שיטת השידוכיםחצי של מישהו

קודם כל-שלום לכם ונעים להכיר,אני אמנם מכירה את הפורום הזה זמן רב אבל פעם ראשונה שאני מגיבה בו.

תגידו את האמת:לא נראה לכם קצת הזוי להכיר את בן הזוג ע"י שידוך?

נכון, יש לשיטה הזו יתרונות רבים. אבל תחשבו על כאלו שאין להם הרבה הצעות ועד שיש משהו באופק, ועד שמבררים ואולי מגיעים לידי פגישה ,בהרבה מהמקרים מיד ב10 דקות הראשונות קולטים שזה לא זה...

-עד מתי??????????ולא, אני ממש לא רווקה זקנה אבל אני גם לא רוצה להגיע לזה...

אז נכון שצריך כאן הרבה אמונה, ונכון שאלפי זוגות מתחתנים ככה בסוף...

אבל עד שזה קורה ההרגשה כל כך קשה!

בעיניים הגיוניות-זה לא נראה כ"כ מציאותי.

מה אתם אומרים?

מסכיםdoni

הזוי לגמרי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

נו,אז מה אתם אומרים על הנושא שהעלתי?חצי של מישהו

מה,רק דוני ערני ב1:30 בצהריים?

זה נושא שלדעתי צריך לפתוח אותו!!!

אז תתעוררו. טוב?...

לא חייב להכיר עפ"י שידוך....שדות האמונה
באמת הזוי, אבל...סובל בשקט

אם תחשבי על זה לעומק, תראי שאין כיום, במציאות שבה אנו חיים, אפשרות להכיר מישהי בדרך אחרת.

אם בעבר יכלתי להכיר את אשתי בשכונה, או במסגרת תנועת 'בנ"ע', כיום מצב הדור מצריך תנועות נפרדות, וחינוך נפרד.

להכיר בשידעך זה לא אידאלי (ובנינו, גם אחרי חודשיים ושלושה לא מכירים...), אבל זו המציאות הנצרכת..

יכול להיות שהשיטה לא מתאימה לך. אם באמת את מרגישה כך, אל תהיי מחוייבת לה... תמצאי דרך אחרת (שמתאימה לך) להכיר את החצי החסר..

בהצלחה! 

מצב הדור??doni

אולי תסביר.

אני מתחיל להיעלב אישית

שלא תהיינה אי הבנות..ד.

גם אנשים שהיו במסגרת בנ"ע וכאילו הכירו - ראו לא פעם אחרי החתונה שאינם מכירים כ"כ בעצם.. כי זה משהו שונה.

והנזק שנגרם מכל מיני "הכרויות" בוסריות במסגרת כזו, גם לנישואין שאח"כ, גדול לאין ערוך מה"תועלת" שאולי מישהו ימצא שם את זיווגו.  לא פעם גם חיפשו  דווקא במקומות אחרים כי "אין נביא בעירו".

וגם עד גיל הנישואין, לרוב היו רחוקים מהגיל של ה"תנועה", ומשיכת קשרים למשך שנים אינה טובה.

 

על כן, אין להצטער שאין מסגרת כזו. צריך להביא בחשבון שמתחתנים מתוך היכרות בסיסית, כמה שאפשר לפני כן, ובירור עניינו של האדם - ואח"כ בונים ביחד.

על מה אתה מדבר?לביא

הכירות ספונטנית - בני עקיבא\ התנדבות\ עבודה זאת הדרך האולטימטיבית, והנורמלית ביותר,

ככה יגידו ואומרים רוב מי שיצא לכמה דייטים כושלים.
דבריך אינם מבוססים כלל מציאותית


בוודאי שיש להצטער שאין מסגרות כאלה, ויעידו כל הרווקים שאין להם מספיק דרכים להכיר.

כבר דיברו על זה מספיק וכל כמה ימים מישהו אחר פותח שרשור שנמאס לו לצאת לדייטים על פי גחמה של שדכן כזה או אחר.
צריך ליזום מסגרות כאלה! יש רבנים ששולחים את תלמידיהם למקומות התנדבות וכדומה כדי להכיר בנות!


מדבריך עולה החשש שאינך מכיר כל כך את המציאות.

דברי מבוססים מציאותית מאד..ד.

הכרתי את זה ממש מקרוב..

 

לגבי עבודה - אכן אמרתי (זה כמו לגבי שכנים) שאם מישהו מכיר מישהי מקרוב ונראית לו מתאימה, אין סיבה שלא ליזום, ישירות או ב"תיווך".

 

ולהיות במסגרת של "להכיר הרבה בנות", כדי שאולי ימצאו שם מישהי - לדעתי הנזק רב על התועלת.

 

ואכן נכון, שלפעמים זה מאד מתסכל כל מיני "דייטים כושלים", אך דברים כושלים שיותר "ארוכים" מדייטים, בגלל חברה מעורבת בגיל צעיר - זה מתסכל הרבה יותר, וגם מזיק הרבה יותר. לצערנו, גם על כך יש עדויות מכל מיני "בעלי כוויות" מזה..

 

ולאידך, אי אפשר להכחיש שיש הרבה מאד שבסופו של דבר יצאו ל"דייטים לא כושלים" והתחתנו (דומני, חלק גדול מאד מהזוגות הצעירים בציבור שמסביבנו היום) - והם מאד מרוצים...

 

זה דבר טבעי שבמקום שכותבים אנשים שעדיין מחפשים, יובע גם תסכול - כואב - על פגישות כושלות. זה עוד לא אומר שבשיטה אחרת יותר טוב.

המציאות מראה שמכירים יותרלביא

בנות בדייטים מאשר בחברה מעורבת


ודבריך (גם השניים) עדיין נטולים קשר מציאותי ( ולכן אני לא אוהב שאתה מראה "ידענות" בנושא ע"ג הפורום)

דברי חכמיםד.

בנחת...

 

אפשר לחלוק ולהתווכח - בשביל זה קיים הפורום.

 

ראוי לדבר לגופם של דברים ולא לנסות למצוא למה השני לא יודע/מכיר את המציאות כשכלל לא מכירים אותו..  בפרט שזה לא נכון.  אין מה לעשות, גם בין אנשים שמכירים את המציאות, יכול להיות ויכוח.

