שתורה לא לומדים מערוץ 2.
התורה לא מתירה לאדם להכנס לבית, לאנוס איזה גויה, וללכת.
כִּי-תֵצֵא לַמִּלְחָמָה, עַל-אֹיְבֶיךָ; וּנְתָנוֹ יְהוָה אֱלֹהֶיךָ, בְּיָדֶךָ--וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ. יא וְרָאִיתָ, בַּשִּׁבְיָה, אֵשֶׁת, יְפַת-תֹּאַר; וְחָשַׁקְתָּ בָהּ, וְלָקַחְתָּ לְךָ לְאִשָּׁה. יבוַהֲבֵאתָהּ, אֶל-תּוֹךְ בֵּיתֶךָ; וְגִלְּחָה, אֶת-רֹאשָׁהּ, וְעָשְׂתָה, אֶת-צִפָּרְנֶיהָ. יג וְהֵסִירָה אֶת-שִׂמְלַת שִׁבְיָהּ מֵעָלֶיהָ, וְיָשְׁבָה בְּבֵיתֶךָ, וּבָכְתָה אֶת-אָבִיהָ וְאֶת-אִמָּהּ, יֶרַח יָמִים; וְאַחַר כֵּן תָּבוֹא אֵלֶיהָ, וּבְעַלְתָּהּ, וְהָיְתָה לְךָ, לְאִשָּׁה. יד וְהָיָה אִם-לֹא חָפַצְתָּ בָּהּ, וְשִׁלַּחְתָּהּ לְנַפְשָׁהּ, וּמָכֹר לֹא-תִמְכְּרֶנָּה, בַּכָּסֶף; לֹא-תִתְעַמֵּר בָּהּ, תַּחַת אֲשֶׁר עִנִּיתָהּ.
אין לי זמן להתחיל לעיין במפרשים, אז רק ממה שידוע בלי מקורות -
במהלך החודש שהיא מתאבלת, היא לא שומרת על יופיה, כדי לגרום לאיש לבדוק אם הוא באמת רוצה בה - ולא רק בגלל היופי,
ואח"כ היא צריכה להתגייר (לפי חלק מהדעות) ולהנשא לו כמו כל אישה אחרת (חייב בכתובה - פרנסה וכו'), ואם אינו חפץ בה - צריך לתת לה גט (מזונות).
יש אזהרה של "לא תתעמר בה", וגם "תחת אשר עניתה" - כלומר, זה מצב לא מושלם. לחשוק באישה תוך כדי מלחמה.
התורה נותנת למציאות לא שלימה להתקיים, משום שבמלחמה הגבולות נפרצים. ואז חיילים עלולים לבוא מתוך סערת המלחמה, ולאנוס נשים (כמו שאכן קורה בכל מקום עלי אדמות, ושאף אחד לא יתמם).
אז היא לא מתעלמת ודורשת דרישות שבוודאות לא יתקיימו, אלא מאפשרת תוך כדי שמירה על האישה וכבודה.
בתכל'ס, שימי לב מה התורה אומרת:
חשקת באישה? רגע, אני לא אוסרת את זה עליך. אבל... בשביל לחיות איתה אתה צריך לחכות זמן, להתחייב לה לכל החיים, לתת לה מקום להתאבל.
לא הייתי קוראת לזה "אונס".
בכל מקרה, הרב קרים ענה לשאלה הזאת:
"כיצד התירה התורה נשיאת אישה שאינה יהודיה במסגרת מלחמה"