אני מזדהה עם הרתיעה שלך משיטת היוטיוב, למרות שללא ספק זה עובד...

אולי תמצאי עוד רעיונות טובים כאן: http://www.tzuna-tova.co.il/index2.php?id=56&catId=7&lang=HEB

לדעתי שזו תהיה הדאגה האחרונה שלך, באמת D-:

שייהנה לו!

(הגדול שלי הפסיק לאכול בידיים בערך בגיל ארבע, כשהיה חורף והמים בברז היו קרים נורא והוא שנא לשטוף ידיים בסוף האוכל, אז גיליתי לו שאם ישתמש בסכום הידיים שו יוכלו להישאר נקיות. הוא קלט את הטכניקה בקלי קלות, כנראה כי היה רגיל מגיל מאוד צעיר להאכיל את עצמו, אז היה מאוד בשליטה על כל התנועות שלו, וידע לאכול ביעילות בלי לאבד פירור D-: )

נחמד ביותר

לבן הקטן שלי היתה גם כן תקופה כזאת. הוא היה מוכן לאכול רק מה שהוא יכל להחזיק בידיים ולאכול בעצמו.

ומאחר שלא היתה לו אף לא שן אחת לרפואה, אז מה שהוא יכל גם להחזיק וגם באמת לאכול לא הסתכם בהרבה

אני דווקא ממליצה לזרום עם זה, ולתת לו לאכול בעצמו. ותני לו גם כפית לאכול בעצמו. אז עכשיו הוא יאכל קצת פחות, וילכלך הרבה ואח"כ הוא ילמד לאכול עם הכפית וזהו.

וחוץ מזה, כן תשתדלי לתת לו את הדברים שהוא כן יכול לאכול לבד וזהו, תני לו את העצמאות שלו.

ובאשר לסרטונים - הנזק הגדול באמת נראה לי שזה מרגיל אותו לאכול בהסח דעת.

חוץ מזה שילדים בהחלט ובפירוש אמורים לאכול בשלב כלשהו בידיים, בשלב הזה, כשהם רוצים לבד, אבל מתקשים מוטרית עם הכפית.

הרגעתן אותי קצת...

הביאוס העיקרי בזה שהוא אוכל בידיים כרגע זה שאי אפשר להיות לידו!!! הוא הכתים לי מטפחות, חולצות, חצאיות, בגדי שבת... אני כל נשנייה מנגבת לו את הידיים באמצע האוכל 

לגבי יוטיוב - האמת שממש רואים את ההבדל... בשבת הוא אוכל הרבה פחות טוב........ פשוט משעמם אותו לאכול!!

אין לזה פתרון?! (ניסינו לתת לו ספרים תוך כדי, משחקים, שירים וכו'... הוא פשוט צריך לבהות במשהו............)

פצקרשת - תודה על האתר. מצאתי לי שם כמה טיפים נחמדים, לא קשורים ספציפית לזה, אבל בהחלט מועילים

לראות סרטים בגיל כזה זה לא בריא בכלל. סתם מביא לחוסר קשב.

ובטח לא בזמן האוכל. זה יהיה שכרך בהפסדך. אז הוא יאכל עוד כמה קלוריות אבל לא ידע לאכול ולווסת כמויות אוכל בעצמו.

את בעצמך אומרת שהוא אוהב לקחת דברים בידיים אז שישב לידכם בארוחה ויאכל בידיים.

גם שלי תמיד די שנאו אוכל מרוסק. תתפלאי אבל גם אורז ופסטה ולחם אפשר לאכול בידיים.

אני לא זוכרת, אבל הוא לא שותה מטרנה? כי אם כן אז מקסימום אם הוא לא אכל הרבה מדי יש לו את הקלוריות משם לא?

את יכולה לתת לו להחזיק כפית כל פעם עם טיפה אוכל ולהראות לו איך להכניס לפה.

אם הוא יראה אותכם אוכלים בסוף בסוף הוא ילמד לאכול נורמלי. אל תדאגי.

חוצמזה שהוא אלרגי לחלב, ועדיין לא הוכח אחרת =/

(מחכים לתור לבדיקה כמו שצריך).

