חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי שום שאלה בדבריך

חוצמזה שאכן לעיתים המראה זה דבר שחוסם אותנו,

וזה מרכיב חשוב בבניית זוגיות, למרות כל מה שאומרים לנו על היופי הפנימי..

אבל יחד עם זאת, צריך לזכור, שמראה זה דבר שמתרגלים אליו,

במיוחד אם היא יפה בקנה מידה אובייקטיבי (מה שלא באמת משנה בקשר בדר"כ..), כמו שאתה אומר..

אז מה שנשאר זה פשוט עבודת מידות של עצמנו,

כי לא תמיד מקבלים ב100% בדיוק את מה שתמיד רצינו וחלמנו..

ואם היא כ"כ מקסימה כמו שכתבת, נראה לי ששווה להתאמץ..

בשורות טובות!

זו זכות להרגיש על מישהי שהיא אשתך!

על כך שבאמת הזדמנה לפניך נשמה שאתה בוחר בה,

לא סתם בצורה שטחית או בגלל נתון חיצוני כזה או אחר שמבלבל,

אלא בגלל התכונות שלה, המידות הנעלות!!!

תודה לה' על כך! זה לא מובן מאליו!

לגבי העניינים החיצוניים שקצת חוסמים-

לדעתי אתה צריך ממש לעשות הפרדה בין אותן רצונות שיושבות לך בראש כבר כמה שנים,

לבין מה שנאה בעיניך ואתה יכול לחיות איתו.

וגם אתה צריך לעשות הפרדה בין יופי שלא ניתן לשינוי (שאין לי שם רעיון לזה, כי היום אפשר לשנות הכל),

לבין יופי שניתן לשנות- סגנון לבוש, טיפוח שיער, מבנה גוף וכו'...

אני ממש לא בעד לנסות בכוח אם זה ממש מרתיע אותך,

אבל בהחלט לא הצלחתי לשמוע ממך בין השורות שכתבת- רתיעה עצומה..

בהצלחה.

המראה שלה כבר ישתנה בעתיד וכל יום תחכה שזה באמת יקרה,

וגם תתבאס כשזה לא קורה..

אתה חייב להיות שלם במה שהיא ואיך שהיא בטרם אתה מתחתן איתה.

ובשביל שזה יקרה- היא לא צריכה להשתנות בכלל-כי היא הרי מהממת!!!

אתה זה שצריך לשנות דפוס מחשבתי!

אתה צריך לעשות חושבים עם עצמך-

למה היא לא נאה בעיניי?

האם יש משהו אחר בתת ממודע שמפריע לי שאני משליך אותו על החיצוניות?

האם אני בוחר להעמיד במרכז עקרונות, שאיפות, מידות וחוויות או נק' אחרות שמפריעות לי?

האם להעיר לה על חוסר איפור והתגנדרות זה יכול לקדם אותנו? אולי היא חושב שאני לא אוהב את זה?

וכן הלאה..

לק"י

אך לבנים זאת יותר בעיה, הוא צריך להתחתן עם מישהי שהוא אוהב את איך שהיא נראית,

אם לא אז חבל!! וזה בעייתי מאוד להתחתן ככה..

מה שאני מציעה זה לדבר על זה..

אם אתה רוצה שהיא תתאפר ותתגנדר יותר, או בכלל תשנה משהו,

תאמר לה את זה..

בכל דרך שתחשוב שמתאים, אם זה בע"פ או במכתב, או ע"י השדכנ/ית או ע"י מישהי שקרובה אליה..

יש דברים שהרבה יותר קל לשנות..

להתאפר זה לא כזה נורא.. [בנות פשוט שומעות מבנים שזה דבר לא רצוי.. ונכנסות לבלבול לפני כל אחד שאיתו הן נפגשות..]

להחליף סגנון לבוש זה לא כזה בעיה..

וכו' וכו'..

פשוט צריך לדבר על זה...

"בחורה מדהימה" ו"מבחינתך זו אשתך", "תכונות מהממות" -

זה דבר יקר מאד-מאד.

המראה, זה לא דבר מזולזל - לאו דווקא בגלל חשיבותו העצמית, אלא בגלל שחשוב שלא תהיה דחיה חלילה. אבל אם זה "לא דוחה בכלל", אז אולי שוה לחשוב מה פירוש "לא מה שרציתי".  האם הכוונה שדמיינת מראה מסוים וזה לא כך?

אם זה הפירוש - אז אולי כדאי לנסות לשכוח ממה שדמיינת, ולנסות לראות אותה כמות-שהיא. שמא תסתגל.. שמא דווקא ייראה לך יפה. "שוה" להשקיע בכך..  מה שברור, שהיא לא צריכה לסבול בעתיד יחס לא לגמרי אוהב שלך, בגלל "מה שרצית" במראה. אז כדאי שתנסה - שלא תפסיד...

"צריך להשקיע בכך" - איך? הרי אתה צודק שהיא לא אמורה להפסיד כלום בגלל הדמיונות שלי.

ואפשר לשאול בצורה קיצונית יותר - מה תאמר למי שחלם על עניים כחולות למשל? זה נראה טפשי. אבל "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו"?

לנסות להשקיע בצורה שכתבתי.

כלומר: לנסות להתעלם ממה שחלמת ("עיניים כחולות" - זו בדיוק הדוגמה שרציתי להביא, אך העדפתי לא להיכנס לדוגמאות.. טוב שכתבת- ונכון: זה מטופש לגמרי. לגמרי),

ולראות אותה כמו-שהיא. ואז, יתכן שהיא תיראה לך יפה בהחלט. כי יתכן שמה ש"חוסם" זה הדמיון החיצוני הנ"ל. ולכך התכוונתי ששווה לנסות להשקיע - בלשכוח מ"חלום השווא" הזה ולראות מה מולך: נאה?..