 

מה שאתה "לא אוהב" זה ענין של טעם אישי. כנראה שיש לא מעט כאן שטעמם שונה. ולהגיד שוב "נטולי הקשר מציאותי" - עדיין לא עושה אותם לכאלה. זו דעתך על המציאות. כמו שאמרתי - יכולים לחשוב אחרת. אבל האמת היא, שזו לא "ידענות" במרכאות.. כמו שכתבתי לעיל - ואין טעם לחזור שוב ושוב - כל מה שכתבתי הוא מתוך הכרה מציאותית מקרוב ממש.

ומה עם עניין של צניעות ?שואף לאור


הדור לא מצריך הפרדהילדת ירח

אלא יש אנשים שמעוניינים בהפרדה (וזו זכותם, כמובן) ויש שמתנגדים להפרדה. אך יש כפייה בנושא ההפרדה, וגם אנשים שאינם מעוניינים בה צריכים להתיישר לפיה, ברור שהפרדה היא חיסרון ענק כאשר מגיע עת מציאת בן זוג. 

כפייה של ההפרדה - את מדברת ברצינות?משכנות הרועים
עבר עריכה על ידי משכנות הרועים בתאריך ג' ניסן תשע"ב 07:31
באותה מידה אפשר לטעון שבני עקיבא כופה חברה מעורבת על הבאים בשעריה. היום אפשר לטעון הכל, מבלי שהטענה והאמת יהיו קשורים במידה כלשהיא. 
זה עניין של בירור הלכתישואף לאור

כאשר רוב הרבנים סבורים שצריכה להיות חברה שאינה "מעורבת" (צריך להבין גם במה מדובר ואיפה לא מעורב ואיפה כן,וכו') אבל זה לא עניין של טעם או בחירה אישית,אלא עניין הלכתי כמו כל עניין הלכתי אחר..

זה הרע במיעטו..נוצה ברוח

נכון שזאת שיטה מלאכותית ומעט מאולצת..

אבל היא עדיפה מהתיסבוכים שנובעים מחברה מעורבת..

במיוחד בגיל ההתבגרות..

 

את צודקתנפשי תערוג

השיטה חיצונית ומרוחקת מהטבעיות.

 

היא הומצאה ומוסדה בעיקר כדי לאכוף את הבעיות של חוסר ההכרות ואי נעימות.

הרבה פעמים היא עוזרת לברוח מאחריות ולהקטין ראש!

 

אבל לא חייבים לקדש אותה.

מותר ואף מומלץ להשתמש בכל האמצעים שהקב"ה מעמיד לרשותינו כדי להכיר את החצי השני

 

 

בהצלחה

בשביל להתחתן צריך להתאמץshimi11

ולבלוע כמה צפרדעים, זה אחד מהם, אין מה לעשות.

תיהי חזקה.

חייבים להכיר רק בשידוך??w.w.m.n

למה לא גם וגם?


מה זה משנה מאיפה ההצעה מגיעה?


העיקר לברר טוב-טוב!!!!!!!!!!!! (גם אם ההצעה היא מאדם שמכיר טוב...)

שיטה דיי מעוכה.ארמי

ולרוב מעצבנת לחלוטין.

וברור שצריך לחשוב על עוד אפשריות,

וכן,

אולי גם על מסגרות מעורבות נורמליות בגיל נורמלי,

שיאפשרו היכריות מסוג קצת אחר.

 

בנתיים, זה מה שיש.

גם לי קשה עם השיטה המקובלת משהו הזו,כתמר יפרח

ואני טורחת להשמיע באוזני מי שמוכן את קיטוריי על חוסר ההיגיון בעובדה שיגיע ההוא משם ואני מכאן ויצא מזה משהו. אבל, באותה נשימה, לא מקובלת עליי דרך אחרת דוגמת ה"התחלות" או הסופים למינהם..

 

כך שנשארנו בעצם עם השיטה ה'רגילה', שהרבה ניסו והצליחה להם מעבר לכל הציפיות

כתמר, מסכים.ארמי

גם אני מתנגד להתחלות למניהם,

אבל צריך לחשוב על משהו.

חייבים לבעוט במה שמוכר וטוב?כתמר יפרח

למה הדרך המקובלת כבר לא מתאימה?

 

שואלת באמת..

איתך לגמרי...לביא

לצערנו אין ברירה אלא להשתמש בה, חבל ממש שאין מספיק מסגרות אחרות שאפשר להכיר בהם.

בעיני- זוג שהכיר ספונטנית, שלא בשידוך, יכולים להכיר אחד את השני הרבה יותר טוב, כי כל הגישה היא אחרת, ואתה מביא את עצמך באמת.
לגבי חברה מעורבת- בנאדם שמכיר בשידוכים, יכול לפעמים להכיר יותר בנות מאשר מי שחי בחברה מעורבת והתחתן עם מישהי מהסניף.

גם בחברה שאיננה מעורבת נמצאים יחד בהמון מקומות.משכנות הרועים
זה יכול להיות בעבודה, לימודים, ישוב, מפגשי נוער ןמפגשי פורום ו..לא חסר. חוץ מזה שהיום יש המון דרכים נוספות להכיר; אתרי הכרויות באינטרנט, חברים, מפגשים של ארגונים שונים כמו ׳ישפה׳ ודומיהם, ׳חברים למען חברים׳ למי שמכיר ועוד המון דברים. אף אחד לא קבע שצריך ׳להנעל׳ על דרך מסויימת אחת. בתקווה שכולם ימצאו את ׳החצי השני׳.
^^ מה? בטח שחסרלביא

המסגרות שתיארת כמעט ולא קיימות, וכשהם קיימות אז לעיתים רחוקות

הרבה אנשים לא יוצאים תקופוץ כי פשוט אין הצעות, ואין דרכים

יש היום הרבה יותר דרכים מפעם, וזה אני מניח מוסכם.משכנות הרועים
הפוך לגמרי! היום יש פחות...לביא

פעם בני עקיבא היה הרבה יותר פופולארי... מלא זוגות יצאו משם, גם סבא שלי הכיר את סבתא, והוא רב שכונה...

היום הפרידו את תנועות הנוער, ויש הרבה פחות מגע


היום יש יותר דרך האינטרנט בלבד

היום, האינטרנט מהווה מקור שידוכים גדוליעלי_א

אבל עדיין יש הרבה שמכירים דרך בנ"ע, ארגוני התנדבות, עמותות וכדו'..

הבעיה היא שאין הרבה אנשים שבאמת מוכנים להקדיש זמן גדול לשידוכים.

זה לא פשוט..

מפה אפשר להבין את הוראת חלק מהרבנים לתת 5000 ש"ח מכל צד לשדכן שמצליח.