והוא לא מוכן לאכול אף תחליף. מאז שאני לא מניקה - אין לו שום דבר אחר =/

אחרי שבועיים שהילד הזה לא אכל, הוא סוף סוף אוכל, וקשה לי מאוד לוותר על השיטה הזאת........

הוא אוכל כמו שהוא לא אכל עד עכשיו... ולא עוזר לשים אותו לידינו עם האוכל שיאכל בידיים בלי המסך =/, כי מהר מאוד נמאס לו והוא מתחיל להתבכיין שיורידו אותו מהכיסא.......

אני מסכימה איתך שזה בעייתי, אבל שום דבר אחר לא עובד לי 

לא נורא בכלל שהוא לא אוכל עוד שום מטרנה ושום דבר אחר.

הנזק של הרגלי אכילה כאלה הוא גדול בהרבה מהנזק של מעט אוכל

אז הוא יתחיל להבתכיין שיורידו אותו מהכיסא, ולאט לאט הוא ישפר את מיומנות האכילה שלו, ויאכל יותר

השיטה הזאת, רב בה הנזק על התועלת

תסמכי על הילד שלך הוא לא ירעיב את עצמו למוות

מאז שהוא עבר לאכול בכפית (הוא בן שנה וחודשיים),

הוא אוכל מעט פחות,

אבל איכשהו שבע ומרוצה יותר.

ולא, בלי שום יוטיוב ופרצופים מחוייכים של אבא-אמא על כל שטות שהוא עושה.

אני שמעתי שאכילה תוך כדי הסחה גורמת להפרעות אכילה.

"אני עומדת, טורחת ומכינה - אבל הוא לא אוכל כלום. לא משנה מה אני עושה, רק מול הטלוויזיה הוא מסכים לאכול. בביקור האחרון בטיפת חלב האחות הלחיצה אותי, שבן השנה ושלושה חודשים שלי צנח באחוזונים". 

בול אני.... נכון?

כתבו שם שזה באמת עלול לעשות בהמשך הפרעות אכילה נראה לי שאני אפסיק עם זה, ופשוט אקח אותו לרופא כמו שאמרה האחות בטיפת חלב =/ מקווה שהוא לא ילחיץ מדי...

עדיף לתת לו איזה משחק (נגיד חיה שאפשר לשטוף) שיהיה לידו באוכל, מאשר להראות לו טלוויזיה בזמן שהוא אוכל.

אצלי ב"ה לא היו בעיות עם אוכל אף פעם (חוץ מתקופות של שיניים, ואז הוא פשוט לא אכל כלום...), אבל יש פתרונות בריאים ולא טלוויזיה.

תנסי גם לגוון באוכל שלו, אולי יותר טעם, תיבול וכו', או פשוט דברים חדשים. (גם צורות שונות של פסטה/פתיתים זה שינוי לילד קטן).

ואני לא סתם "רודפת" אחריו. הוא פשוט רזה מאוד בחודשים האחרונים, ולהעלות אותו חזרה במשקל זו בדיוק המטרה.

אני מבינה מה עדיף, זו לא השאלה....

ילד שמן כן.

אם הוא פעיל, חיוני, בריא, ממשיך להתפתח כמו שצריך ורק רזה אז הכל בסדר!

אין שום צורך "להעלות ילד במשקל".

אח"כ בגיל 6 הוא יהיה שמן ויצחקו עליו בגן/בי"ס, כי דאגת שהוא יעלה במשקל.

משקל זה לא פונקציה לכלום.

הייתי מטפלת בעבר בחמישה ילדים שכולם ביחד היו בהפרשים של חודש אחד מהשני, כלומר, אחד נולד בניסן אז השני באייר והשלישי בסיון וכו'..

שמתי לב למשהו מדהים שלכל ילד היתה את התקופה הזאת של אנטי אוכל, ממש לכל ילד..והמדהים הוא שכשלילדהגדול זה הגיע זה עבר אחרי משהו כמו חודש, חודש וחצי ועבר לילד הבא...

