כבר מיואשת...

הוא ממש שבר אותי. אין לי כח יותר להיפגש...

אל תהיי חשדנית מעכשיו. זה בעיה שלו.

ועכשיו בטח הוא גם יגיד את טיעון המחץ..

"התלבטתי, כל פעם ונתתי צ'אנס..."

אוי זה כ"כ מעצבן.

!@#%$#^%$^&%&*^%^&#^%$^%$@#

תודה

מקווה שבאמת אוכל לסמוך על אחרים...

באמת שאין לי מושג איך אני עושה את זה.

הכוויה כואבת

@#!$@#%!#%  #$!%#!$%#$! #$ %!#$^@^&#!@%$# !#@% #!@%

$%#@$#@  $@ #$ ~$ ~@~$ ~#@#% ~ ~~%# %$~@# $~~

4 !@#% #$!%%$!#$ #$~$#@%!@#%!#% $@ %$% #@ 

 $##@%%$!#!@#$$%%%% !@!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

אני נגד אלימות,

אבל אין לו מושג באמת כמה אני כועסת עליו וכואבת!!!!!!!

היית מעדיפה שאחרי פגישה אחת הוא יתחיל למנות את כל הדברים שלא מוצאים חן בעיניו? הרי גם אם הוא ירצה להמשיך להיפגש איתך, את תגלגלי אותו מכל המדרגות אחרי שתקחי אותו בכוונה תחילה לבנין גבוה במיוחד... 

והוא אמר לך בפגישה שלא הכל מושלם - ואגב, באופן כללי, אין דבר כזה שהכל מושלם. אבל קודם כל הבנאדם רוצה לראות שאלו באמת דברים שבמבחינתו הם יותר מדי והוא לא יוכל להתמודד איתם. 

אז כנראה שאחרי הפגישה הוא כבר התחיל לחשוב שזה לא בכיוון - אז הוא אמר לך, במקום למשוך אותך עוד דייט ולהעלות שוב את הספקות שלו. 

נכון שהוא לא עשה את זה בצורה מאוד טובה מכמה בחינות, אבל יצאתם בסה"כ 4 פעמים. אל תקחי את זה כ"כ קשה.

שבת שלום! 

לבין להגיד "מאוד טובה לי איתך!!!!!!!!!! יש רק כמה דברים קטנים שאני צריך לבדוק אם מתאימים לי.." (ולהגיד מתחילת הקשר כל שנייה "איזה כייף שהכרנו, וכמה טוב לנו ביחד ב"ה וכו'").

לכולם יכולות (ויש) התלבטויות. גם לי היה... אבל לא הוגן להגיד x ובסופו של דבר להבין שההתלבטות הייתה גדולה ורצינית הרבה יותר...

ואני לא מעוצבנת מכך שזה נגמר, אני מעוצבנת שסמכתי עליו כ"כ, ודווקא בנקודה הזו - פגע בי הכי עמוק שאפשר!!!

אוף..

אחותי, קודם כל קבלי חיבוק גדול גדול..

ועוד חיבוק, לחיזוק..

ממש מבינה את הקושי ובעיקר את האכזבה..

עד שסמכנו על מישו!

ואין לי דברים חכמים מידי להגיד לך..

אבל קחי לעצמך קצת זמן..

ותנסי לא להשליך מהבחור הזה לכל הבחורים בעולם..

חוצמזה, שבמקרים כאלה, אני מנסה להכנס רגע לראש של הצד השני..

אולי הוא חשב שעדיף להיות כנה ולא למרוח אותך מעבר למה שכבר נעשה..

יקירתי, שבעז"ה האיש שלך ימצא אותך מהר מהר...

קבלי גם

אבל שוב - שמחה על הכנות!!!!!!!!! אני לא רוצה שבעלי לעתיד יסתיר ממני עובדות (אפילו שהם כואבות),

אבל למה א"א להיות כנה כל הקשר???

למה כל הזמן הוא רק מאכיל אותי שטוב לו וכמה טוב שהכרנו,

ופתאום ביום אחד - משתף אותי בהתלבטות ומייד חותך????

לכל מי שניסה לעודד אותי!!!

איזה כייף שיש לי אתכם

"המאוכזבים".

נקווה שהוא יתמעט כמה שיותר מהר.

מה לעשות, יש אכזבות צורבות בחיים,

והדילמה שלך קשה,

קשה מאוד אפילו.

להיפתח או לא- זאת השאלה.

אני בטוחה שאתגבר עליו (הוא לא שווה שאכאב בגללו...). 

באמת ב"ה זה קרה עכשיו ולא יותר מאוחר...

אבל באמת הדילמה הגדולה שלי - מה עכשיו? מה אעשה בשאר הדייטים?

בינתיים מעדיפה לא לשמוע הצעות....

ב"הצלחה לנו

בעז"ה לא להרבה זמן..

כשמנסים מללללללללא ולא מצליחים - לא חוזרים מהר לעסק...

טאטעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעעע 

אבל התסכולים שלי היו עם בנים...

תודה על הניסיון לעודד!!!!!!!!

כשקראתי ממש הלב נקרע וחשבתי עלי,

מה היו התחושות שלי כשקרה לי אותו הדבר (כמה פעמים!!)