וזה לא "היהפוך כושי".. זה נכון לגבי מי שמראה מסוים כעור בעיניו, דוחה. אז זה באמת לא פשוט. גם חז"ל בגמ' מתחשבים בכך - לא כי זה אמיתי, בשבילו, אלא בשבילה - מדין "ואהבת לרעך כמוך"..

אבל כשיש חלום-הבל, ובחורה שמראיה "אינו דוחה" (וברור שאם כתבת "לא דוחה", הכוונה בעיניך הסובייקטיביות גם כן..); והרי גם ברור שתיתכן שתימצא "בעלת העיניים" שתוך פרק זמן קצר יתברר שאין בתוכה-פנימה הרבה מעבר לכך, ואז זה יהיה לגמרי "לא קרוב", בלשון המעטה -

אז לכאורה, שוה לראות אם אתה מצליח להסתכל על זאת כמו-שהיא ללא השוואה לכל "חלומות". למחוק אותם. שמא תזכה. מי יודע..

אבל מה אומר למי שחלם על עיניים כחולות? שזה דבר טפשי מאד!

למה, אתה דוגמן צמרת?

שמעתי , לא פעם ולא פעמיים, על בנים שמחפשים בנות בלונדיניות.... 

אני לא יודעת מה הסטנדרטים שלך...

אבל אי אפשר לצאת לדייט עם הדמיון שלך...זה קצת קשה...

אי אפשר לעשות פה הנדסה גנטית.

אז צריך להתפשר או לנסות לראות את הטוב האמיתי שבה- באישיות שלה,

והמראה ממילא פחות ישנה לך.

תראה מסביבך כמה חברים שהם נאים או פחות נאים- חשבת על זה פעם? אמרת 

על מישהו שלא תתחבר איתו כי הוא נראה כך וכך?

אמנם עבודה,

שיהיה בהצלחה!

יש רק אחת כזו והיא נשואה לי ב"ה

אני מצטרף לקודמי .

אם זו דמות שבנית בדמיונך אז זה הזמן לנתץ את כל הצלמים ולהתחיל להכיר אותה במבט מחודש ובוגר יותר.

כיוון אחר

יתכן שהמראה החיצוני הוא רק "לבוש" (...!) למשהו אחר שמפריע לך באמת ואתה עדיין לא מצליח להגדיר אותו

אולי סתם לבוש של חוסר החלטיות

באופן כללי בעניין ההתאמה אל תבודד פרמטרים אלא הסתכל על התמונה הכללית

בהצלחה

כשם שהאישיות נפלאה בעיניך כן צריך כל השאר להיות נפלא בעיניך.

אם זה לא המצב, אות הוא וסימן שהיא לא אהובה עליך ואין סיבה שתתחתן עם מישהי שאינה אהובה.

אני אשמח לתגובות מנשואים. חלק מהקושי שלי זה החוסר ידיעה איך זה יקבל התייחסות ככל שהקשר יתקדם.

אני יכול למצוא את עצמי לא מרוצה מהמראה. אבל אולי ושמא זה משו שמקבל פרופורציה אחרת בעתיד - אחרי האירוסין? אחרי החתונה? אחרי שנה שנתיים?

גם האישיות משתנה וגם ההתנהגות כך שאין טעם להתייחס אל מה שעשוי להתחולל אי פעם בעתיד.

אתה חי היום, תתנהג בהתאם.

אם אתה יוצא איתה חודשיים וחצי, וזה עדיין מפריע לך למרות שהיא כ"כ מדהימה - אז אני לא יודע אם זה יעבור לך. 

(אני גם לא מבין למה לקח לך חודשיים וחצי כדי להתעמת עם עצמך בנושא - אבל זה נושא אחר). 

מה גם, שלדעתי, אם היא היתה כ"כ מדהימה בעיניך - אחרי כ"כ הרבה זמן, כבר לא היית שם לב לזה שהיא לא נראית כמו שהיית רוצה שהיא תראה. (ואולי אני טועה). 

בקיצור, נשמע לי שאתה כבר יודע מה אתה היית רוצה לעשות,, פשוט לא נעים לך לעשות את זה מהסיבה הזאת אחרי כ"כ הרבה זמן. (ושוב, יכול להיות שאני טועה). 

בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה. 

אתה צריך לבדוק למה החיצוניות שלה מפריעה לך: 

האם משום שלא ציפית להתחתן עם אחת כמוה? או מפני שמשהו במראה שלה מפריע לך (ואפילו אם אתה לא יודע על מה בדיוק להצביע)?

אם האפשרות הראשונה נכונה - תעשה x אחד גדול על ה"בחורה הדמיונית" שבראש שלך ותהיה פתוח ל"הפתעות".

אם האפשרות השנייה נכונה - תפרד ממנה ומהר! כי אם לא הצלחת להתרגל עד עכשיו למראה שלה - לא תצליח להתרגל למראה שלה עד 120.

ב"הצלחה בהחלטות!!!!

את צודקת בהבחנה. אבל לצערי, בד"כ בהתלבטויות, הצדדים לא מוחלטים. אין כאן שחור ולבן.

אז בדילמות מסויימות,  נוח להחליט. ואין שמחה כהתרת הספיקות. אבל כאן מדובר בדבר כ"כ מהותי לחיי - חתונה.

גם החלטה שאנו נפרדים, אם הלב לא שלם עם זה, לא בטוח שזה קל, יותר מלהתחתן???