ככה שאין לך מה לדאוג..בהתחלה כשהם טועמים הם מתלהבים ומוכנים לאכול כמעט הכל..ואחרי זה פתאום כאילו אומרים לך :תודה אמא, הבנתי, היה טעים אבל החלב שלך יותר טעים...עד שזה עובר להם...

וגם הרבה פעמים זה מאד קשור לשיניים...

בהצלחה מותק!!

אבל תני לו לאכול לבד

בהתחלה הוא יפזר בערך הכל, אבל לאט לאט הוא ילמד. וכמובן תני לו כפית ביד. בלי להכריח אותו, פשוט להציע כפית, ואוכל מגוון. 

כשיש משהו שהוא אוהב תתני לו.( מה רע בסלט ירקות ולחם? מי אמר שפתיתים ואורז זה יותר מזין?)

רוב הילדים בגיל הזה אוהבים לאכול לבד ושונאים שמגישים להם בכפית. אח"כ כשאת רוצה שהם יאכלו לבד הם רוצים שתאכילי אותם.

(יש לי 4 משלי שעברו את הגיל הזה, ועבדתי 10 שנים במעונות. אני קצת מכירה ילדים...)

אצל בעלי בבית, קוראים כשאוכלים

את העיתון, עלוני שבת, ספר, כיום יש מחשב נייד....

והוא התרגל.

כמובן שבתקופת הפגישות הוא לא עשה לי את זה

אבל אחרי הנישואין

היינו יושבים לאכול ארוחת בוקר יחד והוא קורא

אני הייתי נעלבת ברמות

אין צורך לציין שזה גרם למתיחויות רבות.

כיום כשהילדים מנסים לחקות אותו אני יוצאת נגד זה בכוח

והם יודעים- לאבא מותר

כי אותו אני לא מחנכת, הוא יודע שזה פוגע בי ואני חושבת שזה חסר נימוס לחלוטין

אבל להם אני לא מרשה בשום אופן

שלבני הזוג שלהם לא יהיו תלונות כלפי

ועם הידיים , זה סוג של התבגרות!

והסרטונים? גם הבת שלי מכורה לצערי

הוא אוכל ממש ממש מעט.... אני אובדת עצות 

את לא רוצה שהוא יפתח הפרעות אכילה, נכון?

ויכול להיות מאוד שהוא קלט שזה מפריע לך הענין הזה של האכילה שלו, ועושה דווקא בשביל הצומי שלך.

אוכל קצת, שיאכל קצת, תשתדלי מצדך להכין לו אוכל טעים ומגוון, ושלא יהיה דאטטי כמובן או משהו כזה, וזהו.

ואם האחות בטיפת חלב מלחיצה אותך תבהירי לה שהילד אוכל כמה שהוא רוצה, ושאין לך שום כוונות לפגוע בו רק כדי לעשות אותה רגועה...

אפשר לקחת לבדיקות דם, לבדוק שאין לו חוסרים כאלו או אחרים שגורמים לחוסר תאבון, וזהו.

אתמול בצהריים אכלנו איתו בשולחן, ודיברנו בינינו תוך שאנחנו נותנים לו יחס דיי מועט (בכוונה), רק לדברים שהוא צריך כמו לתת לו מים וכד'. והוא אכל ממש יפה....

אח"כ בערב אני לא הייתי בבית, ובעלי נתן לו לאכול והילד השתולל והעיף את האוכל לכל הכיוונים, אז לא הייתה לבעלי סבלנות, הוא חתך לו הכול לחתיכות קטנות והניח מולו והלך, כך שהוא רק ראה אותו יחסית מרחוק לראות שהכול בסדר, אבל לא נכח לידו - ומיד הילד התחיל לאכול.....

כנראה הוא באמת מרגיש את הלחץ שלנו =/ אבל בבית זה לא עובד... =/ עכשיו אנחנו אצל ההורים. אבל בבית ניסיתי כמה פעמים לתת לו לאכול וללכת, בלי לשים לו משהו שיוכל לצפות בו וכשחזרתי גיליתי שהוא פשוט העיף את האוכל לכל הכיוונים, ורק מתבכיין שנוציא אותו מהכיסא...