זה מדרבן אנשים לנסות..

ולמרות זאת, באשר לבני עקיבא:משכנות הרועים
(לא רציתי לפתוח כאן את הנושא אך הייתי מוכרח להזכיר זאת): תנועה מעורבת של בנים ובנות היא דבר המנוגד להלכה, גם אם בודדים ביותר מבין אלו שראויים באמת להקרא רבנים הכשירו אותה, בדיעבד או לכתחילה. בעם ישראל נישאו איש לאישה הרבה לפני ׳בני עקיבא׳ וימשיכו בכך גם ללא תנועה מעורבת. אין עושים מצוה ע״י עבירה, ואם המציאות היא אכן כפי שאתה מתאר (ובלשון עדינה: מסופקני) הרי שמדובר בעלייה ויש רק לשמוח בכך.
אתה פותח תיבת פנדורה. תזהר.דג זהב

אבל אני נוטה להסכים איתך לגבי העניין שאין צורך בחברה מעורבת ע"מ להכיר,

 

אל לא דרך הרמיזה בזלזול כבודם של הרבנים האלו. תזהר בלשונך.

שלום לפוסק הדור מר משכנות הרועים.לביא
מנסיון זה לא כךשואף לאוראחרונה

מי שחי בחברה מעורבת מכיר כמותית הרבה יותר בנות מאשר מי שהולך לשידוכים,ולמעלה מזה הוא מכיר אותן בדר"כ בצורה לא צנועה,לפעמים אף לא ראויה,ההיכרות היא לא ברמה הצנועה של הנסיון לבדוק התאמה לנישואין ומדובר בעולם אחר לחלוטין..



מה פירוש?..ד.

בוודאי שאם לאדם מזדמן להכיר מישהי בדרך מהוגנת אחרת - הוא לא חייב לעשות את זה דרך "שידוך".

 

אלא שבחברה שחיה בצורה "נורמלית" ולא מבזבזת את ההיכרויות בין איש לאשה על כל מיני "תחנות שווא" בדרך - זה לא תמיד מצוי.

 

וכמו כן, בשידוך יש יתרונות של בירור מוקדם ואיזשהו "מקדם התאמה", יודעים נתונים וכד'.

 

מה האופציה האחרת? שאדם יראה מישהי ויגש אליה? לא תמיד זה הולך; לפעמים "מחשיד", וגם אז - יכול להיות שאחרי 10 דקות יראה שמראה העיניים אינו תואם למה שקיים...

 

לכן, לדעתי, לא צריך לאחוז ב"פלומבות"..  צריך להגדיר מטרה: המטרה היא להכיר בדרך כמה שפחות מסובכת אדם שיש את מיטב הסיכוי ש"יצא מזה משהו" מבחינת נישואין.

 

אם יש חברים קרובים שמכירים מישהו מתאים. משפחה. או שדכן/ית "מקצועי/ת", טוב מאד.

 

אם מכירים מישהו/י מהשכונה וכד', ויודעים שזה קרוב למה שרוצים - גם טוב. או ישירות או ב"תיווך".

 

וגם דרך אתרי היכרויות מהוגנים באינטרנט אפשר. גם זה "שדכן". רק כיוון ששם האדם מעיד על עצמו - כדאי יותר להיזהר. לברר נתונים, לפעמים לברר עם אנשים שמכירים.

 

יש גם אתרים ("כולנו שדכנים", "שושבינים") ששם פונים אל מי ש"משדך" - מישהו מהשמפחה/חבר וכו' שמציעים להכיר מישהו.

 

קצרו של דבר - כל שיטה שיש בה צניעות, כבוד, ואפשרות לברר על מי מדובר בצורה סבירה, מה טוב..

האמת שלי נראהילדת ירח

שהשיטה הזאת עקומה, למה?

כי היא עובדת בצורה שנראית כהכי לא הגיונית שיש.

את פוגשת בחור פעם ראשונה בחייך וזה למטרת ח ת ו נ ה ???


כאילו, חברים שלי שאני מכירה אותם שנים, יש מצב שהייתי מאוד נרתעת אם הייתי יודעת שהקשר שלנו אמור להגיע לחתונה. אז לפגוש בן אדם שאיני מכירה, שהוא הכי זר לי, במטרה שהוא יהיה האדם הכי חשוב בחיי, שאיתו אתחתן. זה נשמע לי די בעייתי.


האמת היא שדווקא הרצון הבלתי הגיוני והמלאכותי הזה להגיע מ-0 ל-100 גורם להרבה קשרים להתפרק. כי כבר בפגישה ראשונה עושים החלטה - מתאים לי להתחתן עם כזה או לא מתאים לי, ואם לא מתאים, זה נגמר. אם היו יותר מרככים את התהליך, נפגשים כחברים ורק אחר כך חושבים על הקומה הבאה שזה נישואים, אולי זה היה אחרת. אני מודעת לזה שזה לא מתאים כל כך לדרך התורנית, ולכן זה לא ממש יתפוס, אבל פגישות למטרות חתונה יש להן יעילות מאוד נמוכה וסיכויי הצלחה לא גבוהים בכלל.

מכירה את החוקים הסטטיסטיים?ילדת ירח

ככל שיש לך יותר השוואות כך הסיכוי שתמצאי קשרים עולה? לכן בסטטיסטיקה (אני מושפעת קשות מהתזה שלי...) מקובל לעשות את החיים יותר קשים ולהוריד עוד ועוד את הערכים הנדרשים להוכחת קשרים ככל שיש יותר השוואות.


ומה זה אומר לגבי שיטת הדייטים? אמרת נכון. יש אלפי זוגות וברור שלפעמים זה מצליח, כי יש כל כך הרבה ניסיונות, אז השיטה צריכה להיות דפוקה לגמרי כדי לא להצליח באף ניסיון (מה הסיכוי לא לדעת במבחן אף שאלה ולקבל 0 מאופס? ככה הסיכוי שהשיטה לא תצליח אפילו לא עם זוגות בודדים). עצם העובדה שהשיטה הצליחה עם זוגות מסוימים לא אומרת שהיא שיטה יעילה. אם נבדוק את מספר הכישלונות, אני בטוחה שנגלה הפתעות.

את מכירה שיטה אחרת,מטבחון

עם פחות כשלונות?

לא הזוישואף לאור

למה שזה יהיה הזוי ?

כך מכירים בצורה צנועה,וגם לא מתוקף של הסחפות אחר מראה חיצוני בלבד.

