בס"ד בר"ה

וברור שכל זה מלווה בתפילה ודיבור עם הבורא יתברך...

ותחליטי לפי מה שהכי נראה לך,

חבל לבזבז את הזמן.

את החברה עוד נתונים לגבי מי שהיא הציעה.

תשווי עם הנתונים של מי שהציעה השכנה.

אם תחליטי שההצעה של החברה עדיפה - תודיעי לשכנה שלא בינתיים.

אם תחליטי שההצעה של השכנה - תודיעי לחברה שאת בינתיים משהה את תשובתך. ותגידי לה בעוד כמה ימים.

הרבה יותר עדיף לבחור- גם מילואימניק לשמוע- הבחורה מבררת הצעה אחרת

מאשר- הבחורה מבררת... ומבררת... בלי סוף

אם היא עוד לא אמרה לו.

אבל אם היא כבר אמרה לו - זו קצת בעיה להגיד שהיא קיבלה כעת הצעה אחרת (אחרי שהסכימה) ורוצה לברר את זה קודם; ואח"כ - אם לא ילך - להגיד שבעצם היא מתענינת..

שכבר אמרת כן להצעה אחת ועדיין הקשבת לפרטים בנוגע להצעה אחרת? 

מי עושה דבר כזה? 

בעיני זה פסול. (אני כבר פסלתי מישהי שהציעו לי לצאת איתה, ועשתה מה שאת עשית כשאני הייתי הבחור השני שהציעו לה). 

שכבר פסלת מישהי רק בגלל שפסלה מישהו שפסל אותה ?

ועכשיו ברצינות, אני מבינה את מה שאתה אומר, אבל מלאך- אני עדיין לא. ואם השכנה קופצת עלי בהתלהבות שמצאה לי את בחור חיי, אז כן, ארצה להמשיך לשמוע עד הסוף.

מה גם שהבחור שהוצע לי ידבר איתי רק בסוף שבוע הבא.(העובדה הזאת התבהרה לי רק לאחר שהמשדכת כבר השיבה לו בחיוב. אם הייתי יודעת שרק בעוד שבועיים הבחור ייצור איתי קשר, הייתי משיבה, שיהיה המון הצלחה במילואים, אבל אעדכן אותך עוד שבועיים. כלומר במשך שבועיים אני נחשבת "תפוסה" אפילו שלא דיברתי איתו פעם אחת.

היית יכולה להגיד למי שהציעה, שאם הוא ידבר איתך רק בסוף השבוע, אז שאת מוותרת או שתשאל אותך שוב לקראת סוף השבוע. 

או, שהיית יכולה לחכות, ר"ל, שלושה ימים כדי שהבחור יתקשר, ובינתיים להגיד לשכנה שאת כרגע תפוסה ותשמחי לשמוע פרטים אם וכאשר זה יהיה רלבנטי.  

לדעתי, עשית דבר מאוד לא ראוי. ברגע שאומרים כן להצעה כלשהי, זה אומר שכבר לא פנויים להצעות אחרות. גם אם מבטיחים לך שזה בחור חייך. 

אם את רואה שזה מתעכב או שזה לא נראה לך מתאים - אז לדעתי את צריכה להגיד למי שהציעה שזה לא מתאים לך (ושלא תביני אותי לא נכון - גם היא לא בסדר שאמרה לך את זה רק אחרי שכבר אמרת כן) - ואז להתפנות ולשמוע הצעות אחרות. 

אין כאן שום קשר להיותך מלאך או לא. בעיני, זה קשור יותר ללהיות בנאדם. 

זו דעתי האישית, זה פגם מוסרי מאוד מאוד בעייתי, אבל לכל אחד יש את הקריטריונים שלו. 

תחשבי על זה ככה: היית רוצה לצאת עם מישהו לדייט ראשון כשהבחור כבר שמע הצעה אחרת לפרטיה לפני שיצאתם, שנראית לו יותר ממך? 

מה היית אומרת לבחור שהיה אומר לך בדייט שבדיוק הציעו לו היום מישהי, והוא בירר עליה והוא חושב שהיא מתאימה לו יותר ממך אבל הוא כבר אמר לך כן...? 

"מה ששנוא עליך, אל תעשה לחבריך" 

אין ספק שיושרך הפנימי הוא גבוה ביותר, וכן רמת המוסריות והערכים שאתה מציב.

אני מאוד מקווה שישנם אנשים ונשים שאכן יצליחו לעמוד ברף זה.

בהצלחה!

לדעתי זהו רף מינימלי ומאוד מאוד בסיסי. לא לעשות לאחרים מה שאת לא רוצה שיעשו לך. 

זה נופל בהגדרות הכי בסיסיות שאני מכיר. 