ואשמח להוסיף-

אין כזה דבר באמת מראה חיצוני מנותק מאישיות.  כאשר משהו מפריע לך במראה החיצוני תבדוק 

האם אתה באמת רואה אותה בתור אשתך, או שמא יש משהו בכל המכלול הזה שמפריע לך....

כדי לעזור להמחיש קצת את הנקודה, תחשוב רגע על מישהו קרוב אליך שאתה אוהב, נגיד ההורים שלך

סבא וסבתא, חבר טוב. 

האם הם יפים?..... כאילו באמת באמת.... סביר להניח ש"לא". לפחות לא כמו שאתה חושב על מהו יפה.

--> בד"כ אנשים שקרובים אלינו מאד ואישיותם נפלאה לנו (יותר או פחות זה לא משנה, העיקר שאנחנו מאד

אוהבים אותם). זה לא כזה משנה לנו איך הם נראים.... ויותר מזה, הם אפילו נראים לנו יפה, נראים לנו נאים

כי אנחנו מרגישים מאד מחוברים אליהם והפנימיות מתגלה כלפי חוץ וזה עושה את שלו.

ועכשיו תחשוב על הבחורה הנחמדה.... מה אתה חושב עליה?

לא תמיד מה שאנחנו חושבים ומדמיינים זה מה שטוב לנו באמת...

אם יוצאים מהדמות שיש לנו בראש,

ונבודקים את מה שיש מולנו- במציאות,

אז לפעמים מגלים, שמה שמעולם לא דמיינו שיהיה לנו טוב-

ואפילו הפוך מזה-

זה הכי טוב לנו בעולם...

כי לא התייחסתי לדמיונות....

כמה שזה נכון...!

ההשוואה הייתה כדי להביא את הרעיון של מישהו שאתה מאד קרוב אליו או אוהב אותו

ולראות איך אתה מתייחס ליופי שלו...

וככה לבדוק את עצמך כלפיה.

מקווה שהרעיון הכללי הובן

ועד 120 שנה בעז"ה

מסכימה שלא ניתן להתעלם מהבעיה.

דבר שני,השאלה היא-האם זאת באמת בעיה?

ולא נראה לי שיש לכך פתרונות קסם...אתה פשוט צריך לשבת עם עצמך ולהחליט אם למרות שהיא לא עונה לכל הציפיות שלך,בכל זאת אתה לא מוותר עליה.

אתה אומר שהיא לא דוחה אותך,אז לדעתי האישית אפשר להתגבר על זה.לא מניסיו אישי אני אומרת את זה אבל אני מכירה כמה כאלו שהתלבטו על עיניין המראה,ובסוף החליטו למרות זאת,והיום הם ממש שמחות על זה ומספרות כמה שזה כבר לא מפריעה להם היום.כי בסופו של דבר מתרגלים למראה ובאיזשהו שלב(ולרוב זה ממש בהתחלה) המראה כבר לא משחק תפקיד משמעותי ולדעתי כל  ההפרעות האלו הם רק בגלל שאנחנו יותר מידי מפנטזים..

וכל זה כמובן,אם היא לא דוחה אותך.

אולי תנסה לקחת הפסקה של שבוע-שבועיים,לחשוב טוב עם עצמך בלי כל הלחץ של ההחלטה,ואז תראה איך אתה מרגיש.יכול להיות שזה יעזור.

ולכן,אגב אני לא חושבת שהאמירה "שאם לא התרגלת עד עכשיו אז לא"(כפי שמישהו רשם פה) לגמרי נכונה,כי יכול להיות שאתה שקוע עמוק בתוך הקשר,מתלבט ולא יודע מה להחליט וזה גורם לך לא לחשוב כמו שצריך אז אולי צריך קצת ראש שקט יותר...

חוץ מזה,תשאל את עצמך-האם באמת אתה מנסה להתרגל למראה שלה?

שזה אומר שכשאתה יוצא איתה אתה פשוט צריך להפסיק לחשוב על זה.אל תסתכל עליה כל הפגישה ותגיד לעצמך-האם היא נראית בסדר?במצב כזה לא משנה כמה זמן יעבור אתה לא תצליח להגיע להחלטה.

המון בהצלחה!

אם זה דברים שאפשר לשנות,כמו למשל שאם היא תתאפר אז היא כבר תענה יותר על הציפיות שלך,אז פשוט כדאי שתדבר איתה על זה.

אבל גם פה,תחשוב כמה זה רק משהו חיצוני..יכול להיות שזה עיניין פנימי ואופי מסויים או אידיאולוגיה מסויימת ולכן היא לא רוצה להתאפר ואז זה כבר משהו אחר ולא מראה חיצוני ותצטרך לקחת זאת בחשבון.

שוב,בהצלחה רבה!

זה עוד שאלה מעניינת...

לפעמים הפסקה רק מרחיקה. אז נכון שהיא באה כדי לברר נקודות אבל היא עלולה ליצור את ההפך אצל הצד השני.

אשמח לשמוע דעות גם לזה.

אני גם חדשה, סליחה על ההתפרצות...

הפסקה של כמה ימים נותנת פרופורציה, ואם זה גורם לריחוק זה גם משהו שצריך לקחת בחשבון (לזוגות נשואים יש מצבים של ריחוק, והקשר אמור רק להתעצם).

חוצמזה, לא הצלחתי להבין מדבריך, אתה מרגיש משהו כלפיה? אתה מסוגל להתגעגע אליה? לאהוב אותה? או שבשכל אתה חושב שיש לה תכונות טובות וזהו?

אתה צריך לשאול את עצמך:

האם מה שמפריע לך בחיצוניות שלך פוגם במציאת חן שלה בעינך ,או שמא סתם לא מסתדר לך עם תבנית מחשבתית כלשהי ש"תקועה" לך בתודעה של מי שאמורה להיות אשתך/ מי שאמורה להיות אשתך בעיני החברה?