זה כ"כ קשה! פשוט קשה קשה ועצוב!!

אבל נשמה, 

זה בונה אותנו,

ואני יכולה להגיד לך שדווקא מתוך כל הקשיים והבחורים ה**** שנפגשתי איתם,

דווקא מתוך זה אני מעריכה כל כך את ארוסי, ולא לוקחת כלום כמובן מאליו.

תני לעצמך את הזמן, אל תלחיצי ב"לשכוח" "לסלוח"....

כשתכירי את מי שראוי לך- הקב"ה כבר ידאג לסדר הכל ולהוביל אתכם בדרך האהבה והאמון והשמחה

וואי, יש לי מלא מה להגיד לך...ובעיקר לשתוק ולכאוב איתך..

אבל אעבור לאישי...

קבלי חיבוק ענק

זה כזה כואב לקבל מכה כזאת ועוד אחרי שסמכת עליו.

אני רוצה לדון לכף זכות ולומר שבהחלט היה לו נחמד איתך וזה לא היה סתם. אבל את מכירה את הלילות האלו שאת לא מצליחה להרדם ופתאום כל המחשבות עולות? כל ההתלבטויות, הדילמות, הפחדים..

אז הוא יצא מסכן,הכל בער בו ,הוא היה חייב לעשות איזשהו מעשה ולא חשב הרבה לפני.לא חכם במיוחד..

אבל את, טוב..שווה הרבה יותר. חכמה יותר, בוגרת יותר, ויודעת מה את רוצה.

אז אל תישברי שם והמון הצלחה!

הפסיד אותך....את בחורה מקסימה!!!!! אני חושבת שכנות ופתיחות זה דבר בסיסי שאמור להיות בקשר .  זה מממש עצוב שהוא שידר ככה אבל מצד שני אולי הוא הרגיש מעולה איתך בקשר ורק ברגע האחרון החליט שיש לו התלבטויות. , אני גם הייתי קצת נפגעת....

אל תדאגי , יהיה טוב....הכל לטובה !

אבל פתיחות שכזאת בפגישה רביעית, לדעתי, זה לא טוב, ובדיוק גורם לאכזבה הזאת שלך.

עדיין מוקדם.

ברור שהוא לא נהג כיאות כשהוא דיבר בצורה מבטיחה ואז אכזב אותך,

אבל תזהרי,

גם דיבורים קרובים מדי בשלב כזה מוקדם צריכים להדליק לך נורות.

אצלי, אם בפגישה רביעית יתחילו דיבורים כאלה אינטימיים,

כתבת:

בפגישה 4 הוא מתחיל לספר לי שהוא רוצה להבין למה טוב לו (טוב לו להיות איתי, אבל הוא לא יודע בדיוק למה).

הוא מוסיף שיש לו "תמונה" בראש של אישתו לעתיד (לא דמות ממש, אלא קווים כלליים...), ושאני הפתעתי אותו (לא מתאימה בדיוק ל"אישתו").

הוא אמר שיש הפתעות נעימות, ושיש הפתעות שהוא לא יודע אם הן נעימות לו או לא, ושירצה לברר את זה...

לא יודעת, אותי זה היה מלחיץ דיבורים כאלה בשלב כה מוקדם.

אז תקפידי לא להגיע לזה, וכך תמנעי אכזבות. כי אם מגיעים לשלבים מתקדמים, כמות פגישות כבר גבוה, אז ברור שנעים לו וטוב לו, ואז יש קרקע יותר יציבה ואמינה לשיחות שכאלה.

אבל אולי הוא חשב שככה צריך להתנהג? שככה בונים קשר?

כבר אין לי מושג מה חשב וזה לא מעניין אותי...

מעניין אותי מה אני עושה הלאה:

אז לא להיות פתוחה אלא בשלב מאוחר של הקשר? ולא יזרקו אותי בינתיים על כך שאני סגורה?

אני מוכנה לעשות הכל, אבל אני סתם אפגע...

כבר לא יודעת איך להתנהג...

תראי, האמת שאין לי נסיון בקשרים מתקדמים שכאלה, אבל ממבט מהצד, הדבר ההגיוני בעיני הוא להזהר ממשפטים קונים כמו שהוא מכר לך, בשלבים מתחילים עדין של הקשר.

אני מציעה לא לומר כאלה משפטים רגשיים כאלה, ולהסתייג ממשפטים כאלה שלו. לא לקנות את זה עדין. להפעיל את הראש ולחשבו טוב טוב.

במידה וממשיכים, וב"ה רואים שהעניינים מתקדמים בצורה מבטיחה יותר, אז לעבור לגל דיבורים שכזה. פתוחה יותר, לדבר על הפתעות נעימות או פחות בשני, כמו שההוא דיבר...

כנות כמו שאת אומרת היא חשובה מאוד, לא למכור לוקשים רגשיים לשני ולפתח לו צפיות. אך להזהר עם הפתיחות בתור התחלה. וקשה מאוד להצביע על מינון הפתיחות הראוי. אם את אדם פתוח מטבעך, ספרי, זרמי, אך אל תשכחי שהכל כאן עוד מבשיל, ותזהרי לא לחשוף-ולהפגע.(ומסתובבים כאן המון שרשורים בעניין)

התכוונתי לכתוב "צודקת", ולא יודעת למה ה-ת ברחה...

