"שקר חן והבל היופי" לתשומת ליבכן
לפני בעלה כמובן!
גודל מעלת קישוט האשה לבעלה, מובא במקורות רבים:
◄ בגמ' במסכת שבת (כה
איתא, "מאי ותזנח משלום נפשי, אמר רבי אבהו: זו הדלקת נר בשבת. נשיתי טובה... רבי אבא אמר: זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים".
◄ ובספר אורחות חיים (חלק ב', הלכות כתובות) לרבי אהרן הכהן מלוניל (מהראשונים בתקופת הרשב"א), כתב על גמ' זו: "דרשו רז"ל על פסוק נשיתי טובה, "זו מטה נאה ואשה מקושטת לתלמיד חכם". פירוש, כדי שלא יתאוה לאחרת לפי שיצרו גדול משאר בני אדם, כמו שאמרו רז"ל כל הגדול מחבירו יצרו גדול ממנו, לפי שיצר הרע מתגרה בו כל היום להחטיאו. נראה מזו שאסור לת"ח להניח לאשתו שתתנוול אפילו בימי אבלה, כדי שלא תתגנה בעיניו, שמא יכופנו יצרו להתאוות לאשה אחרת. דומיא לדההיא דאמרו רז"ל, אין הבוגרת רשאה לנוול עצמה וכו', וזו נמי אסורה כדי שלא תתגנה ותביא בעלה לידי מכשול תאוה. וכן בכל אשת איש, אלא צריך להשמר יותר לתלמיד חכם".
◄ וכן כתב הגאון רבי אליעזר פאפו זצ"ל בספר "פלא יועץ" (בערך "יופי"), וזה לשונו: "כתיב שקר החן והבל היופי… אבל אם מוצא יופי ויראת ה' במקום אחד, בוודאי שיבחר ויקרב גם את היופי, שהרי אמרו (כתובות נט
"אין אשה אלא ליופי..." וראוי לכל אדם להשתדל לקחת לבניו נשים יפות, כדי שלא יתנו עיניהם באחרת. וכן מטעם זה ילביש את אשתו ויקנה לה תכשיטין ביותר ממה שיש לו, כדי שתמצא חן בעיניו ולא יתן עיניו באחרת".
◄ וכן כתב בספר "דרושי רבי משה מאימראן" (דף ר"ל), להגאון המקובל רבי משה מאימראן זצ"ל, מחכמי מקנאס שבמרוקו, וזה לשונו: "בטח בה לב בעלה ושלל לא יחסר. בפרשת חוקת פירש רש"י שלל, ביזת מלבוש ותכשיטין. ויובן ע"פ מה שאמרו בפרק ג' דתענית, אבא חלקיה... כי מטא למתא נפקא דביתהו לאפיה כי מקשטא. ויהיב טעמא התם, כדי שלא ליתן עיניו באשה אחרת. ולכן אמר שאשת חיל זו, בטח בה לב בעלה, שהיו עיניו ולבו בה כל הימים, ולא עלתה על לבו אשה אחרת מעולם, אלא בטח בה לבו שלא היה מהרהר בזולתה, יען כי "שלל" שהם התכשיטין, "לא יחסר", אינו מחסר לה שום תכשיט וקישוט, וכיון דמקשטא לאפיה, לא יהיב דעתא אלא עליה".
◄ וכן כתב בהגהות יעב"ץ למסכת יבמות (סג
הנדפסים בסוף המסכת, וזה לשונו: "אשה יפה אשרי בעלה, מספר ימיו כפליים. קמ"ל שלא ישא כעורה... כדי שלא יתן עיניו באשת חבירו. היינו דסמיך ליה "העלם עיניך מאשת חן פן תלכד במצודתה וכו', מאן דעבד הא עבד הא".
◄ ובספר "אור החיים" על התורה, להגאון הקדוש רבי חיים בן עטר זצ"ל, בפרשת ויצא, עה"פ "ורחל היתה יפת תואר ויפת מראה", כתב לפרש זאת ע"פ הגמ' בשבת (כה
שתלמיד חכם צריך שתהיה לו אשה נאה כנגד יצר הרע, והתורה באה ללמד לאדם דעת לקחת אשה נאה.