הבדיל רציני בין השניים: הראשון הוא הצד הפנימי של החיצוניות והשני הצד החיצוני של החיצוניות

לק"י

הקשר הנפשי שלכם באמת עומד על זה?

אם כן, אז תגיד.

אם זה לא בדיוק ככה-אז תסביר לה, שהיא מוצאת חן בעיניך, ואתה מכיר בה את תכונותיה הטובות והמידות ובלה בלה בלה.. ואז תגיד שיש משהו שהיית רוצה שהיא תעשה למענך..

תסביר לה שגבר צריך להתחתן עם אישה שמוצאת חן בעיניו גם מבחינה חיצונית [עיין שם, שם.. (סליחה שאני לא ביינישית..)] ..

ויש משהו שהיית שמח מאוד אם היא היתה יכולה לעשות בשבילך.. וכאן תפרט את מה שהיית שמח אם היא היתה עושה..

תשתדל  לא לומר דברים שליליים עליה!! רק תבקש דברים שהיא יכולה לעשות מעבר למה שהיא עושה.. למענך...

ובכל זאת אם זה מסובך מידי בשבילך, אתה יכול לפנות לצד שלישי ולהסביר את העניין..

הבלתי-נשית..

להגיד לבת שיש לך "בעיה" כלשהי עם המראה שלה - זה נורא ואיום.. פוגע.  גם אם תסביר שזה בגלל "ציור" שיש לך בראש.

אם זה היה ענין של פרטים (תסרוקת, לבוש), זה ענין אחר.

ענ"ד.

אני מסכים איתך.

אם כי - בחורה אמיתית עם עצמה, לא תיקח את זה קשה. היא תבין שהקשר חשוב לו, ובשם זה הוא אומר לה.

מצד שני, אם ב"אמת" עסקינן, צריך לבדוק עד כמה חשיבות המראה היא אמיתית.

בחורה היא בחורה - בין אם היא "אמיתית" ובין אם לא...  היא תיקח קשה - אולי לטווח ארוך מאד.. הבעת דעה על היופי אצל בנות, גם רוחניות וחשובות, יכולה להיות אחרת לגמרי ממה שאתה חושב.... (דון קל וחומר: לך "נתקע " איזה ענין של  יופי בראש - ותראה כמה זה משמעותי לך..  אז תחשוב: היא בת, ואתה אומר את זה לה, לגביה...  חלילה לענ"ד).

ועד כמה חשיבות המראה אמיתית, זה אתה צריך לבדוק עם עצמך, כפי שכבר הוזכר.  כלומר: החשיבות היא לא אמיתית...  מה שאמיתי זה שאתם צריכים להרגיש נוח וטוב אחד עם השני, לא בתיאוריה, אלא בפועל ממש...

ונכון שגם בחורה "יפה" - עם הזמן, אחרי שמתחתנים, מרגישים בעיקר את אישיותה.

תנסה, כנ"ל, לא לחשוב על "חשיבות המראה".. פשוט לפגוש בה (ולא ב"עוד אחת" בדמיון..) - ותראה איך אתם מרגישים אחד עם השני..

בהצלחה.

בתקופת הפגישות הייתי בחורה מאוד פשוטה מבחינת המראה אבל הייתי גם מאוד שלמה ומאושרת עם עצמי, המראה החיצוני שלי ממש לא התאים לבעלי מבחינת לבוש, איפור וכד'...

בפגישות עצמן הוא לא אמר לי כלום אבל כשהגעתי אליו הביתה אחרי האירוסין נשלחו הרבה רמיזות מצד המשפחה

(במשפחה שלו כל הנושא של המראה החיצוני מ-א-ו-ד חשוב ומקבל משקל רב!!!)

ביום שישי אחד אחותו תפסה אותי ואיפרה אותי ולא הייתי מסוגלת להסתכל על עצמי, בסופו של דבר הוא העלה את הנושא ואז אמרתי לו שבשלב של החיים שבו אני נמצאת אני לא מתכוונת לשנות את סגנון הלבוש שלי וכו'..

(אני לא מדברת רק על איפור אלא גם על כך שלא הייתי לובשת בגדים צמודים ומבחינתו הוא הרגיש שאני נראית כמו שק, דוגמא נוספת שלא הלכתי עם שיער פזור....)

בקיצור... אחרי החתונה המשפחה שלו הוסיפה לחץ רב בנושא, כל פעם שבאנו לשבת ניסו "רק" לשנות את החולצה שלבשתי, על כל בגד חדש שקניתי קבלתי רק הערות (ולא קניתי הרבה... גם משהו שמאוד הפריע להם ולו)

היום אחרי כמה שנות נישואים אני נראית בדיוק כמו שהם והוא רצו אבל ממש לא מאושרת ושלמה עם המראה שלי, כלומר אני כן נהנית מזה שאני נראית טוב אבל מרגישה שלא עברתי את התהליך בצורה טבעית.

בעלי כל הזמן אומר לי שרק בזכותו אני נראית טוב ואני תמיד אומרת לו שאני מאוד מתגעגעת לאושר ולשלמות שהיו לי בעבר, והיום כבר א"א לחזור אחורה ולהתחיל את התהליך בצורה שונה.

הוא גם אומר לי שכבר לא אכפת לו אם אני כבר לא אתאפר ואתלבש איך שאני רוצה העיקר שאהיה מאושרת, שהיום זה מה שהכי חשוב לו.

לסיכום, אני חושבת שתהיה הכי מאושר אם האישה שלך גם תהיה מאושרת.

בהצלחה

אבל  רק רציתי  להגיב לתגובה שלך -

נשמע לא פשוט בכלל.....