אם כ"כ הרבה נישאים בדרך הזו אז זה עובד.

ראיתי עכשיו זוג בדייטהפי

הבחורה כמעט מתעלפת מקור

והבחור מדבר על מטבע ביטקון או משו כזה..

הבנת מה אני אומר?

אחי , היא בעולמות עליונים

ביטקוייןמשה

זה באמת מקום לרחף בו.

כמה קשה לומר קר לי?בחור עצוב
בנות תמיד צודקות ובנים תמיד טיפשים וחסרי תשומת לבצדיק יסוד עלום
יותר קשה מלאכול סרטים אחר כך שהוא לא שם לב אלייךיוני.ו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

ברור שהיא צריכה להגידהפי
לא ציפיתי שידע לבד
הצעתי לכמה בחורות את המעיל שליבחור עצובאחרונה
כולן סירבו. אולי הגיע הזמן לכבס אותו. 
כדאי שיהיה תשומת לב מצידוארץ השוקולד

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

 

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

איך עוברים את הפגישה השנייה?אביעד מילוא

יצאתי עם בחורות מקסימות אבל אף פעם לא עברנו את הפגישה השנייה (נחתך תמיד על רקע שהן לא היו בשלות לשידוכים ונכנסו לזה מתוך לחץ חברתי)

💁🏻‍♂️אבטיח ברזילאי

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.


אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

זה לא שאין איתי אווירה נעימהאביעד מילוא

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

מחזק אותךאבטיח ברזילאי

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

יוצאים עם בחורות בשלות יותר…מבולבלת מאדדדד
אולי כדאי גם לחפש בחורות גדולות יותר
^^^ארץ השוקולד

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

כפי שכבר אמרובחור עצוב

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

משקיעים יותרהפיאחרונה
ומנגד משדרים נחת נעימות
קניתי לה מתנה קטנה, מה לכתוב בפתק?אני הנני כאינני
הכוונה, מה סגנון הדברים? מחמאה? עקיצה קלה? משהו מאוד כללי? משהו רומז? מפורש? חמשיר?
..שפלות רוח

לא יודע אם הייתי כותב פתק, הייתי פשוט אומר לה פנים מול פנים שחשבתי עליה ורציתי לשמח אותה או משהו בסגנון כי תכלס בשביל זה קנית לא?

ואם בכל זאת מרגיש שחייב פתק, אז וכו.

משו משמחניצן*

אין כמו מילים על נייר כתוב

תתן לעט להוביל 

...advfb

בדרך כלל אנשים אוהבים את זה שאוהבים אותם ואכפת לאנשים מהם, אז כדאי משהו שמראה שאכפת לך ממנה ואתה חושב עליה

מחמאה זה ממש טוב, זה יכול להיות מתובל בעקיצה, לא מממשנה מה.. גם אם אתה רוצה לכתוב משהו כללי ממליץ בחום שיהיה איפשהו ביטוי יותר ספיצפי ומכוון למסר שאתה רוצה להעביר

איזה, בהצלחה רבה

אולי משהו בסגנון כזה?נקדימון
"חשבתי עלייך כשראיתי את זה"
תלוי בשלב לדעתיארץ השוקולד

ושישדר מי שאתה, אל תנסה לשדר מישהו שאתה לא.

אתה מדהים בכל מקרה

בהצלחה!מבולבלת מאדדדד

לדעתי אם זה שלב יחסית מתחיל, אתה יכול אפילו לכתוב לה "רציתי לשמח אותך"

אם זה שלב מתקדם יותר אז אתה יכול לכתוב גם משהו יותר ארוך…

ברור לכתובהפי
לא יודעת מה שעולה לך שאתה חושב עליה
מהלבברוקוליאחרונה

ואתה מרגש אותי 

לבנותמישהי 1
אני מנסה לשדך כמה שרק אני יכולה ואם יש לי עצה בשבילכן היא שהתמונה שאתן מעבירות תהיה הכי וואו שיש
אוקיי, אני חושב שההסבר היפה הזה שלךיוני.ו.

בדיוק מוכיח את הנקודה שלי

משפחה פחות דתייה בדייטים.יובללל

חבר'ה אני צריך ייעוץ.

אני די חדש בעולם הדייטים. לא מזמן הציעו לי מישהי שאני מכיר מלפני כמה שנים כשעבדנו ביחד לתקופה מסוימת. אני יודע שהיא בעלת אישיות מיוחדת ובעלת מידות, ולפי מה שהבנתי מחברה שלה היא גם התקדמה יותר מבחינה תורנית (צניעות כמובן וכו).

אבל בסוף, למרות שהיא כן נשמעה לי כיוון טוב, החלטתי לא ללכת על זה בגלל המשפחה שהיא באה ממנה. היא באה ממשפחה חוזרת בתשובה, אבל לא כל כך חזקים בדת, כמה אחיות חילוניות וכו. וזה דבר שהפחיד אותי להיכנס אליו. אני רוצה שאישתי תהיה אישה מאוד תורנית (ואני גם משתדל להיות כזה), וזה לא כל כך היה נראה לי הכיוון.

אני מאוד חושש שאולי איבדתי פה משהו טוב, אבל מה לעשות? הרגיש לי שזה מורכב לי מדי!!

מה דעתכם? כמה משקל לתת לדבר כזה?

יש מצב שאיבדת. אבללגיטימי?

א. מתחנתים גם עם המשפחה. בין אם אנחנו רוצים, ובין אם לא - כולנו באים ממשפחה ומרקע מסוים. ברוב המקרים, זה גם אומר שתהיה אינטראקציה בין המשפחה שתקים למשפחת המוצא, ברמה ובתדירות כזאת או אחרת.

האם זה אומר שהיא עצמה לא תורנית? איפה רבקה גדלה? רחל ולאה? וכו' וכו'

ב. מורכבות אפשר למצוא בכל מקום. אף אחד לא מבטיח לנו חיים קלים.

ג. יכול להיות שיכלת לבנות איתה בית תורני נהדר - אבל זה ממש לא אומר שלא תוכל לבנות משהו דומה עם מישהי אחרת. ב"ה יש בנות תורניות רבות, ותוכל עם לא מעט מהם לבנות משהו טוב, ואפילו יותר מזה. הכל פוטנציאלי כל עוד זה לא נעשה...

א. מאוד מסתייג מהביטוי הזהadvfb

מה זה אומר מתחתנים עם המשפחה? 