◄ ומרן הגאון פאר הדור והדרו, רבי שלום משאש זצוק"ל, ראב"ד ירושלים ורבה של יהדות מרוקו, כתב בספרו "שמש ומגן", שהיום נהגו לצאת איש ואשתו לרחובה של עיר, והנשים היום יוצאות הרבה בחוץ, ועל כן אשה שאינה מתקשטת בחוץ, היא מתגנה בעיני בעלה, וכל מה שנאמר במקורות הנ"ל, שייך גם בהתקשטות בחוץ (כמובן לא באופן יוצא דופן ובולט), וכך כתב:
"מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר, ולא להתנוול ע"י מטפחת ויגרמו לבעליהן לתת עיניהם באחרות ח"ו, וכמה חששו חז"ל והתירו הרבה איסורין שלא תתגנה האשה על בעלה".
◄ וכשנשאל על דבריו אלו, ע"י הרב משה לוי זצ"ל, ענה לו בזה הלשון:
"ומה שתמה כת"ר על מה שכתבתי בסוף דברי שהדבר ברור להתיר, וגם מצוה וחובה על הנשים להתקשט לבעליהן ולכל העולם בהיתר. וחז"ל התירו כמה איסורים כדי שלא תתגנה אשה על בעלה. ע"כ. וע"ז תמה כיצד אני מצוה לנשים להתקשט לכל העולם, וזה איסור גמור, ובודאי סכין המהירות פלטו, ולבעליהן זה ודאי מצוה, אבל הקישוט לבעל הוא בבית, לא בשוק וכו', עכ"ל.
ברוך ה' אין כאן סכין, ולא מהירות, ולא פליטה, אלא בכוונה גדולה. והמידה האחת המיוחדת שיש בי, שחנן אותי ה' יתברך בחסדו הגדול, היא שאין אני נבהל להשיב, ואיני ממהר להוציא שום פסק דין מתחת ידי עד שאני מניחו ומתבונן בו וחוזר עליו הרבה פעמים, ומזה יצא לי הרבה פעמים להגיה ולשנות הרבה דברים, ואני שמח בזה. ולא כמו אחרים שמשיבים מהר על אתר, מה שבא לדעתם בהשקפה ראשונה, ומזה יוצא להם מאמר חז"ל פרי המהירות חרטה, וגם כבודו נתפס בזה כעת.
והאמת היא שבזה לא הוצרכתי למקורות, בדבר הפשוט והניכר לכל העולם, שכל הנשים שבעולם וגם אשת כת"ר בכלל, כאשר רוצים לצאת לשוק, אז מתלבשות יפה בבגדי כבוד כדי שיתראו בכלל נשים נכבדות ויקרות, ובבית אין לובשין אותן, שהם יקרים. וגם בבית מטפלים בבנים ובבישול ובכל צרכי הבית, ויתלכלכו להם. גם מעולם לא יצאו לשוק בבגדי בית, שבזה הן מורידין את כבודן ואת כבוד בעליהן, ובודאי שצעוק יצעק הבעל על אשתו אם יראה אותה מנוולת בשוק לפני חברותיה, ותתגנה בעיניו, אף אם תלבש בגדי כבוד בבית, כי הבעלים מקפידים על השוק יותר מהבית, ופוק חזי מאי עמא דבר, אין צריך להאריך בזה. וגם הבעלים בבית מסירים בגדי כבוד של השוק ולובשים בגדים פשוטים שיוכלו ללכלכן וכיוצא, וגם שיהיו בני חורין מעט מכובדם של בגדי השוק, וזה שייך גם בנשים, ובפרט שע"פ רוב ולפי רוח היום, יוצאים יחד לשוק בעל ואשתו בבת אחת, ויתבייש לראות אשתו מנוולת כמו ערבית, בתוך נשים אירופאיות מלובשות ומקושטות כראוי לרוח הזמן ובהיתר".
◄ וכדבריו כתב הגאון רבי גבריאל ציננער שליט"א בקובץ אור ישראל ל"ו, וזה לשונו: "עוד מקובל מגדולי ישראל טעם על שלא רצו להחמיר כל כך בזה [ולאסור לבישת פאה], מפני שלא תתגנה על בעלה. ובפרט בדורותינו אלה ראו ענין זה נחוץ למאוד, שדרכו לצאת חוצות לפרנסתו".
