אם מכם = 'מהחבר'ה',
אז הרבה יותר נכון לכתוב - "אדם מכם כי יקריב" = אדם מהחבר'ה שיקריב וכו'.
אדם שיקריב --- מכם...?!

נהיה מתוקים. אהה, נחת. מתוקים מדבש...! שבעז"ה נזכה כולנו ל - 'אדם כי יקריב מכם', באמת,
למרות שממש אין לנו חשק. לפעמים זה לעזור לחברה שלך למרות שאת שפוכה מעייפות, ו - לפעמים זה...
השלם את החסר.
אבל, יותר קשה זה שלפעמים צריך להקריב את הכשרונות שלך - לריבונו של עולם.
לפעמים אנחנו צריכים לקחת בדמיון, סכין, ופשוט לחתוך את הכשרונות האלה, זמנית.
לא, כמובן שאם הקב"ה נתן לנו כשרונות - אנחנו חייבים לנצל אותם,
אבל רק בכיוון הקדושה.
לחתוך? ככה?
אם אברהם אבינו היה מוכן להקריב את בנו ע"ג המזבח -
בלי למה, בלי ככה, בלי רוצה, בלי לא רוצה,
אלא, אלא רק כי זה מה שריבונו של עולם רוצה -
מובטח לנו, שגם בתוכינו יש את הנקודה הזו שירשנו מאברהם אבינו,
את 'נקודת ההתבטלות', המוחלטת, לרצונו יתברך.
זה כולל לא לשיר מול גברים - למרות שיש לך קול פצצה של זמרת
עולמית, ואת מתה לשיר מול כולם..
זה כולל לא לצחוק בעבודה עם המלצרית למרות שאתה מסוגל
להתחבר עם כל אחד בכיף בלי שום בעיה..
זה כולל לא לנגן באמצע הסדר בישיבה בגיטרה,
למרות שאתה ממש 'בוער' לנגן, ו'יש'ך את זה'...
זה כולל...
השלם את החסר.
'תן לו משלו, שאתה ושלך שלו'. (מסכת אבות)
ואם - בעצם לא אם, אלא בודאי -
יצר הרע יבוא אלינו כרגיל בטענות של קדושה וטהרה ש'כל דבר
בעולם לא נברא לחינם ואנחנו כן צריכים' וכו' וכו',
סטופ! כמובן שצריך לפתח כישורים,
אבל רק, בכיוון הקדושה.
ו - יש לא מעט מקומות, אנשים, נשים, שאם רק רוצים -
מצליחים, להוסיף בזכות כישוריהם עוד קדושה וטוב בעולם..
כך - בהבנה הכ"כ חשובה הזו,
נצליח להקריב לריבונו של עולם את עצמינו,
לא סתם, אלא מתוך הבנה טהורה ומתוקה,
של 'אדם כי יקריב - מכם'.
ואז - פתאום הקשיים הכי מטורפים בעולם,
ושתהיה לכולנו שבת של שלום מנוחה ושמחה ורק בשורות טובות! ![]()

שבת שלום ומבורכת..