ואז תראה אם אתה יכול להתקבל. 

ואני לא חושב שזה נכון לוותר על משהו טוב רק כי הוא קשה. 

מה מושך אותך, במה אתה מסוגל להשקיע, ללמוד מאהבה ורצון לדעת ואח"כ לעסוק בו?

ואם עולה לך משהו בראש, תחשוב האם אתה רואה את עצמך מתמיד ועוסק בכך עוד X שנים?

כשתגמור עם הישיבה..זה סתם יוציא אותך מהלימוד עכשיו,וחבל..

בעוד שנה-יכול להיות שעד שהוא יחליט, כבר לא יהיה אפשר להרשם למה שיבחר ואולי גם יהיה לו צורך לשפר נותנים (מבחני אמי"ר למיניהם וכו'..)

חוצמזה שכדאי עכשיו- כי ככה אפשר יהיה להיות בישיבה בראש שקט ונקי, ולמעשה, לא ממש אפשר לדחות את החשיבה על זה-כי דברים כמו לימודים בדר"כ די יושבים על הראש כך שבין כה וכה, כל עוד אין החלטה, נמצאים עם חצי רגל מחוץ לישיבה, נראה לי.

והלוואי שיתעוררו מחשבות

אם הוא סיים את התיכונית לפני 7-8 שנים ולא כל כלך שמר על קשרים משם, יכול להיות שזו התדלדלות טבעית של חברויות מהתיכון.

היינו פעם בחתונה של חבר של בעלי, ובעלי הרגיש צורך מיוחד שנבוא למרות שזה היה באיזה כרם נידח על איזו גבעה, כי הבחור הזה לא מאוד חברותי במיוחד וצריך לשמח. בסוף היו חוץ ממנו עוד 2 חברים, ושלושתם היו היחידים שרקדו לחתן. לכלה היו בערך 4-5 חברות. אחרי החופה בשעה 9 וחצי בערך הם עוד לא יצאו מהחדר ייחוד, ובעלי ממש התלבט כי הוא הרגיש שהוא חייב לשמח בריקודים, אבל הטרמפ שלנו (הרב שקידש בחופה) רצה לצאת, וידענו שיש לנו נסיעה של שעתיים וחצי לפחות, ושום טרמפ אחר כי אנחנו לא מכירים אף אחד שם, ומתוך אולי 50 האנשים שהיו שם חצי כבר יצאו. בסוף נסענו עם הרב.

זה כנראה אחד האירועים הכי מוזרים שהייתי בהם, ובאמת הרגיש מאוד לא נעים שלא היו חברים.

סיימנו תיכון לפני 3 שנים

ואני יודע שהוא שמר על קשר עם כמה מהקרובים אליו ואפילו הציע להם שידוכים

אני הייתי אחראי על ההרשמה פרסמתי בקבוצה של הכיתה שלחתי לקרובים שלו תזכורות ונאדה אפחד לא בא או אפילו נרשם

יכול להיות שכעת אין לו קשר עם אף אחד מהישיבה התיכונית ולכן מיותר מבחינתו להזמין משם

כלומר בלי גטאות ומחנות השמדה?

וגם, למה מכנים את מה שזה לא יהיה, כך.

אבל אני לא דוגמא...

עוגייה (אינטרנט) – ויקיפדיה

עוגיות זה משמין (את בקשת ה http)