מקווה שתהיי מאושרת במראה שלך וגם בעלך.

היה נשמע שכרגע את לא מאוד שלמה עם זה......

האם רצו שתלבשי בגדים ממש צמודים?? או שלא רק מאוד רחבים?   בגדים צמודים זה כל כך נוגד צניעות!!!

לדעתי האישית חשוב שאישה תטפח את עצמה אבל לא חייב להיות סטנדרט מסויים. 

הייתי מייעצת שלפגישות האישה תגיע במראה מטופח יותר מהיומיומי הרגיל שלה.

אחרי החתונה היא יכולה לאט לאט לחזור לרגיל שלה או לחילופין להישאר קצת יותר מושקעת ממה שהיתה רגילה.  בכל מקרה זה יעבור (כמעט בטוח ) לבעל  זה שכל הזמן ירצה אותה מאוד מטופחת,    ואז בשבתות חגים ואירועים יכולה להשקיע ובשאר פחות.

היה לבעלי משהו קטן שהפריע לי

אבל הוא כ"כ מקסים (יש לו גם חסרונות כמובן) אבל היום אני כבר לא רואה את זה.

     בהצלחה רבה!

לא קראתי את כל התגובות אז אני מקווה שאני לא חוזרת על קודמיי....

לדעתי להגיד "מפריע לי מראה חיצוני" זה לא להגיד הרבה.

אתה צריך לפרוט את זה לשאלות יותר קטנות.

לדוג' האם יש משיכה? אתה מרגיש בנח ללכת לידה ברחוב? לפגוש איתה חברים/משפחה?

בשנייה הראשונה שאתה רואה אותה- התחושה הראשונית היא נעימה? 

ואולי גם יותר למקד מה במראה החיצוני מפריע לך.... משהו במראה הפיזי שלה.... או יותר סגנון לבוש איפור וכו'....

זה שיש פער בין הדמיון למציאות זה לא נורא.

אמנם זה דורש הסתגלות אבל בהחלט אפשרי כל עוד יש באמת משיכה ומציאת חן.

אגב ציינת שיש שני דברים שמפריעים- מה הדבר השני?

קודם כל - מזל טוב. אני נשוי כבר 40 שנה(פחות כמה חודשים, אם זה משנה). היופי והמשיכה החיצונית - כנראה שתפקידם הוא להיות "סטרטר" לקשר הזוגי. כי לאחר זמן מה, העיסוק בתחום הזה הולך ונעלם. הקשר הופך להיות משהו בלתי תלוי ביופי, והיופי פשוט כבר לא מעניין. זו התכונה הטבעית, זה טבעו של עולם - ואני מעיד עליו מנסיון אישי. מי שזכה ויודע להכיר ולהוקיר תכונות פנימיות - אשריו וטוב לו. 

לאחרונה שמעתי שגם המחקרים המדעיים (מה לעשות - זה בכל זאת משהו), אומרים שענייני היופי בקשר שבין בני הזוג - מקומם הולך ונעלם בתקופה שלאחר הנישואים. ואת מקומם תופסים עניינים הרבה יותר משמעותיים. אני מניח שאם אתה כבר בן 28, אזי יש לך גם בגרות מחשבתית, כפי שהיטבת להביע אותה, ולכן אתה יכול להנמיך את משקל המראה החיצוני. אם היא לא דוחה, כדבריך, יש מקום לתת משקל משמעותי ונכבד לתוכן הפנימי של האישיות, ושל הקשר, 

ובקיצור, אם רק תשיג את הסכמתה - מזל טוב ורוב שמחה ונחת!

כנראה שאתה צודק. מה לעשות, אתה בעל הנסיון כאן.

מהמקום של "לפני נישואים" זה יותר קשה לחיות בשלום אמת עם מה שכתבת...

וואי, תודה על ההשקעה. אין כמו מקרה אמיתי. ואשמח לעוד כאלה... לשני הכיוונים.

אני רואה שזה הפעם הראשונה שאתה כותב כאן, אז שוב תודה.

וכמו שאמרו למעלה, צריך לדעת גם לנתק את הדמיונות מהעבר, לסגור את החלון של "מה יגידו"...

ה' יזכנו ויעזרנו... 

מה שיש לי לומר לך זה:

.1 זה לא "נעלם", האהבה לא גורמת לאשליה אופטית. כן, הנקודה הספציפית הזו אולי תישאר לא הכי יפה בעיניך. אבל, זה באמת מאבד מחשיבותו אחרי כמה שנים וכמה ילדים, כשמסתכלים על החיים בפרופורציות שונות מאלה שיש לנו בתקופת טרום-חתונה. ואז, ברור לך כשמש שבשביל דבר כזה קטן לא שווה לאבד אדם נפלא.

2. לדעתי אפשר לדבר איתה על זה, אבל זה קריטי שתאמר את זה אחרי החתונה ולא לפני. קודם כל אתה צריך לעשות החלטה שזוהי בחירתך, ושזו תישאר בחירתך גם אם זה ישתנה לאחר החתונה וגם אם לא. אח"כ אפשר לדבר איתה, (כי גם אם יש אפשרות לתיקון, אם היא לא תדע מה מפריע לך, איך היא תוכל לעשות זאת??) וכמובן בעדינות, ועטוף בהרבה מחמאות על דברים אחרים.

אני - אם היו מדברים איתי לפני החתונה, הייתי נעלבת שזה ה"תנאי" שלו להתחתן איתי ושזה בכלל מהווה שיקול בשבילו. (וגם אחרי אירוסין זה לא עובד. עדיין הכל מאד רגיש, הביטחון לא מלא ונעלבים בקלות).

