הגיע היום. עשרות אוטובוסים מגיעים להיכלי הישיבות ומעמיסים את בחורי החמד במהירות, לבושים כובעים וחליפות ציציותיהם מתנפנפות וכשהם מצוידים בשקית ניילון קטנה של גל פז ומסכת נזיקין ביד, הם עולים בזה אחר זה ״לפחות גמרו עם הסיוט של להידחק בתור להגשת דיחוי בלשכת גיוס" מפטיר מוישי בעגמומיות. ראש הישיבה עם זקנו הגדול עובר באוטובוס, נפרד מתלמידיו ומחלק רמב״ם ׳היד החזקה׳ במהדורת כיס ״שיהיה לכם יד חזקה״ אומר ומעודד ״תראו לגויים האלה מה זה״.
האוטובוסים נוסעים לדרכם לעבר הבקו״ם [בסיס קליטה ומיון] ובדרך חרף צעקות הבחורים מוקרן סרט קצר על הצבא. האוטובוסים מגיעים בשעת צהרים ופולטים בזה אחר זה את מיטב עילויי עולם הישיבות בחורים ואברכים מכל קצוות הארץ – ליטאים, חסידים, ספרדים, הכל בערבוביה. ״בצבא לא תהיה גזענות" הצהיר הרמטכ״ל כמה שבועות קודם לכן, אצלינו אין מכסה של 40% ספרדים לבסיס, אצלינו כולם מעורבים.
״אני המ"כ שלכם, תסדרו ותעמדו בשלשות" נשמעת צעקה מפיו של בחור צעיר מלא בפצעי בגרות. ״מה זה מ״כ?" שואל צביקי, "זה מפקד כיתה" עונה חיים שאחיו לא עלינו כבר הלך לצבא מזמן, "מין מפקד זמני כזה שמשגיח עלינו פה בבקו"ם כמו המקק בישיבה". "מנחה" צועק מאן דהו אוקי אומר המ״כ שקיבל הוראה לנסות להתחשב ולא לעורר מהומות,יש לכם רבע שעה, תתפללו.
מתחילה מהומת ענק "נו תיגש" "לא תיגש אתה" "לי יש חיוב" "רגע איזה נוסח?" "מה פירוש? אשכנז ברור!" "מה זה?! רק ספרד" "השם ירחם עליכם איך נתפלל נוסח של פולנים קרים, אצלינו בעדות המזרח יודעים לכבד בתי כנסת" "אשראי יושביי ביתכו" בוקע קול במבטא חסידי כבד, "קורבנות, קודם קורבנות" צועקים מספר תימנים בבהלה "אבל לי יש חיוב" "אוי גוואלד פרענקים" "הרב עובדיה פסק...." "קודם אומרים שלוש פעמים יחי אדונינו" מתערבים בוויכוח כמה מזוקנים צעירים וחוץ מזה
שעכשיו זה זמן לשחרית בכלל. זעקות עולות מכל עבר, ויכוחים הלכתים, הוכחות, מקורות נשלפים. "עברה רבע השעה שלכם" צועק המ"כ, "אבל עוד לא הספקנו" מתקוממים כולם" "תוספת עשר דקות וזהו" כולם מתפזרים בבסיס ומקיימים תשעה מניינים שונים. שעה וחצי מאוחר יותר נאספים כולם שוב.
מתחילים לעבור שרשרת חיול מוסרים פרטים אישים מצטלמים ומקבלים תעודת חוגר ושרשרת עם דסקיות זה ״לא תלבש״ מתעוררת מחאה "אנחנו לא נלבש שרשרות על הצוואר" ויכוחים סוערים ומריבות מסתיימות רק בהתערבות ח"כ גפני שמגיע למקום.
"המספרה אישי שלכם, תשננו אותו בע״פ, בזה תשתמשו להזדהות מעכשיו והאלה זה השם שלכם. לדוגמא אתה הוא פונה לבחור שברירי למראה תזדהה! הבחור מחוויר ומתחיל לגמגם ״קו קו קוראים לי חיים צבי...״ ״לא! לא! מספר אישי בלבד!״ צועק המ״כ תזכור בצבא מספר אישי זה כמו השם שלך, תגיד אתה הוא פונה לבחור אחר אני 853442 הכהן עונה הבחור בהיסוס.
כעת לשלב הרפואי "תקבלו ארבע חיסונים שונים" אומר המ״כ ואחרי זה תעברו בדיקה רפואית קצרה. ״אני לא מקבל שום זריקה לפני שאני מתייעץ עם בני פישר״ זועק אברך מבוגר ״תתקשרו להרב פירר״ מבקשים כמה אברכים. מספר חסידי גור זועקים במקהלה ״ליצמן תביאו את ליצמן לכאן, חוצפה תביאו אותו״
מוליכים את כולם לאפסנאות בכניסה מודבקות מודעות עם סיסמאות צה"ל 'חייל שפר הופעתך' נו שוין אומר מישהו, "אני מקווה ששוואקי מתגייס והוא יראה את זה".