◄ וכדבריהם מפורש בגמ' תענית כ"ג, וזה לשון תרגום "מהדורת שוטנשטיין" שם: "אבא חלקיה היה נכדו של חוני המעגל וכו'. פעם אחת היה העולם זקוק לגשם, שלחו החכמים זוג חכמים אליו לומר לו לבקש רחמי שמים שיבואו גשמים. הלכו לביתו, אך לא מצאו אותו שם. הלכו לשדה לחפש אותו, ומצאוהו שהיה עודר בשדה וכו'. כשהגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים". ע"כ. והלכו כך עד שהגיעו לביתו וכו'. ובהמשך מובא בגמ': "אמרו לו החכמים לאבא חלקיה, אנו יודעים שהגשם בא מחמת תפילת הרב, כלומר: מכירים אנו בגדולתך ואין אנו מהרהרים אחריך. אלא שבכל זאת אנו מבקשים שיסביר לנו הרב את פשר הדברים האלה הנראים לנו תמוהים... מאיזה טעם, כאשר הרב הגיע לעיר, יצאה אשתו לקראתו כשהיא מקושטת בתכשיטים? אמר להם אבא חלקיה: כדי שלא אתן עיני אלא בה, ולא באשה אחרת". ע"כ.
והנראה בפשטות בביאור הדברים, שהחכמים תמהו: מדוע יצאה אשתו לקראתו עד פתח העיר כשהיא מקושטת, והלא היא מכשילה בזה את עין הרואה, והיה לה להתקשט רק בביתה לעיני בעלה ולא לעיניהם! (ובספר "בן יהוידע" כתב: "החכמים שידעו בה לא הסתכלו בה ח"ו, אלא כך נזדמנה ראייתה לנגדם בעל כרחם, וכאשר אמרו בגמ' על רבן גמליאל כשראה ריבה אחת ובירך על ראייתה"). וענה להם אבא חלקיה, שהעיר אינה כמו השדה, כי בעיר מצויות נשים, ויש חשש שיתן עיניו באשה אחרת, ועל כן באה אשתו הצדקת כשהיא מקושטת, ללוותו בהליכתו ברחובה של עיר, כדי שלא יתן עיניו באחרות עד שיגיע לביתו. ואע"פ שגם אחרים יכולים לראותה מקושטת ויהרהרו אחריה, הרי זו חובתם שלא להסתכל בה, והיא יצאה ידי חובתה כשאינה לובשת בגד אדום וכו', ואינה יוצאת דופן בין הנשים.
◄ וכמש"כ מרן הגר"ש משאש במקום אחר: "לא אסרו חכמים לאשה שתתייפה כל מה שתוכל, רק שיהיה בהיתר, ועל האנשים לשמור עצמם שלא יביטו בהם. ואם באנו לזה, הלא כמה נשים יפיפיות שאפי' יכסו ראשן במטפחת ובצעיף, הלא רק מחמת רוב יופיין יש גירוי יצה"ר, האם נאסור עליהם לצאת לשוק, או נאמר להם לכסות פניהם כגויים כדי שלא יביטו בהם אנשים? וגם ישנם היום הלובשים איזה כובעים או מטפחות על ראשן יוצאים מן הכלל ובוחרים בזה יותר משערותיהן, ויש בזה גירוי יותר מהשיער, האם נאסור להם? גם צורת המלבושים של היום נשתנו, ואע"פ שמותרים ע"פ הדין, יש בהם גירוי יצר שמייפים האשה מאד, האם נאסור להם? אלא ודאי כל מה שהוא מותר ע"פ הדין, בין אם תכסה בבגד, או בשיער, העיקר הוא שלא יהיה מגופה, הוי ליה מלבוש על ראשה, ואין לנו להיכנס אם הוא מייפה אותה או לא, דזהו ענין הגברים שחובתם שלא להביט, ואפי' תהיה מכוסה בכובע אין ראוי להביט".
◄ וכדבריו כתב הגאון רבי בנימין זילבר זצ"ל, חבר מועצת גדולי התורה, בשו"ת אז נדברו (חלק י"ד סי' מ"ז), וזה לשונו: "אשה מותרת לצאת בבגדי צבעונין, אף שמדינא אסור להסתכל בבגדי צבעונין של אשה, אפי' בתלויות בכותל... וכן ביו"ט משמחה בבגדי צבעונין, ולא אמרו שצריכה להתלבש בחוץ בבגדים שחורים. וכל הפרק במה אשה יוצאת המדובר באיסור יציאה בשבת בתכשיטין, משמע דבחול שרי ולא חוששין להסתכלות, דלאו ברשיעי עסקינן שמסתכלים בכוונה על נשים".