אחרי החתונה - (ואולי לא מיד אחרי אלא כשמתבסס יותר הקשר והביטחון זה בזה) -אני יודעת שהוא בוחר בי ומקבל אותי ללא תנאים, כמו שאני. השיפור במראה החיצוני שלי הוא רק "בונוס" בשבילו. ואני בשמחה אעשה השתדלות להיראות לפי טעמו, כדי לפנק אותו.

3 בקיצור - אני במקומך הייתי הולכת על זה. לטווח הרחוק, קשה לי להאמין שתתחרט על כך. כמובן ההחלטה היא שלך - רק אתה יודע...

תנסה לעשות את ההשתדלות שלך בלשקול ברצינות את השיקולים הכי טהורים שאתה יכול, ובקש מהקב"ה שיגלגל כל צעד שתחליט לעשות - שיהיה לטובה.

בהצלחה

איך הייתי מגיבה- זה היה מפחית מערכו בעיני. מאד.

היה בחור שיצאתי איתו לפני בעלי שהעיר לי על לבוש והשקעה בחיצוניות

אני מאד לא אהבתי את זה, זה היה נראה גם לא צנוע בעיני באותו שלב

מה גם- שזה לא עזר לו...

אני הצבתי את זה כעובדה מוגמרת והוא הבין את זה

(והטיעון אישה צריכה להיות יפה בעיני בעלה לא עבד עלי כי הוא לא היה בעלי)

לי היה בראש בעל מזוקן (מוזנח עם פאות ועוד)

ולקח לי זמן להתמודד עם חוסר הזקן של בעלי.

עד היום הוא יודע שאני מעדיפה אותו עם

ולו נוח להיות בלי

כנ"ל להפך- אני יודעת שיש דברים שבכלל לא מפריעים לו

או שחשובים לו

בחלק אני מתחשבת ובחלק לא אבל אנחנו נמצאים בנקודה אחרת- מתקדמת יותר בקשר בינינו

מה שמאפשר לי לעשות אפילו גלאח

ולדעת שהוא חושב שאני חמודה, הוא מעדיף אותי עם שיער ארוך

אבל בשורה התחתונה זה לא מפריע והוא "נותן" לי לעשות מה שטוב לי.

כל זוג והג'וקים שלו.

אני פה באישי לשמוע עוד

וליעץ יותר ספציפית

(שעת יעוץ בערב פסח זה עניין יקר, אבל אם תרצה אשלח לך מס' טלפון באישי,)

היה לי מצב קצת דומה לשלך. הבחורה מצאה חן בעיני באופן בסיסי והקשר התקדם בצורה יפה וטובה. ככל שהקשר הנפשי הלך והתחזק פתאום דברים קטנים במראה התחילו להפריע לי מאוד. למרות שהיה מדובר בבחורה שבהחלט נראית טוב אובייקטיבית. בשלב מסויים זה כבר ממש עורר בי סוג של דחייה ולא ידעתי מה לעשות. בסופו של דבר התייעצתי עם אחותי הגדולה על העניין והיא הציעה מיוזמתה לי שבפגישה הבאה היא תבוא "לצפות" מבלי ידיעת הבחורה (עד היום היא לא יודעת על כך) הרעיון אמנם היה נראה לי לא הוגן כלפי הבחורה אך לבסוף הסכמתי . יכול להיות שבעיני חלק מהקוראים זה יישמע לא ראוי והוגן אבל אכן לאחר מבט מהצד של מישהו שלא מצוי בסערת רגשות ושנתן "אישור" לכך שזה "בסדר" השתחרר אצלי לחץ גדול וכיום אנו נשואים באושר ובעיני היא האישה הכי יפה בעולם.

נראה שגם אצלך המצב דומה. החששות מפני העתיד מגבירים את ההסתכלות דווקא על הנקודות השליליות במראה. לא בטוח שצריך מישהו שיתערב ממש כמו שהיה אצלי, יכול להיות שעצם המודעות לזה תשחרר את הלחץ ותאפשר היפתחות ריגשית כלפיה.

בכל מקרה נראה לי שבשום אופן אין לדבר על כך איתה כפי שכבר כתבו כמה לפני.

ברור שלא תגיד לה "תשמעי,המראה שלך קצת מפריע לי אולי כדאי שתתאפרי..."

חס ושלום להגיד דבר כזה לבן-אדם!

אבל כן נראה לי שאתה יכול לגשש ולראות מה דעתה בעיניין ואם היא תהיה מוכנה לשנות את זה...למשל תשאל אותה אם היא נוהגת להתאפר,תגיד לה שאתה אוהב את זה וכו'.

השאלה היא-האם באמת זה העיניין?האם היא תשים איפור ואז היא כבר תהיה בסדר מבחינתך?

תחשוב על זה...

ובקשר לאנשים שחוו גם כן התלבטות דומה.כל אלו ששאלתי אותם על זה אמרו לי כמה כל זה התגמד אחרי החתונה (וממה שהספקתי לקרוא כאן זה גם נאמר.)

אני גם עברתי חוויה דומה,בסוף הפסקתי על משהו אחר.אבל לפחות את המסר הזה אני מקווה שהפנמתי.

בהצלחה!

ככתוב: חן המקום על יושביו וחן אישה על בעלה..

שמעתי בשם הרב אבינר: בחור התלבט האם להתחתן עם בחורה למרות שהיא לא הכי יפה בעולם. הרב ענה לו שהאשה הכי יפה בעולם כבר תפוסה "זו אשתי..."

המסר ברור, למראה חיצוני מתרגלים, לאורך שנים נשארת רק הפנימיות (או האהבה אם תרצה)

כבר שמעתי אומרים: "אהבה ממבט ראשון היא אהבה במבט הראשון.." ללא תוכן

עצתי לך, הבחורה מדהימה ? לך על זה!!!