בנאדם לא מנהל זוגיות עם המשפחה.

כן מנהל מערכת יחסים מסיומת שצריך לתת עליה את הדעת, אך היא בשום מקרה לא חתונה.

גם אין יותר מדי כלים להעריך את מידת המורכבות ביחס למשפחת המוצא.

לפעמים יכול להיות פערים מאוד גדולים אבל שמסתדרים מעולה, לפעמים להיפך.

תמיד כיף שדברים משותפים, זה פשוט.

לא זוגיות, אבל בהחלט שזה מרכיב חשוב בולגיטימי?

בתור מישהו חדש בעולם הדייטים, הוא אולי מדמיין לעצמו שיפגוש בקרוב את הנסיכה שלו, והם יחיו באושר ובעושר עד עצם היום הזה.

כלומר,

אני חוששת שיש כאן דברים שהוא לא לוקח בחשבון:

לאיזה סוג של קשר אני מצפה עם חמי וחמותי? עם הגיסים והגיסות?

האם נוסעים אליהם לשבתות וחגים? איך זה נראה?

האם יהיו מפגשים משפחתיים? מה התוכן שלהם?

האם הדודים וסבא וסבתא שותפים פעילים בגידול הילדים? (בייביסיטר וכו')?

האם הנ"ל הם גם משענת כלכלית?

 

כמובן שאפשר להמשיך לדבר על מערכות יחסים לא בריאות - כמו התערבות בזוגיות וכו'. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, ואני בטוחה שאם תלך לפורומים המקבילים תמצא שרשורים על בעיות בתוך המשפחה.

 

בעיני יש מחירים לשני הכיוונים - בין אם נמצאים בקשר (וצריך להגדיר משהו), ובין אם נמצאים בניתוק (מה המסר שזה מעביר לילדים?)

 

מסכימה איתך שאין דרך להעריך את המורכבות, ובטח כשאין לנו מושג מה צופן העתיד.

אבל זה טעות בעיני לחיות בתודעה שאנחנו נחיה בבועה שזה רק שנינו והילדים שיבואו...

באמת לא טוב להכנס לפנטזיות וחלומות ורודיםadvfb

זה נכון מאוד, לאו דווקא בהקשר הזה. כמובן שבכל דבר שקשור לזוגיות.

זה מעגל יחסית חיצוני.. אבל כמובן חשוב לתת עליו את הדעת.

לא מבין למה ענית בהקשר הזה, הרי השואל אמר שהוא דווקא דחה הצעה על רקע משפחתי. משמע, הוא מבין שזה נושא רגיש שיכול להיות משמעותי.

 

נראה לי שיותר מועיל להגיד מה כן ולא מה לא בהקשר הזה.

לכן השאלות הללו שהבאת הן נועדו רק כדי להבין שזה יכול מורכב.

כמו שאת בעצמך אמרת, קשה מאוד לענות על השאלות האלה, אם בכלל אפשרי לענות עליהם..

לכן, נראה לי שיש צורך בשאלות בירור ביחס למקום החשיבות של השואל ביחד לנושא.

שאלות שיעוררו להבין מה היחס שלו לזה וה המקום אותו הוא צריך לתת לנושא.

מה זה משנה מאיזה משפחה היא באה?תוהה לעצמי
בעלי ממשפחה דתית לייט מאוד, והוא יותר דוס ממני. אנשים גדלים ועושים בחירות משל עצמם בחיים
סליחהיובללל
סליחה שאני שואל, אבל האם וכמה יש חיכוכים שזה יוצר? זה בוודאי לא פשוט הרי, כל המנהגים, כשרות, שיח, צניעות, שמירת שבת ועוד המון מורכבויות שיכול ליצור. אז איך מתמודדים עם זה?
לא יוצר חיכוכים בכללתוהה לעצמי

את כל ההלכות שנוגעות לכולם כמו שבת כשרות וכו' נוהגים לפי בעלי, שחלק מהדברים עושה כמו המשפחה שלו בחלק מחמיר יותר. מה שנוגע רק אלי כמו צניעות זה עניין שלי.

ברור שהמקום התורני שלה משנה, אבל נשמע שהיא החזקה. המקום התורני של המשפחה לא משנה בכלל בעיני.

לא יודעתהפיאחרונה

בערך איך שאתה מתמודד עם החיים

או שזה זר לך

לגיטימי אבלזיויק

תהיה מודע לזה שמה שחשוב זה האדם העצמו, והסביבה שלו זה בנוסף. גם האבות והאמהות לא תמיד היו עם משפחה 100 אחוז...

תחשוב על ההורים והאחים של אברהם. אח של יצחק... אח של יעקב... המשפחה של רבקה... ושל רחל ולאה..

..יובללל
בוודאי שחשבתי על זה. אבל גם יש הבדל בין הדור שלנו לבין הדורות שלהם. הנושא אשה יבדוק באחיה.. וכו וכו. ברור שהאדם עצמו הוא העיקר, אבל זה חבילה שלמה. 
נכון ולכן נשאר פה עניין האופיזיויק
של שניכם
אני חושב שיש לתת משקל למשפחה.אדם פרו+

לאו דווקא רק בפן התורני.


לאחרונה עלו לי מחשבות, שמבחינה מסויימת

בפרט אצל אשה, יותר חשוב לי המשפחה שלה

מאשר היא.


אין לי כוחות סוס להסביר את עצמי

אבל לפי מה ששמתי לב אשה זה המון

עניין של הרגלים, והיא רוצה להמשיך את מה

שהיה בבית שממנו באה.


אולי זה רק מהניסיון מהזוית הצרה שדרכה

אני רואה את המציאות, סה"כ הייתי נשוי לאשה אחת.


אבל גם לפי המקורות,

כתוב בשולחן ערוך לישא

בת תלמיד חכם, ולא ישא בת עם הארץ.

המיקוד לא עליה, אלא על הבית ממנו הגיעה.


וגם אם החליטה לשנות כיוון

מי יודע כמה שנים, וכשהיא תתעייף

תזכר במנהגי הוריה.


אני יודע רציתם לשמוע שהכל אפשרי

וכל מה שאתם צופים בסטטוסים של מוטיבציה

אבל בתכלס האנשים לא כאלה גמישים

ולא כאלה חזקים.


מה דעתכם?