◄ וכן כתב הגאון רבי יהודה שיינפלד שליט"א, בשו"ת "אוסרי לגפן" (חלק ט' עמ' קע"ה ואילך): "אי אפשר לאסור להתנאות ברה"ר, דכך טבע האשה מבריאת העולם (עכ"פ מאז שאכלה מעץ הדעת), ובזמן חז"ל יצאו בתכשיטין לרה"ר בימות החול, ורק בשבת אסרו שמא תשלוף להראות לחברתה, ומבואר שהתכשיטין היו להתנאות לפני חברותיה ולא רק בפני בעלה, ומפורש בחז"ל שמשמחים אותה ברגל בבגדי צבעונין, ועיין כתובות (סה.) רש"י ד"ה לך ולחברך ולחברורך, "שלא אתבזה על הבריות", הרי שכך דרך האשה מאז ומתמיד, צא ובדוק אצל הנשים הצנועות ביותר, שלובשות בגדים נאים יותר מבעליהן שלובשים חליפה שחורה פשוטה".
◄ והיתר יציאה לרה"ר בתכשיטין, מפורש במסכת שבת, וראה בתוס' שם (דף סד: ד"ה רבי ענני), וזה לשונו: "ואנו שאין לנו רשות הרבים גמור... הרי היא כחצר שאינה מעורבת ומותרות נשים שלנו להתקשט בטבעות ובתכשיטים". וברא"ש שם: "הלכך מותר להתקשט בחצר וכן נמי ברשות הרבים שאין רחב ט"ו אמה". ובשו"ע או"ח (סי' ש"ג סעיף י"ח): "והאידנא, נשי דידן נהגו לצאת בכל תכשיטין". וברמ"א שם: "עכשיו שכיחי תכשיטין, ויוצאים בהם אף בחול". והביאוהו כל האחרונים.
◄ והגאון רבי יוסף קאפח זצ"ל, חבר בית הדין הרבני העליון, ומגדולי חכמי תימן, כתב בתשובה כתב יד: "פאה נכרית קדושה ומקודשת, והלוואי וכל בנות ישראל ינהגו בה. כי אין שום הלכה אצלנו שיש לקחת את האישה לדקורטור [מעצב] כדי שיבחר ויתאים לה את הלבוש המכער אותה דוקא, אלא מותרת להתנאות בפאה נכרית. ועיין פירוש המשניות [לרמב"ם] שבת פ"ו מ"ה. ומחלוקת האחרונים בזה ידועה, עיין שדי חמד" (קובץ המשביר עמ' מ'). וכן הביא בספר "ברכת משה" על הלכות ברכות (פרק א' סעיף מ"ב בהערה): "וכ"כ מורי הגאון זצ"ל בתשובה כתב יד וזה לשונו, גם כיום לדעתי יכולה הכלה לחבוש פאה נכרית יפה שביפות ונהדרה שבנהדרות, והכי איתא במשנה, והוי כיסוי ראש מעליא".
שלום
מבקש להעזר בכן עבור אשתי היקרה (ועבורי..)
סובלת שנים רבות מבעיות עור כגון סבוריאה וגירויים שונים בעור
כמובן היא בטיפול רופאת עור - בעיקר משחות .
מתאפרת מעט מכיוון שהאיפור אוטם לה את הפנים ומגביר את הגירוי.
אשמח לשמוע ממי שיש לה נסיון דומה בעור הפנים, אילו חברות או סוגי איפור יכולים להיות יותר ידידותיים/בריאים/קלילים לפנים.
אשמח לשמוע כמה שיותר רעיונות גם אם מדובר במוצרים יקרים.
הרבה תודה.
מכירה את התופעה- והם היחידים שלא גרמו לי לפריחה/ אדמומית וכו'
היי בנות 💛
אני בתקופה שאני מנסה להתחבר יותר לעצמי גם מבחינה חיצונית – לבטא מי שאני דרך הלבוש, המטפחת והתכשיטים.
מתחברת לסגנון של מתנחלות גבעוניסטיות 😉 – בגדים פשוטים אבל עם נוכחות, מטפחות גבוהות אבל טבעיות, תכשיטים עדינים עם אופי.
האמת שזה לא סגנון שגדלתי עליו, אז אני טיפה הולכת לאיבוד ורוצה עזרה 💫
אם יש לכן המלצות על חנויות, מעצבות, לוקים או כל השראה – ממש אשמח שתשלחו לי! אפילו אם זה רק רעיון קטן או מישהי ששווה לעקוב אחריה.
תודה מראש על כל טיפ 🤎
אבל מבינה אותך כי אני גם חולה עליו.