אם אשתו תשתנה מבחינת האישיות וההתנהגות שלה?

נניח באמת שאין חשיבות להופעה החיצונית משום שהיא לא מחזיקה מעמד, אבל גם האישיות וההתנהגות משתנים עם הזמן.

אנחנו אינם אותם ילדים ונערים שהיינו וגם בזקנתנו לא נהיה מי שאנחנו היום.

לכן יש לחזור אל העיקר - אם אוהבים הכל נראה יפה ומתאים, אם לא אוהבים אז מתחילים עם כל מני שטויות מטופשות כמו אורך האף או גודל האוזניים.

ועל כן שוש תשיש תפסיק עם ההתקשקשות הקטנונית הזו ותשאל אץ עצמך שאלה אחת רצינית - האם אני אוהב אותה והאם אני רוצה בה לאשה. אם כן כל השאר לא חשוב ואם לא אז גם כן כל השאר לא חשוב.

לכל אחד יש פחד מלהתחתן. לפעמים נראה לנו שאנחנו לא מחליטים/ לא מתחתנים מסיבה מסוימת, אבל כשחופרים קצת פנימה, מסתבר שהסיבה שלנו היא רק תירוץ שמצאנו לעצמינו כדי לא להחליט ולא להתחתן. זה משהו שנמצא אצלינו קצת בתת- מודע, ולכן במודע נראה לנו שברור שאנחנו רוצים להתחתן וכמה זה חשוב ומתאים, אבל בפנים- יש לנו "ילד קטן" שממש לא רוצה להתחתן, מפחד, ומוצא לנו סיבות למה לא. 

ולכן- לדעתי שווה ללכת להתייעץ ולבדוק מה הפחד הפנימי שלך מחתונה, שזה מה שגורם לך להיתפס כל כך למראה החיצוני "שהוא לא בדיוק מה שדמיינת", למרות שבמודע אתה מבין שזאת אשתך (לפי דבריך). ואז, כשמשחררים את הפחד הפנימי- גם הסיבה המדומה לקושי בקשר נעלמת.

שיהיה בהצלחה רבה, אם אתה באמת רוצה להתייעץ ולמצוא מה המעצור הפנימי שלך, שלח לי מסר אישי. 

יש כל מיני שיטות שעובדות על התודעה שלנו

כגון TAT, EFT

הם בעצם עושים שלא יפריע לך יותר

אני הפניתי מישהי בעבר שזה עזר לה להתגבר על קושי זהה

עוד באישי

אחד הדברים הכי חשובים לאישה, אם לא החשוב זה למצוא חן בעיני בעלה.

אם היא לא מוצאת חן בעיניך, במובן הכי פשוט של המילה, עדיף לה שלא תהיה בעלה.

בע"ה תמצא את האישה הכי יפה, בשבילך

בהצלחה!

בס"ד

נראה לי שה-דבר הכי נכון לעשות זה לדבר איתה על זה! להגיד לה אם אתה רוצה שהיא תתאפר תגיד לה שזה ישמח אותך ואולי בשבילך היא תעשה את זה!! שקיפות זה אחד הדברים החשובים בקשר. להגיד מה שטוב ומה שפחות טוב וזה גם יקל עליך נראה לי...

יש סיפור על מישו שיצא עם משהי גם תקופה ארוכה והוא ממש אהב אותה, הדבר היחיד שהפריעה לו זה האף שלה! היה לו ממש קשה. באיזה שהוא שלב היא שאלה אותו ואמרה לו, אנחנו יוצאים הרבה זמן למה אנחנו לא מחליטים (משהו כזה..) אז הוא אמר לה שהאף שלה מפריעה לו, אז היא הבינה ואמרה שבסדר אחרי החתונה היא תעשה ניתוח וב"ה הם התחתנו אחרי כמה חודשים היא באה לעשות בדיקות בשביל לנתח את האף וגילו שהיא בהריון אז היא לא יכלה אח"כ שוב היא נכנסה להריון וככה התגלגלו להן כמה שנים טובות ועד שסוף סוף היא התפנתה לזה היא אמרה לבעלה שהיא הולכת לעשות את הניתוח אז הוא אמר לה- אל תעיזי לגעת באף שלך אני אוהב אותו כמו שהוא!!! זה מראה שלא מתחתנים עם יופי מתחתנים עם אופי.. נקודה למחשבה!!!

אז תנסה לדבר איתה ולהסביר לה ברגישות ובעז"ה יתברך שה' יכוון את דרכך ויאיר לך את עינך!!! ב"הצלחה רבה!

בשורות טובות בקרוב ממש אמן!!!!

קודם כל - כנראה שזה נושא מאד חם, כמה תגובות תוך יום!!

כתבתי לך קודם משהו קצת ארוך, אז הנה הסיכום:

1. מילים אי אפשר להחזיר. אז אל תדבר בשום פנים ואופן, זה רק יהרוס.

2. לדבר דרך אגב -  בעניין של טיפוח כן, בעניין קשה יותר - כגון דיאטה, אף וכל הדוגמאות האלו - אין לדבר. תדע, שגם היא אם יש לה איזה חיסרון יודעת אותו ותשמח לתקן, אם יהיה לה בשביל מי... בעל אוהב ושמח ומפרגן זה עושה חשק..

3. העיקר- לעשות לעצמך סדר בראש מה אני אוהב בה. איזה תכונות, איזה שינוי הקשר חולל בי. מה אני לא מוכן לאבד. זה מפקס את המבט, וגורם להחלטה מושכלת.