בכל מקרה, אני אמשיך לנסות את השיטה הזאת של להתרחק ממנו, אם באמת אנחנו מציקים לו אז עדיף שניתן לו את המרחב שלו.. רק שקשה לי עם זה שיהיו מאכלים רבים שהוא לא יוכל ככה לאכול כי פשוט אי אפשר לאכול אותם בידיים.... נסתדר בע"ה.

אני ממש מצטערת שחפרתי לכן, אבל התמיכה שלכן ממש עוזרת, אז תודה לכל מי שנתנה עצות, אין לכן מושג כמה זה מחזק....

המשך חג כשר ושמח =)

לא שיש לי הרבה, אבל בכל זאת

הבת שלי גם כן לא אוכלת הרבה, ובימים האחרונים היא אוכלת ממש ממש מעט (בת שנה וחצי. מאז הבוקר היא אכלה שני מלפפונים חמוצים, פרוסת עוגה, חצי מעדן, וכמה חתיכות של ירקות. כרגע היא אוכלת אגס).

אני מבינה את הלחץ שלך, במיוחד לאור זה שאת מולחצת על-ידי אחרים. ועם זאת, אני מציעה לך להרפות. לא ללחוץ על הקטן. לתת לו אוכל- לנסות לתת לו ישר לפה, או להציע לו לאכול בכוחות עצמו- ואם הוא לא אוכל, לא נורא. חשוב לוודא שהוא כן אוכל משהו ולא צם כל היום, אבל לא להיות לחוצים מזה יותר מדי. זה באמת מורגש על-ידו, ולא אידיאלי.

הבת שלי, למרות שהיא לא אוכלת הרבה, כן גדלה (בעיקר לגובה ) ומתפתחת מאוד יפה שכלית |אמא גאה|. ואני סומכת עליה שתאכל את מה שהיא רוצה. כשהיא לא רוצה, א"א להכריח אותה (פשוט א"א, היא סוגרת את הפה וזהו זה). מעולם לא ניסיתי לתת לה אוכל בהיסח הדעת כדי לא לפתח הרגל שלילי, ובסופו של דבר היא כן אכלה כל צורכה (צורך קטן לפעמים...).

בקיצור, בלי לחץ, כן לשים לב אם הקטן לא אוכל כלום, ובנחת

בהצלחה!

צריך לסמוך על הילד שיודע מתי הוא שבע,לתת לו להתנסות ועזבי הערות של אחרים,זה הבן שלך ולא שלהם.

בטח כבר ניסית:

אבוקדו , קניידלך , מצה עם ריבה , עוף טעים , קצת בשר , תפוח אדמה בתנור, חרוסת (בסך הכל זה דיי בריא) , במבה - אם אתם אוכלים קטניות - אבל זה לא בריא, גזר מרוסק עם מיץ תפוזים וקצת סוכר, יוגורט , עגבניה , גזר של המרק , חביתה מטוגנת בשמן זית .

אבל כתבתי בכל זאת למקרה ש-

שתהיתי בזה גם

כי בהריון האחרון הגעתי פעם ראשונה לתאריך

אז החלטתי שהגיוני לחכות ליום למחרת

בסוף הלידה התחילה באותו יום

רציתי לבוא יום אחרי אבל התעקשו שההמלצה היא לבוא בתאריך

ות'כלס זה לא נשמע לי כזה משנה🤷‍♀️

לק"י

ובידיים מלאות ובריאות!!

בתאריך פחות נוח לי.. אבל אז השאלה האם צריך ללכת כל יומיים ואז עדיף בתאריך ויומיים אח"כ מבחינת ימי השבוע.. או יום אחרי התאריך ואז יוצא שצריך מעקב ביום שישי כי רווח מרביעי עד ראשון זה גדול מידי.. 

נניח אצל הבן הרביעי שלי נדמה לי שהייתי ביום ראשון במעקב, ושלישי היה ערב כיפור, אז הלכתי שוב בשני (וילדתי ברביעי. אם לא, אז הייתי הולכת בחמישי).

התלמ היום..

חשבתי ללכת מחר ואז ברביעי.. אולי באמת אלך בחמישי פשוט.. 