מענייןיובללל
מעניין מה שאתה אומר. בסוף ברור לי שהבית הוא משקל מאוד מאוד משמעותי. והשאלה שלי היא בתכלס כמה יחס לתת בין המידות של הבחורה לבית המידות של הבית שלה (או בפן התורני וכו)? הרי בסוף כמו שכתבו מעליי ראינו מאיפה הגיעו האבות והאמהות שלנו..
יש כאלה שחשוב להם יותר ויש כאלה שפחות חשוב להםadvfb

תאמת אני לא יודע כל כך למה זה ככה.

תקח דף ועט ותרשום לעצמך את כל החששות שעולים ותראה אם אתה יכול להתמודד איתם.

המטרה של המשימה הזאת ליצור אצלך יותר בהירות ופחות להתבחבש ולהתבלבל בגלל חוסר הבהירות

חשוב שתקרא את זההמצפה לישועה

יכול להיות שכבר כתבו בדומה

תמיד יש שונו בין אנשים ומורכבות ויתרונות וחסרונות לכל אחד בעיניו לפי ענייניו.

החשש מאוד מובן אבל עם חששות צריך להיפגש ולא לברוח כדי לראות במה האם יש ממה לחשוש.

תפגוש את הבחורה תשמע ממנה על המשפחה שלה על היחס שלהם למקום שלה...

גם לא הייתי מעלב את זה בכלל בהתחלה.

תראה שיש ביניכם התאמה וכו'

אולי זו אשתך?

ומשם כבר תגיע לנקודב הזאת...

האם מדובר באנשים קשים שיש להם רק את הדרך שלהם זו בעיה והאמת שזה לא משנה אם הם דתיים מאוד או לא בכלל.

אנשים קשים זו התמודדות


וגם בזה כשיש זוגיות טובה ונכונה אפשר לדעת איך לנהל את הדבקים בצורה ישרה וחכמה

בהצלחה וה יתן לך עצה טובה

עונה בתור בעלת תשובההמקורית

שהתחתנה עם בעל תשובה - המשפחה לא קשורה לרמת הרוחניות של האישה. בכלל. מה שקשור זה ההחלטה שלה איפה להיות וכמה היא נחושה להישאר שם ולא להיות מושפעת.

הקשר היחיד למשפחה, זה כמה הם גמישים ביכולת להכיל את השוני ואם לא אזמה היא חושבת לעשות עם זה. ואת זה כדאי לבדוק ולברר כי אם זה בכיוון טוב ויש פתיחות - זה מעולה.

המשפחה שלי אפילו לא שומרים שבת חוץ מאחות אחת (ואנחנו משפחה גדולה) ואף אחד לא היה מהמר בחוץ שאני לא נראית דתייה מבית

נכון, זה אומר שעושים החלטות שהרבה פעמים הן לא פוטוגניות מבחוץ כזוג אבל הן כן תואמות את אורח החיים שבחרנו.


ואגב,גם בתוך משפחות דתיות ודוסיות יש הבדלים בהרבה דברים שצריך להכיל. אזלא בטוחה שיש לך איך לברוח מזה

איזה כיף שענית את התשובה הזאת מהמקום שלךadvfb
חבל לפסול בחורה טובה בגלל המשפחה שלהחושבת בקופסא

אם היא בסגנון שאתה מחפש ויש לה מידות טובות, מה היא אשמה שהשמפחה שלה לא באותו סגנון כמוה?

האמירות המגמרא מדברו על תקופה שבה ההשפעה היחידה על אנשים, בפרט לאישה, הייתה המשפחה. היום אנשים הרבה יותר עצמאים לבחור את הדרך שלהם בעצמם.

כמובן כדאי לבדוק שאין בעיות קשות שישפיעו על ההתנהלות כזוג, אבל אם מדובר על משפחה שיכולה להכיל ברמה מינימלית, חבל לפספס על זה מישהי שיכולה להתאים.

אני ובעלי שונים מהסגנון של המשפחות שלנו, והקמנו בית משלנו בדרך שמתאימה לנו.

קשרים בעיצוב דעות וההשקפות: איך קשריםחסדי הים

השפיעו על העיצוב השקפות ודעות שלכם בכללי? למדתם פעם משהו מעצב מהמדוייט? פרידה בקשר גרמה לכם לעצב דעות הפוכות?

זה מעניין שבארה"ב יש עכשיו את כל המחלוקת בימין לגבי תמיכה בישראל או דווקא לגנות. יש משפיען אחד ימני שיחסית קיצוני נגד ישראל, והוא מספר שאחד הרגעים המכוננים היה ויכוח עם ופרידה ממישהי שהתחילה בתהליך גירות, ועכשיו היא קשורה לבית הלבן ומשפיעה שם בעד ישראל.

מעניין מה איתכם לגבי השפעה של דעות או ריחוק מהדעות של המדוייט?

יש המון השפעהultracrepidam

כמו כל אדם שמכירים ואפשר ללמוד ממנו

בטח אם יש הרבה חוויות משותפות ושיחות עומק

בהחלט, היו אנשים שהמפגש איתם הוביל אותילגיטימי?

לשינוי בתפיסות ובעמדות שלי לגבי כל מיני דברים.

פחות בדברים פוליטיים...

לדוגמא? גם בעולם הדייטים?בחור עצוב
אצלי זה יותר השפעה במה שמעניין אותיחסדי הים
אני יותר מתעניין באמונות ודעות הנוגעים לתורה. הייתה לי פרידה אחת, שלא רוצה לפרט, אבל זה גרם לי לחדד גישות אמוניות ודרכי לימוד תורה בכללי.
כןרק נשמה

לא בהכרח שינוי אבל כן דיוק ועיסוק בערכים חשובים ומשמעותיים שהיו נראים לי פשוטים מובנים מאילהם ופתאום כשלצד השני ברור כל כך משהו שלי לא כזה סגור זה פתח להתבוננות והתעמקות בנושא

וממילא נראה לי שגם שינויים קלים מתרחשים בהתעצבות הכללית שלי כאדם אחרי כל פעם שהיתה לי התבוננות כזאת

חוצמזה שאני נורא מנסה לקחת משהו טוב מכל הפגישות שהיו לי מתוך אמונה שה' שלח אותם בשבילי אם לא להתחתן אז כדי להשתפר וללמוד משהו 

כןכלה עצבנית
אני ייקית של פעם וחשבתי שאני איזה וואו עד שנפגשתי עם בחור איכותי מאוד, בלדי כבד ואדוק, שלימד אותי מהן באמת עקשנות, דייקנות, ופדנטיות. הדייטים הכי טובים שהיו לי, ובלי ציניות לשם שינוי
שאלה מקסימהadvfb

לאחרונה יצאתי עם בחורה שהרגשנו פערים מסויימים בהשקפה הדתית (עניין יותר של ניואנסים, לא הכי גרונדזים)

מרגיש שזה נתן הפרייה מסויימת, זה אתגר אותי וזה זה הוסיף טוב בהקשר הזה, בהחלט למדתי מזה על עצמי.