יש את אלה שהולכות עם שכבות שזה יותר סרפנים וחצאיות בסיס או טוניקות שזה הצנועות יותר
ויש כאלה שפחות מפריע להם שרוולים ארוכים, כיסוי מלא או חלקי ומכנסים גינס מתחת לחצאית או שרוואל רחב.
אז תראי מה מתאים לך ומאיזה אזור את ואז תוכלי לראות מה החנויות שקרובות אלייך ומומלצות. גם מלא מיד שניה.
אני שמתי לב שצריך הבנה בסיסית בסטייל בשביל להרכיב את הלוק כי זה באמת מורכב מכל מיני... אפשר ללבוש את אותו בגד ולהיראות בסגנון שונה, מבינה?
נזם זה מהמם בעיני ויכול להיות עדין וגם פחות למי שרוצה את הסגנון הלא עדין למשל.
כל מיני תכשיטים פשוטים מחנויות כמו סיאם ואותנטי או סתם מהשוק וחנויות מוזרות כאלה
חוץ מזה אפשר לעכוב אחרי מישהי באינסטגרם שאת מתחברת לסגנון ואז לשאול או שהיא שמה המלצות וקודים להנחות
אבל מבינה אותך כי אני גם חולה עליו.
יש את אלה שהולכות עם שכבות שזה יותר סרפנים וחצאיות בסיס או טוניקות שזה הצנועות יותר
ויש כאלה שפחות מפריע להם שרוולים ארוכים, כיסוי מלא או חלקי ומכנסים גינס מתחת לחצאית או שרוואל רחב.
אז תראי מה מתאים לך ומאיזה אזור את ואז תוכלי לראות מה החנויות שקרובות אלייך ומומלצות. גם מלא מיד שניה.
אני שמתי לב שצריך הבנה בסיסית בסטייל בשביל להרכיב את הלוק כי זה באמת מורכב מכל מיני... אפשר ללבוש את אותו בגד ולהיראות בסגנון שונה, מבינה?
נזם זה מהמם בעיני ויכול להיות עדין וגם פחות למי שרוצה את הסגנון הלא עדין למשל.
כל מיני תכשיטים פשוטים מחנויות כמו סיאם ואותנטי או סתם מהשוק וחנויות מוזרות כאלה
חוץ מזה אפשר לעכוב אחרי מישהי באינסטגרם שאת מתחברת לסגנון ואז לשאול או שהיא שמה המלצות וקודים להנחות
נשמות הלכה לי הלייקרה.. צריכה גם פודרה.
יש אחלה קרם הגנה לא שומני וכמעט ללא ריח .
סבון פנים של דוקטור פישר משמש אותי בשנתיים האחרונות (יש לי עור שומני) והוא נהדר
אני לא מתמצאת תשאלי AI😅 יודעת יש ספריי כזה שנותן נפח.. או שאת יכולה לסרק את השיער בצורה כזאת שתכסי עם שיער איפה שחסר...
לגרום לשיער להיות מלא יותר באופן טבעי מדבר אלייך? אם כן אז יש את כל השיטות של לעסות את הקרקפת בשמנים מסויימים. קיק, קוקוס, רוזמרין... ויש עוד מלא טיפים ברשת.
סליחה על השאלה... אני רוצה להוריד שיערות בידיים ואמא שלי מתנגדת... אני רוצה לכבד אותה, מצד שני אני יודעת שאם אשכנע ואלחץ היא תסכים בסוף. אבל לפני זה אני רוצה לשאול עד כמה זה חריג באמת ועד כמה זה נראה לא מטופח? (אני לא שעירה במיוחד, רגיל. אבל עדיין מרגישה לא נעים כי יש הרגשה שבשנים האחרונות כולן מורידות בידיים) מה אתן אומרות? אולי אני פשוט אחכה שאתחתן ואם זה יפריע לבעלי אני אוריד ואם לא לא?
לק"י
בעיני זה סתם מיותר להוריד בידיים. ובטח שלא אלבש ארוך רק כי יש כאלה שכן מורידות (ובטח אם את לא שעירה במיוחד).
אבל אם זה ממש מפריע לך, בגיל שלך לא חושבת שצריך לשאול את ההורים.
וגם לגבי הבעל העתידי- לא הייתי עושה או לא עושה את זה רק בשבילו.
מה הטענה?
אם את מעל 18 זה הגיוני ולגיטימי שאת תבחרי איפה לטפח את הגוף שלך ואיך....