הדבר הראשון שאחותי הגדולה אמרה לי כשהתחלתי לצאת, היה בדיוק הדבר הזה. 

העובדה שזה מצחיק אותך מאוד עצובה בעיני. אני רק יכול לקוות שמישהו יום אחד יעשה לך את מה שתיארתי בסוף ההודעה הקודמת, ואולי תביני שזה לא כ"כ מצחיק... 

נ.ב.

לגבי השאלה המקורית שלך - אל תצאי עם הבחור הראשון. גם ככה זה חסר סיכוי, אז תעשי לו טובה, ואל תשרפי לו ערב. 

זאת אמורה להיות התנהלות אנושית בסיסית...

מסכימה עם 'האדם היושב' שבשום פנים ואופן לא מקשיבים לכמה הצעות במקביל!

צריך לבדוק כל הצעה לגופה!

לא כהשוואה להצעה אחרת...

בהצלחה!

בשם הרצי"ה,

שיש מקום לשמוע כמה הצעות במקביל.

ולמה לא? הרי אדם יכול להחליט להיפגש עם מי שהכי נראה שיתאים.

ונניח שמציעים מישהי/ו ואומרים שצריך לחשוב, ואז - מגיעה הצעה נוספת. האם "אסור" לשקול בהשוואה?

[עם כל הבנתי לתחושה ה"מוסרית" שיש לך לגבי המושג "השוואה" בנידון זה, של בני אדם..]

אין ספק שאדם יכול להחליט להיפגש עם מי שהכי נראה לו..

אבל לענ"ד,

זה רק בדיעבד, כשכבר 'זרקו' עלי הצעה בלי שהספקתי להגיד לפני, שיש לי הצעה נוספת במקביל..

לדעתי, זה לא נכון נפשית להתפזר לכמה הצעות, במיוחד לבנות..

חוצמזה, שאני רואה את זה גם בתור סייג, כי כבר סיפרה לי מישהי שהיא יצאה עם שניים במקביל, כי חששה 'לפספס'..

כמובן שקטונתי, ואני לא באה להתריס כנגד הוראה של צדיקים וגדולים ממני..

אבל בכל זאת...

ואז אמא שלי סיפרה לי על הצעה "חלומית" שהגיעה משושבינים..

והיה ברור שהרבה יותר מתאימה לי השניה.

שאלתי רב, והוא אמר, יש סיכוי שתצליח עם הראשונה, סיכוי של 10% נניח.

אז ועם השניה יש סיכוי נניח של 40%, לא הגיוני, שאחרי שמישהו אמר כן להצעה,

הוא יגיד כן להצעה עם עוד סיכויים, זה הופך את כל העניין הפגישות למבולבל, ושוק.

כי תמיד יכול להיות מישהו שנשמע יותר טוב,

ואז נגיד לא להצעה שאיתנו, כי שמענו על משהו שאולי יותר טוב?

לכן, אם יש סיכוי שיצא קשר טוב מהראשון.

צריך לתת בו את כל הסיכויים.

ויש פה עוד את הערך של האמת - 

א. לעמוד במילה שלך - סיכמת עם מישהו על משהו.

ב. ביננו- כמה בצעות מופלאות וזוהרות שמענו, ובסוף בפגישה עצמה.. לא תמיד זה היה כ"כ..

אז יכול להיות שאת מאבדת פה מישהו טוב סתם, רק בגלל שהשכנה הצליחה להציג אותו בצורה טובה

אבל אחרי שכבר אמרת כן להצעה כלשהי, זה השלב שבו חודלים, יוצאים, ואם זה לא מסתדר, אז ממשיכים לשמוע עוד הצעות. 

הבעיה היא לא בשמיעת כמה הצעות במקביל. הבעיה להמשיך לשמוע הצעות אחרי שאומרים כן להצעה מסוימת. 

שזה נקרא "רף גבוה" יותר, בנידון הזה.

גם אני חשבתי בתחילה - האם אין כאן בעיה של מי שמשנה מדיבורו.

אבל חשבתי, שבהיות שאדם גם יכול לשמוע כמה הצעות ולהחליט ביניהן; ולאידך - היא לא חזרה בה ממה שאמרה שהאופציה הזו קיימת, אבל עלתה הצעה שאולי יותר מתאימה;

אז עם כל אי הנעימות - נראה לענ"ד שהשיקול של אפשרות למצוא את מי שמתאים ביותר עדיפה. זה נושא מאד רציני.

זה לא דומה למישהי שתיפגש כמה כומה פעמים עם בחור וייראה להם מתאים, ואז תלך לברר הצעה נוספת..

