחרי לידה, זה היה זול יותר כי התאמה ראשונה עשיתי אצל מישיהי שעושה ב2 פגישות,

תכלס לעתיד יכול להיות שלא אלך. היא בדקה מה שאני בודקת בעצמי כמעט (כן עברה גם על כל ההיקף ואני לא מצליחה לעבור ממש על הכל) ולא כמו המתאמת הראשונה שלי שממש עשתה התאמה הרבה יותר מקיפה.

1. לא

2. לא יודעת, אבל אחרי לידות תמיד ביקשתי מהרופאה שתבדוק אם זה עדיין מתאים ואף פעם לא השתנתה במידה למרות שעליתי וירדתי הרבה במהלך השנים

3. אף פעם לא הלכתי למתאמת שעלתה כסף, רק רופאה בקופה.

לרצפת האגן ודרך כללית מושלם אפשר לקבל החזר

היא מהרצליה

אם מעניין אותך תכתבי לי באישי

לא הלכתי

לוקחים סכום מופחת

תלכי על מיינקס, זו דיאפרגמה טובה בפער מהאחרות

אמרה לי את זה המתאמת והרגשתי בעצמי

תקשיבי זה נשמע סכום עהק אבל לרוב זו השקעה חד פעמית

ושווה את ההשקעה בגוף כדי להיות בלי הורמונים...

אבל אל תלמדי ממני

1. לא

התאמתי לראשונה לפני 9 שנים ו4 לידות, מאז לא התאמתי שוב. משתמשת באותה דיאפרגמה.

3. בטוח שלא.

לא בגלל הדיאפרגמה.

מותק של ילדים, אגב.

שאני פה בזכות זה שאמא שלי לא הלכה להתאים😅

אז אם זה לא בתכנון שלך כרגע הייתי ממליצה לך בחום להתאים שוב ליתר בטחון

ותודה להוריי שהביאוני עד הלום😂

אחד - היחס של הילדים שלך למשפחות ברוכות ילדים,

השני - היחס של הסביבה למשפחות ברוכות ילדים.

בקשר לעניין השני אין הרבה מה לעשות... אולי רק אם משנים מקום מגורים. (אנחנו גרים בשכונה שבה רוב המשפחות ברוכות ילדים. אנחנו ספציפית גרים בבניין שבו שאר המשפחות מבוגרות יותר ועם פחות ילדים, ובכל זאת אף פעם אין תלונות על הילדים שלנו, פשוט כי זה המקובל פה בסביבה... וגם כי הם שכנים טובים ומתחשבים ב"ה. היו להם רק בקשות ספציפיות וצודקות).

בקשר לעניין הראשון - האם כל הילדים שלך חושבים כך?

יכולה לומר שאני גדלתי במשפחה ברוכה, ותמיד רציתי גם שיהיה לי כך, ואילו האחות שאחריי לא אהבה את זה ותמיד אמרה שלה לא יהיו הרבה ילדים... אז זה לגמרי תלוי באופי, לא ביכולת החינוך של ההורים.

(הילדים שלי בגדול עוד לא לגמרי הביעו רצון ספציפי. כן נראה שטבעי להם שגם להם יהיו משפחות גדולות - שוב, כנראה מכיוון שזה מה שהם מכירים. אמנם יש קרובי משפחה בסגנונות אחרים, אבל עדיין סביבת המגורים משפיעה יותר, כך נראה לי. וכמובן, יש לי עדיין גם ילדים צעירים, אין לדעת מה יחשבו בהמשך)

לא כל הילדים שלי חושבים ככה. וגם כאלה שכן , יחס שלהם משתנה כל הזמן. לפעמים זו דרך שלהם למרוד . או לסחוט משהו. הם טובים בסחיטה רגשית.

לי אישית לא משנה אם יהיה להם ארבעה ילדים או עשרה , העיקר שיהיו בריאים. 

אולי תנסי להראות להם שזה לא מפעיל אותך - תאמרי להם בדיוק מה שכתבת פה, שאת מתפללת לנכדים בריאים ולא משנה מה יהיה מספרם.

ומן הסתם הם עוד יגיעו לדעתם האמיתית כשיהיו מבוגרים...

כשתגדלו תעשו מה שתרצו/ בבית שלכם תעשו מה שתרצו..

זאת אומרת שיש להם בחירה חופשית וזה בסדר לא לרצות משפחה גדולה, לא לכל אחד זה מתאים.

אמא שלי הגיעה ממשפחה ברוכה וממש לא רצתה את זה ואנחנו מעט אחים, אני לא אהבתי שאנחנו קצת ורציתי יותר, גם אם לא משפחה גדולה.

מה הנקודה? כל אחד ומה שמתאים לו! אין מה להתרגש. מותר להם לחשוב אחרת. 

אנחנו גם מעל הממוצע ב"ה
גם מרגישה עיניים כזה בגינה, בבניין...
כל דבר משליכים על זה שאנחנו הרבה ואין תשומת לב לכל ילד.