אני מאמינה שאם זה חשוב לך ותסבירי לּה שזה חשוב
לא תהיה לה בעיה
זה לא עקרוני
זה סתם מוזר לה כי בדור שלה זה לא היה נפוץ...
אני התחלתי לייזר בגיל 17 ולאמא שלי זה היה מוזר
הסברתי לה שכולן עושות את זה היום וזה חריג חברתית לשאר עם שערות והיא הסכימה (אצלנו זה היה חריג... זה תלוי חברה)
אולי לחלק מהנשים.
סתם מנחשת
לק"י
אבל לא יודעת אם מה שיש נושר.
וזה באמת בגיל מבוגר יותר.
אני בת 20, מורידה מידי פעם, ומיד פעם לא, תלוי כמה זמן יש לי להתמסר לזה. אוהבת להוריד בשביל התחושה החלקה,
אבל מכירה הרבה מאוד בנות מסביבי, בנות מטופחות לגמרי (בגילאי 20+) שלא מורידות.
גם אם לא ברור למה, רוצה לחזק אותך שכיבוד ההורים חשוב מאוד, בכל גיל. ואשרייך שאת רוצה לכבד את דעתה!
שנכון שכיבוד הורים חשוב מאוד
אבל זה לא באמת נכלל בחיוב הזה
זה הבעלות שלה על הגוף שלה..
לא חושבת שאמא אמורה להחליט על הבת שלה מה לעשות עם הגוף שלה
אבל בסוף זה עניין של דינמיקות ומשתנה בין מערכות יחסים
רק לשים לב כי לפעמים אנשים מוחקים את עצמם כדי לכבד הורים.. ויש הגדרות ברורות בהלכה מה בגדר כיבוד הורים ומה לא
זה לא עניין של להחליט, אנחנו לא במלחמת כוחות והפגנת שליטה. אם היא רוצה היא תעשה מה שהיא תבחר לעשות.
זה הבחירה *לכבד*,
כמובן שאפשר לשבת לשיחה עם אמא, להסביר לה בכנות את הקושי ואולי בעקבות זה הרצון שלה ישתנה.
אבל גם אם לא תשנה את דעתה, אנחנו עדיין מחוייבים *לכבד*, שזה אומר לבחור לעשות את רצונה.
הגבול בין 'לרצות' מלשון ריצוי,
ללכבד ולעשות את רצונה הוא קל ודק עד אימה.
ואם הפותחת נמצאת במקום כזה, אז כדאי לשים לב לזה.
קשה מאד מול הורים להיות ככה, ואם זה נשאר בראש עמוק ,
זה נששאר לפעמים גם מול הבעל.
וזה משתק. ומטריף את הדעת.
להיות במקום מרצה עלול להגיע עד מחיקה עצמית ומקומות לא טובים בכלל.
שימו לב פשוט שלכבד זה הגדרות מאד ברורות בהלכה.
ולדעתי אמא שאומרת לילדה מעל 18 לא להוריד שערות זה לא מכבד מצד האמא.
נכון. אין לה כיבוד ילדים. היא האמא.
אבל יש כבוד האדם.
וזה גופה שלה.
קצת דרמטי יצא לי,
אבל כדאי לשים לב לא להגיע לריצוי בקיצור...
בהצלחה לך!!
אמא שלי היא לא הנושא
כתבתי שאם אשכנע היא תסכים בסוף, היא יודעת שהבחירה שלי
אבל עדיין תמיד רוצה "לקבל את ברכתה" לדברים שאני עושה
והמטרה של השרשור הזה היתה עבורי להבין האם ההרגשה שלי צודקת או שאני מתביישת לחינם
האם זה בראש שלי או שבאמת הזמנים השתנו והיום זה כבר ממש נראה לא מטופח
אם ברמה שזה יבלוט אפילו לגברים ויפריע להם מרוב שזה לא מקובל
אז זה כל מה שניסיתי להבין... תודה נסיכות שלי
התשובה של זה לדעתי תלוית חברה
אצלנו כולן מורידות
ואני הייתי מתביישת כשהיה לי
אבל יש מקומות שלגמרי לגיטימי לא להוריד...
אז זה תלוי מה את מרגישה
זה מפריע לך? (נשמע שכן...)
לכי על זה!!!!!!
למה לא בבעצם?
רק אם את לא מתכננת לייזר ואת בהירה, קחי בחשבון שהשיערות מתכהות עם הזמן ואז תהיי חייבת להתמיד....
למה זה שאלה של נורמה?
אם זה מפריע לך....