היא נועדה לגלות סכרת הריון סמויה, כזאת שלא רואים בבדיקות דם רגילות

סכרת הריון לא מטופלת עלולה להוביל לרעלת הריון וחו"ח למוות

ולגבי מתי לעשות - תלוי, האם תוכלי לקבל עזרה לפסח, או שאולי יש לך ימי חופש מיותרים, (אולי זה יכול להיות יום מחלה?)

אבל פעם כתבו פה בפורום על איזו בדיקה חלופית, איזו בדיקה מיוחדת של ההמוגלובין, אולי תשאלי את הרופא שלך על כך?

שינו את הזמנים.

מגלים יותר סכרת בשבועות אלו.

בשבועות מוקדמים פיספסו הרבה.

ראשית ליבי איתך,

גם אני ממש שונאת את הבדיקה הזאת ובפעם האחרונה שעשיתי אותה (את ה50 מ"ג) הגעתי לבית חולים עם מיעוט תנועות, ואז שהתוצאות יצאו גבוליות החלטתי שאני לא עושה את הבדיקה של ה100 מ"ג.

הסברתי לרופא שלי את העמדה שלי ובקשתי דרכים חלופיות, וזה מה שהוא הציע לי: מעכב צמוד על גודל עובר ובמידה והוא יהיה גדול מהנורמלי אז:

1. לחשוב על הבדיקה שוב.

והאחות במרפאה הציעה:

2. לעשות בדיקת אצבע למשך שבוע - זה לא הכי אמין אבל נותן סוג של אינדיקציה .

3. שמירה על תזונה מופחת סוכרים (יכול להיות מועיל בלי קשר ) כזאת שנותנים לנשים שיש להן סוכרת הריון.

לכן אני ממליצה לך לשאול את הרופא/הצוות  הרפואי, ושתדעי שאת יכולה לבוא עם רעיונות משך והם יבחנו אותם באתאם למצב שלך.

מזל טוב ובידים מלאות

את יכולה לדחות את זמן הבדיקה.

בכל מקרה מפנים את כולם לבדיקה הזאת, אבל יש דרגות של סיכון לחלות בסכרת,

וכך בדחיפות לעשות את הבדיקה, כגון אם היה לך בעבר? אני מבינה שלא.

אם לאמא שלך היה? לידת ילד גדול? ילד עם מומים? לידת לא חי חלילה?

גיל, משקל התחלתי, אני יכולה לפרט באישי אם בא לך.

אני בקטגוריה של סיכון נמוך ולא חייבת לעשות את זה. לכן החלטתי לא לעשות!

סיכון נמוך- בכללי בלי היסטוריה בעיתית, מתחת לגיל 25, ומשקל לפני תחילת הריון תקין.

בדיקת המוגלובין מסוכרר לא תעזור כאן, אפשר לעשות בדיקת סוכר בצום או שעתיים אחרי צום, או אפילו, סתם בדיקה באמצע היום- אסור שתעבור את ה-200 בכל מקרה. זה לא טוב כמו העמסה אבל נותן אינדיקציה.

לא נכון לאמר שזה מונע מוות שלך חלילה כמו שנאמר כאן, אבל יכול להביא לבעיות בעובר, פרע כתף, מוות בחודש תשיעי חלילה, היפו' לתינוק לאחר הלידה, ועוד.

נראלי קצת נסחפנו עם הקטע של המוות.. ובאמת אני שמעתי על הבדיקה שעושים למשך שבוע שהיא אמינה, ואפשר לסמוך. אגב, עשיתי בשבוע 27, אז את יכולה לקחת תזמן

מקסימום לסכרת שממשיכה גם לאחר הלידה.

ומעלה סיכון לרעלת הריון.

אם את מדברת על הסקר (50 גרם)אז זו תגובתי:

אני לא עושה את הבדיקה הזאת כבר כמה הריונות. העוברים שלי לא גדולים ובהריונות הקודמים - לפחות שלושה, עשיתי את הבדיקה ולא התגלתה סכרת (את כל שאר הבדיקות המומלצות אני עושה).

אני שמעתי שהבדיקה הזאת עלולה בעצמה להיות זרז לסכרת היריון.

אם לא אוכלים הרבה מתוק והרבה פחממות - נראה לי שאפשר לדלג עליה.

ואני בורחת מכאן לפני שיהרגו אותי...

לא יודעת.

עוד לא החלטתי מה לעשות...

בינתיים לא עשיתי.

נראה אחרי פסח.

אני מתעלפת בה =[

שהסכרת מובילה למומים בעובר ואני אישית לא הייתי לוקחת סיכון.

אגב, חברה שלי בת 24 ולצא שמנה בכלל ועשתה את הבדיקה והסתבר שהיא סוכרתית בהריון, אז אני לא הייתי לוקחת שום סיכון לגבי זה.

אם יש דרכים חלופיות אמיתיות הייתי מציעה שתקחי.

אבל אם את יכולה תעשי אותה באמת בשבוע יותר מאוחר, ואל תוותרי, לא כל בדיקה של רופאים היא נגדנו. גם אם קשה לנו זה לטובתנו ולטובת העובר.

זה אמנם דוחה אבל זה הבדיקה היחידה בהיריון שבאמת יש לה תוצאות שאפשר לעשות איתן משהו.

זאת לא בדיקת סקר כמו חלבון עוברי, פאפא, שקיפות עורפית וכו', אלא נותנת לך אינדיקציה על המצב שלך.

דווקא אצלי זאת היתה הבדיקה היחידה שיצאתי ממנה בסדר בשני ההיריונות (ואחת הבודדות שעשיתי...)

נראה לי חשוב, בין שבוע 26-28 אם אני זוכרת נכון...

רק בריאות!

במשקל של 4 ק"ג פלוס ורק בגלל שהיה איתי תוצאות תקינות של הבדיקה לא ניתחו אותי אז למרות שהיא כ"כ מגעילה זה שווה.....

פשוט הקאתי וניסיתי פעמיים..

אבל יש כאלה שזה הולך להן בקלות יותר..

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

אומנם אין לי אינטסטגרם אבל רואה בסטטוס בוואטספ 

נשים מצלמות שולחן שבת ערוך לתפארה ביום חמישי בערב

כשאצלי בלגןןן של החיים, עוד לא בישלנו כלום ומי מדבר על שטיפה.

או נשים שמעלות תמונות שלהן עושות כושר ב- 6 בבוקר או עושות ספורט 3 פעמים בשבוע

והלוואיייייי עליי. מאוד מאוד מנסה אבל זה ממש קשה לי..

וכל הזמן מזכירה לעצמי שזה עולם השקר.

יכולה מישהי לצלם שולחן נוצץ כשכל הבית מסביב בוקה ומבלוקה

או לצלם ילדים לבושים מותגים שנראה שיצאו מהקטלוג

אבל אולי היא במינוס ממש עמוק בבנק.

לפעמים כשבא לי אז אני גם מצלמת איזה משהו אינסטגרמי כזה

לדוגמא כוס קפה מושקעת ברקע השקיעה או כל מיני שטויות כאלו

כמובן שלא מעלה לשום מקום

אבל זה מזכיר לי שאם אני רוצה אני גם יכולה להפיק תמונות "שקר" כאלו.

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

אני מחלקת את העולם לבדים נעימים ולבדים לא נעימים. הבד של החולצות המכופתרות לא נעים מבחינתי, לכן הסקתי שהוא לא כותנה (שאמורה להיות נעימה).

אבל באמת אף פעם לא ממש התעמקתי ברכיבים של כל בד...

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