כולם מקבלים מדים ונעלים צבאיות ומתלבשים, מספר בחורים חסידי גור מלמדים את כולם איך מסתדרים עם הגומיות שבתחתית המכנסים, אברכים ספרדים שואלים האם מקבלים גם מדי ב' יוסף? קבוצה של בחורים חסידי ויז'ניץ ובעלז מתאגדים ודורשים ללבוש את המעיל הארוך מעל המדים, מתעורר ויכוח עז עם המפקדים, קריאות "נאצים" נשמעות מכל עבר ובסוף מושגת פשרה לפיה ילבשו את המדים ומעליהם הגרטל.
המסדר הראשון כולם מסתדרים בשלשות המ״כ צועק "לקבלת המפקד, המחלקה תמתח להקשב","שתיים שלוש", .....״ימים על ימי מלך תוסיף......״ בוקעת שירה אדירה״ סתמו תפה ותעברו לדום״ נובח המפקד, אתה שם תעמוד דום, תעמוד דום אמרתי, הבחור ממשיך לזוז ״אתה תקבל כלא״ מתיז המפקד באיום ״המפקד הוא לא יכול לעמוד דום״ "למה?" ״הוא חסיד ברסלב״.
"המפקד מעביר תדרוך קצר ומסביר "עכשיו ילכו כולם לחדר האוכל לאכול, אחר כך תשובצו ביחידות השונות, לפני השינה תקבלו שעה חופשית, תלכו לישון ומחר תוסעו לבסיסים שלכם ותתחילו טירונות"
בחדר האוכל המ"כ מסביר שהצבא התחשב בצרכי החרדים והביא אוכל בהכשר מהודר מבול שאלות תוקפות אותו: "מה ההכשר" מי המשגיח"... "זה בסדר כל העופות בהכשר מהודר של 'שארית ישראל'" שלושה אברכים חסידים מתעלפים בקצה האולם המ"כ ממשיך ומשוויץ "ואפילו לכבוד היום הראשון הבנו לכם קוקה קולה "שומו שמים, הרב לנדא?!" זועקים מספר בחורים ויוצאים בהפגנתיות משל אשתו של הרב לנדאו באה לשיר לפניהם "אני אוכל רק בית יוסף" אומר אברך בעל חזות מזרחית "השם ישמור זה טרפות, רק הבד"צ... מהמומה ענקית מתעוררת במקום, לאחר כמה שעות שוכחת הסערה כשהצבא מייבא במיוחד מעדנים מהדר גאולה בירושלים וחלות של מאפיית ויזניץ'.
כולם אוכלים שבעים ומופנים לראיונות אצל קציני המיון שיפזרו אותם בכל יחידות צה"ל מכיוון שאי אפשר ש-64,500 בחורים ואברכים ישרתו ברבנות הצבאית, בלהקת 'פיקוד שבת', וכו'.
קציני המיון נתקלים בהתעקשות על הפרטים ובטענות כנגד השיבוצים המוצעים:
"אגוז?אתה רוצה לשלוח אותי ליחידת אגוז! השתגעת?! אגוז גימטריה חטא אני לא הולך ליחידה כזו. לי מתאים יותר להיות ב'יחידה לסילוק פצצות', יש לי עבר ארוך במשמרת הצניעות."
"צנחנים? אני? אתה יודע לאיזה בעיה הלכתית אתה מכניס אותי, מתי מברכים תפילת הדרך בצניחה? מאיזה גובה? ואם זה רק צניחת אימון, מברכים בשם ומלכות? לא רוצה ללכת! אני מעדיף מסתערבים לעשות מערבים וכדומה, הרי כבר בצעירותי למדתי בישיבת 'מערבא'."
"אתה תיסע לבה"ד 3 [בסיס הדרכה]" "אבל אני כבר ועד שישי?"
"מתאים לי לעבור קורס בהסוואה, אני כבר ממילא מומחה בתורת הנסתר"
"אוקי אני שמח לבשר לך שאתה תלך לחייל האוויר" "שומו שמים, אני בחיל האוויר?!לצאת מהארץ?! לא יקום ולא יהיה! אני חושב שאני מתאים ליחידת הצלפים, כבר יש לי מספר שנים הסמכה של יורה-יורה" "אבל בכולל אמרו עליך שאתה מחטיא את הרבים"
"אתה תהיה בגבעתי" "המפקד חשוב לי לציין שאני לא יכול לעשות שמירות שש שעות כמו כולם אני יכול מקסימום חצי שעה כי אני הולנדי"
המיונים המפרכים הסתיימו. סופו של היום הראשון כולם מתארגנים לשינה, בפתח הבסיס מופעים לראשונה כמה חסידי אמשנוב שמתחילים להגיע וכולם מנצלים את שעת הט"ש [טרום שינה] או בשמה החדש שעת ק"ש (קריאת שמע) למעריב. חברונרס הם היחידים שלא מתביישים מהמקלחות הצבאיות המשותפות. וכולם הולכים לישון לקראת מחר.