עם בגדים זה הכי בולט, גם בקרב המשפחה שלי המורחבת.
והאמת? שיחשבו, לא אתחיל לחשוב מה כל אחד חושב.
נכון אני לא יכולה לקחת את הבת ב א' לחוג כי יש לי עוד ילדים, אז היא הולכת לבד ורק עוברת חנייה
ולא יכולה ללכת לסדנאת אימהות של הבן הגדול, כי יש במקביל אסיפת הורים אז אבא הולך לבד וכו...
זה המצב.
 

בירושלים יש בהדסה עין כרם את נילי ינאי נראה לי ובהר הצופים את פרופ יגל אולי?

במרכז יש אסותא עם כמה רופאים מומלצים, מי יותר מי פחות.

מאמינה שגם בצפון ובדרום יש מקומות טובים. תלוי בעיקר איפה את 

אזור השרון, קצת צפון,

אם יש משהו ממש מומלץ אסע בשביל זה גם לירושלים או למרכז

אין לי למה להשוות אבל הוא היה ממש אחלה, נעים ואמפתי ומקצועי.

לא כאב במיוחד.

עשיתי שם לא מזמן

קודם כל, זמינות תורים יחסית טובה, ביחס למקומות אחרים שבדקתי.

ביום שאני הייתי, נתנו לי שני רופאים שאני יכולה לבחור מביניהם:

ד"ר ניר דובדבני, מנהל היחידה

ד"ר יעל פסטרנק

שניהם אמורים להיות טובים ומקצועיים

על דובדבני גם מצאתי הרבה ביקורות חיוביות באינטרנט, על הרופאה לא ראיתי ביקורות בכלל.

בכל אופן, בחרתי לעשות אצלה פשוט כי היה לי יותר נוח אצל אישה. והיה ממש טוב, חששתי מאוד לפני כן

זה לא כל כך נעים, אבל באמת שבסך הכל זה היה ממש ממש בסדר.

עובדים בצורה סטרילית, אז בהתחלה עושים אולטרסאונד לבדוק את המיקום המתאים לדיקור. אחר כך מעבירים אלכוהול וחיטוי על כל הבטן, ואז לאורך כל הבדיקה הרופאה עם אולטרסאונד כדי לוודא את המיקום ובמקביל מבצעת את הדיקור. האחות תעשה את השאיבה של הנוזל.

הדקירה עצמה הרגישה לי כמו דקירה של בדיקת דם, אחר כך מרגישים מעט לחץ בגלל השאיבה. וזה נגמר תוך דקה. באמת באמת לא נורא. (אני גם פחדתי מאוד לפני כן)

ישאירו אותך לכמה דקות מנוחה, וזהו. חוזרים הביתה למנוחה בהתאם להנחיות שתקבלי. לי לא כאב אחר כך בכלל. 

ובהצלחה!

מבינה אותך ממש, על כל החששות

אנחנו עשינו גם nipt אחרי התוצאות של סקר שליש ראשון, כדי לתת עוד אינדיקציה (זו גם בדיקת סקר, היא לא במקום מי שפיר). אפשר לקבל החזר מהסל הריון של הקופה אם יש לך ביטוח משלים.

אפשר רק משבוע 18 (או 17, אבל לנו אמרו שעדיף 18)

וזה הרבה זמן לחכות בחוסר וודאות

רופאים ששמעו שניפט יצא תקין, אמרו שרוב הסיכויים שגם במי שפיר הכל יהיה בסדר. אז זה לא אומר שאפשר לסמוך על זה, אבל זה כן מרגיע או נותן כיוון.

למשל, יש מקומות שמאפשרים לעשות מי שפיר כבר משבוע 17, אבל ממליצים מ18 כי זה נחשב בטוח יותר.

אם חס וחלילה הייתה יוצאת תשובה לא טובה בניפט, השיקול דווקא היה לעשות כמה שיותר מוקדם כדי לקבל תוצאות מוקדמות כמה שיותר, גם אם זה אומר לעשות כבר ב17. זו גם ככה בדיקה שעושים יחסית מאוחר, ולוקח לתוצאות זמן.

ואעשה השבוע חלבון עוברי..

תוך כמה זמן התוצאות של מי שפיר?

אמרו 3-4 שבועות

אם את בשבוע 16 ועוד לא קבעת תור, ממליצה ממש להתקשר מחר ולנסות לקבוע.

את חלק מהמקומות היה לי קשה להשיג (חזרו אליי רק שבוע אחר כך)

לניאדו חזרו אליי תוך יום

אסותא היה גם ממש קל להתקשר ולהזמין תור, אבל זמינות תורים של חודש קדימה לפחות

עשיתי בבלינסון וכל פעם היו שם רופאים בכירים שעשו את הדיקור

לגבי כאב- זו לא בדיקה נעימה, אבל לא כואבת, יותר הרגשה של אי נעימות ולחץ.

ממליצה ממש לדאוג למנוחה אמיתית אחרי, אני פשוט שכבתי או ישבתי במשך יומיים ולא עשיתי כלום.

החשש ממש ברור ומובן, אם יש עוד משהו, מוזמנת לשאול בשמחה

אני באמת ממש חוששת.