מצד שני, שנינו אנשים שאוהבים לדבר על השקפה ויצא שלא מצאנו את זה בתור נושא משותף בגלל השוני בעניין ולשנינו זה היה בסדר גמור.

 

בהחלט יצא לי בעבר להתרם בעניין הזה, אפילו קניתי ספר שמישהי ספרה לי שהיא קוראת אותו... אבל לא זוכר הרבה פעמים כאלה.

תודה. לי קרה כמה וכמה פעמים שקראתיחסדי היםאחרונה

ספרים שהמדוייטים המליצו, או שחקרתי תחום או נושא מסויים שעניין אותן.

זה כואבהפי

להוציא את החנוכיה ולראות שהדברים שביקשת משנה שעברה לא התגשמו .. לחשוב שהתפילות לא נענות לך שנה ועוד שנה ו..

למרות שממש התכוונתי  אז אז יותר מזה? אני לא אצליח..להתפלל יותר חזק.


ואז

לחשוב על כמה שהעם הזה עובר והכל מתחבר

ואולי זה הולך לשם ?


גאולה כללית ופרטית

חג שמח

לכל המקווים לישועה לעם למשפחה לכם..


אמן ואמןadvfb
בעז"ה ישועה קרובה ממשית!חסדי הים

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

נכון ממשהפי
ממש בעז"ה אמן ואמן
😶זיויק
אמן שתהיה ישועת ה' כהרף עין
ליבי איתך, כואבארץ השוקולד
נכון , יש גם טובהפי

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

כן. מבין..בנות מרכלות עלי

אני מגיב במקומו הוא לא נמצא פה הרבה

כן, מביןארץ השוקולד
צודקת 
כואב ואמן!! מחזקת ממש.פצלשי"ת
🥺❤️מבולבלת מאדדדד
נקווה שבקרוב אחותי❤️


חנוכה שמח🥰

אמן(:הפי
😢בחור עצובאחרונה
כמה הגבר צריך לדחוף בהתחלה?קופפיו

כמה זה התפקיד של הגבר להחליט איפה ואם ומתי נפגשים. וגם לגבי טלפונים בין לבין כמה זה התפקיד שלו לשלוח הודעה ראשון?

כי אני יוצא עם מישהי משהו כמו חודש, הולך די טוב אבל קצת לא ברור לי הקטע שכל דבר אני היוזם. זה נורמלי או שפשוט אין לה כוח אליי ולא נעים לה לחתוך[זה יהיה מוזר כי הפגישות היו די טובות].

וגם אם כן איך רומזים שזה קצת מפריע לי...

שומעת? כיף לי לקבל ממך הודעה באמצע היוםבחור עצוב
ואו בולהפי
תשאל את הנחשחסדי הים
הוא הראשון שדחף אשה
בגדול זה בהחלט טוב שאתה כגבר היוזם בשלבים הראשוניםדרייב

עם הזמן זה צריך להתאזן לדעתי ושהאישה גם תתפוס פיקוד לפעמים ותביא רעיונות טובים, לפחות זו הזוגיות אליה אני מכוון.

אם אתם כבר יוצאים תקופה, אפשר קצת לבחון את הקשר. לבדוק שהיא מעריכה את המאמצים שלך עד כה, ושהיא מחוברת לקשר, חשוב שלא תיקח אותך כמובן מאליו..

אתה יכול להוריד טיפה מהגז, לראות איך היא תגיב.

לא לכתוב איזה יומיים ולחכות לראות: האם היא מתעניינת? חושבת עליך? מצפה לדייט הבא?


לא ממקום נידי שלך, שאתה מחכה לאישור שלה.. אתה לא זקוק לה. רק תן לה להיות מושקעת יותר בקשר בניכם.

אם היא אכן בעניין ולא סתם זורמת כי למה לא, אז היא תגיב ותתעניין.


ויותר מזה, לא רק שההשקעה שלה תעיד על רצון חיובי, אלא ההירתמות שלה לקשר היא שתעורר יותר חיבור ואהבה מצידה!

אנחנו כבני אדם אוהבים את מה שאנו מטפחים. וגם יודעים להעריך יותר את מה שבא במאמץ על פני מתנת חינם..

היא תעריך יותר כשתבין שאתה כגבר לא מובן מאליו בחיה.. אתה מישהו שראוי לרצות אותו.


כל זה במידה שאתה אכן רוצה לפתח את הקשר הזה הלאה. אבל אם אתה לא מתלהב כל כך אז זאת נקודה אחרת..

מה שכן, ברגע שתפעל ככה גם קשר מנומנם יכול להתעורר מחדש. גם מצידך.


אני אוסיף שיש הבדלי אופי בין בחורות, יש כאלו שמצפות שיחזרו סביבם הרבה, וכאלה שמההתחלה מסורות לעניין.

כדאי לחשוב על זה טוב, מיהי ובאיזה שלב אתם בקשר. האם הגיע הזמן לערב אותה יותר או להמשיך עוד במתכונת הזו..

קרה לי בעבר שלא חישבתי נכון את המצב ובחנתי מוקדם מדי את הבחורה.. היא לא ממש הבינה למה ניתקתי מגע. מבחינתה היא נהנתה בקשר וציפתה שאמשיך לקחת את המושכות.

בקיצור צריך רגישות והטיימינג חשוב. אבל זה בהחלט צעד שיכול להקפיץ קדימה קשר תקוע

אפסלגיטימי?

זוגיות, היא, ובכן, משהו זוגי.

זה אמור להיות אינטרס של שנינו להיפגש.

אני לא מצפה שהוא יקבע עבורי איפה ומתי נפגשים. ("אם" מבחינתי כן תלוי בו, כי אם הוא לא מעוניין אין טעם שניפגש).

בעיני זה צריך להיות קביעה משותפת, שבאה מתוך שיח של שני הצדדים.

לגבי השיחות בין לבין - אם זה מפריע לך שאתה שולח ראשון - דבר איתה על זה! ככה יוצרים קשר של קרבה - מדברים ומשתפים (גם) על הדברים שפחות נעימים לנו.