זה לא היה דלקת בכלל אבל גם לא היה חום

היו המון ליחות ושיעולים עד הקאות

היא קיבלה אינהלציה וזה מאוד עזר

השבת זה קרה לה שוב

ועכשיו היא לא מפסיקה להשתעל

והפעם כן יש חום

אני קובעת תור למחר אבל מה יכול לעזור בלילה שתצליח לישון???

וזה לא עזר

היא מתגלשת מהכרית כשהיא מחפשת תנוחה

עכשיו נרדמה בעגלה כשזה על מצב לא שוכב לגמרי

אבל מידי פעם משתעלת ובוכה מהשיעול

סיוטטט

אבל אם השיעול והליחה מציקים זה גורם מעיר בפני עצמו

לכן לפעמים העדפתי ללכת לטרם כדי לקבל טיפול מיידי (אם כי טרם במוצש זה סיוט גדול)

אני גם ככה בלחץ

ובעלי יצא עם הרכב

אין מצב טרם עכשיו 😓

אני יושבת ולומדת ותוך כדי מנדנדת את העגלה

ה' יעזור

אנטיביוטיקה/ אינהלציה

אצלי 2 ילדים היו רגישים בריאות

כל שיעול וליחה משמעותיים היו מתפתחים לדלקת ריאות/ ברונכיטיס 

שהיתה אומרת קודם כל וירוס ורק אם ימשיך כמה ימים היתה בודקת יותר..  הציעה להקשיב לנשימה שלנו אם אנחנו מרגישים צורך אבל הנשימה שלו נשמעת לגמרי בסדר

אז נחכה למחר לראות מה קורה. תודה לכולכן 

אני חושבת שזה מצריך בדיקה.

אגב, החום יורד עם אקמוח/נורופן? ואיך הילד מתנהג כשהחום יורד?

זה גם מדד לבדוק מה המצב.

לחלוט טימין במים רותחים עם דבש ולתת לו לשתות.

עובד כמו קסם.

אחות מוסמכת מאוד מקצועית מיומנת ואחראית על תחומים רבים במקצוע,

אמרה לי שאין כמו המתכון הבא נגד ליחה:

לחתוך אגסים לפרוסות, קוביות - לא משנה קלופים או עם הקליפה.

לכסות במים ולבשל כשעה אחת.

לשתות את המיץ פעמים אחדות במשך היום.

היא לא ציינה את הכמות. אבל נשמע פשוט.

רפואה שלמה!!

מניחה שאת יודעת שחלב ודברי חלב לא עושים טוב לליחה. להיפך. 

ואיזה מתיש לחכות כל כך הרבה

ההסתכלות שלך מהממת

מזל טוב 🩷🩷🩷🩷

אחרי ההלחצות של הרופאים

ממש טוב להודות לה'

טוב להודות לה'!

לפני יותר מחודש היא שאלה על לידת מים, והשבוע פתאום גילו שזה תאומים.

אני לא אוהבת לשפוט כל כך מהר, אבל מייד כשקראתי לא היה נשמע לי אמין.

אולי זה טרול ואולי לא אבל אם לא אז ממש לא נעים לקבל תגובה כזאת בפורום, ויכול להיות מישהי שבתחילת הריון וכבר חושבת על איך היא רוצה ללדת, זה לא שאלה מאוד מוזרה, וגם אין פה שום דבר מטריד או אינטימי בשרשורים שלה...

מצד שני יש גנטיקה

ואולי זה לא אמיתי? 

לשאלות ודיווחים אנחנו זמינות באישי.

בבריאות ושמחה.

וידיים מלאות בע"ה.

ש30 יום מהפתיחה של החבילה

למה שיהיה הבדל?

והשחור הזה זה עובש, אני מנקה עם אקונומיקה ..

ניסיתי קצת לחפש בעלי קישור לכזה ולא מצאתי אבל בטוחה שיש

טוב להגיע עם שלפוחית מלאה

זה עוזר לראות יותר טוב כי השלפוחית מגביהה את הרחם

אולי יש מישהו בסביבתם שאפשר להשאיל ממנו?

מישהו שכרגע לא צריך את העגלה.