4. להמשיך ודאי, כל עוד אין דחיה. הנשיאת חן תלך ותגבר בעקבות 3. אין דחיה=יש משיכה, אפי' בסיסית

ומכאן עוד כמה נקודות שלא כתבתי קודם:

5. עוד נקודה - מה אתה כן אוהב במראה שלה. מה יפה בעיניך?

6. ועוד משהו למחשבה- מה אתה מעדיף: לדבר על זה, והיא תזרוק אותך, או לשתוק ותתחתנו? אתה מתבייש בה? לא נוח לך איתה? או סתם איזה תקיעות מטופשת?

7. והמלצה נוספת שנראית בעיני מאד מועילה - תדאג שמישהו אובייקיבי יגיד לך שהיא יפה. אחותך וכדו'. זה יכול להוריד לך את כל החשש בשניה.

העיקר - רק בשמחה! ובאמונה! כל תקיעה כזו, היא משמיים, מבררת, מנקה, מטהרת ומזקקת אותנו יותר.

חג שמח!

לא ברור שמה שאתה רוצה זה מה שבאמת תקבל. חלומות שייכים לתחום הדמיון. המציאות שונה. לא ברור שזאת שאתה מדמיין אותה באמת תרצה אותך. ואם תכיר אותה באמת אולי אתה לא תרצה אותה. וזה כל הסיפור. חוץ מזה אין שום ביטוח על כלום בכלל, ועל החיצוניות בפרט. אנחנו לא יודעים מה יקרה, וכל האושר שחולמים עליו יכול ליפול. אז חבל לבנות על דמיונות. וזה לא אומר שצריך לחפש מראה דחוי או להכריח את עצמך להשלים איתו. מה שבאמת חשוב מי הבן אדם ולא איך הוא נראה. יופי חיצוני הוא דבר שאפשר לאבד אותו, אי אפשר לבנות סביבו מתכון לחיים טובים. תכונות אופי זה מה שצריך לקבוע. כמאמר ר' אלעזר בן ערך לב טוב. תכונה שכוללת הכל וזה מה שצריך להכריע בהתלבטות. והשאר לסמוך על ריבונו של עולם, בלי זה אין כלום. חג שמח ושיהיה בהצלחה. ולא כתבת מה הדבר השני או שלא הבנתי. 

צדיק,ידוע שלדמיון כח עצום ומשתלט. כאדם שקול יש להתבונן במציאות כפי שהיא 

לרתום את הדמיון למציאות. הקב"ה נתן בידך מתנה יקרת ערך. קח אותה  ותיקר

אותה בעיניך.יופי חצוני בא על חשבון יופי פנימי-וכן להיפך.

יופי חצוני משתנה (עם הגיל), ולעומתו, יופי פנימי משתבח עם השנים ומשפיע בעוצמה אדירה על היופי החצוני. תתמקד בעיקר וה' יצליח דרכך.

עיצה- כשמשווים זה מבלבל-אל תשווה, תתמקד!!!!!!!!!! 

אם אתה באמת אוהב אותה ואתה חושב שהיא אישתך,

אז לא אמור להזיז לך הדברים האלו!!!

והוא מחליט שזה שולי עבורו לעומת תכונות ודברים אחרים טובים בה.

צריך לדעת שיש 'שינוי פרופורציות' לאחר חתונה,

כלומר מה שנראה בעל משקל פעוט קודם, מקבל משקל מרכזי לאחר חתונה, וכן דברים שנראים כבעלי משקל רב לאחר חתונה עשויים להתגמד ל'זניחים' לאחריה.

אחד מהדברים הללו הוא מראה חיצוני, שעשוי להיות קטליזטור טוב למשיכה וקשר ראשוני, אך פה מסתיים תפקידו, משם ואילך טיב הקשר ימדד על יחסי כבוד והרכה, רגישות ואכפתיות דמיון רוחני שאיפתי אינלקטואלי וכו'.

זו בעייה די רצינית בדורנו לא מדבר על הציבור החילוני, אל גם הדת"ל לא נקי לגמרי (בציבור החרדי האמיתי ניתן לראות שפחות משפיע ומקבל את מימדיו הראויים).

אני שוב מדגיש בהבנה שלא מדובר בדחייה, אני חושב שניתן ללכת על זה בלב בוטח.

נקודה חשובה נוספת: גם מראה חיצוני מושפע מיחס שרוכשים לדבר על מסתכלים, (נכון תמיד ע"ע 'דיסוננס קוגניטיבי' או לחילופין ע' היטב בכתובות י"ז מח' ב"ה וב"ש וטעמם של ב"ה וכן סוטה מז- חן אשה על בעלה ובהקשר לג' חינות- החן נוצר אחרי הקשר והרגשת השייכות וכן הדרשה המפורסמת על יצחק אבינו-ויביאה...ויאהבה ואכמ"ל)  בהצלחה!

הכל בר תיקון בכל שלב.

חוץ ממה המעורבות בו בעיות נפשיות שלא ניתנות לטיפול.

מה שכן, לפעמים הדרך לתיקון כרוכה בעבודה גדולה, אמיתית, כואבת, מורכבת, מאמצת, דורשת...

השאלה אם יש מספיק אומץ

מתמודדי נפש עם בעיות שלא ניתנות לטיפול נשואים.

אמרתי שהדלת עלולה להיסגר כשהתמודדות נפשית מעיבה על זוגיות בצורה אלימה ורעילה.

לא אמרתי שמתמודדי-נפש לא יכולים לחיות חיי נישואין אוהבים, מיטיבים ונעימין.

אם דלת ננעלה

לא משנה אם אתה נעלת או מישהו אחר

תמיד ישארו דלתות נוספות

בכל נושא ובפרט באהבה

עם עבודה נכונה

הדלת הבאה יכולה להוביל למקום טוב יותר

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?