כמובן שיש דרך וצורה לעשות את זה, ברגישות. לשתף אותה שאתה מרגיש שאתה יוזם כל דבר, ושזה לא המקום שהיית רוצה בקשר. ותשאל אותה איך היא מרגישה עם זה, ואיך היא רואה את הקשר.

זה הזדמנות לצלול לעומק גדול יותר. יכול להיות שהיא רואה את הדברים אחרת לגמרי, שהיא מגיעה מתרבות\מנטליות שונה לחלוטין, ואולי תופתע לשמוע מה היא מרגישה ומה היא חושבת על הקשר.

מה נשאר לו בתור גברהפי

אם קשה לו לשלוח הודעה

יאללה בכיינים

בוא נשים את הדברים על השולחן אתה חייב לשלוח הודעה אחרי הדייט ראשון 

ככה לפחות בכל שלב הדייטים.

 

לגבי הפגישות איפה לעשות זה צריך להיות משותף דברו בניכם תגיעו בכיף למה שבא לכם .

 

 

למה לרמוז שאפשר לדבר?advfb

לפני שתגיד לה מה אתה מעדיף שאל אותה "איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם?" תראה מה זה בשבילה, תן לה לפרש את זה.

אם זה קשה לך מבחינה כזו או אחרת או שאתה תשמח למוערבות שלה, אתה יכול גם לשתף.. ככה זה נראה לי בזוגיות.

 

נ.ב - 

העולם אומר שנשים אוהבות שמחמאים להן.. אפשר לפתוח בכמה מילים טובות ;)

 

לא מסכימה..הפי

הניסוח: איך את עם זה שאני תמיד קובע ויוזם.

נשמה אתה רושם לאישה לא לגבר אתה זוכר את זה?

 

(זה עקיצה המשפט שלך 

מה עם עדינות?

וגם למה להיכנס לזה מראש

אם אפשר להגיד מה בא לך 

תגיד פשוט בצורה נכונה: " ואי את יודעת ממש עושה לי טוב לקבל ממך הודעה 

או 

"שאת משתפת איפה את רוצה להיפגש .. " 

ככה פשוט

אני לא חושבת שהוא התכוון בכלל כעקיצהריבוזום

אלא כדי להבין את המקום שלה. זה צריך להיות בשיחה ולא בהודעה, עם האינטונציה הנכונה והתעניינת כנה, להבין מאיזה מקום זה מגיע מבחינתה. (אישית לא חושבת שיש בעיה לומר קודם מה חסר לו ולא חושבת שיש בעיה קודם לשאול מה דעתה, רק רציתי לומר איך הבנתי את ההודעה)

ברור שהוא לא התכוון כעקיצההפי
ועדיין זה מיותר כי זה נשמע ככה 
כתבתי את זה מהמותן ויתכן שהניסוח לא טובadvfb

אך ניסוח אחר שיותר טוב הוא יכול להשאל.

"זה כיף שאת זורמת עם הרעיונות והדברים שאני מביא, תודה לך היית רוצה להביא דברים והעלות רעיונות בעצמך? איך את מרגישה ביחס למה שאני מביא וליוזמות שלי?"

זה יותר טוב?

 

בהחלט לא טוב אם זה נשמע עקיצה. לא עלה על דעתי.. 

וכן, לא התכוונתי לאותם מילים.. אולי בגלל שאני אוהב קצת להתבטא בצורה צינית וזה מה שיצא חח

כאילו, אני כתבתי את זה בלי פילטרים, כי רק רציתי להעביר את המסר בצורה ברורה.

כמובן שצריך לשאול בצורה נעימה וחמודה.

תודה על החידוד

זה נשמע כבר אחרת עולם אחרהפי
אם היא מוצאת חן בעיניךמוקי_2020

ואם אתה מרגיש שהדייטים שלכם -באמת- סבבה ויש פידבק ממש ממש טוב ממנה בזמן הדייטים,

אז לא הייתי מתעסק במי יוזם הודעה ראשון ומי יוזם לאן הולכים ומתי, לפחות לא בחודשים הקרובים.

אם כיף לה ככה, וכל עוד היא מתנהגת אליך יפה בדייטים וומשדרת שהיא בעניין לגמרי, אז זה דבר טוב.  אין טעם לנסות לשנות משהו כרגע.

זה בסה"כ חודש. אתה בונה את הבסיס כרגע. אח"כ תוכל לבקש ממנה מה שתרצה וכשיש בסיס, זה לא יפריע לה בכלל. הסבלנות במקרה הזה משתלמת.


אבל אם הדייטים עצמם גם לא משהו.

אז זו הבעיה העיקרית כאן ועדיף שתברר כאן יותר. תנסה לגשש מה היא חושבת עד עכשיו על הקשר..וכו'...

ושם תדע יותר אם באמת אכפת לה או לא ואם תבין שאכפת לה, שם תנסה להכניס לפחות את שליחת ההודעה (הייתי משחרר לגמרי את נושא מי מחליט איפה ומתי נפגשים).


בהצלחה.

נורמלי לחלוטין.אני הנני כאינני
נשים בטבען מבקשות את מקום המנוחה הזה, להשאר באנרגיה האסופה שלהן, ולכן מעדיפות (על פי רוב) להיות 'מובלות'. זה בריא שאתה יוזם, אסרטיבי, מוביל ודומיננטי.
עם זאת!אני הנני כאינניאחרונה
עבר עריכה על ידי אני הנני כאינני בתאריך ל' בכסלו תשפ"ו 23:06

שווה לתת לה גם להתאמץ על הקשר (כשמתאמצים ויש ניגוד מסוים זה מראה לה שאתה לא 'מובן מאליו' בעולם שלה, וזה מקנה למציאות שלך איתה, ולזמן הזה כשאתם בפועל ביחד, יותר ערך). אפשר להעלות את זה באופן מילולי כמו שהציעו, אבל אני חושב שכדאי להיות חכם ולגרום שזה יעלה מצידה. לא ב'פאסיב-אגרסיב' אלא בכנות. ברור שיש זמנים שברגעל אתה לא זמין לשוחח/להתכתב/להפגש עם חברים - וכרגע היא לא אמורה להיות מאוד שונה מהגדר הזה (מבחינת הזמינות שלך).

אז תעשה בחכמה, בלי לנסות להפוך את היוצרות, אבל לפעמים לתת לה לקחת אחריות וכו'.

אולי יעניין אותך