מסכימה ממש עם מה שכתבת!!!! בעז"ה אשתדל ליישם...

ממש ריגשתם אותי באמפתיה שלכם ובניסיונות לעודד אותי!!!!!

אין כמוכם!!!

אני ב"ה נותנת לדמעות - להיספג ולזכרונות - להישכח, אבל אני עדיין חוששת מהבאים בתור...

(מזל שאין לי הצעות. לא להאמין שאני אודה לה' על זה...)

הלוואי ואוכל להרים ת'ראש ולהמשיך הלאה עם הרבה אופטימיות ושמחה.

(לעת עתה עדיין לא מבינה מה תרם לי הקשר הזה. הלוואי ויום אחד אבין...).

ב"הצלחה לכולנו!!!

בהחלט חשוב תמונה מושקעת שמציגה אותנו בטוב, וגם אני מביא כזאת.

אבל חייב גם שתהיה משקפת ומציאותית.. לא פילטרים ומשחקים עם זוויות וכאלה.

זה עלול לגרום הרבה תסכול מדייטים ראשונים מביכים בו סתם מחכים לברוח ברגע שמנומס מספיק. (לא שזה מעלה גדולה לגבר כזה, אבל כך עובד העולם)

הצד השני מצפה לרחל כמו בתמונה ואז מגיעה לאה..

שידכתי לחבר של בעלי מישי ובפגישה הגיעה מישהי מאוד מאוד מלאה

ממש לא ראו את זה בתמונה שהעבירה

החבר הזה נסע שעה נסיעה כדי להפגש איתה ובסוף זה היה ברור שהפגישה הלכה לפח כי זה נפל כבר על זה

הוא כמובן כיבד ונשאר עד סוף הפגישה

אבל חייב להעביר תמונה תואמת מציאות..חבל על שניכם

כל הקטע הזה של תמונות יכול להיות מורכב ומסובך.

לא כולם מרגישים שיש להם בכלל תמונה וואו.

לא כולם רוצים בכלל לשתף תמונה שלהם.

בכנות, את חושבת שיש מישהי שמשתפת תמונה ואומרת - הנה אני ביודעין ומתוך כוונה ברורה משתפת תמונה מכוערת שלי?

האם נראה לך שמי שבוחרת תמונה, אומרת לא אכפת לי מהתמונה, זאת פשוט התמונה האחרונה שלי?

האם נכון לשתף דווקא תמונה מאירוע, או אולי יש שיקולים אחרים שבעקבותיהם בוחרים דווקא תמונה מחיי היום יום?

האם את, כשדכנית, מסוגלת לכבד בחירה כזאת?

מחפש תמונה עדכנית יחסית ושולח. אין לי כח לכל ההתעסקות הזו.

ובאמת שהגיע הזמן להפסיק עם כל מחול השדים סביב התמונות. 

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

חנוכה שמח🥰

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

לאו דווקא רק בפן התורני.

לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.

אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.

אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.

אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.

וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.

אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.

מה דעתכם?

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות

וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

הלבד קשה ולהיות בזוג זה הרצון האולטימטיבי.

לכן בגלל שמדובר בדחף, אז יש גם סבלנות יכולה להוות טריגר.

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

זה אומר שאני דתי בראש פתוח לעולם תרבות מערב מתערבב בין אנשים\קהילות אם זה חילוניים אז לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל תרבות)  אם זה דתיים לוקח מהם את הדברים הטובים (למשל אהבת חינם וחיבור בין אנשים) ומהחרדים לקחתי את ללכת לפי הלכה לא דתי לפי דעתי ולעשות מה שבראש שלי בלי להייעץ אם אני נמצא בבעיה או שיש לי בעיה אני פונה לרב שייעץ לי ויעזור לי אני לא ישר הולך לבעל מקצוע רק כי יש לו תואר בדבר הזה למשל פסיכולוג

מקווה שדי הגדרתי את עצמי טוב

ולכן חשוב לי משהי מאמינה בדרך הזאת בחיבור בין העולמות

אבל לפחות לי עדיין לא ברור איפה אתה נמצא.

התרבות החילונית טובה לדעתך? רק לדתיים יש אהבת חינם וחיבור בין אנשים? רק חרדים הולכים לפי ההלכה?

בדברים שאינם הלכתיים, למשל מצב נפשי, תפנה לרב לפני שתפנה לפסיכולוג?

אולי יהיה יותר נח להגדיר לאיזה רבנים אתה הולך? איזה ישיבות מתאימות לתפסית עולמך? עם מי אתה מתייעץ? לפי איזו השקפת עולם הלכתית אתה הולך?

איך אתה מחליט מה מהתרבות החילונית אתה לוקח ומה לא?

במה מתבטאת הפתיחות שלך?

בעיני לא צריך לענות על זה כאן, רק שמדברך אין לי מושג איפה אתה נמצא על הציר הדתי.

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!