[ודומני גם שהיתה פה איזה אי הבנה בתגובה דלעיל. בוודאי לא עלה בדעתה להיפגש עם הבחור שבמילואים, כשהיא כבר השיבה בחיוב להצעה שנראית יותר. להיפך - היא רצתה לבטל לבינתיים את הסכמתה למי שבמילואים, כי יש הצעה מתאימה יותר. קל וחומר שלא ידעה מראש כמה זמן עליה "לחכות"]

עם וריד נפוח במצח אדום מזעם 💢

פותח האשכול הוא משהו בין טרול לרחפן (ואני נשמר במילותיי)

(לגופם של דברים, הוא לא טרול, גם לא 'רחפן' במובן הפשוט של המושג. אולי כן 'רחפן', במובן שהוא עוסק בדברים מאוד גדולים ורעיונות נשגבים, בלי מספיק 'בסיס ארצי לנאצלות'. מה שיוצר אצלו פער עצום בין האידאות ליכולת לממש אותן בעולם).

והאידיאות.

"כָּל זֹאת בָּאַתְנוּ וְלֹא שְׁכַחֲנוּךָ וְלֹא שִׁקַּרְנוּ בִּבְרִיתֶךָ. לֹא נָסוֹג אָחוֹר לִבֵּנוּ וַתֵּט אֲשֻׁרֵינוּ מִנִּי אָרְחֶךָ".

האם עם ישראל בגלות שהיה גוף מת עם תורת אמת הנטועה בתוכו, עזב את האידיאות?

לא. עסקנו באמת והרחבנו אותה בציצים ופרחים עד ש-ה' ברחמיו ריחם עלינו . "יְחַיֵּנוּ מִיֹּמָיִם בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי יְקִמֵנוּ וְנִחְיֶה לְפָנָיו".

אולי אני בינתיים סריס עץ יבש אבל אני לא יעזוב לעולם את ה' ולימוד תורתו, עד שה' ירחם עלי.

עבר עריכה על ידי הסטורי בתאריך ב' בטבת תשפ"ו 20:22

אבל להתאמץ למצוא איך מקיימים אותם בפועל בארץ, בלי דמיונות שווא. איך מקיימים בארץ הזאת, לא באיזה עולם של ענני כבוד דמיוניים.

המצווה שלך היא לשאת אשה ולפרות ולרבות. כשיוולדו לך בעז"ה בנים המצווה עליך ללמד אותם תורה ולחנך אותם לקיום מצוות. האם הם יצאו גדולי הדור או קטני הדור - לא צריך לעכב אותך או לבלבל אותך כשאתה מחפש אשה מציאותית, 

"בהדי כבשי דרחמנא למה לך - מאי דמפקדת עלייך למעבד!!!"

איפה שהוא לפני כ 1000 שנים…

הסתיימה עם ירידת קרנה של יהדות בבל והעברת מרכז הכובד למערב

האחרונות ולראות מה הם מכנים את חכמי דורם.

על כל פנים, בפסוק בפתיחת השרשור, כמובן רמזתי להחיית ישיבת הגאונים בארץ ישראל.

כל אדם והתפקיד שלו בעולם. אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוון לבו לשמים. אני בריה וחברי בריה

כולם צריכים להגיע למעשי האבות?

ואם נדייק הכתוב מתקמד במעשים, זה לא בכדי.

הכתוב לא מדבר על המדרגה הרוחנית של האדם.

יודע ש'הברית מנוחה' כותב שאפשר להגיע למדרגות רוחניות יותר גדולים מהדורות הקודמים.

במיוחד בזמן הגאולה, כמו שהרב קוק מאריך בכמה מקומות.

לדרגתם.

הם הורישו לנו את כח המידות והמעשים שלהם.

(כמעט כולנו לא צאצאים של משה, וגם יש להאריך ברוחב ובעומק שמשה לא הוריש את כוחותיו לדורות הבאים.)

רק תיזהר לא להפיל את הילד בדרך עם הלחץ של התפקיד.

וגם עד כמה שזכור לי "נחית דרגא ונסיב איתתא" וגם שאישה עולה(או נשארת ברמתה) ואינה יורדת, בעוד הגבר יורד. ולכן ידידי וכו

לא ?

כדאי לך להקשיב לכל האנשים שאומרים לך לרדת מהעץ.

אולי הם טועים, אבל כדאי להקשיב לקול הזה ולקחת אותו ברצינות. אולי הוא אומר משהו, אולי לא.

לא חשוב

נבנה בית מלא תורה וקדושה וניתן לו את מרב הכלים להיות גאון הדור, ואם הוא ירצה ויזכה הוא יהיה.

זה לא שנגיד לו תהיה גאון הדור.

"בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה' לִצְבִי וּלְכָבוֹד וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת לִפְלֵיטַת יִשְׂרָאֵל".

"אוֹצָר 'נֶחְמָד' וָשֶׁמֶן בִּנְוֵה חָכָם".

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.